תִקשׁוֹרֶת

356 יחסים: מאיר טובנהויז, מנחם שם טוב הכהן חסיד, מנדל קרמר, מניין לחורבן הבית, מניין השנים בלוח העברי, מסביב לעולם בשמונים יום, מסילת הרכבת יפו–ירושלים, מערת הנביאים, מעטפה, מצה, מרדכי אזרחי, מרדכי בן הלל הכהן, משפחת נשאשיבי, משפחת חוסייני, משקפת, משטרת ישראל, משטרה, משה מורו, משה חובב, משה בר-אשר, משה בר-נסים, משה ויטנברג, משכנות ישראל, משירי ארץ אהבתי (אלבום), מלחמת השפות, מטוס, מטולה, מזוזה, מזכרת משה, מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי, מברשת, מבשרת ציון (עיתון), מבשרי הציונות, מדבר צין, מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים, מימון בן-עטר, מינה ויצמן, מירון ח. איזקסון, מילון ספיר, מילון עברי, מילון בן-יהודה, מיכאל ארלנגר, אמציה פורת, אסתר שפירא גינזבורג, אפרים משה ליליין, אפרים כהן-רייס, אקדח, ארגון בן-יהודה, אריאל בן ציון, ארייה (חקלאות), ..., אלעזר בירבי קליר, אלברט רובין, אליעזר, אליעזר ליפמן זילברמן, אליעזר בן יהודה, אליעזר בן-יהודה (שיר), אליעזר בן־יהודה, אלישבע בסביץ', אליהו ספיר, אטימולוגיה, אחוזת בית, אב"י, אבן יהודה, אברהם מאפו, אברהם אלמליח, אברהם אלברט ענתבי, אגודת עזרא, אדוארד בולוור-ליטון, אהרן מאיר מזי"א, אהוד בן-יהודה, אופנה, אירקוטסק, אירה יאן, איתמר בן-אב"י, אילן אלדר, אידאולוגיה, נס ציונה, נסים אוחנה, נסים בכר, נפתלי הרץ אימבר, נפתלי הרץ ניימנוביץ', נפתלי הרץ טור-סיני, נתן אלתרמן, נחמה פוחצ'בסקי, נחל זרד, נחלאות, נחום מליץ, נחום סוקולוב, סנסקריט, ספרות, ספרות עברית, סיני פתר, סיפורה של מדינה עם סבא טוביה, עם הספר (סדרת ספרים), עם ואדמתו, עקיבא אריה ויס, עברית, עברית ישראלית, עגבנייה, עדינה כהנסקי, עולם קטון, עובד בן עמי, עיתונות מפלגתית בישראל, עיתונות נשים, עיתונות נשים עברית, עיתונות עברית, עיתונות בישראל, עיתונות ילדים, עיתוני ילדים בישראל, פנחס גרייבסקי, פנימייה, פנינה גרי, פסח חברוני, פרס ראש הממשלה ללשון העברית, פרס למדן, פרפראים, פרץ סמולנסקין, פרלמן, פורטה-פיאנו, פולמוס גדרה, פיליפ לנגסטף אורד גיא, צבי נרקיס, צביה הוברמן, צדוק כהן, ציונות ברוסיה, קפה פת (ירושלים), קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא, קדם (בית מכירות פומביות), קהילת יהודי דווינסק, ראע'ב נשאשיבי, ראש השנה למלכים ולרגלים, ראשון לציון, ראינוע, רפאל מאיר פאניז'ל, רפובליקה, רצח העם הארמני, רחל גלון, רחוב אתיופיה, רחוב סומסום (ישראל), רחוב שטראוס, רחוב בן יהודה, רחוב בן-יהודה (תל אביב), רחוב בן-יהודה (ירושלים), רחוב הגיא (העיר העתיקה), רחובות תל אביב-יפו, רוממה, רות אלמגור-רמון, רובינזון קרוזו, רכבת, ריבה, שמואל קרויס, שמואל ליב גורדון, שמואל דוד לוצאטו, שמואל הלר, שמות ספרי עיון, שמות רחובות בישראל, שאילת מילים, שם הפועל, שפה ברורה, שרגא בישגדא, שלמה פיינגולד, שלמה שילר, שלמה ישראל שיריזלי, שלום עליכם, שבתי צבי, שביל הראשונים ראשון לציון, שוק הכתנים, שכונת נשאשיבי, תמול שלשום, תקופת הביניים של העברית, תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית, תלפיות, תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים, תחדיש, תחיית הלשון העברית, תחיית ישראל, תולדות התשבץ העברי, תוכנית אוגנדה, תיאטרון בישראל, לאה אבושדיד, לשון ראשון, לשון חז"ל, לונדון פינת בן יהודה, לוז'קי, ט"ו באב, ט"ו באב (מועד), טלגרפיה, ז'ול ורן, זאב וילהלם הרצברג, זהר שביט, זיוה שמיר, חמצן, חמדה בן-יהודה, חנוכייה, חסיה סוקניק, חצר החבצלת, חצב מצוי, חלה, חבצלת (כתב עת), חגי ישראל ומועדיו, חגית רכבי ניקוליבסקי, חיה ציפה פינס, חיים קלמי, חיים בן-עטר (עיתונאי), חיים בז'רנו, חיים הררי (מחנך), חיים הירשנזון, חיים יעקב קרישבסקי, חיידקים, בן יהודה, בן-ציון טרגן, בני רוזנברג, בני ברית, בנימין זאב הרצל, בניין שערי צדק הישן, בניין בית המשפט העליון, בעין-דור, ברוך מיטרני, ברית עברית עולמית, בתי ניסן ב"ק, בתי קולנוע בירושלים, בלדור, בטי סלומון דה רוטשילד, בולי ישראל, בובה, בירושלים, בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי, בית חולים הרצוג, בית בן יהודה, בית הספר אוולינה דה רוטשילד, בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית, בית הספר חביב, בית הספר המנדטורי למשפטים, בית הסוהר המרכזי בירושלים, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הרב קוק, בית הכנסת תפארת ישראל, בית היתומות של חברת עזרה, בית היתומות הכללי ע"ש דוד וינגרטן, בית ויטנברג, גן בעברית, גצל זליקוביץ, גרעינים לבנים, גלידה, גוגל דודל, גיל אלדמע, גיל חובב, גילוי וכיסוי בלשון, דניאל דרונדה, דרורה בן אב"י, דב ירדן, דבורה בן-יהודה, דואר היום, דורש ציון, דוד גינצבורג, דוד ילין, דוד יודילוביץ, דוכיפת, דוכיפת מצויה, ה'תרמ"א, ה'תרמ"ב, ה'תרפ"ג, ה'תרי"ח, המאה ה-19, המשולש (ירושלים), המגיד, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, הארכיון הציוני המרכזי, האשכול (אנציקלופדיה), האגודה למען ירושלים, האגודה לאספרנטו בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הלאומית, העלייה הראשונה, העלייה השנייה (ספר), העברית (כתב עת), הצבי, הקונגרס האויכריסטי הבין-לאומי של 1893, הר הזיתים, הר-טוב, הרובע המוסלמי, השקפה (כתב עת), השחר, התעת'מנות, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, הלל הרשושנים, החרות, החברה המזרחנית הארץ-ישראלית, הבונים החופשיים בארץ ישראל, הבכור לבית אב"י, הגימנסיה העברית רחביה, הגייה תימנית, הוועד האודסאי, הכנסייה הארצישראלית, היסטוריה של רכבת ישראל, היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל, היהודים באים, היישוב הישן, היישוב היהודי בעזה, ועד הלשון העברית, ורוד, ורוד שושנה, וינסטון צ'רצ'יל, כ"א בטבת, כ"ו בכסלו, כרובית, כיכר ינקה קופלה, ימי פומפיי האחרונים, יעקב מאיר, יעקב אורנשטיין, יעקב שרתוק, יעקב שלמה חזנוב, יעקב חי בכור נסים, יעקב כנעני, יפה ברלוביץ, יצחק אברהם עבאדי, יצחק פרלמן, יצחק לופבן, יצחק לוי (פעיל ציוני), יצחק בן-צבי, יצחק ד'ארבלה, יציאה בשאלה, ירון אזרחי, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירושלים החדשה (אמנים), ישעיהו קרניאל, ישראל זנגוויל, ישראל דוב פרומקין, ילדות, יחס החרדים לציונות, יחיאל מיכל פינס, יהדות ישראל, יהושע סירקין, יהושע קניאל, יהושע ברזילי, יהודה קסטל, יהודה ליב אפל, יהודה ליב לוין, יהודה גור, יהודים ומילים, יואב קרני, יום הלשון העברית, יוסף נבון, יוסף שם-טוב (וטרינר), יוסף לנג, יוסף חזנוביץ, יוסף הלוי, יורם חטב, 100 מושגי יסוד, 16 בדצמבר, 1922 בארץ ישראל, 20 באוגוסט, 31 ביולי, 7 בפברואר, 7 בינואר. להרחיב מדד (306 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאיר טובנהויז

מאיר טובנהויז-מרכוס (כ"ט באדר תרכ"ה 1865 - כ"ב בחשון תרצ"ח 1938) היה רב, עיתונאי, מתרגם ופעיל חברתי, שהיה מייסד הספרייה העברית הראשונה בצפת, מייסד גן-הילדים העברי הראשון בעיר וממייסדי "בני ברית".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומאיר טובנהויז · ראה עוד »

מנחם שם טוב הכהן חסיד

הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד קטע טקסט בכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"), פרי עטו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד. תחתיו מתנוססת חתימתו המסוגננת. הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד (1851–1911) היה איש ציבור, דיין ופוסק, ממייסדי בית החולים משגב לדך ומנהלו, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וחבר בית הדין של העדה בעיר, ממנהלי בית המדרש דורש ציון ומהרבנים הבולטים בקהילה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומנחם שם טוב הכהן חסיד · ראה עוד »

מנדל קרמר

מנדל קרמר עונד מדליות הצטיינות טורקיות מנחם מֶנְדֶל קרמר (1869? – 5 בפברואר 1938) היה בעל בית מרקחת בשכונת מאה שערים, כתב בעיתוניו של אליעזר בן-יהודה "השקפה" ו"הצבי", אשר שימש גם כסוכן עבור המשטרה העות'מאנית, ומאוחר יותר עבור המשטרה הבריטית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומנדל קרמר · ראה עוד »

מניין לחורבן הבית

את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »

מניין השנים בלוח העברי

שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »

מסביב לעולם בשמונים יום

מסביב לעולם בשמונים יום (בצרפתית: Le tour du monde en quatre-vingts jours) הוא רומן הרפתקאות בצרפתית שכתב הסופר ז'ול ורן.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומסביב לעולם בשמונים יום · ראה עוד »

מסילת הרכבת יפו–ירושלים

מסילת הרכבת בין יפו לירושלים נסללה לראשונה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומסילת הרכבת יפו–ירושלים · ראה עוד »

מערת הנביאים

תרשים המערה הכניסה למערה מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים מערת הנביאים היא מערת קבורה מהתקופה הביזנטית על הר הזיתים, מדרום לכביש המוביל אל מלון שבע הקשתות, אשר מסורות קדומות ייחסו אותה כמערת קברם של הנביאים חגי, זכריה ומלאכי, שלושה נביאי המקרא האחרונים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומערת הנביאים · ראה עוד »

מעטפה

מעטפה מעטפה היא אמצעי אריזה שטוח, כיום עשוי מנייר, המשמש למשלוח מכתבים או להעברת פריטים קלים אחרים, לרוב מסמכים או ניירות אחרים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומעטפה · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומצה · ראה עוד »

מרדכי אזרחי

מרדכי אזרחי (קרישבסקי) (י"ט בתמוז תרכ"ב, 17 ביולי 1862 – א' בתשרי תשי"ב, 1 באוקטובר 1951) היה איש העלייה הראשונה, מראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, ולימים יושב ראש הסתדרות המורים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומרדכי אזרחי · ראה עוד »

מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »

משפחת נשאשיבי

על פי אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 2, עמ' 149: התמונה צולמה בשנת 1932.. ראע'ב נשאשיבי עומד מעל הכלה. פח'רי נשאשיבי עומד ראשון משמאל. בית הגא ראשיד נשאשיבי, הידוע היום כבית טיכו שמו של ראע'ב נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) משפחת א-נשאשיבי (בערבית: النشاشيبي) היא משפחה ערבית ירושלמית, שהייתה בעלת השפעה ויוקרה רבה בקרב ערביי ארץ ישראל ובקרב השלטון העות'מאני של ארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

משפחת חוסייני

בני משפחת חוסייני, סביבות 1912. בשורה האמצעית שלישי משמאל אמין אל-חוסייני, לימים המופתי של ירושלים משפחת חוסייני היא משפחה ערבית-פלסטינית ותיקה, מן המבוססות והמכובדות במשפחות הערביות בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשפחת חוסייני · ראה עוד »

משקפת

משקפת חיילי צה"ל משתמשים במשקפות שדה. החייל ברקע מביט דרך משקפת בעלת הגדלה חזקה יותר, המוצבת על ידי חצובה משקפת של הצי האמריקני משקפת (מילה נרדפת: מצופית) היא אמצעי תצפית המסייע בצפייה למרחק.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשקפת · ראה עוד »

משטרת ישראל

מסדר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בניין המטה הארצי של משטרת ישראל המכללה הלאומית לשוטרים משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשטרת ישראל · ראה עוד »

משטרה

שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשטרה · ראה עוד »

משה מורו

משה מוּרוֹ (Murro; 1888, מינסק, רוסיה הלבנה (האימפריה הרוסית) – 3 במאי 1957, ירושלים) היה צייר ופסל ישראלי, ממשיך דרכם של בוריס שץ וזאב רבן.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשה מורו · ראה עוד »

משה חובב

משה חובב (7 בפברואר 1930, ט' בשבט תר"צ - 2 באוקטובר 1987, ט' בתשרי תשמ"ח) היה מבכירי קרייני החדשות של קול ישראל וממניחי היסוד של קריינות הרדיו בישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשה חובב · ראה עוד »

משה בר-אשר

משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשה בר-אשר · ראה עוד »

משה בר-נסים

משה בר-נסים (1 במרץ 1882 – 21 בדצמבר 1926) היה ממחוללי החייאת השפה העברית, עוזרו הלשוני ומזכירו של אליעזר בן-יהודה בהכנת מילון בן יהודה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשה בר-נסים · ראה עוד »

משה ויטנברג

משה ויטנברג (1825 – 1899 י"ח בניסן תרנ"ט) היה סוחר גדול, בנקאי, נדבן וחסיד חב"ד מוויטבסק, שלאחר עלייתו לארץ ישראל ב-1882 הקדיש את הונו לרכישת קרקעות ומבנים בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשה ויטנברג · ראה עוד »

משכנות ישראל

מפת הנחלאות משכנות ישראל (בקיצור: משכנות) מהשכונות הראשונות אשר הוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים כיום חלק משכונת נחלאות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשכנות ישראל · ראה עוד »

משירי ארץ אהבתי (אלבום)

משירי ארץ אהבתי הוא אלבום של הזמרת חוה אלברשטיין שיצא בשנת 1970 והוא בין המפורסמים באלבומיה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומשירי ארץ אהבתי (אלבום) · ראה עוד »

מלחמת השפות

ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומלחמת השפות · ראה עוד »

מטוס

אנטונוב An-225, המטוס הגדול ביותר שנבנה אי פעם מָטוֹס או אֲוִירוֹן הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומטוס · ראה עוד »

מטולה

* מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומטולה · ראה עוד »

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומזוזה · ראה עוד »

מזכרת משה

מזכרת משה, 2008 מודעה על אפיית מצות מכונה בשכונה, 1908 מזכרת משה היא שכונה בירושלים שנוסדה בשנת 1882, ובנייתה הושלמה בשנת 1885, הודות לסיוע הכספי שקיבלה מ'קרן משה מונטיפיורי', שהוקמה בשנת 1874, במלאת תשעים שנה לנדבן היהודי-בריטי משה מונטיפיורי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומזכרת משה · ראה עוד »

מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי

מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי (באנגלית: Department of Antiquities, Government of Palestine, 1920–1948) הייתה הגוף הממשלתי שנוצר בידי ממשלת המנדט הבריטי על ארץ ישראל כדי לטפל בכל העניינים הנוגעים לעתיקות בארץ-ישראל, ובכלל זה לאכוף את.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי · ראה עוד »

מברשת

מברשות לניקוי מברשת היא כלי בעל מאחז (מקל או ידית) שבראשו סיבים, בעל גרסאות רבות, לשימושי ניקיון, לשימושים אמנותיים ועוד.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומברשת · ראה עוד »

מבשרת ציון (עיתון)

מבשרת ציון הוא העיתון הראשון שאליעזר בן-יהודה הוציא לאור.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומבשרת ציון (עיתון) · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מדבר צין

מפת נדודי בני ישראל במדבר מִדְבַּר-צִן ממוקם באזור הר הנגב.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומדבר צין · ראה עוד »

מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים

הכניסה למוזיאון מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים הוא מוזיאון הנצחה לזכרם ופועלם של חברי המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי, שנכלאו בבית הסוהר המרכזי בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים · ראה עוד »

מימון בן-עטר

הרב מימון בן-עטר (1867 – 1958) היה מחנך וחזן, רב בקהילה היהודית באלכסנדריה שבמצרים וחבר בית הדין שבה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומימון בן-עטר · ראה עוד »

מינה ויצמן

מינה ויצמן (לאחר נישואיה: מינה ויצמן-לאו; 1889 - יוני 1925) הייתה רופאה, מהסטודנטיות הראשונות לרפואה באירופה, מרגלת בקהיר, בשליחות האימפריה העות'מאנית, באמצעות מפעיל גרמני כנגד השלטון הבריטי (1915–1918), מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, רופאה מיילדת בבית החולים הדסה (היה קרוי: בית החולים מאיר רוטשילד) בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, אחותו של נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומינה ויצמן · ראה עוד »

מירון ח. איזקסון

תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 מירון חיים איזקסון (נולד ב־13 בנובמבר 1956; חותם על שיריו בשם: מירון ח. איזקסון) הוא משורר, סופר, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן ואיש עסקים ישראלי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומירון ח. איזקסון · ראה עוד »

מילון ספיר

מילון ספיר הוא מילון עברי, שיצא לאור בהוצאת איתאב.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומילון ספיר · ראה עוד »

מילון עברי

מילונים עבריים "האוצר", מילון השפה העברית, 1903 דף מתוך מילון בן יהודה מילון עברי או מילון עברי-עברי או מילון עברי-בעברית הוא מילון המכיל מילים בעברית ופירושיהן.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומילון עברי · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מיכאל ארלנגר

מיכאל ארלנגר (בצרפתית: Michel Erlanger, מישל ארלאנז׳ה; 1828, צרפת -27 בספטמבר 1892) היה יהודי-צרפתי, ממייסדי "כל ישראל חברים" (אליאנס), יועץ לברון אדמונד דה רוטשילד, גזבר ופעיל תנועת "חובבי ציון".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ומיכאל ארלנגר · ראה עוד »

אמציה פורת

אמציה פורת (פברואר 1932 – 19 באוגוסט 2023) היה עורך ומתרגם ישראלי, חתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן-יהודה לשנת תשע"א.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואמציה פורת · ראה עוד »

אסתר שפירא גינזבורג

אסתר שפירא גינזבורג (משמאל) עם ילדי גן הילדים העברי הראשון, 1898 אסתר (שפירא) גינזבורג (1881, רוסיה – 5 בינואר 1966, תל אביב) הייתה מחנכת עברייה, מייסדת גן הילדים העברי הראשון בארץ ישראל במושבה ראשון לציון והגננת הראשונה בו.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואסתר שפירא גינזבורג · ראה עוד »

אפרים משה ליליין

אפרים משה ליליֶין (בפולנית: Maurycy Lilien; 23 במאי 1874, דרוהוביץ', גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 18 ביולי 1925, באדנוויילר, רפובליקת באדן, גרמניה) היה צייר, צלם ותחריטאי יהודי, שפעל בגרמניה ובארץ ישראל, ממייסדי "בצלאל", המזוהה עם סגנון האר נובו.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואפרים משה ליליין · ראה עוד »

אפרים כהן-רייס

ממוזער אפרים כהן-רייס (בלועזית: Ephraim Cohen-Reiss; 14 במאי 1863, ירושלים – 1 בינואר 1943, צרפת) היה מראשוני המייסדים של חינוך מודרני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואפרים כהן-רייס · ראה עוד »

אקדח

אקדח יריחו 941 אקדח CZ p-07 אֶקְדָּח הוא כלי ירייה עם קנה קצר באופן יחסי, הניתן להפעלה ביד אחת.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואקדח · ראה עוד »

ארגון בן-יהודה

ארגון בן-יהודה היה ארגון יהודי ציוני, אשר פעל בשנות השלושים ושנות הארבעים של המאה ה-20 בלוב.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וארגון בן-יהודה · ראה עוד »

אריאל בן ציון

אריאל בן-ציון (לוי) (7 במאי 1880 – 9 בנובמבר 1932) היה פילוסוף, היסטוריון, רב ומשורר בן היישוב הספרדי בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואריאל בן ציון · ראה עוד »

ארייה (חקלאות)

מקווה ישראל ארייה היא פעולת קטיף התאנים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וארייה (חקלאות) · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אלברט רובין

שני מימין אלברט רובין (יושב בצדודית) 1906 בצלאל בשנת 1906 בצלאל החדש החל משנת 1908 בשנת 1946 צולם בתערוכת אמנים יהודיים בפריז, אלברט בעיגול מימין עם מאנה כץ אלברט רוּבין (באנגלית: Albert Rubin; 10 ביולי 1887 – 31 במאי 1956) היה צייר, פַּסָּל, גרפיקאי ומאייר יהודי-בולגרי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואלברט רובין · ראה עוד »

אליעזר

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואליעזר · ראה עוד »

אליעזר ליפמן זילברמן

אליעזר ליפּמן זילברמן (ליפמאן זילבערמאן; Eliezer Lipmann Silbermann; 7 בספטמבר 1819, קניגסברג, פרוסיה – 15 במרץ 1882, ליק, שם, הקיסרות הגרמנית) היה סופר, עורך ומו"ל עברי יליד פרוסיה, מאבות העיתונות העברית, מייסד ועורך השבועון העברי הראשון: "המגיד", וההוצאה לאור "מקיצי נרדמים".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואליעזר ליפמן זילברמן · ראה עוד »

אליעזר בן יהודה

#הפניה אליעזר בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואליעזר בן יהודה · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה (שיר)

אליעזר בן יהודה הוא שיר עברי העוסק בדמותו של אליעזר בן-יהודה, שכתב ירון לונדון, הלחין מתי כספי וביצעה במקור חוה אלברשטיין.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואליעזר בן-יהודה (שיר) · ראה עוד »

אליעזר בן־יהודה

#הפניה אליעזר בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואליעזר בן־יהודה · ראה עוד »

אלישבע בסביץ'

אלישבע (בורשטין) בסביץ' (פינסק, רוסיה, 1856 – צידון, לבנון, 26 במאי 1936), הייתה מורה, מחנכת, עיתונאית, סופרת וממנהיגות מועצת הפועלות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואלישבע בסביץ' · ראה עוד »

אליהו ספיר

אליהו בן בנימין-זאב הלוי ספיר (1869 – 1911) היה מנהל הסניף הראשי של בנק אנגלו-פלשתינה בארץ ישראל, בעיר הנמל היחידה בזמנו, ביפו.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואליהו ספיר · ראה עוד »

אטימולוגיה

אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואטימולוגיה · ראה עוד »

אחוזת בית

שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואחוזת בית · ראה עוד »

אב"י

#הפניה אליעזר בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואב"י · ראה עוד »

אבן יהודה

אֶבֶן יְהוּדָה היא מועצה מקומית בשרון במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואבן יהודה · ראה עוד »

אברהם מאפו

אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואברהם מאפו · ראה עוד »

אברהם אלמליח

אלמליח (עומד שני משמאל) בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן; עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק ויצחק בן-צבי) אברהם רפאל בן־ציון אלמליח (ניסן ה'תרמ"ה, 1885 – 2 באפריל 1967) היה עיתונאי, בלשן, חוקר, היסטוריון, מתרגם, ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואברהם אלמליח · ראה עוד »

אברהם אלברט ענתבי

אברהם (אלברט) ענתבי (Albert-Abraham Antébi; ה'תרכ"ט, 1869, דמשק – ב' באדר ב' ה'תרע"ט 4 במרץ 1919, איסטנבול) היה מהנדס ומורה, מחשובי המנהיגים והעסקנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בעל השפעה רבה על השלטונות העות'מאניים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואברהם אלברט ענתבי · ראה עוד »

אגודת עזרא

קבוצת "עזרא" בעיר פלונסק, שני מימין דוד בן-גוריון, 1 באוקטובר 1906 אגודת "עזרא" הייתה אגודה ללימוד השפה העברית שייסד בעיירה פלונסק בשנת 1900 דוד בן-גוריון, שהיה אז בן ארבע-עשרה, ביחד עם חברים נוספים, בהם שלמה צמח, יצחק כבשנה ושמואל פוקס.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואגודת עזרא · ראה עוד »

אדוארד בולוור-ליטון

אדוארד ג'ורג' ארל ליטון בולוור-ליטון, הברון ליטון הראשון (באנגלית: Edward George Earle Lytton Bulwer-Lytton, 1st Baron Lytton; 25 במאי 1803 - 18 בינואר 1873) היה פוליטיקאי, משורר, מחזאי, וסופר אנגלי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואדוארד בולוור-ליטון · ראה עוד »

אהרן מאיר מזי"א

אהרן מאיר מַזְיֶ"א (פלך מוהילב, האימפריה הרוסית, י"א באלול תרי"ח 1858 (כעת בלארוס) - ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית, ד' בטבת תר"ץ 1930) היה רופא, בלשן, איש ציבור, רב מוסמך, מהנדס ופרדסן.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואהרן מאיר מזי"א · ראה עוד »

אהוד בן-יהודה

אהוד שלמה בן-יהודה (27 בנובמבר 1897, ב' בכסלו ה'תרנ"ח – 29 בנובמבר 1982, י"ג בכסלו ה'תשמ"ג) היה מילונאי עברי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואהוד בן-יהודה · ראה עוד »

אופנה

דוגמניות ודוגמנים בתצוגת אופנה בלוס אנג'לס, 2008 התלבושות על פי האופנה היותר חדשה של פריז. המחסנים הגדולים אצל בית הבירה וממול בית הרפואות. מודעה בעיתון הצבי, 1909 מלכת צרפת ידועה כאייקון אופנה פורץ דרך עד היום. אופנה היא התכתיב החברתי לפרטים הנחשבים ל"נכונים", "ראויים" ו"יפים" ביותר בתחומים שונים, כגון ביגוד, ריהוט, עיצוב פנים וחוץ, נימוסים, מוזיקה, ואמנות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואופנה · ראה עוד »

אירקוטסק

נמל התעופה הבין-לאומי אירקוטסק אירקוטסק (ברוסית: Иркутск) היא בירת מחוז אירקוטסק שברוסיה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואירקוטסק · ראה עוד »

אירה יאן

ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. אירה יאן יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: רחל ינאית בן-צבי (עומדת מימין), בוריס שץ (לידה), יצחק בן-צבי (יושב מימין). ציור של אירה יאן שאבד, הצילום מאוסף רחל ינאית ממוזער אִירָה יאן (ברוסית: И́ра Ян; לעיתים נכתב יַן) הוא שם העט של הציירת והסופרת אסתר יוֹסֶלביץ' סלֶפּיַאן (Эсфи́рь Иосиле́вич Слепя́н; 2 בפברואר 1869 – כ"ה בניסן תרע"ט, 24 באפריל 1919), שנודעה כאהובתו של חיים נחמן ביאליק וכחברה בקומונת האמנים "בצלאל".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואירה יאן · ראה עוד »

איתמר בן-אב"י

איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (27 ביולי 1885 – 8 באפריל 1943) היה עיתונאי עברי, פעיל ציוני ונמנה עם מייסדי נתניה ואבן יהודה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואיתמר בן-אב"י · ראה עוד »

אילן אלדר

אילן אלדר (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואילן אלדר · ראה עוד »

אידאולוגיה

פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ואידאולוגיה · ראה עוד »

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונס ציונה · ראה עוד »

נסים אוחנה

שלט לזכר הרב אוחנה בבית כנסת "היכל נתנאל" בחיפה הרב נסים בנימין אוחנה (מדיאה - דצמבר 1881, חיפה - 30 במרץ 1962) היה סגן הרב הראשי במצרים, רב ראשי בעזה, בחיפה ובמקומות נוספים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונסים אוחנה · ראה עוד »

נסים בכר

נסים בכר (תר"ח, 21 בפברואר 1848 – י"ד בטבת ה'תרצ"א, 1 בינואר 1931) היה מורה ואיש חינוך יהודי מארץ ישראל, עסקן בולט מנכבדי העדה הספרדית ונשיא הוועד שלה בירושלים, פעיל כל ישראל חברים בסוריה, בולגריה, טורקיה וירושלים, ואחרי 1901 בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונסים בכר · ראה עוד »

נפתלי הרץ אימבר

הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונפתלי הרץ אימבר · ראה עוד »

נפתלי הרץ ניימנוביץ'

נפתלי הרץ יהודה הכהן נַיְימָנוביץ' (נכתב גם נימנוביץ; בעברית בכתיב יידי, שנהג בזמנו: ניימאנאוויץ; ביידיש: ניימאַנאָוויטש; 12 בפברואר 1843, י"ב באדר א' תר"ג, יוזפוב, פלך לובלין, פולין הקונגרסאית – 10 במרץ 1898, אדר תרנ"ח, ורשה, פולין הרוסית), שנודע גם בשמו הספרותי "הַנֵּ"ץ" (נכתב גם הנץ), היה סופר עברי, פיליטוניסט, מחבר ספרי לימוד ומתרגם יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונפתלי הרץ ניימנוביץ' · ראה עוד »

נפתלי הרץ טור-סיני

נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונתן אלתרמן · ראה עוד »

נחמה פוחצ'בסקי

נחמה פוחצ'בסקי נחמה פוחצ'בסקי נחמה פיינשטיין-פוחצ'בסקי (ידועה בכינויה: נֶפֶ"ש) (ט"ו בניסן ה'תרכ"ט, 27 במרץ 1869, בריסט – ז' בסיוון ה'תרצ"ד, 21 במאי 1934, ראשון לציון) הייתה איכרה, סופרת, שופטת וסופרז'יסטית, מחלוצות ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונחמה פוחצ'בסקי · ראה עוד »

נחל זרד

מפל הגיר בוואדי חסא, אשר זוהה בידי מספר חוקרים עם נחל זרד המקראי נחל זֶרֶד הוא נחל הנזכר בתנ"ך בתחום מואב, בתיאור מסע בני ישראל לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונחל זרד · ראה עוד »

נחלאות

נחלאות הוא גוש של שכונות ותיקות בלב ירושלים, שנבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונחלאות · ראה עוד »

נחום מליץ

נחום מליץ (מֶלצַן) (כ' באייר תרנ"א, 28 במאי 1891 – 16 בנובמבר 1964) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "דבר".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונחום מליץ · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ונחום סוקולוב · ראה עוד »

סנסקריט

סנסקריט (בסנסקריט: संस्कृतम्; מילולית: "השפה המלוטשת" או "השפה שחוברה נכון") היא שפה הודו-ארית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וסנסקריט · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וספרות · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וספרות עברית · ראה עוד »

סיני פתר

סיני פתר (נולד ב-28 בפברואר 1954) הוא במאי תיאטרון, מורה למשחק ושחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וסיני פתר · ראה עוד »

סיפורה של מדינה עם סבא טוביה

סיפורה של מדינה עם סבא טוביה הוא סרט טלוויזיוני והדי וי די הרביעי של סבא טוביה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וסיפורה של מדינה עם סבא טוביה · ראה עוד »

עם הספר (סדרת ספרים)

"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »

עם ואדמתו

מוצגים בתערוכת "עם ואדמתו" ב-1947 (צילום: אברהם מלבסקי) עם ואדמתו הייתה סדרה של 3 תערוכות של הקרן הקיימת לישראל, שנערכו בתל אביב, בירושלים ובחיפה בשנים 1945, 1947 ו-1951–1952 (בשלהי תקופת המנדט ובשנותיה הראשונות של מדינת ישראל).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועם ואדמתו · ראה עוד »

עקיבא אריה ויס

אחד העם בתל אביב בית המגורים שתכנן ויס ברחוב מזא"ה אחוזבית ויס. עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – ד' בסיוון ה'תש"ז, 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, ממיסדייה וראשוני בניה של שכונת אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועקיבא אריה ויס · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועברית · ראה עוד »

עברית ישראלית

אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועברית ישראלית · ראה עוד »

עגבנייה

מיון עגבניות לתעשייה, גן שמואל, 1987. הפרעה גנטית בעגבנייה עגבנייה (שם מדעי: Solanum lycopersicum) היא צמח ממשפחת הסולניים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועגבנייה · ראה עוד »

עדינה כהנסקי

שלט רחוב ע"ש עדינה כהנסקי בראשון לציון עדינה כהנסקי (1882, ה'תרמ"ב – 7 במאי 1950, כ' באייר ה'תש"י) הייתה איכרה סופרז'יסטית ופעילת ציבור בראשון לציון.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועדינה כהנסקי · ראה עוד »

עולם קטון

שער "עולם קטֹן", שנה ב, גיליון א (י' בחשוון תרנ"ד, 20 באוקטובר 1893) עולם קטוֹן (בכתיב המקורי, המנוקד: עולָם קָטֹן) הוא ראשון עיתוני הילדים בעברית והיחיד שיצא לאור בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועולם קטון · ראה עוד »

עובד בן עמי

עובד בן עמי (23 ביולי 1905 – 17 באוקטובר 1988) היה איש עסקים ופוליטיקאי ישראלי, מייסד וראש עיריית נתניה (תחילה כמועצה; בתקופה לא רציפה בשנים 1933-1974, עם 30 שנות כהונה מצטברות), וכן מייסד העיר אשדוד (וממייסדי המועצה המקומית אבן יהודה); מראשי תעשיית היהלומים בישראל וממייסדי העיתון "מעריב".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועובד בן עמי · ראה עוד »

עיתונות מפלגתית בישראל

עיתונים בישראל 1949 העיתונות המפלגתית הייתה האשכול המרכזי של העיתונות הכתובה בישראל בתקופת היישוב ועם קום המדינה, לצד העיתונות העצמאית שהיקפה וחשיבותה הייתה נמוכה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועיתונות מפלגתית בישראל · ראה עוד »

עיתונות נשים

דפי שער של עיתוני נשים עיתונות נשים כוללת עיתונים וכתבי עת שקהל היעד שלהם הוא בעיקר נשים והם מוגדרים במוצהר כעיתוני נשים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועיתונות נשים · ראה עוד »

עיתונות נשים עברית

עיתונות נשים עברית צמחה בארץ ישראל בשנות ה-20 של המאה ה-20 והתפתחה לכתבי עת עצמאיים לנשים ולמדורים בעיתונות הכללית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועיתונות נשים עברית · ראה עוד »

עיתונות עברית

דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועיתונות עברית · ראה עוד »

עיתונות בישראל

עיתונים בישראל, 1949 הקיר החיצוני של בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב עיתונות בארץ ישראל החלה ב-1863, עוד בימי היישוב הישן, כשיצא לאור הלבנון, העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועיתונות בישראל · ראה עוד »

עיתונות ילדים

עיתונות ילדים היא עיתונות המיועדת לילדים (בדרך מגיל הגן ועד גילאי 12 - 13) והעוסקת במגוון נושאים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועיתונות ילדים · ראה עוד »

עיתוני ילדים בישראל

בישראל יצאו לאור עיתוני ילדים רבים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ועיתוני ילדים בישראל · ראה עוד »

פנחס גרייבסקי

פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופנחס גרייבסקי · ראה עוד »

פנימייה

פְּנִימִיָּה היא מוסד חינוכי המספק לחניכיו את כל צורכיהם, אשר משולב על פי רוב בבית ספר.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופנימייה · ראה עוד »

פנינה גרי

פנינה גרי (24 בספטמבר 1927 – 2 באוגוסט 2023) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע, במאית, מחזאית, מנהלת אמנותית ודרמטורגית ישראלית, מן הנשים המשפיעות והחשובות בתיאטרון הישראלי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופנינה גרי · ראה עוד »

פסח חברוני

ממוזער פסח חברוני (Pessach Hebroni, גם Hebrony; 1888 – 14 במרץ 1963 י"ח אדר התשכ"ג) היה מתמטיקאי ישראלי, חלוץ מחקר והוראת המתמטיקה בישראל, חתן פרס ויצמן לשנת 1963.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופסח חברוני · ראה עוד »

פרס ראש הממשלה ללשון העברית

פרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן-יהודה הוא פרס המוענק מדי שנה על ידי משרד ראש הממשלה על "תרומה מיוחדת לחיזוק מעמדה של הלשון העברית".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופרס ראש הממשלה ללשון העברית · ראה עוד »

פרס למדן

פרס למדן הוא פרס על שם יצחק למדן לספרות ילדים ונוער שחולק בין השנים 1954–1983 על ידי עיריית רמת גן בשיתוף עם אגודת הסופרים העבריים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופרס למדן · ראה עוד »

פרפראים

זחל רפרף החלבלוב זוג הספריתיים מזדווגים שבתאי השקד לימונית האשחר צבעוני שקוף ברודן בוהק פרפראים (שם מדעי: Lepidoptera) הם סדרה של חרקים בעלי גלגול מלא.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופרפראים · ראה עוד »

פרץ סמולנסקין

פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »

פרלמן

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופרלמן · ראה עוד »

פורטה-פיאנו

פסנתר פטישים או פורטה־פיאנו (גם פיאנו־פורטה; בעברית מכונה לעיתים מכושית) הוא כלי נגינה שהמציא ברתולומאו כריסטופורי, בסביבות שנת 1700 בפירנצה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופורטה-פיאנו · ראה עוד »

פולמוס גדרה

פולמוס גדרה הייתה מחלוקת שהתחוללה בין השנים 1887–1889 בעניין שמירת המצוות וניהול אורח חיים דתי במושבות הראשונות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופולמוס גדרה · ראה עוד »

פיליפ לנגסטף אורד גיא

פיליפ לנגסטף אורד גיא (באנגלית: Philip Langstaffe Ord Guy; 1885 - 7 בדצמבר 1952) היה ארכאולוג שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ואחרי קום המדינה פעל במסגרת מחלקת העתיקות של ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ופיליפ לנגסטף אורד גיא · ראה עוד »

צבי נרקיס

צבי נרקיס עובד על בולי יום העצמאות החמישה עשר, 1963 נרקיס מציג עבודת טיפוגרפיה צבי נרקיס (קיסנר) (13 בינואר 1921 – 8 באוגוסט 2010) היה גרפיקאי ומעצב גופנים, טיפוגרף ומעצב בולים ויוצר גופנים עבריים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וצבי נרקיס · ראה עוד »

צביה הוברמן

צביה הוברמן היא מחזאית ובמאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וצביה הוברמן · ראה עוד »

צדוק כהן

כמרים, שכן הוא נרכש באותה חנות, ליד כנסיית סן-סולפיס בפריז הרב צדוק כַּהן (בצרפתית: Zadoc Kahn; 18 בפברואר 1839 – 8 בדצמבר 1905, י' בכסלו תרס"ה) היה תאולוג ומנהיג יהודי צרפתי, היה רבה של פריז ובהמשך רבה הראשי של צרפת (1889–1905).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וצדוק כהן · ראה עוד »

ציונות ברוסיה

התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וציונות ברוסיה · ראה עוד »

קפה פת (ירושלים)

שלט זיכרון לקפה פת ברחוב הרב קוק 11 ירושלים קפה פת היה בית הקפה והקונדיטוריה המודרנית הראשונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וקפה פת (ירושלים) · ראה עוד »

קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא

קַרְיָינָא דְּאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַונְקָא הוא ביטוי ארמי שמשמעו: קורא (כרוז) האיגרת (הצו) – הוא יוציאה לפועל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וקריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא · ראה עוד »

קדם (בית מכירות פומביות)

בית המכירות הפומביות קדם (באנגלית: Kedem Auction House) נוסד בשנת 2008 בירושלים כבית מכירות עבור פרטי יודאיקה וישראליאנה (פריטי ארץ ישראל מהתקופה המודרנית וראשית הציונות).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וקדם (בית מכירות פומביות) · ראה עוד »

קהילת יהודי דווינסק

דווינסק הנקראת גם דאוגבפילס DAUGAVPILS בלטבית (בליטאית: DAUGPILIS, ברוסית: DVINSK, בגרמנית: DUENABURG), היא עיר נפה במחוז לטלגיה אשר בלטביה השוכנת על גדות נהר הדווינה, ומכאן שמה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וקהילת יהודי דווינסק · ראה עוד »

ראע'ב נשאשיבי

ראש העיר ראע'ב נשאשיבי מעניק מדליות לשחקני טניס בטקס חנוכת מגרשי הטניס של ימקא בירושלים, 1931 רחוב על שמו בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים שמו של נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) ראע'בּ נשאשיבּי (בערבית: راغب النشاشيبي; תעתיק מדויק: ראע'ב אלנשאשיבי; 1881–1951) היה מנהיג פלסטיני מחמולת נשאשיבי שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים, וראש עיריית ירושלים בין השנים 1920–1934.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וראע'ב נשאשיבי · ראה עוד »

ראש השנה למלכים ולרגלים

ראש השנה למלכים ולרגלים חל בא' בניסן והוא אחד מארבעה ראשי שנים ביהדות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וראש השנה למלכים ולרגלים · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וראשון לציון · ראה עוד »

ראינוע

קלאופטרה" (1917) אורך מלא ראינוע (או סרט אילם) היה שלב ראשוני ומשמעותי בהתפתחות הקולנוע, בו הוקרנו יצירות מצולמות של קטעי תנועה, אך ללא צליל מוקלט מראש.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וראינוע · ראה עוד »

רפאל מאיר פאניז'ל

הרב רפאל מאיר פַּאניזֶ'ל (כונה: מרפ"א; ה'תקס"ד, 1804- י"ד בטבת ה'תרנ"ג, 2 בינואר 1893) היה שד"ר, והראשון לציון משנת 1880 ועד פטירתו ב-1893.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורפאל מאיר פאניז'ל · ראה עוד »

רפובליקה

הרפובליקה מאכילה ומחנכת את ילדיה. ציור מאת אונורה דומייה, 1848. רֶפּוּבְּלִיקָה (מלטינית: Res publica, בתרגום מילולי: עניין הציבור) היא שיטת ממשל שבה השלטון (לרבות שלטון פורמלי) אינו עובר בירושה, אלא נקבע על ידי האזרחים לתקופה מסוימת, בדרך כלל באמצעות קיום בחירות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורפובליקה · ראה עוד »

רצח העם הארמני

מפת רצח העם הארמני, המציגה מחנות ריכוז, מחנות מוות, נתיבי שיירות גירוש, נקודות התנגדות, ונתיבי מילוט רצח העם הארמני (בארמנית: Հայոց Ցեղասպանություն), המכונה גם "שואת הארמנים", ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול" (בארמנית: Մեծ Եղեռն, בתעתיק עברי: מֶץ יר'רן), היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורצח העם הארמני · ראה עוד »

רחל גלון

רחל גלון (3 באפריל 1926 – 17 באפריל 2023) הייתה אנטומולוגית ישראלית, פרופסור במחלקה לפרזיטולוגיה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחל גלון · ראה עוד »

רחוב אתיופיה

אתיופיה 10 - קִידָאנֵה מִהְרַת - הכנסייה האתיופית אתיופיה 10 - אחד משערי המתחם האתיופי אתיופיה 11 - לוח הקדשה בפתח בית בן יהודה, מאי 2008 אתיופיה 15 - בית ועד העיר ומטה ההגנה בית הספר תחכמוני בראשית שנות ה-20 רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחוב אתיופיה · ראה עוד »

רחוב סומסום (ישראל)

עוגיפלצת בגרסה הראשונה של הסדרה "רחוב סומסום" היא תוכנית טלוויזיה חינוכית לילדים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחוב סומסום (ישראל) · ראה עוד »

רחוב שטראוס

בצלאל, (השלט נמצא על כותל מבנה מעיין שטוב) מצומת האיקסים צפונה, משמאל מעיין שטוב ומימין בית טרבלוס מבתי המסחר המאפיינים את הרחוב מסגד נבי עוכשא תורבת קאמריה בניין ההסתדרות בית הבריאות שטראוס סגנון בינלאומי-ירושלמי בגבול שכונת זיכרון משה בניין זופניק (שטראוס 26) רחוב שטראוס הוא רחוב בירושלים המוביל מרחוב יפו צפונה אל כיכר השבת ומהווה את המשכו הצפוני של רחוב המלך ג'ורג' אחרי הצטלבותו עם רחוב יפו בצומת האיקסים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחוב שטראוס · ראה עוד »

רחוב בן יהודה

כמעט בכל עיר בישראל קיים רחוב על שמו של אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחוב בן יהודה · ראה עוד »

רחוב בן-יהודה (תל אביב)

צילום אוויר של הרחוב בשנת 1963. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית רחוב בן יהודה הוא רחוב ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שם אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחוב בן-יהודה (תל אביב) · ראה עוד »

רחוב בן-יהודה (ירושלים)

רחוב המלך ג'ורג' רחוב המלך ג'ורג' המדרחוב בצילום מקצהו המערבי המדרחוב בערב, 2016 פיגוע ברחוב בן-יהודה, 22 בפברואר 1948 מטריות תלויות מכסות מלמעלה מקשטות את הרחוב רחוב בן-יהודה הוא רחוב מסחר ראשי בלב מרכז העסקים הראשי של ירושלים, המהווה את אחת הצלעות של "המשולש הירושלמי".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחוב בן-יהודה (ירושלים) · ראה עוד »

רחוב הגיא (העיר העתיקה)

מפת רחוב הגיא וסביבתו שלט רחוב הגיא בחלקו הפוגש את ויה דולורוזה רחוב הגיא (בערבית: الواد; נהגה: אל וואד; נקרא גם רחוב העמק) הוא רחוב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחוב הגיא (העיר העתיקה) · ראה עוד »

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »

רוממה

פינה בבית חזן רוממה היא שכונה במערב ירושלים, הממוקמת בסמוך לכניסה לעיר ושוכנת כיום ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורוממה · ראה עוד »

רות אלמגור-רמון

רות אלמגור-רמון, 2016 רות אלמגור-רמון (נולדה ב-28 בספטמבר 1944 בירושלים) היא בלשנית ישראלית, חברת האקדמיה ללשון העברית, משמשת יועצת לשון בתאגיד כאן, ולפני כן ברשות השידור מאז 1983, ועורכת הפינה "רגע של עברית".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורות אלמגור-רמון · ראה עוד »

רובינזון קרוזו

רובינזון קרוזו, ועוזרו ששת. איור מתוך הספר המקורי. רובינזון קרוזו (באנגלית: Robinson Crusoe) הוא רומן מאת הסופר דניאל דפו, שפורסם לראשונה בשנת 1719.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורובינזון קרוזו · ראה עוד »

רכבת

רכבת קולות הנשמעים בעת נסיעה ברכבת רכבת נוסעים מודרנית רכבת נוסעים בישראל עוברת סימנור ילדים בנסיעה ברכבת לטיול ב־1950. קטר קיטור צרפתי מתחילת המאה ה־20 רכבת משא רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ורכבת · ראה עוד »

ריבה

שזיפים, קישואים (מלמעלה עם כיוון השעון) ובאמצע תפוזים צנצנות ריבה בדוכן ריבה היא מאכל מתוק המוכן באמצעות בישול של פירות או ירקות עם סוכר, עד לקבלת קריש.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וריבה · ראה עוד »

שמואל קרויס

הרב שמואל קרויס (קראוס; Samuel Krauss; 18 בפברואר 1866, אוק, הונגריה – 4 ביוני 1948, קיימברידג', אנגליה) היה היסטוריון וחוקר תלמוד, איש חכמת ישראל, פרופסור בסמינר היהודי למורים בבודפשט בשנים 1894–1906 ובבית המדרש לרבנים בווינה בשנים 1906–1938.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושמואל קרויס · ראה עוד »

שמואל ליב גורדון

שמואל לֵיבּ גורדון (נכתב גם גָרדון (בהגייה אשכנזית: "גורדון"); בכתיב יידי: גאָרדאָן; בר"ת: שָלָ"ג; כתב בשם העט שמואל בן-ציון; 1865, לידא, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – 19 בנובמבר 1933, תל אביב) היה מחנך, משורר, מתרגם עברי, ומפרשני התנ"ך החשובים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושמואל ליב גורדון · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמואל הלר

הרב שמואל הלר (העליר) (תקמ"ו, 1785 – תרמ"ד, 1884) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה, והצליח לשקם את צפת מהריסותיה ולשמרה כמרכז החסידות בארץ במאה התשע-עשרה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושמואל הלר · ראה עוד »

שמות ספרי עיון

לכל ספר ניתן שם, שמהווה מפגש ראשון לקורא עם הספר.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושמות ספרי עיון · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושאילת מילים · ראה עוד »

שם הפועל

שם הפועל (או: צורת המקור) לדוגמה לשמור או להשתמר משורש שמ"ר, מהווה חלק מנטיית הפועל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושם הפועל · ראה עוד »

שפה ברורה

תקנות וכרוז החברה בעיתון "הצפירה" ב-25 בספטמבר 1889תמונה להחלפה "שפה ברורה" הייתה חברה שייסד אליעזר בן-יהודה בירושלים בספטמבר 1889 בשיתוף עם חבריו מ"תחיית ישראל", הרב יעקב מאיר, חיים הירשנזון וחיים קלמי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושפה ברורה · ראה עוד »

שרגא בישגדא

שרגא בישגדא היא סדרה קומית-חינוכית לילדים ששודרה במקור בטלוויזיה החינוכית בשנים 2016-2013, בכיכובו של מוני מושונוב.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושרגא בישגדא · ראה עוד »

