תוכן עניינים
22 יחסים: מגפת הדבר באמאוס, אסלאם שיעי, אבו מוסא אל-אשערי, אבו עבידה בן ג'ראח, אבו עוביידה, אבו עוביידה (חמאס), אבו עוביידה בן ג'ראח, אבו בכר, עמר אבן אל-עאץ, צוריף, קרב אג'נדיין, קרב הירמוך, טלחה, ברית שבטי תנוח', ג'ונד אל-אורדון, ד'ימי, דיר עלא, המצור על דמשק (634), המצור על ירושלים (636–637), העשרה שהובטח להם גן עדן, הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת.
מגפת הדבר באמאוס
מגפת הדבר באמאוס הייתה מגפת דבר בקנה מידה רחב שפרצה בשנת 639 לספירה בעיר אמאוס ניקופוליס ליד לטרון, פרק זמן קצר לאחר כיבושה מידי האימפריה הביזנטית, על ידי האימפריה המוסלמית בהנהגת שושלת הראשידון.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח ומגפת הדבר באמאוס
אסלאם שיעי
אסלאם שיעי (בערבית: شيعة; תעתיק מדויק: שיעה) הוא הזרם השני בגודלו באסלאם, המונה כ-15% מהמוסלמים בעולם (הזרם הגדול, הסונה, מונה כ-80% מהמוסלמים).
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח ואסלאם שיעי
אבו מוסא אל-אשערי
אַבּוּ מוּסָא עַבְּדַאלְלָה בִּן קֵיְס אַל-אַשעָרִי היה בן לווייתו של הנביא מוחמד, מצביא ומושל.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח ואבו מוסא אל-אשערי
אבו עבידה בן ג'ראח
#הפניה אבו עוביידה בן אל-ג'ראח.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח ואבו עבידה בן ג'ראח
אבו עוביידה
בכוניה אבו עוביידה מתייחסים בדרך כלל אל אבו עוביידה בן אל-ג'ראח מן הצחאבה, עשרת מלוויו הראשונים של מוחמד שלהם הובטח גן עדן.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח ואבו עוביידה
אבו עוביידה (חמאס)
אבו עוביידה (בערבית: أبو عبيدة) הוא כינויו של דובר גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של ארגון הטרור הפלסטיני האסלאמיסטי חמאס.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח ואבו עוביידה (חמאס)
אבו עוביידה בן ג'ראח
#הפניה אבו עוביידה בן אל-ג'ראח.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח ואבו עוביידה בן ג'ראח
אבו בכר
אַבּוּ בַּכְּר עַבְּד אללַּהּ בְּן אַבִּי קֻחַאפַה עֻתְ'מַאן בְּן כַּעְב א-תִּימִיּ אלְ-קֻרַשִׁיּ (בערבית: أبو بكر عبد الله بن أبي قحافة عثمان بن كعب التيمي القرشي; בערך 573–634), היה הח'ליפה הראשון אחרי מות מוחמד, כיהן שנתיים (632–634) עד מותו.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח ואבו בכר
עמר אבן אל-עאץ
עַמְר אבן אל-עָאץ (בערבית: عمرو بن العاص; נולד בין השנים: 583-589 נפטר: 6 בינואר 664), ערבי-מוסלמי, אחד מקבוצת הצחאבה (ערבית: الصحابة), בני לווייתו של מוחמד והמוסלמים הראשונים.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח ועמר אבן אל-עאץ
צוריף
צוריף (ערבית صوريف) היא עיירה פלסטינית בנפת חברון, במרחק 25 ק"מ צפונית-מערבית לחברון, סמוך לקו הירוק וחבל עדולם, בגובה של כ-560 מ' מעל פני הים.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח וצוריף
קרב אג'נדיין
מפת המערכה המוסלמית עד לקרב הירמוך ערבים חוצים את המדבר. ציור של ז'אן-לאון ז'רום לוחם ערבי מתפלל. ציור של ז'אן-לאון ז'רום הסתערות של לוחמים ערבים רכובים על גמלים.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח וקרב אג'נדיין
קרב הירמוך
קרב הירמוך (בערבית: معركة اليرموك) היה קרב מכריע שנערך בחודש אוגוסט 636, בין צבאה של האימפריה הביזנטית לבין הכוחות המוסלמיים של צבאות הראשידון, ובו גברו המוסלמים על הביזנטים.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח וקרב הירמוך
טלחה
טַלְחַה בִּן עֻבַּיְדַאללה (בערבית: طلحة بن عبيدالله; 594 – 656), הוא אחד מהצַחַאבַּה, ובין העשרה שהובטח להם גן עדן.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח וטלחה
ברית שבטי תנוח'
ברית שבטי תנוח' (בערבית: تنوخ, תנוח' או التنوخيون, "התנוח'יים") הייתה התאחדות של מספר שבטים שמקורם בשבטים יַמַנים מחצי האי ערב, השבטים נדדו לאזור הסהר הפורה בתקופה הקדם-אסלאמית, והתנצרו בתקופת הקיסר ואלנס.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח וברית שבטי תנוח'
ג'ונד אל-אורדון
נפות ארץ ישראל בתקופה הערבית הקדומה. ג'ונד אל-אורדון (בערבית: جُـنْـد الْأُرْدُنّ, תעתיק: גֻ'נְד אלאֻרְדֻּן, "המחוז הצבאי של הירדן") היה אחד מחמשת המחוזות הצבאיים ("ג'ונד") של "בילאד א-שאם" (הארץ שמצפון לחצי האי ערב, סוריה רבתי, כולל ארץ ישראל) בתקופה המוסלמית המוקדמת.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח וג'ונד אל-אורדון
ד'ימי
דִ'ימִי (ערבית: ذمي, תעתיק מדויק: דִ'מִּי, רבים: أهل الذمة, תעתיק מדויק: אַהְל אלדִ'מָּה) הוא הכינוי לנתין לא מוסלמי של מדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם, השריעה.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח וד'ימי
דיר עלא
דיר עלא (בערבית: دير علا) היא עיר בממלכת ירדן בבקעת הירדן המזרחית (ע'ור) במחוז בלקא, כ-18 ק"מ צפון-מערבית לבירת המחוז, א-סלט וכ-30 ק"מ מזרחית לשכם.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח ודיר עלא
המצור על דמשק (634)
המצור על דמשק נמשך מ-21 באוגוסט עד 19 בספטמבר 634, אז נכבשה בידי ח'ליפות ראשידון.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח והמצור על דמשק (634)
המצור על ירושלים (636–637)
המצור על ירושלים (636–637) היה חלק מהכיבוש הערבי של ארץ ישראל ותוצאה של המאמצים הצבאיים של ח'ליפות ראשידון נגד האימפריה הביזנטית בשנים 636–638.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח והמצור על ירושלים (636–637)
העשרה שהובטח להם גן עדן
העשרה שהובטח להם גן עדן (בערבית: العشرة المبشرون بالجنة, תעתיק מדויק: אלעשרה אלמבשרון באלג'נה) הוא מונח שמשתמשים בו הסונים כדי לכנות עשרה מבני לווייתו של הנביא מוחמד, אשר על פי כמה אוספי חדית', מוחמד הבטיח להם שייכנסו לגן העדן.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח והעשרה שהובטח להם גן עדן
הכיבוש הערבי של ארץ ישראל
ערבים חוצים את המדבר. ציור של ז'אן-לאון ז'רום לוחם ערבי מתפלל. ציור של ז'אן-לאון ז'רום הסתערות של לוחמים ערבים רכובים על גמלים. ציור של רוברט קלי לוחמים ערבים חוזרים מפשיטה.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח והכיבוש הערבי של ארץ ישראל
ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת
מפת ירושלים בתקופה המוסלמית על פי ארקולף, כתב יד מהמאה ה-9 התקופה הערבית הקדומה בירושלים נמשכה לאורך המחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, משנת 638, עם כיבושה על ידי הפולשים הערבים-מוסלמים מידי הביזנטים.
לִרְאוֹת אבו עוביידה בן אל-ג'ראח וירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת