גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
387 יחסים: EBCDIC, Hebrew school, ISO 259, SIL International, ي, UTF-8, ف, ك, و, ق, ل, ن, ه, م, Ж, מ, מאגר תורני, מם (פירושונים), מנחם שם טוב הכהן חסיד, מפי אל, מפיק (לשון), מצלצלים, מצד חשביהו, מצדה, מקלדת עברית, מרוקאית יהודית, משפחת שונצינו, משקולות בר כוכבא, משתה בלשאצר (רמברנדט), משה מנדלסון, משה מונטיפיורי, מלמד, מלמד בקר, מלאיאלאם יהודית, מזל מוצרי, מגילת איכה, מולאנא שאהין שיראזי, מכתב זקני הקראים באשקלון, מיסטיקה יהודית, מידות הראי"ה, א, א"ב, א"ב עברי, אמנות לחימה, אם קריאה, אנשי אמונה אבדו, אנטישמיות נוצרית, אנטישמיות ביפן, אנימיזם, אספהאנית יהודית, ..., אפפונו מים, אפגניסטן, אקס ליבריס (חברה), אקרוסטיכון במקרא, אקרופוניה, ארמים, ארמית, ארמית חדשה צפון-מזרחית, ארמית חדשה יהודית טרנס-זאבית, ארמית בבלית, ארתור קסטלר, אשמנו מכל עם, אשר הניא, אשרי יושבי ביתך, אשת חיל, אל (פירושונים), אל רחום שמך, אלף, אלף אפס, אלף בית, אלף בית (שיר), אלפא, אלפא ביתא דבן סירא, אלפבית, אלפבית (פירושונים), אלפבית ארמי, אלפבית ערבי, אלפבית פרוטו-כנעני, אלפבית פיניקי, אלפבית קירילי, אלפבית שומרוני, אלפבית לטיני, אלפבית גלגוליטי, אלחנן בן יערי, אלי ציון ועריה, אז טרם נמתחו, אז בחטאינו חרב מקדש, אז בהר מור, אב (פירושונים), אברהם ראובן הכהן סופר, אברהם לופטביר, אברהם יהושע השיל וינברג, אבלה נפשי וחשך תארי, אבג'ד, אבו אל-פרג' הארון, אבו אל-ברכאת אל-בגדאדי, אדוארד גלזר, אדיר ונאור, אהרן דמסקי, אהל מכון בניני, אומיקרון, אוסטרקון, אוצר אישי התנ"ך, אורדו יהודית, אות, אות אות אות, אותות אור, אותיות אור, אותיות עבריות, אותיות דרבי עקיבא, אותיות השימוש, אוטודידקטיות, אינקונבולה, איכה אצת באפך, נ, נון (פירושונים), נוסח שומרון, ניסן, נירה עדי, ניגוני בעלז, ס, סמליל ויקיפדיה, ספר שמואל, ספר האותיות, ספר יצירה, ספרה, ספרות עבריות, ספרות בעברית, ספריית קרן ולמדונה, ספריית הרמב"ם, סרביט אל-ח'אדם, סדרי גודל של מספרים, סורית, סוליטריאו, סימן טוב מלמד, סימון מתמטי, סיומות אינטרנט לפי מדינה, ע, עמראני, ערבית יהודית, עשרה שקלים חדשים (מטבע), עשה למען שמך, על ישראל אמונתו, עלי גרוס, עלילות ארץ גושן, עליית ביתא ישראל: 1948–1978, עזרא הסופר, עברית, עברית רב-מגדרית, עברית ישראלית, עין (פירושונים), עיצור, עיצור מכתשי, מקורב צידי, עיצור מכתשי, מקיש, עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, מחוכך שורק, קולי, עיצור מכתשי, אפי, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור סדקי, חוכך, אטום, עיצור סדקי, חוכך, קולי, עיצור ענבלי, סותם, אטום, עיצור ענבלי, רוטט, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי, עיצור שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, קולי, עיצור לועי, חוכך, אטום, עיצור לועי, חוכך, קולי, עיצור חיכי, מקורב, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, אפי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור דו-שפתי, אפי, עיצור וילוני משופתת, מקורב, עיצור וילוני, אפי, עיצור וילוני, חוכך, קולי, עיראקית יהודית, פ, פנחס (פבלו) ארליך, פפירוס נאש, פפירוס ירושלים מתקופת בית ראשון, פרסית יהודית, פלא יועץ, פטרוס, פיניקים, פיסול ישראלי, פיוטי הושענות, צ, צרפתית יהודית, צדיק (פירושונים), צופן אתב"ש, צופן החלפה, ציון עוזיה מלך יהודה, ק, קאטאקאנה, קערת השבעה, קראימית, קל"ח פתחי חכמה, קטלאנית יהודית, קהילת יהודי המדאן, קוף (פירושונים), קופא, קוד ישן, קינת אומן, קירילוס ומתודיוס, ר, ראש מילין, ראשי תיבות, רפאל גוטמן, רפה, רקמה (מלאכת יד), רב המנונא סבא (זוהר), רדב"ז, רוח צה"ל, ש, שמואל יוסף עגנון, שאילת מילים, שנת שמיטה, שנת היובל, שפות רומאניות יהודיות, שפות שמיות צפון-מערביות, שפות גרמאניות, שפות יהודיות, שלמה אברהם רוזאניס, שטעטל, שבת סורו מני, שכיחות אותיות בעברית, שין (פירושונים), שימוש, שיר אלפבית, שיראזית יהודית, ת, תמהנו מרעות, תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת, תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת, תפילת מוסף של שבת, תרגומי הקוראן לעברית, תשר"ק, תשבץ היגיון, תשכיל, תהילים קמ"ה, תהילים קי"ט, תו, תום זיידמן-פרויד, תוקוע, תכפו עלינו צרות, תימנית-יהודית, ל, לאדינו, לאופולד אינפלד, לשון חז"ל, לה ליברטה, לוח השנה האתיופי, ליקוטי עצות, לישאן דידן, לישאנא דני, לישאניד נושאן, ליטון (בלשנות), ליטון של עברית, ליגטורה, ט, טנת"א, טריפוליטאית יהודית, טלטקסט, ז, זרת, ח, חאן אל-עומדאן, חשוון, חומש תורה שלמה, חידת גפרורים, חיים (גופן), חיים חבשוש, ב, בסיעתא דשמיא, ברנהרד פון בריידנבאך, ברברית יהודית, ברוך שאמר, בתנוראית יהודית, בתי קברות יהודיים בפאפה, בוריס הראשון, שליט בולגריה, בוכרית, ביקורת נוסח המקרא, בית, בית הכנסת של פאפה, בית הכנסת בית תפילה בנימין, בית הכנסת הגדול (פתח תקווה), ג, ג'והורי, גניזת קהיר, גלגל המזלות, גלות בבל, גופן, גולפיגאנית יהודית, גימטריה, ד, דקדוקי הטעמים, דרך מצותיך, דרוגולין (גופן), דבש, דגש קל, דומרית, דוד (גופן), דוכוס הורנט, ה, ה', המרכז היהודי במינכן, המליץ, המדאנית יהודית, המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, האותיות בבחירות לכנסת, הספרייה הלאומית, הסגנון האקלקטי בארץ ישראל, הקספלה, השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי, התעתיק מעברית ללועזית, התעתיק מלועזית לעברית, החפרנים, הגניזה האפגנית, הגיית העברית, הדסה (גופן), הומופון, הכתב העברי הקדום, היסטוריה של האריתמטיקה, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היברובוקס, היום תאמצנו, ו, וכל מאמינים, ויקטוריה חנה, כ, כאשאנית יהודית, כתב, כתב מרובע, כתב מחובר, כתב מימין לשמאל, כתב עברי רהוט, כתב רש"י, כתב ברייל עברי, כתב דרום-ערבי עתיק, כתובת רחוב, כתובת תל דן, כתובות פרוטו-סינאיות, כתיב עברי, כוזרית, כי הנה כחומר, כיכרות בבאר שבע, י, יעקב שמלה, יצחק שולהוף, יצחק בן-צבי, ירושלים, ישראל אודם, ישראל שמואל קליהרי, ילקוט ראובני, יחיאל אריה מונק, יהדות אפגניסטן, יהדות קאיפנג, יהדות תימן, יהודית, יהוה, יוליה קיינר, יוד, יוונית, יווניטיקה, יידיש, ا, ب, ت, ج, ح, د, ر, ز, س, ط, ع, ص, .ישראל, 12 (מספר), 22 (מספר), 400 (מספר). להרחיב מדד (337 יותר) »
EBCDIC
EBCDIC (ראשי התיבות של המונח האנגלי Extended Binary Coded Decimal Interchange Code) הוא קוד בן 8 סיביות לייצוגם של תווים (ספרות, אותיות האלפבית, סימני פיסוק ועוד) בזיכרון מחשב ובקובצי מחשב, שפיתחה חברת IBM.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וEBCDIC · ראה עוד »
Hebrew school
Hebrew school ("בית ספר עברי") הוא מודל לבתי ספר יהודיים בתפוצות המתמקד בנושאים יהודיים: היסטוריה יהודית, לימוד השפה העברית והכנה לטקסי בר המצווה ובת המצווה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וHebrew school · ראה עוד »
ISO 259
ISO 259 היא סדרה של תקני ISO לליטון (רומניזציה) של תווי האלפבית העברי לתווים לטיניים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וISO 259 · ראה עוד »
SIL International
SIL International ("אס-איי-אל הבינלאומי"), שבמקור נקרא Summer Institute of Linguistics ("מכון הקיץ לבלשנות"), הוא ארגון נוצרי בלשני ללא כוונת רווח שנוסד בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וSIL International · ראה עוד »
ي
האות יא (בערבית "ياء") היא האות ה-28 והאחרונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וي · ראה עוד »
UTF-8
UTF-8 (ראשי תיבות של 8-bit Unicode Transformation Format או 8-bit UCS Transformation Format) הוא קידוד תווים באורך משתנה ליוניקוד, שנוצר על ידי רוב פייק וקן תומפסון.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וUTF-8 · ראה עוד »
ف
האות פא (בערבית: فاء; ב-פ רפה) היא האות העשרים באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וف · ראה עוד »
ك
האות כַּאף (בערבית: كاف) היא האות העשרים ושתיים באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וك · ראה עוד »
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וو · ראה עוד »
ق
האות קאף (בערבית: قاف) היא האות העשרים ואחת באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וق · ראה עוד »
ل
לאם (בערבית: لام) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וل · ראה עוד »
ن
האות נוּן (בערבית: نون) היא האות העשרים וחמש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וن · ראה עוד »
ه
האות הַא (בערבית: هاء) היא האות העשרים ושש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וه · ראה עוד »
م
האות מִים (בערבית: ميم) היא האות העשרים וארבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וم · ראה עוד »
Ж
היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, כמו הצליל ז' במילה "ז'רגון".
