סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם אבן דאוד

מַדָד אברהם אבן דאוד

רבי אברהם אבן דאוד הלוי (בספרדית: Abraham ibn Daud; ד'תת"ע, 1110 – ד'תתק"מ, 1180) היה היסטוריון, סופר, פילוסוף ואסטרונום יהודי שחי ופעל בספרד במאה ה-12. [1]

105 יחסים: ממלכת הכוזרים, מניין השטרות, מסורת (יהדות), מעמד הר הזיתים, מר בר רב אשי, מר בר רב הונא, מרימר, משנה, משה בן חנוך, משולם בן יעקב מלוניל, מגילת תענית, מהדיה, מוזיקה קלאסית ישראלית, מוזיקה יהודית, אמימר בר מר ינוקא, ארבעת השבויים, אל-מוואחידון, אלקימוס, אבן סינא, אברהם אדרוטיל, אברהם זכות, אברהם בן שלמה, אברהם בן דאוד, אברהם בן דוד, אדולף נויבאואר, אהרן גאון, אהה ירד עלי ספרד, נרבון, סדר הדורות, סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים, ענן בן דוד, עבדאללה אבן תומארת, עיקרי האמונה היהודית, פילוסופיה יהודית, צמח דוד, צום תשעה בטבת, ציר זמן של פילוסופים, ראשונים, ראב"ד, ראב"ד הראשון, רב מרי בר רב דימי, רב אחאי, רב סעדיה גאון, רב סימונא, רב פפא, רב שמואל בן חפני גאון, רב שמואל בריה דרב אבהו, רב שינוי, רב דוסא בן סעדיה, רב יצחק (פירוז שבור), ..., רב יהודה, רבאי מרוב, רבה תוספאה, רבה יוסי, רבי חנינא בן דוסא, רבי יוחנן, רבינא בר אמוציא, רבינא האחרון, רי"ף, ריטב"א, שמעון הצדיק, שמריה בן אלחנן, שמואל מוטוט, שמואל הנגיד, שמואל הכהן בן יאשיהו, שאלתיאל בן חזקיה, ששנא גאון, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, תענית צדיקים, תלמוד בבלי, תור הזהב של יהודי ספרד, טולדו, חנן מאישקיא, חנוך בן משה, חזקיה בן דוד, חכמי פרובנס, חיוי הבלכי, בר כוכבא, ברוך בן יצחק אבן אלבאליה, ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בחירה חופשית, גאונים, גרשון כהן, גרגשי, דאוד, דוד קונפורטי, דיברה תורה כלשון בני אדם, הראב"ד הראשון, הגיוגרפיה, הכרונולוגיה המקראית והמסורתית, הישארות הנפש, כיבוש היצר, יעקב גוטמן, יצחק בן ראובן הברצלוני, יצחק בן יוסף הישראלי, ישו (יהדות), ישיבת פומבדיתא, יהדות מרוקו, יהדות ארל, יהדות ספרד, יהדות פאס, יהדות תוניסיה, יהדות טולדו, יהדות גאורגיה, יוסיפון (ספר). להרחיב מדד (55 יותר) »

ממלכת הכוזרים

שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וממלכת הכוזרים · ראה עוד »

מניין השטרות

מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומניין השטרות · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מעמד הר הזיתים

מעמד הר הזיתים הוא מעמד טקסי שקיים בהושענא רבה המרכז היהודי שישב בארץ ישראל בתקופה המוסלמית המוקדמת, החל מהמאה ה-7 ועד שנות ה-70 של המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומעמד הר הזיתים · ראה עוד »

מר בר רב אשי

מר בר רב אשי, שחתם בכינוי טביומי, היה אמורא בבלי בדור השביעי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומר בר רב אשי · ראה עוד »

מר בר רב הונא

רב מר בר רב הונא (נפטר בשנת 614 או 620) היה מראשוני הגאונים, ראש ישיבת סורא שבבבל בשלהי שלטון האימפריה הסאסנית.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומר בר רב הונא · ראה עוד »

מרימר

מרימר היה אמורא בבלי בדור השישי, על פי ספר הקבלה היה ראש ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומרימר · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומשנה · ראה עוד »

משה בן חנוך

רבי משה בן חנוך היה רב בן ימי הביניים ואחד מארבעת השבויים, שלפי האגדה נטל חלק מרכזי בהעתקת המרכז התורני היהודי מבבל לספרד.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומשה בן חנוך · ראה עוד »

משולם בן יעקב מלוניל

רבי משולם בן יעקב הכהן מלוניל (או רבינו משולם הכהן; נפטר ב-1170) היה מגדולי חכמי פרובנס בצרפת.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומשולם בן יעקב מלוניל · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומגילת תענית · ראה עוד »

מהדיה

העיר העתיקה של מהדיה, מראה מצפון מפת המצור על מהדיה ב-1535 מאה ה-10 מהדיה (בערבית: المهدية, אל-מהדיה) היא עיר במרכז חופהּ המזרחי של תוניסיה, כ-90 ק"מ מדרום-מזרח לקירואן בקו אווירי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומהדיה · ראה עוד »

מוזיקה קלאסית ישראלית

נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006 האורקסטרה של ראשון לציון, לפני 1899 תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון כפר סבא בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוזיקה לילדי מעברה בישראל שנת 50–1949 שיעור נגינה קבוצתי, נתיבות, שנות ה-70' מקהלת כפר ורבורג, 1973 הרביעייה הישראלית החדשה. משמאל: אלכסנדר טלמוזיקה קלאסית ישראלית החלה להתפתח בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומוזיקה קלאסית ישראלית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

אמימר בר מר ינוקא

רב אמימר בר מר ינוקא היה אמורא בבלי בן הדור השביעי והשמיני, תלמידו של רב חייא בריה דרב אויא.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואמימר בר מר ינוקא · ראה עוד »

ארבעת השבויים

ארבעת השבויים הם ארבעה תלמידי חכמים, אשר על פי הרב הראב"ד הראשון, נשבו על ידי שודדי ים לקראת סוף תקופת הגאונים, סביב שנת 990 לספירה, ונפדו על ידי קהילות יהודיות בארצות שונות – מצרים, קירואן שבתוניסיה, ספרד וארץ נוספת אשר מיקומה אינו ברור.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וארבעת השבויים · ראה עוד »

אל-מוואחידון

אל-מֻוַואחִידוּן (בערבית: الموحدون – ה"מייחדים" או "מונותאיסטים") הייתה שושלת מורית בֶּרבֵּרית אסלאמית שנוסדה במאה ה-12 בעיירה הקטנה טינמל שבהרי האטלס (במרוקו של היום) וכבשה את כל צפון אפריקה, מסהרה המערבית במערב עד מצרים במזרח וספרד המוסלמית בצפון.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואל-מוואחידון · ראה עוד »

אלקימוס

אַלְקִימוּס (נקרא גם יקים; מת בירושלים בשנת 158 לפנה"ס) היה כהן גדול מתיוון שכיהן לאחר מותו של מנלאוס.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואלקימוס · ראה עוד »

אבן סינא

אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן חסן אבן עלי אבן סינא (בערבית: ابوعلی حسین بن عبدالله بن حسن بن علی بن سینا; בלשונות אירופה: אביסנה; Avicenna; 980–1037) היה רופא, פילוסוף ומדען פרסי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואבן סינא · ראה עוד »

אברהם אדרוטיל

רבי אברהם בן רבי שלמה אדרוטיל (אדרוטיאל או אברהם מטרוטיאל; ה'רמ"ב, 1482 – לא לפני ה'שכ"ו, 1566) היה רב, מקובל וכרוניקן, מראשי קהילת המגורשים בעיר פאס שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואברהם אדרוטיל · ראה עוד »

אברהם זכות

רבי אברהם בן שמואל זַכּוּת נכתב גם זאקוטו (בספרדית: Abraham Zacuto; 12 באוגוסט 1452 – 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואברהם זכות · ראה עוד »

אברהם בן שלמה

בן שלמה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואברהם בן שלמה · ראה עוד »

אברהם בן דאוד

#הפניה אברהם אבן דאוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואברהם בן דאוד · ראה עוד »

אברהם בן דוד

בן דוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואברהם בן דוד · ראה עוד »

אדולף נויבאואר

אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואדולף נויבאואר · ראה עוד »

אהרן גאון

רב אהרן הכהן ב"ר יוסף גאון (מכונה בערבית יהודית כַלַף (בן) סַרגָ'אדו. נפטר באוגוסט 960) היה גאון ישיבת פומבדיתא בין 943 ל-960/959.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואהרן גאון · ראה עוד »

אהה ירד עלי ספרד

אהה ירד עלי ספרד, קינה שחיבר רבי אברהם אבן עזרא, בה ביכה על חורבן קהילות יהודי ספרד וצפון אפריקה, במאה ה-12, על ידי שושלת אל-מוואחידון.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ואהה ירד עלי ספרד · ראה עוד »

נרבון

נַרְבּוֹן (בצרפתית: Narbonne, באוקסיטנית: Narbona, בעברית מסורתית נרבּונה) היא עיר באוקסיטניה שבצרפת בה מתגוררים כ-55,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ונרבון · ראה עוד »

סדר הדורות

סדר הדורות הוא ספר שחובר על ידי הרב יחיאל בן שלמה היילפרין - רבה של מינסק, ראה אור בשנת ה'תקכ"ט (1769), והודפס בכמה מהדורות.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וסדר הדורות · ראה עוד »

סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים

המכתבים הכוזריים או התכתובת הכוזרית הם שלושה מכתבים המתארים את התגיירות הכוזרים: מכתב בשמו של חסדאי אבן שפרוט (915–975), שר בכיר ומנהיג יהודי בקורדובה, אל יוסף מלך כזריה, בו הוא מבקש מידע על ממלכת הכוזרים ועל יהדותם, מכתב בשמו של יוסף מלך הכוזרים האמור להיות תשובה למכתבו של חסדאי ומכתב מכותב המציג עצמו כנתין של המלך הכוזרי, המופנה כנראה אף הוא לחסדאי, כתשובה לשאלות דומות.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וסיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים · ראה עוד »

ענן בן דוד

בית כנסת קראי ע"ש ענן בן דוד באשדוד ענן בן דוד בן ר' חנינאי הנשיא (המאה ה־8) היה מנהיג פוליטי־דתי, הנחשב למי שגיבש את התנועה הקראית, לאחר שחכמי ישיבות סורא ופומבדיתא מנעו את מינויו לראש הגולה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וענן בן דוד · ראה עוד »

עבדאללה אבן תומארת

אבו עבד אללה מוחמד אבן תומראת (בערבית: أبو عبد الله محمد بن تومرت, 1080–1128) היה מנהיג דתי ברברי משבט המסמודה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ועבדאללה אבן תומארת · ראה עוד »

עיקרי האמונה היהודית

עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »

פילוסופיה יהודית

פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »

צמח דוד

שער הספר "צמח דוד", פרנקפורט דמיין תנ"ב, 1592 צמח דוד היא כרוניקה היסטורית בשני חלקים שחיבר רבי דוד גנז (1541 - 1613) הכוללת את דברי ימי ישראל ודברי ימי העמים מבריאת העולם ועד לזמנו של המחבר.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וצמח דוד · ראה עוד »

צום תשעה בטבת

צום תשעה בטבת הוא תענית ביום ט' בטבת המופיע במגילת תענית בתרא.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וצום תשעה בטבת · ראה עוד »

ציר זמן של פילוסופים

להלן ציר זמן של פילוסופים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וציר זמן של פילוסופים · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וראשונים · ראה עוד »

ראב"ד

קטגוריה:פירושון אישים קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וראב"ד · ראה עוד »

ראב"ד הראשון

#הפניה אברהם אבן דאוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וראב"ד הראשון · ראה עוד »

רב מרי בר רב דימי

רב מרי בר רב דימי (סורגו, לחלק מהגרסות) היה ראש ישיבת פומבדיתא אחרי רב חנן מאישקיא, בתקופה שיש שרואים בה תחילת תקופת הגאונים ויש שמשייכים אותה לתקופת הסבוראים, בסביבות שנת ד'ש"ס (600).

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב מרי בר רב דימי · ראה עוד »

רב אחאי

רב אחאי (לפעמים מוזכר בשם רב אחא) - מחכמי הדור הראשון של הסבוראים, עם סיומה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב אחאי · ראה עוד »

רב סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882, תמוז ד'תרמ"ב – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב סעדיה גאון · ראה עוד »

רב סימונא

רב סימונא (לעיתים: רב סמוניה, רב סמונא, רב סימוניא, רב סמוניא) - ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב סימונא · ראה עוד »

רב פפא

מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב פפא · ראה עוד »

רב שמואל בן חפני גאון

רב שמואל בן חפני גאון (או שמואל בן חפני הכהן או בראשי תיבות רשב"ח) - הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב שמואל בן חפני גאון · ראה עוד »

רב שמואל בריה דרב אבהו

רב שמואל בריה דרב אבהו (רב שמואל בר רבא) - מחכמי הסבוראים בדור הראשון, עם סופה של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב שמואל בריה דרב אבהו · ראה עוד »

רב שינוי

רב שינוי גאון היה גאון פומבדיתא שבבבל וראש הישיבה קרוב לאמצע תקופת הגאונים, בשנת ד'תקמ"ב (781) בערך.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב שינוי · ראה עוד »

רב דוסא בן סעדיה

רב דוסא בן סעדיה אלפיומי גאון (ד'תר"ץ – ד'תשע"ז), היה מגאוני בבל.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב דוסא בן סעדיה · ראה עוד »

רב יצחק (פירוז שבור)

רב יצחק היה גאון ישיבת פירוז־שבור שבבבל בתקופת המעבר שבין הסבוראים לגאונים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב יצחק (פירוז שבור) · ראה עוד »

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורב יהודה · ראה עוד »

רבאי מרוב

רב רבאי מרוב (רב רבאי דמן רוב) היה חכם יהודי, מראשי הסבוראים בבבל בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורבאי מרוב · ראה עוד »

רבה תוספאה

רבה (רבא) תוספאה - אמורא בבלי בדור השמיני, בשלהי תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורבה תוספאה · ראה עוד »

רבה יוסי

רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורבה יוסי · ראה עוד »

רבי חנינא בן דוסא

רבי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא היה תנא בן הדור הראשון, בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורבי חנינא בן דוסא · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורבי יוחנן · ראה עוד »

רבינא בר אמוציא

רבינא בר אמוציא (שמו השתבש בספרים בצורות שונות), חכם יהודי מתקופת הסבוראים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורבינא בר אמוציא · ראה עוד »

רבינא האחרון

רבינא האחרון, או בשמו המלא רב אבינא בר רב הונא (נפטר י"ג בכסלו ד'ר"ס, 499) הוא חכם בבלי מהדור השמיני והאחרון של תקופת האמוראים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורבינא האחרון · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ורי"ף · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וריטב"א · ראה עוד »

שמעון הצדיק

קבר שמעון הצדיק כיום מערת שמעון הצדיק בירושלים, 2007. (לפני השיפוצים הנרחבים במקום) שמעון הצדיק הוא כינוי שנקשר, לפי המחקר, לשתי דמויות, סב ונכדו, שהיו כהנים גדולים מבית חוניו בתקופת בית שני בירושלים, במאה השלישית לפני הספירה, הם שמעון הראשון בן חוניו הראשון, ושמעון השני בן חוניו השני.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ושמעון הצדיק · ראה עוד »

שמריה בן אלחנן

רבי שמריה בן אלחנן (מכונה גם: הרב הראש; נפטר בד'תשע"א, 1011) היה הרב הראשי בקהילת יהודי מצרים בקהיר ("פוסטאט"), בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ושמריה בן אלחנן · ראה עוד »

שמואל מוטוט

שמואל בן סעדיה אבן מוֹטוֹט (בכתבי יד: מטוט; חי במחצית השנייה של המאה ה-14) היה פרשן המקרא, מגדולי מפרשי ה"אבן עזרא".

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ושמואל מוטוט · ראה עוד »

שמואל הנגיד

רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ושמואל הנגיד · ראה עוד »

שמואל הכהן בן יאשיהו

רבי שמואל הכהן בר יאשיהו היה מחכמי קהל פאס במאה ה-10, הוא בולט בין השואלים שאלות את רב שרירא גאון.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ושמואל הכהן בן יאשיהו · ראה עוד »

שאלתיאל בן חזקיה

מר שאלתיאל בן חזקיה היה בנו הבכור של ראש הגולה וראש ישיבת פומבדיתא, חזקיה בן דוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ושאלתיאל בן חזקיה · ראה עוד »

ששנא גאון

רב ששנא גאון (חתם בשם משרשיא בר תחליפא) היה מראשוני גאוני ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וששנא גאון · ראה עוד »

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »

תענית צדיקים

תענית צדיקים הן כינוי לתעניות שנהגו לצום יחידים בעם ישראל בימים מסוימים בעקבות אסונות שאירעו במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ותענית צדיקים · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תור הזהב של יהודי ספרד

צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754. היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתור הזהב תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ותור הזהב של יהודי ספרד · ראה עוד »

טולדו

טולדו (בספרדית: Toledo, הגייה) היא עיר במרכז ספרד, כ-70 ק"מ דרומית לעיר הבירה מדריד.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וטולדו · ראה עוד »

חנן מאישקיא

רב חנן מאישקיא (מאישקא) היה ראש ישיבת פומבדיתא החל משנת ד'שמ"ט (589).

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וחנן מאישקיא · ראה עוד »

חנוך בן משה

רבנו חנוך בן משה (נפטר בד'תשע"ה או ד'תשפ"ה, 1014 או 1024) היה ראש ישיבת קורדובה במפנה המאות ה-10 וה-11, ומנהיג יהדות ספרד באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וחנוך בן משה · ראה עוד »

חזקיה בן דוד

חזקיה בן דוד היה ראש הגולה של יהדות בבל בסוף תקופת הגאונים וראש ישיבת פומבדיתא האחרון.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וחזקיה בן דוד · ראה עוד »

חכמי פרובנס

חכמי פרובאנס (נקראו גם חכמי פרובינציה) הם קבוצת תלמידי חכמים שחיו במשך מספר דורות בפרובאנס בחלקה אשר ממערב לנהר הרון, כולל חלק ממחוז לנגדוק.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וחכמי פרובנס · ראה עוד »

חיוי הבלכי

__ללא_תוכן_עניינים__ חיוי הבלכי היה יהודי מהעיר באלך שבמדינת ח'וראסאן שבממלכת פרס (כיום באפגניסטן).

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וחיוי הבלכי · ראה עוד »

בר כוכבא

ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים "משמעון בן כוסבה" שמעון בן כוסבה (מוכר בשמות בר כוכבא או בר כוזיבא; ? – 135 לספירה) היה מנהיגו של המרד היהודי הגדול השלישי נגד האימפריה הרומית, שקרוי כיום על שמו: מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ובר כוכבא · ראה עוד »

ברוך בן יצחק אבן אלבאליה

הרב ברוך בן יצחק אִבְּן אלבאליה (ד'תתל"ז, 1077, ספרד – ד'תתפ"ז, 1127, ספרד) היה מגדולי תלמידי החכמים בספרד בדורו, ראש ישיבה, פוסק הלכה, ובעל ידע בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וברוך בן יצחק אבן אלבאליה · ראה עוד »

ברכיה בן נטרונאי הנקדן

ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן (המכונה גם ר' קְרֶשְׂבּיהו הנקדן), חי ופעל בחציה השני של המאה ה-12, ואולי אף אל תוך המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וברכיה בן נטרונאי הנקדן · ראה עוד »

בחירה חופשית

בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ובחירה חופשית · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וגאונים · ראה עוד »

גרשון כהן

גרשון דוד כהן (באנגלית: Gerson David Cohen; 26 באוגוסט 1924 – 15 באוגוסט 1991) היה היסטוריון, חוקר תלמוד ורב קונסרבטיבי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וגרשון כהן · ראה עוד »

גרגשי

גִּרְגָּשִׁי הוא שמו המקראי של עם המוזכר כאחד משבעת עמי כנען אשר שכנו, לפי התיאור המקראי, בארץ ישראל טרם כיבושהּ, ואשר במקרא מובטח לעם ישראל שאלוהים יגרשם מהארץ לשם כיבושהּ על ידי ישראל.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וגרגשי · ראה עוד »

דאוד

דאוד הוא שם פרטי וגם שם משפחה ממקור ערבי, הגרסה הערבית לשם העברי "דוד".

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ודאוד · ראה עוד »

דוד קונפורטי

רבי דוד קונפורטי (שע"ח, 1618/1619, סלוניקי - סביבות ת"נ, 1690, קהיר) היה רב, פוסק וכרוניקאי.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ודוד קונפורטי · ראה עוד »

דיברה תורה כלשון בני אדם

הביטוי דיברה תורה כלשון בני אדם מופיע אצל חז"ל פעמים מספר, כמבטא את העובדה שעל אף שהתורה היא אלוהית, הרי לשונה היא כלשון בני אדם.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ודיברה תורה כלשון בני אדם · ראה עוד »

הראב"ד הראשון

#הפניה אברהם אבן דאוד.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד והראב"ד הראשון · ראה עוד »

הגיוגרפיה

הַגְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: ἁγιογραφία) היא סיפור תולדות הקדושים, בתרבות של דתות שונות.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד והגיוגרפיה · ראה עוד »

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד והכרונולוגיה המקראית והמסורתית · ראה עוד »

הישארות הנפש

הישארות הנפש היא אמונה כי הנפש מוסיפה להתקיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד והישארות הנפש · ראה עוד »

כיבוש היצר

כיבוש היצר הוא מושג ביהדות העוסק בשליטה והכנעה של כוחות הנפש, או יצר הרע של האדם.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וכיבוש היצר · ראה עוד »

יעקב גוטמן

הרב יעקב גוטמן (22 באפריל 1845 – 29 בספטמבר 1919) היה תאולוג יהודי-גרמני, פילוסוף של הדת.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויעקב גוטמן · ראה עוד »

יצחק בן ראובן הברצלוני

רבי יצחק בן ראובן הברצלוני (נקרא גם: יצחק בר ראובן אלברצלוני או אלברגלוני, ברצלוני, ברגלוני; נולד בברצלונה ב-ד'תת"ג, נפטר בדניה, כיום במחוז אליקנטה, ספרד) היה רב ופייטן מחכמי ספרד, בן דורו של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויצחק בן ראובן הברצלוני · ראה עוד »

יצחק בן יוסף הישראלי

יצחק בן יוסף הישראלי (או ישראלי), אסטרונום יהודי ספרדי בטולדו שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-14, תלמיד הרא"ש, מחבר ספר "יסוד עולם".

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויצחק בן יוסף הישראלי · ראה עוד »

ישו (יהדות)

ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וישו (יהדות) · ראה עוד »

ישיבת פומבדיתא

מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות ארל

יהדות ארל התקיימה במשך דורות בעיר ארל, שהיא עיר בדרום צרפת, על גדות הנהר רון לקראת שפך הנהר לים התיכון.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויהדות ארל · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות פאס

יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויהדות פאס · ראה עוד »

יהדות תוניסיה

תפרוסת קהילות יהודי תוניסיה בשנת 1946 יהדות תוניסיה היא קהילה יהודית באזור תוניסיה שבצפון אפריקה, המאופיינת בשורשים הטרוגניים, כולל חלקים שמקורותיהם קדומים מאוד, עוד בטרם היות האימפריה הרומית, לפני כ-2,300 שנים.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויהדות תוניסיה · ראה עוד »

יהדות טולדו

פנים בית הכנסת אל טרנסיטו, שנבנה בעיר בשנת 1356 (מומלץ ברזולוציה גבוהה) Emiliano García-Page, נשיא המדינה ורעייתו היהודים בעיר טולדו, בירת ממלכת קסטיליה ובתקופות אחדות גם בירת שליטי ספרד, עמדו במוקד ההתפתחויות המדיניות, הדתיות והחברתיות בספרד.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויהדות טולדו · ראה עוד »

יהדות גאורגיה

בית יהודי בגאורגיה כתובה מגאורגיה יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויהדות גאורגיה · ראה עוד »

יוסיפון (ספר)

יוסיפון הוא שמו של חיבור בעברית הסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני עד למרד הגדול.

חָדָשׁ!!: אברהם אבן דאוד ויוסיפון (ספר) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ספר הקבלה, סדר הקבלה לראב"ד, רבי אברהם אבן דאוד הלוי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אבן_דאוד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »