אסטלת כלמו אַסְטֶלַת כִּלַמֻוַ (בכתיב מלא: כּילַמוּוַה, Kilamuwa) היא אסטלה חקוקה כתובת פיניקית מהמחצית המאה ה-9 לפנה"ס, שהציב כִּלַמֻוַ, מלך ממלכת שַמאַל.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואסטלת כלמו · ראה עוד »

ארמים

ממלכות ארמיות במאות ה-9-10 לפנה"ס אסטלה ארמית מהמאה ה-7 לפנה"סהָאֲרַמִּים (בארמית: ܐܪ̈ܡܝܐ) היו עם שמי נוודי אשר חי באזורי סוריה ועיראק של היום.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וארמים · ראה עוד »

ארון אחירם

מוזיאון הלאומי של ביירות ארון אחירם (פיניקית: 𐤀𐤓𐤍 𐤀𐤇𐤓𐤌 ארן אחרם) הוא סרקופג שהתגלה בנקרופוליס המלכותי של העיר הקדומה גבל שבלבנון.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וארון אחירם · ראה עוד »

ארון קבורת אשמונעזר השני

ראש ארון הקבורה וחלק מהכתובת ארון קבורת אשמונעזר השני ארון אשמונעזר השני (אֶשמֻנעַזָר השני), מלך צידון הפיניקי ובנו של המלך תַּבּנִת, נוצר במאה ה־5 לפנה"ס (יש חוקרים המשערים שחי במאות ה־3–4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וארון קבורת אשמונעזר השני · ראה עוד »

ארון קבורת תבנת

ארון קבורת תבנת ארון קבורת תבנת הוא ארון הקבורה של המלך הפיניקי תַּבּנִת מצידון, אביו של המלך אשמונעזר השני.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וארון קבורת תבנת · ראה עוד »

אתבעל

אתבעל (באלפבית פיניקי: 𐤀𐤕𐤁𐤏𐤋) היה שם כנעני נפוץ.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואתבעל · ראה עוד »

אלפא

אָלפָא (אות גדולה: Α, אות קטנה: α, ביוונית: ἄλφα אָ֫לפַה) היא האות הראשונה באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואלפא · ראה עוד »

אלפבית

אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואלפבית · ראה עוד »

אלפבית (פירושונים)

קטגוריה:סוגי אלפבית.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואלפבית (פירושונים) · ראה עוד »

אלפבית ארמי

כתובת דו לשונית בארמית וביוונית (המאה ה-3 לפנה"ס) האלפבית הארמי הוא אבג'ד (אלפבית עיצורי) המשמש לכתיבת השפה הארמית (שדוברה החל מתחילת האלף הראשון לפני הספירה).

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואלפבית ארמי · ראה עוד »

אלפבית אוגריתי

לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל אלפבית אוגריתי הוא כתב יתדות אלפביתי שנמצא בעיר אוגרית ומורכב משלושים אותיות.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואלפבית אוגריתי · ראה עוד »

אלפבית ערבי

מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואלפבית ערבי · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפבית פניקי

#הפניה אלפבית פיניקי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואלפבית פניקי · ראה עוד »

אלפבית פרוטו-כנעני

האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואלפבית פרוטו-כנעני · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואלפבית יווני · ראה עוד »

אליזבת מונטגיו

אליזבת מונטגיו (באנגלית: Elizabeth Montagu; 2 באוקטובר 1718 – 25 באוגוסט 1800) הייתה מחברת, מבקרת אשת חברה, פטרונית של האומנויות ואשת עסקים אנגלייה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואליזבת מונטגיו · ראה עוד »

Cippus Perusinus, לוח אבן ובה כתובת אטרוסקית בת 46 שורות, אחת הכתובות האטרוסקיות הארוכות ביותר. המאה ה־3 או ה־2 לפנה"ס.אטרוסקית הייתה שפתם של האטרוסקים, עם עתיק אשר חי ברובו באטרוריה שבצפון איטליה המודרנית.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואטרוסקית · ראה עוד »

אברהם בירן

אברהם בירן (23 באוקטובר 1909 - 16 בספטמבר 2008) היה מאבות הארכאולוגיה המקראית בישראל, תלמידו של ויליאם פוקסוול אולברייט.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואברהם בירן · ראה עוד »

אומיקרון

אומיקרון (אות גדולה: Ο, אות קטנה: ο, ביוונית: όμικρον), ביוונית: "או קטנה", היא האות החמש עשרה באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואומיקרון · ראה עוד »

אוגרית

סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואוגרית · ראה עוד »

איזוגרף

איזוגרף, ובעברית גם תכונה מבחינה או תופעה מבחינה, הוא קו הגבול, שניתן למתוח על מפה גאורפית, שעד אליו מערכות כתב מסוימות מציגות תכונה או תופעה מסוימת, ומעבר לקו זה מערכות הכתב לא מקיימות את התכונה או התופעה הזו.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ואיזוגרף · ראה עוד »

נ

נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ונ · ראה עוד »

ס

ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וס · ראה עוד »

ספרות יוונית

ספרות יוונית מתייחסת לספרות היוונית העתיקה, החל בשנת 800 לפני הספירה, ועד לספרות היוונית המודרנית של ימינו.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וספרות יוונית · ראה עוד »

סיגמא

סִיגְמַא או סִיגְמַה (גדולה Σ, קטנה σ, קטנה סופית ς) היא האות ה-18 באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וסיגמא · ראה עוד »

ע

ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וע · ראה עוד »

עמונית

עמונית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי בני עמון.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ועמונית · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וערבית · ראה עוד »

פ

פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ופ · ראה עוד »

פריגיה

פריגיה (ביוונית: Φρυγία - "פרייה"; בטורקית: Frigya) הייתה ממלכה במערב חלקה המרכזי של אסיה הקטנה שנמצא בימינו במערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ופריגיה · ראה עוד »

פלשתים

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ופלשתים · ראה עוד »

פלשתית

תפוצת השפה הפלישתית, בכחול תפוצת השפה, בתכלת אזור השפעה. השפה הפלִשתית היא שפה נכחדת ששימשה את הפלשתים.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ופלשתית · ראה עוד »

פהו

פֶהוּ (באנגלית עתיקה, נהגה שה"פ" רפה) הנכתבת ᚠ או פה (בנורדית עתיקה) היא רונה המייצגת את הצליל "פ" רפה (f) באלפבית פות'רק מאוחר.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ופהו · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ופיניקים · ראה עוד »

פיניקית

פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ופיניקית · ראה עוד »

פיניקיזם

הפיניקים נושאים את לפיד התרבות מעבר לים, מתוך ספר היסטוריה לבנוני, 1949 פיניקיזם היא צורה של לאומיות לבנונית שאומצה על ידי לבנונים רבים, בזמן הקמתה של לבנון הגדולה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ופיניקיזם · ראה עוד »

צ

צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וצ · ראה עוד »

צד (אל)

צִד (בפיניקית: 𐤑𐤃) היה אל כנעני שנעבד בעיקר בעברי הים, בקרתחדשת ובסרדיניה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וצד (אל) · ראה עוד »

ק

ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וק · ראה עוד »

קליעה (אומנות)

סל קלוע של כדור פורח קליעה היא שיטה לחיבור סיבים גמישים לצורך יצירת משטחים או חפצים קלועים.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וקליעה (אומנות) · ראה עוד »

קורפוס הכתובות השמיות

הכריכה הקדמית של המהדורה הראשונה (בעברית: קורפוס הכתובות השמיות, בקיצור CIS) הוא אוסף כתובות עתיקות בשפות שמיות שנכתבו מאז סוף האלף ה-2 לפנה"ס ועד עליית האסלאם.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וקורפוס הכתובות השמיות · ראה עוד »

קיפוס

סוגים שונים של קיפוסים קיפוס (בלטינית: cippus - "מוט מחודד"; ברבים: cippi, קיפי) הוא כַּן נמוך, עגול או מלבני שתרבויות ים-תיכוניות עתיקות שונות נהגו להקים, בעיקר על-ידי הרומאים לבניית אבני מיל או סימון גבולות, וכן על-ידי הקרתגנים והאטרוסקים למטרות שונות.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וקיפוס · ראה עוד »

ר

ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ור · ראה עוד »

רשימת כתובות כנעניות וארמיות

quote.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ורשימת כתובות כנעניות וארמיות · ראה עוד »

ש

ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וש · ראה עוד »

שארל קורם

שארל קורם (צרפתית: Charles Corm; 1894–1963) היה תעשיין, סופר ונדבן לבנוני.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ושארל קורם · ראה עוד »

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ושאילת מילים · ראה עוד »

שפות שמיות

השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ושפות שמיות · ראה עוד »

שפות שמיות צפון-מערביות

שפות שמיות צפון־מערביות (לעתים מכונות שפות שמיות מערביות) הן ענף של השפות השמיות הכוללות את השפות הילידיות הקדומות של הלבנט.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ושפות שמיות צפון-מערביות · ראה עוד »

שפות דרום-ערב העתיקות

מפתח תעתוק לכתב הדרום-ערבי העתיק מול מספר כתבים שמיים ואחרים מהאזור שפות דרום-ערב העתיקותhttp://e-learning.tsu.ge/pluginfile.php/5868/mod_resource/content/0/dzveli_armosavluri_enebi_-ugarituli_punikuri_arameuli_ebrauli_arabuli.pdf (נקראות גם דרום-ערבית עתיקה, צַײְהַדית ותימנית) הן קבוצה של ארבע שפות שמיות, שדוּבּרו בעיקר בקצה הדרומי של חצי האי ערב בין המאה ה-12 לפני הספירה למאה ה-6 לספירה, ונכחדו כולן.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ושפות דרום-ערב העתיקות · ראה עוד »

שפות כנעניות

אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ושפות כנעניות · ראה עוד »

ת

ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ות · ראה עוד »

תל זית

תל זַית (בערבית: תֵל זֵיתַא) הוא תל קטן באזור השפלה, כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לקריית גת ומספר קילומטרים ממערב לקיבוץ גלאון בסמוך לכביש מס' 335.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ותל זית · ראה עוד »

ל

ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ול · ראה עוד »

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ולבנון · ראה עוד »

לוח גזר

צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ולוח גזר · ראה עוד »

ט

ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וט · ראה עוד »

ז

ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וז · ראה עוד »

ח

ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וח · ראה עוד »

ב

ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וב · ראה עוד »

בנות צלפחד

בנות צלפחד. איור של רינת גלבוע בנות צלפחד עומדות לפני משה (איור) בְּנוֹת צְלָפְחָד הן חמש בנותיו של צלפחד בן חפר המוזכרות במקרא, בעיקר בפרשת פינחס שבספר במדבר.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ובנות צלפחד · ראה עוד »

ג

ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וג · ראה עוד »

ד

ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וד · ראה עוד »

ה

ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וה · ראה עוד »

המאה ה-11 לפנה"ס

המאה ה-11 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1100 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1001 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי והמאה ה-11 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-8 לפנה"ס

המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »

המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה

המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם ג.א.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי והמוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה · ראה עוד »

האלפבית הפיניקי

#הפניה אלפבית פיניקי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי והאלפבית הפיניקי · ראה עוד »

השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי

לטינית נראה שמקורם של רוב סוגי האלפבית ברחבי העולם בכתב אחד או במספר מצומצם של כתבים.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי והשתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

הכתב הפיניקי

#הפניה אלפבית פיניקי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי והכתב הפיניקי · ראה עוד »

היסטוריה של היוונית

השפה היוונית קיימת בדיבור ובכתב למעלה מ-3,000 שנה, ובצורתה המודרנית היא השפה העיקרית ביוון.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי והיסטוריה של היוונית · ראה עוד »

ו

ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וו · ראה עוד »

כ

כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכ · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכנען · ראה עוד »

כס עשתרת

כס עשתרת שנמצא במקדש אשמון שבצידון כסי עשתרת (או כס כרובים) הם כיסאות כרובים שהוקדשו כמִנְחָה, ונמצאו במקדשים פיניקים עתיקים, במיוחד באזורים סביב צידון, צור וחמון.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכס עשתרת · ראה עוד »

כתב מימין לשמאל

עברית נכתבת מימין לשמאל, מלמעלה למטה. בכתב מימין לשמאל, מלמעלה למטה (בדרך כלל נקרא "מימין לשמאל"), הכתיבה מתחילה מימין העמוד לשמאלו, ומחלקו העליון של העמוד לחלקו התחתון.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתב מימין לשמאל · ראה עוד »

כתב פיניקי

#הפניה אלפבית פיניקי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתב פיניקי · ראה עוד »

כתב גבל

כתב גבל על גבי לוח ברונזה; מתוארך בין השנים 1800-1400 לפני הספירה כתב גבל (ידוע גם בשמות כתב ההברות של גבל, כתב פסאודו-הירוגליפי, כתב פרוטו-גבלי, פרוטו גבלית או גבלית), הוא שיטת כתב בלתי מפוענחת המוכרת מעשר כתובות שנמצאו בגבל (עיר חוף פיניקית מרכזית).

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתב גבל · ראה עוד »

כתב דרום-ערבי עתיק

הכתב הדרום-הערבי העתיק, או בשמו המקומי מוּסְנַד (בכתב המקורי 𐩣𐩯𐩬𐩵, בתעתיק שמי ms3nd, בערבית מודרנית מֻסְנַד), השתלשל מהכתב הפרוטו-סינאי בערך במאה ה-9 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתב דרום-ערבי עתיק · ראה עוד »

כתב כנעני

#הפניה אלפבית פיניקי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתב כנעני · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתב יתדות · ראה עוד »

כתבי אוגרית

לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתבי אוגרית · ראה עוד »

כתובת עקרון

כתובת עקרון, נמצאת כיום במוזיאון ישראל כתובת עקרון היא כתובת פלשתית שנחשפה בשנת 1996, במהלך חפירות ארכאולוגיות, בתל מקנה, המזוהה עם עקרון המקראית.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתובת עקרון · ראה עוד »

כתובת תל דן

הכתובת. מוצגת במוזיאון ישראל. "בית דוד" מודגש בגיר. כתובת תל דן כתובת תל דן (ידועה גם בכינוי: כתובת בית דוד) היא מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך שימוש באלפבית פיניקי, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון עמק החולה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתובת תל דן · ראה עוד »

כתובת השילוח

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול נקבת השילוח העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 כתובת השילוֹחַ, שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בכתב עברי קדום, שנחצבה על כותל נקבת השילוח ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח ומחוץ לחומת עיר דוד אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד ובתחום החומה בה הקיף חזקיהו את ירושלים.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתובת השילוח · ראה עוד »

כתובות מלכי גבל

כתובות מלכי גבל הן הכתובות הקדומות ביותר בכתב הפיניקי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתובות מלכי גבל · ראה עוד »

כתובות פרוטו-סינאיות

הכתובות הפרוטו-סינאיות הוא כינוי לקבוצת כתובות עתיקות, מתוארכות לאלף השני לפני הספירה, שהתגלו בשני אתרים, בסרביט אל-ח'אדם שבסיני ובוואדי אל-חול שבמצרים.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתובות פרוטו-סינאיות · ראה עוד »

כתובות חמון

כתובות חמון הן קבוצת כתובות גדולה בפיניקית וביוונית שנמצאו בעיר חמון.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתובות חמון · ראה עוד »

כתובות חורבת תימן

ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וכתובות חורבת תימן · ראה עוד »

י

י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וי · ראה עוד »

יחסי החוץ של סוריה

הבטחת הביטחון הלאומי, הגברת ההשפעה בקרב שכנותיה הערביות והבטחת החזרת רמת הגולן לשטחה, היו המטרות העיקריות במדיניות החוץ של הרפובליקה הערבית הסורית.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ויחסי החוץ של סוריה · ראה עוד »

יחסי יוון–סוריה

יחסי יוון–סוריה הם יחסי החוץ בין יוון לסוריה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ויחסי יוון–סוריה · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ויוון · ראה עוד »

יוון הארכאית

יוון הארכאית היא תקופה בת כ-300 שנה בתולדות יוון העתיקה, שראשיתה במאה ה-8 לפנה"ס וסופה במאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ויוון הארכאית · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ויוון העתיקה · ראה עוד »

יוונית מודרנית

יוונית מודרנית (Νέα Ελληνικά או Νεοελληνική, כלומר נאו-הלנית; ידועה גם כ-Ρωμαίικα, כלומר רומאית) היא מונח לניבי השפה היוונית המדוברים כיום.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ויוונית מודרנית · ראה עוד »

יוונית אטית

יוונית אַטִית היא אחד הניבים הקדומים ביוונית עתיקה.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי ויוונית אטית · ראה עוד »

ا

אליף ומספר סימני "תשכיל", שיכולים להופיע עליה האות אליף (בערבית: ألف; בתעתיק מדויק: אָלִף) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וا · ראה עוד »

ب

האות בַּא (ערבית: باء; במצרים נהגית: בֵּא) היא האות השנייה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וب · ראה עוד »

ت

תא (בערבית: تاء) היא האות השלישית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וت · ראה עוד »

ث

תַ'א/תַֿא (בערבית: ثَاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וث · ראה עוד »

ج

ג'ים (גם גים; בערבית: ﺟﻴﻢ) היא האות החמישית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וج · ראה עוד »

ح

חא (בערבית: حاء) היא האות השישית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וح · ראה עוד »

خ

ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וخ · ראה עוד »

د

דאל (בערבית: دال) היא האות השמינית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וد · ראה עוד »

ذ

דַ'אל/דַֿאל (בערבית: ذَال) היא האות התשיעית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וذ · ראה עוד »

ر

האות רא (בערבית: راء) היא האות העשירית באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וر · ראה עוד »

ز

האות זאי (בערבית: زاي) היא האות ה-11 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וز · ראה עוד »

س

האות סין (בערבית: سين) היא האות ה-12 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וس · ראה עוד »

ش

האות שין (בערבית: شين) היא האות ה-13 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וش · ראה עוד »

ض

האות ד֗אד (בערבית: ضاد) היא האות החמש-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וض · ראה עוד »

ط

האות טַא (בערבית: طاء) היא האות השש-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וط · ראה עוד »

ظ

האות טַ'א (בערבית: ظاء) היא האות השבע-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וظ · ראה עוד »

ع

האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וع · ראה עוד »

غ

האות ע'ין (בערבית: غين; נכתבת לעיתים "גֿין" או "ר'ין") היא האות התשע-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וغ · ראה עוד »

ص

האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.

חָדָשׁ!!: אלפבית פיניקי וص · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלפבית_פיניקי

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות