גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
162 יחסים: מאיר דן פלוצקי, מאיר הלר, מנחם מנדל מקוצק, מנחם מנדל אלתר, מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק), מנחם מנדל כשר, מנחם זמבה, מנחם בנימין פומרנץ, מסמיה, מערת המכפלה, מרדכי בוקסבוים, משה מנחם שפיבק, משה מרדכי פרבשטין, משה אביגדור עמיאל, משה פראגר, משה פרידמן, משה בצלאל אלתר, מלון באב"ד, מועצת גדולי התורה, אספת הרבנים (1910), אסתר פרבשטין, ארנסט בלוך (קצין), אריה מרדכי רבינוביץ, אלתר, אלתר ישראל שמעון פרלוב, אליעזר רבינוביץ, אברהם אלתר, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אברהם חיים דוד סופר, אברהם ברוך ארטן, אברהם ווייס, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם יהושע השיל וינברג, אגודת ישראל, אהרן סורסקי, אהרן וולקין, נפתלי צבי שמרלר, נפתלי יוסף פריינד, נתן שפיגלגלס, נח גד וינטרוב, נחמן שמואל יעקב מיודסר, נחמיה אלתר, עקיבא איגר, עקיבה פרוש, עולם שנה נפש, עיתונות חרדית, פאות, פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, פרנץ קפקא, פועלי אגודת ישראל, ..., פולמוס השבת ביפן, פינחס מנחם אלתר, צבי גיל, קרן התורה, רא"ם, רפאל קצנלנבוגן, שמאי גינזבורג, שמשון שטוקהמר, שמחה בונים אלתר, שמחה יאיר רוזנפלד, שם קלינברג, שפת אמת (ספר), שלמה זלמן ברינשטיין, שלמה חנוך רבינוביץ, תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה, טוביה יהודה טביומי, ז' בטבת, חנוך צבי הכהן לוין, חסורי מחסרא, חסידות אמשינוב, חסידות צ'ורטקוב, חסידות ביאלא, חסידות גור, חפץ חיים (ספר), חומש תורה שלמה, חי יצחק טברסקי, חיים אריה ארלנגר, חיים אלעזר שפירא, חיים חייקל גרינברג, חיים ברלין, חיים דוד זילבר-מרגליות, ב. יאושזון, בני ראם, בנימין מנדלזון, בנימין מינץ, בסתר רעם, בית החרושת שולץ, בית הבחירה למאירי, בית ונחלה, בית יעקב, גטו ורשה, גדליה הרץ, גדול הדור, דאס יודישע טאגבלאט, דרך ארץ קדמה לתורה, דלוגושיודלו, דגלנו (פולין), דוב אריה ריטר, דוד אברהם מנדלבוים, דוד קלעי, דוד טמקין, דוד הורוויץ, דוד ורדיגר, ה'תש"ח, המרכז הארצי לטהרת המשפחה, המתיבתא (ורשה), המודיע (פולטבה), האמרי אמת, האדמו"ר מגור, הפיצול בחסידות גור, הרא"מ, הרא"מ מגור, הרא"מ אלתר, הרא"ם מגור, הרא"ם אלתר, הלל זיידמן, הגניזה החרסונית, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, הדף היומי, הכנסייה הגדולה, ו' בסיוון, ועד ראשי השוחטים של פולין וליטא, ויטבסק, כפייה על המצוות, כצאן לטבח, כלבא שבוע, יעקב מאיר בידרמן, יעקב אריה אלתר, יעקב צמח (מקובל), יעקב רוזנהיים, יעקב חנוך סנקביץ', יעקב דוד קאליש (השני), יצחק מאיר, יצחק מאיר קנל, יצחק מאיר לוין, יצחק אייזיק הלוי, יצחק זלר, יצחק זליג מורגנשטרן, יצחק הוברמן, יצחק ידידיה פרנקל, יצחק יהודה טרונק, ירושלמי על סדר קדשים, ירושלים בהלכה, ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, ישראל אלתר, ישראל דוד רוסט, ישראל יצחק רייזמן, ישיבת שפת אמת, ישיבת חידושי הרי"ם, יחס החרדים לציונות, יחזקאל טאוב, יחיאל מיכל טוקצינסקי, יחיאל יהושע רבינוביץ, יהדות השרירים, יהודה מאיר שפירא, יהודה אריה ליב אלתר, יהודה אריה לייב לוין, יהודה לייב אורליאן, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יונה שטנצל, יוסף אלכסנדר זמלמן, יוסף חיים זוננפלד. להרחיב מדד (112 יותר) »
מאיר דן פלוצקי
הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו, 1866 – ו' בניסן ה'תרפ"ח, 1928) היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומאיר דן פלוצקי · ראה עוד »
מאיר הלר
הרב מאיר הלר (סמניצר, תרל"ח, 1878 – ז' באלול תרצ"ט, אוגוסט 1939) היה רב הונגרי-ירושלמי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומאיר הלר · ראה עוד »
מנחם מנדל מקוצק
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »
מנחם מנדל אלתר
רבי מנחם מנדל אלתר (י"ד בתשרי תרל"ח ספטמבר 1877 - כ"ט באב תש"ב אוגוסט 1942) היה בנו הצעיר של השפת אמת ואחיו של האמרי אמת מגור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומנחם מנדל אלתר · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)
רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן. מכונה ה"צמח צדק" על שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק) · ראה עוד »
מנחם מנדל כשר
הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »
מנחם זמבה
הרב מנחם זֵמְבָּה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומנחם זמבה · ראה עוד »
מנחם בנימין פומרנץ
הרב מנחם בנימין פומרנץ (ביידיש: פאמעראנץ; תרמ"ז, 1887 - י"ב בכסלו תש"ב, דצמבר 1942) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות הנריקוב ודלוגושיודלו שבפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומנחם בנימין פומרנץ · ראה עוד »
מסמיה
מַסְמִיָּה או אל-מסמיה (ערבית: المسمية) היה יישוב ערבי באזור השפלה, ליד גדרה של היום.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומסמיה · ראה עוד »
מערת המכפלה
ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرمالإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומערת המכפלה · ראה עוד »
מרדכי בוקסבוים
מרדכי בוקסבוים (כ"ח בתשרי תרנ"ח; 24 באוקטובר 1897 – כ"ד באייר תשי"ט 1 ביוני 1959) היה משפטן יהודי-הונגרי ואיש ציבור חרדי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומרדכי בוקסבוים · ראה עוד »
משה מנחם שפיבק
הרב משה מנחם מנדל שפיבק (בכתיב יידי: שפיוואק, ובעברית נכתב גם: ספיבק; תר"מ, 1880 – תש"ג, 1943) היה רבן של מספר עיירות בפולין (פודזמצה-חנטשין, דז'יאלושיצה, קראסנוברוד, יענדזיעווא וזארמבי), ומי שפרסם לראשונה את רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשה מנחם שפיבק · ראה עוד »
משה מרדכי פרבשטין
הרב משה מרדכי פרבשטין (נולד בכ"ג בתשרי ה'תש"ד, 22 באוקטובר 1943) הוא ראש ישיבת חברון - כנסת ישראל בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשה מרדכי פרבשטין · ראה עוד »
משה אביגדור עמיאל
הרב משה אביגדור עמיאל מברך בסיום המחזור הראשון של בית הספר העברי לטיסה, לוד, 1939 הרב משה אביגדור עמיאל (י"ב בניסן תרמ"ב, 1 באפריל 1882 – י"ג בניסן תש"ה, 27 במרץ 1945) היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשה אביגדור עמיאל · ראה עוד »
משה פראגר
פראגר בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, יולי 1969 פראגר עם הרב פנחס הכהן לוין, 1947 פראגר קובע מזוזה בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, 1969 בסמינר בית יעקב בירושלים. בתמונה גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק והרב הלל ליברמן, מנהל הסמינר, 1967 דוד בן-גוריון עונד לפראגר את אות ההגנה, 1964 פראגר בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון עם קבלת האות, 1964 משה פראגר (14 ביוני 1908, ה'תרס"ט - 2 באוקטובר 1984, ו' בתשרי ה'תשמ"ה), סופר ופובליציסט חרדי, עסק בחקר השואה, בייחוד מהפן של הגבורה היהודית הרוחנית שנתגלתה בה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשה פראגר · ראה עוד »
משה פרידמן
רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשה פרידמן · ראה עוד »
משה בצלאל אלתר
הרב משה בצלאל אלתר (תרכ"ט, 1869 - כ"ג באלול תש"ב, אוגוסט 1942) היה בנו של האדמו"ר מגור בעל השפת אמת ואחיו של האדמו"ר בעל האמרי אמת.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומשה בצלאל אלתר · ראה עוד »
מלון באב"ד
מלון באב"ד היה בית מלון שפעל בירושלים בזמן המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומלון באב"ד · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
אספת הרבנים (1910)
יצחק יעקב רבינוביץ' (רבה של פוניבז'), הרב חיים עוזר גרודזנסקי (רבה של וילנא), הרב יצחק ביק (רבה של מוהילוב), הרב יצחק יואל רפאלוביץ (רבה של קרמנצ'וג) ב-1910, בבירת האימפריה הרוסית, סנקט פטרבורג, כונסה אספת רבנים, שנבחרו על ידי הקהילות היהודיות ב-42 מחוזות בחירה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואספת הרבנים (1910) · ראה עוד »
אסתר פרבשטין
אסתר פרבשטין (נולדה בשנת 1946) היא היסטוריונית חרדית, חברת הנהלת ועידת התביעות העולמית מטעם ממשלת ישראל, ראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים, והיועצת האקדמית של גנזך קידוש השם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואסתר פרבשטין · ראה עוד »
ארנסט בלוך (קצין)
קולונל ד"ר ארנסט בלוך (השם המלא בגרמנית: Ernst Ferdinand Benjamin Bloch; 1 במאי 1898 – 30 באפריל 1945) היה גרמני יהודי למחצה ששימש כקצין בכיר באבווהר, שירות המודיעין הצבאי של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, לאחר שהיטלר הכיר בו כ"בעל דם גרמני".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וארנסט בלוך (קצין) · ראה עוד »
אריה מרדכי רבינוביץ
הרב אריה מרדכי רבינוביץ (תרמ"ה, 1885 - תשט"ו, 1955) היה רבה הראשון של בני ברק (1927-1924).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואריה מרדכי רבינוביץ · ראה עוד »
אלתר
אלתר (נכתב גם אלטר) הוא שם משפחה שפירושו "זקן".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואלתר · ראה עוד »
אלתר ישראל שמעון פרלוב
רבי אלתר ישראל שמעון פֶּרְלוֹב (בכתיב יידי: פּעֶרלאָוו, שמו הפרטי מוכר גם בקיצור (ראשי תיבות) "אי"ש"; חשוון ה'תרל"ה, 1874 – ו' בטבת ה'תרצ"ג, 4 בינואר 1933) היה האדמו"ר (השני) מנובומינסק, מהאדמו"רים הבולטים שבתקופת מלחמת העולם הראשונה ומראשי אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואלתר ישראל שמעון פרלוב · ראה עוד »
אליעזר רבינוביץ
רבי אליעזר רבינוביץ (ה'תרי"ט, 1859 - ג' באדר א' תרפ"ד, 8 בפברואר 1924) היה רב ליטאי, רבה של מינסק.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואליעזר רבינוביץ · ראה עוד »
אברהם אלתר
אברהם אלתר (1 ביוני 1953 - 20 בפברואר 2007) היה דוקטור למשפטים, עורך דין ישראלי, מהבולטים בישראל בתחום דיני המיסים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם אלתר · ראה עוד »
אברהם אבלי הלוי גומבינר
רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »
אברהם חיים דוד סופר
רבי אברהם חיים דוד סופר (מכונה גם בראשי תיבות אח"ד; ולעיתים: שרייבר או בכתיב יידי: שרייבער; ה'תרל"ז, 1877 – ז' בסיוון ה'תרצ"ז, 1937) היה מעסקני היהדות האורתודוקסית בגליציה ונשיא כולל חבת ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם חיים דוד סופר · ראה עוד »
אברהם ברוך ארטן
אברהם ברוך אָרָטֶן (1889, תר"ן, קרקוב, פולין – 1977, תשל"ח, ירושלים, ישראל) היה עסקן ציבור חרדי, וקודם לכן איש עסקים, בנקאי ופעיל ציוני-דתי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם ברוך ארטן · ראה עוד »
אברהם ווייס
הרב פרופסור אברהם ווייס (22 במרץ 1896–4 באוקטובר 1970) היה תלמיד חכם, חוקר תלמוד ומנהיג ציוני-דתי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם ווייס · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אברהם יהושע השיל וינברג
רבי אברהם יהושע השיל וינברג (ה'תרנ"ח, 1898 – כ"ד בניסן ה'תשל"ח, 1978) היה אדמו"ר של חלק מחסידות סלונים, ומחבר סדרת הספרים האנציקלופדית "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואברהם יהושע השיל וינברג · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואגודת ישראל · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אהרן וולקין
הרב אהרן וולקין (ה'תרכ"ה, 1864 - ה'תש"ב, 1942) היה רב העיר פינסק-קארלין, ופוסק הלכה באירופה של בין מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ואהרן וולקין · ראה עוד »
נפתלי צבי שמרלר
הרב נפתלי צבי שמרלר (ר' הערשאלע; ז' בניסן תרמ"ח, מרץ 1888 - כ"ה בסיוון תש"ח, 2 ביולי 1948) היה ראש ישיבה חסידי בגליציה ובירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ונפתלי צבי שמרלר · ראה עוד »
נפתלי יוסף פריינד
הרב נפתלי יוסף פריינד (נקרא גם פרוינד; י"ט אדר תר"כ,;13 במרץ 1860 - כ"ה באייר תרצ"ג, מאי 1933) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות בקאנדי (פולין) ורוז'אן.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ונפתלי יוסף פריינד · ראה עוד »
נתן שפיגלגלס
רבי נתן שפיגלגלס (כונה: ר' נת'קה; תרמ"ב, 1882 בערך – קיץ 1942, ה'תש"ב) היה רב וראש ישיבה יהודי פולני.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ונתן שפיגלגלס · ראה עוד »
נח גד וינטרוב
הרב מאיר מאמשינוב קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר וינטרוב הרב נח גד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב; ד' בתשרי תרמ"ט, 2 באוקטובר 1888 – ז' בתשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954) היה מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ונח גד וינטרוב · ראה עוד »
נחמן שמואל יעקב מיודסר
הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר (נפטר בג' בניסן ה'תש"ח, 12 באפריל 1948) היה רב פולני שעלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ונחמן שמואל יעקב מיודסר · ראה עוד »
נחמיה אלתר
הרב נחמיה אלתר (ח' באב תרל"ה - כ"ב בתמוז תש"ב) היה בנו השלישי של האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, אחיו של האדמו"ר השלישי מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת", חותנו של האדמו"ר החמישי מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וסבו של האדמו"ר הנוכחי מגור רבי יעקב אריה אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ונחמיה אלתר · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ועקיבא איגר · ראה עוד »
עקיבה פרוש
הרב עקיבה פרוש (ב' בסיון תרמ"א, 1881 – כ"ז בחשוון תרפ"ב, 28 בנובמבר 1921) היה מקובל, בן היישוב הישן בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ועקיבה פרוש · ראה עוד »
עולם שנה נפש
עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ועולם שנה נפש · ראה עוד »
עיתונות חרדית
ממוזער עיתונות חרדית היא עיתונים, כתבי עת ואתרי חדשות המיועדים לציבורים חרדיים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ועיתונות חרדית · ראה עוד »
פאות
דיוקן של נער צעיר עם פאות צאנז) יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. פאות (וביחיד פאה) הן קווצות שיער בצדי הראש, סמוך לאוזניים, האסורות בגילוח על פי התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופאות · ראה עוד »
פנחס מנחם אלעזר יוסטמן
ר' פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן (כ' תמוז תר"ח 1848-י' בכסלו תרפ"א 1920) ייסד את החצר החסידית בפילץ ומהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר ספר "שפתי צדיק".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופנחס מנחם אלעזר יוסטמן · ראה עוד »
פרנץ קפקא
פרנץ קפקא (בגרמנית: Franz Kafka, שם יהודי: אנשיל; 3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924) היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופרנץ קפקא · ראה עוד »
פועלי אגודת ישראל
פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »
פולמוס השבת ביפן
פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »
פינחס מנחם אלתר
רבי פינחס מנחם אלתר (כ"א בתמוז ה'תרפ"ו, 3 ביולי 1926 - ט"ז באדר ה'תשנ"ו, 7 במרץ 1996) היה אדמו"ר בשושלת חסידות גור ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארבע השנים האחרונות לחייו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ופינחס מנחם אלתר · ראה עוד »
צבי גיל
צבי גיל (נולד ב-29 במרץ 1928) הוא ממייסדי הטלוויזיה הישראלית, מתעד השידור הציבורי בישראל, עיתונאי, סופר, תסריטאי, במאי ומפיק סרטי תעודה; נמנה עם מייסדי המיזם לתיעוד תרומת הניצולים למדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וצבי גיל · ראה עוד »
קרן התורה
קרן התורה היה ארגון שהוקם על ידי אגודת ישראל, לתמיכה בישיבות ומוסדות תורניים בארץ ישראל ובאירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וקרן התורה · ראה עוד »
רא"ם
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ורא"ם · ראה עוד »
רפאל קצנלנבוגן
הרב רפאל אליהו יצחק הלוי קצנלנבוגן (יכול להיות גם: קאצענעלינבויגען; ה' אדר א' ה'תרנ"ד; 1894 - כ"ג בניסן ה'תשל"ב; 7 באפריל 1972) היה רב, עסקן, עיתונאי, הוגה דעות, מרבני היישוב הישן ותנועת פועלי אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ורפאל קצנלנבוגן · ראה עוד »
שמאי גינזבורג
הרב שמאי גינזבורג (י"ז בתמוז ה'תרס"ה – כ' בשבט ה'תשנ"ז; 1905–1997) היה רב ישראלי, חסיד גור ומשמשו האחרון של ה"אמרי אמת", האחראי הראשי על הכשרות של מחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית וכן של חברת צים, ראש כולל פולין ופעיל ציבורי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושמאי גינזבורג · ראה עוד »
שמשון שטוקהמר
רבי שמשון שטוקהמר (ה'תרנ"ט, 1899 – י"ג באייר ה'תש"ה, 26 באפריל 1945) היה רב, סופר ועיתונאי-פובליציסט, פעיל בולט באגודת ישראל וחבר בוועד הרבנים בוורשה ובאגודת הרבנים בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושמשון שטוקהמר · ראה עוד »
שמחה בונים אלתר
הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושמחה בונים אלתר · ראה עוד »
שמחה יאיר רוזנפלד
רבי שמחה יאיר רוזנפלד מפיטרקוב (כ"ד בכסלו ה'תקצ"א, 10 בדצמבר 1830 – י"ט בסיוון ה'תרע"א, 15 ביוני 1911) היה רב חסידי שכיהן ברבנות ערים ועיירות בפולין במשך 60 שנים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושמחה יאיר רוזנפלד · ראה עוד »
שם קלינברג
רבי שם קלינברג (בערך תר"ל, 1870 - כ"ח ניסן תש"ג, 1943) היה מקובל ושימש כאדמו"ר מזאלושיץ משושלת חסידות קומרנא.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושם קלינברג · ראה עוד »
שפת אמת (ספר)
הספר שפת אמת הוא קובץ דרשות חסידיות על התורה לפי סדר פרשות השבוע והמועדים ועל הש"ס.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושפת אמת (ספר) · ראה עוד »
שלמה זלמן ברינשטיין
הרב שלמה זלמן ברינשטיין היה דרשן שהיה שותף בייסוד פאג"י.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושלמה זלמן ברינשטיין · ראה עוד »
שלמה חנוך רבינוביץ
רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ (ה'תרמ"ב – י"ח באב ה'תש"ב; 1882 – 1942) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות ראדומסק.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ושלמה חנוך רבינוביץ · ראה עוד »
תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה
כרזה על אספת מחאה בתל אביב, ב-28 במרץ 1933 תגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה החלה לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ב-1933, וראשית רדיפות היהודים המאורגנות בגרמניה הנאצית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ותגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואה · ראה עוד »
טוביה יהודה טביומי
הרב טוביה יהודה טביומי (שם משפחתו הישן: גוּטְנְטָאג; תרמ"ב, 1882 – כ"ד בתמוז ה'תשי"ג, 7 ביולי 1953) היה רבה של סוכוצ'ין שבפולין, עסקן ציבורי, מראשי הפעילים באגודת ישראל, באגודת הרבנים בפולין, ומחברי מועצת גדולי התורה, חקר את ספרות חז"ל והיסטוריה של עם ישראל ועסק רוב ימיו בכתיבת מאמרי הגנה על המסורת היהודית, ובכתיבת מאמרים פובליציסטיים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וטוביה יהודה טביומי · ראה עוד »
ז' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וז' בטבת · ראה עוד »
חנוך צבי הכהן לוין
רבי חנוך צבי הכהן לוין (ז' בכסלו תרל"א 1870 - ו' באדר א' תרצ"ה, פברואר 1935) היה רבה של בנדין וממנהיגי יהדות פולין קודם מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחנוך צבי הכהן לוין · ראה עוד »
חסורי מחסרא
חַסוּרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָּנֵי (בתרגום חופשי מארמית: "הנוסחה חסרה ולקויה, אלא כך יש לשְנות:") הוא ביטוי וכלל תלמודי המופיע בתלמוד כתירוץ קושייה על דברי המשנה (או הברייתא) - באמצעות "הגהת" דברי המשנה ועריכתה על ידי הוספת מילים הנותנים למשנה הבנה שונה מכפי שהיא הייתה נראית בפשטותה בנוסחה המקורית שלה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחסורי מחסרא · ראה עוד »
חסידות אמשינוב
וורשה בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן טיש ל"ג בעומר תש"פ אצל הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב בארצות הברית חסידות אמשינוב היא חצר חסידית, ענף של חסידות וורקא.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחסידות אמשינוב · ראה עוד »
חסידות צ'ורטקוב
הקלויז של חסידות צ'ורטקוב ארון הקודש בקלויז עיר העתיקה של צפת בית הכנסת של חסידות צ'ורטקוב באנטוורפן חסידות צ'ורטקוב (נכתבת על ידי החסידים בכתיב היידי: טשורקוב) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר צ'ורטקוב (כיום באוקראינה), על ידי ענף למשפחת חסידות רוז'ין שהייתה מהגדולות שבחצרות מזרח אירופה עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחסידות צ'ורטקוב · ראה עוד »
חסידות ביאלא
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשהרבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, בהכנסת ספר תורה לבית מדרשו בשכונת קריית משה ירושלים 200px רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, רמת אהרן רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא לוגאנורבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחסידות ביאלא · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחסידות גור · ראה עוד »
חפץ חיים (ספר)
רחוב בירושלים על שם הספר חפץ חיים. חפץ חיים הוא החיבור הרבני הראשון המקיף את כל הלכות לשון הרע בהלכה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחפץ חיים (ספר) · ראה עוד »
חומש תורה שלמה
תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחומש תורה שלמה · ראה עוד »
חי יצחק טברסקי
רבי חי יצחק טברסקי (ד' באלול ה'תרצ"א, 17 באוגוסט 1931 – כ"ט באב ה'תשפ"ג, 16 באוגוסט 2023) היה האדמו"ר מרחמסטריווקא בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחי יצחק טברסקי · ראה עוד »
חיים אריה ארלנגר
הרב חיים אריה ארלנגר (נכתב: ערלאנגער;כ"א בניסן תרפ"ד, 1924 – ט"ו בכסלו תשמ"ח, 1988) היה מקובל חרדי שווייצרי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחיים אריה ארלנגר · ראה עוד »
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »
חיים חייקל גרינברג
הרב חיים חייקל גרינברג (תרס"ט, 1909 - כ"ב בחשוון תש"ל, 3 בנובמבר 1969) היה רבה של קענע בליטא, מו"ץ וחבר ועד הרבנים בווילנה וממקורבי הרב חיים עוזר גרודזנסקי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחיים חייקל גרינברג · ראה עוד »
חיים ברלין
הרב חיים ברלין (ה' בשבט ה'תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי ה'תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה הרב של הערים וולוז'ין, מוסקבה וירושלים וראש הישיבה בישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחיים ברלין · ראה עוד »
חיים דוד זילבר-מרגליות
הרב חיים דוד זילבר־מרגליות (תרכ"ד- כ' בכסלו תש"א) היה רבה של קויל בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וחיים דוד זילבר-מרגליות · ראה עוד »
ב. יאושזון
ב.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וב. יאושזון · ראה עוד »
בני ראם
בְּנֵי רְאֵם הוא מושב דתי בשפלת יהודה, הדרומי ביותר מבין יישובי המועצה האזורית נחל שורק.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובני ראם · ראה עוד »
בנימין מנדלזון
הרב בנימין מנדלזון (ה'תרס"ד 1904 - כ"ד באייר ה'תשל"ט מאי 1979) היה רבו של כפר אתא (לימים קריית אתא) ובהמשך רב המושב החרדי קוממיות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובנימין מנדלזון · ראה עוד »
בנימין מינץ
בנימין מינץ (ראשון משמאל) עם אישים נוספים בפתיחת טקס השבעתו של יצחק בן-צבי כנשיא מדינת ישראל השני, דצמבר 1952, צבע מקורי בנימין מִינץ (י"ג בטבת ה'תרס"ג, 12 בינואר 1903 – ד' בסיוון ה'תש"ך, 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובנימין מינץ · ראה עוד »
בסתר רעם
בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובסתר רעם · ראה עוד »
בית החרושת שולץ
בית החרושת שולץ במרכז גטו ורשהתמונה להחלפה בית החרושת שולץ (בגרמנית: Schulz Schop, בקרב תושבי גטו ורשה כונה השופ) היה מפעל לתעשיית עורות לצורכי ביגוד והנעלה לצבא גרמניה, שפעל בגטו ורשה בזמן מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובית החרושת שולץ · ראה עוד »
בית הבחירה למאירי
בית הבחירה (או בית הבחירה למאירי ובקיצור "המאירי") הוא חיבור מקיף על המשנה והתלמוד הבבלי מאת רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי מחכמי פרובנס, והמפורסם ביותר מבין חיבורי המאירי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובית הבחירה למאירי · ראה עוד »
בית ונחלה
קבוצת "בית ונחלה" היא חברה שעסקה בקנית שטחים חקלאיים בארץ ישראל על מנת להקים מושבות עיר גנים ליהודים שומרי מצוות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובית ונחלה · ראה עוד »
בית יעקב
כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ובית יעקב · ראה עוד »
גטו ורשה
גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגטו ורשה · ראה עוד »
גדליה הרץ
הרב גדליה הרץ (טבת תרע"ד - ו' בשבט תשל"ח, 14 בינואר 1978) היה ראש הישיבה הראשון של ישיבת חידושי הרי"ם ומהדמויות המשפיעיות בחסידות גור בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגדליה הרץ · ראה עוד »
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וגדול הדור · ראה עוד »
דאס יודישע טאגבלאט
דָאס יודִישֶע טָאגֶבּלַאט היה יומון חרדי ביידיש שיצא לאור בעיר ורשה שבפולין, בין השנים ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ט, (1929–1939).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודאס יודישע טאגבלאט · ראה עוד »
דרך ארץ קדמה לתורה
דרך ארץ קדמה לתורה הוא ביטוי שמשמעותו היא שחשיבותה של "דרך ארץ" (שהיא התנהגות במוסר המידות ובנימוס, או יישוב העולם, עיסוק ומסחר) קודמת והכרחית לפני חשיבות התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודרך ארץ קדמה לתורה · ראה עוד »
דלוגושיודלו
דלוגושיודלו (בפולנית: Długosiodło), היא עיירה במחוז מזוביה שבפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודלוגושיודלו · ראה עוד »
דגלנו (פולין)
דגלנו היה ביטאון של אגודת "צעירי אמוני ישראל", שיצא לאור בוורשה בירת פולין בשנים תרפ"א-תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודגלנו (פולין) · ראה עוד »
דוב אריה ריטר
הרב ד"ר דוב אריה (ברנהרד לבל) ריטר (ריטטער; Ritter; ה'תרט"ו – כ"ו בכסלו ה'תרצ"ו, דצמבר 1935) היה רבה של רוטרדם, חוקר תורני, ומנהיג יהודי-אורתודוקסי בהולנד.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודוב אריה ריטר · ראה עוד »
דוד אברהם מנדלבוים
הרב דוד אברהם מנדלבוים (נולד בשנת ה'תשי"ז 1957) הוא מחבר ספרות תורנית, חוקר ועורך פורה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודוד אברהם מנדלבוים · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודוד קלעי · ראה עוד »
דוד טמקין
הרב מנחם דוד טֶמקִין (בכתיב יידי: טעמקין; תרכ"א – ט' בחשוון ה'תרפ"ג) היה רבה של העיר פיוטרקוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה ומחשובי רבני פולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודוד טמקין · ראה עוד »
דוד הורוויץ
הרב דוד הלוי איש הורוויץ (כ"ט בחשוון ה'תרכ"א – ז' בתשרי ה'תרצ"ה, 1860 – 1934) היה רב בגליציה אשר שימש כרבן של וסטניסלב אשר במערב אוקראינה של היום.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודוד הורוויץ · ראה עוד »
דוד ורדיגר
אלתר דוד יצחק ורדיגר (David Werdyger; 30 באוקטובר 1919, פולין - 2 באפריל 2014, ארצות הברית) היה חזן, מלחין וזמר חסידי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ודוד ורדיגר · ראה עוד »
ה'תש"ח
הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וה'תש"ח · ראה עוד »
המרכז הארצי לטהרת המשפחה
המרכז הארצי לטהרת המשפחה הוא ארגון הגג לחיזוק נושא טהרת המשפחה, על ידי הדרכה והסברה, הקמה של מקוואות טהרה לנשים, ופיקוח הלכתי עליהם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והמרכז הארצי לטהרת המשפחה · ראה עוד »
המתיבתא (ורשה)
המתיבתא (או: MESYVTA, כפי שכונתה במכתבים רשמיים) הייתה ישיבה גבוהה שפעלה בוורשה שבפולין בין השנים תרע"ט–תרצ"ט (1919–1939).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והמתיבתא (ורשה) · ראה עוד »
המודיע (פולטבה)
שער הגיליון הראשון ביידיש, 23 באוקטובר 1914 (לפי הלוח היוליאני) קול קורא למען המודיע מבכירי הרבנים בפולין וליטא, פורסם בהמודיע 16.6.1911 (מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית על ידי הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א) המודיע היה שבועון חרדי בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה, באימפריה הרוסית בין השנים ה'תר"ע–ה'תרע"ה (1910–1915).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והמודיע (פולטבה) · ראה עוד »
האמרי אמת
#הפניהאברהם מרדכי אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והאמרי אמת · ראה עוד »
האדמו"ר מגור
קטגוריה:פירושון אדמו"רים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והאדמו"ר מגור · ראה עוד »
הפיצול בחסידות גור
הפיצול בחסידות גור הוא סכסוך קהילתי ומחלוקת פנים־חסידית המתרחשת בחסידות גור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והפיצול בחסידות גור · ראה עוד »
הרא"מ
#הפניה אברהם מרדכי אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והרא"מ · ראה עוד »
הרא"מ מגור
#הפניהאברהם מרדכי אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והרא"מ מגור · ראה עוד »
הרא"מ אלתר
#הפניהאברהם מרדכי אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והרא"מ אלתר · ראה עוד »
הרא"ם מגור
#הפניהאברהם מרדכי אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והרא"ם מגור · ראה עוד »
הרא"ם אלתר
#הפניהאברהם מרדכי אלתר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והרא"ם אלתר · ראה עוד »
הלל זיידמן
ד"ר הלל זיידמן (ז' בכסלו תרע"ה, 25 בנובמבר 1914 – ג' באלול תשנ"ה, 29 באוגוסט 1995), היה עסקן חרדי בפולין ובניו יורק, סופר ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והלל זיידמן · ראה עוד »
הגניזה החרסונית
הגניזה החֵרְסונית או גניזת חֵרְסון הם כינויו של אוסף גדול של כתבי יד ותשמישי קדושה שעל פי הטענה היו שייכים לרבנים ואדמו"רים חסידיים שונים בני המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והגניזה החרסונית · ראה עוד »
הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל
הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל הוא מקבץ מאמרים בעריכת בנימין בראון ונסים ליאון העוסק בגדולי הדור שעיצבו את פני היהדות החרדית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והדף היומי · ראה עוד »
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר והכנסייה הגדולה · ראה עוד »
ו' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וו' בסיוון · ראה עוד »
ועד ראשי השוחטים של פולין וליטא
ועד ראשי השוחטים של פולין וליטא הייתה ועידה בראשות שבעה רבנים שפיקחה על 3,500 שוחטים בפולין וליטא של לפני השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וועד ראשי השוחטים של פולין וליטא · ראה עוד »
ויטבסק
וִיטֵבְּסְק (בבלארוסית: Ві́цебск - ויצבסק; ברוסית: Ви́тебск) היא עיר בצפון-מזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וויטבסק · ראה עוד »
כפייה על המצוות
כפייה על מצוות עשה מתייחסת להיתר או לחובה שיש לפי ההלכה, בתנאים מסויימים, לבית דין, או לכל יהודי, לכפות על יהודי אחר, באמצעות כוח פיזי, גרימת כאב או סנקציות אחרות, לעשות מעשה שהוא חייב לעשותו (מצוות עשה) ומסרב לעשותו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכפייה על המצוות · ראה עוד »
כצאן לטבח
"כְּצֹאן לְטֶבַח" הוא ביטוי המתאר מי שהובל אל מותו בקלות, באמצעות דימויו לצאן המובל לשחיטה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכצאן לטבח · ראה עוד »
כלבא שבוע
כַּלְבָּא שָׂבוּעַ (או בן כלבא שבוע) היה מעשירי ירושלים במאה הראשונה או השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וכלבא שבוע · ראה עוד »
יעקב מאיר בידרמן
הרב יעקב מאיר בידרמן (ראש השנה ה'תר"ל, ספטמבר 1869 – י"ג בסיוון ה'תש"א, יוני 1941) היה מרבני יהדות פולין קודם השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויעקב מאיר בידרמן · ראה עוד »
יעקב אריה אלתר
רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996).
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויעקב אריה אלתר · ראה עוד »
יעקב צמח (מקובל)
רבי יעקב בן חיים צמח (? - ה'תכ"ז 1667) היה מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויעקב צמח (מקובל) · ראה עוד »
יעקב רוזנהיים
יעקב רוזנהיים (ט"ו בחשוון תרל"א,9 נובמבר 1870 – ח' בחשוון תשכ"ו, 3 בנובמבר 1965) היה ממייסדי אגודת ישראל ומנהיגה הראשון.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויעקב רוזנהיים · ראה עוד »
יעקב חנוך סנקביץ'
הרב שמואל יצחק הילמן נואם, באירוע בין השנים 1944–1953. מימינו הרב יחזקאל אברמסקי והרב איסר זלמן מלצר, משמאלו הרב סנקביץ' הלווית יעקב חנוך סנקביץ', ירושלים 1956 הרב יעקב חנוך סֶנקֶביץ (ה'תרנ"ד – א' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, נשיא כולל פולין – קופת רבי מאיר בעל הנס במשך 25 שנה, וחבר ועד הישיבות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויעקב חנוך סנקביץ' · ראה עוד »
יעקב דוד קאליש (השני)
רבי יעקב דוד קאליש (תרס"ז – ה' בניסן תש"ב, פברואר 1942) היה האדמו"ר הרביעי מאמשינוב, האחרון בעיירה אמשינוב לפני השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויעקב דוד קאליש (השני) · ראה עוד »
יצחק מאיר
הרב יצחק מאיר (ה'תרע"ט, 1918 – י"א באייר ה'תשע"ה, 30 באפריל 2015) היה ראש עיריית בני ברק בין השנים 1974–1976.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק מאיר · ראה עוד »
יצחק מאיר קנל
רבי יצחק מאיר קַנַל (בכתיב יידי: קַאנַאל; ה'תרכ"ב – כ"ח באב ה'תש"ב, 11 באוגוסט 1942) היה רב בבלאשקי ובוורשה, סגן יושב ראש אגודת הרבנים בפולין, מהחברים הבולטים בוועד הרבנים בוורשה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק מאיר קנל · ראה עוד »
יצחק מאיר לוין
יצחק (איצ'ה) מאיר לוין (30 בינואר 1893 י"ג בשבט ה'תרנ"ג או ט' בטבת ה'תרנ"ד – ט”ז באב ה'תשל"א, 7 באוגוסט 1971) היה מנהיג אגודת ישראל, חבר הכנסת ושר הסעד הראשון בממשלת ישראל ומחותמי מגילת העצמאות.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק מאיר לוין · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
יצחק זלר
הרב יצחק זַלֶר (בכתיב יידי: זאַלער) היה רב חרדי בוורשה, מחבר ספרים תורניים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק זלר · ראה עוד »
יצחק זליג מורגנשטרן
רבי יצחק זליג מורגנשטרן (תרכ"ו, 1866 – ג' בחשוון ת"ש, 1939) היה אדמו"ר מקוצק-סוקולוב וראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי יהדות פולין לפני השואה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק זליג מורגנשטרן · ראה עוד »
יצחק הוברמן
הרב יצחק הכהן הוברמן (ו' בסיוון תרנ"ו, מאי 1896 - י"ג בטבת תשל"ז, ינואר 1977) היה מקובל חסידי, ואב"ד ורב מחנה העקורים וצלר.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק הוברמן · ראה עוד »
יצחק ידידיה פרנקל
בית הכנסת "אהבת חסד", ברחוב אברבנאל 46 פלורנטין. דרום תל אביב. הרב יצחק ידידיה פרנקל (כ"ו בתשרי תרע"ד, אוקטובר 1913 - ד' באלול תשמ"ו, 8 בספטמבר 1986) היה הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק ידידיה פרנקל · ראה עוד »
יצחק יהודה טרונק
הרב יצחק יהודה טרונק (ה'תר"ם, 1880 - א' בניסן ה'תרצ"ט, 21 במרץ 1939) היה רב ומנהיג ציבור יהודי פולני.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויצחק יהודה טרונק · ראה עוד »
ירושלמי על סדר קדשים
מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וירושלמי על סדר קדשים · ראה עוד »
ירושלים בהלכה
אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וירושלים בהלכה · ראה עוד »
ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין (מכונה ר' פישל דיין) (ה'תר"ם 1880 לערך - כ"ט בחשוון תש"ט, 1948) היה רב עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם, חבר ועד הישיבות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וירוחם פישל יהושע ברנשטיין · ראה עוד »
ישראל אלתר
רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישראל אלתר · ראה עוד »
ישראל דוד רוסט
הרב ישראל דוד רוסט (י"ג באב ה'תר"צ, 7 באוגוסט 1930 – י"ט בטבת ה'תשפ"ב, 23 בדצמבר 2021) שימש כרב בקהילה החרדית בחיפה וכרב חסידי גור בעיר כמו כן שימש כרב בית המטבחיים העירוני בחיפה וכראש ישיבת אור שמחה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישראל דוד רוסט · ראה עוד »
ישראל יצחק רייזמן
הרב ישראל יצחק הלוי רייזמן (א' באדר תרמ"ט, 2 בפברואר 1889 – ז' באדר תשכ"ט, 25 בפברואר 1969) היה דיין ומורה הוראה חסידי-ירושלמי, חבר בית הדין של העדה החרדית, וראב"ד קהילות החסידים בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישראל יצחק רייזמן · ראה עוד »
ישיבת שפת אמת
קברי רבי אברהם מרדכי אלתר ורבי פנחס מנחם אלתר בחצר הישיבה לוחית זיכרון לתורמים על חזית הבניין ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישיבת שפת אמת · ראה עוד »
ישיבת חידושי הרי"ם
ישיבת חידושי הרי"ם היא ישיבה של חסידות גור בתל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר וישיבת חידושי הרי"ם · ראה עוד »
יחס החרדים לציונות
יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויחס החרדים לציונות · ראה עוד »
יחזקאל טאוב
רבי יחזקאל טאוב (כ"ט בתשרי תרנ"ו, 17 באוקטובר 1895 - י"ג באייר תשמ"ו, 22 במאי 1986) היה האדמו"ר האחרון של חסידות יבלונה וממייסדי "נחלת יעקב", לימים חלק מכפר חסידים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויחזקאל טאוב · ראה עוד »
יחיאל מיכל טוקצינסקי
הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויחיאל מיכל טוקצינסקי · ראה עוד »
יחיאל יהושע רבינוביץ
רבי יחיאל יהושע מביאלא (משמאל) עם האדמו"ר מאוז'רוב מחבר הספרים "אש דת" ו"באר משה"תמונה להחלפה רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב, 1900–1982, מכונה "החלקת יהושע" על שם ספרו) היה האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויחיאל יהושע רבינוביץ · ראה עוד »
יהדות השרירים
מאמר "יהדות השרירים" במוזיאון מכבי בכפר המכביה ממוזער יהדות השרירים (בגרמנית: Muskeljudentum) היא מושג שטבע מקס נורדאו בנאומו בקונגרס הציוני השני שהתקיים בבזל ב-28 באוגוסט 1898.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהדות השרירים · ראה עוד »
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »
יהודה אריה ליב אלתר
רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »
יהודה אריה לייב לוין
יהודה אריה לייב (לייבל) לוין (י"ג באב תרע"ח, 22 ביולי 1918 – כ' בכסלו ה'תשל"ט, 20 בדצמבר 1978) היה סופר ועורך חרדי.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהודה אריה לייב לוין · ראה עוד »
יהודה לייב אורליאן
הרב יהודה לייב אורליאן (כ"ב באדר א' תר"ס, 21 בפברואר 1900 – סוף תשרי תש"ד, סוף אוקטובר 1943) היה מחנך ונשיא פועלי אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויהודה לייב אורליאן · ראה עוד »
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »
יונה שטנצל
הרב משה פיינשטיין מימין, עם הרב שטנצל סנדק בברית מילה, תל אביב, הרב שטנצל מברך על כוס היין הרב יונה שטנצל (כ"ב באב ה'תרס"ד, 3 באוגוסט 1904 - י"ט בתמוז תשכ"ט, 5 ביולי 1969) היה רב בתל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויונה שטנצל · ראה עוד »
יוסף אלכסנדר זמלמן
הרב יוסף אכסנדר זמלמן (נולד בערך בין תר"ס לתר"ע, תחילת המאה ה-20-י"ז בניסן תש"ג, 22 באפריל 1943) היה ממנהיגי "צעירי אגודת ישראל" ומפעילי מרד גטו ורשה.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויוסף אלכסנדר זמלמן · ראה עוד »
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם מרדכי אלתר ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_מרדכי_אלתר
