גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
31 יחסים: ממלכת החשמונאים, מנורת הכנסת, מניין המצוות על פי ספר החינוך, מקורות היהדות, מזרקה, מיקרוגרפיה, אמנות האסלאם, איסור עשיית פסל לאחרים, איקונוקלאזם באימפריה הביזנטית, ערבסקה, עשרת הדיברות, עבודה זרה, עורף, פרשת יתרו, פטישיזם, פיסול, קברי המלכים, קודש וחול ביהדות, שער טיטוס, שלילת הגשמות, תיאוריו של מוחמד, לא תעשה לך פסל וכל תמונה, לא תעשון אתי, טיעון העד (יהדות), המנורה, הר הרצל, הדת הישראלית הקדומה, כתובות חורבת תימן, כונתילת עג'רוד, יהוה, יוסף בכור שור.
ממלכת החשמונאים
ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל וממלכת החשמונאים · ראה עוד »
מנורת הכנסת
מנורת הכנסת תבליטי המנורה בנו אלקן בסטודיו בלונדון במהלך עבודתו, 1953 ההזמנה לטקס חנוכת מנורת הכנסת, 1956 טקס חנוכת המנורה, 1956. משמאל - יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק הסקיצה שצירף אלקן לתדפיס שמסר לכנסת, המתאר את החלל שבתוכו על המנורה להיות מוצגת מנורת הכנסת היא אנדרטת ברונזה בגובה כחמישה מטרים, הניצבת בקצה גן הוורדים, מול משכן הכנסת בירושלים.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ומנורת הכנסת · ראה עוד »
מניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »
מקורות היהדות
לפי התפישה המחקרית המקובלת, מקורות היהדות החלו להתפתח בעידן הברונזה בקרב, ובמיוחד מהדת הכנענית הפולתאיסטית.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ומקורות היהדות · ראה עוד »
מזרקה
קולות של מזרקה מזרקה רבת סילונים באוסלו מזרקת המלך פהד, ג'דה, ערב הסעודית – שיא הגובה העולמי מזרקת סילון המים באגם ז'נבה מזרקות (מודגשות בתאורה) מימי בית המקדש השני שנמצאו בחפירות מתחת לגשר וילסון בירושלים. המאפיין הבולט ביותר בהן הוא שבניגוד לנהוג במזרקות אחרות – היעדר מוחלט של צורות ופסלים (בשל איסור איסור עשיית פסל) מִזרקה היא מתקן נוי מעשה ידי אדם העושה שימוש במים זורמים.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ומזרקה · ראה עוד »
מיקרוגרפיה
שינובה, שצויר ככל הנראה בעת ביקורו בירושלים ב-1869 מיקרוגרפיה (מיקרו-זעיר גרפיה-כתב) היא אמנות יהודית של יצירת ציורים המורכבים מאותיות זעירות.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ומיקרוגרפיה · ראה עוד »
אמנות האסלאם
מדרסה בעיר סמרקנד באוזבקיסטן Bibi Ka Maqbara, אורנגבד, מהאראשטרה, הודו החצר הפנימית במסגד אגה בוזורג בכאשאן, איראן פאלאס בירושלים המונח אמנות האסלאם מתייחס בדרך-כלל לאמנות הפלסטית, לאדריכלות ולקליגרפיה כפי שהתפתחו ונפוצו באימפריה המוסלמית, והמדינות שהתפצלו ממנה, מהקמתה במאה ה-7 ועד התפוררות האימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ואמנות האסלאם · ראה עוד »
איסור עשיית פסל לאחרים
#הפניה איסור עשיית פסל.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ואיסור עשיית פסל לאחרים · ראה עוד »
איקונוקלאזם באימפריה הביזנטית
איקונוקלאזם באימפריה הביזנטית (ביוונית: Εικονομαχία, איקונומכיה) הוא הכינוי לשתי תקופות בהיסטוריה של האימפריה הביזנטית, בה השימוש באיקונות במסגרת הפולחן הדתי נתקל בהתנגדות הרשויות הדתית והמדינית.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ואיקונוקלאזם באימפריה הביזנטית · ראה עוד »
ערבסקה
ערבסקה במסגד פריז. ערבסקה בתקרה של ארמון באיסטנבול. ערבסקה בכיתוב על קירות מדרסה במרוקו. עַרַבֶּסְקַה (מצרפתית: arabesque) היא מוטיב עיטורי המציין מערך מופשט של קווים וצורות החוזרים כדגם.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל וערבסקה · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ועבודה זרה · ראה עוד »
עורף
עורף של גבר עורף של אישה באנטומיה, העורף (גם מַפְרֶקֶת) הוא חלקו האחורי של הצוואר.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ועורף · ראה עוד »
פרשת יתרו
פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ופרשת יתרו · ראה עוד »
פטישיזם
פטיש ממערב אפריקה פֶטישיזם (מצרפתית: fétiche, דרך הפורטוגזית: feitiço, ובמקור מן הלטינית: facticius – מלאכותי) היא נטייה לייחס תכונות מדומות לעצמים, ובייחוד לעצמים מעשה ידי אדם.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ופטישיזם · ראה עוד »
פיסול
דוד'''" (1501-1504) מאת מיכלאנג'לו פסל של ראש אנושי פסל עשוי שלג הממוקם באתר הסקי אישגיל שבאוסטריה פיסול הוא ענף בתחום האֳמָנוּת, במסגרתו יוצר האָמָּן (בקמץ קטן, כלומר יש לקרוא: אוֹמָּן) יצירה בעלת איכות תלת-ממדית.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ופיסול · ראה עוד »
קברי המלכים
קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל וקברי המלכים · ראה עוד »
קודש וחול ביהדות
ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »
שער טיטוס
שער טיטוס (בלטינית: Arcus Titi) הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ושער טיטוס · ראה עוד »
שלילת הגשמות
שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ושלילת הגשמות · ראה עוד »
תיאוריו של מוחמד
להבות. '''תיאוריו של מוחמד''' הוא נושא שנוי במחלוקת באסלאם ובאמנות מוסלמית. תיאוריו של מוחמד הוא נושא שנוי במחלוקת באסלאם.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ותיאוריו של מוחמד · ראה עוד »
לא תעשה לך פסל וכל תמונה
#הפניה איסור עשיית פסל.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ולא תעשה לך פסל וכל תמונה · ראה עוד »
לא תעשון אתי
לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי הוא מצוות לא תעשה האוסרת על עשיית פסלים.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ולא תעשון אתי · ראה עוד »
טיעון העד (יהדות)
בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל והמנורה · ראה עוד »
הר הרצל
מפת הר הרצל על חלקותיו הכניסה הראשית להר הרצל גיזום בצורת המנורה (סמל המדינה) וגיזום "הר הרצל" בכניסה הראשית, חנוכיה למעלה הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל והר הרצל · ראה עוד »
הדת הישראלית הקדומה
כיתובים דתיים מחורבת תימן; חורבת תימן היא אחד האתרים החשובים כמקור לדת הישראלית הקדומה הדת הישראלית הקדומה הוא השם המודרני לאמונות והפולחנים שהתפתחו בישראל ויהודה הקדומות, החל מתקופת ההתנחלות, מתוך האמונות של הכנענים והשמיים הצפון־מערביים.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל והדת הישראלית הקדומה · ראה עוד »
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל וכתובות חורבת תימן · ראה עוד »
כונתילת עג'רוד
כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל וכונתילת עג'רוד · ראה עוד »
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ויהוה · ראה עוד »
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: איסור עשיית פסל ויוסף בכור שור · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/איסור_עשיית_פסל
