גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
223 יחסים: מ"ב, מנחם מנדל משקלוב, מנחם מנדל אוירבך, מנחם מנדל טאוב, מנחם בן זרח, מפעל הש"ס העולמי, מרדכי זאב איטינגא, מרדכי כרמי, מרדכי יפה, משנה ברורה, משה מנחם שפיבק, משה סופר (ערלוי), משה חיים מבגדאד, מלבי"ם, מטה משה (ספר), מגן אברהם, מגילת קהלת, מוקצה מחמת חסרון כיס, מכון הרב מצליח, מינות (יהדות), מיכאל שמעון מייא, אמן (הסכמה), אפרים זלמן הלוי סלוצקי, ארבעת המינים, ארבעה טורים, ארוחת בוקר, אריה לייב גינצבורג, אלחנן אשכנזי, אליעזר ניצברג, אליעזר פאפו, אחרונים, אב הרחמים, אברהם מנחם הלוי שטיינברג, אברהם מגוץ הכהן, אברהם אלמליח (רב), אברהם אבלי הלוי גומבינר, אברהם אביש מפרנקפורט, אברהם צבי הירש אייזנשטט, אברהם שטרן (רב), אברהם חמרה, אברהם חיים נאה, אברהם בן אביגדור (פראג), אברהם בן הגר"א, אברהם גרשון מקיטוב, אברהם דנציג, אברהם דוד מבוטשאטש, אברהם הלוי אמיגו, אברהם כלפון (רב), אברהם ישעיהו קרליץ, אביגדר נבנצל, ..., אהרן אלפנדרי, אהרן בכור אלחדיף, אהרן ווירמש, אהרון הכהן מלוניל, או"ח, אוצרות התורה, אורך חיים, אורח חיים (פירושונים), אורחותיך למדני, אותיות סת"ם, אינקונבולה, איסור עיון לאור הנר בשבת, נתנאל וייל, נחמן כהנא (ארחות חיים), נחמיה גינזבורג, נהר שלום, נושאי כליו של השולחן ערוך, סדר מועד, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר זרעים, עמרם בלום, ערוך השולחן, עשרת הרוגי מלכות, עשרת ימי תשובה, עשרה בטבת, פסקי תשובות, פסח, פרשת הקורבנות, פרי מגדים, פוסק, פוק חזי מאי עמא דבר, פורים, צבי כץ, צבי יהודה קוק, צופן אתב"ש, קערת ליל הסדר, קרן אברהם הכהן, קשר של תפילין, קורבן פסח, קושיית הבית יוסף, קיצור שולחן ערוך, קידוש, ראשונים, ראובן מרגליות, ראובן וובשת, רפאל אלעזר בן-טובו, רפאל כדיר צבאן, רב, רבי חנינא סגן הכהנים, רבי חנינא בן תרדיון, שמשון בלוך (המבורג), שמואל מוהליבר, שמואל ארנפלד, שמואל קעלין, שמואל בן יוסף, שמואל בורנשטיין, שמואל ירונדי, שאול דוד בוצ'קו, שניאור זלמן מלאדי, שניאור זלמן פרדקין, שער הכוונות, שערי תשובה (אורח חיים), שעות זמניות, שלמה גורן, שלמה ידידיה זעפראני, שלום מרדכי שבדרון, שבתי ונטורה, שונה הלכות, שולחן ערוך, שולחן ערוך הרב, שיבולי הלקט, תפילת הטבת חלום, תפילה (יהדות), תהילה לדוד (פירושונים), תהילים ל"ז, לב חיים, ליב חנליש, זרש, זליגמן בר, חמשת העינויים, חנוך זונדל גרוסברג, חזקיה די סילוה, חבוט רמי, חיים מרדכי מרגליות, חיים אלעזר שפירא, חיים אברהם אישטרושה, חיים פלאג'י, חיים קניבסקי, חיים בנימין פונטרימולי, חיים הכהן (מקובל), בן ציון ליכטמן, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ברוך קאלומיטי, ברוך שאמר (הלכות תפילין), ברוך תאומים-פרנקל, ברוך לאווסקי, ברכת אשר יצר, ברכת שים שלום, ברכת האילנות, ברכה ראשונה, ברייתא דמסכת נדה, בגדאד, בורר ביום טוב, בית הוראה, ביטול חמץ, גבעת פינחס, גומבין, דוב ליאור, דוד אורטנברג, דוד צבי הופמן, דוד חיים שמואל חסאן, ה' בתשרי, ה'שכ"ה, ה'תרס"ז, המגיד ממזריטש, הנדח, העלייה לביריה, העיטור, התכבדו מכובדים, הלכות ארבעת המינים, הלכות שבת, הדלקה עושה מצווה, הושע רבינוביץ, כפרות, כהן, יאיר חיים בכרך, יעקב משולם אורנשטיין, יעקב נחמני, יעקב עמדין, יעקב לורברבוים, יעקב טננבוים, יעקב חי זריהן, יעקב בן אשר, יעקב בן חביב, יצחק מאיר אלתר, יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), יצחק נוניס ואיס, יצחק בואינו, ירוחם הירשקוביץ כהנא, ישעיה הלוי, ישעיהו זילברשטיין, ישראל מאיר הכהן, ישראל משקלוב, ישראל איסר איסרלין (וילנה), ישראל זיתון, ישראל גרוסמן, יחזקאל עזרא רחמים, יחזקאל פנט (אדמו"ר), יחיא משה עבודי, ידידיה מונסונייגו, יהדות קונסרבטיבית, יהדות חרדית, יהונתן אייבשיץ, יהושע פלק כץ, יהודה אשכנזי (טיקטין), יהודה עייאש, יהודה שפירא (רב), יואל סירקיש, יואב רוזנבוים, יום טוב ליפמן מילהויזן, יום כיפור קטן, יונה שטנצל, יוסף מולכו, יוסף אסכנדרני, יוסף אלימלך כהנא, יוסף איסקפה, יוסף רוזין, יוסף שאול נתנזון, יוסף שלום אלישיב, יוסף בירדוגו (רבאט), יוסף דוד (רב), יורה דעה, יוליוס דסאואר. להרחיב מדד (173 יותר) »
מ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומ"ב · ראה עוד »
מנחם מנדל משקלוב
רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »
מנחם מנדל אוירבך
הרב מנחם מנדל אוירבך (ה'ש"ף, 1620 - כ' בתמוז ה'תמ"ט, 8 ביולי 1689) היה רב ודיין בווינה מחבר ספר עטרת זקנים על שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומנחם מנדל אוירבך · ראה עוד »
מנחם מנדל טאוב
האדמו"ר מקאליב, 1978 עם הרב משה שטרנבוך רבי מנחם מנדל טאוב (תרפ"ד - כ"ג בניסן ה'תשע"ט; 1923 – 28 באפריל 2019) היה האדמו"ר מקאליב, ניצול השואה שהקדיש את ימיו למען הנצחת זכרם של הנרצחים בשואה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומנחם מנדל טאוב · ראה עוד »
מנחם בן זרח
רבי מנחם בן אהרן בן זרח היה רב מתקופת הראשונים שפעל בספרד במאה ה-14, מחבר הספר צידה לדרך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומנחם בן זרח · ראה עוד »
מפעל הש"ס העולמי
ביאלא) טבת ה'תשמ"ג מפעל הש"ס או בשמו המלא מפעל הש"ס הכללי בהיכלי התורה הוא מיזם שנוסד בשנת ה'תשל"ח על ידי האדמו"ר מצאנז, רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, אשר ראה בלימוד מקיף, ובקיאות בכל הש"ס, בסיס ללימוד נכון וראוי, והדגיש זאת בשיחותיו השונות.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומפעל הש"ס העולמי · ראה עוד »
מרדכי זאב איטינגא
הרב מרדכי זאב (סג"ל) איטינגא (נקרא: אטינגר; ה'תקס"ד, 1804 – ב' בתמוז ה'תרכ"ג, 19 ביוני 1863) היה למדן גליציאני, מחבר ספרים פורה ו"נשיא ארץ ישראל" של כולל עסטרייך-גאליציא.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומרדכי זאב איטינגא · ראה עוד »
מרדכי כרמי
רבי מרדכי כרמי (ה'תק"ט, 1749 - ה' בסיוון ה'תקפ"ה, 22 במאי 1825) היה רב ודיין בקרפנטראץ שבפרובנס.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומרדכי כרמי · ראה עוד »
