גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
31 יחסים: מאיר הילדסהיימר (היסטוריון), מסכת פאה, מסכת קינים, מסכת יבמות, מבשרי הציונות, מהר"א גריידץ, אליהו גוטמאכר, אברהם לנדא, אגרות הראיה, עמק בית שאן, עקיבא איגר, פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט, צבי הירש קלישר, ציונות, ציונות בגרמניה, ציונות דתית, שמעון ברמן, שדה אליהו, חצר הירשנזון, חיים אלעזר וקס, חיים הירשנזון, דרישת ציון, ה'תקנ"ו, ה'תרל"ה, היתר מכירה, כ"ד בתשרי, כבוד הלבנון, יעקב לורברבוים, יצחק דב במברגר, ישראל שמעון שיין, יהודה יודל רוזנברג.
מאיר הילדסהיימר (היסטוריון)
מאיר הילדסהיימר (נולד בשנת 1940) הוא היסטוריון ישראלי, חוקר תולדות עם ישראל בעת החדשה באירופה ובארץ ישראל, ראש מכללת אורות ישראל, פרופסור אמריטוס במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר ראש הקתדרה על שם הרב שמשון רפאל הירש לחקר תנועת תורה עם דרך ארץ.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ומאיר הילדסהיימר (היסטוריון) · ראה עוד »
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ומסכת פאה · ראה עוד »
מסכת קינים
מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ומסכת קינים · ראה עוד »
מסכת יבמות
ללא.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ומסכת יבמות · ראה עוד »
מבשרי הציונות
הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ומבשרי הציונות · ראה עוד »
מהר"א גריידץ
#הפניה אליהו גוטמכר.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ומהר"א גריידץ · ראה עוד »
אליהו גוטמאכר
#הפניה אליהו גוטמכר.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ואליהו גוטמאכר · ראה עוד »
אברהם לנדא
רבי אברהם לנדא (ה'טשכנובר'; תקמ"ד, 1784 - ה' באדר א' תרל"ה, 1875) היה רב, פוסק ואדמו"ר במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ואברהם לנדא · ראה עוד »
אגרות הראיה
סדרת '''אגרות הראיה''' במהדורות מוסד הרב קוק, מכון הרצי"ה ובית הרב קוק, לצד הספר '''אגרות לראי"ה''' ספר אגרות הראיה (ראשי תיבות של אגרות הרב אברהם יצחק הכהן) הוא סדרת ספרים המקבצים מכתבים שכתב הרב קוק.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ואגרות הראיה · ראה עוד »
עמק בית שאן
חפירות בית שאן עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ועמק בית שאן · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ועקיבא איגר · ראה עוד »
פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט
תרנגול הקרבות הידוע ש.ר. הירש, ניצתה מלחמת קולמוסים". פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט או פולמוס הפרישה (בגרמנית: Hirsch-Bamberger Streit, "פולמוס הירש-במברגר") הוא כינויה של מחלוקת שפרצה בקהילה היהודית בפרנקפורט ב-1877, בשאלה אם על המיעוט האורתודוקסי שומר המצוות לפרוש מן הרוב הליברלי המחולן והתומך ברפורמה דתית.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ופולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט · ראה עוד »
צבי הירש קלישר
הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וצבי הירש קלישר · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וציונות · ראה עוד »
ציונות בגרמניה
ניתן לחלק את ציונות גרמניה לארבע תקופות: הראשונה מהקונגרס הציוני העולמי הראשון ב-1897 ועד לסיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וציונות בגרמניה · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וציונות דתית · ראה עוד »
שמעון ברמן
שמעון בֶּרְמַן (בכתיב ארכאי: בערמאן; תקע"ח, 1818, קרקוב – כ"ח בטבת תרמ"ד, 26 בינואר 1884, טבריה) היה מחובבי ציון, מהראשונים שפעלו באופן מעשי להתיישבות יהודית חקלאית בארץ ישראל במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ושמעון ברמן · ראה עוד »
שדה אליהו
שלט ב"חורשת הבית האדום" מול שדה אליהו העמדה הדרומית של שדה אליהו (1943), כיום - במרכז הקיבוץ שְׂדֵה אֵלִיָּהוּ הוא קיבוץ בעמק בית שאן המשתייך לקיבוץ הדתי.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ושדה אליהו · ראה עוד »
חצר הירשנזון
מפת האזור חצר הירשנזון הייתה מתחם מגורים יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וחצר הירשנזון · ראה עוד »
חיים אלעזר וקס
הרב חיים אלעזר וקס (בכתיב יידי: וואקס, ה'תקפ"ב, 1822 – א' בתמוז ה'תרמ"ט, 1889) היה רב ופוסק מפורסם בפולין בסוף המאה ה-19, מחבר הספר "נפש חיה", התבלט במיוחד בתמיכתו ביישוב ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וחיים אלעזר וקס · ראה עוד »
חיים הירשנזון
הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 – י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית. פעל בירושלים ושימש כרבה של העיר הובוקן שבניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וחיים הירשנזון · ראה עוד »
דרישת ציון
שער '''דרישת ציון''' במהדורה משנת 1899 עטיפת '''דרישת ציון''' במהדורתו של יהודה עציון משנת 2002 דרישת ציון הוא ספר מאת הרב צבי הירש קלישר, הכולל פרקים מחשבתיים והלכתיים, ובו פורש הרב קלישר את משנתו בדבר יישוב ארץ ישראל וחידוש עבודת הקרבנות.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ודרישת ציון · ראה עוד »
ה'תקנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וה'תקנ"ו · ראה עוד »
ה'תרל"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וה'תרל"ה · ראה עוד »
היתר מכירה
דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר והיתר מכירה · ראה עוד »
כ"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וכ"ד בתשרי · ראה עוד »
כבוד הלבנון
גליונו הראשון של '''כבוד הלבנון''', כמוסף בתוך גליונו הראשון של "הלבנון". בשער: חידושי תורה של הרבנים משה יהודה לייב זילברברג ויהוסף שוורץ כבוד הלבנון היה כתב עת תורני שנדפס בתור המוסף התורני של עיתון "הלבנון".
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וכבוד הלבנון · ראה עוד »
יעקב לורברבוים
רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ויעקב לורברבוים · ראה עוד »
יצחק דב במברגר
הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; ה' בחשוון ה'תקס"ח, 6 בנובמבר 1807 – ט"ז בתשרי ה'תרל"ט, 13 באוקטובר 1878) היה רבה של וירצבורג, פוסק הלכה, ומגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ויצחק דב במברגר · ראה עוד »
ישראל שמעון שיין
הרב ישראל שמעון שיין (1857 – 11 במאי 1920, כ"ג באייר ה'תר"פ) היה ממייסדי שכונת מאה שערים בירושלים, שימש כמזכירם של הרב שמואל סלנט, הרב יהושע לייב דיסקין והרב שניאור זלמן פראדקין.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר וישראל שמעון שיין · ראה עוד »
יהודה יודל רוזנברג
מתוך קונטרס "גורל העשיריות" שהדפיס הרב רוזנברג. חוברת קצרה זו, ייחודית במינה, אמורה להשיב תשובה מקורית לשואל, על כל שאלה שיישאל, זאת על ידי חישובים, דילוגים, מספרים ואותיות, וע"פ ארבעה לוחות, כמו זה שמוצג בתמונה. הרב יהודה יודל רוזנברג (בכתיב יידי: ראזענבערג; תר"ך, 24 בדצמבר 1860 גנברזוב, פולין – כ"ו בתשרי תרצ"ו, 23 באוקטובר 1936, מונטריאול, קנדה) היה רב וסופר שהתפרסם עקב חיבור כתבים שייחס לסופרים קדומים, שגר בפולין והיגר בסוף ימיו למונטריאול שבקנדה.
חָדָשׁ!!: אליהו גוטמכר ויהודה יודל רוזנברג · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אליהו_גוטמכר
