סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אלקטרושליליות

מַדָד אלקטרושליליות

אלקטרושליליות (או אלקטרונגטיביות, Electronegativity) המסומנת ב־χ (כִֿי - האות העשרים ושתיים באלפבית היווני) היא מידת יכולתו היחסית של אטום למשוך אליו אלקטרונים / לשחרר אלקטרונים בקשר קוולנטי. [1]

64 יחסים: XPS, ממס, מעגל קלווין, משולש ואן ארקל-קטלאר, מתכות מעבר עמידות, מטען פורמלי, מחזור (כימיה), מומנט הדיפול של פלואורופור, מימן גופרי, מינרל, אנרגיית קשר כימית, אנודת הקרבה, אסטטין, נוקלאופיל, סילן, פרנציום, פלואור, פלואורסצנציה, פלואוריד, פחמן חד-חמצני, צסיום, ציאנוגן ברומיד, קרבאניון, קרבוקסילט, קשר מימן, קשר קוולנטי, קשר כימי, קשר יוני, קוטביות (כימיה), קישור לא קוולנטי, רזוננס כימי, רובידיום, תמיסה מוצקה, תאוריית ברונסטד–לאורי, תרכובות פחמן, תגובת סיפוח, לינוס פאולינג, חמצן, חמצון-חיזור, חנקן, חלודה, חומצה על-כלורית, חומצה פלואורואנטימונית, חומצה פלואורוגופרתית, חוקי יום-רותרי, ביומולקולה, דיסוציאציה (כימיה), התמרה נוקלאופילית, הלואלקאן, הלוגן, ..., הליד, היסטוריה אבולוציונית של החיים, וולטמטריה ציקלית, כסף (יסוד), כתיב כימי, כלל מרקובניקוב, כללי פג'נס, כלור, כוהל, כימיה, יסוד כימי, יוהנס דידריק ואן דר ואלס, 1934 במדע, 1939 במדע. להרחיב מדד (14 יותר) »

XPS

דוגמה לספקטרום רחב המדגים כיצד ניתן להשתמש ב-XPS על מנת לבצע מדידה כמותית של חומרים על פני השטח. הספקטרום נלקח מפרוסת סיליקון לא נקיה, וניתן לראות את כמות המזהמים השונים (באחוז אטומי) בטבלה. ספקטרום רחב נלקח בדרך כלל בתחילת מדידה על מנת למפות את היסודות הקיימים בדגם ולבחור תחומי אנרגיה לביצוע סריקות ממוקדות ברזולוציה גבוהה יותר. ספקטרום XPS ברזולוציה גבוהה מפני שטח של פרוסת סיליקון מחומצנת. הנתונים מהמדידה מוצגים באדום ובצבעים האחרים מתוארות התאמות קווים למצבים הכימיים השונים של אטומי הצורן (סיליקון). קל להבחין למשל בהבדל בין סיליקון לא מחומצן (מסומן ב-A ו-B לבין סיליקון מחומצן (E). תוך שימוש בהנחות ובחישובים מתאימים ניתן להעריך את היחסים בין המצבים הכימיים השונים של אטומי הצורן, להעריך את עובי שכבת התחמוצת, ולקבל מידע נוסף על פני השטח XPS, או X-ray photoelectron spectroscopy (ספקטרוסקופיית פוטואלקטרונים של קרני איקס) היא שיטת ספקטרוסקופיה הרגישה לפני שטח של חומרים.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וXPS · ראה עוד »

ממס

חומצה אצטית טקסט.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וממס · ראה עוד »

מעגל קלווין

מעגל קלווין מעגל קלווין (או קלווין-בנסון, Calvin-Benson) הוא מסלול מטבולי המתרחש בצמחים וברוב מיני החיידקים הפוטוסינתטיים.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ומעגל קלווין · ראה עוד »

משולש ואן ארקל-קטלאר

משולש ואן ארקל-קטלאר משולש ואן ארקל-קטלאר (או משולש קטלאר; אנגלית: Van Arkel–Ketelaar triangle) הוא מודל גרפי המשמש להערכת סוג הקשר הכימי בתרכובות על בסיס ערכי האלקטרושליליות של האטומים המרכיבים את התרכובת.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ומשולש ואן ארקל-קטלאר · ראה עוד »

מתכות מעבר עמידות

גביש ביסמוט מתכות מעבר עמידות (Poor metal או Post-transition metals) הן יסודות מתכתיים.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ומתכות מעבר עמידות · ראה עוד »

מטען פורמלי

המטען הפורמלי לכל אטום מסומן בתוך העיגול בכימיה, מטען פורמלי הוא מטען חשמלי חלקי על אטום בתוך מולקולה.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ומטען פורמלי · ראה עוד »

מחזור (כימיה)

הטבלה המחזורית, בעלת 7 מחזורים (periods, שורות) ו-18 קבוצות (groups, טורים). Aufbau principle בטבלה המחזורית, כל שורה נקראת מחזור והיא כוללת את כל היסודות הכימיים בעלי אותו מספר של קליפות אלקטרונים, כאשר כל מחזור עוקב המצוין בטבלה מייצג פרוטון אחד נוסף שבגרעין האטומי שביסודות, ובהתאם, ירידה באיכות המתכתית שלהם.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ומחזור (כימיה) · ראה עוד »

מומנט הדיפול של פלואורופור

אטומים המרכיבים את המולקולה. בפיזיקה כימית, מומנט הדיפול של פלואורופור מאפיין קוטביות חשמלית מולקולרית של הרכב כימי פלואורסצנטי ברמת אנרגיה מסוימת, בדרך כלל כאשר הוא נתון בתמיסה ואינו מהווה את הממס.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ומומנט הדיפול של פלואורופור · ראה עוד »

מימן גופרי

מימן גופרי הוא תרכובת כימית המורכבת משני אטומי מימן ואטום גופרית, סימונה הכימי הוא H2S.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ומימן גופרי · ראה עוד »

מינרל

מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ומינרל · ראה עוד »

אנרגיית קשר כימית

אנרגיית קשר כימית (אנגלית: Bond Energy; סימול: E), היא הערך המייצג את מידת חוזקו של קשר כימי.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ואנרגיית קשר כימית · ראה עוד »

אנודת הקרבה

אנודת הקרבה על שלדת ספינה אנודת הַקְרָבָה, או מוט הקרבה, היא סוג של אנודה מתכתית המשמשת להגנה על גופים מתכתיים מפני שיתוך, ומיועדת להתמוסס כדי להגן על מרכיבים מתכתיים אחרים.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ואנודת הקרבה · ראה עוד »

אסטטין

אסטטין או אסטט (Astatine) הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים, שסמלו הכימי At ומספרו האטומי 85 (משמעות השם: מיוונית - אסטטוס.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ואסטטין · ראה עוד »

נוקלאופיל

בכימיה, נוקלאופיל (בלטינית: אוהב גרעין) הוא מגיב היוצר קשר כימי עם השותף שלו לתגובה הכימית (האלקטרופיל) באמצעות תרומה של שני אלקטרוני קשר.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ונוקלאופיל · ראה עוד »

סילן

סילן (נקרא גם סילאן; באנגלית: Silane) או צורן הידריד הוא תרכובת אנאורגנית שנוסחתה SiH4.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וסילן · ראה עוד »

פרנציום

פְֿרַנְצִיּוּם (Francium) הוא יסוד ממשפחת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Fr ומספרו האטומי 87.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ופרנציום · ראה עוד »

פלואור

פלואור (מהפועל בלטינית: Fluere) הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים שסמלו הכימי F ומספרו האטומי 9.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ופלואור · ראה עוד »

פלואורסצנציה

אור על-סגול אורגניזמים ימיים ביו-פלואורסצנטיים וילמיט וקלציט ב-UV פְלוּאוֹרֶסְצֶנְצְיָה (או פלואורסצנטיות; באנגלית: Fluorescence; בעברית גם: פְלוּאוֹרָנוּת, זְהִירָה) היא פליטה של אור מחומר שנחשף לאור, לרוב בצבע שונה.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ופלואורסצנציה · ראה עוד »

פלואוריד

המינרל פלואוריט פלואוריד (באנגלית: Fluoride) הוא יון חד-אטומי של אטום הפלואור, כלומר אטום פלואור שנוסף לו אלקטרון אחד: -F. מטענו של היון הוא 1-.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ופלואוריד · ראה עוד »

פחמן חד-חמצני

מודל תלת־ממדי של פחמן חד-חמצני פחמן חד-חמצני (CO בכתיב כימי) הוא תרכובת של פחמן וחמצן, שהיא גז בטמפרטורת החדר. זהו גז רעיל המסוכן לבריאות, חסר צבע וריח, והוא תוצר לוואי של שרפה (חימצון) בלתי מושלמת של תרכובות אורגניות. בעירה חלקית של דלק היא שרפה ללא נוכחות מספקת של חמצן, הגורמת לפליטת מולקולות מים ופחמן חד-חמצני, זאת לעומת בעירה מלאה של דלק בה יש נוכחות מספקת של חמצן, ושכתוצאה ממנה מתפרקות התרכובות למולקולות מים ופחמן דו-חמצני. פחמן חד-חמצני הוא גז דליק, ויכול בבערה להשלים את תהליך הבערה המלא ולהפוך לפחמן דו-חמצני.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ופחמן חד-חמצני · ראה עוד »

צסיום

צסיום (Caesium או באנגלית אמריקאית: Cesium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי Cs ומספרו האטומי 55.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וצסיום · ראה עוד »

ציאנוגן ברומיד

250px ציאנוגן ברומיד הוא מרכיב כימי בעל הנוסחה CNBr.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וציאנוגן ברומיד · ראה עוד »

קרבאניון

בכימיה, קרבאניון (carbanion) הוא אניון (יון שלילי) בו לפחמן יש זוג אלקטרונים לא קושר ונושא מטען שלילי, בדרך כלל עם שלושה מתמירים, כלומר - 8 אלקטרוני ערכיות בסך הכל.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וקרבאניון · ראה עוד »

קרבוקסילט

מודל בסיסי של יון הקרבוקסילט אקרילט קרבוקסילט (באנגלית: Carboxylate) הוא מלח או אסטר של חומצה קרבוקסילית.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וקרבוקסילט · ראה עוד »

קשר מימן

קשרי מימן (מקווקווים) בין שתי שרשראות של הפולימר קבלר קשר מימן (או גשר מימן) הוא קשר כימי בין-מולקולרי קוטבי, הנוצר בין אטום מימן — המחובר בקשר קוולנטי קוטבי עם אטום אלקטרושלילי של חנקן (N), פלואור (F) או חמצן (O) — לאטום מאותה הקבוצה (N,O,F) במולקולה אחרת.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וקשר מימן · ראה עוד »

קשר קוולנטי

קשר קוולנטי בין אטום פחמן וארבעה אטומי מימן, היוצר את מולקולת המתאן קשר קוֹוָלֵנְטִי (בעברית: קשר שיתופי) הוא קשר כימי בין שני אטומים על ידי שיתוף אלקטרון ערכיות (ברמה הקוולנטית).

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וקשר קוולנטי · ראה עוד »

קשר כימי

קשר כימי הוא אינטראקציה בין מטענים חשמליים של מרכיבי אטומים, של אטומים שלמים או של מולקולות הגורמת לזיקה בין אטומים או מולקולות.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וקשר כימי · ראה עוד »

קשר יוני

שמאל קשר יוני הוא סוג של קשר כימי חזק בין יונים בעלי מטען חשמלי חיובי (קטיונים) ובעלי מטען שלילי (אניונים).

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וקשר יוני · ראה עוד »

קוטביות (כימיה)

מולקולת מים: באדום - מטען שלילי חלקי, בכחול - מטען חיובי חלקי. אטום החמצן האלקטרושלילי מושך אליו את האלקטרונים בחוזק רב יותר מאטומי המימן, וכך נוצרת הקוטביות במולקולת המים קוטבּיות (בלועזית: פּוֹלאריוּת, polarity) היא תכונה של קשרים כימיים, המתארת את חלוקת המטען החשמלי בין שני האטומים המשתתפים בקשר.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וקוטביות (כימיה) · ראה עוד »

קישור לא קוולנטי

קישור לא קוולנטי הוא מושג בכימיה, המבטא שם כללי לקישור כימי הקושר בין אטומים או מולקולות, שלא דרך קשר קוולנטי.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וקישור לא קוולנטי · ראה עוד »

רזוננס כימי

תרשים המדגים את סימון מעבר האלקטרונים במולקולות ובצורונים בכלל ובין מצבי רזוננס בפרט, המסוכם על ידי מונחון IUPAC קרבוקטיון אלילי. משמאל מוצגים צורוני הרזוננס השונים ומימין מבנה הצורון ההיברידי, המשלב את שניהם רֵזוֹנַנְס (באנגלית: Resonance) הוא מודל תאורטי גרפי בכימיה הנוצר על מנת להסביר את מבנה המולקולות, במצבים בהם תיאור המבנה התוך מולקולרי ופיזור האלקטרונים במולקולה המתקבל על ידי מבנה לואיס הוא חלקי ולא מדויק.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ורזוננס כימי · ראה עוד »

רובידיום

רובידיום (Rubidium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי Rb ומספרו האטומי 37.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ורובידיום · ראה עוד »

תמיסה מוצקה

'''תרשים 1''' דיאגרמת פאזות בינארית המציגה תמיסות מוצקות בכל הטווח הריכוזים היחסיים. תמיסה מוצקה היא תערובת הומוגנית בין מומס (אחד או יותר) וממס הנמצאים בפאזה מוצקה.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ותמיסה מוצקה · ראה עוד »

תאוריית ברונסטד–לאורי

תאוריית ברונסטד–לאורי (באנגלית: Brønsted–Lowry acid–base theory; קרויה גם תאוריית הפרוטונים של חומצות ובסיסים) היא תאוריה עבור תגובת חומצה-בסיס, שהציעו באופן עצמאי יוהאנס ניקולאוס ברונסטד ותומאס מרטין לאורי ב-1923.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ותאוריית ברונסטד–לאורי · ראה עוד »

תרכובות פחמן

תרכובות פחמן הן תרכובות המכילות אטומי פחמן.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ותרכובות פחמן · ראה עוד »

תגובת סיפוח

תגובת סיפוח (באנגלית: Addition; בעברית לעיתים: אדיציה) היא סוג של תגובה כימית האופיינית לתרכובות אורגניות.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ותגובת סיפוח · ראה עוד »

לינוס פאולינג

לינוס קארל פאולינג (בתעתיק מדויק יותר: ליינוס פולינג, באנגלית: Linus Carl Pauling; 28 בפברואר 1901 - 19 באוגוסט 1994) היה כימאי-פיזיקאי, פעיל שלום וסופר אמריקאי.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ולינוס פאולינג · ראה עוד »

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וחמצן · ראה עוד »

חמצון-חיזור

חלודה היא ברזל שעבר חמצון שלט אזהרה על חומר מחמצן תגובת חִמצון־חיזור או חִמְזוּר היא תגובה כימית שבה משתנה דרגת החמצון של המגיבים.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וחמצון-חיזור · ראה עוד »

חנקן

חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וחנקן · ראה עוד »

חלודה

חלודה בלוח ברזל משטח חלוד גלגל שיניים חלוד במפעל נטוש בספרד. חלודה היא סוג של שיתוך שעובר ברזל בנוכחות מים, בעיקר, וחמצן.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וחלודה · ראה עוד »

חומצה על-כלורית

חומצה על-כלורית (בלועזית: חומצה פרכלורית, Perchloric acid) היא חומצה חזקה ביותר.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וחומצה על-כלורית · ראה עוד »

חומצה פלואורואנטימונית

חומצה פלואורואנטימונית, H2FSbF6, היא תערובת אנאורגנית של חומצה הידרופלואורית (HF) ואנטימון שש-פלואורי (SbF6) והיא מערכת הסופר-חומצה החזקה ביותר שנתגלתה.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וחומצה פלואורואנטימונית · ראה עוד »

חומצה פלואורוגופרתית

חומצה פלואורו-גופרתית (HFSO3) היא חומצה השייכת לקבוצת החומצות החזקות.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וחומצה פלואורוגופרתית · ראה עוד »

חוקי יום-רותרי

חוקי יום-רותרי (Hume-Rothery Rules על שם William Hume-Rothery) הם חוקים בתחום מדע החומרים הקובעים לגבי מבנה גבישי, מתי תיווצר תמיסה מוצקה תחליפית ומתי תמיסה מוצקה מרווחית.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וחוקי יום-רותרי · ראה עוד »

ביומולקולה

ביומולקולה או מולקולה ביולוגית הן מולקולות המרכיבות את האורגניזמים החיים או את החומר החי ו/או משתתפים בחילופי החומרים שלו ומאפשרים את קיומו.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וביומולקולה · ראה עוד »

דיסוציאציה (כימיה)

בכימיה, דיסוציאציה (הִתְפָּרְדוּת) היא תהליך בו צורון יוני מתפרק לרכיבים קטנים יותר, יונים או רדיקלים.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ודיסוציאציה (כימיה) · ראה עוד »

התמרה נוקלאופילית

התמרה נוקלאופילית (באנגלית: Nucleophilic substitution) היא תגובה כימית נפוצה בכימיה אורגנית.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות והתמרה נוקלאופילית · ראה עוד »