מרדכי יפה
שער "לבוש מלכות" במהדורה שהודפסה בפראג, 1623 הרב מרדכי יפה (ה'ר"צ, 1530 לערך פראג – ג' באדר ב' ה'שע"ב, מרץ 1612 פוזנא), המכונה "בעל הלבושים" או "בעל הלבוש", היה רב, פוסק ומפרש "השולחן ערוך", מחבר ספרי הלכה יסודיים ומחכמי בוהמיה ופולין.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומרדכי יפה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה מנחם שפיבק
הרב משה מנחם מנדל שפיבק (בכתיב יידי: שפיוואק, ובעברית נכתב גם: ספיבק; תר"מ, 1880 – תש"ג, 1943) היה רבן של מספר עיירות בפולין (פודזמצה-חנטשין, דז'יאלושיצה, קראסנוברוד, יענדזיעווא וזארמבי), ומי שפרסם לראשונה את רעיון הדף היומי.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומשה מנחם שפיבק · ראה עוד »
משה סופר (ערלוי)
רבי משה סופר (קרוי גם על שם חיבורו היד סופר; כ"ה באייר ה'תרמ"ה, 1885 – כ"א בסיוון ה'תש"ד, 1944) היה דיין באגר (ערלוי) שבהונגריה, ומחבר שו"ת "יד סופר", דור רביעי לחת"ם סופר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומשה סופר (ערלוי) · ראה עוד »
משה חיים מבגדאד
הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומלבי"ם · ראה עוד »
מטה משה (ספר)
הספר מטה משה הוא ספר הלכה מתקופת האחרונים שחיבר רבי משה מת (ה'שי"א לערך - ה'שס"ו), מחכמי פולין, תלמידו של המהרש"ל.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומטה משה (ספר) · ראה עוד »
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומגן אברהם · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומגילת קהלת · ראה עוד »
מוקצה מחמת חסרון כיס
בהלכות שבת, מוקצה מחמת חיסרון כיס, הוא אחד מסוגי המוקצה האוסרים בטלטול בשבת, ופירושו הוא חפץ שמחמת ערכו היקר האדם מייחד לו מקום מסוים, ואסרו חז"ל לטלטל חפץ זה בשבת וביום טוב.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומוקצה מחמת חסרון כיס · ראה עוד »
מכון הרב מצליח
מכון הרב מצליח הוא מכון הוצאה לאור וההדרת ספרי קודש של ישיבת כסא רחמים בבני ברק, הנקרא על שם מייסד הישיבה בתוניס, הרב מצליח מאזוז.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומכון הרב מצליח · ראה עוד »
מינות (יהדות)
ביהדות, "מינות" (מהמילה "מין" במובן "סוג") הוא כינוי שניתן בספרות הרבנית למתנגדים לעקרונותיה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומינות (יהדות) · ראה עוד »
מיכאל שמעון מייא
הרב מיכאל שמעון מייא (? - י"א בסיון ה'תקצ"ג, 29 במאי 1833) היה למדן ובעל בית דפוס משפחתי בברסלאו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ומיכאל שמעון מייא · ראה עוד »
אמן (הסכמה)
אָמֵן היא מילה המציינת הסכמה לנאמר קודם לה, במשמעות "אמיתי", "כך יהיה", "לו יהי כך".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואמן (הסכמה) · ראה עוד »
אפרים זלמן הלוי סלוצקי
ספר 'אור חדש' לרבי אפרים זלמן הלוי, תרס"ה הרב אפרים זלמן הלוי סלוצקי (ה'תר"ב, 1842 - סביב ה'תרע"ח, 1918) היה פוסק הלכה ומורה צדק בוילנא, בלשן, מחבר ספרים, ממפרשי ספר 'הלכות גדולות' וספר 'הערוך', ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואפרים זלמן הלוי סלוצקי · ראה עוד »
ארבעת המינים
ארבעת המינים הם ארבעה צמחים שהתורה מצווה על נטילתם בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וארבעת המינים · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וארבעה טורים · ראה עוד »
ארוחת בוקר
ביצי עין, סלט ירקות, קפה, לחם וממרחים ארומה": ביצת עין על טוסט סלמון מעושן וגבינת שמנת, סלט ירקות ישראלי וקפה הפוך ארוחת בוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וארוחת בוקר · ראה עוד »
אריה לייב גינצבורג
רבי אריה ליב בר אשר גינצבורג (מכונה השאגת אריה או "הטורי אבן" על שם ספריו; תנ"ה – ט"ו בתמוז או כ"ה בתמוז תקמ"ה, 1695 – 23 ביוני 1785) היה רב, פרשן תלמוד ופוסק מהבולטים שבאחרונים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואריה לייב גינצבורג · ראה עוד »
אלחנן אשכנזי
רבי אלחנן אשכנזי (תע"ד, 1713 - כ"ב באלול ה'תק"מ, ספטמבר 1780) היה רבה של העיר דנציג, פולין, נודע על שם ספרו סדרי טהרה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואלחנן אשכנזי · ראה עוד »
אליעזר ניצברג
הרב אליעזר ניצברג כריכת הספר דמשק אליעזר הרב אליעזר ניצברג (ה'תר"ט, 1849 – ה'תרצ"ה, 1935) מהזרם הליטאי, נחשב לאחד מגדולי דורו בתורה, בחריפות ובבקיאות.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואליעזר ניצברג · ראה עוד »
אליעזר פאפו
הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואליעזר פאפו · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואחרונים · ראה עוד »
אב הרחמים
אַב הָרַחֲמִים היא תפילה יהודית, המזכירה את נשמות הקהילות היהודיות שנהרגו על קידוש השם ומבקשת מאלוהים לנקום את נקמת דמן.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואב הרחמים · ראה עוד »
אברהם מנחם הלוי שטיינברג
הרב אברהם מנחם מנדל הלוי שטינברג (א' באדר ה'תר"ז, פברואר 1847 – א' בסיוון ה'תרפ"ח, מאי 1298), היה רבה של ברודי.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם מנחם הלוי שטיינברג · ראה עוד »
אברהם מגוץ הכהן
רבי אברהם מגוץ הכהן (אבר"ך; ט"ו בחשוון ה'תרנ"ח, 10 בנובמבר 1897 – כ' בטבת ה'תרצ"א, 9 בינואר 1931) היה חכם יהודי תוניסאי מחכמי ג'רבה ומרבני ישיבת רבי יצחק חורי בעיר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם מגוץ הכהן · ראה עוד »
אברהם אלמליח (רב)
הרב אברהם אלמליח (ה'תרפ"ה, 1925, אלקלעה, מרוקו – כ"ח באב ה'תשע"ב, 15 באוגוסט 2012, ירושלים) היה רב ודיין ישראלי, שכיהן כרבה הספרדי של העיר דימונה, אב בית הדין הרבני בבאר שבע, יו"ר בתי הדין הרבניים, אב בית הדין המיוחד לגיור וממייסדי בית הדין לגיור של הרבנות הצבאית.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם אלמליח (רב) · ראה עוד »
אברהם אבלי הלוי גומבינר
רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »
אברהם אביש מפרנקפורט
רבי אברהם אביש מליסא (גם: אבוש; מפרנקפורט (פרנקפורטר); ת"נ לערך – י"א בתשרי ה'תקכ"ט) היה מרא דאתרא ואב בית דין בליסא ובפרנקפורט.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם אביש מפרנקפורט · ראה עוד »
אברהם צבי הירש אייזנשטט
הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט (ה'תקע"ג, 1813, ביאליסטוק – ג' באלול ה'תרכ"ח, 1868, קניגסברג) היה רב ופוסק הלכה ב.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם צבי הירש אייזנשטט · ראה עוד »
אברהם שטרן (רב)
הרב אברהם שטרן (ניסן ה'תרמ"ד, 1884 – כ"ו בסיון ה'תש"ד, 17 ביוני 1944) היה מורה הוראה הונגרי ומחבר פורה שנספה בשואה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם שטרן (רב) · ראה עוד »
אברהם חמרה
הרב אברהם חמרה (1943 – 7 במאי 2021) היה הרב הראשי של יהודי סוריה ולבנון.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם חמרה · ראה עוד »
אברהם חיים נאה
בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם חיים נאה · ראה עוד »
אברהם בן אביגדור (פראג)
רבי אברהם בן אביגדור (מכונה המהר"א מפראג; נפטר בכ"ז בתשרי ה'ש"ג, 7 באוקטובר 1542) היה רבה הראשי של בוהמיה, ראש ישיבה ואב בית דין בפראג, ומבאר פירוש רש"י לתורה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם בן אביגדור (פראג) · ראה עוד »
אברהם בן הגר"א
רבי אברהם בן הגר"א (לעיתים מכונה על שם עיר מוצאו: ר' אברהם וילנר; (1765 - כ"ה בכסלו ה'תקס"ט, 14 בדצמבר 1808) היה בנו של הגאון מווילנה, מייסד תחום חקר האגדה והמדרשים, וכן מוציא לאור ופרשן של כתבי אביו בשיתוף עם אחיו לייב.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם בן הגר"א · ראה עוד »
אברהם גרשון מקיטוב
רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »
אברהם דנציג
רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם דנציג · ראה עוד »
אברהם דוד מבוטשאטש
הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א – 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם דוד מבוטשאטש · ראה עוד »
אברהם הלוי אמיגו
רבי אברהם הלוי אמיגו (ה'ש"ע 1610 (לערך), אדריאנופול - ה'תמ"ג 1683, ירושלים) היה מחכמי ארץ ישראל שבאו מטורקיה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם הלוי אמיגו · ראה עוד »
אברהם כלפון (רב)
רבי אברהם כלפון ("האבר"ך"; 1735, ליוורנו איטליה - 1819, צפת) היה פרשן מקרא ותלמוד, משורר, כרוניקאי ומנהיג קהילת יהודי טריפולי בסוף המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם כלפון (רב) · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אביגדר נבנצל
הרב נבנצל, עטור תפילין, מעביר שיעור בישיבת הכותל הרב נבנצל במסיבת פורים (משמאל) (מימין הרב חיים סבתו) הרב אביגדֹר יחזקאל הלוי נֶבֶּנְצָל (נולד בט"ו בניסן תרצ"ה, 18 באפריל 1935) הוא רב, דרשן ופוסק הלכה ישראלי.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואביגדר נבנצל · ראה עוד »
אהרן אלפנדרי
הרב אהרן אלפנדרי (תס"א - תקל"ד; 1701–1774) היה מחכמי איזמיר, מפורסם בעיקר בספריו יד אהרן ומרכבת המשנה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואהרן אלפנדרי · ראה עוד »
אהרן בכור אלחדיף
רבי אהרן בכור אלחדיף (מכונה "אב"א"; ה'תקצ"ה - ה'תרס"ט; 1835–1909) היה רב ושד"ר, שכיהן כרב הראשי והחכם באשי של טבריה וכרב הראשי לצפת.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואהרן בכור אלחדיף · ראה עוד »
אהרן ווירמש
רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואהרן ווירמש · ראה עוד »
אהרון הכהן מלוניל
רבי אהרון הכהן מלוניל או אהרון בן יעקב הכהן הוא ראשון פרובאנסלי שפעל בסוף המאה ה-13 ובתחילת המאה ה-14, מחבר הספר ארחות חיים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואהרון הכהן מלוניל · ראה עוד »
או"ח
#הפניה אורח חיים (שולחן ערוך).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואו"ח · ראה עוד »
אוצרות התורה
אוצרות התורה הוא מאגר תורני המכיל כ-42,000 ספרים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואוצרות התורה · ראה עוד »
אורך חיים
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואורך חיים · ראה עוד »
אורח חיים (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואורח חיים (פירושונים) · ראה עוד »
אורחותיך למדני
אורחותיך למדני הוא ספר שאלות ותשובות בן שמונה חלקים מאת מחבר עלום שם העוסק בנושאים בארבעת חלקי השולחן ערוך: אורח חיים, אבן העזר, חושן משפט, יורה דעה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואורחותיך למדני · ראה עוד »
אותיות סת"ם
כתב סת"ם מבוסס על מסורת הבית יוסף. כתב זה למעלה אינו הכתב בבית יוסף אלא מהוה התפתחות שלו.אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואותיות סת"ם · ראה עוד »
אינקונבולה
תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואינקונבולה · ראה עוד »
איסור עיון לאור הנר בשבת
איסור עיון לאור הנר בשבת הוא דין הלכתי האוסר על ביצוע פעולות שדורשות עיון לאור הנר בשבת, מחשש שמא האדם יעשה מלאכה ויחלל את השבת.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ואיסור עיון לאור הנר בשבת · ראה עוד »
נתנאל וייל
שער "קרבן נתנאל", דפוס ראשון, קרלסרוהה 1755 רבי נתנאל וַיְיל (ה'תמ"ז, 1687 – ל' בניסן ה'תקכ"ט, 1769) היה ראש ישיבה בפראג ורב העיר קרלסרוהה (בדפוסים: קרלסרוא).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונתנאל וייל · ראה עוד »
נחמן כהנא (ארחות חיים)
רבי נחמן כהנא (ה'תרכ"א 1861 - ה'תרס"ח 1908) היה רב העיירה ספינקא ומחבר הספר ארחות חיים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונחמן כהנא (ארחות חיים) · ראה עוד »
נחמיה גינזבורג
ממוזער הרב נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה (ט"ו בשבט ה'תקמ"ח – ט"ו בשבט ה'תרי"ב; 24 בינואר 1788 – 5 בפברואר 1852) היה רב, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונחמיה גינזבורג · ראה עוד »
נהר שלום
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונהר שלום · ראה עוד »
נושאי כליו של השולחן ערוך
571x571pxנושאי כליו של השולחן ערוך הוא שמם הקיבוצי של פרשני ספר השולחן ערוך אשר חיבר רבי יוסף קארו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ונושאי כליו של השולחן ערוך · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וסדר מועד · ראה עוד »
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וסדר זרעים · ראה עוד »
עמרם בלום
הרב עמרם בלום (גם עמרם בלוהם, תקצ"ד, 1834 - כ"ו באלול התרס"ז, 5 בספטמבר 1907) היה רב וראש ישיבה הונגרי, מגדולי פוסקי ההלכה של יהדות הונגריה במפנה המאה העשרים, בעל שו"ת "בית שערים".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ועמרם בלום · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וערוך השולחן · ראה עוד »
עשרת הרוגי מלכות
בֶּנוֹ אֶלְקָן - מנורת הכנסת עשרת הרוגי מלכות היו עשרה תנאים שעל פי מסורות קדומות שונות הוצאו להורג באכזריות על ידי השלטון הרומאי בארץ ישראל, משום שלא סרו למשמעתם, והמשיכו ללמוד תורה וללמד אותה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ועשרת הרוגי מלכות · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ועשרה בטבת · ראה עוד »
פסקי תשובות
פסקי תשובות היא סדרת ספרי הלכה, האוספים פסקים מעשיים מספרי פוסקים וספרי שו"ת בעיקר מפוסקי זמנינו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופסקי תשובות · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופסח · ראה עוד »
פרשת הקורבנות
פרשת הקרבנות (לפעמים בקיצור רק "קרבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופרשת הקורבנות · ראה עוד »
פרי מגדים
פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופרי מגדים · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופוסק · ראה עוד »
פוק חזי מאי עמא דבר
פוּק חָזִי מַאי עַמָא דָבַר (ארמית, בתרגום מילולי לעברית: צא וראה מה העם נוהג) הוא ביטוי תלמודי, ומשמעו שבשאלות שאין לגביהן פסק הלכה ברור - אפשר ללמוד כיצד לנהוג מתוך מנהג העם, וזאת תוך הנחה שלמנהג העם מסורת מבוססת שלא נודעה לנו, או שסיבה מטאפיזית כלשהי תגרום לציבור הרחב לעשות את המעשה הנכון (מעין "חוכמת ההמונים").
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופוק חזי מאי עמא דבר · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ופורים · ראה עוד »
צבי כץ
הרב צבי כץ (זסלב, ווהלין; אחרי ה'ש"ן, 1590 – ?), רב באירופה במאה ה-17, מחבר פירושים על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וצבי כץ · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
צופן אתב"ש
צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וצופן אתב"ש · ראה עוד »
קערת ליל הסדר
מנהג אחד של הנחת קערת הסדר עם כיוון השעון מהשעה שתים עשרה: כרפס, מרורים, חזרת, זרוע, חרוסת, ביצה. קערת הסדר במרכז שולחן הפסח. קערת ליל הסדר (גם קערת הסדר או קערת פסח) היא צלחת מסורתית שאותה נוהגים להניח על השולחן בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקערת ליל הסדר · ראה עוד »
קרן אברהם הכהן
קרן אברהם הכהן היא קרן חרדית המעניקה מלגות לעידוד לימוד התורה וההלכה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקרן אברהם הכהן · ראה עוד »
קשר של תפילין
קשר של תפילין הוא שם כולל לשני קשרים, אחד בראש ואחד ביד, העשויים ברצועות התפילין כדי להדקם לגוף האדם.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקשר של תפילין · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקורבן פסח · ראה עוד »
קושיית הבית יוסף
קושיית הבית יוסף היא קושיה ידועה בענייני חנוכה שנשאלה לראשונה בתקופת הראשונים והתפרסמה בספר "בית יוסף" של רבי יוסף קארו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקושיית הבית יוסף · ראה עוד »
קיצור שולחן ערוך
קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וקידוש · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וראשונים · ראה עוד »
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וראובן מרגליות · ראה עוד »
ראובן וובשת
הרב וובשת בפגישת תיאום בנוגע למגוון פניות בנושא יהודי אתיופיה, המגיעות ללשכת הראשון לציון. הרב ראובן וובשת (נולד בכ"ז בסיוון ה'תש"ל, 1 ביולי 1970 באמבובר) הוא רב ישראלי יליד אתיופיה, המכהן מתחילת שנת 2018 בתפקיד הרב הראשי ליהדות אתיופיה מטעם הרבנות הראשית לישראל, יקיר העיר נתיבות ומחבר ספרי דרוש והלכה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וראובן וובשת · ראה עוד »
רפאל אלעזר בן-טובו
רבי רפאל אלעזר הלוי בן-טובו (אבן-טובו) (ה'תקפ"ה, 1825 לערך, רבאט – כ"ג באדר א' ה'תרמ"ו 28 בפברואר 1886, ירושלים) היה מרבני עדת המערבים בירושלים במאה ה-19, שימש כדיין בבית הדין של העדה, וכרבה הראשי.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ורפאל אלעזר בן-טובו · ראה עוד »
רפאל כדיר צבאן
הרב רפאל כדיר צבאן (א' בטבת ה'תר"ע, 13 בדצמבר 1909 - ד' בכסלו ה'תשנ"ה, 7 בנובמבר 1994), היה רב באי ג'רבה שבתוניסיה, ולאחר שעלה לישראל שימש כרב העיר נתיבות, חבר מועצת הרבנות הראשית, ונשיא ישיבת כסא רחמים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ורפאל כדיר צבאן · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ורב · ראה עוד »
רבי חנינא סגן הכהנים
קבר רבי זכריה בן הקצב ורבי חנינא סגן הכהנים באזור כפר חנניה רבי חנינא (חנניה) סגן הכהנים היה תנא בדור הראשון.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ורבי חנינא סגן הכהנים · ראה עוד »
רבי חנינא בן תרדיון
רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ורבי חנינא בן תרדיון · ראה עוד »
שמשון בלוך (המבורג)
רבי שמשון בלוך (בכתיב היידי שנהג בזמנו: בלאָך; בגרמנית: Schimschon Bloch), המכונה רבי שמשון חסיד (? - י' בכסלו תצ"ח, 3 בדצמבר 1737), היה דיין בהמבורג ומחבר ספרי הלכה ידועים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושמשון בלוך (המבורג) · ראה עוד »
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושמואל מוהליבר · ראה עוד »
שמואל ארנפלד
הרב שמואל ארנפלד (עהרנפעלד) (ידוע בכינויו חתן סופר על שם ספרו; ה'תקצ"ה, 1835, א' באב ה'תרמ"ג, אוגוסט 1883) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי רבני הונגריה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושמואל ארנפלד · ראה עוד »
שמואל קעלין
רבי שמואל הלוי קֶעלין (או קוֹלין; במקורות אחדים: שמואל לעוו, בגרמנית: Samuel Löw; תפ"ד, 1724,, בוהמיה - ראש חודש ניסן תקס"ו, 20 במרץ 1806, בוסקוביצה) היה רב ופוסק אשכנזי, פרשן התלמוד הבבלי וה"שולחן ערוך".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושמואל קעלין · ראה עוד »
שמואל בן יוסף
הרב שמואל בן רבי יוסף (קראקא, בסביבות שנת ה'ת' 1640 - אלטונה, א' באדר ה'ת"ס, 1700) היה מרבני יהדות פולין במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושמואל בן יוסף · ראה עוד »
שמואל בורנשטיין
רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושמואל בורנשטיין · ראה עוד »
שמואל ירונדי
רבי שמואל ירונדי מגירונה (ה'צ"ה 1335 - ?) היה ראשון שחי ופעל בספרד במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושמואל ירונדי · ראה עוד »
שאול דוד בוצ'קו
הרב שאול דוד יהודה בּוֹצ'קוֹ (נולד בשנת 1953, תשי"ג) הוא נשיא ישיבת ההסדר היכל אליהו בכוכב יעקב.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושאול דוד בוצ'קו · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שניאור זלמן פרדקין
הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין (אדר ה'תק"צ, 1830 – ה' בניסן ה'תרס"ב, 11 באפריל 1902) מכונה גם הגאון מלובלין והתורת חסד על שם ספרו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושניאור זלמן פרדקין · ראה עוד »
שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושער הכוונות · ראה עוד »
שערי תשובה (אורח חיים)
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושערי תשובה (אורח חיים) · ראה עוד »
שעות זמניות
שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושעות זמניות · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושלמה גורן · ראה עוד »
שלמה ידידיה זעפראני
שלום כהן בצעירותו הרב שלמה ידידיה זעפראני (נולד בי' בתמוז תשי"ד, 11 ביולי 1954) הוא פוסק הלכה חרדי-ספרדי, אב בית הדין 'כתר תורה', וראש הישיבה לצעירים 'שפתי חיים', ומחבר ספרי הלכה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושלמה ידידיה זעפראני · ראה עוד »
שלום מרדכי שבדרון
רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון (כ"ז בניסן תקצ"ה, 26 באפריל 1835 - ט"ז בשבט תרע"א, 14 בפברואר 1911), ידוע בכינויו המהרש"ם מברז'אן היה רב ופוסק מפורסם בגליציה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושלום מרדכי שבדרון · ראה עוד »
שבתי ונטורה
רבי דוד שבתי ונטורה (ה'תצ"ב, 1732 בערך – לפני תקנ"ט, 1799) היה רב ופוסק הלכה בדלמטיה, רבה של העיר ספליט (בכינויה היהודי: איספלטרו).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושבתי ונטורה · ראה עוד »
שונה הלכות
שונה הלכות הוא מושג תלמודי המתאר תלמיד חכם שבקיא במשניות ובברייתות (כלומר בדיני ההלכות) אך לא בתלמוד (כלומר בסברה העומדת מאחוריהן).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושונה הלכות · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושולחן ערוך · ראה עוד »
שולחן ערוך הרב
סט "שולחן ערוך הרב" המהדורה החדשה עמוד השער של הוצאת תרנ"ה בווארשא שולחן ערוך הרב (נקרא גם שולחן ערוך אדמו"ר הזקן או שו"ע הגר"ז) הוא ספר הלכה שנכתב בידי רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שנודע בכינויים "האדמו"ר הזקן", "בעל התניא" ו"הרב".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושולחן ערוך הרב · ראה עוד »
שיבולי הלקט
שבולי הלקט (בכתיב חסר: "שבלי הלקט") הוא ספר עברי שחובר באיטליה על ידי ר' צדקיה בן אברהם הרופא במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ושיבולי הלקט · ראה עוד »
תפילת הטבת חלום
תפילת הטבת חלום היא תפילה המוזכרת בתלמוד כנאמרת על חלום מטריד.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילת הטבת חלום · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תהילה לדוד (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותהילה לדוד (פירושונים) · ראה עוד »
תהילים ל"ז
תהילים ל"ז הוא הפרק השלושים ושבעה בספר תהילים (על פי הוולגטה הוא ה-36).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ותהילים ל"ז · ראה עוד »
לב חיים
שו"ת לב חיים הוא ספר שאלות ותשובות העוסק בנושאים השייכים לחלק אורח חיים שחיבר רבי חיים פאלאג'י.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ולב חיים · ראה עוד »
ליב חנליש
רבי יהודה ליב חנה'ליש (נפטר בכ"א בשבט ה'שנ"ו; מכונה בדרך כלל: ר' ליב חנליש, ובראשי תיבות: מהרל"ח) היה ראש ישיבה בלובלין, ומחבר "חידושי מהרל"ח" על ספר ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וליב חנליש · ראה עוד »
זרש
זֶרֶשׁ הייתה אשתו של המן האגגי המוזכר במגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וזרש · ראה עוד »
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וזליגמן בר · ראה עוד »
חמשת העינויים
חמשת העינויים הם חמישה איסורי תענוגות החלים בתעניות ציבור חמורות.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחמשת העינויים · ראה עוד »
חנוך זונדל גרוסברג
הרב חנוך גרוסברגתמונה להחלפה הרב חנוך זונדל גרוסברג (ט' בטבת תרס"ד, 28 בדצמבר 1903 – י"ג באדר תשל"ז, 3 במרץ 1977) היה מחבר תורני.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחנוך זונדל גרוסברג · ראה עוד »
חזקיה די סילוה
הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחזקיה די סילוה · ראה עוד »
חבוט רמי
חבוט רמי הוא מושג הלכתי בארמית (תרגום: הכה והשלך) הקובע שבמצבים מסוימים מדמים גוף מסוים המונח אופקית, כאילו הוא מוטל מטה על מה שתחתיו, "השפל והשלך אותו על האוויר שתחתיו".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחבוט רמי · ראה עוד »
חיים מרדכי מרגליות
הרב חיים מרדכי מרגליות (בסביבות תק"מ, 1780-ט"ז בשבט תקפ"ג 1823), היה רב בדובנו, מחבר שערי תשובה על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים מרדכי מרגליות · ראה עוד »
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »
חיים אברהם אישטרושה
רבי חיים אברהם אישטרושה או איסטרושה או איסטרולסה היה אב"ד, רבה של שירון (סרס) שביוון בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, ומחבר שו"ת ירך אברהם.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים אברהם אישטרושה · ראה עוד »
חיים פלאג'י
רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים פלאג'י · ראה עוד »
חיים קניבסקי
יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ. הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי (ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022) היה רב חרדי־ליטאי בולט, ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים קניבסקי · ראה עוד »
חיים בנימין פונטרימולי
רבי חיים בנימין פונטרימולי (נפטר ב- י' בניסן ה'תרל"ג), היה רב טורקי, מרבני איזמיר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים בנימין פונטרימולי · ראה עוד »
חיים הכהן (מקובל)
הרב חיים בן אברהם הכהן (או חיים הכהן מארם צובא או הרב טור ברקת) (שמ"ה - תט"ו; 1585–1655) היה רב, פוסק, משורר ומקובל שפעל בארם צובא.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וחיים הכהן (מקובל) · ראה עוד »
בן ציון ליכטמן
הרב בן ציון הלוי לִיכטמן (ה'תרנ"ב, 1892 - י"ב באדר ה'תשכ"ד, 25 בפברואר 1964), היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בביירות בירת לבנון, ואב בית הדין.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובן ציון ליכטמן · ראה עוד »
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »
ברוך קאלומיטי
הרב ברוך בן יקר קאלומיטי (קאלומיטו; נפטר ב-23 ביולי 1825) היה ראש ישיבה ופוסק באזמיר ומחבר ספר אבק דרכים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברוך קאלומיטי · ראה עוד »
ברוך שאמר (הלכות תפילין)
ברוך שאמר הוא ספר קדום העוסק בפרטי הלכות הכנת תפילין, החל מעיבוד הקלף וכלה בצורת הכתיבה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברוך שאמר (הלכות תפילין) · ראה עוד »
ברוך תאומים-פרנקל
הרב ברוך תאומים-פרנקל (ה'תק"ך, 1760 – ז' בתמוז ה'תקפ"ח, 1828) היה רב בלייפניק ונודע כאחד מגדולי דורו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברוך תאומים-פרנקל · ראה עוד »
ברוך לאווסקי
רבי ברוך לאווסקי, מחבר "מנחת ברוך" רבי ברוך לאווסקי (ה'תר"א, 1841, לומז'ה - ה'תרס"ג, 1903, קריניק) היה רב ולמדן ליטאי, רבה של קריניק.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברוך לאווסקי · ראה עוד »
ברכת אשר יצר
ברכת אשר יצר מחוץ לשירותים ציבוריים בירושלים שלט ברכת אשר יצר המופץ חינם לזיכוי הרבים ברכת אֲשֶׁר יָצַר היא ברכה הנאמרת, על פי ההלכה, לאחר כל התפנות לעשיית צרכים (הפרשת צואה או נתינת שתן).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכת אשר יצר · ראה עוד »
ברכת שים שלום
ברכת שים שלום היא הברכה האחרונה הנאמרת בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכת שים שלום · ראה עוד »
ברכת האילנות
נוסח ברכת האילנות תלוי על עץ, קיבוץ לוטן הרב פינחס מנחם אלתר, הרב זלמן ברוך מלמד ויעקב כץ (כצל'ה) בברכת האילנות בבית אל בִּרְכַּת הָאִילָנוֹת היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכת האילנות · ראה עוד »
ברכה ראשונה
בהלכה, ברכה ראשונה היא קבוצת ברכות הנהנין הנאמרות לפני אכילת כל אוכל, בכל כמות, למעט מאכל שאינו ראוי למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברכה ראשונה · ראה עוד »
ברייתא דמסכת נדה
בְּרַייתָּא דְּמַסֶכֶת נִדָּה, הוא חיבור הלכתי ואגדתי הנשנה בשם התנאים, ומיוחס כברייתא חיצונית למשנה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וברייתא דמסכת נדה · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובגדאד · ראה עוד »
בורר ביום טוב
מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובורר ביום טוב · ראה עוד »
בית הוראה
בית הוראה של העדה החרדית ברחוב ישעיהו בירושלים. בית ההוראה "היכל הוראה" של הרב משה ברנסדורפר בשכונת מאה שערים. בית הוראה הוא בית דין, העוסק בפסיקת הלכות אורח חיים ויורה דעה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ובית הוראה · ראה עוד »
ביטול חמץ
בדיקת חמץ ביטול חמץ היא מצווה המבוצעת טרם חג הפסח, וכניסתם לתוקף של איסורי התורה הנוגעים לעניין החמץ והחזקתו במשך שבעת ימי החג.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וביטול חמץ · ראה עוד »
גבעת פינחס
אלעזר ולפינחס, תמונה מראשית המאה ה-20 מתפללים בקברי אלעזר ואיתמר מתפללים בקברי שבעים הזקנים קבר פנחס, כפי שתועד בשנת 1881 גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וגבעת פינחס · ראה עוד »
גומבין
גומבין (בפולנית: Gąbin; ביידיש: גאמבין) היא עיר במחוז פלוצק בפרובינציית מזוביה בפולין.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וגומבין · ראה עוד »
דוב ליאור
הרב דוב ליאור, אפריל 2013, בית הרב קוק ממוזער הרב דוב ליאור (ליינבנד; נולד בי"א בחשוון תרצ"ד, 30 באוקטובר 1933) הוא רב ציוני דתי, מן הפוסקים הבולטים בציבור הדתי לאומי, ממנהיגי הזרם המכונה "חרדי לאומי".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודוב ליאור · ראה עוד »
דוד אורטנברג
רבי דוד אורטנברג (מכונה: ר' דודיה; נפטר בכ"ד באב תר"ע, 29 באוגוסט 1910, בברדיצ'ב) היה רב ופוסק הלכה, מרבני העיר ברדיצ'ב.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודוד אורטנברג · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
דוד חיים שמואל חסאן
רבי דוד חיים שמואל חסאן (נולד: ה'ת"ע, 1710; נפטר: ה'תקמ"ה, 1785) היה רב, דיין, שד"ר וראש ישיבה, שחי במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ודוד חיים שמואל חסאן · ראה עוד »
ה' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וה' בתשרי · ראה עוד »
ה'שכ"ה
אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וה'שכ"ה · ראה עוד »
ה'תרס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וה'תרס"ז · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
הנדח
"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והנדח · ראה עוד »
העלייה לביריה
מראה כללי של מצודת ביריה העלייה לביריה היא פרשה מתקופת היישוב, שהחלה בסוף חודש פברואר 1946 (אדר א' ה'תש"ו) והגיעה לשיאה בין 14 במרץ ל-17 במרץ 1946.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והעלייה לביריה · ראה עוד »
העיטור
העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והעיטור · ראה עוד »
התכבדו מכובדים
התכבדו מכובדים, הוא שמה של תפילה, שחיברו חז"ל, כדי לאומרה, טרם כניסתו של אדם לבית הכסא.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והתכבדו מכובדים · ראה עוד »
הלכות ארבעת המינים
ערבות (אגודים יחד בעלה של לולב הכרוך סביבם). משמאלם - האתרוג. ערבות. הלכות ארבעת המינים הניטלים בחג הסוכות, הן הלכות העוסקות בסדרה של תנאים שלמדו חכמים מפסוקי התורה, שחסרונו של אחד מהם באחד מארבעת המינים הניטלים, פוסל את כשרותו של אותו המין לנטילה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והלכות ארבעת המינים · ראה עוד »
הלכות שבת
הלכות שבת הן ההלכות העוסקות ביום השבת, החל מההכנות אליה ועד סיומה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והלכות שבת · ראה עוד »
הדלקה עושה מצווה
הדלקת נר החנוכה היא המצווה הַדְלָקַה עו֗שַׂה מִצְוָה הוא דין האומר שעיקר מצוות נר חנוכה היא ההדלקה - ולא ההנחה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והדלקה עושה מצווה · ראה עוד »
הושע רבינוביץ
הרב ד"ר הושע רבינוביץ הוא מזקני תלמידיהם של הרצי"ה קוק והרב אברהם שפירא, מחבר הספרים מאורות הרצי"ה וחוקר תורני, לשעבר רבם של קיבוץ חפץ חיים ובארות יצחק וראש כולל האידרא.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) והושע רבינוביץ · ראה עוד »
כפרות
משפחה יהודית באירופה מבצעת את מנהג הכפרות. ליתוגרפיה, סוף המאה ה-19/ראשית המאה ה-20 כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וכפרות · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וכהן · ראה עוד »
יאיר חיים בכרך
הרב שמעון יאיר חיים בַּכָרָךְ (מכונה על שם חיבורו חַוֹת יאיר; ה'שצ"ח, 1638 – א' בטבת ה'תס"ב, 1 בינואר 1702) שימש כרב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויאיר חיים בכרך · ראה עוד »
יעקב משולם אורנשטיין
רבי יעקב משולם אורנשטיין (ה'תקל"ה, 1775 - כ"ה באב ה'תקצ"ט, 1839) היה רב, פוסק, אב בית דין לבוב, ומגדולי רבני גליציה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב משולם אורנשטיין · ראה עוד »
יעקב נחמני
רבי יעקב נחמני (ה'תרל"ב 1871 - ט"ז סיון ה'תשט"ו, 6 במאי 1955) היה רב, מקובל ומחבר ספרים במרקש.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב נחמני · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב עמדין · ראה עוד »
יעקב לורברבוים
רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב לורברבוים · ראה עוד »
יעקב טננבוים
הגאון רבי יעקב טענענבוים אב"ד ור"מ פוטנאק הנהרי אפרסמון רבי יעקב טננבוים (טענענבוים) (ה'תקצ"א, 1831 - ה'תרנ"ז 1897) היה רבה של העיר פוטנוק שבהונגריה, מחבר השו"ת נהרי אפרסמון, שמן אפרסמון על התורה ועוד, היה מגדולי רבני הונגריה במאה ה-19, פוסק ומנהיג אורתודוקסי בולט, ועמד בראשות ישיבה גדולה בהונגריה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב טננבוים · ראה עוד »
יעקב חי זריהן
הרב יעקב חי זריהן (סיוון ה'תרכ"ט - ה'תשי"ג; 1869 – 2 באוגוסט 1953) היה רב, ראש ישיבה, ואב בית דין בטבריה, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב חי זריהן · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב בן אשר · ראה עוד »
יעקב בן חביב
ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516) היה מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי, מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויעקב בן חביב · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)
רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויצחק אבוהב (גאון קסטיליה) · ראה עוד »
יצחק נוניס ואיס
רבי יצחק יוסף נוניס ואיס (נפטר ב' באייר תקכ"ח, 1768) היה רב איטלקי, מרבני ליוורנו ב.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויצחק נוניס ואיס · ראה עוד »
יצחק בואינו
ספר שלחן מלכים הרב יצחק בואינו (סביב ה'ש"פ, 1620 - לפני ה'תנ"ה, 1695) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של ירושלים במאה השבע עשרה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויצחק בואינו · ראה עוד »
ירוחם הירשקוביץ כהנא
רבי ירוחם ישראל בן שבתי הכהן הירשקוביץ כהנא (תר"ג – י' באדר א' תרס"ח המכונה ירוחם הכהן, 1908) היה רב מורה צדק ואב בית דין בערים הונטשעשט קאושאני איזמאיל ודובסרי בבסרביה (כיום אוקראינה ומולדובה).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וירוחם הירשקוביץ כהנא · ראה עוד »
ישעיה הלוי
רבי ישעיה בן רבי אברהם הלוי (נפטר בג' באייר ה'תפ"ג, 8 במאי 1723) היה רב ופרשן ה"שולחן ערוך".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וישעיה הלוי · ראה עוד »
ישעיהו זילברשטיין
רבי ישעיהו זילברשטיין (ה'תרי"ח, 1858 - כ"ה בתמוז ה'תר"ץ, 21 ביולי 1930) היה רב הונגרי שכיהן כרב וראש ישיבה בקהילה האורתודוקסית בווייטצען (ואץ).
