גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
67 יחסים: ממלוכים, מניכאיזם, מסת הזהב, מרב העתיקה, מחנה (אסלאם), מועתזילה, מוחמד א-תקי, מודל הארץ ככדור, אל ג'אחז, אל-מעתצם, אל-מדרסה א-תנכיזיה, אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי), אל-אמין, אל-פרע'אני, אל-ואת'ק הראשון, אלמאמון, אלמגסט, אלכימיה, אחמד אבן חנבל, אבראהים אבן אל-אע'לב, אבו מעשר אל-בלח'י, אבו נוואס, אג'תהאד, אוניברסיטת קורדובה הפרטית, אימאם אל-תרמיד'י, עלי א-רידא, עליית יהודים להר הבית, עבד אל-מלכ, צורת הארץ, ראש הגולה, שומרונים, תור הזהב של האסלאם, לבנון בתקופת הערבים והממלוכים, זיריאב, חביב בן אוס אבו תמאם, חג'ר אל-חטים, באבכ ח'ראמדין, בנו מוסא, ברמכים, ברית שבטי תנוח', בגדאד, בית עבאס, בית החוכמה, ג'עפר אבן יחיא אלברמכי, המעוז של באבכ, המשלחת הקרולינגית להארון אל-רשיד, האינטרמצו האיראני, העשור השני של המאה ה-9, הקוראן הכחול, השושלת הסאמאנית, ..., השושלת הטאהרית, הח'ליפים לבית עבאס, היסטוריה של איראן, היסטוריה של המתמטיקה, היסטוריה של האריתמטיקה, היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20, כרבלא, כלאם, כיפת הסלע, ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת, יחסי סונים–שיעים, יהדות בבל, 14 בספטמבר, 786, 814, 833, 9 באוגוסט. להרחיב מדד (17 יותר) »
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וממלוכים · ראה עוד »
מניכאיזם
כתב יד ובו כמרים מניכאיסטים כותבים בשולחנות שלהם, ממזרח סין מניכאיזם היא דת גנוסטית-דואליסטית עתיקה שפרחה בין המאה הרביעית לשישית ונקראה על שם נביאה-מייסדה, מַני.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומניכאיזם · ראה עוד »
מסת הזהב
כתב יד של מסת הזהב. הטקסט אומר: "מסת הזהב בנושא הרפואה אשר נשלחה על ידי האימאם עלי בן מוסא א-רצ'א, עליו השלום, אל אל-מאמון מסת הזהב (בערבית: الرسالة الذهبية) היא מסה בתחום הרפואה, שעוסקת בבריאות ותרופות, שמיוחסת לעלי א-רידא (765–818), האימאם השיעי השמיני. הוא כתב את המסה הזו בהתאם לבקשתו של החליף באותה תקופה, אל-מאמון. מסה זו נחשבת בספרות האסלמית כעבודה החשובה ביותר במדע הרפואה, והיא זכתה בכינוי "מסת הזהב", כי על פי הוראתו של אל-מאמון היא נכתבה בדיו זהב.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומסת הזהב · ראה עוד »
מרב העתיקה
מראה במרב מרב (בטורקמנית: Mary; ברוסית: Мерв; בפרסית: مرو) הייתה עיר ונווה מדבר בטורקמניסטן במרכז אסיה, ששכנה על דרך המשי.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומרב העתיקה · ראה עוד »
מחנה (אסלאם)
מִחְנָה (בערבית: محنة, פירוש:מבחן, עינוי, רדיפה) בהיסטוריה של האסלאם הם אירועי רדיפה שנמשכו כ-15 שנים (בין השנים 833–848).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומחנה (אסלאם) · ראה עוד »
מועתזילה
המועתזילה (المُعْتَزِلَة, תעתיק מדויק: מֻעְתַזִלָה) היא אסכולה תאולוגית רציונליסטית עתיקה באסלאם שהתפתחה בערים בצרה ובגדאד בין המאה ה-8 וה-10 לספירה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומועתזילה · ראה עוד »
מוחמד א-תקי
מקדש קדימיה בו נקבר האימאם התשיעי מוחמד א-תיקי לצידו של האימאם השביעי בכאזמיה בעיר בגדאד מֻחַמַד אִבְן עַלי אַ(ל)-תַקי הוא האימאם השיעי התשיעי, על פי מסורת התריסריים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומוחמד א-תקי · ראה עוד »
מודל הארץ ככדור
איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספֵירות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי תפיסת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, בה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ כעובדה פיזיקלית מוכחת.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ומודל הארץ ככדור · ראה עוד »
אל ג'אחז
אבו עות'מאן עמר אבן בחר אל-כינאני אל-בצרי (בערבית: أبو عثمان عمرو بن بحر الكناني البصري) אשר מוכר בכינוי אל-ג'אחז (الجاحظ, "בעל העיניים הבולטות או המתרכזות") היה מלומד וסופר ערבי מהפופולרים ביותר מימי תור הזהב של האסלאם.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל ג'אחז · ראה עוד »
אל-מעתצם
אל-מעתצם באללה (מילולית: המחפש מחסה באל), אבו אסחאק מחמד בן הארון א-רשיד (בערבית: المعتصمبالله, ابو اسحاق محمد بن هارون الرشيد) נולד בשנת 794 והיה הח'ליף העבאסי ששלט בין השנים 833 ו-842.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מעתצם · ראה עוד »
אל-מדרסה א-תנכיזיה
קמרון הכניסה למדרסת תנכזיה עיטורי הקירות בתנכזיה גומחת התפילה המוסלמית מפת הרובע המוסלמי אל-מדרסה אל-תנכיזיה (בערבית: المدرسة التنكزية, נקרא גם אל-מחכמה ולעיתים "המחכמה") היא מבנה מדרסה ממלוכית סמוך לכותל המערבי בסוף רחוב השלשלת בירושלים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מדרסה א-תנכיזיה · ראה עוד »
אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי)
אל-מהדי (מילולית: המנחה בדרך מישרים, הגואל), אבו עבדאללה מחמד בן אל-מנסור (בערבית: المهدي, ابو عبد الله محمد بن المنصور) נולד בשנת 745, והיה הח'ליפה העבאסי השלישי בין השנים 775–785.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) · ראה עוד »
אל-אמין
אל-אמין (מילולית: הנאמן), אבו עבדאללה מוחמד בן הארון א-רשיד (בערבית: الامين ابو عبد الله محمد بن هارون الرشيد), נולד בשנת 787, ירש את אביו הארון א-רשיד ב-809 והיה הח'ליף העבאסי עד למותו בשנת 813.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-אמין · ראה עוד »
אל-פרע'אני
250px אל-פרע'אני, אבו אל-עבאס מחמד בן כת'יר (בערבית: ابو العباس محمد بن كثير الفرغاني; בלועזית: Alfraganus) היה אסטרונום פרסי בן המאה ה-9.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-פרע'אני · ראה עוד »
אל-ואת'ק הראשון
אל-ואת'ק באללה הראשון (מילולית: האדוק באל), אבו ג'עפר הארון בן מחמד אל-מעתצם (בערבית: الواثق بالله, ابو جعفر هارون بن المعتصمبالله) נולד בשנת 816 והיה הח'ליף העבאסי שמשל בסאמרא משנת 842 עד מותו בשנת 847.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואל-ואת'ק הראשון · ראה עוד »
אלמאמון
#הפניה אל-מאמון.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואלמאמון · ראה עוד »
אלמגסט
עמוד מתוך התרגום ללטינית של האלמגסט. אַלְמַגֶסְט הוא השם המקובל היום לספרו של האסטרונום היווני תלמי, שהתפרסם במהלך המאה ה-2 לספירה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואלמגסט · ראה עוד »
אלכימיה
"האלכימאי, בחיפושו אחר אבן החכמים, מגלה את הזרחן, ומתפלל לסיום מוצלח של הניסוי כמנהג האסטרולוגים הכימיים הקדומים", ג'וזף רייט מדרבי, 1771 "מעבדתו של האלכימאי", ציור מאת הנס פרדמן דה פריס אלכימיה (מערבית: الكيمياء, "אל-כִּימיאא") היא תחום של חקר החומרים בטבע, שהתפתח החל משלהי העת העתיקה (המאה ה-5) ולאורך ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואלכימיה · ראה עוד »
