גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
72 יחסים: מרדכי ליב קצנלנבוגן, מרדכי בן הלל, משמרות כהונה, משה הגולה מקיוב (הראשון), משה הכהן ממגנצא, מודה בקנס, מכיר בן יהודה, ארבעה טורים, אלכסנדרי זוסלין הכהן, אליעזר בן יואל, אליקים בן יוסף, אליה בר שמעיה, אבן העזר (פירושונים), אבן העזר (ראב"ן), אברהם בן נתן, אין מוקדם ומאוחר בתורה, סמיכות פרשיות, ספר המקצועות, ספירת העומר, סיטומתא, עשרת ימי תשובה, פנחס שפירא מקוריץ, צפנת פענח, קהילת יהודי מיינץ, ר"י הזקן, רא"ש, ראב"ן, רש"י, רשב"ם, רבנו גרשום, רבי אליעזר (פירושונים), שמריה בן מרדכי, שמואל בן נטרונאי, שניים מקרא ואחד תרגום, שריה דבליצקי, שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה בן שמעון, שלום (בן יחזקאל) אלבק, שבת חזון, שבועות, שביעי של פסח, תעניות וורמייזא, תקנות שו"ם, תלת דפורענותא, תורת המלך, טלית, זילותא דבי דינא, חמר מדינה, חנוך אלבק, בן נתן, ..., בעלי התוספות, ברית מילה, בית המקדש השלישי, גזירות תתנ"ו, דרישה וחקירה, הא לחמא עניא, האנונימי ממיינץ, הראבן, הלכות ליל הסדר, הטבח בוורמס, הגדה של פסח, יצחק בן אשר הלוי, יצחק הלוי, ירוחם פישל פרלא, יחיאל בן אורי, יהדות פרנקפורט, יהדות וורמייזא, יהודה הכהן ליאונטין (הזקן), יואל הלוי מבונא, יונה פרנקל, יוסף רוזין, יוסף בכור שור. להרחיב מדד (22 יותר) »
מרדכי ליב קצנלנבוגן
הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ומרדכי ליב קצנלנבוגן · ראה עוד »
מרדכי בן הלל
רבי מרדכי בן הלל (ידוע בכינויו "המרדכי" ובספרו כונה רבנו מרדכי בר הלל אשכנזי) (סביב ה'י', 1250 – כ"ב באב ה'נ"ח, 1 באוגוסט 1298) היה מחשובי הפוסקים באשכנז בדור שאחרי בעלי התוספות, תלמיד רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג ומחבר ספר 'המרדכי', ספר פסיקה מרכזי ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ומרדכי בן הלל · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ומשמרות כהונה · ראה עוד »
משה הגולה מקיוב (הראשון)
רבי משה הגולה מקיוב היה רב בתקופת הראשונים, מתלמידי רבנו תם.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ומשה הגולה מקיוב (הראשון) · ראה עוד »
משה הכהן ממגנצא
רבי משה הכהן ממגנצא (או רבי משה הכהן אשכנזי או רמ"ה), היה בן תקופת בעלי התוספות ולמד בישיבת רבינו תם.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ומשה הכהן ממגנצא · ראה עוד »
מודה בקנס
מודה בקנס פטור הוא כלל הלכתי הפוטר מתשלום אדם שהודה במעשה שיש בו כדי לחייבו קנס אילו היו מעידים עליו עדים בבית דין.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ומודה בקנס · ראה עוד »
מכיר בן יהודה
רבי מכיר בן יהודה היה רב יהודי צרפתי, שחי בסוף המאה ה-10 ותחילת המאה ה-11, יליד מץ, ואחיו של רבנו גרשום מאור הגולה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ומכיר בן יהודה · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וארבעה טורים · ראה עוד »
אלכסנדרי זוסלין הכהן
הרב אלכסנדרי הכהן (הרב גם נודע בראשי תבות מהרז"ך, רז"ך וגם מהרא"ך), פעל בפרנקפורט, היה מחשובי פוסקי חכמי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־14, מחבר ספר האגודה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ואלכסנדרי זוסלין הכהן · ראה עוד »
אליעזר בן יואל
רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה; סביבות ד'תת"ק (1140~) - אחרי ד'תתק"פ (1220+), היה בן תקופת הראשונים ומחבר הספר אבי העזרי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ואליעזר בן יואל · ראה עוד »
אליקים בן יוסף
רבי אליקים בן יוסף (בערך ד'תת"ל – בערך ד'תתק"ה–ד'תתקי"ב) או רבי אליקים בן יוסף ממגנצא היה אחד מחכמי מגנצא במחצית השנייה של המאה ה-11, והמחצית הראשונה של המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ואליקים בן יוסף · ראה עוד »
אליה בר שמעיה
ִרבי אליה בר שמעיה היה פייטן איטלקי שחי בבארי במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ואליה בר שמעיה · ראה עוד »
אבן העזר (פירושונים)
קטגוריה:פירושון ספרים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ואבן העזר (פירושונים) · ראה עוד »
אבן העזר (ראב"ן)
ספר אבן העזר (נודע גם בשם ספר ראב"ן או צפנת פענח) הוא ספר הלכתי מאת רבי אליעזר בן נתן נכתב במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ואבן העזר (ראב"ן) · ראה עוד »
אברהם בן נתן
רבי אברהם בן נתן (1155 לערך – 1215), שנודע גם בכינוי ראב"ן הירחי (שנועד להבדילו מרבי אליעזר בן נתן, סבו של הראבי"ה, המכונה אף הוא הראב"ן).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ואברהם בן נתן · ראה עוד »
אין מוקדם ומאוחר בתורה
"אין מוקדם ומאוחר בתורה" הוא ביטוי אשר משמש פרשני מקרא רבים כאשר הם נתקלים במאורע המופיע במקרא לאחר מאורע אחר שלפי ההיגיון והסדר הכרונולוגי היה אמור להופיע לפניו.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ואין מוקדם ומאוחר בתורה · ראה עוד »
סמיכות פרשיות
סמיכות פרשיות (או כתובים סמוכין) היא אחת הדרכים שבהן התורה נדרשת, ועל פיה יש להסיק על תוכנה של פרשיה מסוימת בתורה מן הפרשה הסמוכה לה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וסמיכות פרשיות · ראה עוד »
ספר המקצועות
ספר המקצועות הוא חיבור הלכתי מראשית תקופת הראשונים, שחלקים ממנו הגיעו לידינו.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וספר המקצועות · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וספירת העומר · ראה עוד »
סיטומתא
סיטומתא (בארמית: "חותמת") הוא הכינוי התלמודי למנהג הסוחרים לקנות סחורה בדרך מסוימת.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וסיטומתא · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
פנחס שפירא מקוריץ
רבי פנחס שפירא מקוריץ (תפ"ו, 1726 – י' באלול תקנ"א, 1791) היה מתלמידיו הקרובים של הבעל שם טוב, מגדולי צדיקי החסידות במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ופנחס שפירא מקוריץ · ראה עוד »
צפנת פענח
קטגוריה:מילים יחידאיות בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וצפנת פענח · ראה עוד »
קהילת יהודי מיינץ
Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ור"י הזקן · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ורא"ש · ראה עוד »
ראב"ן
קטגוריה:פירושון ראשי תיבות קטגוריה:פירושון אישים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וראב"ן · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ורש"י · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ורשב"ם · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ורבנו גרשום · ראה עוד »
רבי אליעזר (פירושונים)
אליעזר.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ורבי אליעזר (פירושונים) · ראה עוד »
שמריה בן מרדכי
הרב שמריה בן מרדכי משפייר מבעלי התוספות היה תלמיד חבר לריב"א, ותלמידו של רבי אליעזר בן משולם (אליעזר חזן משפיירא).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ושמריה בן מרדכי · ראה עוד »
שמואל בן נטרונאי
רבי שמואל בן נטרונאי (נולד בין 1100 ל-1110, נפטר ככל הנראה לפני שנת 1175; מכונה גם בראשי תיבות רשב"ט) היה חכם מראשוני אשכנז ממוצא איטלקי במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ושמואל בן נטרונאי · ראה עוד »
שניים מקרא ואחד תרגום
שניים מקרא ואחד תרגום (בראשי תיבות: שמו"ת) היא תקנה הלכתית לקרוא את פרשת השבוע פעמיים בנוסח המקרא ופעם נוספת עם תרגום מדי שבוע.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ושניים מקרא ואחד תרגום · ראה עוד »
שריה דבליצקי