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וישעיהו זילברשטיין · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישראל משקלוב
רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וישראל משקלוב · ראה עוד »
ישראל איסר איסרלין (וילנה)
הרב ישראל איסר איסרלין (בערך ה'תקפ"ז, 1827 – ה'תרמ"ט, 1889) היה מורה צדק בעיר וילנה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וישראל איסר איסרלין (וילנה) · ראה עוד »
ישראל זיתון
ישראל זיתון הרב ישראל זיתון (1840–1921) היה אב בין דין, ראש רבני תוניסיה, ומגדולי רבניה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וישראל זיתון · ראה עוד »
ישראל גרוסמן
הרב ישראל גרוסמן (ה' בחשון ה'תרפ"ג, אוקטובר 1922 - כ"ג באדר ה'תשס"ז, 13 במרץ 2007) היה ראש ישיבה בישיבות קרלין, ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד וישיבת פינסק-קרלין.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וישראל גרוסמן · ראה עוד »
יחזקאל עזרא רחמים
הרב יחזקאל עזרא בן רחמים (כונה גם היע"ר; 25 באפריל 1876, בגדאד – 3 בפברואר 1908, ירושלים) היה רב ומקובל בבגדאד ובסוף ימיו בירושלים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויחזקאל עזרא רחמים · ראה עוד »
יחזקאל פנט (אדמו"ר)
רבי יחזקאל פנטתמונה להחלפה הרב יחזקאל פנט (דער צווייטער; בכתיב יידי: פאנעט; ב' בטבת ה'תר"ל, נימיג'אה, רומניה - כ"ב בכסלו ה'תר"צ, דז', רומניה) היה האדמו"ר מדעש, ומחבר הספר "כנסת יחזקאל".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויחזקאל פנט (אדמו"ר) · ראה עוד »
יחיא משה עבודי
הרב יחיא משה עבודי (ה'תר"ד, 1844 – ב' בשבט ה'תרע"ה, 17 בינואר 1915) היה מורה, סוחר ושד"ר עיראקי-ירושלמי, ומחבר ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויחיא משה עבודי · ראה עוד »
ידידיה מונסונייגו
הרב ידידיה מונסונייגו (ה'תקנ"ט, 1799 - ה'תרכ"ח, 1867) היה דיין, פוסק, בלשן ומשורר בפאס שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) וידידיה מונסונייגו · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יהושע פלק כץ
רבי יהושע פלק (ולק) בן אלכסנדר הכהן כץ (מכונה לעיתים מהרו"ך; ה'שט"ו, 1555 בערך – י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614) היה מראשוני נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהושע פלק כץ · ראה עוד »
יהודה אשכנזי (טיקטין)
רבי יהודה אשכנזי (נפטר ה'תק"ג, 1743) היה רב פולני במחצית הראשונה של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהודה אשכנזי (טיקטין) · ראה עוד »
יהודה עייאש
רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהודה עייאש · ראה עוד »
יהודה שפירא (רב)
הרב יהודה שפירא (רבי יודל - בחתימותיו "יהודא") (כ"ד בתשרי תרפ"ד, 4 באוקטובר 1923 - 11 באפריל 2009, י"ז בניסן תשס"ט) היה פוסק הלכה חרדי ליטאי, מרבני חוג חזון איש ומראשי כולל חזון איש.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויהודה שפירא (רב) · ראה עוד »
יואל סירקיש
בית חדש, ספרו של רבי יואל סירקיש על ארבעת הטורים רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 – קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויואל סירקיש · ראה עוד »
יואב רוזנבוים
הרב יואב רוזנבוים (מכונה גם ר' יואב ממטרסדורף או ר' יואב ביליצר. נפטר בד' בסיון ה'תק"ע, יוני 1810) היה רב במספר קהילות בפולין ובהונגריה, ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויואב רוזנבוים · ראה עוד »
יום טוב ליפמן מילהויזן
ספר נצחון של רבי יום טוב ליפמן מילהויזן רבי יום טוב ליפמן מילהויזן (מכונה גם: טביומי; נפטר בה'קפ"א, ~1421) היה רב ופוסק הלכה אשכנזי בסוף תקופת הראשונים (ראשית המאה ה-15), נודע בשל ספרו "ספר נצחון".
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויום טוב ליפמן מילהויזן · ראה עוד »
יום כיפור קטן
מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויום כיפור קטן · ראה עוד »
יונה שטנצל
הרב משה פיינשטיין מימין, עם הרב שטנצל סנדק בברית מילה, תל אביב, הרב שטנצל מברך על כוס היין הרב יונה שטנצל (כ"ב באב ה'תרס"ד, 3 באוגוסט 1904 - י"ט בתמוז תשכ"ט, 5 ביולי 1969) היה רב בתל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויונה שטנצל · ראה עוד »
יוסף מולכו
רבי יוסף מולכו (ט"ו בשבט ה'תנ"ב, 1692 - ה'תקכ"ח, 1768) היה רב ודיין בעיר סלוניקי.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף מולכו · ראה עוד »
יוסף אסכנדרני
רבי יוסף בן אברהם אסכנדרני (או סכנדרני) המוכר בכינוי ר"י אסכנדרני, היה פוסק הלכה וראש ישיבה בעיר צפת בסוף המאה ה-15 ותחילת המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף אסכנדרני · ראה עוד »
יוסף אלימלך כהנא
הרב יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו, 1866 - י"א בסיוון תש"ד, 1944), היה רב וראש ישיבה הונגרי, רבן של צעהלים ואונגוואר.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף אלימלך כהנא · ראה עוד »
יוסף איסקפה
רבי יוסף בן שאול איסקפה או אישקאפא (ה'ש"ל, 1570 – כ"ו בטבת ה'תכ"ב, 17 בינואר 1662) היה ראש ישיבה באיזמיר, ומגדולי רבני העיר ומחבר ספר ראש יוסף.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף איסקפה · ראה עוד »
יוסף רוזין
הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף רוזין · ראה עוד »
יוסף שאול נתנזון
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »
יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »
יוסף בירדוגו (רבאט)
רבי יוסף בירדוגו (ה'תקצ"א 1831 - ט"ו טבת ה'תר"ן 7 בינואר 1890) כיהן כאב בית דין, דיין וראש ישיבה בעיר רבאט שמרוקו נמנה עם רבניה החשובים.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף בירדוגו (רבאט) · ראה עוד »
יוסף דוד (רב)
רבי יוסף דוד (ה'ת"כ, 1660, סלוניקי - ב' בכסלו ה'תצ"ז, 1736) היה אב בית דין, ראש ישיבה ורב הקהילה היהודית בסלוניקי ומחבר שו"ת בית דוד.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוסף דוד (רב) · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויורה דעה · ראה עוד »
יוליוס דסאואר
יוליוס דסאואר (בהונגרית: Dessauer Julius; ניטרה, 1832 – ?) היה רב וסופר תאולוגי הונגרי.
חָדָשׁ!!: אורח חיים (שולחן ערוך) ויוליוס דסאואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אורח_חיים_(שולחן_ערוך)