שלמה פיינגולד

חצר בית פיינגולד בירושלים, המהווה מרכז בילוי שֶׁלְּמָה פיינגולד (1865 - 16 באוגוסט 1935) היה יזם, מוציא לאור ועיתונאי שפעל בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובעשורים הראשונים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושלמה פיינגולד · ראה עוד »

שלמה שילר

שלמה שִילֶר (15 באוקטובר 1862 – 31 באוקטובר 1925, י"ג בחשוון תרפ"ו) היה מורה, מחנך, איש ציבור והוגה דעות ציוני בגליציה, באימפריה הרוסית ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושלמה שילר · ראה עוד »

שלמה ישראל שיריזלי

שלמה ישראל שֶׁירֶיזלי (בראשי תיבות: שַיִ"ש; בלועזית: Salomon Israel Cherezli; 20 במרץ 1878 – 27 במרץ 1938) היה מו"ל, מתרגם, סופר ועיתונאי ביישוב.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושלמה ישראל שיריזלי · ראה עוד »

שלום עליכם

שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושלום עליכם · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושבתי צבי · ראה עוד »

שביל הראשונים ראשון לציון

250px שביל הראשונים בראשון לציון מציין מסלול הליכה בראשון לציון העובר בין כ-30 אתרים הקשורים לתקופת ייסוד המושבה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושביל הראשונים ראשון לציון · ראה עוד »

שוק הכתנים

שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושוק הכתנים · ראה עוד »

שכונת נשאשיבי

הבית של עסאף נשאשיבי. הבית נמצא בדרך הר הזיתים 30 עבדאללה מלך ירדן בביקוריו בירושלים (צולם ב-2010), הצד שרואים מרחוב שמעון הצדיק הבית של פח'רי נשאשיבי. הכניסה והצד שרואים מדרך שכם. שכונת נשאשיבי היא שכונה היסטורית בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים שהקימה משפחת אל-נשאשיבי, מהמשפחות המובילות בחברה הערבית בסוף השלטון העות'מאני בארץ ישראל ובימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ושכונת נשאשיבי · ראה עוד »

תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותמול שלשום · ראה עוד »

תקופת הביניים של העברית

תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »

תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית

תרומת התרגום לעיצוב השפה העברית החדשה התבטאה באיתור מחסרים לשוניים, בהפצת חידושי הלשון ובניסיון מתמיד לשיפור סגנון הכתיבה, במטרה להשתחרר מהמליצות של השפה המקראית המסורבלת.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית · ראה עוד »

תלפיות

תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותלפיות · ראה עוד »

תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים

שלט התחנה - בעברית, ערבית ואנגלית פירוט תנועת הרכבת מירושלים בתקופת המנדט תחנת הרכבת בירושלים לאחר השריפה, 2010, עם שלט של מסעדת "הרציף" שפעלה במקום במשך מספר שנים לוחית זיכרון להתקפת האצ"ל על תחנת הרכבת בירושלים הרציפים של תחנת ירושלים בעת שהייתה נטושה (2004) תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים (מכונה גם "תחנת הרכבת הישנה" או "מתחם התחנה". בפי הנהלת המקום "התחנה הראשונה") היא תחנת הרכבת ההיסטורית הממוקמת בשכונת בקעה בירושלים, בשטח שבין דרך חברון לדרך בית לחם, בסמוך לחאן הירושלמי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותחדיש · ראה עוד »

תחיית הלשון העברית

תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »

תחיית ישראל

פתיח מגילת ספר הברית של תחיית ישראל "תחיית ישראל" הייתה חברה שנוסדה באייר תרמ"ב (1882) על ידי אליעזר בן-יהודה, נסים בכר והרב יחיאל מיכל פינס ומטרתה הייתה פיתוח הלשון העברית כשפה מדוברת, חינוך עברי-לאומי וגאולת אדמות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותחיית ישראל · ראה עוד »

תולדות התשבץ העברי

ארתור קסטלר ב-1969 קדיש סילמן תשבץ עברי רגיל תולדות התשבץ העברי החלו בשנת 1924 עם פרסומו של התשבץ העברי הראשון.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותולדות התשבץ העברי · ראה עוד »

תוכנית אוגנדה

די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »

תיאטרון בישראל

הבימה - התיאטרון הלאומי התיאטרון בישראל התפתח והתמסד עם השנים, מהצגות חובבניות שהעלו תלמידי בתי הספר שבמושבות ארץ ישראל עוד מסוף המאה התשע-עשרה, ועד לתיאטראות הגדולים והממוסדים של מדינת ישראל כיום.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ותיאטרון בישראל · ראה עוד »

לאה אבושדיד

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן-חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מצבת הקבר בהר הזיתים לאה אבושדיד (בן-אב"י) (1889 - 15 בפברואר 1982) הייתה אשתו של איתמר בן-אב"י, בנו של מחיה השפה העברית אליעזר בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ולאה אבושדיד · ראה עוד »

לשון ראשון

לשון ראשון הוא כנס שנתי בנושא השפה העברית הנערך בראשון לציון.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ולשון ראשון · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ולשון חז"ל · ראה עוד »

לונדון פינת בן יהודה

לונדון פינת בן יהודה היא סדרת טלוויזיה ישראלית תיעודית בת 6 פרקים, זוכת האקדמיה לסדרת התעודה הטובה ביותר לשנת 2009.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ולונדון פינת בן יהודה · ראה עוד »

לוז'קי

לוז'קי (בלארוסית: Лужкі) היא עיירה במחוז ויטבסק שבבלארוס.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ולוז'קי · ראה עוד »

ט"ו באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וט"ו באב · ראה עוד »

ט"ו באב (מועד)

ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »

טלגרפיה

רדיו טלגרף (1914) טלגרפיה היא דרך שידור הודעות כתובות מבלי שההודעה נישאת על גבי עצם פיזי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וטלגרפיה · ראה עוד »

ז'ול ורן

המגדלור בסוף העולם נחשב לאחד הרומנים הטובים ביותר בבמה הספרותית של ורן. ז'וּל וֶרְן (בצרפתית: Jules Verne; 8 בפברואר 1828 – 24 במרץ 1905) היה סופר צרפתי הנחשב לאחד מחלוצי סוגת המדע הבדיוני בספרות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וז'ול ורן · ראה עוד »

זאב וילהלם הרצברג

ד"ר זאב וילהלם הֶרצבֶּרג (בעברית לעיתים בנימין זאב הרצברג; בגרמנית: Wilhelm Herzberg; 30 בנובמבר 1827, שטטין, פרוסיה המערבית – 21 באפריל 1897, בריסל) היה סופר ומחנך יהודי פרוסי יליד שטטין, ממייסדי בית היתומים העברי הראשון בירושלים ובית הספרים "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף" (לימים הספרייה הלאומית).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וזאב וילהלם הרצברג · ראה עוד »

זהר שביט

זהר שביט (נולדה ב-14 באפריל 1951) היא פרופסור אמריטה, ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וזהר שביט · ראה עוד »

זיוה שמיר

זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וזיוה שמיר · ראה עוד »

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחמצן · ראה עוד »

חמדה בן-יהודה

אפיטף על המצבה של חמדה בן-יהודה חמדה בן-יהודה (7 באפריל 1873, י' בניסן התרל"ג – 25 באוגוסט 1951, כ"ג באב תשי"א) הייתה סופרת, עיתונאית, אשתו השנייה של אליעזר בן-יהודה, ואחותה הצעירה של אשתו הראשונה, דבורה בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחמדה בן-יהודה · ראה עוד »

חנוכייה

חנוכייה מצופה בכסף חֲנֻכִּיָּה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחנוכייה · ראה עוד »

חסיה סוקניק

חסיה פַיְינְסוֹד-סוּקֶנִיק (7 בדצמבר 1889, ביאליסטוק, פלך גרודנה, רוסיה – ד' בטבת תשכ"ח, 5 בינואר 1968, ירושלים) הייתה גננת, אשת העלייה השנייה, מנהלת סמינר המורות בירושלים ומפקחת על גני הילדים בעיר, ופעילת ציבור, חברת ועד הקהילה בעיר ולוחמת לשוויון זכויות הנשים, ממייסדות התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחסיה סוקניק · ראה עוד »

חצר החבצלת

מסדרון היציאה מחצר החבצלת. הצילום מוצג במוזיאון התקשורת במרכז מפת הרובע המוסלמי אליעזר בן-יהודה, בחדר עבודתו ב'''חצר החבצלת'''. חצר החבצלת הייתה אזור מגורים יהודי ברחוב הדגל ברובע המוסלמי בעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחצר החבצלת · ראה עוד »

חצב מצוי

חָצָב מָצוּי (שם מדעי: Drimia aphylla (Forssk.) J. C. Manning & Goldblatt) הוא צמח ים-תיכוני, רעיל ובעל בצל (גאופיט) ממשפחת האספרגיים (בעבר שויך למשפחת השושניים) הנפוץ כצמח בר ברוב חלקי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחצב מצוי · ראה עוד »

חלה

חלה עם שומשום פרג חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחלה · ראה עוד »

חבצלת (כתב עת)

גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגית רכבי ניקוליבסקי

חגית רכבי ניקוליבסקי (נולדה ב-1 בינואר 1951) היא במאית, מחזאית, תסריטאית, דרמטורגית ומורה לתיאטרון ישראלית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחגית רכבי ניקוליבסקי · ראה עוד »

חיה ציפה פינס

חיה צפורה (ציפה) פינס (1844 - 1918) הייתה פעילת ציבור ביישוב הישן בירושלים, מייסדת ומנהלת בית החולים עזרת נשים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחיה ציפה פינס · ראה עוד »

חיים קלמי

חיים קַלְמִי (1853 – 1933) היה איש ציבור, מפעילי ועד העדה הספרדית בירושלים, מחנך ומורה נודע לעברית ולצרפתית בירושלים, ביפו, בטורקיה ובמצרים, ואחד מארבעת מייסדי אגודת "שפה ברורה".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחיים קלמי · ראה עוד »

חיים בן-עטר (עיתונאי)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחיים בן-עטר (עיתונאי) · ראה עוד »

חיים בז'רנו

הרב אנריקה בכור חיים משה בֶּזֶ'רָנוֹ (1846 או 1850 – 3 באוגוסט 1931) היה תלמיד חכם יהודי-ספרדי מבולגריה, פייטן עברי וחוקר שפת הלדינו.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחיים בז'רנו · ראה עוד »

חיים הררי (מחנך)

חיים הררי (בלומברג) בשנת 1907 חיים הררי (שניאור זלמן בלומברג) (13 ביולי 1883 - 13 בנובמבר 1940) היה מחנך עברי, מורה, סופר ופובליציסט, חבר באספת הנבחרים השנייה, שחקן ובמאי חובב, מראשוני אגודת "חובבי הבמה העברית", ממייסדי העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחיים הררי (מחנך) · ראה עוד »

חיים הירשנזון

הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 – י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית. פעל בירושלים ושימש כרבה של העיר הובוקן שבניו ג'רזי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחיים הירשנזון · ראה עוד »

חיים יעקב קרישבסקי

שמאל חיים יעקב קרישבסקי (לעיתים בכתיב קריטשעווסקי, קרי קריצ'בסקי; כ' בכסלו תקצ"ט, 1839 - י"א בכסלו תר"ע, 1909) היה איש העלייה הראשונה, חסיד חב"ד שומר מצוות, שחבר לבילויים בראשון לציון וניהל כרמים ושדות, וכמו כן היה מגואלי אדמות סג'רה ומראשוניה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחיים יעקב קרישבסקי · ראה עוד »

חיידקים

חַיידקים (שם מדעי: Bacteria; מכונים גם חיידקים אמיתיים) הם יצורים חד-תאיים המהווים את אחת משלוש העל-ממלכות הטקסונומיות בביולוגיה (לצד איקריוטים וחיידקים קדומים).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וחיידקים · ראה עוד »

בן יהודה

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה פטרונימיים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובן יהודה · ראה עוד »

בן-ציון טרגן

בן-ציון טָרָגָן (נכתב גם: טראגאן, טאראגאן) (18 ביוני 1870, י"ט בסיון תר"ל – 26 ביולי 1953, י"ד באב תשי"ג) היה עיתונאי, מחנך, מתרגם לאדינו, פעיל ציוני ומלומד יהודי-ספרדי, אשר היה שותף בכמה ממפעליו הגדולים של אליעזר בן-יהודה למען החייאת העברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובן-ציון טרגן · ראה עוד »

בני רוזנברג

בני רוזנברג (16 במרץ 1918 – 14 באוגוסט 1947) היה כותב ומשורר, חבר קיבוץ חצור.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובני רוזנברג · ראה עוד »

בני ברית

תעודת חברות בארגון משנת 1876 גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובני ברית · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בניין שערי צדק הישן

בית החולים שערי צדק במבט ממגדל סיידוף הסמוך, 2018 חזית המבנה, 2007 מבט מהאגף המזרחי אל החצר הקדמית אבן ראשה מסוגננת בפתח המבנה בניין שערי צדק הישן הוא בניין השוכן על רחוב יפו בירושלים, (מספר 161) ובו פעל משנת 1902 עד לשנת 1980 בית החולים שערי צדק.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובניין שערי צדק הישן · ראה עוד »

בניין בית המשפט העליון

צילום אווירי בעת שלג, 1998 מסדרון מסוגנן בקומת הכניסה פסיפס בית הכנסת מחמת גדר, המוצג במבואה מבט אל שביל הכניסה בית המשפט העליון של ישראל שוכן בגבעת רם שבירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובניין בית המשפט העליון · ראה עוד »

בעין-דור

בְּעֵין-דּוֹר היא בלדה עברית מאת המשורר שאול טשרניחובסקי, שנכתבה בנעוריו באודסה ב-1893 ופורסמה בחודש תשרי תרנ"ח (אוקטובר 1897).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובעין-דור · ראה עוד »

ברוך מיטרני

הרב ברוך (בן יצחק) מיטרני (מכונה בני"ם; 11 באפריל 1847, כ"ה בניסן ה'תר"ז – 19 באוגוסט 1919, כ"ג באב ה'תרע"ט) היה איש ציבור, מחנך, משורר, מחזאי, סופר פורה, עיתונאי ורפורמיסט, ממבשרי הציונות ואחד מהשלושה שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וברוך מיטרני · ראה עוד »

ברית עברית עולמית

שמעון ראבידוביץ', מייסד ברית עברית עולמית ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וברית עברית עולמית · ראה עוד »

בתי ניסן ב"ק

בתי ניסן ב"ק, 1925 שנות ה-20 בתי ניסן ב"ק בעמק; מימין: חומת העיר העתיקה ושער שכם. המבנה הגדול ליד השכונה הוא קולג' שמידט. על רכס הר הזיתים באופק מימין - כנסיית אוגוסטה ויקטוריה. צילום ממנזר נוטרדאם 1950 בתי ניסן ב"ק היו ארבע שכונות יהודיות ששכנו סמוך לשער שכם בירושלים מסוף המאה ה-19 עד מאורעות תרפ"ט ב-1929.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובתי ניסן ב"ק · ראה עוד »

בתי קולנוע בירושלים

עובדי קולנוע עדן על רקע הבניין, ב-1932 במהלך המאה העשרים והמאה העשרים ואחת קמו בירושלים בתי קולנוע רבים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובתי קולנוע בירושלים · ראה עוד »

בלדור

Semecarpus anacardium בלדור (נקרא גם בלזור או פלדור; שם מדעי: Semecarpus anacardium) הוא צמח רפואי הנודע בעיקר בסגולותיו כמחזק זיכרון, שימוש בצמח זה נעשה בעיקר ברפואת ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובלדור · ראה עוד »

בטי סלומון דה רוטשילד

בֶּטִי "בַּתְיָה" סַלוֹמוֹן דֶה רוֹטְשִׁילְד (15 ביוני 1805 – 1 בספטמבר 1886) הייתה בתו של סלומון מאיר רוטשילד, אשתו של ג'יימס מאיר רוטשילד ואמו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד המכונה "אבי היישוב" "הנדיב הידוע".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובטי סלומון דה רוטשילד · ראה עוד »

בולי ישראל

צמודת גלופה של סדרת הבולים הראשונה של מדינת ישראל בשנת 1948 מגוון בולים בולי הדואר הראשונים של מדינת ישראל הונפקו ב-16 במאי 1948, כיומיים לאחר הכרזת העצמאות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובולי ישראל · ראה עוד »

בובה

בובות בחלון ראווה של חנות במדרחוב נחלת בנימין בתל אביב בובה בצורה של אישה סינית בלבוש מסורתי בובה (וכשבזכר, גם "בובון") היא ייצוג פיזי מלאכותי של אדם (לעיתים תינוק), דמוי-אדם, חיה (כגון דובי או מיניאטורות של דינוזאורים), יצור דמיוני (למשל, טרול או דרדס), דמות אמיתית או ספרותית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובובה · ראה עוד »

בירושלים

בירושלים הוא סרט דוקומנטרי ישראלי קצר, מז'אנר הקולנוע הדוקומנטרי הפיוטי, בבימויו של דוד פרלוב, שיצא בשנת 1963.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובירושלים · ראה עוד »

בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי

רחוב יפו ב-2008. מצד ימין - בניין מושב הזקנים ובהמשך - מבנים חדשים שהוקמו על שאר השטח הרכבת הקלה. זקנים, דיירים מושב הזקנים והזקנות הספרדי, תמונה מתחילת המאה ה-20. דף מתוך פנקס ההכנסות וההוצאות של מושב הזקנים. בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי הוא מוסד גריאטרי שהוקם על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים בתחילת המאה ה-20 כחלק מ"מוסדות החסד" של הקהילה הספרדית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית מושב הזקנים והזקנות הספרדי · ראה עוד »

בית חולים הרצוג

בית החולים הרצוג (או בשמו הקודם "עזרת נשים") הוא בית חולים גריאטרי ופסיכיאטרי-כללי, הממוקם בירושלים וקרוי על שמה של שרה הרצוג.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית חולים הרצוג · ראה עוד »

בית בן יהודה

שלט של ארגון אות הכפרה והשלום בישראל על חזית הבית בית בן-יהודה הוא ביתו של אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית אשר נבנה ב-1922.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית בן יהודה · ראה עוד »

בית הספר אוולינה דה רוטשילד

בית מחניים חנה יהודית לנדאו, מנהלת בית הספר בית- הספר הגולה בתקופת גירושה של לנדאו למצרים בעת מלחמת העולם הראשונה (1915) הנציב העליון הבריטי, ארתור ווקופ, מבקר בבית הספר בליווי המנהלת לנדאו, 1935 בנות בית הספר מופיעות בפני הנציב העליון הבריטי, ווקופ, 1935 בית הספר לבנות על שם אוולינה דה רוטשילד הוא בית ספר, אשר פועל בירושלים החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הספר אוולינה דה רוטשילד · ראה עוד »

בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית

בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית שייך להסתדרות הציונית הדסה הפועל במסגרת המרכז הרפואי הדסה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית · ראה עוד »

בית הספר חביב

שלט המסביר על אודות בית הספר חביב בית הספר "חביב" הוא בית ספר יסודי בראשון לציון הנחשב בית הספר העברי הראשון בעולם שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הספר חביב · ראה עוד »

בית הספר המנדטורי למשפטים

כאשר כבשו הבריטים את ארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה הם שמרו על חלקים נרחבים מהמשפט העות'מאני, אך הקימו מערכת משפט ואיישו אותה בעיקר בשופטים בריטיים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הספר המנדטורי למשפטים · ראה עוד »

בית הסוהר המרכזי בירושלים

בית הסוהר המרכזי בירושלים, לאחר הפיכתו למוזיאון בית הסוהר המרכזי בירושלים פעל בתקופת המנדט בירושלים ושימש לכליאתם של אסירים יהודים וערבים, ובהם רבים מחברי המחתרות העבריות שפעלו נגד שלטונות המנדט, ובכלל זה אחדים מעולי הגרדום.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הסוהר המרכזי בירושלים · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הרב קוק

הקפות שניות של ישיבת מרכז הרב בבית המדרש בבית הרב קוק שער הכניסה לחצר בית הרב קוק בית הרב קוק הוא הבית שבו חי ופעל הרב אברהם יצחק הכהן קוק החל משנת ה'תרפ"ג (1923) ועד לפטירתו בג' באלול ה'תרצ"ה (1 בספטמבר 1935).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הרב קוק · ראה עוד »

בית הכנסת תפארת ישראל

תרומת הכסף שהעניק הקיסר פרנץ יוזף לבניית בית הכנסת, החבצלת, 1870 פנים בית הכנסת לפני 1948 בית הכנסת לאחר שנפגע מהפגזות הלגיון הערבי במלחמת העצמאותתפארת ישראל או בית הכנסת ניסן ב"ק (ביידיש: ר' נישע'ס שול) הוא בית כנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית הכנסת תפארת ישראל · ראה עוד »

בית היתומות של חברת עזרה

בית היתומות של חברת עזרה היה בית יתומות עברי מודרני בירושלים בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית היתומות של חברת עזרה · ראה עוד »

בית היתומות הכללי ע"ש דוד וינגרטן

בית היתומות הכללי ע"ש דוד וינגרטן, המוכר גם בשם בית היתומות הכללי - ירושלים, או פשוט בית היתומות הכללי, הוא בית יתומים חרדי לבנות בירושלים שנוסד על ידי הרב דוד וינגרטן והמנוהל על ידי משפחת וינגרטן לדורותיה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית היתומות הכללי ע"ש דוד וינגרטן · ראה עוד »

בית ויטנברג

בית ויטנברג הוא מתחם יהודי הנמצא ברחוב הגיא המוביל משער שכם לכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ובית ויטנברג · ראה עוד »

גן בעברית

הבריכה האקולוגית ופרחי המים גן בעברית הוא פארק עירוני וגן ציבורי בראשון לציון שבישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגן בעברית · ראה עוד »

גצל זליקוביץ

גצל זליקוביץ (נהגה זליקוביץ'; נכתב גם גציל; בכתיב יידי: געצל זעליקאָוויץ, גם זעליקאָוויטש; באנגלית: George (Getzel) Selikovitsch; חג השבועות, ו' בסיוון תרכ"ה, 23 במאי 1855 – כ"ב בכסלו תרפ"ז, 27 בנובמבר 1926) היה יהודי עילוי, אגיפטולוג, מתורגמן לערבית, מחבר רומנים רומנטיים ביידיש, כתב ועורך בעיתונות יידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגצל זליקוביץ · ראה עוד »

גרעינים לבנים

גרעינים לבנים הוא ספר של הסופרת הישראלית יוכי ברנדס.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגרעינים לבנים · ראה עוד »

גלידה

גלידה איטלקית ברומא מוכר גלידה על אופניים באינדונזיה גלידה היא מאכל קפוא ומוקצף, מתוק בדרך כלל, המבוסס על תחליב מוצק (תערובת מים ושומן) המורכב מגבישי קרח, אוויר, ממתיקים, שומן ומוצקים נוספים שאינם שומן (כמו מוצקי חלב וחומרי טעם וריח).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגלידה · ראה עוד »

גוגל דודל

שרבוט גוגל, הידוע גם בכינוי "גוגל דודל" (באנגלית: Google Doodle), הוא איור המבוסס על סמלילה של גוגל ומוצג במקומו בעמוד הבית של אתר גוגל בשפות שונות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגוגל דודל · ראה עוד »

גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגיל אלדמע · ראה עוד »

גיל חובב

גיל חובב (נולד ב-17 במרץ 1962) הוא מגיש טלוויזיה, עיתונאי, מבקר מסעדות, מחבר ספרי בישול וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגיל חובב · ראה עוד »

גילוי וכיסוי בלשון

גילוי וכיסוי בלשון היא מסה שכתב חיים נחמן ביאליק באוקטובר 1915, העוסקת בתולדותיהן ובמשמעותן של מילים, ובהמשך לכך, בהבדל שבין שירה ופרוזה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וגילוי וכיסוי בלשון · ראה עוד »

דניאל דרונדה

דניאל דֶרוֹנְדָה (באנגלית: Daniel Deronda) הוא רומן מפורסם שכתבה הסופרת האנגליה ג'ורג' אליוט.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודניאל דרונדה · ראה עוד »

דרורה בן אב"י

דרורה בן אב"י (22 באוקטובר 1922 – 31 בדצמבר 1981) הייתה מוותיקות עובדי קול ישראל, מנהלת חטיבת התוכניות הקלות במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודרורה בן אב"י · ראה עוד »

דב ירדן

דב ירדן (יוז'וק) (17 בינואר 1911 - 19 בספטמבר 1986) היה בלשן, מהדיר שירת ימי הביניים, מתמטיקאי, וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודב ירדן · ראה עוד »

דבורה בן-יהודה

דבורה בן-יהודה (1855 – 24 בספטמבר 1891) הייתה אשתו הראשונה של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, ונחשבת ל"אם העברייה הראשונה".

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודבורה בן-יהודה · ראה עוד »

דואר היום

ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודואר היום · ראה עוד »

דורש ציון

בית הספר במשכנו ברחוב ישעיהו, 1951 דורש ציון היה תלמוד תורה, בית מדרש ובית ספר בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודורש ציון · ראה עוד »

דוד גינצבורג

שלט אצולה של ברון דוד גינצבורג, אקס ליבריס מספריית דוד גינצבורג הברון דוד גינצבורג (ברוסית: Барон Давид Горациевич Гинцбург; 5 ביולי 1857 קמניץ-פודולסקי – 22 בדצמבר 1910 סנקט פטרבורג) היה מזרחן, סופר ומנהיג ציבור יהודי ברוסיה, בנו של הוראצי גינצבורג ונכדו של יוסף גינצבורג.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודוד גינצבורג · ראה עוד »

דוד ילין

אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודוד ילין · ראה עוד »

דוד יודילוביץ

דוד יוּדֶילוֹביץ (לעיתים נכתב יודילביץ, יודלביץ; בגרסה המעוברתת: יוּדה-לֵב-אִיש) (25 ביוני 1863, יאשי, רומניה – 11 באוגוסט 1943, ראשון לציון) היה איש ביל"ו, מורה וסופר; מהמורים הראשונים בראשון לציון אשר הנהיג לימודים בבית הספר בשפה העברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודוד יודילוביץ · ראה עוד »

דוכיפת

דוכיפת במעוף דוכיפת בקיסריה דוכיפת אפריקנית. דּוּכִיפַת (שם מדעי: Upupa) הוא סוג של עוף יחיד במשפחת הדוכיפתיים שבסדרת הדוכיפתאים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודוכיפת · ראה עוד »

דוכיפת מצויה

דוכיפת בישראל עם חרק בפיה דוכיפת על ענף פארק הלאומי ברמת גן דּוּכִיפַת מצויה (שם מדעי: Upupa epops) היא מין בסוג דוכיפת (Upupa) במשפחת הדוכיפתיים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ודוכיפת מצויה · ראה עוד »

ה'תרמ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וה'תרמ"א · ראה עוד »

ה'תרמ"ב

יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וה'תרמ"ב · ראה עוד »

ה'תרפ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וה'תרפ"ג · ראה עוד »

ה'תרי"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וה'תרי"ח · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המשולש (ירושלים)

תרשים המשולש וסביבתו המשולש הוא כינויו של האזור במרכז ירושלים שאותו תוחמים הרחובות יפו, המלך ג'ורג' ובן-יהודה, היוצרים צורת משולש.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והמשולש (ירושלים) · ראה עוד »

המגיד

אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והמגיד · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והארץ · ראה עוד »

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »

האשכול (אנציקלופדיה)

250px המודעה הראשונה ב"הצפירה" 250px קטע מהמאמר 9.4.1888 הַאֶשכּוֹל (שם מלא: האשכול / אללגעמיינע ענציקלאפעדיע) הוא אנציקלופדיה כללית בעברית, שהחלה לצאת לאור בוורשה, בשנת 1888 (תרמ"ח), אחד הניסיונות הראשונים להוצאתה לאור של אנציקלופדיה כזו.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והאשכול (אנציקלופדיה) · ראה עוד »

האגודה למען ירושלים

סמל האגודה המקורי המשלב את סמלי שלוש הדתות, וכן הפסוק: "סובו ציון והקיפוה" סמל האגודה הנוכחי בצלאל בהנחיית האגודה. (רחוב שטראוס), השלט נמצא על כותל מבנה מעיין שטוב) האגודה למען ירושלים או אגודת פרו-ג'רוזלם (Pro-Jerusalem Society), פעלה בירושלים משנת 1918 ועד תום המנדט הבריטי, במטרה לפתח את העיר תוך שימור חלקיה ההיסטוריים והעתיקים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והאגודה למען ירושלים · ראה עוד »

האגודה לאספרנטו בישראל

האגודה לאספרנטו בישראל (אספרנטו: ELI - La Esperanto-Ligo en Israelo) היא העמותה המקדמת את שפת האספרנטו ותרבותה בישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והאגודה לאספרנטו בישראל · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה השנייה (ספר)

כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »

העברית (כתב עת)

עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, המופץ כארבע פעמים בשנה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והעברית (כתב עת) · ראה עוד »

הצבי

כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והצבי · ראה עוד »

הקונגרס האויכריסטי הבין-לאומי של 1893

הקונגרס האויכריסטי הבין-לאומי של 1893 היה כינוס גדול של אנשי דת קתוליים וצליינים שנקרא הקונגרס האוכריסטי השמיני (Eucharistic) הבין-לאומי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והקונגרס האויכריסטי הבין-לאומי של 1893 · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והר הזיתים · ראה עוד »

הר-טוב

הַר-טוּב הייתה מושבה בגבול השפלה והרי ירושלים, צפונית ובסמוך לבית שמש של ימינו, אשר פונתה במלחמת העצמאות בליל 16 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והר-טוב · ראה עוד »

הרובע המוסלמי

מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והרובע המוסלמי · ראה עוד »

השקפה (כתב עת)

כתב העת "השקפה" השקפה היה כתב עת שיצא לאור על ידי אליעזר בן-יהודה בין השנים 1896–1908 (עם הפסקה של שנה וחצי בין אמצע 1900 ועד 1902).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והשקפה (כתב עת) · ראה עוד »

השחר

עמוד השער של "השחר", מאי 1879 תערוכת רחוב בנושא תנועת ההשכלה היהודית על חומה בשדרות ההשכלה בתל אביב הַשַּׁחַר היה ירחון עברי שהוציא לאור פרץ סמולנסקין בין השנים 1868–1884 (ה'תרכ"ט–ה'תרמ"ד) בווינה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והשחר · ראה עוד »

התעת'מנות

"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והתעת'מנות · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

הלל הרשושנים

הלל הרשושנים בשנת 1931 הלל הַרשוֹשָנים (רוזנברג) (30 ביולי 1896, כ' באב תרנ"ו - 10 במרץ 1993, י"ח באדר תשנ"ג) היה בלשן ותשבצאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והלל הרשושנים · ראה עוד »

החרות

עיתון החרות היה עיתון עברי בעל נטייה לאומית, שהופיע בירושלים בין השנים 1909–1917.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והחרות · ראה עוד »

החברה המזרחנית הארץ-ישראלית

החברה המזרחנית הארץ-ישראלית (The Palestine Oriental Society), שפעלה בירושלים בשנים 1920–1948, נועדה להפגיש חוקרים מתחומים שונים ומעדות שונות לשם לימוד וחקר של ארץ ישראל ושל המזרח הקרוב.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והחברה המזרחנית הארץ-ישראלית · ראה עוד »

הבונים החופשיים בארץ ישראל

בניין הלשכה הגדולה למדינת ישראל בתל אביב. נהרס מאי 2005. כיכר הבונים החופשיים בבאר שבע: שלושה עמודים בגבהים שונים, בסגנון העת העתיקה, כשעל כל אחד מהם כדור מאבן ועל כל אחד מהם כתוב בשלט, הבונים החופשיים בשלוש שפות, עברית אנגלית ערבית, כשעל הגבוה ביניהם סמל המסדר, זווית ישרה ומחוגה הבונים החופשיים החלו את פעילותם בארץ ישראל החל מסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והבונים החופשיים בארץ ישראל · ראה עוד »

הבכור לבית אב"י

הבכור לבית אב"י (הבכור לבית אליעזר בן-יהודה) הוא ספר מאת הסופרת דבורה עומר שיצא לאור בשנת 1967, עיבוד ספרותי להתרחשות אמיתית שנכתב בעקבות מחקר מעמיק בשיתוף משפחת בן יהודה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והבכור לבית אב"י · ראה עוד »

הגימנסיה העברית רחביה

מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »

הגייה תימנית

ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והגייה תימנית · ראה עוד »

הוועד האודסאי

זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והוועד האודסאי · ראה עוד »

הכנסייה הארצישראלית

צירי הכנסייה הארצישראלית בתמונה קבוצתית הכנסייה הארצישראלית הייתה ניסיון לכנס גוף כעין-פרלמנטרי של ציוני ארץ ישראל, במקביל לקונגרס הציוני העולמי, אשר ייצג את ציוני ציון החיים בארץ ישראל הן בפני השלטון העות'מאני והן בפני מוסדות הקונגרס וגורמים אחרים בישראל ומחוצה לה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והכנסייה הארצישראלית · ראה עוד »

היסטוריה של רכבת ישראל

תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים תחנת ראש העין דרום תוואי מסילות בשימוש הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה גרמניים יושבים על "קרון אווירון" (שנת 1916) - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיילי הצבא הבריטי בתחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) (שנת 1917) מפת מסילת הרכבת כפי שהייתה ב-1924 היישובים היהודים מודגשים באדום קטר קיטור מס' 10, אחרון הקטרים שקיימו את רכבת העמק, במוזיאון רכבת ישראל שבחיפה תחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח הכניסה למשרדי הנהלת רכבת ישראל בחיפה בשנת 1948 קטר קיטור מס' 60 P-Class, בשנת 1950, הכוח המניע העיקרי ברכבת ישראל עד בוא קטרי הדיזל קרונוע מתוצרת אסלינגן בתחנת ירושלים, בשנת 1956 קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988 ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והיסטוריה של רכבת ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל

הגיליון הישן ביותר הקיים כיום של העיתון היהודי הראשון עיתונים בישראל, 1949 היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל היא מונח המתאר את תקופת הזמן של הפעילות העיתונאית העברית בארץ ישראל, הן לפני הקמת מדינת ישראל והן אחריה; כמעט 200 שנה אחרי שהעיתונאות היהודית ואחריה גם העברית התבססו באירופה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והיסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל · ראה עוד »

היהודים באים

היהודים באים היא סדרת טלוויזיה ישראלית סאטירית, הכוללת מערכונים בנושאים מן ההיסטוריה של עם ישראל, מראשית ימי התנ"ך ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והיהודים באים · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והיישוב הישן · ראה עוד »

היישוב היהודי בעזה

היישוב היהודי בעיר עזה התקיים לסירוגין מהמאה השנייה לפנה"ס ועד מאורעות תרפ"ט ומלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה והיישוב היהודי בעזה · ראה עוד »

ועד הלשון העברית

חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וועד הלשון העברית · ראה עוד »

ורוד

הספקטרום ורד ישו לבוש ורוד בזרועות המדונה, דון לורנצו מונקו (Don Lorenzo Monaco) 1410, השיוך של הצבע הוורוד לבנות קיים בתרבות רק מהעת המודרנית כנסיית פטרוס הקדוש, או הכנסייה הרוסית, בשכונת אבו כביר בדרום תל אביב, הבנויה מלבנים בגוון ורוד ורוד הוא הכינוי לצבע המתקבל מערבוב של הצבעים אדום ולבן ולעיתים מתואר גם כגוון בהיר של אדום.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וורוד · ראה עוד »

ורוד שושנה

ורוד שושנה הוא צבע שממוקם בסקאלת הצבעים בין הצבע האדום לצבע מג'נטה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וורוד שושנה · ראה עוד »

וינסטון צ'רצ'יל

סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל (באנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill; 30 בנובמבר 1874 – 24 בינואר 1965) היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה, בין השנים 1940–1945 ושוב בין השנים 1951–1955.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ווינסטון צ'רצ'יל · ראה עוד »

כ"א בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכ"א בטבת · ראה עוד »

כ"ו בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכ"ו בכסלו · ראה עוד »

כרובית

דוכן כרובית בשוק כרובית אפויה כרובית (שם מדעי: Brassica oleracea botrytis) היא ירק חד-שנתי, זן של מין כרוב הבר ממשפחת המצליבים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכרובית · ראה עוד »

כיכר ינקה קופלה

המשורר הבלארוסי ינקה קופלה כיכר ינקה קופלה היא מעגל תנועה ברובע ט"ו בדרומה של העיר אשדוד, המחברת בין שדרות רוטשילד לרחוב מוטה גור.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וכיכר ינקה קופלה · ראה עוד »

ימי פומפיי האחרונים

ימי פומפיי האחרונים (באנגלית: The Last Days of Pompeii) הוא רומן אנגלי פרי עטו של הסופר הבריטי אדוארד בולוור-ליטון. הספר נכתב בשנת 1834 על סמך חוויות ורשמים של הסופר באתר החפירות של העיר הרומית פומפיי, שכוסתה בערמות של אפר געשי בעת התפרצותו של הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה. ב-1748 נחשפו שרידי העיר לראשונה. בולוור-ליטון שהה באתר החפירות ובנאפולי הסמוכה תקופה של שנתיים, ובספרו הוא מתאר תיאור בדיוני של החיים בעיר בתקופה שלפני ההתפרצות. הספר זכה למספר עיבודים קולנועיים, הידוע שבהם בשנת 1959 בידי סרג'ו לאונה. אחד מהעיבודים לראינוע היה הסרט הראשון שהוקרן בראינוע הראשון של תל אביב, ראינוע עדן. הספר תורגם לעברית לראשונה בירושלים על ידי אליעזר בן-יהודה, תחת הכותרת "ימי פומפיה האחרונים", כסיפור בהמשכים בעיתונו "השקפה" בשנת תרס"ה (1904–1905) ואחר כך כספר בהוצאתו של מו"ל העיתון, שלמה ישראל שיריזלי (שי"ש). בהמשך הופיע בעוד שלושה תרגומים עבריים, מאת אברהם שלונסקי, יעל רון-לרר ושרון פרמינגר.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וימי פומפיי האחרונים · ראה עוד »

יעקב מאיר

הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויעקב מאיר · ראה עוד »

יעקב אורנשטיין

יעקב אורנשטיין יעקב אורנשטיין (מרץ 1913 – י"ז באייר תשל"ב 1 במאי 1972) היה עיתונאי עברי, ממייסדי "ברית הבריונים", חבר אצ"ל ולח"י ומגולי אפריקה, עיתונאי בעיתון דבר ודובר המפלגות הישראליות מפא"י ורפ"י.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויעקב אורנשטיין · ראה עוד »

יעקב שרתוק

עם זוגתו פניה בחרסון יַעֲקֹב שֶׁרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (10 במאי 1860 – 8 במרץ 1913), "ראשון הביל"ויים בארץ ישראל", היה חלוץ ציוני.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויעקב שרתוק · ראה עוד »

יעקב שלמה חזנוב

יעקב שלמה חזנוב, לאחר מלחמת העולם הראשונה יעקב שלמה חזנוב (כ"ב באייר תרכ"א /1861, זורביץ, פלך מוהילוב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י"ט באלול תרפ"ב, 12 בספטמבר 1922) היה מאנשי ביל"ו וממייסדי גדרה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויעקב שלמה חזנוב · ראה עוד »

יעקב חי בכור נסים

הרב יעקב חי בכור נסים (1854 – ג' בניסן ה'תש"ח, 12 באפריל 1948) היה חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וגבאי כוללות העדה בעיר, ממייסדי בית הכנסת הספרדי הגדול בשכונת ימין משה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויעקב חי בכור נסים · ראה עוד »

יעקב כנעני

יעקב כנעני (קאופמן) (15 ביוני 1894, תרנ"ד, בסראביה, האימפריה הרוסית – 23 באוגוסט 1978, תשל"ח, ירושלים) היה מילונאי עברי, בעל המפעל המילוני המונומנטלי "אוצר הלשון העברית לתקופותיה השונות", ב-18 כרכים, שראה אור בהוצאת מסדה בשנים תש"ך–תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויעקב כנעני · ראה עוד »

יפה ברלוביץ

יפה ברלוביץ יפה ברלוביץ (נולדה ב-1937) היא חוקרת ספרות משווה וספרות עברית ופרופסור אמריטה במחלקה לספרות עם ישראל ע"ש יוסף ונחום ברמן באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויפה ברלוביץ · ראה עוד »

יצחק אברהם עבאדי

יצחק אברהם עבאדי (25 באוקטובר 1897 – 22 בדצמבר 1969) היה מורה, עיתונאי, עסקן וסופר, המתרגם הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל בדרגת פקיד רם דרג.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויצחק אברהם עבאדי · ראה עוד »

יצחק פרלמן

יצחק פרלמן (באנגלית: Itzhak Perlman; נולד ב-31 באוגוסט 1945) הוא כנר יהודי-אמריקאי יליד ישראל, מנצח ומורה למוזיקה בעל מוניטין בינלאומי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויצחק פרלמן · ראה עוד »

יצחק לופבן

יצחק לוּפְבַּן (לופבאן) (ט' באב תרמ"ח, 17 ביולי 1888, דֶּמְבִּיצַה, גליציה – ו' באלול תש"ח, 10 בספטמבר 1948, תל אביב) היה פוליטיקאי, עיתונאי ומסאי ישראלי, חבר הפועל הצעיר ומפא"י, עורך העיתון "הפועל הצעיר" מ-1923 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויצחק לופבן · ראה עוד »

יצחק לוי (פעיל ציוני)

יצחק לוי בצילום משנת 1909 הקמת תלפיות. מימין לשמאל: יצחק לוי, אליעזר בן-יהודה, איש לא ידוע בשם גורדון ודוד ילין יצחק לוי (1866 – אפריל 1950) היה אגרונום ופעיל ציוני, ממנהיגי יהדות ספרד ומנהיגם באספת הנבחרים הראשונה, מראשי יק"א, שניהל את מושבות יק"א בארץ ישראל עד המאה ה-20 ועסק ברכישת קרקעות וביישובן.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויצחק לוי (פעיל ציוני) · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק ד'ארבלה

יצחק (גרגורי) דַ'ארְבֶּלֶה (אמציסלבסקי) (20 באוגוסט 1847– 24 ביוני 1911) היה רופא, איש העלייה הראשונה, שבעשור האחרון של המאה ה-19 שימש מנהל בית החולים רוטשילד בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויצחק ד'ארבלה · ראה עוד »

יציאה בשאלה

חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי של ישראל היה יוצא בשאלה יציאה בשאלה היא תהליך שבו יהודי שומר מצוות עוזב את אורח החיים הדתי, ולעיתים גם את הקהילה שחי בה, ועובר באופן מלא או חלקי לאורח חיים חילוני ולהשקפת עולם חילונית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויציאה בשאלה · ראה עוד »

ירון אזרחי

ירון אזרחי (19 באפריל 1940 – 29 בינואר 2019) היה פילוסוף וחוקר ישראלי בתחום מדע המדינה, ההיסטוריה והמוסר, שכיהן כפרופסור במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וירון אזרחי · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ירושלים החדשה (אמנים)

ירושלים החדשה, הקומונה הירושלמית שליד בצלאל. אירה יאן יושבת משמאל, בלבן. עוד בתמונה: רחל ינאית בן-צבי (עומדת מימין), בוריס שץ (לידה), יצחק בן-צבי (יושב מימין). "ירושלים החדשה" הייתה כינוייה של חבורה שגובשה בירושלים ב-1908 ביוזמתו ובהנהגתו של בוריס שץ, מייסד בית הספר לאמנות בצלאל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וירושלים החדשה (אמנים) · ראה עוד »

ישעיהו קרניאל

דיוקן של ישעיהו קרניאל כפי שצויר על ידי הצייר שלמה ברנשטיין בשנת 1934 מערכת עיתון דואר היום מתחילת שנות ה-30. בשורה הראשונה יושבים משמאל לימין: נתן לאהר, לאה אבושדיד, איתמר בן-אב"י ולצידו ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. קברו של ישעיהו קרניאל ישעיהו קרניאל (עַזְמָוֶת) (18 במאי 1881 ברלאד, רומניה – 15 בדצמבר 1942 חיפה) היה איש העלייה הראשונה, פעיל ציבור, מורה, בנקאי ועיתונאי עברי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וישעיהו קרניאל · ראה עוד »

ישראל זנגוויל

כריכת התוכנייה למחזה '''כור ההיתוך''', 1916 ישראל זַנְגְוִויל (באנגלית: Israel Zangwill; 21 בינואר 1864 – 1 באוגוסט 1926) היה סופר יהודי-בריטי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וישראל זנגוויל · ראה עוד »

ישראל דוב פרומקין

ישראל דוב בער פְרוּמְקִין (כ"ג בחשוון ה'תרי"א, אוקטובר 1850 – י"ד באייר ה'תרע"ד, מאי 1914) היה מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל ומתרגם.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וישראל דוב פרומקין · ראה עוד »

ילדות

פעוט מתגלגל בדשא שתי ילדות אוכלות ילדה על עץ טקסט.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה וילדות · ראה עוד »

יחס החרדים לציונות

יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויחס החרדים לציונות · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהדות ישראל · ראה עוד »

יהושע סירקין

יהושע סירקין (1838 – 1922) היה סופר עברי ופעיל ציוני, מראשוני חובבי ציון, יו"ר אגודת "דורשי ציון" במינסק, יוזם הספרייה הלאומית בירושלים, ממקימי ההתיישבות עין זיתים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהושע סירקין · ראה עוד »

יהושע קניאל

יהושע קָניאל (20 באוגוסט 1939 – כ"ח בסיוון תשנ"ח, 1998) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהושע קניאל · ראה עוד »

יהושע ברזילי

יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהושע ברזילי · ראה עוד »

יהודה קסטל

הרב יהודה קסטל (קאשטיל; 1871–1936) היה אמן ואיש חינוך, משורר ומלחין, מחלוצי שיטת הלימוד עברית בעברית, וממייסדי שכונות הבוכרים, זיכרון משה ורוחמה בירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהודה קסטל · ראה עוד »

יהודה ליב אפל

יהודה לֶיְבּ אֶפֶל (בכתיב יידי: עפעל; 23 במרץ 1857, וקשנה, פלך קובנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 27 בנובמבר 1934, כ' בכסלו תרצ"ה, תל אביב) היה עיתונאי עברי ופעיל ציוני, מראשוני תנועת חיבת ציון בווילנה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהודה ליב אפל · ראה עוד »

יהודה ליב לוין

יהודה ליב לוין (בכתיב יידי: לעווין; בר"ת: יְהַלֵּ"ל או יְהָלַ"ל; תר"ה, 1844, מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – דצמבר 1925, קייב, אוקראינה הסובייטית) היה פובליציסט, מסאי, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהודה ליב לוין · ראה עוד »

יהודה גור

אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהודה גור · ראה עוד »

יהודים ומילים

יהודים ומילים הוא ספר מאת הסופר עמוס עוז ובתו ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויהודים ומילים · ראה עוד »

יואב קרני

יואב קַרני (נולד ב־1957) הוא עיתונאי ובלוגר ישראלי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויואב קרני · ראה עוד »

יום הלשון העברית

כרזה ליום הלשון העבריתתמונה להחלפה יום השפה העברית, החל בתאריך כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן-יהודה, הוא יום מודעות המצוין מדי שנה במדינת ישראל לקידום מעמדה של הלשון העברית בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויום הלשון העברית · ראה עוד »

יוסף נבון

יוסף ביי נבון (תרי"ח, 1858, ירושלים – כ"ג בניסן תרצ"ד, אפריל 1934, פריז) היה בנקאי, איש עסקים ואיש ציבור בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית, יוזם ובונה מסילת הרכבת יפו–ירושלים.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויוסף נבון · ראה עוד »

יוסף שם-טוב (וטרינר)

ד"ר יוסף (סינטו) שם-טוב (א' שבועות תרל"ט, 28 במאי 1879, סֶרֶס, יוון – כ"ה בתמוז תשכ"ז, 2 באוגוסט 1967, תל אביב).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויוסף שם-טוב (וטרינר) · ראה עוד »

יוסף לנג

יוסף (יוסי) לַנג (7 בפברואר 1944 – 19 באוגוסט 2013) היה היסטוריון, חוקר תולדות החינוך ותולדות עם ישראל, סופר ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויוסף לנג · ראה עוד »

יוסף חזנוביץ

יוסף חזנוביץ (22 באוקטובר 1844 הורדנה, בלארוס – 21 בדצמבר 1919 יקטרינוסלב, אוקראינה) היה רופא יהודי-ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל" (כיום הספרייה הלאומית של ישראל).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויוסף חזנוביץ · ראה עוד »

יוסף הלוי

פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויוסף הלוי · ראה עוד »

יורם חטב

יורם חטב (נולד ב-13 באוגוסט 1966 בירושלים) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי החל משנת 1992, זוכה פרס אופיר לשחקן הקולנוע הטוב ביותר, פרס התיאטרון הישראלי לשחקן הטוב ביותר ופרס רוזנבלום לאמנויות הבמה.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ויורם חטב · ראה עוד »

100 מושגי יסוד

100 מושגים במורשת, בציונות ובדמוקרטיה היא תוכנית המיועדת לכיתות ז', ח' ו-ט' בבתי ספר עבריים שיצאה בשנת 2003 מטעם משרד החינוך, התרבות והספורט.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו100 מושגי יסוד · ראה עוד »

16 בדצמבר

16 בדצמבר הוא היום ה־350 בשנה (351 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו16 בדצמבר · ראה עוד »

1922 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1922 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו1922 בארץ ישראל · ראה עוד »

20 באוגוסט

20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו20 באוגוסט · ראה עוד »

31 ביולי

31 ביולי הוא היום ה-212 בשנה (213 בשנה מעוברת), בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו31 ביולי · ראה עוד »

7 בפברואר

7 בפברואר הוא היום ה-38 בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו7 בפברואר · ראה עוד »

7 בינואר

7 בינואר הוא היום השביעי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אליעזר בן-יהודה ו7 בינואר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אליעזר_בן-יהודה

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס