גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
59 יחסים: מנשה מאיליה, מרדכי זלקין, מתמטיקה, מדרש רבה, מוסד הרב קוק, אספנות, ארכיון האינטרנט, אלכסנדר צדרבוים, אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוצר החכמה, אינקונבולה, ספרות חז"ל, ספריית שטראשון, פילוסופיה, צאר, צרפתית, צבא האימפריה הרוסית, צונץ, קנטוניסטים, רפאל קצנלנבוגן, רב, רוסית, שמעון פדרבוש, שמואל שטראשון, שם עט, שלמה אבן גבירול, שואת יהודי ליטא, שי"ר, לטינית, ליטא, ברלין, ביבליופיליה, גרמנית, גרמניה הנאצית, דפוס ראם, ה'תקע"ח, ה'תרמ"ו, המאה ה-19, המגיד, הקהילה היהודית בווילנה, הלל נח שטיינשניידער, הוצאת ראובן מס, הכרמל (כתב עת), ו' בטבת, ויקיטקסט, וילנה, כ"ב בתשרי, כרם חמד, יצחק מוולוז'ין, יהדות, ..., יהדות ליטא, ייברסקיה אנציקלופדיה, 1 באוקטובר, 13 בדצמבר, 1817, 1865, 1885, 1901, 1902. להרחיב מדד (9 יותר) »
מנשה מאיליה
רבי מנשה בן-פורת, הוא מנשה מאיליה (או מנשה מאיליא או מנשה אילייר, תקכ"ז, 1767 – ד' באב תקצ"א, יולי 1831) היה רב בליטא, תלמיד הגר"א, הוגה דעות וממציא.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומנשה מאיליה · ראה עוד »
מרדכי זלקין
מרדכי (מוטי) זַלקין (נולד ב-17 בנובמבר 1952 (כ"ט בחשוון ה'תשי"ג) בירושלים) הוא היסטוריון ישראלי שמחקריו עוסקים בהיסטוריה החברתית של יהודי מזרח אירופה ובתולדות החינוך היהודי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומרדכי זלקין · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומתמטיקה · ראה עוד »
מדרש רבה
אמורא רבי יהושע דסכנין בסכנין - נזכר רבות בכל עשרת חיבורי מדרש רבה. מִדְרָשׁ רַבָּה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שגובשו בתקופה שבין המאה ה-6 לבין המאה ה-12 והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומדרש רבה · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
אספנות
שוש" משנת 1996 שבלולים במוזיאון טבע אספנות היא סוג של תחביב או עיסוק פנאי בו האספן עוסק באגירת פריטים שונים, בדרך כלל תוך התמקדות בתחום ואף בתת-תחום מסוים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ואספנות · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
אלכסנדר צדרבוים
#הפניה אלכסנדר הלוי צדרבוים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ואלכסנדר צדרבוים · ראה עוד »
אוניברסיטת אריאל בשומרון
אוניברסיטת אריאל בשומרון היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת באריאל שבשומרון.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ואוניברסיטת אריאל בשומרון · ראה עוד »
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ואוצר החכמה · ראה עוד »
אינקונבולה
תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ואינקונבולה · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וספרות חז"ל · ראה עוד »
ספריית שטראשון
ספריית שטראשון "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923 ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וספריית שטראשון · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ופילוסופיה · ראה עוד »
צאר
צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וצאר · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וצרפתית · ראה עוד »
צבא האימפריה הרוסית
ממוזער צבא האימפריה הרוסית או הצבא הרוסי הקיסרי (ברוסית: Русская императорская армия) היה צבא היבשה של האימפריה הרוסית שהוקם ב-1721 על ידי פיוטר הגדול על בסיס כוחות היבשה של רוסיה הצארית והתקיים עד המהפכה הרוסית של 1917.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וצבא האימפריה הרוסית · ראה עוד »
צונץ
#הפניה יום-טוב ליפמן צונץ.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וצונץ · ראה עוד »
קנטוניסטים
סרן). צם היה קצין יהודי בצבא הרוסי במאה ה-19 הקַנטוֹנִיסטִים (ברוסית: Кантонисты, ביידיש: קאנטאניסטן) היו ילדים שנלקחו על ידי הרשויות ברוסיה של המאה ה-19, חונכו במסגרת צבאית עד שהגיעו לבגרות וגויסו לצבא.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וקנטוניסטים · ראה עוד »
רפאל קצנלנבוגן
הרב רפאל אליהו יצחק הלוי קצנלנבוגן (יכול להיות גם: קאצענעלינבויגען; ה' אדר א' ה'תרנ"ד; 1894 - כ"ג בניסן ה'תשל"ב; 7 באפריל 1972) היה רב, עסקן, עיתונאי, הוגה דעות, מרבני היישוב הישן ותנועת פועלי אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ורפאל קצנלנבוגן · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ורב · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ורוסית · ראה עוד »
שמעון פדרבוש
