גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
32 יחסים: מניין המצוות על פי ספר החינוך, משנתו של גרשם שלום, אלוהים (יהדות), ניחוש, ניבוי עתידות, ספר המדע, ספר הרזים, עבודה זרה, עונש מוות ביהדות, פרשת משפטים, פרשת שופטים, ציד מכשפות, ציד המכשפות בסיילם, קנאים (בית שני), קסם (אשליה), רמב"ם, רציונליזם יהודי בימי הביניים, שחור (כישוף), תקשור, לא תנחשו ולא תעוננו, לאו שבכללות, דידכה, הענישה בהלכה, העלאה באוב, השבעה (מאגיה), כוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם, כישוף, יצחק מאיר מורגנשטרן, ידעוני, יואל שוורץ, יורה דעה, יובל הררי (חוקר מאגיה).
מניין המצוות על פי ספר החינוך
מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »
משנתו של גרשם שלום
זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
ניחוש
בהלכה היהודית, ניחוש הוא איסור תורה מתוך תרי"ג המצוות, והוא חלק מאיסורי כישוף ביהדות.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וניחוש · ראה עוד »
ניבוי עתידות
רונות שימשו בעבר ומשמשות עד היום לניבוי עתידות ניבוי עתידות או חיזוי עתידות היא פעילות, המבוססת על יכולת מיסטית, שמטרתה לגלות מה צפוי להתרחש בעתיד.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וניבוי עתידות · ראה עוד »
ספר המדע
ספר המדע הוא הספר הראשון מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וספר המדע · ראה עוד »
ספר הרזים
ספר הרזים הוא ספר השבעות ופעולות מאגיות מתקופת התלמוד, אשר מחברו וזמן כתיבתו המדויק אינם ידועים.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וספר הרזים · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ועבודה זרה · ראה עוד »
עונש מוות ביהדות
עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »
פרשת משפטים
פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ופרשת משפטים · ראה עוד »
פרשת שופטים
חכמי הסנהדרין יישובים בלשכת הגזית, מתוך מודל בית המקדש הראשון מהמאה ה-17 פָּרָשַׁת שֹׁפְטִים היא פרשת השבוע החמישית בספר דברים.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ופרשת שופטים · ראה עוד »
ציד מכשפות
הגרמנית אאוגסבורג ציד מכשפות הוא רדיפה של בני אדם שנחשדו כעוסקים בכישוף, בדרך כלל נשים, שהואושמו שהן מכשפות אך בארצות מסוימות גברים הם שהיוו את רוב הנאשמים, ובמקרים שונים גם ילדים עמדו למשפט באשמת כישוף.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וציד מכשפות · ראה עוד »
ציד המכשפות בסיילם
1876 איור של אולם בית המשפט; מקובל לראות בדמות המרכזית את מרי ולקוט ציד המכשפות בסיילם, הקרוי גם משפטי המכשפות בסיילם (באנגלית: Salem witch trials), מתאר רצף אירועים שהתרחשו בעיירה האמריקאית סיילם שבקולוניית מסצ'וסטס בשנת 1692.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וציד המכשפות בסיילם · ראה עוד »
קנאים (בית שני)
קנאים (ביוונית: Ζηλωτής, תעתיק: זֵלוֹטֵס) הוא שם כולל למורדים שפעלו בירושלים בתקופת המרד הגדול ברומאים.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וקנאים (בית שני) · ראה עוד »
קסם (אשליה)
"הקוסם", ציור מאת הירונימוס בוש קסם הוא פעלול שעורך קוסם, פעלול הנראה כאילו הוא בלתי אפשרי בהתאם להבנה המקובלת את העולם, אך למעשה נובע מזריזות של המְבַצֵּעַ, או מתחבולה אחרת, הניתנת להסברה במסגרת הידע המקובל (להבדיל מכישוף, העוסק בפעולות שהמדע איננו מסביר אותן).
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וקסם (אשליה) · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ורמב"ם · ראה עוד »
רציונליזם יהודי בימי הביניים
בעולם היהודי של המאות ה־12 וה־13 התנהל ויכוח חריף בין הנוטים אחרי הרציונליזם בהשפעת פילוסופי יוון וערב לבין המאמינים גם במיסטיקה, שהתנגדו בחריפות להסתמכות בלעדית על ההיגיון.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ורציונליזם יהודי בימי הביניים · ראה עוד »
שחור (כישוף)
שְחוּר הוא תחום רחב של פרקטיקות כישוף ערבי-אפריקני, שמקורן בארצות צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ושחור (כישוף) · ראה עוד »
תקשור
תקשור בפאראפסיכולוגיה הוא שם כולל לתקשורת לכאורה בין בני אדם לבין ישויות אחרות, שלא מקובל לחשוב כי ניתן לתקשר עמן.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ותקשור · ראה עוד »
לא תנחשו ולא תעוננו
#הפניה איסורי כישוף ביהדות.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ולא תנחשו ולא תעוננו · ראה עוד »
לאו שבכללות
לאו שבכללות הוא איסור ("לאו"), שכולל בפרטיו כמה איסורים שונים, או שנכללים בו לאווים נוספים.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ולאו שבכללות · ראה עוד »
דידכה
שנים עשר השליחים (מוזיאון פושקין במוסקבה) הדִידָכֵה (ביוונית: Διδαχή, במשמעות: 'הוראה' המכונה גם "תורת שנים-עשר השליחים", היא מסה אנונימית השייכת לנצרות הקדומה ומתוארכת על ידי מרבית החוקרים למאה הראשונה. השורה הראשונה של מסה זו היא "תורת האל לגויים (או לאומות) באמצעות שנים עשר השליחים". הטקסט, שחלקים ממנו מהווים את הקטכיזם הקדום ביותר המוכר לנו, כולל שלושה נושאים מרכזיים: אתיקה ואתיקה נוצרית; טקסים דתיים כמו טבילה וסעודת אדון; וארגון הכנסייה. פרקי הפתיחה של החיבור כוללים תיאור של דרך החיים המוסרית והטובה, ובניגוד לה, את דרך המוות והרשע. תפילת האדון כלולה במלואה. מופיעות גם הלכות טבילה עבור מצבים שונים. הוראה על קיום צום בימי רביעי ושישי. נתונות שתי תפילות בסיסיות לאדון. שלב מוקדם בהתארגנות הכנסייה. תפקידם של הנביאים ורמזים לציון "סעודת האדון". הדידכה נחשב לדוגמה הראשונה של טקסט מסוגת של צווי הכנסייה. הדידכה חושף את האופן שבו יהודים-נוצרים ראו את עצמם וכיצד הם התאימו את מנהגים שלהם לנוצרים שאינם יהודים. הדידכה מזכיר בכמה מובנים את הבשורה על-פי מתי, ייתכן שזה מפני שמקורם של שני הטקסטים הללו בקהילות דומות. פרקי הפתיחה, המופיעים גם בכתבים נוצריים קדומים אחרים ומזכירים הן את ספרות החכמה והן חלק מכתביו הרומיים של מרקוס אורליוס, נובעים ככל הנראה ממקור יהודי קדום. הדידכה נחשב לחלק מקבוצת הכתבים השייכים לדור השני של הנצרות המכונים גם אבות אפוסטוליים. החיבור נחשב על ידי כמה מאבות הכנסייה לחלק מן הברית החדשה, בעוד שנדחה על ידי אחרים כמזויף או לא קנוני, בסופו של דבר, הדידכה לא התקבל לתוך הקאנון של הברית החדשה. אך הקנון הרחב של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית כולל את דידאסקליה, יצירה שהושפעה על ידי הדידכה. לאחר שהיה אבוד במשך מאות שנים, כתב יד יווני של הדידכה התגלה מחדש בשנת 1873 על ידי פילותאוס בריאניוס, המטרופוליטן של ניקומדיה, ב"קודקס היירוסולימיטנוס". גרסה לטינית של חמשת הפרקים הראשונים התגלה בשנת 1900 על ידי ג. שלכט.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ודידכה · ראה עוד »
הענישה בהלכה
האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות והענישה בהלכה · ראה עוד »
העלאה באוב
העלאה באוב או דרישה אל המתים הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים ליצור קשר עם נשמה של אדם שמת, ולקבל מסר ממנה.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות והעלאה באוב · ראה עוד »
השבעה (מאגיה)
השבּעה מאגית היא פעולה שמאמינים מייחסים לה סגולה מאגית לשינוי המציאות על ידי שליטה בכוחות העל-טבעיים.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות והשבעה (מאגיה) · ראה עוד »
כוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם
הכוח להחיות ולהמית מיוחס לחכמים אחדים בכמה מאגדות התלמוד ובמדרש.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וכוחם של חז"ל להחיות ולהמית בדיבורם · ראה עוד »
כישוף
כישוף (בלועזית: מאגיה) הוא פעילות שנועדה להשפיע על המציאות באמצעים על-טבעיים.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וכישוף · ראה עוד »
יצחק מאיר מורגנשטרן
הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בכ"ז בכסלו ה'תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, בשנים האחרנות מכונה האדמו"ר מתורת חכם.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ויצחק מאיר מורגנשטרן · ראה עוד »
ידעוני
יִדְּעֹנִי הוא אדם העושה מעשי פולחן, על מנת לגלות את העתידות באופן מיסטי.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות וידעוני · ראה עוד »
יואל שוורץ
הרב יואל שוורץ (ט"ז בתשרי ה'ת"ש, 29 בספטמבר 1939 – י"ב באלול ה'תשפ"ב, 8 בספטמבר 2022) היה רב, איש חינוך חרדי ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ויואל שוורץ · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ויורה דעה · ראה עוד »
יובל הררי (חוקר מאגיה)
יובל הררי (נולד ב-1957) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: איסורי כישוף ביהדות ויובל הררי (חוקר מאגיה) · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/איסורי_כישוף_ביהדות
