גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
22 יחסים: משה פרובינצאלו, מגילת אסתר, מיכאל יעקב ישראל, אליהו מפיסארו, אברהם אהרן פרייס, פמגוסטה, שפרה ופועה, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, גנייזנו, ה'רע"ג, ה'שמ"ו, ה'של"ח, המים העליונים, הגדה של פסח, כ"ב בכסלו, יצחק עראמה, יצחק פולקר, יהדות סלוניקי, יהדות פראג, יוסף קארו, יוסף קולון, יוסף טאיטאצאק.
משה פרובינצאלו
רבי משה פרובינצאלו או פרובינצאלי (ה'רס"ג, 1503 – ד' באלול ה'של"ו, יולי 1576) היה רב וראש ישיבה במודינה ומנטובה.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ומשה פרובינצאלו · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ומגילת אסתר · ראה עוד »
מיכאל יעקב ישראל
הרב מיכאל יעקב ישראל (תק"נ - י' באייר ה'תרט"ז; 1790–1856) היה רב ברודוס ובירושלים.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ומיכאל יעקב ישראל · ראה עוד »
אליהו מפיסארו
אליהו מפיסארו היה נוסע ועולה רגל יהודי, סוחר אמיד מהעיר פזארו באיטליה בשנות ה-60 של המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ואליהו מפיסארו · ראה עוד »
אברהם אהרן פרייס
הרב אברהם אהרן פרייס (ה'תרס"א – י"ט בניסן ה'תשנ"ד; 1 בדצמבר 1900 – 30 במרץ 1994) היה רב בטורונטו ואב בית הדין, ראש "ישיבת תורת חיים" המקומית וממנהיגי יהדות קנדה.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ואברהם אהרן פרייס · ראה עוד »
פמגוסטה
מסגד לאלה מוסטפא פאשה במבנה קתדרלת ניקולאוס הקדוש מן המאה ה-14 נמל פמגוסטה. תחריט מספרו של אולפרט דאפר, אמסטרדם, 1703 פמגוסטה (ביוונית: Αμμόχωστος (אמוכוסטוס); בטורקית: Gazimağusa או Mağusa (מאוסה)) היא עיר נמל לחוף המזרחי של האי קפריסין.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ופמגוסטה · ראה עוד »
שפרה ופועה
"שפרה ופועה לפני פרעה", ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו, 1896 שפרה ופועה הן שתי מיילדות, שסיפורן מופיע בתחילת ספר שמות.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ושפרה ופועה · ראה עוד »
בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
מצבת רבי מרדכי מרגליות בבית הקברות בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, המוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א (על שם הרמ"א הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר קז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ובית הקברות היהודי העתיק בקרקוב · ראה עוד »
גנייזנו
קתדרלת גנייזנו גניֶיזנוֹ (בפולנית:; בגרמנית: Gnesen, בפי היהודים: גניזן, גניזא או גניזען) היא עיר במערב-מרכז פולין, 50 ק"מ מזרחית לפוזנן.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי וגנייזנו · ראה עוד »
ה'רע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי וה'רע"ג · ראה עוד »
ה'שמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי וה'שמ"ו · ראה עוד »
ה'של"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי וה'של"ח · ראה עוד »
המים העליונים
תרשים של מים העליונים מתוך מעשה טוביה יסניץ ה'ת"פ על פי הסיפור המקראי של בריאת העולם, המים העליונים (בלשון המקרא: המים אשר מעל לרקיע) הם מים שנמצאים מעל לרקיע, והובדלו על ידי אלוהים מ"המים התחתונים" ביום השני מששת ימי בראשית.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי והמים העליונים · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי והגדה של פסח · ראה עוד »
כ"ב בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי וכ"ב בכסלו · ראה עוד »
יצחק עראמה
רבי יצחק עראמה (ה'ק"פ 1420 - ה'רנ"ד 1494) (נודע בשם בעל העקידה על שם ספרו "עקידת יצחק"), היה מחכמי ספרד בדור הגירוש.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ויצחק עראמה · ראה עוד »
יצחק פולקר
יצחק בן יוסף אבן פולקר (Pollegar/Polqar) היה פילוסוף יהודי בספרד של המאה ה־14, פייטן ופולמוסן.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ויצחק פולקר · ראה עוד »
יהדות סלוניקי
מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 יהדות סלוניקי (נקראה גם: 'ירושלים דבלקן') הייתה קהילה יהודית בסלוניקי, שנחשבה כקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ויהדות סלוניקי · ראה עוד »
יהדות פראג
בית העירייה היהודי ברובע יוספוב בפראג, נבנה בתקופתו של מרדכי מייזל, ועליו שעון ששעותיו מצוינות באותיות עבריות אלטנוישול מסמליה הנודעים של קהילת יהודי פראג יהדות פראג הייתה אחת הקהילות העתיקות והחשובות בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ויהדות פראג · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף קולון
רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) – ה'ר"ם 1480) היה רב, פוסק ומחבר.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ויוסף קולון · ראה עוד »
יוסף טאיטאצאק
רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.
חָדָשׁ!!: אליעזר אשכנזי ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אליעזר_אשכנזי