הלואלקאן

כלורופורם, מההלואלקאנים המוכרים ביותר הלואלקאנים (באנגלית ביחיד: Haloalkane) הם קבוצה של תרכובות אורגניות.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות והלואלקאן · ראה עוד »

הלוגן

הלוגן הוא כל יסוד השייך למשפחת ההלוגנים: קבוצת יסודות אל מתכתיים (מלבד האסטטין (At) שהוא מתכת למחצה), המאכלסים את העמודה ה-7 (17/VIIB) בטבלה המחזורית.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות והלוגן · ראה עוד »

הליד

מלח הבישול הוא אחד ההלידים הנפוצים. נוסחתו הכימית היא NaCl. מופלרים בשיטות שונות. יודיד הכסף, שנוסחתו הכימית היא AgI, משמש רבות בזריעת עננים. הליד בכימיה הוא רכיב דו־צורוני, כאשר צורון אחד הוא ממשפחת ההלוגנים והשני הוא צורון פחות אלקטרושלילי ממנו.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות והליד · ראה עוד »

היסטוריה אבולוציונית של החיים

ההיסטוריה האבולוציונית של החיים על פני כדור הארץ היא התהליך בו הופיעו והתפתחו צורות החיים על פני כדור הארץ, מהעבר הרחוק מאוד ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות והיסטוריה אבולוציונית של החיים · ראה עוד »

וולטמטריה ציקלית

עקומה טיפוסית של וולטמטריה ציקלית וולטמטריה ציקלית (Cyclic Voltammetry, CV) היא שיטה אנליטית אלקטרוכימית בכימיה.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ווולטמטריה ציקלית · ראה עוד »

כסף (יסוד)

כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וכסף (יסוד) · ראה עוד »

כתיב כימי

מאמר על כימיה בכתב עת מדעי שפורסם בשנת 1865 כתיב כימי הוא אוסף של כללים ומוסכמות בהם משתמשים בכימיה לתיאור אטומים, מולקולות, מבנים כימיים אחרים, תגובות כימיות ומנגנונים של תגובות כימיות.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וכתיב כימי · ראה עוד »

כלל מרקובניקוב

כלל מרקובניקוב כלל רגיוסלקטיבי המתייחס לתגובות כימיות בהן תרכובת מימן-הלוגן (למשל: מימן כלורי, HCl) מסתפחת (מתווספת) לאלקן או לתרכובת אורגנית אחרת בעלת קשר קוולנטי כפול בין שני אטומי פחמן.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וכלל מרקובניקוב · ראה עוד »

כללי פג'נס

כללי פג'נס (Fajans' Rules) בכימיה אי-אורגנית שניסח הכימאי קזימיר פג'נס (Kazimierz Fajans) בשנת 1923 נועדו לקבוע עד כמה קשר כימי יהיה יוני או קוולנטי כתלות במטען החשמלי ובגודל של היונים החיוביים והשליליים.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וכללי פג'נס · ראה עוד »

כלור

כלור (Chlorine, מיוונית: chloros.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וכלור · ראה עוד »

כוהל

אתנול, מצוי בכל המשקאות המשכרים כהלים (כּהלים; לעיתים אלכוהולים, Alcohols) הם קבוצה של תרכובות אורגניות המכילות קבוצת הידרוקסיל.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וכוהל · ראה עוד »

כימיה

הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות וכימיה · ראה עוד »

יסוד כימי

אלוטרופ גבישי של גופרית cyclo-S8. הגביש בנוי מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים, הוא מספרו האטומי של הגופרית. תיאור סכימתי של המבנה האטומי של מולקולת cyclo-S8 מלמעלה. כל כדור מייצג אטום גופרית, וכל קו, קשר קוולנטי בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה: מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ויסוד כימי · ראה עוד »

יוהנס דידריק ואן דר ואלס

יוהנס דידריק ואן דר ואלס (23 בנובמבר 1837 - 8 במרץ 1923) היה פיזיקאי הולנדי וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1910, שעסק בתחום התרמודינמיקה.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ויוהנס דידריק ואן דר ואלס · ראה עוד »

1934 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1934.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ו1934 במדע · ראה עוד »

1939 במדע

תיאור סכמטי של ביקוע גרעיני רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1939.

חָדָשׁ!!: אלקטרושליליות ו1939 במדע · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אלקטרונגטיבי, אלקטרונגטיביות, אלקטרושלילי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלקטרושליליות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »