גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
188 יחסים: מאיר פוזנר, מאיר הלוי אבולעפיה, מנחם מנדל טאוב, מנחם בן זרח, מפעל הש"ס העולמי, מקצתו ככולו, מרדכי דוד כהנא, מרדכי יפה, משפחת קלהורה, משה נחמיה כהניו, משה שמשון בכרך, משה לוין (רב), משה לימא, משה חיים מבגדאד, משה גרסיאל, משה יוסף מרדכי מיוחס, מוסא בן דוד וחיון, מכון בני דוד פסגות, מיניות ביהדות, מיכאל עמוס, אפרים זלמן שור, ארבעה טורים, אריאל אדרי, אריה לייב "הארוך" מקראקא, אריה לייב צינץ, אריה לייב קלהורה, אריה לייב הלר, אשתו כגופו, אלעזר חזן, אלטער בחור, אלכסנדר סנדר מרגליות, אליעזר גולדשמידט, אחרונים, אבן העזר (פירושונים), אבני מילואים, אברהם אמינוף, אברהם אביטבול, אברהם אהרן יודלוביץ', אברהם ענתיבי, אברהם צבי הירש אייזנשטט, אברהם חמרה, אברהם בנימין קלוגר, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם דנציג, אברהם דוד מבוטשאטש, אברהם יצחק כלאב, אגרות משה, אה"ע, אהרן אלפנדרי, אהרן בכור אלחדיף, ..., אהרון הכהן מלוניל, אורחותיך למדני, אוריאל לביא, אוהל תורה (כולל), אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, אין אישה מעזה פניה בפני בעלה, אינקונבולה, איסור משכב זכר, איסור סירוס, איסור עריות, איסור ייחוד, איזדדואר, איילונית, נשות השאלים, נתן עמרם, נח חיים צבי ברלין, נחמיה גינזבורג, נחום ויידנפלד, נושאי כליו של השולחן ערוך, נישואים, סדר נשים, עמיהוד לוין, ערוך השולחן, עזרת כהן, פנחס הורוביץ, פנים חדשות בברכת חתנים, פרקי דרבי אליעזר, פרייה ורבייה, צמח צדק (ספר), צבי כץ, קרן אברהם הכהן, קידושין, ראשונים, ראובן וובשת, רפאל מאיר פאניז'ל, רפאל חיים משה בן נאים, רפאל בירדוגו, רחמים אריה אברהם ארייאש, שמואל מפיורדא, שמואל עמאר, שמואל קאיידנובר, שמואל שמלקה הורוביץ, שמואל ברוך ורנר, שמואל הרמתי (פירושונים), שמואל ירונדי, שאר כסות ועונה, שניאור זלמן פרדקין, שערי תשובה (אורח חיים), שתילי זיתים, שלמה קלוגר, שלמה טנא, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה ידידיה זעפראני, שליח עושה שליח, שבתי הכהן, שולחן ערוך, תקנות שו"ם, טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו, זלמן נחמיה גולדברג, חנן בן אבישלום, חנוך זונדל גרוסברג, חרש, שוטה וקטן, חזקיה די סילוה, חזון איש, חוט המשולש, חיים אברהם אישטרושה, חיים סינואני, חיים שבתי, חיים ושלום, חיים יחיאל מיכל ביק, חיים יהודה אברהם, חיים יהודה לייב אוירבך, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, באר היטב, ברוך רקובר, ברוך תאומים-פרנקל, ברכת בתולים, בתולה (הלכה), בירור יהדות, בית שמואל, גט, דרישה וחקירה, דוב ליאור, דוב בריש רפפורט, דוד פיפאנו, דוד צבי הופמן, דוד שלמה אייבשיץ, דוד כטורזה, דין הבחנה, דיהרנפורט, ה'תי"ז, המאה ה-17, העיטור, השיל מקראקא, הלל בן נפתלי הירץ, הלכה, הומוסקסואליות בהלכה, הוצאת זרע לבטלה, הינומה, וידאל די טולוזא, כ"ב בחשוון, כתבי הראי"ה, כולל אברכים, יעקב מאיר, יעקב משה עייאש, יעקב משולם אורנשטיין, יעקב בן אשר, יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב), יעקב גזונדהייט, יפה ללב, יצחק מאיר אלתר, יצחק לוי (עסקן ורב), יקותיאל בירדוגו, ירוחם הירשקוביץ כהנא, ילקוט יוסף, יחזקאל עזרא רחמים, יחזקיה יהושע פייבל תאומים, יביע אומר, ידידיה מונסונייגו, יהדות סופיה, יהדות קראית, יהושע מנחם אהרנברג, יהודה אסאד, יהודה רוזאניס, יואל סירקיש, יואב רוזנבוים, יוסף סאגיס, יוסף פאור, יוסף קארו, יוסף רוזין, יוסף טאיטאצאק, יוסף זונדל הוטנר, יוסף בירדוגו (מקנס), יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יוסף דוד (רב), יובל סיני, יימח שמו, ייבום. להרחיב מדד (138 יותר) »
מאיר פוזנר
רבי מאיר פוזנר (ה'תפ"ה, 1725 - כ"ה בשבט ה'תקס"ז, 3 בפברואר 1807), מחבר ספר בית מאיר ואב"ד קניגסברג ושוטלנד שבעיר דנציג שבפולין.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומאיר פוזנר · ראה עוד »
מאיר הלוי אבולעפיה
רבי מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה ובראשי תיבות שגורים: הרמ"ה (או הר"ם הלוי) (בסביבות ד'תתק"ל, 1170 או קודם לכן, בּוּרגוֹס, ספרד - י"ח בניסן ה'ד', מרץ 1244, טולדו) היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה מן הראשונים ומשורר.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומאיר הלוי אבולעפיה · ראה עוד »
מנחם מנדל טאוב
האדמו"ר מקאליב, 1978 עם הרב משה שטרנבוך רבי מנחם מנדל טאוב (תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923 – 28 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחת זכרם של הנרצחים בשואה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומנחם מנדל טאוב · ראה עוד »
מנחם בן זרח
רבי מנחם בן אהרן בן זרח היה רב מתקופת הראשונים שפעל בספרד במאה ה-14, מחבר הספר צידה לדרך.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומנחם בן זרח · ראה עוד »
מפעל הש"ס העולמי
ביאלא) טבת ה'תשמ"ג מפעל הש"ס או בשמו המלא מפעל הש"ס הכללי בהיכלי התורה הוא מיזם שנוסד בשנת ה'תשל"ח על ידי האדמו"ר מצאנז, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, אשר ראה בלימוד מקיף, ובקיאות בכל הש"ס, בסיס ללימוד נכון וראוי, והדגיש זאת בשיחותיו השונות.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומפעל הש"ס העולמי · ראה עוד »
מקצתו ככולו
מקצתו ככולו הוא כלל הלכתי האומר כי גם חלק מיחידת זמן נחשב לכולה, כגון הכלל המופיע בש"ס מקצת היום ככולו הקובע כי מקצת מהיום נחשב ליום, ולכן כאשר חלות מסוימת תלויה במספר קצוב של ימים, ניתן להחשיבה גם אם החלה באמצע יום - או נסתיימה באמצע יום.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומקצתו ככולו · ראה עוד »
מרדכי דוד כהנא
רבי מרדכי דוד כהנא (י"ב בטבת תרצ"א, 1 בינואר 1931 – כ"ד בתמוז תשע"א, 26 ביולי 2011) היה האדמו"ר מספינקא-ירושלים ויו"ר מערכת אוצר הפוסקים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומרדכי דוד כהנא · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומרדכי יפה · ראה עוד »
משפחת קלהורה
רבי עקיבא איגר מלווה בשנים מבני משפחת קלהורה: רבי יעקב קאלווארי, ותלמידו רבי משה לאנדסברג (בנו של מחבר הספר "תואר פני שלמה"), דיינים בפוזנן (1837) משפחת קלהורה (נכתב גם; קאלהורא, קאלהורי, קאליהרו קאליהרי, קאליהארא, קאליפארא, קליפארי, קליפארה, וגם קאלווארי) הייתה משפחה יהודית ממוצא ספרדי בפולין.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומשפחת קלהורה · ראה עוד »
משה נחמיה כהניו
הרב משה נחמיה כהניו (נהגה: "כהנוב". ה'תקע"ז, 1817 - ח' בסיון ה'תרמ"ז, 31 במאי 1887) היה רב בלארוסי.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומשה נחמיה כהניו · ראה עוד »
משה שמשון בכרך
הרב משה שמשון בכרך (ה'שס"ז, 1607 – כ"ט בניסן ה'ת"ל, 19 באפריל 1670) היה דרשן, פוסק ופייטן ממשפחת הרבנים בכרך, מצאצאי מהר"ל מפראג.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומשה שמשון בכרך · ראה עוד »
משה לוין (רב)
הרב משה לוין (תרס"ז, 1907 – ה'תשל"ז, 30 במאי 1977) היה הרב הראשי האשכנזי של נתניה משנות ה-50 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומשה לוין (רב) · ראה עוד »
משה לימא
רבי משה לימא (1604 - כ"ב בחשון ה'תי"ז, 1656) היה מגדולי האחרונים, מחבר הפירוש חלקת מחוקק על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומשה לימא · ראה עוד »
משה חיים מבגדאד
הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »
משה גרסיאל
משה גַרסיאל (נולד ב-6 בינואר 1936) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומשה גרסיאל · ראה עוד »
משה יוסף מרדכי מיוחס
הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (טבת ה'תצ"ח, 1738 – י"ג בתשרי ה'תקס"ו, 6 באוקטובר 1805) היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומשה יוסף מרדכי מיוחס · ראה עוד »
מוסא בן דוד וחיון
הרב מוסא בן דוד וחיון (אוחיון, בן חיון) (סביב ה'תק"כ, 1760 – כ"ד באב ה'תקע"ז, 6 באוגוסט 1817) היה פוסק הלכה, מקובל, ראש ישיבה ודיין במרקש שבמרוקו בראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומוסא בן דוד וחיון · ראה עוד »
מכון בני דוד פסגות
מכון בני דוד פסגות הוא כולל ציוני דתי ללימודי רבנות ודיינות ביישוב פסגות.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומכון בני דוד פסגות · ראה עוד »
מיניות ביהדות
"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומיניות ביהדות · ראה עוד »
מיכאל עמוס
הרב מיכאל עמוס (נולד ב-12 בדצמבר 1954) הוא רב ודיין חרדי-ישראלי, המכהן החל מיולי 2016 כדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ומיכאל עמוס · ראה עוד »
אפרים זלמן שור
הרב אפרים זלמן שור (נפטר בכ"ח בתשרי ה'שצ"ד (1633)) היה מגדולי הרבנים בפולין.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואפרים זלמן שור · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: אבן העזר וארבעה טורים · ראה עוד »
אריאל אדרי
הרב אליהו אריאל אדרי (נולד ב-21 באוגוסט 1965, כ"ג באב ה'תשכ"ה) הוא ר"מ בישיבת הר המור, אב בית דין רבני בבאר שבע, ומרא דאתרא בשכונת הר חומה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואריאל אדרי · ראה עוד »
אריה לייב "הארוך" מקראקא
רבי אריה לייב "הארוך" מקראקא (ביידיש: דער הויכער ר' לייב; נפטר ט"ו באייר תל"א, 25 באפריל 1671) היה רב פולני במאה ה-17, רבן של פשמישל וקראקא.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואריה לייב "הארוך" מקראקא · ראה עוד »
אריה לייב צינץ
תמונת קברו הרב אריה לייב צינץ (~ה'תקכ"ח, 1768 – ג' באייר ה'תקצ"ג, ~22 באפריל 1833), הנודע בכינוי מהרא"ל, היה רב, דיין, פוסק, מקובל, ראש ישיבה ומחבר ספרים תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואריה לייב צינץ · ראה עוד »
אריה לייב קלהורה
רבי אריה לייב קלהורה (נכתב גם: קאלווארי, קולווארי, קליפארי; נפטר בי"ח בכסלו ה'תצ"ז, 22 בנובמבר 1736) היה דיין ומגיד מישרים בפוזנא.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואריה לייב קלהורה · ראה עוד »
אריה לייב הלר
הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואריה לייב הלר · ראה עוד »
אשתו כגופו
אשתו כגופו הוא כלל הלכתי המדמה אשה לבעלה עד כדי שתידמה לו מבחינה דינית בתחומים מסוימים בהלכה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואשתו כגופו · ראה עוד »
אלעזר חזן
הרב אלעזר חזן (סביב ה'תק"ן 1790 - י"ג בחשוון ה'תרכ"ו 1865) היה רבה של מרקש וראש הישיבה בעיר.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואלעזר חזן · ראה עוד »
אלטער בחור
אלטער בחור (מיידיש: אלטער בחור (נהגה: אַלטֶר בּוֹחֶר), או עלטערער בוחר; בתרגום מילולי "בחור מבוגר") הוא כינוי בציבור החרדי האשכנזי לבחור ישיבה שנשאר רווק בגיל מבוגר יחסית.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואלטער בחור · ראה עוד »
אלכסנדר סנדר מרגליות
אלכסנדר סנדר מרגליות (-כ"ט בטבת תקס"ב, 1802) היה רבה של סטאנוב ופוסק הלכה בולט בתקופתו.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואלכסנדר סנדר מרגליות · ראה עוד »
אליעזר גולדשמידט
הרב אליעזר גולדשמידט (ח' בתשרי תר"ע – כ"ח באדר ב' תשנ"ב, ספטמבר 1909 – אפריל 1992) היה תלמיד חכם ליטאי, דיין בבית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואליעזר גולדשמידט · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואחרונים · ראה עוד »
אבן העזר (פירושונים)
קטגוריה:פירושון ספרים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואבן העזר (פירושונים) · ראה עוד »
אבני מילואים
ספר אבני מילואים הוא ביאור חריף ועמוק לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואבני מילואים · ראה עוד »
אברהם אמינוף
הרב אברהם אמינוף, 1925 הרב אברהם אמינוף תלמודי (ה'תרי"ז, 1857 – ט' בשבט ה'תרצ"ט, 1939) היה רבה ומנהיגה של הקהילה הבוכרית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם אמינוף · ראה עוד »
אברהם אביטבול
הרב אברהם אביטבול (אבוטבול) (? – י' באדר ה'תש"ה, 1945) היה רב, ראש ישיבה ודרשן במרקש ובקהילות נוספות במרוקו.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם אביטבול · ראה עוד »
אברהם אהרן יודלוביץ'
הרב אברהם אהרן יודלוביץ (ה'תר"י - 1850 - ה' בשבט ה'תר"ץ - 1930) שימש כרב במנצ'סטר ובבוסטון ולימים היה רב ואב בית דין לאנשי בית הכנסת קהל עדת ישורון של אנשי לובץ' בניו יורק, רב הכולל לאגודת הקהילות בניו יורק ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם אהרן יודלוביץ' · ראה עוד »
אברהם ענתיבי
הרב אברהם בן יצחק ענתיבי (תקכ"ה, 1765 - תרי"ח, 1858) היה רבהּ הראשי של חלב שבסוריה, דיין, מקובל ופייטן.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם ענתיבי · ראה עוד »
אברהם צבי הירש אייזנשטט
הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג, 1813, ביאליסטוק – ג' באלול ה'תרכ"ח, 1868, קניגסברג) היה רב ופוסק הלכה ב.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם צבי הירש אייזנשטט · ראה עוד »
אברהם חמרה
הרב אברהם חמרה (1943 – 7 במאי 2021) היה הרב הראשי של יהודי סוריה ולבנון.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם חמרה · ראה עוד »
אברהם בנימין קלוגר
הרב אברהם בנימין קלוגר (בכתיב ארכאי: קלוגער; ה'תר"א, 1841 - כ"ט בחשוון תרע"ו, 6 בנובמבר 1915), היה רב ומחבר ספרים בגליציה, בנו ונאמן ביתו של הרב שלמה קלוגר.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם בנימין קלוגר · ראה עוד »
אברהם גרשון מקיטוב
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »
אברהם דנציג
רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם דנציג · ראה עוד »
אברהם דוד מבוטשאטש
הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א – 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם דוד מבוטשאטש · ראה עוד »
אברהם יצחק כלאב
הרב אברהם יצחק הלוי כלאב (נולד בשנת תרצ"ט, 1939) הוא דיין ישראלי, לשעבר אב"ד בבית הדין הרבני בירושלים, ראש בית המדרש בכולל הדיינות בפסגות, ראש בית דין לענייני ממונות בירושלים, לשעבר ר"מ בישיבת מרכז הרב.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואברהם יצחק כלאב · ראה עוד »
אגרות משה
אגרות משה היא סדרת ספרי שאלות ותשובות שכתב הרב משה פיינשטיין בנושאי הלכה, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואגרות משה · ראה עוד »
אה"ע
#הפניה אבן העזר.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואה"ע · ראה עוד »
אהרן אלפנדרי
הרב אהרן אלפנדרי (תס"א - תקל"ד; 1701–1774) היה מחכמי איזמיר, מפורסם בעיקר בספריו יד אהרן ומרכבת המשנה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואהרן אלפנדרי · ראה עוד »
אהרן בכור אלחדיף
רבי אהרן בכור אלחדיף (מכונה "אב"א"; ה'תקצ"ה - ה'תרס"ט; 1835–1909) היה רב ושד"ר, שכיהן כרב הראשי והחכם באשי של טבריה וכרב הראשי לצפת.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואהרן בכור אלחדיף · ראה עוד »
אהרון הכהן מלוניל
רבי אהרון הכהן מלוניל או אהרון בן יעקב הכהן הוא ראשון פרובאנסלי שפעל בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14, מחבר הספר ארחות חיים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואהרון הכהן מלוניל · ראה עוד »
אורחותיך למדני
אורחותיך למדני הוא ספר שאלות ותשובות בן שמונה חלקים מאת מחבר עלום שם העוסק בנושאים בארבעת חלקי השולחן ערוך: אורח חיים, אבן העזר, חושן משפט, יורה דעה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואורחותיך למדני · ראה עוד »
אוריאל לביא
הרב אוריאל לביא (נולד ב-25 במרץ 1957) הוא אב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים, לשעבר אב"ד הרבני בצפת.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואוריאל לביא · ראה עוד »
אוהל תורה (כולל)
בית המדרש הגבוה לתלמוד אוהל תורה - בית דוד היה כולל אברכים בירושלים מהראשונים במתכונת ה"כוללים" בני זמננו בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואוהל תורה (כולל) · ראה עוד »
אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות
אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות הוא כלל הלכתי האומר כי כאשר יהודי בא על אישה ללא אונס, יש להניח שמדובר בבעילה לשם קידושין, שכן אין להניח שמדובר בבעילת זנות, האסורה על יהודי.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות · ראה עוד »
אין אישה מעזה פניה בפני בעלה
אין אישה מעזה פניה בפני בעלה היא חזקה הלכתית לפיה נאמנת אישה בדין ודברים שבינה לבין בעלה כאשר היא טוענת את דבריה בפניו, מתוך הנחה שאם יסוד דבריה בשקר לא הייתה מעזה לטעון אותם בנוכחותו.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואין אישה מעזה פניה בפני בעלה · ראה עוד »
אינקונבולה
תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואינקונבולה · ראה עוד »
איסור משכב זכר
איסור משכב זכר או משכב זכור הוא מצווה מהמקרא.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואיסור משכב זכר · ראה עוד »
איסור סירוס
איסור סירוס הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לסרס אדם או בעל חיים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואיסור סירוס · ראה עוד »
איסור עריות
ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואיסור עריות · ראה עוד »
איסור ייחוד
בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזה או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואיסור ייחוד · ראה עוד »
איזדדואר
אִיזְדָדוּאַר (או דארא), היא בתו של מלך הסאסאנים (המלך ח'וסרו השני או המלך יזדגרד השלישי - מלכם האחרון), שהייתה שבויה בידי המוסלמים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואיזדדואר · ראה עוד »
איילונית
איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ואיילונית · ראה עוד »
נשות השאלים
אישה לבושה שאל במאה שערים נשות השָאלִים (מכונות גם כת השאלים, וכן בכינוי הגנאי "נשות הטליבאן") הוא כינוי לקבוצות נשים חרדיות קיצוניות בישראל, המתאפיינות בהתכסות ב"שאל", בגד עליון שמסווה את צורת הגוף, בעת יציאה מביתן.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ונשות השאלים · ראה עוד »
נתן עמרם
הרב נתן בן חיים עמרם (תקנ"א, 1791 – כ"ט בחשוון תרל"א, 23 בנובמבר 1870) היה רב, דיין, סופר, מנהיג, שד"ר של קהילת טבריה לאלכסנדריה ושד"ר קהילת חברון לאירופה, סוחר, מרפא ובשנות חייו האחרונות כיהן כרב הראשי של קהילת אלכסנדריה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ונתן עמרם · ראה עוד »
נח חיים צבי ברלין
הרב נח חיים צבי ברלין (ה'תצ"ד, 1733 – ג' באדר ב' ה'תקס"ב, מרץ 1802) היה רב ואב"ד קהילות אה"ו, וקודם לכן ראש ישיבה במגנצא.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ונח חיים צבי ברלין · ראה עוד »
נחמיה גינזבורג
ממוזער הרב נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה (ט"ו בשבט ה'תקמ"ח – ט"ו בשבט ה'תרי"ב; 24 בינואר 1788 – 5 בפברואר 1852) היה רב, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ונחמיה גינזבורג · ראה עוד »
נחום ויידנפלד
הרב נחום ויידנפלד (תרל"ה, 1875 - ד' בכסלו ת"ש, נובמבר 1939) היה רבה של דומברובה (Dąbrowa Tarnowska) שבגליציה, מחבר שו"ת "חזון נחום", מגדולי המשיבים בגליציה בתקופתו.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ונחום ויידנפלד · ראה עוד »
נושאי כליו של השולחן ערוך
571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »
נישואים
נישואים (מקובלת גם המילה הארמית "נישואין") הוא מערכת חיים זוגית ממוסדת על מנת לחיות יחדיו ולהקים משפחה, ותחולתו הוא בטקס משפטי, דתי, או חברתי.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ונישואים · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וסדר נשים · ראה עוד »
עמיהוד לוין
הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (ב' בסיוון ה'תש"ה, 14 למאי 1945, בלפוריה – ב' בתמוז ה'תשפ"ג, 21 ביוני 2023, נתניה) היה רב הקהילה החרדית-ליטאית במרכז העיר נתניה, ובית הכנסת "מנין אברכים", ראש כולל "תפארת נתניה – יד משה", רב בית הכנסת "יד-אהרן", ועורך קובץ תורני "אוריתא".
חָדָשׁ!!: אבן העזר ועמיהוד לוין · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וערוך השולחן · ראה עוד »
עזרת כהן
עזרת כהן הוא ספר שאלות ותשובות בנושאי חלק אבן העזר של השו"ע מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ ישראל וראש ישיבת מרכז הרב.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ועזרת כהן · ראה עוד »
פנחס הורוביץ
הרב פנחס הלוי איש הורוויץ (ה'תצ"א - ד' תמוז ה'תקס"ה; 1731–1805), היה רבה של פרנקפורט דמיין ומתלמידי המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ופנחס הורוביץ · ראה עוד »
פנים חדשות בברכת חתנים
פנים חדשות הוא שמו של נידון הלכתי בהלכות שבע ברכות.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ופנים חדשות בברכת חתנים · ראה עוד »
פרקי דרבי אליעזר
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »
פרייה ורבייה
פרייה ורבייה היא אחת ממצוות עשה שבתרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ופרייה ורבייה · ראה עוד »
צמח צדק (ספר)
צמח צדק הוא שמם של סדרת ספרים בהלכה, שאלות ותשובות הלכתיות, פסקי דינים, וחידושים על הש"ס מאת רבי מנחם מנדל שניאורסון - האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וצמח צדק (ספר) · ראה עוד »
צבי כץ
הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"ן, 1590 – ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וצבי כץ · ראה עוד »
קרן אברהם הכהן
קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וקרן אברהם הכהן · ראה עוד »
קידושין
קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וקידושין · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וראשונים · ראה עוד »
ראובן וובשת
הרב וובשת בפגישת תיאום בנוגע למגוון פניות בנושא יהודי אתיופיה, המגיעות ללשכת הראשון לציון. הרב ראובן וובשת (נולד בכ"ז בסיוון ה'תש"ל, 1 ביולי 1970 באמבובר) הוא רב ישראלי יליד אתיופיה, המכהן מתחילת שנת 2018 בתפקיד הרב הראשי ליהדות אתיופיה מטעם הרבנות הראשית לישראל, יקיר העיר נתיבות ומחבר ספרי דרוש והלכה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וראובן וובשת · ראה עוד »
רפאל מאיר פאניז'ל
הרב רפאל מאיר פַּאניזֶ'ל (כונה: מרפ"א; ה'תקס"ד, 1804- י"ד בטבת ה'תרנ"ג, 2 בינואר 1893) היה שד"ר, והראשון לציון משנת 1880 ועד פטירתו ב-1893.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ורפאל מאיר פאניז'ל · ראה עוד »
רפאל חיים משה בן נאים
הרב רפאל חיים משה בן נאים (מכונה הרחמ"ן; ז' בשבט ה'תר"ה, 15 בינואר 1845 - י"ג באב ה'תר"פ, 28 ביולי 1920) היה דיין, פוסק הלכה ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ורפאל חיים משה בן נאים · ראה עוד »
רפאל בירדוגו
רבי רפאל בירדוגו (תק"ז, 1747 – הושענא רבא תקפ"ב, 17 באוקטובר 1821), הידוע בכינוי המלאך רפאל היה מגדולי חכמי ופוסקי מרוקו, מקובל ודרשן.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ורפאל בירדוגו · ראה עוד »
רחמים אריה אברהם ארייאש
הרב רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש (אריאש) (? - כ"ג באלול התקצ"ט) היה רב, דיין, דרשן ופייטן באזמיר.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ורחמים אריה אברהם ארייאש · ראה עוד »
שמואל מפיורדא
רבי שמואל בן ר' אורי שרגא פייבוש מפיורדא היה רבן של שידלוב ופיורדא.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושמואל מפיורדא · ראה עוד »
שמואל עמאר
רבי שמואל עמאר (ה'תק"ץ, 1830 - י"ח באלול ה'תרמ"ט, 14 בספטמבר 1889) היה דיין, משורר, ומקובל בעיר מקנס שבמרוקו, מחבר הספרים "דבר שמואל" ו"שמע שמואל".
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושמואל עמאר · ראה עוד »
שמואל קאיידנובר
רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שע"ד, 1614 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושמואל קאיידנובר · ראה עוד »
שמואל שמלקה הורוביץ
רבי שמואל שְׁמֶלְקֶה הלוי הורוויץ מניקלשבורג (ה'תפ"ו, 1726 - א' באייר ה'תקל"ח, אפריל 1778) היה אדמו"ר בדור השלישי לחסידות ורבה הראשי של מוראביה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושמואל שמלקה הורוביץ · ראה עוד »
שמואל ברוך ורנר
רבי שמואל ברוך ורנר (כ"ה בטבת ה'תרע"א, 25 בינואר 1911 – ל' בסיון ה'תשנ"ג, 19 ביוני 1993) היה אב"ד בתל אביב במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושמואל ברוך ורנר · ראה עוד »
שמואל הרמתי (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושמואל הרמתי (פירושונים) · ראה עוד »
שמואל ירונדי
רבי שמואל ירונדי מגירונה (ה'צ"ה 1335 - ?) היה ראשון שחי ופעל בספרד במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושמואל ירונדי · ראה עוד »
שאר כסות ועונה
שאר כסות ועונה הם החובות של איש כלפי אשתו על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושאר כסות ועונה · ראה עוד »
שניאור זלמן פרדקין
הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין (אדר ה'תק"צ, 1830 – ה' בניסן ה'תרס"ב, 11 באפריל 1902) מכונה גם הגאון מלובלין והתורת חסד על שם ספרו.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושניאור זלמן פרדקין · ראה עוד »
שערי תשובה (אורח חיים)
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושערי תשובה (אורח חיים) · ראה עוד »
שתילי זיתים
שתילי זיתים הוא חיבור הלכתי, שנכתב בידי הרב דוד משרקי, מחכמי תימן.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושתילי זיתים · ראה עוד »
שלמה קלוגר
רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושלמה קלוגר · ראה עוד »
שלמה טנא
הרב שלמה אליעזר טנא (במקור: טנביצקי או טנוביצקי; תרע"ד, 1914 – כ"ח בתמוז תשמ"ו, 4 באוגוסט 1986) היה אב בית דין בתל אביב ורבה הראשי של באר שבע.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושלמה טנא · ראה עוד »
שלמה זלמן אהרנרייך
רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »
שלמה ידידיה זעפראני
שלום כהן בצעירותו הרב שלמה ידידיה זעפראני (נולד בי' בתמוז תשי"ד, 11 ביולי 1954) הוא פוסק הלכה חרדי-ספרדי, אב בית הדין 'כתר תורה', וראש הישיבה לצעירים 'שפתי חיים', ומחבר ספרי הלכה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושלמה ידידיה זעפראני · ראה עוד »
שליח עושה שליח
שליח עושה שליח הוא כלל בהלכות שליחות לפיו שליח רשאי למנות שליח אחר שיבצע את השליחות במקומו.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושליח עושה שליח · ראה עוד »
שבתי הכהן
ציור נפוץ המיוחס בטעות לש"ך (הדמות היא הרב חיים דייטשמן) המצבה שעל קברו רבי שבתי הכהן (מכונה הש"ך; 1622, ה'שפ"ב – 8 בפברואר 1663, א' באדר א' ה'תכ"ג (לפי גרסה אחרת נפטר ב-א' באדר ה'תכ"ב)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושבתי הכהן · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: אבן העזר ושולחן ערוך · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: אבן העזר ותקנות שו"ם · ראה עוד »
טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו
טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו הוא ביטוי בארמית בבלית המופיע בתלמוד שפירושו המילולי בעברית "טוב לשבת בשניים מלשבת באלמנות".
חָדָשׁ!!: אבן העזר וטב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו · ראה עוד »
זלמן נחמיה גולדברג
הרב גולדברג בכנס על קניין רוחני במשפט העברי בבית אבי חי הרב זלמן נחמיה גולדברג (כונה הגרז"ן; י' בשבט ה'תרצ"א, 28 בינואר 1931 – ל' באב ה'תש"ף, 20 באוגוסט 2020) היה פוסק, דיין בבית הדין הרבני הגדול ובבתי דין לממונות, והעורך הראשי של האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וזלמן נחמיה גולדברג · ראה עוד »
חנן בן אבישלום
התנא חנן בן אבישלום היה מדייני הגזרות שבירושלים, יחד עם אדמון וחנן המצרי, בסוף ימי בית המקדש השני, סמוך לסוף תקופת הזוגות ותחילת תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחנן בן אבישלום · ראה עוד »
חנוך זונדל גרוסברג
הרב חנוך גרוסברגתמונה להחלפה הרב חנוך זונדל גרוסברג (ט' בטבת תרס"ד, 28 בדצמבר 1903 – י"ג באדר תשל"ז, 3 במרץ 1977) היה מחבר תורני.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחנוך זונדל גרוסברג · ראה עוד »
חרש, שוטה וקטן
חרש שוטה וקטן (לעיתים בראשי תיבות: חש"ו) הוא מעמד המופיע פעמים רבות בהלכה, המתאר קבוצה של אנשים שאינם בעלי-דעת, ואינם אחראים למעשיהם.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחרש, שוטה וקטן · ראה עוד »
חזקיה די סילוה
הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחזקיה די סילוה · ראה עוד »
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחזון איש · ראה עוד »
חוט המשולש
חוט המשולש הוא ספר שאלות ותשובות המכיל תשובות של שלושה מראשי ישיבת וולוז'ין שבליטא, יצא לאור לראשונה בווילנא בשנת תרמ"ב (1882).
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחוט המשולש · ראה עוד »
חיים אברהם אישטרושה
רבי חיים אברהם אישטרושה או איסטרושה או איסטרולסה היה אב"ד, רבה של שירון (סרס) שביוון בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, ומחבר שו"ת ירך אברהם.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחיים אברהם אישטרושה · ראה עוד »
חיים סינואני
מֹארי חיים סינוואני (ט' בתשרי ה'תרנ"ח, 5 באוקטובר 1897 – כ"ז באדר ה'תשל"ט, 26 במרץ 1979) היה דיין ומקובל, אב בית דין מחוז שרעב וסינואן שבתימן.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחיים סינואני · ראה עוד »
חיים שבתי
הרב חיים שַׁבְּתַי (מכונה: מהרח"ש) (1557–1647, י"ג בניסן ה'ת"ז) היה מגדולי רבני סלוניקי, ומחבר הספר תורת חיים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחיים שבתי · ראה עוד »
חיים ושלום
ספר חיים ושלום הוא ספר שאלות ותשובות בנושאים השייכים לסדר אבן העזר בטור ובשולחן ערוך בשני חלקים שחיבר רבי חיים פאלאג'י.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחיים ושלום · ראה עוד »
חיים יחיאל מיכל ביק
רבי חיים יחיאל מיכל ביק (א' בשבט ה'תרמ"ח, ינואר 1888 - י"ד בסיוון ה'תשכ"ד, 25 במאי 1964) היה רבה של מז'יבוז' ורב בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחיים יחיאל מיכל ביק · ראה עוד »
חיים יהודה אברהם
הרב חיים יהודה אברהם או רחמים חיים יהודה אברהם או בכור אליעזר (נפטר ב-13 בדצמבר 1848, י"ח בכסלו ה'תר"ט) היה אב בית דין, דרשן דיין ופוסק שחי ופעל באזמיר.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחיים יהודה אברהם · ראה עוד »
חיים יהודה לייב אוירבך
הרב חיים יהודה לייב אוירבך (יפו, ד' בטבת ה'תרמ"ז – ירושלים, כ"ח באלול ה'תשי"ד; 31 בדצמבר 1886 – 26 בספטמבר 1954) היה רב, מקובל וראש ישיבה בירושלים בראשית המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וחיים יהודה לייב אוירבך · ראה עוד »
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »
באר היטב
באר היטב הוא חיבור על השולחן ערוך, שנדפס עם השולחן ערוך בכל המהדורות הנפוצות.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ובאר היטב · ראה עוד »
ברוך רקובר
הרב ברוך מרדכי רקובר (תרע"ז, 24 במרץ 1917 - כ"ג בתשרי תשס"ג, 29 בספטמבר 2002) היה אב"ד בחיפה, חוקר ומפרש "ביאור הגר"א" על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וברוך רקובר · ראה עוד »
ברוך תאומים-פרנקל
הרב ברוך תאומים-פרנקל (ה'תק"ך, 1760 – ז' בתמוז ה'תקפ"ח, 1828) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וברוך תאומים-פרנקל · ראה עוד »
ברכת בתולים
ברכת בתולים או אשר צג אגוז, היא ברכה שהוזכרה כבר בזמן הגאונים, שיש לבעל לברך לאחר הבעילה הראשונה שבעל חתן את אשתו הבתולה, וקרע את בתוליה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וברכת בתולים · ראה עוד »
בתולה (הלכה)
כא בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ובתולה (הלכה) · ראה עוד »
בירור יהדות
בירור יהדות או הוכחת יהדות הוא תהליך משפטי-הלכתי אותו אמור לעבור אדם הרוצה להתחתן כיהודי במדינת ישראל, אם הוריו התחתנו או נולדו מחוץ למדינה, או אם הוא עצמו לא נולד בה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ובירור יהדות · ראה עוד »
בית שמואל
קטגוריה:פירושון ספרים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ובית שמואל · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וגט · ראה עוד »
דרישה וחקירה
דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ודרישה וחקירה · ראה עוד »
דוב ליאור
הרב דוב ליאור, אפריל 2013, בית הרב קוק ממוזער הרב דוב ליאור (ליינבנד; נולד בי"א בחשוון תרצ"ד, 30 באוקטובר 1933) הוא רב ציוני דתי, מן הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי, ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".
חָדָשׁ!!: אבן העזר ודוב ליאור · ראה עוד »
דוב בריש רפפורט
רבי דוב בעריש (דובעריש) רפפורט (ה'תקפ"ד, 1824 – י' בשבט ה'תרס"ו, 1906) היה פוסק בגליציה במאה ה-19, רבן של של שיניאווה ורווה-רוסקה, ומחבר הספר "דרך המלך" על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ודוב בריש רפפורט · ראה עוד »
דוד פיפאנו
רבי דוד פִּיפָאנוֹ (רד"ף; כינוי ספרותי: אפֹד; ט"ו באדר ב' ה'תרי"א, 19 במרץ 1851 - ח' בכסלו ה'תרפ"ה, 5 בדצמבר 1924) היה רב טורקי-בולגרי, מגדולי רבני סלוניקי, ובסוף ימיו רבה הראשי בפועל של בולגריה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ודוד פיפאנו · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: אבן העזר ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
דוד שלמה אייבשיץ
רבי דוד שלמה אייבשיץ (תקט"ו, 1755 - תקע"ד, 1813) היה אדמו"ר, פוסק ורב בכמה קהילות בגליציה ובבסרביה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ודוד שלמה אייבשיץ · ראה עוד »
דוד כטורזה
הרב דוד כטורזה (כטורזא) (ה'תרל"ז, 1878 - י"ט בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939) היה הרב הראשי ליהדות תוניסיה וראש ישיבת "חברת התלמוד" בתוניס.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ודוד כטורזה · ראה עוד »
דין הבחנה
דין הבחנה הוא דין בדיני הגיור, לפיו בני זוג נוכרים המתגיירים יחד, צריכים לפרוש מקיום יחסי אישות במשך שלושת החודשים הראשונים לגיורם, מתוך הנחה שכעבור שלושה חודשים ניתן לדעת אם הגיורת הרתה טרם הגיור או לא.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ודין הבחנה · ראה עוד »
דיהרנפורט
צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ודיהרנפורט · ראה עוד »
ה'תי"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וה'תי"ז · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: אבן העזר והמאה ה-17 · ראה עוד »
העיטור
העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: אבן העזר והעיטור · ראה עוד »
השיל מקראקא
רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט.
חָדָשׁ!!: אבן העזר והשיל מקראקא · ראה עוד »
הלל בן נפתלי הירץ
רבי הלל בן ר' נפתלי הירץ (נפתלי צבי) (ה'שע"ה, 1615, בריסק – כ"ב בטבת ה'ת"ן, 1690, זאלקווא) היה רב ליטאי, מדייני וילנא, ולאחר מכן אב"ד בקהילות אה"ו (בגרמניה) ובז'ולקווה (בגליציה).
חָדָשׁ!!: אבן העזר והלל בן נפתלי הירץ · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר והלכה · ראה עוד »
הומוסקסואליות בהלכה
ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר והומוסקסואליות בהלכה · ראה עוד »
הוצאת זרע לבטלה
הוצאת שכבת זרע לבטלה (בראשי תיבות: הוז"ל או שז"ל; נקרא גם כן החטא הידוע) הוא מונח הלכתי המתייחס לשפיכת נוזל זרע שלא במסגרת יחסי מין עם אישה, על ידי אוננות, קרי לילה או משגל נסוג.
חָדָשׁ!!: אבן העזר והוצאת זרע לבטלה · ראה עוד »
הינומה
כלה עם הינומה לראשההִינוּמָה (לעיתים נכתב: הינומא), במובנה המודרני, היא פיסת בד לבן עשוי רשת שקופה או אטומה (טול), אשר באירופה נהוג לכסות בה את פני הכלה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר והינומה · ראה עוד »
וידאל די טולוזא
רבי וידאל די טולוזא (או: די טולושׂא) (1283–1360), מחבר ספר מגיד משנה על משנה תורה לרמב"ם, מן הראשונים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ווידאל די טולוזא · ראה עוד »
כ"ב בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב חשוון היא תמיד פרשת חיי שרה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וכ"ב בחשוון · ראה עוד »
כתבי הראי"ה
חלק מהספרים שכתב הרב קוק המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וכתבי הראי"ה · ראה עוד »
כולל אברכים
כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וכולל אברכים · ראה עוד »
יעקב מאיר
הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויעקב מאיר · ראה עוד »
יעקב משה עייאש
ר' יעקב משה עייאש (1727–1817, כ"ו בטבת ה'תקע"ז) היה הראשון לציון, שד"ר, מנהיג קהילה וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויעקב משה עייאש · ראה עוד »
יעקב משולם אורנשטיין
רבי יעקב משולם אורנשטיין (ה'תקל"ה, 1775 - כ"ה באב ה'תקצ"ט, 1839) היה רב, פוסק, אב בית דין לבוב, ומגדולי רבני גליציה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויעקב משולם אורנשטיין · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יעקב בירדוגו (שופריה דיעקב)
הרב יעקב בירדוגו, (ה'תקמ"ו 1786 - כ"ט אב ה'תר"א - 16 באוגוסט 1841) אב בית הדין במקנס, רב העיר וראש הישיבה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויעקב בירדוגו (שופריה דיעקב) · ראה עוד »
יעקב גזונדהייט
יעקב גֶזונדהייט (געזונדהייט) (כסלו ה'תקע"ו 1815– י"ג באלול ה'תרל"ח 1878) רב, פוסק, אב"ד, ורבה הראשי של ורשה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויעקב גזונדהייט · ראה עוד »
יפה ללב
יפה ללב הוא שמה של סדרת ספרי הלכה משפיעה שחיבר רבי רחמים נסים יצחק פאלאג'י.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויפה ללב · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
יצחק לוי (עסקן ורב)
הרב יצחק יחיאל לוי (א' בטבת ה'תרמ"ט – י' בתשרי ה'תש"ט; דצמבר 1888 – 13 באוקטובר 1948) היה מראשוני תלמידי הראי"ה קוק ביפו, ממייסדי ישיבת מרכז הרב והמזכיר הראשון שלה, רב כפר עברי (לימים נווה יעקב) בצפון ירושלים ועורך דין רבני.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויצחק לוי (עסקן ורב) · ראה עוד »
יקותיאל בירדוגו
רבי יקותיאל בירדוגו (י"ב בשבט ה'תצ"ו, 25 בינואר 1736 - י' בתשרי ה'תקס"ב 17 בספטמבר 1801) היה אב בית דין מקנס, מפוסקי מרוקו, וראש ישיבת מקנס ומייסדה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויקותיאל בירדוגו · ראה עוד »
ירוחם הירשקוביץ כהנא
רבי ירוחם ישראל בן שבתי הכהן הירשקוביץ כהנא (תר"ג – י' באדר א' תרס"ח המכונה ירוחם הכהן, 1908) היה רב מורה צדק ואב בית דין בערים הונטשעשט קאושאני איזמאיל ודובסרי בבסרביה (כיום אוקראינה ומולדובה).
חָדָשׁ!!: אבן העזר וירוחם הירשקוביץ כהנא · ראה עוד »
ילקוט יוסף
ילקוט יוסף הוא חיבור הלכתי מעשי נפוץ הכולל 34 כרכים על סדר השולחן ערוך מאת הרב הראשי לישראל, הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הרב יצחק יוסף.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וילקוט יוסף · ראה עוד »
יחזקאל עזרא רחמים
הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 25 באפריל 1876, בגדאד – 3 בפברואר 1908, ירושלים) היה רב ומקובל בבגדאד ובסוף ימיו בירושלים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויחזקאל עזרא רחמים · ראה עוד »
יחזקיה יהושע פייבל תאומים
רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים (? - תצ"א, 1731 בערך), היה רב ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויחזקיה יהושע פייבל תאומים · ראה עוד »
יביע אומר
יביע אומר היא סדרת ספרי שאלות ותשובות של הרב עובדיה יוסף, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויביע אומר · ראה עוד »
ידידיה מונסונייגו
הרב ידידיה מונסונייגו (ה'תקנ"ט, 1799 - ה'תרכ"ח, 1867) היה דיין, פוסק, בלשן ומשורר בפאס שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וידידיה מונסונייגו · ראה עוד »
יהדות סופיה
בית הכנסת המרכזי בסופיה פנים בית הכנסת המרכזי בסופיה ארון הקודש בבית הכנסת בסופיה מקווה הסמוך לבית הכנסת בסופיה יהדות סופיה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבולגריה, וראשיתה במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויהדות סופיה · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויהדות קראית · ראה עוד »
יהושע מנחם אהרנברג
הרב יהושע מנחם (יהושע מנדל) אהרנברג (י"ב בטבת תרס"ה, 20 בדצמבר 1904 – כ"ד באדר ב' תשל"ו, 26 במרץ 1976) היה רב חסידי, פוסק הלכה ואב בית דין בתל אביב.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויהושע מנחם אהרנברג · ראה עוד »
יהודה אסאד
רבי יהודה אַסאֹד (מבוטא: אסוֹד, ה'תקנ"ד, 1794, אסוד - כ"ג בסיון ה'תרכ"ו, 1866) היה אב"ד, ראש ישיבה, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בהונגריה.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויהודה אסאד · ראה עוד »
יהודה רוזאניס
הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז, 1657 – כ"ב בניסן ה'תפ"ז, 1727) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויהודה רוזאניס · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויואל סירקיש · ראה עוד »
יואב רוזנבוים
הרב יואב רוזנבוים (מכונה גם ר' יואב ממטרסדורף או ר' יואב ביליצר. נפטר בד' בסיון ה'תק"ע, יוני 1810) היה רב במספר קהילות בפולין ובהונגריה, ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויואב רוזנבוים · ראה עוד »
יוסף סאגיס
רבי יוסף סאגיס (נכתב לעיתים כסגיש, סגיס, סאגיש, שאגיס או שגיש) (1492 בקירוב - 1572 ה'של"ב) היה רב ומקובל בצפת של המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויוסף סאגיס · ראה עוד »
יוסף פאור
יוסף פאור (בספרדית: José Faur, מבוטא חוֹסֶה פאור; 1934 – 9 ביוני 2020) היה רב, פילוסוף וחוקר יהדות.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויוסף פאור · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף רוזין
הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויוסף רוזין · ראה עוד »
יוסף טאיטאצאק
רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »
יוסף זונדל הוטנר
הרב יוֹסֵף זוּנְדְל הוּטְנֶר (ידוע בכינויו: ר' זונדל איישישוקר; תר"ו, 1846 - כ"ז בשבט תרע"ט, 1919) היה רבה של איישישוק שבליטא.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויוסף זונדל הוטנר · ראה עוד »
יוסף בירדוגו (מקנס)
רבי יוסף בירדוגו (ה'תקס"ב, 1802 - ט"ז בכסלו ה'תרי"ד, 1853), היה רב ואב בית הדין במקנס שבמרוקו, ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויוסף בירדוגו (מקנס) · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »
יוסף דוד (רב)
רבי יוסף דוד (ה'ת"כ, 1660, סלוניקי - ב' בכסלו ה'תצ"ז, 1736) היה אב בית דין, ראש ישיבה ורב הקהילה היהודית בסלוניקי ומחבר שו"ת בית דוד.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויוסף דוד (רב) · ראה עוד »
יובל סיני
יובל סיני (נולד ב-1971) הוא משפטן ישראלי, ראש רשות המחקר ופרופסור מן המניין למשפטים במכללה האקדמית נתניה, מלמד דיון אזרחי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ולשעבר נשיא מכללת אורות ישראל.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויובל סיני · ראה עוד »
יימח שמו
יִמַּח שְׁמוֹ או יִמַּח שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ היא קללה עברית עתיקה, המופנית כביטוי לוואי לרָשע, או נגד אויבי העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אבן העזר ויימח שמו · ראה עוד »
ייבום
מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.
חָדָשׁ!!: אבן העזר וייבום · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אבן_העזר
