גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
70 יחסים: מנחם צבי קדרי, מסעות בנימין השלישי, מרדכי עטייא, משל יותם, מתרגמים עבריים, מלחמת מלך ערד, אם סיסרא, אפרסמון (בושם), אפיפיור, ארמית מערבית חדשה, ארם נהריים, ארבעת המינים, אתרוג, אבימלך מלך גרר, אגדות החורבן, אונקלוס הגר, אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, איל פארן, סגולה (יהדות), סוכות, עקילס הגר, עלייה לתורה, עברים, פסח, צוען, קורבן (יהדות), רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן כפוסאי, שמואל שאול לוי, שאר כסות ועונה, שלילת הגשמות, שבט זבולון, שיכון בבלי, תנ"ך, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי המקרא ליוונית, תרגומי התנ"ך, תרגום אונקלוס, תרגום השבעים, תחש (תנ"ך), תדעל, לא ילבש, לאה, לזוריט, לולב, ליקוטי הלכות, לידת בני יעקב, זמרת הארץ, זבד הבת, חרטומים, ..., חיוב מזונות, חיים יוסף דוד אזולאי, בשר בחלב, בת שוע, בלעם בן בעור, ביקורת נוסח המקרא, ביטול חמץ, גנבת הברכות, גלידה, גיור, דדן, דוכיפת, דוכיפת מצויה, השם של גאורגיה, השבתת חמץ, התרגומים הארמיים לאיוב, כשרות, ישו (יהדות), יהוסף שוורץ, יונתן בן עוזיאל. להרחיב מדד (20 יותר) »
מנחם צבי קדרי
מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari; 18 במאי 1925 – 17 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ומנחם צבי קדרי · ראה עוד »
מסעות בנימין השלישי
"מסעות בנימין השלישי" היא סאטירה עברית מאת הסופר מנדלי מוכר ספרים.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ומסעות בנימין השלישי · ראה עוד »
מרדכי עטייא
רבי מרדכי עטייא (ה'ת"נ - 1690 - ה'תק"ו - 1746), מחבר הספר "מר דרור", היה ר"מ בעיר מרקש שבמרוקו ובעיר איזמיר שבטורקיה, בראש המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ומרדכי עטייא · ראה עוד »
משל יותם
משל יותם בגן רינה סמילנסקי, רחובות מְשַׁל יוֹתָם (נקרא גם משל האטד) הוא משל שנשא יותם בן גדעון על דרך מינויו של שופט חדש לאחר מות אביו, השופט גדעון.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ומשל יותם · ראה עוד »
מתרגמים עבריים
מתרגמים עבריים יהודים ומבני דתות ואומות העולם השונות, עסקו מאז העת העתיקה בתרגום חבורים וכתבים נחשבים בתקופתם, מעברית ולעברית, משלל שפות.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ומתרגמים עבריים · ראה עוד »
מלחמת מלך ערד
מלחמת מלך ערד היא אירוע מקראי שהתרחש בשנת הארבעים ליציאת בני ישראל מארץ מצרים.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ומלחמת מלך ערד · ראה עוד »
אם סיסרא
לאמו של סיסרא מביטה מבעד החלון. ציור של אלברט ג'וזף מור מהמאה ה-19 אֵם סִיסְרָא היא דמות מקראית המופיעה פעם יחידה בתנ"ך, בשירת דבורה.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ואם סיסרא · ראה עוד »
אפרסמון (בושם)
אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ואפיפיור · ראה עוד »
ארמית מערבית חדשה
ארמית מערבית חדשה, אחד מניבי הארמית החדשה, הוא ניב מודרני של הענף המערבי של הארמית.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וארמית מערבית חדשה · ראה עוד »
ארם נהריים
ארם נהריים הוא שמו התנ"כי של האזור שמקובל בדרך כלל לזהותו עם צפון סוריה ליד גבול טורקיה ומזוהה עם ממלכת מיתני.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וארם נהריים · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וארבעת המינים · ראה עוד »
אתרוג
אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ואתרוג · ראה עוד »
אבימלך מלך גרר
אבימלך מפייס את אברהם באברהםאֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ גְּרָר, מלך פלשתים, דמות מקראית הנזכרת בספר בראשית בשל קשריה עם אברהם ויצחק.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ואבימלך מלך גרר · ראה עוד »
אגדות החורבן
'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והבזיזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 פרט מתוך 'החרבת בית המקדש בירושלים'אגדות החורבן הן אגדות שמכונסות בעיקר בתלמוד הבבלי בפרק חמישי של מסכת גיטין, בתלמוד ירושלמי במסכת תענית בפרק רביעי הלכה ה', במדרש רבה על איכה ובאבות דרבי נתן.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ואגדות החורבן · ראה עוד »
אונקלוס הגר
#הפניה אונקלוס.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ואונקלוס הגר · ראה עוד »
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד
אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לשחוט בהמה יחד עם הילד שלה באותו יום.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ואותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד · ראה עוד »
איל פארן
איל פארן הוא ציון מקום המופיע פעם אחת בתנ"ך, בסיפור מלחמת ארבעת המלכים את החמישה.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ואיל פארן · ראה עוד »
סגולה (יהדות)
סגולה היא מילה שמופיעה בתנ"ך שמשמעותה היא לפי ההקשר שם ולפי פרשני המקרא לאוצר ייחודי ונעלה, ובכך מתוארים עם ישראל "כעם סגולה".
חָדָשׁ!!: אונקלוס וסגולה (יהדות) · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וסוכות · ראה עוד »
עקילס הגר
עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ועקילס הגר · ראה עוד »
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ועלייה לתורה · ראה עוד »
עברים
שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ועברים · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ופסח · ראה עוד »
צוען
צֹעַן עיר מצרית קדומה, ממזרח לדלתת הנילוס.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וצוען · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »
רבי יהושע בן כפוסאי
רבי יהושע בן כפוסאי היה תנא בדור השלישי וחתנו של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ורבי יהושע בן כפוסאי · ראה עוד »
שמואל שאול לוי
שמואל שאול לוי (בצרפתית: Sam Levy) (כ"ח באייר תרמ"ד 1884 בפריז – ט"ז באב תשכ"ו 1966 בטרמבליי-לה-גונס) היה תעשיין צרפתי, וראש הקהל של הקהילה החרדית עדת יראים בפריז.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ושמואל שאול לוי · ראה עוד »
שאר כסות ועונה
שאר כסות ועונה הם החובות של איש כלפי אשתו על פי ההלכה.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ושאר כסות ועונה · ראה עוד »
שלילת הגשמות
שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ושלילת הגשמות · ראה עוד »
שבט זבולון
בול המוקדש לשבט זבולון שֵׁבֶט זְבֻלוּן הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ושבט זבולון · ראה עוד »
שיכון בבלי
שיכון בבלי הוא שכונה בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ושיכון בבלי · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ותנ"ך · ראה עוד »
תרגומי המקרא לארמית
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »
תרגומי המקרא ליוונית
קודקס ותיקנוס. שבעים המתרגמים מתרגמים על פי רוח הקודש, נירנברג 1493. alt.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ותרגומי המקרא ליוונית · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ותרגום השבעים · ראה עוד »
תחש (תנ"ך)
תחש הוא סוג העור שבו השתמשו במלאכת עשיית המשכן.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ותחש (תנ"ך) · ראה עוד »
תדעל
אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613 תִּדְעָל מלך גּוֹיִם נזכר בתנ"ך בספר בראשית, כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר וכדרלעומר מלך עילם, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן, שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ותדעל · ראה עוד »
לא ילבש
ציור של "לא ילבש", מידג'רני 2023 לא ילבש הוא כינוי מקוצר לשתי מצוות לא תעשה מהתורה האוסרות על נוהגי לבוש המיוחדים לבני המין השני.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ולא ילבש · ראה עוד »
לאה
קצר.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ולאה · ראה עוד »
לזוריט
לזוריט הוא מינרל טקטוסיליקטי (סיליקט במבנה מרחבי) הכולל סולפט, גופרית וכלוריד שנוסחת המבנה הכימי שלו היא Na,Ca)8(AlSiO4)6(SO4,S,Cl)2). הלזוריט הוא פלדשפטואיד (מינרל דמוי פצלת השדה אך בעל מבנה שונה והמכיל פחות סיליקה) וחבר בקבוצת הסודליט. הלזוריט הוא מינרל קל, קשה באופן יחסית, אם כי שביר. הלזוריט מתגבש במערכת הקובייתית, אם כי קיימים פולימורפים של הלזוריט שהתגבשו במערכת המונוקלינית או הטריקלינית. גבישים מפותחים היטב של לזוריט נדירים והוא בדרך כלל מופיע בגושים חסרי צורה. לזוריט הוא המרכיב העיקרי באבן החן לפיס לזולי, והוא חבר בקבוצת הסודליט כאשר גם המינרלים האחרים בקבוצה: האיאין, נוסאן וסודליט מופיעים לעיתים יחד איתו בלפיס לזולי. מבחינת תכונותיו האופטית המינרל הוא איזוטרופי וידוע בשל צבעו הכחול אותו הוא מקבל בשל נוכחות הגופרית במינרל. קשיות המינרל נעה בין 5 ל-5.5 בסולם מוס ומשקלו הסגולי סביב 2.4 גרם לסמ"ק. שמו ניתן לו ב-1890 ומקורו במושג בערבית "(אל-)לזוורד", שמקורו בפרסית "לאזוורד" (لاژورد); היה זה שמו של המקום שבו כרו לפיס לזולי, אך בשל הקשר לאבן החן שינה המושג את משמעותו למשמעות: "הצבע הכחול". מילה זו חדרה לשפות אירופאיות (כמו למשל המילה באנגלית azure) לתיאור צבע תכלת והייתה מקור לשם מינרל הנחושת הקרבונטי התכול אזוריט. הדמיון בצבע לאזוריט היה מקור נוסף לשם המינרל, ובעבר נעשה בו שימוש כשם נרדף לאזוריט. למרות הצבע הדומה ניתן על ידי בחינה מדוקדקת בשטח להבדיל בין לזוריט לאזוריט או למינרל הפוספטי לזוליט.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ולזוריט · ראה עוד »
לולב
לולבים בשוק ארבעת המינים בקדומים לוּלׇב הוא ניצן של עלה הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ולולב · ראה עוד »
ליקוטי הלכות
ליקוטי הלכות היא סדרת ספרים בת שמונה כרכים שחיבר רבי נתן שטרנהרץ מנמירוב, ונמנית כאחד הספרים החשובים ביותר בחסידות ברסלב.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וליקוטי הלכות · ראה עוד »
לידת בני יעקב
לידות בני יעקב לפי התנ"ך, אירעו בזמן שיעקב שהה בחרן אצל לבן חמיו, ובזמן שיעקב היה בדרכו לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ולידת בני יעקב · ראה עוד »
זמרת הארץ
שקד נְכֹאת - חרוב ע"פ פירוש הרס"ג שיזף השיח - אחד הפירושים לפרי "לוט" פיסטוק (אלת הבטנה) אפרסמון. ידוע ברפואה העתיקה במזרח הרחוק. זִמְרַת הָאָרֶץ הוא כינוי לשישה זני בר, 'ששת המינים', הנזכרים בספר בראשית ומייצגים את כלל תנובתה של אדמת ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וזמרת הארץ · ראה עוד »
זבד הבת
זבד הבת או בריתה (נפוץ פחות כשמחת הבת או כמסיבת הבת) הוא טקס יהודי הנהוג בעדות שונות, בו נערכת סעודת הודיה על הולדת בת במשפחה.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וזבד הבת · ראה עוד »
חרטומים
חרטומים הם דמויות מקראיות אשר היו לצד מלכים קדומים.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וחרטומים · ראה עוד »
חיוב מזונות
בהלכה, חיוב המזונות שחייב הבעל לאשה הוא חיוב מהתורה או מדרבנן, כחלק מחובות שאר כסות ועונה.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וחיוב מזונות · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ובשר בחלב · ראה עוד »
בת שוע
בַּת שוּעַ היא דמות מקראית, אשתו הראשונה של יהודה בן יעקב בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ובת שוע · ראה עוד »
בלעם בן בעור
אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית שסיפורה מופיע בתורה, בספר במדבר, ומאוחר יותר נזכר בספר דברים.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ובלעם בן בעור · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
ביטול חמץ
בדיקת חמץ ביטול חמץ היא מצווה המבוצעת טרם חג הפסח, וכניסתם לתוקף של איסורי התורה הנוגעים לעניין החמץ והחזקתו במשך שבעת ימי החג.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וביטול חמץ · ראה עוד »
גנבת הברכות
תוכן.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וגנבת הברכות · ראה עוד »
גלידה
גלידה איטלקית ברומא מוכר גלידה על אופניים באינדונזיה גלידה היא מאכל קפוא ומוקצף, מתוק בדרך כלל, המבוסס על תחליב מוצק (תערובת מים ושומן) המורכב מגבישי קרח, אוויר, ממתיקים, שומן ומוצקים נוספים שאינם שומן (כמו מוצקי חלב וחומרי טעם וריח).
חָדָשׁ!!: אונקלוס וגלידה · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וגיור · ראה עוד »
דדן
דְּדָן (נקרא גם: דְדָנֶה) הוא דמות מקראית שהתפתח לשבט קדום.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ודדן · ראה עוד »
דוכיפת
דוכיפת במעוף דוכיפת בקיסריה דוכיפת אפריקנית. דּוּכִיפַת (שם מדעי: Upupa) הוא סוג של עוף יחיד במשפחת הדוכיפתיים שבסדרת הדוכיפתאים.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ודוכיפת · ראה עוד »
דוכיפת מצויה
דוכיפת בישראל עם חרק בפיה דוכיפת על ענף פארק הלאומי ברמת גן דּוּכִיפַת מצויה (שם מדעי: Upupa epops) היא מין בסוג דוכיפת (Upupa) במשפחת הדוכיפתיים.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ודוכיפת מצויה · ראה עוד »
השם של גאורגיה
השם "גאורגיה" נהוג בשפות רבות בעולם, ומקורו ביוונית: "גֶאוֹרג" (Γεωργ).
חָדָשׁ!!: אונקלוס והשם של גאורגיה · ראה עוד »
השבתת חמץ
השבתת חמץ היא מצווה מן התורה המוטלת על כל אדם מישראל לדאוג שלא יהיה ברשותו חמץ במהלך חג הפסח.
חָדָשׁ!!: אונקלוס והשבתת חמץ · ראה עוד »
התרגומים הארמיים לאיוב
התרגומים הארמים לאיוב הם קבוצת תרגומים של ספר איוב לארמית.
חָדָשׁ!!: אונקלוס והתרגומים הארמיים לאיוב · ראה עוד »
כשרות
הכשרת כלים לפסח במאה שערים. פרווה", משמאל "חלבי". ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה ומה הם החוקים החלים על מקיימי המצוות.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וכשרות · ראה עוד »
ישו (יהדות)
ביהדות, ישו הוא דמות או כמה דמויות בספרות היהודית - התלמוד הבבלי, המדרשים, וספר תולדות ישו.
חָדָשׁ!!: אונקלוס וישו (יהדות) · ראה עוד »
יהוסף שוורץ
הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz; 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ויהוסף שוורץ · ראה עוד »
יונתן בן עוזיאל
יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: אונקלוס ויונתן בן עוזיאל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אונקלוס
