גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
14 יחסים: מסגד אל-אקצא, אל-מהדי (ח'ליף עבאסי), אגאפיוס מהייראפוליס, עבאסה, שנות ה-70 של המאה ה-8, ח'יזוראן, באר זמזם, באבכ ח'ראמדין, ברית שבטי תנוח', ג'עפר אבן יחיא אלברמכי, ג'ונד פלסטין, הארון א-רשיד, כסווה, 775.
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »
אל-מהדי (ח'ליף עבאסי)
#הפניה אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי).
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) ואל-מהדי (ח'ליף עבאסי) · ראה עוד »
אגאפיוס מהייראפוליס
מחבוב אבן קוסטנטין (בערבית: محبوب إبن قسطنطين, שם נוצרי שקיבל את הצורה הלטינית אגאפיוס בן קונסטנטין; נפטר בשנת 941/2 לספירה) היה סופר והיסטוריון ערבי נוצרי, הידוע בעיקר בזכות חיבורו הארוך "כיתאב אל-עונואן" ("ספר הכותרות" או "ההיסטוריה").
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) ואגאפיוס מהייראפוליס · ראה עוד »
עבאסה
עבאסה (בערבית: عباس; 765–803) הייתה נסיכה ערבייה מבית עבאס.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) ועבאסה · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-8
שנות ה-70 של המאה ה-8 היו העשור השמיני של המאה ה-8, החלו ב-1 בינואר 770 והסתיימו ב-31 בדצמבר 779.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) ושנות ה-70 של המאה ה-8 · ראה עוד »
ח'יזוראן
אל-ח'יזוראן בנת עטאא' (בערבית: الخيزران بنت عطاء) הייתה שפחתו התימניה של הח'ליף העבאסי אל-מהדי, ואימם של הח'ליפים אל-האדי והארון א-רשיד.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) וח'יזוראן · ראה עוד »
באר זמזם
הכניסה לבאר זמזם מים מזמזם בבקבוק פלסטיק להפצה לא מסחרית בפקיסטן. הפצת מים בצורה זו נהוגה בפקיסטן בין חברים ובני משפחה של השבים מחאג' ומעומרה באר זמזם (בערבית: زمزم) היא באר מים הנמצאת במסגד אל-חראם במכה ערב הסעודית, 20 מטרים מזרחית לכעבה.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) ובאר זמזם · ראה עוד »
באבכ ח'ראמדין
מפת אזרבייג'ן במאה התשיעית באבכּ ח'ראמדין (בפרסית: بابک خرمدین, השם "באבכּ" מקורו בפרסית האמצעית - פאפכּ.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) ובאבכ ח'ראמדין · ראה עוד »
ברית שבטי תנוח'
ברית שבטי תנוח' (בערבית: تنوخ, תנוח' או التنوخيون, "התנוח'יים") הייתה התאחדות של מספר שבטים שמקורם בשבטים יַמַנים מחצי האי ערב, השבטים נדדו לאזור הסהר הפורה בתקופה הקדם-אסלאמית, והתנצרו בתקופת הקיסר ואלנס. היו בעלי הברית הערבים המרכזיים של הביזנטים והשתתפו בקרבות כנגד הכיבוש הערבי שבעקבותיו חלקם התאסלמו. במחצית השנייה של המאה השמינית הוכרחו להתאסלם על ידי שליטי בית עבאס. שבטי תנוח' היו מהמצטרפים הראשונים לדת הדרוזית בתקופת ההטפה (1043-1017) ובמאה ה-15 הגיעו לשיא עוצמתם בהנהגתה. בתחילת המאה ה-16 ירדו מגדולתם ובמקומם עלו מנהיגים דרוזים משבט מע'ן שהיו בעלי ברית של העות'מאנים.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) וברית שבטי תנוח' · ראה עוד »
ג'עפר אבן יחיא אלברמכי
ג'עפר אבן יחיא אלברמכי (בערבית: جعفر بن يحيى פרסית: جعفر بن یحیی برمکی; 767–803) היה אציל ערבי ממוצא פרסי בן למשפחת הברמכים הידועה.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) וג'עפר אבן יחיא אלברמכי · ראה עוד »
ג'ונד פלסטין
ג'ונד פִלסטין (בערבית: جُنْد فِلَسْطِيْن, תעתיק: גֻ'נְד פִלַסְטִין, "המחוז הצבאי של פלסטין") היה אחד המחוזות הצבאיים של הפרובינציה האומיית והעבאסית של בלאד א-שאם (הארץ הנמצאת צפונית לחצי האי ערב, סוריה רבתי כולל ארץ ישראל), שאורגן זמן קצר לאחר הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-7.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) וג'ונד פלסטין · ראה עוד »
הארון א-רשיד
משלחת של המלך קארל הגדול רחוב הארון א-רשיד בשכונת באב א-זאהרה בירושלים הַאר֫וּן א-רַּשִׁ֫יד (בערבית: هَارُون الرَّشِيد, 17 במרץ 766 – 24 במרץ 809) היה הח'ליפה העבאסי החמישי (לפניו שלט אחיו אל-האדי, ואחריו שלט בנו אל-אמין).
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) והארון א-רשיד · ראה עוד »
כסווה
כסווה (בערבית: كسوة) הוא הבד אשר מכסה ומקיף את הכעבה.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) וכסווה · ראה עוד »
775
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אל-מהדי (ח'ליפה עבאסי) ו775 · ראה עוד »