הרב שריה דבליצקי, ה'תשע"א, בני ברק הרב שְׂרָיָה דִבְלִיצְקִי (ט"ו בשבט ה'תרפ"ו, 30 בינואר 1926 – ב' באב ה'תשע"ח, 14 ביולי 2018) היה רב חרדי ליטאי, פוסק, מקובל, מדקדק, פילולוג וסופר תורני פורה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ושריה דבליצקי · ראה עוד »
שלמה זלמן אהרנרייך
רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »
שלמה בן שמעון
שלמה בן שמעון, היה סופר וכרוניקן מיהדות אשכנז בימי הביניים; הוא רשם ותיעד בעברית אירועים היסטוריים מהמאה ה-11 והמאה ה-12, בין השאר על פי עדותם של עדי ראייה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ושלמה בן שמעון · ראה עוד »
שלום (בן יחזקאל) אלבק
שלום (בן יחזקאל) אַלְבֶּק (30 בינואר 1858 – 8 באוגוסט 1920) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ושלום (בן יחזקאל) אלבק · ראה עוד »
שבת חזון
שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ושבת חזון · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ושבועות · ראה עוד »
שביעי של פסח
שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, שחל בתאריך כ"א בניסן.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ושביעי של פסח · ראה עוד »
תעניות וורמייזא
לקהילה היהודית בוורמייזא היו מספר תעניות ציבור מקומיות ייחודיות לה, שנקבעו על מאורעות שונים בתולדות הקהילה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ותעניות וורמייזא · ראה עוד »
תקנות שו"ם
תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ותקנות שו"ם · ראה עוד »
תלת דפורענותא
תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ותלת דפורענותא · ראה עוד »
תורת המלך
תורת המלך הוא ספר הלכתי מאת הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור מישיבת עוד יוסף חי שביצהר.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ותורת המלך · ראה עוד »
טלית
גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וטלית · ראה עוד »
זילותא דבי דינא
זִילוּתָא דבי דינא הוא מושג הלכתי האומר כי יש לחשוש לכבוד בית הדין ולכן יש להשתדל לקיים את פסקיו כל עוד שאינם מנוגדים להלכה, למרות שאם בית הדין היה יודע מלכתחילה את המידע הנוסף, היה מחמיר או פוסק אחרת, בדיעבד לא יחזור בו בית הדין מפסקו, וישתדל לקיים את הפסק הראשון, גם אם עכשיו נוצר ספק.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וזילותא דבי דינא · ראה עוד »
חמר מדינה
בירה נחשבת לחמר מדינה חמר מדינה הוא ביטוי הלכתי למשקה חשוב ששתייתו היא לשם הנאה ולא רק להרוות את הצימאון.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וחמר מדינה · ראה עוד »
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וחנוך אלבק · ראה עוד »
בן נתן
בן נתן הוא שם משפחה יהודי, פטרונים מהשם נתן.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ובן נתן · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וברית מילה · ראה עוד »
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ובית המקדש השלישי · ראה עוד »
גזירות תתנ"ו
ציור מאוחר של הטבח במץ במסע הצלב הראשון אל מלא רחמים לזכר קרבנות גזירות תתנ"ו וגזירות ת"ח ות"ט במחזור מאלטונא משנת 1744 גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות, שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וגזירות תתנ"ו · ראה עוד »
דרישה וחקירה
דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ודרישה וחקירה · ראה עוד »
הא לחמא עניא
"הא לחמא עניא", הגדת ברצלונה, המאה ה-14 הָא לַחְמָא עַנְיָא (ארמית: "זהו לחם העוני") היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן והא לחמא עניא · ראה עוד »
האנונימי ממיינץ
האלמוני ממגנצא או האנונימי ממיינץ (בגרמנית: Mainzer Anonymus) הוא מחברה הלא-ידוע של הכרוניקה העברית "מעשה הגזירות הישנים", שתיעדה מנקודת מבטו את גזירות תתנ"ו, במהלך מסע הצלב הראשון ב-1096.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן והאנונימי ממיינץ · ראה עוד »
הראבן
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן והראבן · ראה עוד »
הלכות ליל הסדר
שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן והלכות ליל הסדר · ראה עוד »
הטבח בוורמס
בטבח בוורמס נרצחו לפחות 800 יהודים מהקהילה היהודית בוורמייזא, כחלק מגזירות תתנ"ו בימי מסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן והטבח בוורמס · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן והגדה של פסח · ראה עוד »
יצחק בן אשר הלוי
רבי יצחק בן אשר הלוי משפיירא (מכונה גם ריב"א; חי במאה ה-11–12) היה תלמידו של רש"י, וראשון בעלי התוספות באשכנז.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ויצחק בן אשר הלוי · ראה עוד »
יצחק הלוי
רבי יצחק בר אלעזר הלוי (מכונה בשם: רבי יצחק סגן לויה; 1000–1080 ד'תש"ס-ד'תת"מ בקירוב), מרבני אשכנז מהעיר וורמיזא, ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ויצחק הלוי · ראה עוד »
ירוחם פישל פרלא
רבי יהודה ירוחם פישל פרלא (פערלא) (ה'תר"ו, 1846 – ל' בשבט תרצ"ד, 15 בפברואר 1934), מכונה גם הגרי"פ, חיבר ספרים חשובים מהספרות התורנית, נודע בעיקר בזכות חיבורו על מניין המצוות שחיבר הרס"ג.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן וירוחם פישל פרלא · ראה עוד »
יחיאל בן אורי
רבי יחיאל ברבי אורי (ד'תתק"ע, 1210 - כ"א בתשרי ה'כ"ד, 26 בספטמבר 1263) היה רב מגדולי יהדות אשכנז, פוסק הלכה ומקובל בסגנון חסידי אשכנז, שנודע במיוחד כאביו של הרא"ש.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ויחיאל בן אורי · ראה עוד »
יהדות פרנקפורט
"סמטת היהודים" (Judengasse) בפרנקפורט (סביבות 1868) Jüdischer Friedhof Battonnstraße יהדות פרנקפורט (כונתה "פרנקפורט דמיין", ובקיצור פפד"מ - פרנקפורט על המיין, כדי להבדילה מפרנקפורט על האודר) היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות באירופה, ואחת הבודדות שבהן התקיימה התיישבות יהודית רציפה מימי הביניים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ויהדות פרנקפורט · ראה עוד »
יהדות וורמייזא
וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ויהדות וורמייזא · ראה עוד »
יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)
רבנו יהודה כהן ה"זקן" בן רבי מאיר הכהן (או רבינו יהודה ליאונטין או ריב"ם כ"ץ או רבינו לוונדון הכהן) היה רב ופוסק שפעל במגנצא בסוף המאה העשירית לספירה (ד'תש"נ), בימי רב שרירא גאון.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ויהודה הכהן ליאונטין (הזקן) · ראה עוד »
יואל הלוי מבונא
רבי יואל הלוי בן יצחק מבונא (נתכנה גם מורי"ה; נפטר בערך בד'תתק"ס, 1200) היה מבעלי התוספות באשכנז, פרשן תלמוד, פוסק הלכה ופייטן, שפעל בבונא.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ויואל הלוי מבונא · ראה עוד »
יונה פרנקל
יונה פרנקל (י"ז באב ה'תרפ"ח, 3 באוגוסט 1928 – ט"ו באלול ה'תשע"ב, 2 בספטמבר 2012) היה פרופסור לספרות האגדה והמדרש, וחתן פרס ישראל בחקר התלמוד.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ויונה פרנקל · ראה עוד »
יוסף רוזין
הרב רוזין בצעירותו הלווייתותמונה להחלפה יוסף רוזין, תחילת המאה ה-20 הרב יוסף רוזין (מפורסם בכינוי הרוגצ'ובר או הגאון הרוגצ'ובי על שם עיר הולדתו; תרי"ח, 1858 - י"א באדר תרצ"ו, 5 במרץ 1936) היה רבה של העיר דווינסק (כיום דאוגבפילס בלטביה), מחבר סדרת ספרי השו"ת והפרשנות צפנת פענח.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ויוסף רוזין · ראה עוד »
יוסף בכור שור
פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.
חָדָשׁ!!: אליעזר בן נתן ויוסף בכור שור · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אליעזר_בן_נתן
