סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אליהו הכהן גאון

מַדָד אליהו הכהן גאון

מושב דלתון רבי אליהו הכהן גאון (בן רבי שלמה בר יוסף הכהן גאון), היה ראש ישיבת גאון יעקב. [1]

16 יחסים: מערת הלל, אליהו הכהן (פירושונים), אהרן בן מאיר, סנהדרין, רב אביתר גאון, רבי יוסי הגלילי, שלמה הכהן גאון (השני), חיפה, גאונים, ד'תתמ"ד, דניאל בן עזריה, דלתון (מושב), הנגידות במצרים, ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים), יוסף הכהן גאון (השלישי), 1083.

מערת הלל

מערת הלל הזקן מבפנים הכניסה למערת הלל מערת הלל (קרויה גם מערת הלל ותלמידיו או מערת הלל ושמאי) היא מערת קבורה וקבר צדיקים המיוחסת להלל הזקן (ובמקורות שונים גם לשמאי הזקן ולתלמידיהם) בסמוך למתחם קבר הרשב"י ומירון.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון ומערת הלל · ראה עוד »

אליהו הכהן (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון ואליהו הכהן (פירושונים) · ראה עוד »

אהרן בן מאיר

רבי אהרן בן מאיר הכהן (~ד'תר"כ (859) - ~ד'תר"צ (929)) היה ראש ישיבת גאון יעקב בארץ ישראל, ככל הנראה בטבריה, בחציה הראשון של המאה ה-10, תקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון ואהרן בן מאיר · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון וסנהדרין · ראה עוד »

רב אביתר גאון

רב אביתר גאון בן רב אליהו הכהן גאון (מכונה: רב אביתר הכהן; 1042–1112 בקירוב, (ד'תת"ב - ד'תתע"ג בלוח העברי) נמנה בין גאוני ארץ ישראל בתקופת הגאונים ואחרון ראשי ישיבת ארץ ישראל - "ישיבת גאון יעקב".

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון ורב אביתר גאון · ראה עוד »

רבי יוסי הגלילי

חזית קברו של רבי יוסי הגלילי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי היה מגדולי וחשובי התנאים שבדור השלישי (תחילת המאה השנייה), ביבנה.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון ורבי יוסי הגלילי · ראה עוד »

שלמה הכהן גאון (השני)

רבי שלמה בן אליהו הכהן גאון או רבי שלמה גאון (השני), כיהן כראש ישיבת גאון יעקב.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון ושלמה הכהן גאון (השני) · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון וחיפה · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון וגאונים · ראה עוד »

ד'תתמ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון וד'תתמ"ד · ראה עוד »

דניאל בן עזריה

דניאל בן עזריה (נפטר באלול ד'תתכ"ב, 1062) היה גאון ארץ ישראל וראש ישיבת גאון יעקב משנת 1051 עד 1062.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון ודניאל בן עזריה · ראה עוד »

דלתון (מושב)

כרם מושלג בדלתון אגם דלתון - מערבית ליישוב דלתון דַּלְתּוֹן הוא מושב בצפון ישראל, כ-5 ק"מ מצפון לצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון ודלתון (מושב) · ראה עוד »

הנגידות במצרים

הנגידות הייתה מוסד ההנהגה של הקהילה היהודית במצרים בתקופת שלטונם של הפאטמים, האיובים והממלוכים, החל ב ועד המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון והנגידות במצרים · ראה עוד »

ישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים)

הישיבה הארץ ישראלית, אשר כונתה גם "ישיבת גאון יעקב" ו-"ישיבת ארץ הצבי", הייתה בית מדרש ובית הוראת הלכה, מאז המאה ה-6 עד המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון וישיבת ארץ ישראל (ימי הביניים) · ראה עוד »

יוסף הכהן גאון (השלישי)

רבי יוסף בן שלמה גאון (נפטר ב-ד'תתי"ד, 1053) חי ופעל בישיבת גאון יעקב כאב בית דין מסביב שנות ד'ת"ת (1039), היה אחיו של רבי אליהו גאון (רבי אליהו אחיו מילא את מקום אביהם רבי שלמה לכהן כראש ישיבת גאון יעקב).

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון ויוסף הכהן גאון (השלישי) · ראה עוד »

1083

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליהו הכהן גאון ו1083 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אליהו_הכהן_גאון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »