גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
127 יחסים: מאיר גורביץ, מנשה מאירוביץ, מנדל קרמר, מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה, מרד הסנוסים, משפחת נשאשיבי, משה איינהורן, מתחם אוגוסטה ויקטוריה, מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני, מלחמת העצמאות של טורקיה, מלחמת הבלקן השנייה, מלון רבינוביץ, מהמט החמישי, מונירה ח'אנום, מוסטפא כמאל אטאטורק, מועצת האיחוד והקידמה, מכת הארבה בארץ ישראל (1915), מינה ויצמן, מיכאל הלפרן, אנטוניו דה ביובר, אנוור פאשה, אסעד שוקיירי, אריך פון פאלקנהיין, אריה גולדברג, אלתר לוין, אליעזר קלונסקי, אחמד ג'מאל פאשא, אברהם אלברט ענתבי, אברהם שלום יהודה, אברהם חיים גרין, אבשלום פיינברג, אה"מ ארין, אהרן איתין, אוטיס אלן גלייזברוק, איתן בלקינד, איטה ילין, נפילתה של ניל"י, נחום וילבוש, נווה שאנן (חיפה), ניל"י, סוגומון טהליריאן, עזיז ביי, פרידריך קרס פון קרסנשטיין, פלסטינים, צבי פסח פרנק, קרב עזה הראשון, קבוצת ארמיות ילדרים, ראשון לציון, רצח העם הארמני, רחוב עומר אל-מוח'תאר, ..., רחובות תל אביב-יפו, שמואל ברקאי (ברקוביץ), שמות רחובות בתל אביב-יפו, שמות רחובות בישראל, שלושת הפאשות, שביל הראשונים ראשון לציון, שדרות בתל אביב-יפו, שדרות ירושלים (יפו), שוכרי אל-קוותלי, תחנת הרכבת מסעודיה, תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע, תחנת הכוח הראשונה של תל אביב, טרב עבד אלהאדי, טריומווירט, טלעת פאשה, ח'ליל רעד, חנה יהודית לנדאו, חסן בק, חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית, חוסיין כאמל, סולטאן מצרים, חורשת אוסישקין, באר שבע בתקופה העות'מאנית, בנק אנגלו-פלשתינה, בנימין בוכמן, ברוך פפירמייסטר, ברוך בן-טובים, בית הנכות בצלאל, בית הספר הריאלי, בית העם בראשון לציון, גן אלנבי (באר שבע), גן דניאל, גן הזיכרון כפר סבא, גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע, גדליהו וילבושביץ, גירוש תל אביב, גירוש יפו (1914), דבורה בארון, דוד בן-גוריון, דוד ילין, ה' בניסן, ה'תרע"ז, המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה, המרד הערבי, המושבה האמריקאית בירושלים, הארמייה הרביעית (האימפריה העות'מאנית), הארווי מייסון, האלידה אדיפ אדיוואר, האימפריה העות'מאנית, הסכם סייקס–פיקו, הקמת תשתית החשמל בתל אביב, הר הזיתים (ספר), הרעב הגדול של הר לבנון, הרכבת הצבאית העות'מאנית, השומר, התנקשויות פוליטיות, התנועה הארמנית לשחרור לאומי, התליות בירושלים (1916), הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה, הגדודים העבריים, היסטוריה של טורקיה, היסטוריה של באר שבע, היסטוריה של המזרח התיכון, היסטוריה של האימפריה העות'מאנית, הירש גורדון, היישוב, כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל, כיבוש ירושלים (1917), כיכר אלנבי, יפו, יצירת לבנון הגדולה, ירחמיאל לוקאצ'ר, ירושלים סגל, יוסף משה ולירו, יוסף חי פאניז'יל, 1917 בארץ ישראל, 28 במרץ. להרחיב מדד (77 יותר) »
מאיר גורביץ
מאיר גורביץ. מציג את "בית הספר הימי זבולון" "תערוכת הימאות העברית" ב'יריד המזרח' עם פתיחתו באפריל 1932 רחוב הרצל, הראשון בתל אביב מאיר גורביץ (1890 – 3 בפברואר 1950) היה מהנדס, מחנך ואיש ציבור ביישוב היהודי בארץ ישראל, יזם בתחומי התעופה והימאות, הוגה ומחדש הימאות העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומאיר גורביץ · ראה עוד »
מנשה מאירוביץ
קברם של מנשה ומרים מאירוביץ בבית הקברות הישן בראשון לציון מנשה מאירוביץ (תר"ך, 1860 – י"ב בתמוז תש"ט, 9 ביולי 1949) היה מאנשי ביל"ו, אגרונום, סופר ומראשי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה ואחריה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומנשה מאירוביץ · ראה עוד »
מנדל קרמר
מנדל קרמר עונד מדליות הצטיינות טורקיות מנחם מֶנְדֶל קרמר (1869? – 5 בפברואר 1938) היה בעל בית מרקחת בשכונת מאה שערים, כתב בעיתוניו של אליעזר בן-יהודה "השקפה" ו"הצבי", אשר שימש גם כסוכן עבור המשטרה העות'מאנית, ומאוחר יותר עבור המשטרה הבריטית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומנדל קרמר · ראה עוד »
מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה
מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה (קרויה גם "המסילה הדרומית" ו"השלוחה המצרית") היא מסילת רכבת צבאית שנבנתה על ידי העות'מאנים, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לכיוון סיני, על מנת לתמוך, לוגיסטית, במתקפה לכיבוש תעלת סואץ מידי הבריטים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה · ראה עוד »
מרד הסנוסים
250px מרד הסנוסים התחולל במצרים במהלך המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם הראשונה, מנובמבר 1915 עד פברואר 1917.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומרד הסנוסים · ראה עוד »
משפחת נשאשיבי
על פי אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 2, עמ' 149: התמונה צולמה בשנת 1932.. ראע'ב נשאשיבי עומד מעל הכלה. פח'רי נשאשיבי עומד ראשון משמאל. בית הגא ראשיד נשאשיבי, הידוע היום כבית טיכו שמו של ראע'ב נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) משפחת א-נשאשיבי (בערבית: النشاشيبي) היא משפחה ערבית ירושלמית, שהייתה בעלת השפעה ויוקרה רבה בקרב ערביי ארץ ישראל ובקרב השלטון העות'מאני של ארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »
משה איינהורן
ד"ר משה איינְהוֹרְן (בכתיב יידי: איינהאָרן; באנגלית: Moses Einhorn; 17 בפברואר 1896, וולקוביסק, פלך גרודנו, רוסיה – 9 בפברואר 1966, ניו יורק) היה רופא גסטרואנטרולוג יהודי אמריקאי, מייסדו ועורכו של כתב העת "הרופא העברי".
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומשה איינהורן · ראה עוד »
מתחם אוגוסטה ויקטוריה
חזית אוגוסטה ויקטוריה 2002 מתחם אַוגוּסְטֶה ויקטוֹריה בירושלים הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומתחם אוגוסטה ויקטוריה · ראה עוד »
מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני
250px אחדים מראשוני תלמידי הגימנסיה הרצליה במדי הצבא הטורקי, קושטא 1916 - עומדים מימין לשמאל: שמואל ייבין, משה שרת, דב הוז. יושבים: משה גביצמן, אבשלום גיסין, דוד בית לחמי דוד בית לחמי במדי הצבא העותמאני דוד בית לחמי ושמואל ייבין עם רובים, בתקופת הצוערות באיסטנבול, 1916 איתן בלקינד בבית הספר לקצינים באיסטנבול. דצמבר 1913 מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני היו יהודים מבני היישוב העברי בארץ ישראל שבחרו להתעת'מן ולהתגייס לצבא העות'מאני החל מ-1908 ועד סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומתגייסי היישוב לצבא העות'מאני · ראה עוד »
מלחמת העצמאות של טורקיה
טורקיה (צהוב) לפי הסכם סוור: סגול-ארמניה, אדום-בריטניה, תכלת-צרפת, ירוק-איטליה, כחול-יוון, כתום-אזור המצרים (מנהל אנגלי-צרפתי משותף) הישיבה הראשונה של האספה הלאומית הגדולה של טורקיה מלחמת העצמאות של טורקיה (טורקית Kurtuluş Savaşı או İstiklal Harbi) הייתה חלק מהאירועים הפוליטיים והצבאיים שהחלו עם ייסודה ב-1919 של התנועה הלאומית הטורקית לאחר מלחמת העולם הראשונה, דרך מלחמת יוון–טורקיה, מלחמת טורקיה–ארמניה, מלחמת טורקיה–צרפת, וכלה ב-1923, בחתימת הסכם לוזאן, הכרזת העצמאות של טורקיה וההכרה הבינלאומית בה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומלחמת העצמאות של טורקיה · ראה עוד »
מלחמת הבלקן השנייה
המלחמה הבלקנית השנייה פרצה ב-1913 בין בולגריה מצד אחד לבין יוון וסרביה מהצד השני.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומלחמת הבלקן השנייה · ראה עוד »
מלון רבינוביץ
מלון רבינוביץ (ידוע גם בשמות "דער רוטער" ו"מלון הפועלים") היה בית מלון עממי, צנוע וזול שפעל החל משנת 1886 עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומלון רבינוביץ · ראה עוד »
מהמט החמישי
מהמט החמישי (בטורקית: Mehmed V Reşad או Reşat Mehmet; בטורקית עות'מאנית محمد خامس رشاد; בערבית: محمد الخامس رشاد, 2 בנובמבר 1844 – 3 ביולי 1918) היה הסולטאן ה-35 של האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומהמט החמישי · ראה עוד »
מונירה ח'אנום
מונירה ח'אנום (בפרסית: منیره خانم; 1847- 28 באפריל 1938), הייתה אשתו של עבד אל-בהאא, מנהיג הדת הבהאית לאחר מות אביו, בהאא אללה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומונירה ח'אנום · ראה עוד »
מוסטפא כמאל אטאטורק
מוסטפא כמאל אטאטורק (בטורקית: Mustafa Kemal Atatürk - "אבי הטורקים"; 1881 – 10 בנובמבר 1938) היה מדינאי ומנהיג צבאי טורקי, מייסדה של הרפובליקה של טורקיה ונשיאה הראשון.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומוסטפא כמאל אטאטורק · ראה עוד »
מועצת האיחוד והקידמה
"מועצת האיחוד והקידמה" (בטורקית עות'מאנית: إتحاد و ترقى; בטורקית: Birlik ve İlerleme Derneği), שכונתה גם "הוועד לאיחוד ולקידמה", הייתה ארגון המסגרת של תנועת הטורקים הצעירים בראשיתה, ולאחר מהפכת הטורקים הצעירים בשנת 1908, הייתה לארגון הגג של הזרם הלאומני באימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומועצת האיחוד והקידמה · ראה עוד »
מכת הארבה בארץ ישראל (1915)
חקלאים מנסים להדביר את הארבה, 1915 להקות ארבה בשדות רחובות, 1915 בשנת 1915 אירעה מכת ארבה חסרת תקדים באזור ארץ ישראל אשר גרמה לנזקים חמורים לחקלאות המקומית וכתוצאה מכך נוצר רעב בארץ.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומכת הארבה בארץ ישראל (1915) · ראה עוד »
מינה ויצמן
מינה ויצמן (לאחר נישואיה: מינה ויצמן-לאו; 1889 - יוני 1925) הייתה רופאה, מהסטודנטיות הראשונות לרפואה באירופה, מרגלת בקהיר, בשליחות האימפריה העות'מאנית, באמצעות מפעיל גרמני כנגד השלטון הבריטי (1915–1918), מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, רופאה מיילדת בבית החולים הדסה (היה קרוי: בית החולים מאיר רוטשילד) בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, אחותו של נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומינה ויצמן · ראה עוד »
מיכאל הלפרן
מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ומיכאל הלפרן · ראה עוד »
אנטוניו דה ביובר
אנטוניו דה לה סיירבה אי לוויטה, רוזן בַּיוֹבַּר (בספרדית: Antonio de la Cierva y Lewita Conde de Ballobar; 1 בדצמבר 1885, וינה – 1971, מדריד) היה דיפלומט ספרדי ששימש כקונסול הספרדי בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואנטוניו דה ביובר · ראה עוד »
אנוור פאשה
איסמעיל אנוור פאשה (בטורקית עות'מאנית: اسماعیل انور پاشا, טורקית: İsmail Enver Paşa; 22 בנובמבר 1881 - 4 באוגוסט 1922) היה קצין בצבא העות'מאני, אחד ממנהיגי מהפכת הטורקים הצעירים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואנוור פאשה · ראה עוד »
אסעד שוקיירי
שייח' אסעד א-שוקיירי (בערבית: أسعد الشقيري, תעתיק מדויק: אסעד אלשקירי; 1860–1940) היה מנהיג דתי ופוליטי מוסלמי ערבי-פלסטיני מהעיר עכו.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואסעד שוקיירי · ראה עוד »
אריך פון פאלקנהיין
אריך גאורג סבסטיאן אנטון פון פאלקנהיין (גרמנית: Erich Georg Sebastian Anton von Falkenhayn; 11 בספטמבר 1861 – 8 באפריל 1922) היה איש צבא גרמני בדרגת גנרל חיל הרגלים, כיהן כראש המטה הכללי בצבא הגרמני בחלק ממלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן היה מפקד הארמייה התשיעית ומפקד הכוחות העות'מאנים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואריך פון פאלקנהיין · ראה עוד »
אריה גולדברג
אריה (ליאון) גולדברג (19 במאי 1887 – יוני 1954) היה הבקטריולוג הראשון בארץ ישראל, מנהל המחלקה הבקטריולוגית בתחנת הבריאות העברית, בירושלים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואריה גולדברג · ראה עוד »
אלתר לוין
אלתר לוין בלבוש מערבי המילים 'אסף הלוי תרפ"ג' בפתח ביתו ברוממה ממוזער אלתר לוין (כ"ה בטבת תרמ"ג, 4 בינואר 1883 – י"ד בתשרי תרצ"ד, 4 באוקטובר 1933), שנודע גם בכינויו הספרותי אסף הלוי, היה איש עסקים בינלאומי, מרגל ומקימה של רשת ריגול חשובה, משורר ירושלמי ומחלוצי ענף הביטוח בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואלתר לוין · ראה עוד »
אליעזר קלונסקי
לוי אליעזר קלונסקי (קלאנסקי) (ה'תרכ"ג, 1863 – א' באדר ה'תרע"ז, פברואר 1917) היה סוחר ב בשלהי התקופה העות'מאנית ואחד מאישי הציבור הבולטים בו.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואליעזר קלונסקי · ראה עוד »
אחמד ג'מאל פאשא
#הפניה אחמד ג'מאל פאשה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואחמד ג'מאל פאשא · ראה עוד »
אברהם אלברט ענתבי
אברהם (אלברט) ענתבי (Albert-Abraham Antébi; ה'תרכ"ט, 1869, דמשק – ב' באדר ב' ה'תרע"ט 4 במרץ 1919, איסטנבול) היה מהנדס ומורה, מחשובי המנהיגים והעסקנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בעל השפעה רבה על השלטונות העות'מאניים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואברהם אלברט ענתבי · ראה עוד »
אברהם שלום יהודה
אברהם שלום יחזקאל יהודה (באנגלית: Abraham Shalom Yahuda; ז' בתמוז תרל"ז, 18 ביוני 1877 – י"א באב תשי"א, 13 באוגוסט 1951) היה איש אשכולות, חוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית, פעיל ציוני, סופר ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואברהם שלום יהודה · ראה עוד »
אברהם חיים גרין
אברהם חיים גרין, בערך ב-1910 אברהם חיים גרין (1892 – י"ג באייר תרע"ח, אפריל 1918) היה רופא, ואיש ציבור ביישוב, פעיל ב"ועד ההגירה" לעזרת מגורשי תל אביב שהוגלו אל הגליל, רופא יחיד בתקופתו בכל אזור צפת וראש פינה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואברהם חיים גרין · ראה עוד »
אבשלום פיינברג
תמונה של אבשלום פיינברג בחצר בית פיינברג בחדרה אבשלום פיינברג (כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 – כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917) היה הוגה רעיון מחתרת ניל"י ומייסדה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואבשלום פיינברג · ראה עוד »
אה"מ ארין
אה"מ ארין הייתה אוניית מערכה דרדנוט של הצי המלכותי, שהוזמנה במקור על ידי הממשלה העות'מאנית מחברת ויקרס הבריטית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואה"מ ארין · ראה עוד »
אהרן איתין
אהרן אִיתִין (ראש השנה ה'תרכ"ה, 1864, בריאנסק, האימפריה הרוסית – י' בסיוון ה'תר"ץ, יוני 1930, תל אביב) היה ממייסדי אחוזת בית ובעל בית דפוס ביפו.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואהרן איתין · ראה עוד »
אוטיס אלן גלייזברוק
אוטיס אלן גלייזברוק אוטיס אלן גלייזברוק (באנגלית: Otis Allan Glazebrook; 13 באוקטובר 1839 - 26 באפריל 1931) היה מיסיונר ודיפלומט אמריקאי אשר שירת בתור הקונסול האמריקאי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואוטיס אלן גלייזברוק · ראה עוד »
איתן בלקינד
איתן בלקינד (21 בספטמבר 1896, ראשון לציון – 25 במאי 1979, ראשון לציון) היה מחברי מחתרת ניל"י, פעיל ציבור בראשון לציון, חבר מחתרת אצ"ל ופעיל בתנועת החרות.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואיתן בלקינד · ראה עוד »
איטה ילין
איטה יֶלין (1 בדצמבר 1868 – 29 באפריל 1943) הייתה מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי בית החולים עזרת נשים ופעילה במוסדות בני ברית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ואיטה ילין · ראה עוד »
נפילתה של ניל"י
ערך זה מפרט את נפילתה של ניל"י בידי השלטונות העות'מאניים, החל מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד סופה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ונפילתה של ניל"י · ראה עוד »
נחום וילבוש
דיוקנו של נחום וילבוש נחום וילבוש (21 בנובמבר 1879 - 18 באפריל 1971) היה פעיל ציוני ויזם כלכלי, מחלוצי התעשייה המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ונחום וילבוש · ראה עוד »
נווה שאנן (חיפה)
נָוֶה שַׁאֲנָן היא מנהלה מקומית בדרום-מזרח חיפה, המכסה אגד של שכונות התופסות את אוכף ההר המזרחי שבתחומי העיר חיפה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ונווה שאנן (חיפה) · ראה עוד »
ניל"י
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וניל"י · ראה עוד »
סוגומון טהליריאן
סוגומון (סולומון, שלֹמֹה) טהליריאן (בארמנית: Սողոմոն Թեհլիրեան; 2 באפריל 1897, פאקאריש, וילאייט ארזורום, האימפריה העות'מאנית – 23 במאי 1960, סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית) היה סטודנט ארמני וניצול שואת הארמנים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וסוגומון טהליריאן · ראה עוד »
עזיז ביי
עזיז ביי (בערבית: عزيز بك, תעתיק מדויק: עזיז בכ) היה מפקד המודיעין הצבאי של האימפריה העות'מאנית בלבנט בזמן מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ועזיז ביי · ראה עוד »
פרידריך קרס פון קרסנשטיין
פרידריך פרייהר קְרֶס פון קרסנשטיין (בגרמנית: Friedrich Freiherr Kreß von Kressenstein) (24 באפריל 1870, נירנברג – 6 בינואר 1948, מינכן) היה גנרל גרמני בחיל התותחנים וחבר בצוות הקצינים שסייע לראשות הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ופרידריך קרס פון קרסנשטיין · ראה עוד »
פלסטינים
פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ופלסטינים · ראה עוד »
צבי פסח פרנק
הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וצבי פסח פרנק · ראה עוד »
קרב עזה הראשון
קרב עזה הראשון התחולל סמוך לעיר עזה ב-26 במרץ 1917, כחלק מהחזית הדרומית במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וקרב עזה הראשון · ראה עוד »
קבוצת ארמיות ילדרים
קבוצת ארמיות ילדרים (בטורקית: Yıldırım Ordular Grubu) הייתה קבוצת ארמיות של צבא האימפריה העות'מאנית אשר לחמה במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וקבוצת ארמיות ילדרים · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וראשון לציון · ראה עוד »
רצח העם הארמני
מפת רצח העם הארמני, המציגה מחנות ריכוז, מחנות מוות, נתיבי שיירות גירוש, נקודות התנגדות, ונתיבי מילוט רצח העם הארמני (בארמנית: Հայոց Ցեղասպանություն), המכונה גם "שואת הארמנים", ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול" (בארמנית: Մեծ Եղեռն, בתעתיק עברי: מֶץ יר'רן), היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ורצח העם הארמני · ראה עוד »
רחוב עומר אל-מוח'תאר
בניין הספרייה המרכזית של עזה, ברחוב עומר אל-מוח'תאר רחוב עומר אל-מוח'תאר (בערבית: شارع عمر المختار; תעתיק מדויק: שארע עמר אלמח'תאר) הוא רחובה הראשי של העיר עזה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ורחוב עומר אל-מוח'תאר · ראה עוד »
רחובות תל אביב-יפו
מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »
שמואל ברקאי (ברקוביץ)
שמואל ברקאי (ברקוביץ; 1900 – 20 ביולי 1983) היה מפקד ההגנה בתל אביב בשנים 1941–1944 ומנהל "בנק ישראל-אמריקה לפיתוח התעשייה" של בנק הפועלים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ושמואל ברקאי (ברקוביץ) · ראה עוד »
שמות רחובות בתל אביב-יפו
שלט רחוב על שמו של המלך ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה בתקופת המנדט הבריטי שלט רחוב על שמו של אליעזר לודוויג זמנהוף, יוצר שפת אספרנטו רחוב על שמו של חיים בוגר (בוגרשוב) השלט בסמטת אלוף בצלות רחובות תל אביב-יפו קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות, בדומה למרבית שמות הרחובות בערי ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ושמות רחובות בתל אביב-יפו · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שלושת הפאשות
שער העיתון איקדאם מ-4 בנובמבר 1918 המבשר על המלטות "שלושת הפאשות" מטורקיה שלושת הפאשות הוא הכינוי שניתן לטריומווירט שהוביל את האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה: מהמט טלעת פאשה - שר הפנים (ומ-1917 הווזיר הגדול), איסמעיל אנוור פאשה - שר המלחמה ואחמד ג'מאל פאשה - שר הימייה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ושלושת הפאשות · ראה עוד »
שביל הראשונים ראשון לציון
250px שביל הראשונים בראשון לציון מציין מסלול הליכה בראשון לציון העובר בין כ-30 אתרים הקשורים לתקופת ייסוד המושבה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ושביל הראשונים ראשון לציון · ראה עוד »
שדרות בתל אביב-יפו
השדרות בתל אביב-יפו מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד משלד העיר ואף ממלאות תפקיד חשוב בחיי תושביה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ושדרות בתל אביב-יפו · ראה עוד »
שדרות ירושלים (יפו)
טורקי "חסן בק" מניח את אבן הפינה להקמת שדרות ג'מאל פחה ביפו בשנת 1915 שיהווה את אחד הרחובות הראשיים של יפו החדשה שדרות ירושלים היא שדרה ארוכה החוצה את יפו ומהווה ציר תנועה ראשי בה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ושדרות ירושלים (יפו) · ראה עוד »
שוכרי אל-קוותלי
שוכרי אל-קוותלי (בערבית: شكري القوتلي; 1891 – 30 ביוני 1967) היה מדינאי ולאומן סורי, אשר כיהן פעמיים כנשיא סוריה, תחילה בין השנים 1943–1949 ולאחר מכן בין השנים 1955–1958.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ושוכרי אל-קוותלי · ראה עוד »
תחנת הרכבת מסעודיה
מסילת הברזל הצבאית העות'מאנית בארץ ישראל 1914–1917 תחנת מסעודיה במפה מנדטורית מ-1941. ניתן להבחין בפיצול בין המסילה לשכם למסילה לטול כרם תחנת הרכבת מסעודיה ליד סבסטיה הייתה התחנה הרביעית (מ-6 תחנות) שבנו הטורקים בין השנים 1912 ל-1915 לאורך מסילת השומרון.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ותחנת הרכבת מסעודיה · ראה עוד »
תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע
אלחוטנים הפועלים ב"בסיס דרום" במתחם התחנה תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע היא תחנת רכבת היסטורית שהוקמה על ידי העות'מאנים ב-1915.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ותחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע · ראה עוד »
תחנת הכוח הראשונה של תל אביב
250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px תחנת הכוח הראשונה של תל אביב היא תחנת כוח שבנה פנחס רוטנברג בתל אביב-יפו בשנת 1923 כחלק מתהליך חשמול העיר.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ותחנת הכוח הראשונה של תל אביב · ראה עוד »
טרב עבד אלהאדי
טרב עבד אלהאדי (בערבית: طرب عبد الهادي; 1910-1976) הייתה פעילה פוליטית ופמיניסטית בתנועה הלאומית הפלסטינית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וטרב עבד אלהאדי · ראה עוד »
טריומווירט
רפובליקה הרומית בשנותיה האחרונות, בהסדר פוליטי הידוע כטריומווירט הראשון. טְרִיוּמְווִירָט (מלטינית: Triumviratus) הוא כינוי לממשל שבראשו עומדים שלושה אנשים (triumviri).
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וטריומווירט · ראה עוד »
טלעת פאשה
מהמט טלעת (בטורקית עות'מאנית: محمد طلعت, בטורקית: Mehmet Talât; 1 בספטמבר 1874 – 15 במרץ 1921), הידוע כטלעת פאשה (בטורקית עות'מאנית: محمد پاشا, בטורקית: Talât Paşa), היה אחד ממנהיגי מהפכת הטורקים הצעירים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וטלעת פאשה · ראה עוד »
ח'ליל רעד
חנותו של ח'ליל רעד בשער יפו, ירושלים ערביה בתלבושת מסורתית מרמאללה, 1920 ח'ליל רעד, (ערבית: خليل رعد, 1854 – 1957) היה צלם ערבי סורי-לבנוני, נוצרי, שהתפרסם במידה רבה בזכות צילומי נופים ואנשים בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וח'ליל רעד · ראה עוד »
חנה יהודית לנדאו
הנציב העליון הבריטי, ארתור ווקופ, מבקר בבית הספר אוולינה, בליווי לנדאו, 1935 רחוב "מיס לנדאו" בגבעת משואה, ירושלים חנה (אנני) יהודית לנדאו (20 במרץ 1873, לונדון - 23 בינואר 1945, ירושלים), שהייתה ידועה כ"מיס לנדאו", הייתה אשת חינוך ועסקנית אשר פעלה בירושלים בסוף התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וחנה יהודית לנדאו · ראה עוד »
חסן בק
המסגד ב-1917 חסן בק אל-בצרי אל-ג'אבי (בערבית: حسن بك; 1882–1953) שימש כמושלה הצבאי של יפו למשך שנתיים, בימי מלחמת העולם הראשונה, ונודע בעריצותו ובאכזריותו.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וחסן בק · ראה עוד »
חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית
האימפריה העות'מאנית 1481 – 1683 האימפריה העות'מאנית בפרוץ מלחמת העולם הראשונה החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וחלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
חוסיין כאמל, סולטאן מצרים
סולטאן חוּסֵיין כַּאמֶל (בערבית: حسين كامل; תעתיק מדויק: חסין כאמל; 21 בנובמבר 1853 - 9 באוקטובר 1917), היה הסולטאן של סולטנות מצרים ומלך סודאן, מ-9 בדצמבר 1914 עד מותו במהלך תקופת השלטון הבריטי על מצרים שנמשך מ-1882 עד 1922.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וחוסיין כאמל, סולטאן מצרים · ראה עוד »
חורשת אוסישקין
חורשת אוסישקין (מכונה גם "יער אוסישקין") היא חורשת עצי אקליפטוס הנמצאת על הגבול בין כפר סבא להוד השרון, סמוך לבית הספר היסודי על שם מנחם אוסישקין.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וחורשת אוסישקין · ראה עוד »
באר שבע בתקופה העות'מאנית
באר שבע (בערבית:بئر السبع, תעתיק מדויק: באר א (ל)סבע), בטורקית: Beerşeba) הוקמה על ידי העות'מאנים סביב שנת 1900, במקום שבו נמצאת היום העיר העתיקה בבאר שבע והייתה תחת שליטת האימפריה העות'מאנית, עד שנכבשה באוקטובר 1917 בקרב באר שבע על ידי יחידות צבא מחיל המשלוח המצרי של האימפריה הבריטית. היא העיר היחידה שתוכננה והוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית בכל שנות שלטונה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ובאר שבע בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
בנק אנגלו-פלשתינה
בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »
בנימין בוכמן
250px 250px 250px בנימין בוכמן (בי-חי) (1897 – 8 במאי 1979) היה מאנשי העלייה השנייה, ממתגייסי היישוב לצבא העות'מאני ומאנשי ארגון השומר.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ובנימין בוכמן · ראה עוד »
ברוך פפירמייסטר
ברוך פפירמייסטר (1842, תר"ב, טוקום שבלטביה - 26 באוקטובר 1925, תרפ"ו, שיקגו, ארצות הברית) היה מהנדס ואדריכל, ממתיישביה הראשונים של המושבה ראשון לציון.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וברוך פפירמייסטר · ראה עוד »
ברוך בן-טובים
ברוך בן-טובים (10 בינואר 1885, ביאליסטוק - 4 בפברואר 1969, תל אביב) מאנשי העלייה הראשונה, היה מחלוצי הבנקאות בארץ ישראל ופעיל ציבור מוכר בטבריה ובתל אביב.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וברוך בן-טובים · ראה עוד »
בית הנכות בצלאל
"בית הנכות בצלאל" (בעבר: "בית הנכאת") או "בית הנכות הלאומי בצלאל" היה מוזיאון וחלל תצוגה שהוקם לצד בית הספר לאמנות "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות", ברחוב שמואל הנגיד 12 בירושלים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ובית הנכות בצלאל · ראה עוד »
בית הספר הריאלי
בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ובית הספר הריאלי · ראה עוד »
בית העם בראשון לציון
בית העם באוקטובר 2012 בית העם העברי, שהיה בית העם הראשון בארץ ישראל, הוקם בראשון לציון בשנים תרנ"ו-תרנ"ח (1896–1898).
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ובית העם בראשון לציון · ראה עוד »
גן אלנבי (באר שבע)
גן אלנבי הוא גן בעיר העתיקה של באר שבע, השוכן בפינת הרחובות העצמאות והרצל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וגן אלנבי (באר שבע) · ראה עוד »
גן דניאל
גן דניאל או גן העיר הוא גן המצוי בחלקו המזרחי של מתחם קריית עיריית ירושלים, דרומית לכיכר ספרא שבירושלים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וגן דניאל · ראה עוד »
גן הזיכרון כפר סבא
גן הזיכרון במבט מכיוון רחוב ויצמן גן הזיכרון וחלקת מגורשי יפו, הידוע בקיצור כגן הזיכרון, הוא בית קברות, אתר הנצחה וגן ציבורי בכפר סבא.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וגן הזיכרון כפר סבא · ראה עוד »
גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע
מסדר פרשים טורקים, 1917. גשר באר שבע ברקע. גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע הוא גשר קשתות מאבן שנבנה בשנת 1916 בעבודה עברית עבור הצבא העות'מאני, כחלק ממסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה - מסעף של המסילה המזרחית הצבאית למערב חצי האי סיני, על-מנת להוביל חיילים וציוד צבאי כחלק מהמאמץ הלוגיסטי העות'מאני-גרמני במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וגשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע · ראה עוד »
גדליהו וילבושביץ
גדליהו וילבושביץ, 1883 משפחת וילבושביץ האחים וילבושביץ בית איתין, אשר תוכנן ונבנה על ידי גדליהו וילבושביץ גדליהו וִילבּוּשֶביץ (א' באדר תרכ"ה, פברואר 1865 – ד' באלול תש"ג, 4 בספטמבר 1943) היה מהנדס ואדריכל, מחלוצי התעשייה והבנייה העברית בארץ ישראל, חבר בתנועת חובבי ציון.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וגדליהו וילבושביץ · ראה עוד »
גירוש תל אביב
ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וגירוש תל אביב · ראה עוד »
גירוש יפו (1914)
גירוש יפו היה אירוע בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בו גורשו מיפו למצרים יהודים בעלי אזרחות רוסית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וגירוש יפו (1914) · ראה עוד »
דבורה בארון
דבורה בארון-אהרונוביץ (י"ח בכסלו תרמ"ח, 4 בדצמבר 1887 – י"ג באלול תשט"ז, 20 באוגוסט 1956) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ודבורה בארון · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ודוד ילין · ראה עוד »
ה' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד ה' ניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז, בשה וגכה) פרשת בר המצוה היא פרשת צו.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וה' בניסן · ראה עוד »
ה'תרע"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וה'תרע"ז · ראה עוד »
המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
המזרח התיכון ערב המלחמה המערכה על סיני ועל ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הייתה חלק מהזירה המזרח תיכונית של מלחמת העולם הראשונה, והתרחשה בעקבות הצטרפותה של האימפריה העות'מאנית למלחמה לצידן של מעצמות המרכז באוקטובר 1914.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה
250px המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה נערכה בין ינואר 1915 לאוגוסט 1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והמערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
המרד הערבי
דגל המרד הערבי המרד הערבי (ידוע גם בשם המרד במדבר, בערבית מוכר בשם המרד הערבי הגדול - الثورة العربية الكبرى) הוא מרד שהתקיים בחצי האי ערב בשנים 1916–1918, בהנהגתו של השריף חוסיין בן עלי, כנגד האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והמרד הערבי · ראה עוד »
המושבה האמריקאית בירושלים
המושבה האמריקאית או אמריקן קולוני (באנגלית: American Colony) הייתה מושבתה של קהילה אמריקאית-שוודית אוטופית שנוסדה בירושלים העות'מאנית, וכיום שמם של מתחם, מלון ושכונה במזרח ירושלים, במקום בו התגוררו בני הקהילה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והמושבה האמריקאית בירושלים · ראה עוד »
הארמייה הרביעית (האימפריה העות'מאנית)
הארמייה הרביעית (בטורקית: Dördüncü Ordu) הייתה ארמיית שדה של צבא האימפריה העות'מאנית, שלחמה במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והארמייה הרביעית (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »
הארווי מייסון
הארווי ויליאם מייסון (באנגלית: Harvey William Mason; נולד ב-22 בפברואר 1947) הוא מתופף ג'אז אמריקאי, מפיק תקליטים, וחבר בלהקת פורפליי.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והארווי מייסון · ראה עוד »
האלידה אדיפ אדיוואר
האלידה אדיפ אדיוואר (בטורקית: Halide Edib Adıvar; בטורקית עות'מאנית: خالده اديب, 1884, קונסטנטינופול – 9 בינואר 1964) הייתה סופרת, פוליטיקאית, אשת אקדמיה וחינוך טורקית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והאלידה אדיפ אדיוואר · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הסכם סייקס–פיקו
המזרח התיכון על פי המפה המקורית של הסכם סייקס-פיקו שנספחה למכתבו של פול קאמבון, חותם ההסכם בשם הצרפתים לאדוארד גריי, חותם ההסכם בשם הבריטים, ב-9.5.1916. הקו שנמתח בין כירכוכ במזרח לעכו במערב חילק את השטחים העות'מאניים לאזור השפעה בריטי (B) מדרום לקו ואזור השפעה צרפתי (A) מצפון לו. בתוך תחומי ההשפעה האלו סומנו אזורים בהם יוכלו בריטניה (אדום) וצרפת (כחול) לבסס את שליטתן המלאה. השטח בצהוב, ליבה של מה שלימים נודע כפלשתינה-א"י נועד להיות תחת שלטון בינלאומי הסכם סַייקְס–פּיקוֹ (Sykes–Picot) הוא הסכם מדיני סודי שנחתם ב-16 במאי 1916, בשיאה של מלחמת העולם הראשונה, בין צרפת לממלכה המאוחדת בהסכמתה של האימפריה הרוסית, שהייתה הצלע השלישית להסכמה המשולשת.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והסכם סייקס–פיקו · ראה עוד »
הקמת תשתית החשמל בתל אביב
250px 250px 250px הקמת תשתית החשמל בתל אביב וסביבתה החלה בתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והקמת תשתית החשמל בתל אביב · ראה עוד »
הר הזיתים (ספר)
הר הזיתים. הר הזיתים (בטורקית: Zeytindağı) הוא ספר פרי עטו של הסופר הטורקי פליה ריפקי אטאיי, המגולל את נסיבות התפוררותה של האימפריה העות'מאנית ואת המאורעות שהתחוללו באחריתה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והר הזיתים (ספר) · ראה עוד »
הרעב הגדול של הר לבנון
הרעב הגדול של הר הלבנון (בערבית: مجاعة لبنان; בטורקית: Dağı'nın Büyük Kıtlığı) היה תקופה של רעב המוני במהלך מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1915–1918, שגרמה למותם של כ־200,000 בני-אדם, באזור הר הלבנון, שהיה באותה תקופה תחת שליטה צרפתית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והרעב הגדול של הר לבנון · ראה עוד »
הרכבת הצבאית העות'מאנית
הרכבת בארץ ישראל הייתה אחד הנכסים האסטרטגיים שהיו בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והרכבת הצבאית העות'מאנית · ראה עוד »
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והשומר · ראה עוד »
התנקשויות פוליטיות
על משמעותן של התנקשויות פוליטיות ראו בערך רצח פוליטי.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והתנקשויות פוליטיות · ראה עוד »
התנועה הארמנית לשחרור לאומי
התנועה הארמנית לשחרור לאומי הידועה גם כתנועה לשחרור ארמניה או התנועה המהפכנית הארמנית (בארמנית: Հայ ազգային-ազատագրական շարժում - האי אזגאייִן-אזאטאגראקאן שארז'וּם) הייתה תנועה לאומית, שפעלה החל משנות ה-60 המוקדמות של המאה ה-19 ועד שנות ה-20 של המאה ה-20 ושמטרתה הייתה תחיית עצמאותו של העם הארמני בתוך מסגרת מדינית מחודשת בשטחים המיושבים על ידי רוב ארמני ואשר נמצאו בשליטת האימפריה העות'מאנית. התנועה כללה ארגונים חברתיים, תרבותיים ובעיקר פוליטיים וצבאיים שהגיעו לשיא פעילותם בימי מלחמת העולם הראשונה ובשנים הראשונות לאחריה. התנועה קמה בהשפעת רעיונות עידן הנאורות ועליית התנועות לשחרור לאומי ברחבי האימפריה העות'מאנית, למשל התנועה הלאומית היוונית. האליטה הארמנית וקבוצות מיליטנטיות ארמניות שונות ביקשו לשפר את חיי האוכלוסייה הארמנית, הנוצרית, הכפרית ברובה, שהתרכזה בעיקר במזרח אנטוליה, ולהגן עליה מפני המוסלמים. בהתחלה ביקשו הקבוצות הארמניות להביא לכדי רפורמות בששת האיילטים – המחוזות העות'מאניים עם רוב ארמני – אך כשמטרה זו נכשלה, החליטו לפעול למען הקמת מדינה ארמנית עצמאית בשטחים המיושבים בארמנים באימפריה העות'מאנית ובאימפריה הרוסית. החל משנות ה-80 המאוחרות של המאה ה-19, התחילה לוחמת גרילה נגד השלטון העות'מאני ונגד יחידות חמושות כורדיות שבשירותו באזורים המזרחיים של אנטוליה. לחימה זו הונהגה על ידי שלוש מפלגות פוליטיות ארמניות: המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הנצ'אק, ארמנאקאן והפדרציה המהפכנית הארמנית (דשנאק). הארמנים ראו באופן כללי ראו ברוסיה הנוצרית את בעלת בריתם הטבעית במאבקם בטורקים, אם כי האימפריה הרוסית ניהלה מדיניות דכאנית באזור הקווקז, כולל בשטחים ההיסטוריים הארמניים שבשליטתה. הפיכת הטורקים הצעירים בשנת 1908 עוררה בהתחלה תקווה בקרב הארמנים כי יתחיל באימפריה העות'מאנית תהליך של רפורמות ומודרניזציה שישפר את חייהם ואת הסיכויים להרחבת זכויותיהם כלאום. אך עד מהרה הם נחלו אכזבה מרה בכך. אחרי שבמלחמות הבלקן איבדה האימפריה העות'מאנית את רוב שליטתה באירופה, בתחילת שנת 1914, בלחץ שלוש מעצמות – בריטניה, צרפת ורוסיה – נאלצה הממשלה העות'מאנית לחתום על תוכנית חבילה לרפורמה ביחס לארמנים, אולם פריצת מלחמת העולם הראשונה הביאה לאי יישומה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הארמנים שחיו בשטחי האימפריה העות'מאנית הושמדו באופן שיטתי על ידי שלטון הטורקים הצעירים. תקדים לתהליך זה היו מעשי הטבח מימי הסולטאן עבדול חמיד השני בשנים 1894–1896 כשנרצחו כ-200,000 ארמנים. בסך הכל בתקופה שבין 1894 ו-1923 מעריכים כי 1,500,000–2,000,000 ארמנים נרצחו באזורים שבשליטת האימפריה העות'מאנית, בחלקם הגדול בהוראת השלטונות, אחרי שהתקבלה ההחלטה על ידי משרד הפנים העות'מאני להשמיד את הארמנים, וביצועה החל עם פקודה 8682 ב-25 בפברואר 1915. עשרות אלפי ארמנים רוסים הצטרפו כיחידות מתנדבים לצבא הרוסי, שנאבק בטורקים בחזית הקווקזית, על סמך הבטחתה של רוסיה שתתן לארמניה אוטונומיה. עד שנת 1917, רוסיה כבר שלטה באזורים רבים בעלי אוכלוסייה ארמנית של האימפריה העות'מאנית, ועלתה תקוות הארמנים להשגת אוטונומיה, מחד, ולהינצל ממעשי הטבח של הטורקים והכורדים, מאידך. אך אחרי מהפכת אוקטובר, הכוחות הרוסיים נסוגו, והיחידים שנשארו כדי להגן על האוכלוסייה הארמנית מפני הצבא הטורקי היו יחידות חמושות ארמניות לא סדירות. בשטחים הארמנים שהשתייכו לאימפריה הרוסית לשעבר בדרום קווקז ב-28 במאי 1918 הכריזה המועצה הלאומית הארמנית על רפובליקה ארמנית עצמאית. עד שנת 1920 התחזק ברוסיה השלטון הבולשביקי ובטורקיה השלטון של הממשלה המהפכנית באנקרה. הצבא הטורקי כבש את "ארמניה המערבית" או מזרח אנטוליה, בעוד שבדצמבר 1920 הצבא האדום מצידו פלש לרפובליקה הארמנית וסיפח אותה. בשנת 1921 נחתם הסכם ידידות בין רוסיה הסובייטית לטורקיה הכמאליסטית. בחלקים של השטחים הארמניים שבשליטה סובייטית הוקמה רפובליקה סובייטית סוציאליסטית ארמנית שהפכה באופן רשמי לחלק מברית המועצות. מאות אלפי ניצולי רצח העם הארמני נמלטו כפליטים ברחבי המזרח התיכון, בעיקר בלבנון, כמו כן ביוון, בצרפת ובארצות הברית וחיזקו את הדיאספורה (תפוצות) הארמנית בארצות אלה. ארמניה הסובייטית התקיימה בתנאי אוטונומיה עד שנת 1991, כשהתפרקה ברית המועצות וקמה שוב מדינה ארמנית עצמאית – הרפובליקה הארמנית השלישית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והתנועה הארמנית לשחרור לאומי · ראה עוד »
התליות בירושלים (1916)
רחבת שער יפו, 1917 לערך התליות בירושלים התרחשו ב-29 ביוני 1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והתליות בירושלים (1916) · ראה עוד »
הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה
הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה נגרמה בשל התנאים הקשים שאליהם נקלעה האוכלוסייה בעיר, שרובה הייתה יהודית.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
הגדודים העבריים
דגל הגדוד העברי "הראשון ליהודה". לויטננט קולונל ג'ון הנרי פטרסון, מפקד גדוד נהגי הפרדות והגדוד ה-38, בצילום מ-1917 חיילי אחד הגדודים ליד הכותל לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים. צולם כנראה ב-1918 הגדודים העבריים הם גדודי חיילים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, וחלקם השתתף בכיבוש ארץ ישראל מידי העות'מאנים בכוונה שתרומתם תיזקף לזכות התביעה להקמת בית לאומי לעמו בארץ ישראל עת יכון סדר עולמי חדש עם תום המלחמה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והגדודים העבריים · ראה עוד »
היסטוריה של טורקיה
שורשיה של ההיסטוריה של טורקיה נעוצים בתולדותיו של שטח המהווה כיום את הרפובליקה של טורקיה, וכונה באופן מסורתי בכינויים "אסיה הקטנה" או "אנטוליה" בהתייחס לחלקו הארי שבאסיה, בעוד שתראקיה תיארה את חלקה האירופי של המדינה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והיסטוריה של טורקיה · ראה עוד »
היסטוריה של באר שבע
ערך זה מתעד את ההיסטוריה של העיר באר שבע.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והיסטוריה של באר שבע · ראה עוד »
היסטוריה של המזרח התיכון
מפת המזרח התיכון דברי ימי האזור המכונה בימינו "המזרח התיכון" מגוללים רצף היסטורי של ציוויליזציה אנושית בת יותר מ-5,000 שנים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והיסטוריה של המזרח התיכון · ראה עוד »
היסטוריה של האימפריה העות'מאנית
עות'מאן הראשון "בייליק" (נסיכות) "בני עות'מאן" (Osmanoğlu beyliği) התבלטה במשך מאה וחמישים שנה, מעת שעות'מאן הראשון הכריז על עצמאותה ב-1299 ועד שמהמט השני כבש את קונסטנטינופול ויסד את "האימפריה העות'מאנית" (Osmanlı Devleti - "המדינה העות'מנאית").
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והיסטוריה של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הירש גורדון
הירש ליב גורדון (26 בנובמבר 1896, דוגאלישוק ליטא – 20 בינואר 1969, ניו יורק ארצות הברית) היה חניך ישיבות ליטא (וולוז'ין, סלבודקה ולידא), רופא, פסיכיאטר, נשיא הסתדרות הרופאים היהודים בארצות הברית, מומחה לכתב חרטומים, פובליציסט, איש חינוך, קצין גבוה בצי ארצות הברית, ובעל עשרה תארים אקדמאים, מתוכם שישה תוארי דוקטור.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והירש גורדון · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה והיישוב · ראה עוד »
כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל
להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וכרונולוגיה של אזור ארץ ישראל · ראה עוד »
כיבוש ירושלים (1917)
כיבוש ירושלים בידי הבריטים היה אחד מרגעי השיא במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וכיבוש ירושלים (1917) · ראה עוד »
כיכר אלנבי
האנדרטה, שבמרכז הכיכר, לזכר כיבוש ירושלים בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה כיכר אלנבי היא כיכר קטנה ומטופחת בלב שכונת רוממה במערב ירושלים.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וכיכר אלנבי · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ויפו · ראה עוד »
יצירת לבנון הגדולה
התהליך ליצירת מה שמכונה "לבנון הגדולה" (או "הלבנון הגדול", בערבית: לֻבּנאן אל-כּבּיר, בצרפתית: Grand Liban) מתייחס לשנים 1914–1920 בקורותיה של לבנון.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ויצירת לבנון הגדולה · ראה עוד »
ירחמיאל לוקאצ'ר
ירחמיאל לוקאצ'ר (לוקא) (1898 – 1942?), היה מהמפקדים הבולטים של הארגון הצבאי המחתרתי "הקיבוץ".
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וירחמיאל לוקאצ'ר · ראה עוד »
ירושלים סגל
ירושלים סגל בטקס הענקת תואר יקירי תל אביב יפו לשנת 1984 כריכת ספרו האוטוביוגרפי של ירושלים סגל המצולם במדי הגדוד העברי (1918) על רקע "קזינו גלי אביב" אותו ניהל יצחק כץ. תצלום מעזבון בת שבע ויצחק כץ, מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים ירושלים סגל (24 ביולי 1898 – 29 באפריל 1993) היה חלוץ, מתנדב בהגנה ובמשטרה, ומתרגם סרטים ישראלי.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה וירושלים סגל · ראה עוד »
יוסף משה ולירו
יוסף משה וָלֵירוֹ (14 בנובמבר 1882 – 6 ביולי 1945) היה שופט יהודי בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ויוסף משה ולירו · ראה עוד »
יוסף חי פאניז'יל
הרב יוסף חי פאניז'יל (23 בדצמבר 1882, י"ג בטבת ה'תרמ"ג – 18 באוקטובר 1946, כ"ג בתשרי ה'תש"ז) היה עורך דין ואיש ציבור ירושלמי, מורה ומחנך, חבר אספת הנבחרים הראשונה, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים ורבה הראשי של הקהילה היהודית-ספרדית בבואנוס איירס שבארגנטינה.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ויוסף חי פאניז'יל · ראה עוד »
1917 בארץ ישראל
להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1917 באזור ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ו1917 בארץ ישראל · ראה עוד »
28 במרץ
28 במרץ הוא היום ה-87 בשנה (88 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אחמד ג'מאל פאשה ו28 במרץ · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אחמד ג'מאל, אחמד ג'מאל פחה, ג'אמל פחה, ג'מאל פאשא, ג'מאל פאשה, ג'מאל פשה, ג'מאל פחה.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אחמד_ג'מאל_פאשה