הרב שמעון פדרבוש ב-1959 הרב ד"ר שמעון פדרבוש (י"ז בשבט תרנ"ב, 15 בפברואר 1892, נארול - ז' באלול תשכ"ט, 21 באוגוסט 1969, ניו יורק) היה רב, ראש ישיבה עורך תורני ומחבר ספרים פורה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ושמעון פדרבוש · ראה עוד »
שמואל שטראשון
רבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן (הרש"ש; י"ח בחשון ה'תקנ"ד, 24 באוקטובר 1793 - י"א באדר ב' ה'תרל"ב, 21 במרץ 1872) היה רב ליטאי, תלמיד חכם מן הבולטים בקהילת יהודי וילנה בדורו.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ושמואל שטראשון · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ושם עט · ראה עוד »
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »
שואת יהודי ליטא
מפת אומדני היהודים שנרצחו במחוזות ליטא בדין וחשבון שנשלח לריינהרד היידריך, 1942 מפת השואה באוסטלנד שהייתה חלק מליטא גרמנים וליטאים צופים בבית כנסת עולה בלהבות, ליטא, יוני 1941 אנדרטה לזכר יהודי ליטא שנספו בשואה, בבית הקברות נחלת יצחק שואת יהודי ליטא התחוללה בחודשים יוני עד דצמבר 1941 (אך הרג יהודים נמשך עד עזיבת הכוחות הגרמנים ב-1944).
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ושואת יהודי ליטא · ראה עוד »
שי"ר
#הפניה שלמה יהודה רפפורט.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ושי"ר · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ולטינית · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וליטא · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וברלין · ראה עוד »
ביבליופיליה
ביבליופיל. ציור של קרל שפיצווג משנת 1850. ביבליופיליה היא אהבת ספרים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וביבליופיליה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ודפוס ראם · ראה עוד »
ה'תקע"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וה'תקע"ח · ראה עוד »
ה'תרמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וה'תרמ"ו · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון והמאה ה-19 · ראה עוד »
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון והמגיד · ראה עוד »
הקהילה היהודית בווילנה
#הפניה יהדות וילנה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון והקהילה היהודית בווילנה · ראה עוד »
הלל נח שטיינשניידער
#הפניה הלל נח מגיד שטיינשניידר.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון והלל נח שטיינשניידער · ראה עוד »
הוצאת ראובן מס
הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון והוצאת ראובן מס · ראה עוד »
הכרמל (כתב עת)
שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »
ו' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וו' בטבת · ראה עוד »
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וויקיטקסט · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ווילנה · ראה עוד »
כ"ב בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וכ"ב בתשרי · ראה עוד »
כרם חמד
"כרם חמד", כרך ה', פראג 1841 "כֶּרֶם חֶמֶד" היה כתב עת עברי של תנועת ההשכלה ואנשי חכמת ישראל, שיצא לאור בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1857).
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וכרם חמד · ראה עוד »
יצחק מוולוז'ין
הרב יצחק איצקוביץ מוולוז'ין, הנודע בכינוי רבי איצל'ה וולוז'ינר; (ה'תק"ם (1780) - כ"ו באייר ה'תר"ט (1849) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין, ממנהיגי יהדות רוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ויצחק מוולוז'ין · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ויהדות · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ויהדות ליטא · ראה עוד »
ייברסקיה אנציקלופדיה
#הפניה יברייסקיה אנציקלופדיה.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון וייברסקיה אנציקלופדיה · ראה עוד »
1 באוקטובר
1 באוקטובר הוא היום ה-274 בשנה בלוח הגריגוריאני (275 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ו1 באוקטובר · ראה עוד »
13 בדצמבר
13 בדצמבר הוא היום ה-347 בשנה (348 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ו13 בדצמבר · ראה עוד »
1817
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ו1817 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ו1865 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ו1885 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ו1901 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מתתיהו שטראשון ו1902 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מתתיהו_שטראשון
