גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
51 יחסים: מצדה, מקדש הורדוס, מרים רוזן-איילון, מבצר קיפרוס, אפרסמון (בושם), ארמון הורדוס בקיסריה, ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, אופוס סקטילה, אופוס רטיקולאטום, נצר, סרנדה (אלבניה), סרטבה, סוסיא (יישוב עתיק), עמנואל דונאייבסקי, עיראק אל-אמיר, פועה מנצ'ל, פועה רקובסקי, ציפורי (יישוב עתיק), קיסריה, רחוב משגב לדך, תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, טבע וארץ, זלמן בן-טובים, זיהוי מקום המקדש, חגי משגב, ברוך בן-טובים, בית הכנסת בסרנדה, בית הכנסת העתיק בעין גדי, ג'יפנה, גבעת המבתר, גדעון פרסטר, גופנה, גוש עציון, דוק, דוד קאסוטו, הרודיון, הורדוס, הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית, היפודרום, כנסיית מרים של הגרמנים, ינון שבטיאל, יעקב אשל, יצחק אייזיק בן-טובים, יריחו, יהדות פיימונטה, 13 במאי, 2007 בישראל, 2010 בישראל, 28 באוקטובר, ..., 7 במאי. להרחיב מדד (1 יותר) »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ומצדה · ראה עוד »
מקדש הורדוס
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה ככל הנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ומקדש הורדוס · ראה עוד »
מרים רוזן-איילון
מרים רוזן-איילון (נולדה ב-1930) היא פרופסור אמריטה במכון לארכאולוגיה ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון במכון ללימודי אסיה ואפריקה שבאוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ומרים רוזן-איילון · ראה עוד »
מבצר קיפרוס
מבט ממצפה יריחו לכיוון מזרח קיפרוס (ביוונית: Κύπρον) הוא מבצר מימי הורדוס שנקרא על שם אימו.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ומבצר קיפרוס · ראה עוד »
אפרסמון (בושם)
אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »
ארמון הורדוס בקיסריה
ארמון הורדוס בקיסריה, הידוע גם כארמון שונית הסלע, היה ארמון הקיץ של הורדוס מלך יהודה בקיסריה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וארמון הורדוס בקיסריה · ראה עוד »
ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו
מראה מיריחו לעבר אפיק נחל פרת וקיפרוס ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מתקופת בית שני שנחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית היורדת מירושלים ליריחו.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו · ראה עוד »
ארכאולוגיה של ארץ ישראל
ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וארכאולוגיה של ארץ ישראל · ראה עוד »
אופוס סקטילה
טיבולי אופוס סקטילה (מלטינית: opus, אופוס - עבודה; sectile, סקטילֶה - חתוך, מחולק) היא שיטת ריצוף בה נעשה שימוש בלוחות אבן צבעוניים בעלי צורות גאומטריות משתנות.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ואופוס סקטילה · ראה עוד »
אופוס רטיקולאטום
אופוס רטיקולטום ברומא העתיקה אופוס רטיקולטום בארמון החורף של הורדוס ביריחו אופוס רטיקולאטום (לטינית: opus reticulatum, מעשה רשת) היא שיטה לבניית קירות שפותחה באדריכלות הרומית הקדומה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ואופוס רטיקולאטום · ראה עוד »
נצר
קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה גרמניים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ונצר · ראה עוד »
סרנדה (אלבניה)
סרנדה (באלבנית: Sarandë או Saranda, ביוונית: Άγιοι Σαράντα, באיטלקית: Santi Quaranta) היא עיר בדרום אלבניה, לחוף הים היוני, מול האי היווני קורפו.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וסרנדה (אלבניה) · ראה עוד »
סרטבה
סָרְטָבַה או אלכסנדריון הוא מבצר קדום ששכן על כיפת הר גבוה, שהעניק את שמו להר, שנקראת "הר סרטבה", או "קרן סרטבה".
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וסרטבה · ראה עוד »
סוסיא (יישוב עתיק)
פנים בית הכנסת אבן גולל לצורכי ביטחון בבית הכנסת העתיק פסיפס המנורות בבית הכנסת כתובת פסיפס בבית הכנסת העתק של כתובת ההקדשה בבית הכנסת בסוסיא. נמצא במוזיאון השומרוני הטוב סוסיא היא עיר יהודית שהתקיימה בדרום ארץ יהודה, באזור דרומא.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וסוסיא (יישוב עתיק) · ראה עוד »
עמנואל דונאייבסקי
עמנואל (מוּנְיָה) דוּנָאיֶיבסקי (Dunayevsky; 1906 – 9 בנובמבר 1968) היה אדריכל במשלחות ארכאולוגיות רבות שחפרו באתרי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ועמנואל דונאייבסקי · ראה עוד »
עיראק אל-אמיר
תבליט אריה על מבנה הפאביליון צילום המצוק שעשה קלוד קונדר בסקר בשנת 1881 תוכנית כללית של קצר אל עבד נעשה על ידי קלוד קונדר בשנת 1881 http://cnes.cla.umn.edu/courses/archaeology/IraqElEmir/IraqElEmirCaveInscription.html צילום הכתובת באתר האינטרנט של אוניברסיטת מינסוטה עיראק אל-אמיר (בערבית: عراق الأمير) הוא אתר ארכאולוגי שנמצא בירדן בין רבת עמון ונהר הירדן.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ועיראק אל-אמיר · ראה עוד »
פועה מנצ'ל
פועה מֶנצֶ'ל (בן-טובים) (1903 – 20 בפברואר 1991) הייתה אשת חינוך ישראלית, מייסדת ומנהלת בית הספר התיכון מקיף א' באר שבע (שקרוי על שמה כיום) בין השנים 1954–1966, ומייסדת החינוך התיכוני המקיף בישראל.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ופועה מנצ'ל · ראה עוד »
פועה רקובסקי
פּוּעָה רָקוֹבְסקי (גם: רקובסקה) (נכתב גם: ראקובסקי, ראקובסקה, רקובסקא; ביידיש: ראַקאָווסקי או ראַקאָווסקאַ; בפולנית: Pua Rakowska; 3 ביולי 1865, ביאליסטוק, פולין הרוסית – כ"ב באייר תשט"ו, 13 במאי 1955, חיפה) הייתה המחנכת היהודייה הבולטת בוורשה במפנה המאה, פעילה ציונית ועברייה ופעילה למען נשים ומתרגמת ליידיש. פעלה בפולין, וב-1935 עלתה לארץ ישראל, שבה חייתה עד פטירתה בגיל 89.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ופועה רקובסקי · ראה עוד »
ציפורי (יישוב עתיק)
"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »
קיסריה
קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וקיסריה · ראה עוד »
רחוב משגב לדך
מפת הרובע היהודי רחוב משגב לדך הוא רחוב מרכזי ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ורחוב משגב לדך · ראה עוד »
תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל
יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112 תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ותקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל · ראה עוד »
טבע וארץ
שער טבע וארץ, 1964 טבע וארץ היה כתב עת לטבע ולידיעת הארץ, שראה אור בשנים 1959–1994 ושימש רוב שנותיו כביטאון החברה להגנת הטבע.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וטבע וארץ · ראה עוד »
זלמן בן-טובים
זלמן בן טוביםתמונה להחלפה זלמן בן-טובים (י"ח בשבט תרל"ו, 1876, ביאליסטוק – ג' באדר א' תשי"ז, 4 בפברואר 1957, ירושלים) היה עיתונאי, עסקן ציבור ומראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, איש ירושלים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וזלמן בן-טובים · ראה עוד »
זיהוי מקום המקדש
זיהוי מקום המקדש הוא ענף עיקרי בחקר בית המקדש, העוסק בזיהוי המקום המדויק שבו הוא עמד בתוך הר המוריה, הוא 'הר הבית'.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וזיהוי מקום המקדש · ראה עוד »
חגי משגב
חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא פרופסור ומרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, במכללת הרצוג ובגבעת וושינגטון.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וחגי משגב · ראה עוד »
ברוך בן-טובים
ברוך בן-טובים (10 בינואר 1885, ביאליסטוק - 4 בפברואר 1969, תל אביב) מאנשי העלייה הראשונה, היה מחלוצי הבנקאות בארץ ישראל ופעיל ציבור מוכר בטבריה ובתל אביב.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וברוך בן-טובים · ראה עוד »
בית הכנסת בסרנדה
בית הכנסת בסרנדה (באלבנית: Sarandë או Saranda) שבדרום-מערב אלבניה התקיים במאות הרביעית והחמישית לספירה, סמוך לחומתה המזרחית של אוֹנכֿסמוֹס (Onchesmos) היוונית, הרומית והביזנטית.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ובית הכנסת בסרנדה · ראה עוד »
בית הכנסת העתיק בעין גדי
האוהל מעל האתר קטע המגילה מספר ויקרא אוסף עצמות של עז וכבש שנמצאו מתחת לארון הקודש תקריב הרבוע במרכז רצפת הפסיפס כתובת התודה בארמית לתורמים הבמה וגומחת ארון הקודש מימין סמל צלב הקרס ברצפת הפסיפס מהשלב הקדום של בית הכנסת שרידי בית הכנסת העתיק בעין גדי נמצאים ליד שמורת עין גדי שבמדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ובית הכנסת העתיק בעין גדי · ראה עוד »
ג'יפנה
ג'יפנה (ערבית: جفنا) הוא כפר פלסטיני בנפת רמאללה ואל-בירה ברשות הפלסטינית, הממוקם על אם הדרך בין ביר זית ועין סיניא.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וג'יפנה · ראה עוד »
גבעת המבתר
גבעת המִבְתָּר היא שכונה יהודית בצפון-מזרח ירושלים, מצפון לקו הירוק, בין שכונת רמת אשכול לבין מחלף שער מזרח והגבעה הצרפתית.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וגבעת המבתר · ראה עוד »
גדעון פרסטר
גדעון פרסטר (1935 – נובמבר 2020) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וגדעון פרסטר · ראה עוד »
גופנה
גופנה (גופנא) הייתה בתקופת בית שני בירת חבל יישוב יהודי במרכז חבל בנימין, עורף חקלאי לירושלים ותנובת אדמתה, יין נסכים ושמן קשורה בטבורה לעבודת בית המקדש, ערש מרד החשמונאים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וגופנה · ראה עוד »
גוש עציון
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, ליד אלון שבות. העץ מזוהה מאוד עם גוש עציון ואף מופיע בסמל המועצה האזורית גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא גוש יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לחברון.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וגוש עציון · ראה עוד »
דוק
הר הפיתוי ומנזר דיר אל-קרנטל. קצהו של הדוק נראה מימין דוק או גם דגון - המבצר הקדום ביותר מבין המבצרים ששימשו את החשמונאים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ודוק · ראה עוד »
דוד קאסוטו
דוד קאסוטו (נולד ב-27 בספטמבר 1937) הוא אדריכל ישראלי.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ודוד קאסוטו · ראה עוד »
הרודיון
הכניסה המקורית לאחד מבורות המים בהר המוביל למערכות תת-קרקעיות נוספות מקווה טהרה בבית המרחץ בהרודיון תחתית מבט על של הרודיון והרודיון תחתית. בצדה השמאלי של התמונה, מתחת לכביש, ניתן להבחין במעין מתחם מרובע ובמרכזו עיגול קטן בהיר. זוהי בריכת הענק המלאכותית והאי שבתוכה, שסביבה נבנה הגן שבטבורה של הרודיון תחתית אחד מבורות המים המרכזיים בהרודיון הרודיון (ביוונית: Ἡρώδειον; בערבית: هيروديون; בלטינית: Herodium), או בשמו האחר הר הורדוס, הוא אתר ארכאולוגי, משלהי תקופת בית שני, כיום גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים, הנמצא כ-12 קילומטרים מדרום לירושלים בספר מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והרודיון · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והורדוס · ראה עוד »
הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית
הר הבית הר הבית בשנות השלושים הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית הוא ארגון ישראלי שהוקם במטרה למנוע פגיעה במעמדו ההיסטורי והארכאולוגי של מתחם הר הבית.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית · ראה עוד »
היפודרום
הריסות ההיפודרום בעיר הרומית אפרודיסיאס, כיום בטורקיה. היפודרום (מיוונית: ἵππος, היפוס - סוס ו-δρόμος, דרומוס - מסלול, מרוץ) הוא מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהיה בשימוש מהתקופה הארכאית ביוון ועד התקופה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר והיפודרום · ראה עוד »
כנסיית מרים של הגרמנים
קומת בית החולים והקמרונות מעליה אשר נשאו את אולם הכינוסים ומגורי ראש המסדר כנסיית מרים של הגרמנים (לטינית Santa Maria Alemannorum), המכונה גם "האכסניה הגרמנית", הייתה כנסייה צלבנית, שלצידה פעלו אכסניה ובית חולים, ואשר שכנה בתקופת ממלכת ירושלים ברחוב הגרמנים ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וכנסיית מרים של הגרמנים · ראה עוד »
ינון שבטיאל
ינון שבטיאל (נולד ב-8 בפברואר 1950) הוא חוקר מערות ישראלי.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר וינון שבטיאל · ראה עוד »
יעקב אשל
יעקב אשל יעקב אשל (ב' באלול תרצ"ה, 30 באוגוסט 1935 – י"ד בתשרי תשס"ט 12 באוקטובר 2008) היה ממייסדי מכללת אריאל (לימים אוניברסיטת אריאל), ומנהל המרכז למחקר ופיתוח אזורי - השומרון ובקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ויעקב אשל · ראה עוד »
יצחק אייזיק בן-טובים
יצחק אייזיק בן-טובים (1852 – 9 במרץ 1926) היה מעסקני חובבי ציון באימפריה הרוסית וביפו.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ויצחק אייזיק בן-טובים · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ויריחו · ראה עוד »
יהדות פיימונטה
יהדות פיימונטה היא קהילה יהודית שנוסדה במחוז פיימונטה בצפון מערב איטליה במאה ה-15.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ויהדות פיימונטה · ראה עוד »
13 במאי
13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו13 במאי · ראה עוד »
2007 בישראל
2007 בישראל (ה'תשס"ז-ה'תשס"ח) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 59 שנה מיום היווסדה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו2007 בישראל · ראה עוד »
2010 בישראל
2010 בישראל (ה'תש"ע-ה'תשע"א) הייתה השנה בה חגגה מדינת ישראל 62 שנה מיום היווסדה.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו2010 בישראל · ראה עוד »
28 באוקטובר
28 באוקטובר הוא היום ה-301 בשנה, (302 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו28 באוקטובר · ראה עוד »
7 במאי
7 במאי הוא היום ה-127 בשנה (128 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהוד נצר ו7 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהוד_נצר
