גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
28 יחסים: מאיר דיזנגוף, משה כוגן, מילסאמי אורחיי, ארון הטיראן, ארון יבסייביץ' שינדר, אלכסנדרו לפושניאנו, אברהם פרנק, אוניצקן, אוניצקאן, אורגיוב, אורגייב, אורהיוב, אורהיי, אורהייב, אוריוב, אורייב, אוליצ'ים, אויצקאן, אילן שור, עלילות דם בהיסטוריה הרומנית, פשה פארפני, קפרשט, שנאור כוגן, ליגת העל המולדובית, טוביה פיינמן, בסרביה, גטו קישינב, דוד קנוט.
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
חָדָשׁ!!: אורחיי ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »
משה כוגן
משה (מוישה) כוגן, ידוע גם כ מויסיי כוגן או מואיז כוגן (ברוסית: Моисей Герцевич, Коган, בגרמניה: Moissey Kogan, בצרפתית: Moïse Kogan 24 במאי 1879 אורחיי – 3 במרץ 1943 אושוויץ) היה פסל ורשם צרפתי, יהודי יליד בסרביה, אז האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אורחיי ומשה כוגן · ראה עוד »
מילסאמי אורחיי
מועדון כדורגל מילסאמי אורחיי (ברומנית: FC Milsami Orhei) היא קבוצת כדורגל מולדובית מהעיר אורחיי אשר משחקת בליגת העל המולדובית.
חָדָשׁ!!: אורחיי ומילסאמי אורחיי · ראה עוד »
ארון הטיראן
ארון או אהרון הטיראן (ברומנית: Aron Tiranul ואהרון הוויווד, ברומנית: Aron Vodă, בסלאבונית: Apѡн вода) היה שליטה של נסיכות מולדובה פעמיים: בכהונתו הראשונה בין ספטמבר 1591 עד יוני 1592, ובכהונתו השנייה בין אוקטובר 1592 עד מאי 1595. הוא היה בנו של השליט אלכסנדרו לפושניאנו. הבויארים כינו אותו "ארון האיום". (Aron cel Cumplit). זוהה לעיתים עם שליט ממוצא יהודי בשם "אהרן אמנואיל" או "אמנואל אהרן", שהוזכר בכמה מקורות בני תקופתו. בעקבות עלייתו לשלטון כמינוי של הסולטאן העות'מאני פרץ מרוץ בלתי רשמי שבו המועמדים לכתר מולדובה התחרו ביניהם מי יעניק לטורקים שוחד יותר גדול ויעלו העלאות ללא תקדים במיסים (החאראץ') שהיו משלמים לשער העליון. על אף עוינותם של היניצ'רים כלפיו נהנה ארון וודה מתמיכת לובי חזק שכלל את: שלמה אשכנזי, אדוארד בארטון, הוג'ה סעדאדין אפנדי ופטריארך קונסטנטינופול, ירמיאס השני. חרף הצלחתו הפוליטית, שקע אהרן בחובות כבדים ואז הרשה לנושיו להתערב במישרין במדיניות הפסיקלית של מולדובה, תוך ניצול פוגעני של האיכרים משלמי מיסים. לבסוף יצא ארון נגד הבנקאים והורה על הוצאתו להורג של ברטולומאו ברוטי בעקבות מעשים אלה והדיכוי ביד חזקה של המורדים בלפושנה ובאורחיי הודח ארון מכס הנסיכות בפקודת העות'מאנים. בסופו של דבר הוראה זו בוטלה כעבור חודשיים. בינתיים ביוני 1592 בתמיכה פולנית עלה זמנית לשלטון מורד בשם פטרו הקוזק (Petru Cazacul). הסולטאן העות'מאני התרעם על התערבות פולין בבחירת שליטי מולדובה ואיפשר לארון קבל את השלטון בחזרה. ארון נמצא בעת שלטונו השני בתלות הולכת וגוברת בתמיכתה של נסיכות טרנסילבניה. עלה שוב לכס מולדובה מולדובה כבן חסות כנוע של העות'מאנים, כשהוא נקט באמצעים נגד הפצת הדת הקתולית במדינתו וגירש את נציגי הישועים משטחה. אולם בחשאי התחיל לשאת ולתת על האפשרות שמולדובה תשתתף ב"ליגה קדושה" אנטי-עות'מאנית כשהוא הכריז על עצמו בן ברית של הכס הקדוש ושל האימפריה הרומית הקדושה תוכנית זו נתמכה גם על ידי טרנסילבניה שבהנהגת השליט ז'יגמונד באטורי ועל ידי ולאכיה בראשות מיכאי האמיץ. עם התחלת המלחמה הארוכה בטורקים (1606-1593) ב-1593 מולדובה הפכה לזירת מלחמה שנייה, כשפלשו בה החאן של קרים והקוזקים מהסיץ' הזפורוז'י. אחרי משא ומתן ארוך הצליח ארון לכרות ברית עם הקוזקים. הוא סייע למיכאי האמיץ לאגף את הטורקים ולהרחיב את שליטתו בבוג'אק ובצפון דוברוג'ה. במהלך העימות הורה ארון על שורה של מעשי טבח - כולל רציחתם של שוביים טורקים ושל 19 חלפנים יהודים. על אף מחויבותו הצבאית והדיכוי על ידו של התקוממות פרו-טורקית, עורר ארון את חשדו אל באטורי. קשריהם נעשו מתוחים אחרי שארון סירב להישבע אמונים לחצר טרנסילבניה כשהעדיף שמולדובה תוכר בחלק מהאימפריה הרומית הקדושה. לפי הדיווחים ערער באטורי את יסודות ה"ליגה הקדושה" על ידי טענותיו כי לא ניתן לסמוך על השליט המולדבי. באטורי התחיל לסייע למפקד מולדבי בשם שטפן רזבאן לעצור את ארון ולתפוס את השלטון. ארון ומשפחתו הוגלו לקורונה (בראשוב) ואחר כך נכלא ביישוב וינצו דה ז'וס (אז אלווינץ) בטירת מרטינוצי. ארון מת שם, ככל הנראה מורעל. בנו החורג, מרקו צ'רצ'ל ("עגיל") שרד והגיע לחצר ולאכיה ולזמן קצר שימיש כממלא מקום של מיכאי האמיץ בנסיכות מולדובה. שנו של ארון וודה נשמר בשמות של כנסיית בשם ארוניאנו ושל כפר בעל אותו שם שנמצאים קרוב ליאש. ארון נחשב למייסד בית הספר הרומני הראשון בבראשוב, ברובע שקיי. קטגוריה:שליטי נסיכות מולדובה קטגוריה:ילידי 1560 קטגוריה:נפטרים ב-1597.
חָדָשׁ!!: אורחיי וארון הטיראן · ראה עוד »
ארון יבסייביץ' שינדר
אַ(ה)רוֹן יֶבְסֶיֶיבִיץ' שִנְדֶר (ברוסית: Арон Евсеевич Шиндер; 23 באוקטובר 1911 - 22 באוקטובר 1984) היה יהודי סובייטי שעוטר כגיבור ברית המועצות על פועלו כעוזר מפקד בכיתת הנדסה של הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אורחיי וארון יבסייביץ' שינדר · ראה עוד »
אלכסנדרו לפושניאנו
אלכסנדרו לפושניאנו, אשתו רוקסנדרה ובנם בוגדאן אלכסנדרו לפושניאנו (ברומנית: Alexandru Lăpuşneanu, מכונה לעיתים על ידי היסטוריונים אלכסנדרו הרביעי לפושניאנו; שמו לפני הכתרתו היה פטרו סטולניקול (Petru Stolnicul), כלומר פטרו הסטולניק), היה שליט נסיכות מולדובה בין השנים 1552-1561 ובין 1564–1568.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואלכסנדרו לפושניאנו · ראה עוד »
אברהם פרנק
אברהם ("אברמלה") פרנק (נולד: 3 בדצמבר 1945) איש חינוך ומרצה ישראלי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואברהם פרנק · ראה עוד »
אוניצקן
#הפניה אורחיי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואוניצקן · ראה עוד »
אוניצקאן
#הפניה אורחיי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואוניצקאן · ראה עוד »
אורגיוב
#הפניה אורחיי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואורגיוב · ראה עוד »
אורגייב
#הפניה אורחיי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואורגייב · ראה עוד »
אורהיוב
#הפניה אורחיי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואורהיוב · ראה עוד »
אורהיי
#הפניה אורחיי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואורהיי · ראה עוד »
אורהייב
#הפניה אורחיי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואורהייב · ראה עוד »
אוריוב
#הפניה אורחיי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואוריוב · ראה עוד »
אורייב
#הפניה אורחיי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואורייב · ראה עוד »
אוליצ'ים
ממוזער השבטים הסלביים המזרחיים במאות 9-8. האוליצ'ים עברו מערבה אל מזרח אוקראינה של ימינו ולבסרביה אוליצ'ים, אולוצ'ים או אוגליצ'ים (ברוסית: Уличи (Угличи), באוקראינית: Уличі (Угличі) היו איחוד שבטים קדום של סלבים מזרחיים, שאכלסו במאות 10-8 יחד עם הטיברצים את חבל בסרביה של ימינו ועוד שטחים לאורך הדנייפר התחתי והבוג הדרומי והחוף הצפוני והצפון-מערבי של הים השחור. שם השבט מיוחס לאזור בדרום בסרביה הקרוי "אוּגוֹל" (כלומר - "פינה", בשפות סלביות, או אוֹגלוֹס (ογλος) מילה בעלת אותה המשמעות ביוונית, בין הדנייסטר לדנובה התחתית. לפי השערה אחרת מקור שמם מקורב למילה הרוסית "лука" (לוקה), כלומר "עיקול" של נהר. האוליצ'ים נאבקו תקופה ארוכה בעד עצמאותם נגד הנסיכים של קייב אולג, איגור וסוויאטוסלב איגורביץ', עד לבסוף מפקד קייבי בשם סוונבלד כבש בסביבות שנת 940 את בירתם, פרסצ'ן (על יד אורחיי של ימינו). ידוע שבאמצע המאה ה-10 שילמו ארצות האוליצ'ים מס חסות לסוונלד. האוליצ'ים מוזכרים לאחרונה בתעודות בשנות ה-970.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואוליצ'ים · ראה עוד »
אויצקאן
#הפניה אורחיי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואויצקאן · ראה עוד »
אילן שור
אילן שור (נולד ב-6 במרץ 1987) הוא איש עסקים ופוליטיקאי מולדובני-ישראלי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ואילן שור · ראה עוד »
עלילות דם בהיסטוריה הרומנית
עלילות דם נגד היהודים הופיעו בהיסטוריה הרומנית עם ריבוי האוכלוסייה היהודית במחוזות בהם חיו הרומנים.
חָדָשׁ!!: אורחיי ועלילות דם בהיסטוריה הרומנית · ראה עוד »
פשה פארפני
פאבל "פשה" פארפני (Pavel "Pasha" Parfeni; נולד ב-30 במאי 1986) הוא זמר ומוזיקאי מולדובני.
חָדָשׁ!!: אורחיי ופשה פארפני · ראה עוד »
קפרשט
קפרשט (ברומנית: Căpreşti, ביידיש: קאפרעשט) היא עיירה שנוסדה בשנת 1851.
חָדָשׁ!!: אורחיי וקפרשט · ראה עוד »
שנאור כוגן
שנאור כוגן (רומנית: Şneer Kogan, ברוסית: Шнеер Герцевич Коган; 30 במרץ או 30 במאי 1875 אורחיי – 2 במרץ 1940 קישינב) היה צייר, גרפיקאי ומורה יהודי-רומני, יליד בסרביה.
חָדָשׁ!!: אורחיי ושנאור כוגן · ראה עוד »
ליגת העל המולדובית
ליגת העל המולדובית (במולדובנית: Divizia Naţională, הליגה הלאומית) היא ליגת הכדורגל הבכירה במולדובה.
חָדָשׁ!!: אורחיי וליגת העל המולדובית · ראה עוד »
טוביה פיינמן
טוביה פיינמן (20 ביולי 1935 - 22 בינואר 2002) היה אלוף-משנה בצה"ל, מבכירי יחידת המודיעין 8200.
חָדָשׁ!!: אורחיי וטוביה פיינמן · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: אורחיי ובסרביה · ראה עוד »
גטו קישינב
גטו קישינב (ברומנית: Ghetoul din Chișinău) היה מחנה ריכוז ליהודי קישינב והסביבה, שהוקם תחת שלטון רומני, לאחר כיבוש העיר קישינב על ידי צבא רומניה והוורמכט, במבצע מינכן, במלחמת העולם השנייה, ביוני 1941.
חָדָשׁ!!: אורחיי וגטו קישינב · ראה עוד »
דוד קנוט
אריאדנה, פריז 1939 דוד קנוט (ברוסית: Довид Кнут; 23 בספטמבר 1900 – 15 בפברואר 1955), שמו הספרותי של דוד מאירוביץ פיקסמן (ברוסית: Дувид Меерович Фиксман), היה משורר ישראלי ממוצא רוסי, ממייסדי המחתרת הצרפתית "הצבא היהודי".
חָדָשׁ!!: אורחיי ודוד קנוט · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אורחיי