אחמד אבן חנבל
אחמד בן מחמד בן חנבל אבו עבדאללה אל-שיבאני (בערבית: الاماماحمد بن محمد بن حنبل, ابو عبد الله الشيباني) (780–855), היה פוסק שריעה ותאולוג אסלאמי חשוב, ואבי האסכולה החנבלית, הנחשבת לאסכולה השמרנית ביותר מבין ארבע האסכולות באסלאם הסוני.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואחמד אבן חנבל · ראה עוד »
אבראהים אבן אל-אע'לב
__ללא_תוכן__ הערך הנקוב על הבול: 250 מילים (רבע דינר תוניסאי) אבראהים אבן אל-אע'לב (בערבית: إبراهيمبن الأغلب; 756, ח'וראסאן – 9 ביולי 812, קירואן) היה הראשון בשושלת האע'לבים באיפריקיה (800–909).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואבראהים אבן אל-אע'לב · ראה עוד »
אבו מעשר אל-בלח'י
אַבּוּ מַעְשַׁר גַ'עְפַר בְּן מֻחַמַּד בְּן עֻמַר אַלְ-בַּלְחִ'י (בערבית: أبو معشر جعفر بن محمد بن عمر البلخي; 10 באוגוסט 787–9 במרץ 886), נקרא גם בספרות העברית אַלְבּוּמַאסַר או אַלְבּוּמַאצַר כתעתיק לשמו בלטינית Albumasar, היה אסטרולוג מוסלמי פרסי, מהבולטים שבאסטרולוגים בחצר בית עבאס בבגדאד.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואבו מעשר אל-בלח'י · ראה עוד »
אבו נוואס
אַבּוּ נֻוַאס אלְ-חַסַן בְּן הַאנִי אלְ-חַכַּמִיּ (בערבית: أبو نواس الحسن بن هانئ الحكمي; 750–810 או 815) היה משורר ערבי.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואבו נוואס · ראה עוד »
אג'תהאד
ממוזער אג'תהאד (בערבית: اجتهاد, נהגה: אִגְ'תִהָאד, מילולית: חריצות או מאמץ) הוא מונח אסלאמי המתייחס לגזירת הלכות חדשות בידי חכמי הלכה בסוגיות שלגביהן לא קיימת הכרעה ברורה בספרות ההלכתית הקיימת.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואג'תהאד · ראה עוד »
אוניברסיטת קורדובה הפרטית
אוניברסיטת קורדובה הפרטית (בערבית: جامعة قرطبة الخاصة, באנגלית: Cordoba Private University – CPU; בעבר אוניברסיטת אל-מאמון למדע ולטכנולוגיה על שמו של הח'ליפה העבאסי השביעי, אל-מאמון) היא אוניברסיטה פרטית בסוריה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואוניברסיטת קורדובה הפרטית · ראה עוד »
אימאם אל-תרמיד'י
אבו עיסא מחמד בן עיסא אבן סווארה אבן מוסא אבן אלדהאק אלסלמי א-תרמד'י (בפרסית: ابو عیسی محمد بن عیسی ابن سواره ابن موسی ابن الدهک السلومی الترمذی) (824–892) הידוע כאימאם אל-תרמיד'י, היה חוקר אסלאמי פרסי ואספן חדית' שחיבר את אוסף החדית' הנודע "סֻנן תרמד'י" (פרסית: سنن ترمذی), אשר נמצא בין ששת ספרי החדית' החשובים בקרב המוסלמים הסונים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ואימאם אל-תרמיד'י · ראה עוד »
עלי א-רידא
מקדש האימאם א-רידא במשהד עלי א-רידא (בערבית: علی بن موسی الرضا; תעתיק מדויק: עלי בן מוסא אלרצ'א; בפרסית נהגה כעלי בן מוסא א-רֵזא; 1 בינואר 766 – 26 במאי 818) היה האימאם השיעי השמיני.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועלי א-רידא · ראה עוד »
עליית יהודים להר הבית
ממוזער ממוזער עליית יהודים להר הבית היא תופעה דתית שבמסגרתה יהודים עולים להר הבית, המקום בו על פי המסורת היהודית ניצבו בית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועליית יהודים להר הבית · ראה עוד »
עבד אל-מלכ
כיפת הסלע, מבט מתוך הר הבית. עבד אל-מַלִכּ בן מרואן (בערבית: عبد الملك بن مروان; 646 – 9 באוקטובר 705) היה הח'ליף החמישי מבית אומיה, שלט משנת 685 עד מותו.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ועבד אל-מלכ · ראה עוד »
צורת הארץ
שער הספר "צורת הארץ" במהדורה השנייה כריכת הספר "צורת הארץ" במהדורה האחרונה צורת הארץ, הוא ספר אסטרונומיה בעברית מאת רבי אברהם בר חייא העוסק בנושאים הבאים: מהלך הירח, ליקויי חמה ולבנה, מהלך כוכבי הנבוכה, תיאור אופן המזלות, חלוקת כוכב ארץ לאזורי אקלים, מידת כוכב ארץ והוויכוח סביב מהלך כוכבי שבת.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וצורת הארץ · ראה עוד »
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וראש הגולה · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ושומרונים · ראה עוד »
תור הזהב של האסלאם
תור הזהב של האסלאם (בערבית: العصر الذهبي للإسلام) הוא כינוי לתקופה שבין המאה ה-8 לספירה ועד למאה ה-13 לספירה, או המאה ה-16 לספירה שבה אימפריות מוסלמיות נהנו משגשוג צבאי, עוצמה כלכלית ופריחה תרבותית בתחומים רבים הכוללים את האמנות, האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה והפיזיקה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ותור הזהב של האסלאם · ראה עוד »
לבנון בתקופת הערבים והממלוכים
עד לכיבוש הערבי היה האזור בו שוכנת היום לבנון נתון לשליטתם של מעצמות עתיקות שונות כמו פרס, רומא, ולבסוף - ביזנטיון.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ולבנון בתקופת הערבים והממלוכים · ראה עוד »
זיריאב
קורדובה, ספרד; זיריאב מגולם בדמות השחרור שעל העוד זיריאב (בערבית ופרסית: زرياب, בשמו המלא אבו אל-חסן עלי אבן נאפע; أبو الحسن علي ابن نافع בערך 789–857) היה מוזיקאי איראני, זמר, נגן עוד, מלחין ומורה, שפעל בעיראק, בצפון אפריקה ובאל-אנדלוס ונחשב לאבי המוזיקה הערבית אנדלוסית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וזיריאב · ראה עוד »
חביב בן אוס אבו תמאם
חביב בן אוס אבו תמאם (בערבית:; בקירוב 796/807 – 845), מוכר יותר בכוניה אבו תמאם (בערבית), היה משורר ערבי שנולד להורים נוצרים והתאסלם במהלך חייו.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וחביב בן אוס אבו תמאם · ראה עוד »
חג'ר אל-חטים
תרשים חלקי הכעבה. חג'ר אל - חטים (מספר 5 בתרשים). מתפללים סביב הכעבה. בתמונה ניתן לראות את חג'ר אל חטים. חג'ר אל-חטים (בערבית: الحجر الحطيم, שפירושו: "האבן המנותצת"), המכונה גם חג'ר אסמאעיל (حجر إسماعيل "אבן ישמעאל") היא אבן שבורה המהווה את היסוד של הכעבה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וחג'ר אל-חטים · ראה עוד »
באבכ ח'ראמדין
מפת אזרבייג'ן במאה התשיעית באבכּ ח'ראמדין (בפרסית: بابک خرمدین, השם "באבכּ" מקורו בפרסית האמצעית - פאפכּ.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובאבכ ח'ראמדין · ראה עוד »
בנו מוסא
פנאומטיים בנו מוסא (מילולית: בניו של מוסא) היו שלושה אחים ממוצא פרסי בבגדאד של המאה ה-9 שכתבו חיבורים משותפים חשובים על מתמטיקה ומדעים, והיו ידועים בין הממציאים הגדולים של זמנם.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובנו מוסא · ראה עוד »
ברמכים
הברמכים, בערבית אל-בַרַאמִכַה (البرامكة), היו משפחת וזירים גדולים שהשיגה השפעה רבה בתקופתם של כמה ח'ליפים עבאסיים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וברמכים · ראה עוד »
ברית שבטי תנוח'
ברית שבטי תנוח' (בערבית: تنوخ, תנוח' או التنوخيون, "התנוח'יים") הייתה התאחדות של מספר שבטים שמקורם בשבטים יַמַנים מחצי האי ערב, השבטים נדדו לאזור הסהר הפורה בתקופה הקדם-אסלאמית, והתנצרו בתקופת הקיסר ואלנס. היו בעלי הברית הערבים המרכזיים של הביזנטים והשתתפו בקרבות כנגד הכיבוש הערבי שבעקבותיו חלקם התאסלמו. במחצית השנייה של המאה השמינית הוכרחו להתאסלם על ידי שליטי בית עבאס. שבטי תנוח' היו מהמצטרפים הראשונים לדת הדרוזית בתקופת ההטפה (1043-1017) ובמאה ה-15 הגיעו לשיא עוצמתם בהנהגתה. בתחילת המאה ה-16 ירדו מגדולתם ובמקומם עלו מנהיגים דרוזים משבט מע'ן שהיו בעלי ברית של העות'מאנים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וברית שבטי תנוח' · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובגדאד · ראה עוד »
בית עבאס
הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובית עבאס · ראה עוד »
בית החוכמה
מלומדים קוראים ספרים בבית החוכמה בית החוכמה (בערבית بيت الحكمة בית אל־חכמה) היה מוסד שפעל בבגדאד בין המאה ה-9 עד המאה ה-13 לספירה, ושימש מכון לתרגום כתבי יד, ספרייה ומכון מחקר.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ובית החוכמה · ראה עוד »
ג'עפר אבן יחיא אלברמכי
ג'עפר אבן יחיא אלברמכי (בערבית: جعفر بن يحيى פרסית: جعفر بن یحیی برمکی; 767–803) היה אציל ערבי ממוצא פרסי בן למשפחת הברמכים הידועה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וג'עפר אבן יחיא אלברמכי · ראה עוד »
המעוז של באבכ
המעוז של בּאבּכּ או המצודה של באבכ (בפרסית:قلعه بابک או دژ بابک או באזרית: قلعه بابک או Bəzz qalası) הוא מצודה גדולה על פסגת הר ביערות ארסברן, 50 ק"מ מהעיר אהר, 6 ק"מ דרומית-מערבית מהעיר כליבאר שבצפון-מערב איראן, לפי אבן אל-נדים, זה היה מעוזם של ג'ווידאן ושל באבכ ח'ראמדין, מנהיגי הח'וראמים באזרבייג'ן המזרחית או האיראנית, שהתקוממו בשנים 816–838 נגד הח'ליפות העבאסית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והמעוז של באבכ · ראה עוד »
המשלחת הקרולינגית להארון אל-רשיד
הארון א-רשיד מקבל את המשלחת הקרולינגית, ציור מעשה ידי יוליוס קוכהרט המשלחת הקרולינגית להארון א-רשיד יצאה לבגדאד בשנת 797 מאאכן אשר בגרמניה, תחת שלטונו של קרל הגדול, אל הח'ליף העבאסי החמישי, במטרה ליצור קשרי ידידות עם הממלכה העבאסית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והמשלחת הקרולינגית להארון אל-רשיד · ראה עוד »
האינטרמצו האיראני
האינטרמצו (Intermezzo) האיראני הוא מונח המתייחס למאות התשיעית עד האחת-עשרה, הנחשבות שיאה של ההשפעה האיראנית (הפרסית) על העולם המוסלמי, בעיקר בזכות מורשת התרבות האיראנית הקדם-אסלאמית, ובמיוחד התרבות הסאסאנית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והאינטרמצו האיראני · ראה עוד »
העשור השני של המאה ה-9
העשור השני של המאה ה-9 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 810 והסתיים ב-31 בדצמבר 819.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והעשור השני של המאה ה-9 · ראה עוד »
הקוראן הכחול
__ללא_תוכן__ קטר) הקוראן הכחול (בערבית: المصحف الأزرق) הוא כתב-יד יחידאי של הקוראן, הנחשב לאחד מיקרי הערך בעולם האסלאמי.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והקוראן הכחול · ראה עוד »
השושלת הסאמאנית
השושלת הסאמאנית הייתה משפחה פרסית במוצאה אשר צאצאיה הקימו אמירות אוטונומית בתחומי הח'ליפות העבאסית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והשושלת הסאמאנית · ראה עוד »
השושלת הטאהרית
השושלת הטאהרית (בפרסית: طاهریان) הקימה נציבות עם מידה רבה של אוטונומיה בשטחים המזרחיים של הח'ליפות העבאסית.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והשושלת הטאהרית · ראה עוד »
הח'ליפים לבית עבאס
המטיף במסגד ומאחוריו הנסים השחורים שהיו הסממן העיקרי לנוכחות העבאסית, 1237. הח'ליפים לבית עבאס היו הח'ליפים שזכו להכרת מרבית העולם האסלאמי בין מחצית המאה ה-8 וראשית המאה ה-16 לספירה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והח'ליפים לבית עבאס · ראה עוד »
היסטוריה של איראן
ציור פרסי מהמאה ה-14 בו נראה מפגש בין מלך פרס במאה השישית ח'וסרו הראשון לבין נציגים מהודו איראן הייתה בעבר אימפריה עצומה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והיסטוריה של איראן · ראה עוד »
היסטוריה של המתמטיקה
פעולות החשבון. היסטוריה של המתמטיקה היא תחום מחקר העוסק בהתפתחות המתמטיקה בחברה האנושית, מראשיתה של המתמטיקה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והיסטוריה של המתמטיקה · ראה עוד »
היסטוריה של האריתמטיקה
מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »
היסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20
פיזיקה היא חקר הטבע, ובמיוחד חקר תופעות הטבע המדידות, כגון תנועתם של כוכבים, דינמיקה של גופים על פני כדור הארץ, תנועת נוזלים, חום, אור וכיוצא באלה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון והיסטוריה של הפיזיקה עד המאה ה-20 · ראה עוד »
כרבלא
כרבלא (בערבית: كربلاء, תעתיק מדויק: כַּרְבַּלַאא') היא עיר באזור הפרת האמצעי במרכז עיראק ובירת המחוז הקרוי על שמה, כ-88 ק"מ מדרום-מערב לבירה בגדאד.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכרבלא · ראה עוד »
כלאם
כַּלאם (בערבית: کلام) הוא תחום מחשבה תאולוגי באסלאם אשר מבקש, בעזרת דרכים פילוסופיות-שכליות, להצדיק את אמונת הדת ומצוות האסלאם ולשלול דעות מנוגדות לה.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכלאם · ראה עוד »
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וכיפת הסלע · ראה עוד »
ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת
מפת ירושלים בתקופה המוסלמית על פי ארקולף, כתב יד מהמאה ה-9 התקופה הערבית הקדומה בירושלים נמשכה לאורך המחצית השנייה של האלף הראשון לספירה, משנת 638, עם כיבושה על ידי הפולשים הערבים-מוסלמים מידי הביזנטים.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון וירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת · ראה עוד »
יחסי סונים–שיעים
האסלאם הסוני והאסלאם השיעי הם שני הזרמים המרכזיים באסלאם.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ויחסי סונים–שיעים · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ויהדות בבל · ראה עוד »
14 בספטמבר
14 בספטמבר הוא היום ה-257 בשנה בלוח הגרגוריאני (258 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו14 בספטמבר · ראה עוד »
786
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו786 · ראה עוד »
814
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו814 · ראה עוד »
833
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו833 · ראה עוד »
9 באוגוסט
9 באוגוסט הוא היום ה-221 בשנה, (222 בשנה מעוברת) בשבוע ה-33 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אל-מאמון ו9 באוגוסט · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אל-מאמון
