גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
40 יחסים: ٹ, מטבע אקסומי, אם קריאה, אלפבית, אלפבית ארמי, אלפבית ערבי, אלפבית עברי, אלפבית פיניקי, אלפבית שומרוני, אבגד, אבוגידה, אוררטו, אכדית, ספר אלף החוקים, סוקוטרית, עשתרת, עברית, רצף ניבים, שפות שמיות, שפות דרום-ערב העתיקות, שפות כנעניות, שבאית, תנווין, תשכיל, ליטון של עברית, חמיירית, חיקסוס, השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי, הכתב העברי הקדום, כתב, כתב עיצורי, כתב ברייל עברי, כתב דרום-ערבי עתיק, כתב יתדות, כתובות פרוטו-סינאיות, כתיב מלא, כורדית, ירחבל, יהוה, יוד (פירושונים).
ٹ
ٹ (ב-IPA:; בדוונאגרי: ट) היא האות השמינית באלפבית של שפת האורדו. צורתה נגזרת מהאות תא (ت), כאשר הנקודות מוחלפות במעין טא (ط) קטנה המשמשת לסימון עיצור כפוף.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וٹ · ראה עוד »
מטבע אקסומי
אבנה מהמאה ה-5. מטבע אקסומי היה המטבע היחידי שנוצר באפריקה ללא שליטה ישירה של תרבות חיצונית כדוגמת הרומאים או היוונים.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ומטבע אקסומי · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואם קריאה · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואלפבית · ראה עוד »
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואלפבית ארמי · ראה עוד »
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואלפבית ערבי · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואלפבית פיניקי · ראה עוד »
אלפבית שומרוני
התפתחות הכתב השומרוני ספר תפילה שומרוני הכתוב באותיות קטנות. (בשורות התחתונות של העמוד השמאלי ניתן להבחין באותיות דפוס) מזוזה שומרונית, הר גריזים מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית האלפבית השומרוני הוא צורה מיוחדת של האלפבית העברי הנמצא בשימוש בידי העדה השומרונית לכתיבה בעברית שומרונית.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואלפבית שומרוני · ראה עוד »
אבגד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואבגד · ראה עוד »
אבוגידה
מסמך מהמאה ה-19, בכתב בראהמי אַבּוּגִידָה היא קטגוריה של מערכות כתב שבהן כל סימן בנוי מאות עיצורית וסימון לציון תנועה, אשר כיחידה אחת מייצגים הברה אחת.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואבוגידה · ראה עוד »
אוררטו
אוררטו - 860 עד 840 לפנה"ס אוררטו - 820 עד 785 לפנה"ס אוררטו בשיאה - 743 לפנה"ס אוררטו - 735 עד 715 לפנה"ס אוררטו - 680 עד 610 לפנה"ס אוררטו - 610 עד 585 לפנה"ס (צהוב-מדי, אדום-בבל) אוּרָרְטוּ (באכדית: Urarṭu, באוררטית: Biainili, בתנ"ך: ארץ אררט או ממלכת אררט) הייתה ממלכה קדומה שמרכזה סביב ימת ואן בטורקיה, ואשר השתרעה במזרח אנטוליה, צפון מסופוטמיה והקווקז (לימים נודע האזור כולו בשם רמת ארמניה).
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואוררטו · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ואכדית · ראה עוד »
ספר אלף החוקים
ספר אלף החוקים (Mādayān ī Hazār Dādestān) הוא ספר משפט זורואסטרי מהמחצית הראשונה של המאה ה-7 (סוף התקופה הסאסאנית), שנערך בידי אדם בשם פַרוֹכְמַרד אִי וַהְרָאמָאן (Farroxmard i Wahrāmān).
חָדָשׁ!!: אבג'ד וספר אלף החוקים · ראה עוד »
סוקוטרית
סוֹקוֹטְרית (גם סוֹקוֹטְרי; בסוקוטרית: مثل دسقطري méthel d-saqátri; בערבית: اللغة السقطرية; בכתב לטיני: Soqotri) היא שפה שמית דרומית בסכנת הכחדה, המדוברת בפי בני העם הסוקוטרי בתימן – באי סוקוטרה ובשני האיים הסמוכים לו, עבד אל-כּוּרי וסַמְחה, בארכיפלג סוקוטרה הממוקם במצר גוּאַרְדאפוי שבין סומליה לתימן.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וסוקוטרית · ראה עוד »
עשתרת
עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ועשתרת · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ועברית · ראה עוד »
רצף ניבים
דוגמאות לדיאלקט קונטינואום באירופה המומחש באמצעות הגוונים המשתנים רצף ניבים או רצף לשוני (אנגלית Dialect continuum) הוא רצף ניבים המדוברים לאורכו של אזור גאוגרפי נרחב, ששונותם גדלה ככל שגדל המרחק הגאוגרפי ביניהם, ובמקביל פוחתת יכולת ההבנה ההדדית ביניהם.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ורצף ניבים · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: אבג'ד ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות דרום-ערב העתיקות
מפתח תעתוק לכתב הדרום-ערבי העתיק מול מספר כתבים שמיים ואחרים מהאזור שפות דרום-ערב העתיקותhttp://e-learning.tsu.ge/pluginfile.php/5868/mod_resource/content/0/dzveli_armosavluri_enebi_-ugarituli_punikuri_arameuli_ebrauli_arabuli.pdf (נקראות גם דרום-ערבית עתיקה, צַײְהַדית ותימנית) הן קבוצה של ארבע שפות שמיות, שדוּבּרו בעיקר בקצה הדרומי של חצי האי ערב בין המאה ה-12 לפני הספירה למאה ה-6 לספירה, ונכחדו כולן.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ושפות דרום-ערב העתיקות · ראה עוד »
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ושפות כנעניות · ראה עוד »
שבאית
שבאית היא שפה שמית דרום-ערבית עתיקה שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן של ימינו עד המאה ה-8 לספירה.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ושבאית · ראה עוד »
תנווין
תַנְוִּין (בערבית: تَنوِين) הוא אחד מסימני התשכיל.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ותנווין · ראה עוד »
תשכיל
תַשְׁכִּיל (בערבית: تشكيل; מילולית: ניקוד) הוא מערכת הניקוד הערבית.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ותשכיל · ראה עוד »
ליטון של עברית
כותרת השבועון "השבוע הפלשתיני" שמציגה חלק משיטת הליטון של איתמר בן-אב"י ליטוּן של עברית (נקרא גם: לטיניזציה או רומאניזציה של עברית) היא שיטת תעתיק מילים עבריות לאותיות לטיניות.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וליטון של עברית · ראה עוד »
חמיירית
חִמְײַרִית (בכתב ערבי: الحميرية אלחמיריה; בכתב דרום-ערבי עתיק כנראה 𐩢𐩣𐩺𐩧𐩺𐩠 חמיריה) היא שפה שמית שדוברה בתימן העתיקה, בממלכת חמייר והמשיכה להתקיים גם לאחר נפילת הממלכה.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וחמיירית · ראה עוד »
חיקסוס
יבנה" בע"מ. חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות"; ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס) הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".
חָדָשׁ!!: אבג'ד וחיקסוס · ראה עוד »
השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי
לטינית נראה שמקורם של רוב סוגי האלפבית ברחבי העולם בכתב אחד או במספר מצומצם של כתבים.
חָדָשׁ!!: אבג'ד והשתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי · ראה עוד »
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אבג'ד והכתב העברי הקדום · ראה עוד »
כתב
מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וכתב · ראה עוד »
כתב עיצורי
#הפניה אבג'ד.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וכתב עיצורי · ראה עוד »
כתב ברייל עברי
כתב ברייל עברי כתב ברייל עברי הוא אלפבית הברייל בעברית.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וכתב ברייל עברי · ראה עוד »
כתב דרום-ערבי עתיק
הכתב הדרום-הערבי העתיק, או בשמו המקומי מוּסְנַד (בכתב המקורי 𐩣𐩯𐩬𐩵, בתעתיק שמי ms3nd, בערבית מודרנית מֻסְנַד), השתלשל מהכתב הפרוטו-סינאי בערך במאה ה-9 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וכתב דרום-ערבי עתיק · ראה עוד »
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וכתב יתדות · ראה עוד »
כתובות פרוטו-סינאיות
הכתובות הפרוטו-סינאיות הוא כינוי לקבוצת כתובות עתיקות, מתוארכות לאלף השני לפני הספירה, שהתגלו בשני אתרים, בסרביט אל-ח'אדם שבסיני ובוואדי אל-חול שבמצרים.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וכתובות פרוטו-סינאיות · ראה עוד »
כתיב מלא
כתיב מלא (עד יוני 2017 נקרא כתיב חסר ניקוד) הוא צורת כתיבה בשפה העברית, אשר משתמשת באימות הקריאה כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני הניקוד.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וכתיב מלא · ראה עוד »
כורדית
עיתון כורדי באלפבית לטיני (אזרי). עיתון כורדי באלפבית ערבי. השפה הכורדית (كوردی, Kurdî) היא שפתם של הכורדים, ובעיקר המוסלמים שבהם (אין לבלבל עם הארמית החדשה, המכונה לעיתים בפי דובריה בישראל "כורדית" או "כורדית-יהודית", ומדוברת בפי יהודי ונוצרי כורדיסטן ויוצאי כורדיסטן בישראל).
חָדָשׁ!!: אבג'ד וכורדית · ראה עוד »
ירחבל
מימין לשמאל: ירחיבול, בעל-שמין, אגליבול ירחבל (בארמית קלאסית: ܝܪܚܒܠ; בארמית תדמורית: 𐡩𐡴𐡧𐡡𐡪; ירחבל או ירחיבּוֹל בתעתיק עיצורי חלקי) היה אחד משלישיית האלים המקומיים של העיר הקדומה תדמור שבמרכז סוריה של ימינו.
חָדָשׁ!!: אבג'ד וירחבל · ראה עוד »
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ויהוה · ראה עוד »
יוד (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבג'ד ויוד (פירושונים) · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אבג'ד