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וЖ · ראה עוד »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומ · ראה עוד »
מאגר תורני
מאגר תורני הוא מאגר מידע אלקטרוני הכולל ספרות תורנית בצירוף תוכנת איחזור מידע.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומאגר תורני · ראה עוד »
מם (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומם (פירושונים) · ראה עוד »
מנחם שם טוב הכהן חסיד
הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד קטע טקסט בכתב יד ספרדי רהוט ("חצי קולמוס"), פרי עטו של הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד. תחתיו מתנוססת חתימתו המסוגננת. הרב מנחם שם טוב הכהן חסיד (1851–1911) היה איש ציבור, דיין ופוסק, ממייסדי בית החולים משגב לדך ומנהלו, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים וחבר בית הדין של העדה בעיר, ממנהלי בית המדרש דורש ציון ומהרבנים הבולטים בקהילה הספרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומנחם שם טוב הכהן חסיד · ראה עוד »
מפי אל
מִפִּי אֵל הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מההקפות בשמחת תורה, בדרך כלל בניגון עליז.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומפי אל · ראה עוד »
מפיק (לשון)
מַפִּיק (בארמית: מוציא) הוא סימן דיאקריטי במערכת הכתב העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומפיק (לשון) · ראה עוד »
מצלצלים
מצלצלים היא תוכנית טלוויזיה מסוגת שעשועון רוויה בחידונים, ששודרה בערוץ 10 בין השנים 2007–2008 בשידור חי מבודפשט שבהונגריה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומצלצלים · ראה עוד »
מצד חשביהו
מצד חשביהו הוא אתר ארכאולוגי ובו מצודה בנויה מאבני גזית, מהמאה ה-7 לפנה"ס, ככל הנראה מימי יאשיהו, מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומצד חשביהו · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומצדה · ראה עוד »
מקלדת עברית
שרטוט מקלדת המחשב האנגלית-העברית המקובלת. המקשים המשותפים למקלדת המחשב ולמכונת הכתיבה מודגשים בתכלת, מקשי הפונקציות בכתום, מקשי פד הספרות בסגול בהיר, מקשי החצים בירוק, מקשי האנטר בצהוב, מקש התפריט בסגול כהה, מקשי החלונות בוורוד ומקשי פקודות נוספות בלבן צילום של מקלדת עם אותיות עבריות ולטיניות מקלדת עברית היא מקלדת שעל מקשיה נמצאות אותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומקלדת עברית · ראה עוד »
מרוקאית יהודית
עיתון אלחוררייא (La Liberté) מ-4 באוגוסט 1922 בגרסתו המרוקאית-יהודית ערבית-מרוקאית יהודית או מוגרבית היא שפה יהודית המדוברת בפי יהודי מרוקו ויוצאיה זה דורות רבים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומרוקאית יהודית · ראה עוד »
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומשפחת שונצינו · ראה עוד »
משקולות בר כוכבא
המשקולת שנמצאה על יד בית גוברין, נמצאת כיום במוזיאון ישראל משקולות בר כוכבא הן משקולות שהיו בשימוש בזמן מרד בר כוכבא (התחולל בשנים 132–136 לספה"נ) ועליהן מופיע שמו של מנהיג המרד, שמעון בן כוסבא "נשיא ישראל".
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומשקולות בר כוכבא · ראה עוד »
משתה בלשאצר (רמברנדט)
משתה בלשאצר (בהולנדית: Het feestmaal van Belsazar) הוא ציור שמן על בד מעשה ידי הצייר ההולנדי רמברנדט ואן ריין.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומשתה בלשאצר (רמברנדט) · ראה עוד »
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומשה מנדלסון · ראה עוד »
משה מונטיפיורי
משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומלמד · ראה עוד »
מלמד בקר
מַלְמַד או למד הוא כלי שבעזרתו מכוון רועה צאן או בקר את הכבשים, הפרות והעיזים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומלמד בקר · ראה עוד »
מלאיאלאם יהודית
מלאיאלאם יהודית היא שפה יהודית ממשפחת השפות הדרווידיות המדוברת על ידי יהודי ק'וצין מקרלה שבהודו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומלאיאלאם יהודית · ראה עוד »
מזל מוצרי
מזל-מתילדה מוצריתמונה להחלפה מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי (25 בדצמבר 1894, חברון - 15 ביוני 1981, ירושלים) הייתה עיתונאית, אשת ציבור ופעילה ציונית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומזל מוצרי · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומגילת איכה · ראה עוד »
מולאנא שאהין שיראזי
אסתר ואחשוורוש בגרסה מאוירת של "ארדשיר-נאמה" מהמאה ה-17 מולאנא שאהין שיראזי (בפרסית בת ימינו: مولانا شاهین شیرازی) היה משורר יהודי פרסי בן המאה ה-14, הנחשב לגדול משוררי יהדות פרס.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומולאנא שאהין שיראזי · ראה עוד »
מכתב זקני הקראים באשקלון
המצור על ירושלים בשנת 1099 שבעקבותיו נכתב מכתב זקני העדה הקראית באשקלון. מכתב זקני הקראים באשקלון (בערך 1100) היה מכתב שנכתב על ידי שישה זקני הקהילה היהודית הקראית באשקלון ונשלח לבני העדה הקראית באלכסנדריה, תשעה חודשים לאחר נפילת ירושלים במהלך מסע הצלב הראשון.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומכתב זקני הקראים באשקלון · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
מידות הראי"ה
מידות הראי"ה הוא ספר מוסר שנכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומידות הראי"ה · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וא · ראה עוד »
א"ב
#הפניה אלפבית עברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וא"ב · ראה עוד »
א"ב עברי
#הפניה אלפבית עברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וא"ב עברי · ראה עוד »
אמנות לחימה
אמנות לחימה היא מיומנות גופנית נרכשת, שעיקרה שיפור יכולת הלחימה בשעת קרב פנים-אל-פנים, אך מקיימת ערכים נוספים, כגון ערך אמנותי, יכולת שליטה בגוף, שיפור היכולות התודעתיות וכדומה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואמנות לחימה · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואם קריאה · ראה עוד »
אנשי אמונה אבדו
כותל המערבי אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ (בחלק מהנוסחאות: אנשי אמנה אבדו) הוא פיוט סליחות שנאמר בקהילות רבות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואנשי אמונה אבדו · ראה עוד »
אנטישמיות נוצרית
אנטישמיות נוצרית היא שנאת ישראל, שמקורה בנצרות, וקיימת בקרב נוצרים כלפי היהדות והעם היהודי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואנטישמיות נוצרית · ראה עוד »
אנטישמיות ביפן
אנטישמיות ביפן מתייחס להיסטוריה סטראוטיפית וגזענית כנגד היהודים ביפן ומחוצה לה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואנטישמיות ביפן · ראה עוד »
אנימיזם
אנימיזם (מלטינית: anima פירושה נפש או נשמה) הוא מונח בתחום האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה המייחס נשמה לטבע בכלל כולל החי והדומם המרכיבים אותו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואנימיזם · ראה עוד »
אספהאנית יהודית
אספהאנית יהודית היא ניב של השפה הפרסית-יהודית שהיה נהוג באזור אספהאן, אשר באיראן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואספהאנית יהודית · ראה עוד »
אפפונו מים
אֲפָפוּנוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ הוא פיוט מסוג סליחה שנתחבר על ידי הפייטן האיטלקי הפורה אמיתי בן שפטיה, שכיהן כרב וראש ישיבה במאה ה-9 ופיוטיו הרבים היו לאבני היסוד של הסידור ומחזור התפילה היהודי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואפפונו מים · ראה עוד »
אפגניסטן
ילדה מאפגניסטן האמירות האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בדארי:; תעתיק מדויק: אמארת אסלאמי אפע'אנסתאן) היא שמה הנוכחי של אפגניסטן, ארץ ללא מוצא לים, הממוקמת בחלקה הדרום-מרכזי של מרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואפגניסטן · ראה עוד »
אקס ליבריס (חברה)
אקס ליבריס בע"מ היא חברת תוכנה ישראלית המפתחת מערכות מידע ותוכנות אחרות לספריות אקדמיות וספריות לאומיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואקס ליבריס (חברה) · ראה עוד »
אקרוסטיכון במקרא
אקרוסטיכון הוא מונח בתחום השירה והפרוזה, המבטא סידור מכוון של שורות, מילים או בתים, באופן שהאותיות שבראשן יוצרות רצף אלפביתי מוכר, שם, ביטוי או משפט.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואקרוסטיכון במקרא · ראה עוד »
אקרופוניה
אקרופוניה (מיוונית: "ἄκρος" - עליון, ראש; "φωνή" - צליל) היא תהליך המתרחש במעבר מכתב ציורים לכתב פונטי, שבו כל סימן שסימל מילה עובר לייצג את הצליל הראשון במילה זו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואקרופוניה · ראה עוד »
ארמים
ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וארמים · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וארמית · ראה עוד »
ארמית חדשה צפון-מזרחית
ארמית חדשה צפון-מזרחית (או בלעז North Eastern Neo-Aramaic, ובקיצור NENA) הוא המונח האקדמי המשמש לתיאור קבוצת ניבים של ארמית חדשה, אשר דוברו באזור כורדיסטן ואזרבייג'ן האיראנית במדינות עיראק, איראן וטורקיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וארמית חדשה צפון-מזרחית · ראה עוד »
ארמית חדשה יהודית טרנס-זאבית
ארמית חדשה יהודית טרנס-זאבּית (באנגלית: Trans-Zab Jewish Neo-Aramaic; בפרסית: هولئولا) היא שפה יהודית הנקראת לרוב ארמית חדשה או ארמית יהודית, ונחשבת חלק מהארמית החדשה הצפון-מזרחיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וארמית חדשה יהודית טרנס-זאבית · ראה עוד »
ארמית בבלית
עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וארמית בבלית · ראה עוד »
ארתור קסטלר
ארתור קסטלר (באמצע) בקיבוץ עין השופט, 1945 ארתור קסטלר (בהונגרית: Kösztler Artúr; 5 בספטמבר 1905 – 3 במרץ 1983) היה סופר, עיתונאי, הוגה דעות פוליטי ופילוסוף חברתי יהודי-הונגרי-אוסטרי-בריטי, אשר כתב בגרמנית ובאנגלית ספרים רבים המתייחסים למגוון נושאים, החל מאכזבתו מן הקומוניזם וכלה במוצאה, לפי השקפתו, של יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וארתור קסטלר · ראה עוד »
אשמנו מכל עם
אשמנו מכל עם הוא פיוט קדום שנאמר כחלק מסדר אמירת הוידוי, ונועד לאפשר לחזור על הווידוי מספר פעמים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואשמנו מכל עם · ראה עוד »
אשר הניא
אֲשֶׁר הֵנִיא הוא פיוט לחג הפורים, המסכם את סיפור המגילה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואשר הניא · ראה עוד »
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואשרי יושבי ביתך · ראה עוד »
אשת חיל
אֵשֶׁת חַיִל הוא שיר הלל לאישה, החותם את ספר משלי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואשת חיל · ראה עוד »
אל (פירושונים)
קטגוריה:שמות פרטיים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואל (פירושונים) · ראה עוד »
אל רחום שמך
יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב אֵל רַחוּם שְׁמָךְ הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואל רחום שמך · ראה עוד »
אלף
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלף · ראה עוד »
אלף אפס
\!\, \aleph_0 (אָלֶף אֶפֶס) הוא הסימון המקובל בתורת הקבוצות לעוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים, שהיא העוצמה האינסופית הקטנה ביותר.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלף אפס · ראה עוד »
אלף בית
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלף בית · ראה עוד »
אלף בית (שיר)
אָלֶף בֵּית (ידוע גם כ"בני השש ובני השבע") הוא שיר עברי בחרוזים שכתבה והלחינה המשוררת נעמי שמר ויצא בשנת 1974 באלבום מיוחד שהקדישה לשירי ילדים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלף בית (שיר) · ראה עוד »
אלפא
אָלפָא (אות גדולה: Α, אות קטנה: α, ביוונית: ἄλφα אָ֫לפַה) היא האות הראשונה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפא · ראה עוד »
אלפא ביתא דבן סירא
אלפא ביתא דבן סירא (מכונה גם "בן סירא הקטן". נדפס לראשונה ב-1519 בקושטא), הוא חיבור ספרותי אגדי ייחודי, אשר נכתב בערך במאה ה-10.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפא ביתא דבן סירא · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית · ראה עוד »
אלפבית (פירושונים)
קטגוריה:סוגי אלפבית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית (פירושונים) · ראה עוד »
אלפבית ארמי
כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית ארמי · ראה עוד »
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית ערבי · ראה עוד »
אלפבית פרוטו-כנעני
האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית פרוטו-כנעני · ראה עוד »
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית פיניקי · ראה עוד »
אלפבית קירילי
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית קירילי · ראה עוד »
אלפבית שומרוני
התפתחות הכתב השומרוני ספר תפילה שומרוני הכתוב באותיות קטנות. (בשורות התחתונות של העמוד השמאלי ניתן להבחין באותיות דפוס) מזוזה שומרונית, הר גריזים מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית האלפבית השומרוני הוא צורה מיוחדת של האלפבית העברי הנמצא בשימוש בידי העדה השומרונית לכתיבה בעברית שומרונית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית שומרוני · ראה עוד »
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית לטיני · ראה עוד »
אלפבית גלגוליטי
אותיות באלפבית האלפבית הגלגוליטי (אנגלית: Glagolitic) או גְּלַגּוֹלִיצַה, ידוע כאלפבית הסלאבי הקדום ביותר.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית גלגוליטי · ראה עוד »
אלחנן בן יערי
אֶלְחָנָן בֶּן-יַעְרֵי-אֹרְגִים הוא דמות מקראית אשר הרג את גוליית לפי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלחנן בן יערי · ראה עוד »
אלי ציון ועריה
אלי ציון ועריה היא קינה לתשעה באב שנאמרת בסיום הקינות בשחרית בקהילות יהודי אשכנז.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלי ציון ועריה · ראה עוד »
אז טרם נמתחו
אז טרם נמתחו הוא פיוט מאת רש"י, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואז טרם נמתחו · ראה עוד »
אז בחטאינו חרב מקדש
אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה לתשעה באב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואז בחטאינו חרב מקדש · ראה עוד »
אז בהר מור
אז בהר מור הוא פיוט מסוג "מחיה" (לברכת מחיה המתים) בקדושתא לשחרית של יום הכיפורים, שנכתבה בידי רבי שלמה אבן גבירול.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואז בהר מור · ראה עוד »
אב (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואב (פירושונים) · ראה עוד »
אברהם ראובן הכהן סופר
ממוזער הרב אברהם ראובן הכהן סופר (נפטר בט"ז בניסן ה'תל"ג, 1673) היה מקובל, מחכמי פראג במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואברהם ראובן הכהן סופר · ראה עוד »
אברהם לופטביר
הרב אברהם לופטביר (ה'תר"כ, 1860 – כ"ג ניסן ה'תרע"ח, 5 באפריל 1918) היה רב בוורשה, ידידו של הרב מנחם זמבה, ומחבר שו"ת "זרע אברהם" הכולל התכתבות ביניהם.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואברהם לופטביר · ראה עוד »
אברהם יהושע השיל וינברג
רבי אברהם יהושע השיל וינברג (ה'תרנ"ח, 1898 – כ"ד בניסן ה'תשל"ח, 1978) היה אדמו"ר של חלק מחסידות סלונים, ומחבר סדרת הספרים האנציקלופדית "אוצר ערכי התורה – באהלי יששכר".
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואברהם יהושע השיל וינברג · ראה עוד »
אבלה נפשי וחשך תארי
אבלה נפשי וחשך תארי היא סליחה לצום גדליה שחיבר רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואבלה נפשי וחשך תארי · ראה עוד »
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואבג'ד · ראה עוד »
אבו אל-פרג' הארון
אַבּוּ אלְ-פַרַג' הַארוּן אִבְּן אלְ-פַרַג' (מחצית שנייה של המאה ה-10–מחצית ראשונה של המאה ה-11), או בשמו העברי אַהֲרֹן בֶּן יְשׁוּעָה, היה מדקדק ומילונאי קראי, פעל בירושלים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואבו אל-פרג' הארון · ראה עוד »
אבו אל-ברכאת אל-בגדאדי
אַבּוּ אלְ-בַּרַכַּאת הִבַּת אללַּהּ בְּן מַלְכַּא אלְ-בַּגְדַאדִי (בערבית: أبو البركات هبة الله بن ملكا البغدادي; 1080 – 1165) היה פילוסוף ורופא יהודי שהתאסלם באחרית ימיו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואבו אל-ברכאת אל-בגדאדי · ראה עוד »
אדוארד גלזר
אדוארד גלזר (15 במרץ 1855 - 7 במאי 1908) היה מזרחן וארכאולוג יהודי אוסטרי - צ'כי, אחד האירופאים הראשונים שחקרו את דרום ערב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואדוארד גלזר · ראה עוד »
אדיר ונאור
יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב אַדִּיר וְנָאוֹר הוא פיוט שמחברו אינו ידוע, שנאמר בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים במרבית קהילות ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואדיר ונאור · ראה עוד »
אהרן דמסקי
אהרן דֶמסקי (באנגלית: Aaron Demsky) (נולד ב-23 בדצמבר 1938) הוא חוקר ומרצה לתולדות ישראל, פרופסור בדימוס במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס ביאליק לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואהרן דמסקי · ראה עוד »
אהל מכון בניני
אהל מכון בניני (ידוע גם כשיר האותיות או אותיות לרבינו סעדיה) הוא פיוט המפרט כמה פעמים מופיעה בתורה כל אחת מכ"ב האותיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואהל מכון בניני · ראה עוד »
אומיקרון
אומיקרון (אות גדולה: Ο, אות קטנה: ο, ביוונית: όμικρον), ביוונית: "או קטנה", היא האות החמש עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואומיקרון · ראה עוד »
אוסטרקון
אתונאי אוֹסְטְרָקוֹן (מיוונית: ὄστρακον) הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואוסטרקון · ראה עוד »
אוצר אישי התנ"ך
אוצר אישי התנ"ך הוא ספר תורני, שכתב הרב ישראל יצחק חסידה (יש"י חסידה).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואוצר אישי התנ"ך · ראה עוד »
אורדו יהודית
אורדו יהודית (באורדו: یہود اردو; בדוונאגרי: यहूद उर्दू) הוא ניב של הינדוסטנית אותו דברו יהודי בגדאד שחיו בהודו במאה ה-18, ובמיוחד בערים מומבאי וקולקטה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואורדו יהודית · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואות · ראה עוד »
אות אות אות
אות אות אות הייתה סדרת טלוויזיה מקורית לילדים שהופקה בערוץ הראשון בשנים 1972–1974, ושודרה בשידורים חוזרים לאחר מכן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואות אות אות · ראה עוד »
אותות אור
"אותות אור" (1979) הוא הדפס שיצר האמן ישראלי אברהם אופק.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואותות אור · ראה עוד »
אותיות אור
אותיות אור (2023) הוא פסל מאת הפסל הישראלי מיכה אולמן הניצב בגן הסמוך לבניין הספרייה הלאומית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואותיות אור · ראה עוד »
אותיות עבריות
#הפניה אלפבית עברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואותיות עבריות · ראה עוד »
אותיות דרבי עקיבא
אותיות דרבי עקיבא (קרוי גם: אלפא ביתא דרבי עקיבא) הוא ספר מדרש על שמות האותיות המרכיבות את האלף בית העברי (הכתב המרובע).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואותיות דרבי עקיבא · ראה עוד »
אותיות השימוש
אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואותיות השימוש · ראה עוד »
אוטודידקטיות
אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואוטודידקטיות · ראה עוד »
אינקונבולה
תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואינקונבולה · ראה עוד »
איכה אצת באפך
אֵיכָה אַצְתָּ בְּאַפֶּךָ היא קינה לתשעה באב שחיבר רבי אלעזר הקליר, שנאמרת במנהגי אשכנז ובנוסח איטליה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואיכה אצת באפך · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ונ · ראה עוד »
נון (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ונון (פירושונים) · ראה עוד »
נוסח שומרון
נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא הנוסח של חמישה חומשי תורה לפי מסורת הדת השומרונית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ונוסח שומרון · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וניסן · ראה עוד »
נירה עדי
נירה-מאירה אדלשטיין (נולדה בשנת 1937) היא שחקנית, זמרת, פנטומימאית ומנחת טלוויזיה ישראלית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ונירה עדי · ראה עוד »
ניגוני בעלז
תשע"ה ניגוני בעלז הם ניגונים חסידיים שהולחנו על ידי מלחינים מחסידות בעלז, רבים מתוכם הפכו ללהיטים ברחבי הציבור החרדי והדתי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וניגוני בעלז · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וס · ראה עוד »
סמליל ויקיפדיה
סמליל ויקיפדיה העברית סמליל ויקיפדיה, אנציקלופדיה חופשית אינטרנטית רב-לשונית, הוא כדור (המסמל גלובוס) העשוי חלקי פאזל לא גמור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסמליל ויקיפדיה · ראה עוד »
ספר שמואל
ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וספר שמואל · ראה עוד »
ספר האותיות
ספר האותיות הוא ספר ילדים שכתב ש"י עגנון בשנת 1919, על פי הזמנת שלמה זלמן שוקן, ויצא לאור רק כעבור 64 שנה, בשנת 1983, לאחר פטירתו של עגנון.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וספר האותיות · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וספר יצירה · ראה עוד »
ספרה
"על העבר בר-הכתיבה", פֶרנץ צורגאי 2005, אקריל סִפְרָה היא סמל שמשמש לייצוגם של מספרים, בדומה לאופן שבו אות משמשת לייצוג של מילים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וספרה · ראה עוד »
ספרות עבריות
השעון התחתון בבניין הקהילה היהודית בפראג, המשתמש בספרות עבריות. מערכת הסְפָרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי, בדומה לספרות יווניות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וספרות עבריות · ראה עוד »
ספרות בעברית
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וספרות בעברית · ראה עוד »
ספריית קרן ולמדונה
ספריית קרן ולמדונה (באנגלית, The Valmadonna Trust Library) הייתה אוסף של 13,000 ספרים מודפסים וכתבי יד בעברית ובאלפבית עברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וספריית קרן ולמדונה · ראה עוד »
ספריית הרמב"ם
ממוזער הספרייה התורנית-מדעית על שם הרמב"ם (בקיצור: ספריית הרמב"ם) היא ספרייה תורנית ציבורית המכילה ספרים וכתבי עת בכל תחומי הספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וספריית הרמב"ם · ראה עוד »
סרביט אל-ח'אדם
המקדש לאלה חתח'ור סרביט אל-ח'אדם (בערבית: سرابيط الخادم; סַרָאבִיט אַל־חָ'אדִם) הוא אתר ארכאולוגי במערב סיני, שימש בימי קדם כמכרה לאבן הטורקיז של ממלכת מצרים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסרביט אל-ח'אדם · ראה עוד »
סדרי גודל של מספרים
סקאלה לוגריתמית, מייצגת את היחסיות בין מספרים בסדרי גודל שונים רשימה זו מציגה, בסדר עולה, סדרי גודל של מספרים חיוביים כולל אלה בעלי גודל חסר ממד וכן הסתברויות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסדרי גודל של מספרים · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסורית · ראה עוד »
סוליטריאו
מכתב מטנג'יר בשפת חכיתיה שנכתב ב-1832 בסוליטריאו דוגמאות של אותיות האלף-בית בכתב סוליטריאו. איסטנבול, ראשית המאה ה-20.דב הכהן, "https://www.academia.edu/39714889/Sources_Etymology_and_Usage_of_the_Term_Soletreo_the_Cursive_Form_of_Sephardic_Writing_%D7%94%D7%A1%D7%95%D6%B9%D7%9C%D6%B5%D7%99%D7%98%D6%B0%D7%A8%D6%B5%D7%99%D7%90%D7%95%D6%B9_%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%95_%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%95 הסוֹלֵיטְרֵיאוֹ, שימושיו וגלגוליו", מסורות, יט-כ (2019), עמ' 54. סוֹלִיטְרֵיאוֹ וגם סוֹלִיטְרֵיוֹ (בלאדינו באותיות לטיניות: Solitreo; מכונה גם כתב "חצי קולמוס" או "כתב ספרדי") הוא סוג של כתב מחובר ליגטורי של אלפבית עברי שהיה בשימוש בקרב קהילות ספרדיות באזור הבלקנים, אסיה הקטנה, הלבנט וצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסוליטריאו · ראה עוד »
סימן טוב מלמד
רבי סימן טוב מלמד היה משורר ופילוסוף יהודי-פרסי-אפגני בן המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסימן טוב מלמד · ראה עוד »
סימון מתמטי
במתמטיקה ובלוגיקה נהוג לסמן עצמים, יחסים ואף מילות קישור בסימנים מיוחדים, על-מנת לקצר ולחסוך אי-הבנות בכתיבה ובקריאה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסימון מתמטי · ראה עוד »
סיומות אינטרנט לפי מדינה
סיומת אינטרנט של קוד מדינה (Country code top-level domain, בקיצור ccTLD) הוא סיומת אינטרנט המשמשת או שמורה לארץ, מדינה ריבונית או טריטוריה תלויה, המזוהה עם קוד מדינה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסיומות אינטרנט לפי מדינה · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וע · ראה עוד »
עמראני
עִמראני (1454–1536) היה מגדולי המשוררים היהודים בפרס.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועמראני · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וערבית יהודית · ראה עוד »
עשרה שקלים חדשים (מטבע)
עשרה שקלים חדשים הוא המטבע בעל הערך הגבוה ביותר בסדרת השקל החדש.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועשרה שקלים חדשים (מטבע) · ראה עוד »
עשה למען שמך
יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועשה למען שמך · ראה עוד »
על ישראל אמונתו
על ישראל אמונתו הוא פיוט שחיבר הפוסק והפייטן בן המאה העשירית רבי משולם בן קלונימוס.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועל ישראל אמונתו · ראה עוד »
עלי גרוס
עֶלי גרוס (1921 - 5 בספטמבר 2014) הייתה מעצבת גרפית, ציירת ופסלת ישראלית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועלי גרוס · ראה עוד »
עלילות ארץ גושן
עלילות ארץ גושן היא סדרת דרמה קומית ישראלית, שמשודרת בערוץ מאיר לילדים החל מ-2014.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועלילות ארץ גושן · ראה עוד »
עליית ביתא ישראל: 1948–1978
ב-1948 קמה מדינת ישראל ושמה לה למטרה להעלות קהילות יהודיות אשר היו בסכנה קיומית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועליית ביתא ישראל: 1948–1978 · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועזרא הסופר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועברית · ראה עוד »
עברית רב-מגדרית
הכיתוב "ברוכים הבאים / ברוכות הבאות" בעברית רב־מגדרית עברית רב־מגדרית היא מערכת אותיות שפותחה כהרחבה לאלפבית העברי, ומאפשרת לכאורה כתיבה רב־מגדרית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועברית רב-מגדרית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועברית ישראלית · ראה עוד »
עין (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועין (פירושונים) · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מקורב צידי
עיצור מכתשי מקורב צידי נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, מקורב צידי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מקיש
עיצור מכתשי מקיש הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, מקיש · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום
עיצור מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מחוכך שורק, קולי
עיצור מכתשי מחוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, מחוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, אפי
עיצור מכתשי אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, אפי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, אטום
עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, קולי
עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור סדקי, חוכך, אטום
עיצור סדקי חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור סדקי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור סדקי, חוכך, קולי
עיצור סדקי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הקיים בכמה שפות מדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור סדקי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור ענבלי, סותם, אטום
עיצור ענבלי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור ענבלי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, רוטט
עיצור ענבלי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור ענבלי, רוטט · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, אטום
עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור ענבלי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, קולי
עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי
עיצור שפתי־שיני חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, אטום
עיצור שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, אטום
עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור לועי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, קולי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור לועי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור חיכי, מקורב
עיצור חיכי מקורב נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור חיכי, מקורב · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום
עיצור בתר-מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, אפי
עיצור בתר־מכתשי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור בתר-מכתשי, אפי · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק אטום (עִצּוּר בָּתַר-מַכְתְּשֵׁי חוֹכֵךְ אָטוּם) הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור דו-שפתי, אפי
עיצור דו־שפתי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור דו-שפתי, אפי · ראה עוד »
עיצור וילוני משופתת, מקורב
עיצור וילוני משופתת מקורב הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות, כדוגמת העברית (בהגייה התימנית ובמילים שאולות).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור וילוני משופתת, מקורב · ראה עוד »
עיצור וילוני, אפי
עיצור וילוני אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור וילוני, אפי · ראה עוד »
עיצור וילוני, חוכך, קולי
עיצור וילוני חוכך קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור וילוני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיראקית יהודית
עיראקית יהודית היא קבוצה של ניבים של ערבית יהודית אשר דוברו בפי יהדות עיראק.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיראקית יהודית · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופ · ראה עוד »
פנחס (פבלו) ארליך
פנחס (פבלו) ארליך (ביידיש: פינחס ערליך; בספרדית: Pablo (Pinchas) Erlich; תרע"ז 1917, טומשוב-לובלסקי, פולין – ט' בניסן תשס"א, 2 באפריל 2001, רחובות) היה מחנך ומחבר ספרי לימוד, סופר ועורך יידיש בארגנטינה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופנחס (פבלו) ארליך · ראה עוד »
פפירוס נאש
ארבעת שברי הפפירוס המרכיבים את פפירוס נאש פפירוס נאש הוא כינוי לארבעה מקטעי פפירוס שהתגלו בשנת 1898 במצרים על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש (Nash), ופורסמו לראשונה בשנת 1903.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופפירוס נאש · ראה עוד »
פפירוס ירושלים מתקופת בית ראשון
פפירוס ירושלים הוא תעודה הכתובה על פפירוס, שנחשפה בשנת 2016, בה נזכר לראשונה במקור חוץ מקראי השם ירושלים בעברית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופפירוס ירושלים מתקופת בית ראשון · ראה עוד »
פרסית יהודית
נזאמי בפרסית יהודית ספרייה הלאומית. פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופרסית יהודית · ראה עוד »
פלא יועץ
פלא יועץ, הוא ספר מוסר, המכיל עצות להנהגות בכל תחומי החיים, שנכתב על ידי רבי אליעזר פאפו, ונדפס לראשונה בקושטנדינא בשנת 1824, ולאחר מכן חזר והודפס בעוד 16 מהדורות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופלא יועץ · ראה עוד »
פטרוס
פטרוס הקדוש (במקור: שמעון בן יוחנן/בר יונה הוצא להורג בתאריך 29 ביוני 67 או 13 באוקטובר 64), היה בכיר שנים-עשר השליחים של ישו המוזכרים בברית החדשה ונחשב לאפיפיור הראשון.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופטרוס · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופיניקים · ראה עוד »
פיסול ישראלי
אברהם מלניקובשהאריה השואג, 1928–1934שאבן ש תל חי פיסול ישראלי הוא שם כולל ליצירות פיסול שנוצרו בארץ ישראל החל משנת 1906, שנת ייסוד "בצלאל".
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופיסול ישראלי · ראה עוד »
פיוטי הושענות
תחילת סדר הושענות לפי מנהג אשכנז. נדפס בוונציה, תקט"ו. מאוספי הספרייה הלאומית פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופיוטי הושענות · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וצ · ראה עוד »
צרפתית יהודית
צרפתית יהודית (במקור צרפתית סתם; אין להתבלבל עם השפה הצרפתית הנכרית, ששמה בעברית נגזר ממנה) הייתה שפה רומאנית-יהודית שהתפתחה מהשפה הצרפתית של ימי הביניים והייתה בשימוש הקהילות היהודיות בצפון צרפת, ארצות השפלה וכן במערב גרמניה בערים כמו מיינץ, פרנקפורט ואאכן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וצרפתית יהודית · ראה עוד »
צדיק (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וצדיק (פירושונים) · ראה עוד »
צופן אתב"ש
צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וצופן אתב"ש · ראה עוד »
צופן החלפה
צפני החלפה, המכונים גם צפנים חד-אלפביתיים, הם צפנים בהם מוחלפת כל אות בשפה באות אחרת.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וצופן החלפה · ראה עוד »
ציון עוזיה מלך יהודה
הכתובת הארמית ציוּן עוזיה מלך יהודה הוא הכינוי שניתן לכתובת בשפה הארמית משלהי ימי הבית השני (המאה ה-1), המציינת את המקום אליו הוזזו עצמות עוזיהו מלך יהודה מקבורתו הראשונית, לקבורה משנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וציון עוזיה מלך יהודה · ראה עוד »
ק
ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וק · ראה עוד »
קאטאקאנה
קאטאקאנה (片仮名, בתרגום מילולי: "קאנה קטועה") היא מערכת הברות יפנית, אחת מארבע מערכות כתיבה יפניות (האחרות הן היראגאנה, קאנג'י ורומאג'י).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקאטאקאנה · ראה עוד »
קערת השבעה
קערת השבעה בשפה המנדעית, מתוארכת בין המאה ה-5 ל-7 קערת השבעה היא סוג של חפץ מאגי או קמיע העשוי מקערת חרס עליה נכתב טקסט שלו מיוחסות סגולות שונות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקערת השבעה · ראה עוד »
קראימית
תחילת פיוט לשבת רחמים של החכם אהרון הראשון, ותרגומו לשפת קדר היא השפה הקראימית. מתוך הספר "צקון לחש" קראימית היא שפה טורקית עם השפעה עברית בדומה ליידיש או ללאדינו, המדוברת במזרח אירופה על ידי קראי מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקראימית · ראה עוד »
קל"ח פתחי חכמה
קל"ח פתחי חכמה הוא ספר קבלה מאת רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקל"ח פתחי חכמה · ראה עוד »
קטלאנית יהודית
קטלאנית יהודית (Catalànic בשפת המקור) הייתה שפה יהודית שנוצרה מהשפה הקטלאנית ודובריה היו קהילות יהודיות באיים הבלאריים ובחבלי ולנסיה וקטלוניה שבספרד.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקטלאנית יהודית · ראה עוד »
קהילת יהודי המדאן
קהילת יהודי המדאן היא קהילה יהודית שחיה בעיר המדאן בפרס, כיום איראן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקהילת יהודי המדאן · ראה עוד »
קוף (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקוף (פירושונים) · ראה עוד »
קופא
קופא (אות גדולה: Ϙ או Ϟ, אות קטנה: ϙ או ϟ) הייתה אות באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקופא · ראה עוד »
קוד ישן
קוד ישן (באנגלית: oldcode) הוא שיטת קידוד העברית במחשבים שלא תוכננו לעברית מלכתחילה, אלא לאנגלית בלבד.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקוד ישן · ראה עוד »
קינת אומן
קינת אומן היא קינה שכתב רבי דוד חזן מאומן, תלמיד הבעש"ט, לאחר טבח אומן בשנת ה'תקכ"ח (1768).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקינת אומן · ראה עוד »
קירילוס ומתודיוס
קירילוס (826 – 869) ומתודיוס (815 – 885) (ביוונית: Κύριλλος και Μεθόδιος; בסלאבית כנסייתית עתיקה: Кѷриллъ и Меѳодїи; ברוסית מודרנית: Кирилл и Мефодий) היו זוג אחים יוונים ביזנטיים ילידי סלוניקי של המאה ה-9 שפעלו כשליחי הנצרות אל הסלאבים של מוראביה הגדולה ופאנוניה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקירילוס ומתודיוס · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ור · ראה עוד »
ראש מילין
ראש מילין (נקרא: רֵיש מִילִין), ספר במחשבת ישראל של הרב אברהם יצחק הכהן קוק שבו ישנן דרשות על טנת"א, כלומר על טעמי המקרא, הניקוד, התגים והאותיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וראש מילין · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וראשי תיבות · ראה עוד »
רפאל גוטמן
רפאל גוטמן (גוטמאן) (Raphael Gutman; בכתיב פולני: Rafał Gutman; 1883, סוקולי, פלך גרודנה, רוסיה (רוסיה הלבנה) – תש"ד, 1943/44, גטו ביאליסטוק) היה מחנך יהודי ורשאי, מנהל מחלקת החינוך של הקהילה היהודית בוורשה ומחבר ספרי לימוד ומתודיקה של הוראה לכיתות הנמוכות במקצועות מתמטיקה, קריאה וכתיבה ומקרא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ורפאל גוטמן · ראה עוד »
רפה
בדקדוק העברי ובספרות המסורה, רָפֶֿה מסמן כמה דברים שונים, שהמשותף להם הוא הגייה "חלשה".
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ורפה · ראה עוד »
רקמה (מלאכת יד)
אישה רוקמת, ציור מאת פרנץ קסאפר זים (Franz Xaver Simm) רקמה היא מלאכת יד, שבה יוצרים קישוט על-גבי בד או מצע אחר, בדרך כלל גמיש, באמצעות העברת חוט בתוכו באמצעות מחט.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ורקמה (מלאכת יד) · ראה עוד »
רב המנונא סבא (זוהר)
רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן, מכונה גם רב המנונא סבא קדמאה - הקדמון) על פי ספר הזוהר, היה חכם ארצישראלי בדור השלישי לתנאים, בסוף תקופת בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ורב המנונא סבא (זוהר) · ראה עוד »
רדב"ז
רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ורדב"ז · ראה עוד »
רוח צה"ל
רוח צה"ל הוא הקוד האתי של צה"ל, המהווה בסיס ערכי רצוי לכל פעולות החיילים במסגרת צה"ל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ורוח צה"ל · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וש · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שאילת מילים
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושאילת מילים · ראה עוד »
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושנת שמיטה · ראה עוד »
שנת היובל
בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושנת היובל · ראה עוד »
שפות רומאניות יהודיות
השפות הרומאניות היהודיות הן שפות שהתפתחו מהשפות הרומאניות, אשר שימשו בעיקר כשפות דיבור בקרב קהילות יהודיות ברחבי דרום-מערב אירופה, בארצות ספרד, צרפת, איטליה ועוד.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושפות רומאניות יהודיות · ראה עוד »
שפות שמיות צפון-מערביות
שפות שמיות צפון־מערביות (לעתים מכונות שפות שמיות מערביות) הן ענף של השפות השמיות הכוללות את השפות הילידיות הקדומות של הלבנט.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושפות שמיות צפון-מערביות · ראה עוד »
שפות גרמאניות
השפות הגרמאניות הן אחד הענפים של השפות ההודו-אירופיות, שכולל את השפות שדיברו השבטים הגרמאניים שהתיישבו בצפון אירופה לאורך גבולות האימפריה הרומית, ואת השפות המודרניות שהתפתחו מהן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושפות גרמאניות · ראה עוד »
שפות יהודיות
דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושפות יהודיות · ראה עוד »
שלמה אברהם רוזאניס
שלמה אברהם רוֹזָאנֶיס (בבולגרית: Соломонъ А. Розанесъ; 14 באפריל 1862, רוסצ'וק, וילאייט הדנובה, האימפריה העות'מאנית – י"א באייר תרצ"ח, 12 במאי 1938, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מגדולי ההיסטוריונים של יהדות ספרד בדורות האחרונים, חוקר תולדות היהודים באימפריה העות'מאנית וארצות הבלקן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושלמה אברהם רוזאניס · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושטעטל · ראה עוד »
שבת סורו מני
שבת סורו מני היא קינה קדומה מהקינות לתשעה באב שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, הפותחת את סדר הקינות שנאמרות במסגרת תפילת שחרית של תשעה באב במנהגי אשכנז ובמנהג איטליה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושבת סורו מני · ראה עוד »
שכיחות אותיות בעברית
כבכל שפה, גם בעברית שכיחות האותיות אינה אחידה - ישנן אותיות הנמצאות בשימוש נרחב בשפה, ויש שהשימוש בהן מועט.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושכיחות אותיות בעברית · ראה עוד »
שין (פירושונים)
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושין (פירושונים) · ראה עוד »
שימוש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושימוש · ראה עוד »
שיר אלפבית
שיר אלפבית הוא שיר ילדים שנועד ללמד את אותיות האלפבית כסדרן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושיר אלפבית · ראה עוד »
שיראזית יהודית
שיראזית יהודית היא דיאלקט של השפה הפרסית-יהודית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושיראזית יהודית · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ות · ראה עוד »
תמהנו מרעות
תָּמַהְנוּ מֵרָעוֹת הוא פיוט שנאמר בקהילות רבות כחלק מאמירת הסליחות, בדרך כלל, בנעימת תחנון ושברון לב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותמהנו מרעות · ראה עוד »
תנועה אחורית, סגורה, מעוגלת
תנועה אחורית סגורה מעוגלת היא צליל תנועתי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותנועה אחורית, סגורה, מעוגלת · ראה עוד »
תנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת
תנועה קדמית סגורה בלתי-מעוגלת היא צליל תנועתי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותנועה קדמית, סגורה, בלתי-מעוגלת · ראה עוד »
תפילת מוסף של שבת
תפילת מוסף של שבת היא תפילת מוסף מיוחדת הנאמרת רק בשבת.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותפילת מוסף של שבת · ראה עוד »
תרגומי הקוראן לעברית
הקוראן, הספר המרכזי המקודש בדת האסלאם, תורגם לעברית מספר פעמים, החל מן המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותרגומי הקוראן לעברית · ראה עוד »
תשר"ק
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותשר"ק · ראה עוד »
תשבץ היגיון
תשבץ היגיון (באנגלית: Cryptic crossword, "תשבץ מוצפן") הוא תשבץ, שבו כל הגדרה היא מעין חידה לשונית בזעיר אנפין, אשר על פי רוב מכוונת את הפותר אל הפתרון בשתי דרכים שונות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותשבץ היגיון · ראה עוד »
תשכיל
תַשְׁכִּיל (בערבית: تشكيل; מילולית: ניקוד) הוא מערכת הניקוד הערבית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותשכיל · ראה עוד »
תהילים קמ"ה
תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותהילים קמ"ה · ראה עוד »
תהילים קי"ט
אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הוא מזמור בספר תהילים, ונקרא גם תְּמַנְיָא אַפֵּי (בארמית: שמונָה פנים) או אלפא ביתא על שם מבנהו, הוא המזמור הארוך ביותר בספר תהילים והפרק הארוך ביותר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותהילים קי"ט · ראה עוד »
תו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותו · ראה עוד »
תום זיידמן-פרויד
איור לספר "מסע הדג" מאת זיידמן-פרויד סמל הוצאת "אופיר" על מהדורת "מסע הדג" מתרפ"ה תום זיידמן-פרויד (בגרמנית: Tom Seidmann-Freud; 17 בנובמבר 1892 – 7 בפברואר 1930) הייתה ציירת, סופרת ומאיירת ספרי ילדים יהודייה-גרמנייה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותום זיידמן-פרויד · ראה עוד »
תוקוע
תוקוע (ערבית: تقوع) היא עיירה בדואית בתחומי הרשות הפלסטינית, בנפת בית לחם, השוכנת 12 ק"מ דרום-מזרחית לעיר בית לחם.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותוקוע · ראה עוד »
תכפו עלינו צרות
תכפו עלינו צרות הוא פיוט מתקופת הראשונים שנאמר אצל יהודי אשכנז בתפילות יום הכיפורים כחלק מסדרת הפיוטים שנאמרים לאחר אמירת סדר העבודה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותכפו עלינו צרות · ראה עוד »
תימנית-יהודית
תימנית־יהודית היא דיאלקט של ערבית יהודית שמדובר על ידי יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותימנית-יהודית · ראה עוד »
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ול · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולאדינו · ראה עוד »
לאופולד אינפלד
לאופולד אִינְפֶלד (Leopold Infeld; 20 באוגוסט 1898, קרקוב – 15 בינואר 1968, ורשה) היה פיזיקאי תאורטי יהודי פולני שנודע בעיקר בזכות עבודתו המשותפת עם אלברט איינשטיין על בעיית שני הגופים, אשר הסבירה את תנועת הפריהליון של כוכב חמה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולאופולד אינפלד · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולשון חז"ל · ראה עוד »
לה ליברטה
העיתון במהדורה המרוקאית יהודית (04.08.1922) לה ליברטה (בצרפתית: La Liberté; במרוקאית יהודית: אלחוררייא; בעברית: החירות) היה עיתון שבועי יהודי-מרוקאי דו-לשוני שיצא לאור בטנג'יר בשנים 1914–1922.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולה ליברטה · ראה עוד »
לוח השנה האתיופי
לוח השנה האתיופי או הלוח האגעזי הוא לוח שנה שמשי המשמש כלוח השנה העיקרי באתיופיה, וכלוח שנה לצרכים דתיים בכנסיות טֵוָואהִידוֹ — הכנסיות האורתודוקסיות של אתיופיה ואריתריאה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולוח השנה האתיופי · ראה עוד »
ליקוטי עצות
כריכת הספר במהדורה מודרנית ליקוטי עצות הוא חיבור תורני, המבוסס על הספר ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וליקוטי עצות · ראה עוד »
לישאן דידן
לישאן דידן (הלשון שלנו) היא שפה שהייתה מדוברת בעיר אורמיה באיראן והיא ניב של ארמית חדשה צפון מזרחית, הנקראת לעיתים ארמית חדשה או ארמית יהודית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולישאן דידן · ראה עוד »
לישאנא דני
לִישָּׁאנָא דֶּנִי המכונה גם לישנן (שני ביטויים שפירושם "הלשון שלנו", "לשוננו") ולעיתים גם לישאן הוזייה ("לשון היהודים") היא ניב של ארמית חדשה צפון-מזרחית שדובר במקור על ידי יהודי כורדיסטן בזאכו, עיראק.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולישאנא דני · ראה עוד »
לישאניד נושאן
אינטר-זב יהודית נאו-ארמי, או לישאניד נושאן, היא ניב מודרני של הארמית היהודית, גרסה של נאו-ארמית צפון-מזרחית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולישאניד נושאן · ראה עוד »
ליטון (בלשנות)
רומאניזציה של מנדרינית בדרכים שונות בבלשנות, רומאניזציה או לִטּוּן היא המרה ממערכת כתב לא לטינית לכתב לטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וליטון (בלשנות) · ראה עוד »
ליטון של עברית
כותרת השבועון "השבוע הפלשתיני" שמציגה חלק משיטת הליטון של איתמר בן-אב"י ליטוּן של עברית (נקרא גם: לטיניזציה או רומאניזציה של עברית) היא שיטת תעתיק מילים עבריות לאותיות לטיניות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וליטון של עברית · ראה עוד »
ליגטורה
עמוד השער של ספר מוטטים מאת '''טוביאס מיכאל''', המאה ה-17. מופיעות בו בין השאר הליגטורות ß (בכתב נטוי), st, ct, Æ, æ, ff, & (בכתב נטוי ורגיל), Qv, ו-W הכתובה כ-VV. אמפרסנד ליגטורות בכתב לטיני לִיגָטוּרָה (בעברית: צֵרוּף אוֹתִיוֹת. לעִתים גם: מִשְׁלָב אוֹתִיוֹת) היא כתיבה של שתי גרפמות סמוכות, או יותר, כסימן גרפי אחד.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וליגטורה · ראה עוד »
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וט · ראה עוד »
טנת"א
טנת"א - ראשי תיבות של טעמים, נקודות, תגים ואותיות - מושג קבלי שלפי מערכת האלפבית העברי, טעמי המקרא, הניקוד והתגים המופיעים מעל חלק מהאותיות בכתב סת"ם היא מערכת מאוחדת שמשתקפים בה ייצוגים של המציאות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וטנת"א · ראה עוד »
טריפוליטאית יהודית
טריפוליטאית יהודית היא קבוצה של ניבים יהודיים של נבי ה אשר דוברו בקרב יהודי לוב (בהתאם למקום מגוריו), בחיי היום יום בינם לבין עצמם.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וטריפוליטאית יהודית · ראה עוד »
טלטקסט
טלטקסט הוא שירות מידע המבוסס על שידורי טלוויזיה (אנלוגיים), המאפשר לצפות במידע טקסטואלי ובגרפיקה פשוטה, מבוססת טקסט (ראו אמנות ASCII).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וטלטקסט · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וז · ראה עוד »
זרת
זרת היא האצבע הקיצונית בכף יד של אדם.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וזרת · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וח · ראה עוד »
חאן אל-עומדאן
חאן אל-עומדאן (בערבית: خان العمدان, תעתיק מדויק: ח'אן אלעֻמדאן; מילולית: "חאן העמודים") שוכן בצמוד לנמל עכו בעכו העתיקה, והוא החאן הגדול והשמור בישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וחאן אל-עומדאן · ראה עוד »
חשוון
בול ישראלי לחודש מרחשון, מזל עקרב. ציפורי חשוון או חשון, בשמו המלא נקרא מרחשוון או מרחשון (מאכדית: waraḫsamna), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השמיני במספר לפי המסורת המקראית, והשני לפי מסורת חז"ל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וחשוון · ראה עוד »
חומש תורה שלמה
תורה שלמה היא סדרת ספרים מקיפה על ארבעת החומשים הראשונים של התורה, שערך הרב מנחם מנדל כשר, בה ליקט את כל פירושי ומדרשי חז"ל על סדר פסוקי המקרא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וחומש תורה שלמה · ראה עוד »
חידת גפרורים
חידת גפרורים: בתרשים מוצגים שלושה ריבועים, אולם על ידי הזזת שלושה גפרורים בלבד אפשר לייצור צורה חדשה שיש בה חמישה ריבועים. בהזזת 4 גפרורים ניתן לייצור צורה המכילה 7 ריבועים. קיסמי שיניים. חידת גפרורים היא חידה גרפית המוצגת בעזרת גפרורים או רישומים המייצגים גפרורים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וחידת גפרורים · ראה עוד »
חיים (גופן)
גופן "חיים" (למעלה) ו"חיים צר" (למטה) חיים הוא גופן עברי, שעוצב בשנות העשרים בהונגריה על ידי פסח עיר-שי, שקרא לגופן על שמו של חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וחיים (גופן) · ראה עוד »
חיים חבשוש
דיוקנו של חיים חבשוש (אוחז בידו בגיליון המגיד; תימן, סוף המאה ה-19) ר' חיים חִבְשוּש או חַבְּשוּש (נקרא גם: חיים בן יחיא חבשוש או חיים אִבְּן יחיא חבשוש) (1833–1899, טבת תרנ"ט) היה חרש נחושת במקצועו, וכן היסטוריוגרף בן המאה התשע-עשרה של יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וחיים חבשוש · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וב · ראה עוד »
בסיעתא דשמיא
אותיות עבריות (ובקצה השמאלי נכתב באיטלקית '''Sabato Chiuso''' - "סגור בשבת"). הביטוי בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא, המוכר יותר בראשי התיבות שלו בס"ד, הוא ביטוי בארמית שמשמעותו "בסיוע השמיים", במשמעות של "בעזרת האל" או "בעזרת השם".
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובסיעתא דשמיא · ראה עוד »
ברנהרד פון בריידנבאך
מצבת קברו של בריידנבאך בקתדרלת מיינץברנהרד פון בריידנבאך (Bernhard von Breidenbach/Breydenbach; בסביבות 1440 – 5 במאי 1497, במיינץ, גרמניה) היה אחד מן הפקידים והפוליטיקאים המובילים של הארכידיוקסיה של מיינץ.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וברנהרד פון בריידנבאך · ראה עוד »
ברברית יהודית
ברברית יהודית (בברברית: ⵜⴰⵎⴰⵣⵉⵖⵜ ⵏ ⵡⵓⴷⴰⵢⵏ, בתעתיק: תַמַזִעְ'ת נְ-וּוּדַיֵן "ברברית של יהודים") הייתה אחת מלשונותיהם של יהודי הרי האטלס, שככל הנראה נכחדה כמה דורות לאחר שקהילות אלה עלו לישראל בשנות ה-50–60 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וברברית יהודית · ראה עוד »
ברוך שאמר
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוניברוך שאמר היא ברכה הפותחת את פסוקי דזמרא הנאמרים בתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וברוך שאמר · ראה עוד »
בתנוראית יהודית
הבתנוראית היהודית היא להג של יהודי בית תנורא בכורדיסטן העיראקית, הוא בין הניבים הנדירים ביותר ובסכנת הכחדה חמורה ביותר של ארמית יהודית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובתנוראית יהודית · ראה עוד »
בתי קברות יהודיים בפאפה
בתי קברות יהודיים בפאפה (בהונגרית: Pápai zsidó temetők) הם בין הערכים התרבותיים וההיסטוריים הידועים יחסית של העיר פאפה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובתי קברות יהודיים בפאפה · ראה עוד »
בוריס הראשון, שליט בולגריה
בולגריה בתקופת שלטונו של בוריס הראשון בוריס מיכאיל הראשון (בבולגרית: Борис Михаил) היה קניאז האימפריה הבולגרית הראשונה מ-852 ועד 889 וכן לתקופה קצרה ב-893.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובוריס הראשון, שליט בולגריה · ראה עוד »
בוכרית
בוכרית או בוכורית (אלפבית ערבי بخاری - "בוכרי"` אלפבית קירילי бухори - "בוכורי") או טג'יקית-יהודית היא שפה יהודית, ניב של הטג'יקית שהיא בתורה ממשפחת הלשונות הפרסיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובוכרית · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
בית
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובית · ראה עוד »
בית הכנסת של פאפה
בית הכנסת של פאפה ברחוב פטפי (בהונגרית: Pápai zsinagóga) היה בית התפילה של הקהילה היהודית המאוכלסת ביותר במחוז וספרם, בניין בית הכנסת היה השלישי בגודלו בהונגריה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובית הכנסת של פאפה · ראה עוד »
בית הכנסת בית תפילה בנימין
בית הכנסת "בית תפילה בנימין" הוא בית כנסת בצ'רנוביץ.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובית הכנסת בית תפילה בנימין · ראה עוד »
בית הכנסת הגדול (פתח תקווה)
בית הכנסת מבפנים בית הכנסת בית יעקב, המוכר יותר כבית הכנסת הגדול, הוא בית הכנסת המרכזי של העיר פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובית הכנסת הגדול (פתח תקווה) · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וג · ראה עוד »
ג'והורי
ג'וּהוּרי (çuhuri, жугьури, ז׳אוּהאוּראִ), הידועה גם כ"טאטית יהודית", היא שפתם של יהודי ההרים בקהילות שבצפון הקווקז ובמזרחו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וג'והורי · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגניזת קהיר · ראה עוד »
גלגל המזלות
פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגלגל המזלות · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגלות בבל · ראה עוד »
גופן
גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגופן · ראה עוד »
גולפיגאנית יהודית
גולפיגאנית יהודית הייתה ניב של פרסית יהודית שדוברה על ידי הקהילה היהודית שחיה בגולפיגאן שבמערב מחוז אספהאן, באיראן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגולפיגאנית יהודית · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגימטריה · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וד · ראה עוד »
דקדוקי הטעמים
פרק מספר דקדוקי הטעמים (מימין) בכתב יד קהיר ספר דקדוקי הטעמים, הנקרא גם ספר מדקדוקי הטעמים או מחברת בן אשר הוא ספר העוסק בכללים שונים מכללי טעמי המקרא והניקוד.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודקדוקי הטעמים · ראה עוד »
דרך מצותיך
דרך מצְוֹתיך הוא ספר העוסק בטעמי המצוות שכתב האדמו"ר השלישי לשושלת אדמו"רי חב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק"), בשנים תקע"ד - תקפ"ח, המבאר את טעמי המצוות לפי תורת החסידות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודרך מצותיך · ראה עוד »
דרוגולין (גופן)
ההבדלים בין המשקל השמן למשקל הרגיל של גופן דרוגולין (אופיס) דְּרוּגוּלִין (Drugulin) הוא שמו של גופן עברי שעוצב במאה ה-19 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודרוגולין (גופן) · ראה עוד »
דבש
דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודבש · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודגש קל · ראה עוד »
דומרית
דומרית (או דומארי) היא שפה הודו-ארית בסכנת הכחדה, המדוברת בפי אנשים מבוגרים בקבוצה האתנית דום, עם נוודים שהיגרו במקור מתת היבשת ההודית וכיום חי ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודומרית · ראה עוד »
דוד (גופן)
גופן "דוד" פרוטה מ-1952 בעיצוב איתמר דוד עם אות "דוד" שקלים חדשים דוד (David) הוא גופן עברי שעוצב על ידי איתמר (איסמר) דוד (בהתייעצות עם משה שפיצר) בשנת 1952 ונמצא בשימוש נרחב בימינו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודוד (גופן) · ראה עוד »
דוכוס הורנט
צילום כתב היד "דוכוס הורנט" דוכוס הורנט (Dukus Horant) הוא שיר עלילה מן המאה ה-14 שחובר בגרמניה על ידי יהודים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודוכוס הורנט · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וה · ראה עוד »
ה'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וה' · ראה עוד »
המרכז היהודי במינכן
בית הכנסת אהל יעקב החדש במינכן המרכז היהודי במינכן הוא מרכז קהילתי של הקהילה היהודית במינכן ובוואריה העילית בגרמניה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והמרכז היהודי במינכן · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והמליץ · ראה עוד »
המדאנית יהודית
המדאנית־יהודית היא השפה הנעלמת של הקהילה היהודית המתגוררת בהמדאן ומהווה ניב של שפה פרסית יהודית המדוברת במקור על ידי קהילת יהודי המדאן שהם חלק מיהודי איראן באזורי המדאן ובורוג'רד במערב איראן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והמדאנית יהודית · ראה עוד »
המכון לתצלומי כתבי יד עבריים
המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והמכון לתצלומי כתבי יד עבריים · ראה עוד »
האותיות בבחירות לכנסת
פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בשיטת הבחירות לכנסת כל רשימה מיוצגת באמצעות כינוי הרשימה ואות אחת או עד שלוש אותיות שונות זו מזו באלפבית העברי (מכונה גם סימן הרשימה).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והאותיות בבחירות לכנסת · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסגנון האקלקטי בארץ ישראל
מרכז ההיסטורי של תל אביב, 2022 בית השגרירות הרוסית הסגנון האקלקטי (פירוש בעברית: "לקטני/ליקוטי/אספני" - אוסף של סגנונות שונים יחדיו) הוא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 מתוך הזרם האומנותי הקרוי: ועיקרו שילוב אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה - האדריכלות הקלאסית (יוון-רומא-רנסאנס-בארוק), אדריכלות של המזרח הרחוק, אר דקו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי (אלהמברה), אר-נובו ואדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והסגנון האקלקטי בארץ ישראל · ראה עוד »
הקספלה
אוריגנס ותלמידיו, תחריט מעשה ידי יאן לאוקן משנת 1700 לערך. הקספלה (ביוונית עתיקה: Hexapla, Εξαπλά, מצוי גם בכתיב: הכספלה, הכסאפלה; ביוונית: "משושה") היא מהדורה רב-לשונית של המקרא שערך אב הכנסייה אוריגנס בקיסריה באמצע המאה השלישית לספירה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והקספלה · ראה עוד »
השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי
לטינית נראה שמקורם של רוב סוגי האלפבית ברחבי העולם בכתב אחד או במספר מצומצם של כתבים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והשתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי · ראה עוד »
התעתיק מעברית ללועזית
כללי התעתיק מעברית לאותיות לטיניות הם מערכת להעברת מילים מהאל"ף־בי"ת העברי לאל"ף־בי"ת הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והתעתיק מעברית ללועזית · ראה עוד »
התעתיק מלועזית לעברית
כללי התעתיק מלועזית לעברית הם מכלול הדרכים שמטרתן לתת מענה לצורך לתעתק שמות משפות שאינן שמיות לשפה העברית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והתעתיק מלועזית לעברית · ראה עוד »
החפרנים
החפרנים היא תוכנית טלוויזיה מדעית קומית ישראלית, בהנחיית דודו ארז, ובהשתתפות מירב פלדמן, יובל סגל, רחלי רוטנר (עונות 5-1), תמר עמית יוסף (עונה 6), אביתר ליכטנשטט (עונה 6) ומשה מלכה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והחפרנים · ראה עוד »
הגניזה האפגנית
ספרייה הלאומית) הגניזה האפגנית היא אוסף של אלפי קטעים של כתבי יד יהודים שנמצאו במערות באפגניסטן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והגניזה האפגנית · ראה עוד »
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והגיית העברית · ראה עוד »
הדסה (גופן)
בצלאל לכבוד אות הדסה של הנרי פרידלנדר. בדברי ההסבר נאמר: " "הדסה" היא אות שעוצבה ולוטשה במשך ארבעה עשורים תחת ידיו האמונות של הנרי פרידלנדר. הפוסטר הוא מטפורה לעבודה הקשה והסיזיפית מאחורי אות זו. הצורה הברורה של האות פ"ה המתקבלת בחומר המצולם ממש מכריחה את הצופה לשים לב לניואנסים הקטנים שעושים את כל האות - הסריף הזוויתי למעלה, החלל המעניין שנוצר בין כניסת ה"חוטם" לבין גב האות, החיסור המאפיין את הפינה התחתונה הימנית וכיוצא בזה". עיצוב הכרזה: מיטל גואטה (2005). פרידלנדר בודק מתארים של גופן הדסה. צולם בחדר עבודתו במוצא עילית, 1978 הדסה הוא גופן עברי בעל "סריף" שנוצר על ידי הנרי פרידלנדר בשנים 1932 עד 1958.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והדסה (גופן) · ראה עוד »
הומופון
הומופון (הומו - זהה, פון - צליל) פירושו "בעל צליל זהה".
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והומופון · ראה עוד »
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והכתב העברי הקדום · ראה עוד »
היסטוריה של האריתמטיקה
מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »
היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל
תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והיברובוקס · ראה עוד »
היום תאמצנו
היום תאמצנו הוא פיוט קדום מסוג "עושה השלום", שמחברו אינו ידוע.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והיום תאמצנו · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וו · ראה עוד »
וכל מאמינים
וְכֹל מַאֲמִינִים הוא פיוט העוסק בשבחיו של הקב"ה ונאמר בקהילות האשכנזים בתפילת מוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ווכל מאמינים · ראה עוד »
ויקטוריה חנה
ויקטוריה חנה בהופעה בקרקוב, 21/06/2018 ויקטוריה חנה היא אמנית קול ופרפורמנס ומלחינה ישראלית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וויקטוריה חנה · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכ · ראה עוד »
כאשאנית יהודית
כאשאנית יהודית היא שפה ששייכת לקבוצת השפות הפרסיות יהודיות ודוברה באזור העיר כאשאן באיראן וכן בכפר אביאנה (אנ').
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכאשאנית יהודית · ראה עוד »
כתב
מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב · ראה עוד »
כתב מרובע
כתב מרובע, המכונה גם הכתב המרובע היהודי, הכתב היהודי או כתב אשורי, הוא כתב של אלפבית עברי המשמש עד ימינו בכתיבת טקסטים בעברית ובשפות יהודיות כמו יידיש וערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב מרובע · ראה עוד »
כתב מחובר
סטנדרט לכתב מחובר באנגלית כתב מחובר הוא סגנון כתיבה בו סמלי השפה נכתבים במחובר ובשטף, לרוב, על מנת לאפשר כתיבה מהירה יותר.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב מחובר · ראה עוד »
כתב מימין לשמאל
עברית נכתבת מימין לשמאל, מלמעלה למטה. בכתב מימין לשמאל, מלמעלה למטה (בדרך כלל נקרא "מימין לשמאל"), הכתיבה מתחילה מימין העמוד לשמאלו, ומחלקו העליון של העמוד לחלקו התחתון.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב מימין לשמאל · ראה עוד »
כתב עברי רהוט
בעל שם טוב כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול בספרות התורנית היהודית מכונה גם כתב מְשִיטָא הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב עברי רהוט · ראה עוד »
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב רש"י · ראה עוד »
כתב ברייל עברי
כתב ברייל עברי כתב ברייל עברי הוא אלפבית הברייל בעברית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב ברייל עברי · ראה עוד »
כתב דרום-ערבי עתיק
הכתב הדרום-הערבי העתיק, או בשמו המקומי מוּסְנַד (בכתב המקורי 𐩣𐩯𐩬𐩵, בתעתיק שמי ms3nd, בערבית מודרנית מֻסְנַד), השתלשל מהכתב הפרוטו-סינאי בערך במאה ה-9 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב דרום-ערבי עתיק · ראה עוד »
כתובת רחוב
כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתובת רחוב · ראה עוד »
כתובת תל דן
הכתובת. מוצגת במוזיאון ישראל. "בית דוד" מודגש בגיר. כתובת תל דן כתובת תל דן (ידועה גם בכינוי: כתובת בית דוד) היא מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך שימוש באלפבית פיניקי, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון עמק החולה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתובת תל דן · ראה עוד »
כתובות פרוטו-סינאיות
הכתובות הפרוטו-סינאיות הוא כינוי לקבוצת כתובות עתיקות, מתוארכות לאלף השני לפני הספירה, שהתגלו בשני אתרים, בסרביט אל-ח'אדם שבסיני ובוואדי אל-חול שבמצרים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתובות פרוטו-סינאיות · ראה עוד »
כתיב עברי
הכתיב העברי הוא הדרך שבה משתמשים באותיות האלפבית העברי לשם יצירת הטקסט הכתוב בעברית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתיב עברי · ראה עוד »
כוזרית
כוזרית הייתה שפה בה דיברו בממלכת הכוזרים, ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לראשית המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכוזרית · ראה עוד »
כי הנה כחומר
כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר הוא פיוט סליחות קדום מסוג "פזמון", הנאמר בקרב קהילות אשכנז המזרחי בתפילת ערבית בליל יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכי הנה כחומר · ראה עוד »
כיכרות בבאר שבע
ארציאלי בבאר שבע קיים ריבוי של מעגלי תנועה או בלשון העם כיכרות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכיכרות בבאר שבע · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וי · ראה עוד »
יעקב שמלה
יעקב שֶׁמלָה (מאי 1858 – 20 ביולי 1938) היה עיתונאי, סופר, מתרגם ואמן מלאכה יהודי-תוניסאי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויעקב שמלה · ראה עוד »
יצחק שולהוף
הרב יצחק שולהוף ובשמו המלא רבי יצחק בן זלמן בן משה שולהוף הלוי / איזאק שולהוף (בגרמנית: Itzhak Schulhof; פראג, בין 1645–1648 – פראג, 9 בינואר 1733) היה מלומד יהודי ורב שחווה ומאוחר יותר כתב על המצור על העיר בודה ב-1686.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויצחק שולהוף · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וירושלים · ראה עוד »
ישראל אודם
ישראל אודם ישראל אודם (19 בפברואר 1908 - 28 בנובמבר 1997) היה ממייסדי הגרפולוגיה העברית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וישראל אודם · ראה עוד »
ישראל שמואל קליהרי
רבי שמואל קליהרי (מופיע גם בשמו הפרטי המלא ישראל שמואל; שם משפחתו נכתב גם קליהארה, קליפארי, או קליפארה; נפטר בי"ג בשבט ה'ת', 6 בפברואר 1640) היה מרבני קרקוב במחצית הראשונה של המאה ה-17, מחבר ספרים, ומקובל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וישראל שמואל קליהרי · ראה עוד »
ילקוט ראובני
ילקוט ראובני הוא חיבור המכיל לקט מדרשים, בעיקר מספרי קבלה שונים, שנכתב על ידי רבי אברהם ראובן הכהן סופר, מקובל מחכמי פראג במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וילקוט ראובני · ראה עוד »
יחיאל אריה מונק
הרב יחיאל אריה (מיכאל) מונק (1905 – 1984) היה רב, מחנך, מרצה ומחבר ספרים, יליד גרמניה, שפעל גם בארצות הברית ובישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויחיאל אריה מונק · ראה עוד »
יהדות אפגניסטן
בית הקברות היהודי בהראת יהדות אפגניסטן הייתה אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר במדינות מרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויהדות אפגניסטן · ראה עוד »
יהדות קאיפנג
יהודים בקאיפנג, סוף המאה ה-19 - תחילת המאה ה-20. דגם בית הכנסת בקאיפנג - בית התפוצות, תל אביב. פנים בית הכנסת בקאיפנג - המאה ה-18. יהודים בקאיפנג קוראים בתורה - 1722. יהדות קאיפנג היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיר קאיפנג שבמחוז חנאן שבסין בין המאה ה-12 למאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויהדות קאיפנג · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויהדות תימן · ראה עוד »
יהודית
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויהודית · ראה עוד »
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויהוה · ראה עוד »
יוליה קיינר
יוליה קיינר (1900, גרמניה – 1992, ארצות הברית) הייתה מעצבת טקסטיל מומחית באריגה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויוליה קיינר · ראה עוד »
יוד
פולידין המשמש לחיטוי יוד (Iodine) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי I ומספרו האטומי 53.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויוד · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויוונית · ראה עוד »
יווניטיקה
יווניטיקה, הידועה גם כרומניוטית או יוונית-יהודית, הייתה ניב של הרומניוטים, קבוצה של יהודים יווניים שקיומם מתועד מאז תקופת יוון ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויווניטיקה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויידיש · ראה עוד »
ا
אליף ומספר סימני "תשכיל", שיכולים להופיע עליה האות אליף (בערבית: ألف; בתעתיק מדויק: אָלִף) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וا · ראה עוד »
ب
האות בַּא (ערבית: باء; במצרים נהגית: בֵּא) היא האות השנייה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וب · ראה עוד »
ت
תא (בערבית: تاء) היא האות השלישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וت · ראה עוד »
ج
ג'ים (גם גים; בערבית: ﺟﻴﻢ) היא האות החמישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וج · ראה עוד »
ح
חא (בערבית: حاء) היא האות השישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וح · ראה עוד »
د
דאל (בערבית: دال) היא האות השמינית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וد · ראה עוד »
ر
האות רא (בערבית: راء) היא האות העשירית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וر · ראה עוד »
ز
האות זאי (בערבית: زاي) היא האות ה-11 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וز · ראה עוד »
س
האות סין (בערבית: سين) היא האות ה-12 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וس · ראה עוד »
ط
האות טַא (בערבית: طاء) היא האות השש-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וط · ראה עוד »
ع
האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וع · ראה עוד »
ص
האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וص · ראה עוד »
.ישראל
.ישראל היא סיומת אינטרנט לאומית של שמות מתחם של אתרי אינטרנט הרשומים בישראל בנוסף לסיומת הקודמת.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ו.ישראל · ראה עוד »
12 (מספר)
קרטון אריזה לשתים עשרה ביצים המספר 12 באריחים הקבועים בחזית בית בירושלים 12 (במילים בלשון זכר: שְׁנֵים-עָשָׂר; בלשון נקבה: שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 11 והבא לפני 13.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ו12 (מספר) · ראה עוד »
22 (מספר)
22 (במילים בלשון זכר: עשרים ושניים; בלשון נקבה: עשרים ושתיים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 21 והבא לפני 23.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ו22 (מספר) · ראה עוד »
400 (מספר)
400 (במילים: ארבע מאות) הוא מספר טבעי הבא אחרי 399 ולפני 401.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ו400 (מספר) · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלפבית_עברי
