גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
87 יחסים: מסך פתח אוהל מועד, משה הררי, מגילת אסתר, מים, מיתוסים של מבול, מיל, מיל (יחידת מידה תלמודית), אמת מים, אמה, אמה (מידת אורך), אמה (יחידת אורך), אמה מלכותית, אמה טרקסין, אנוראדאפורה, אל-בירוני, אלעזר (בית המקדש), אחורי בית הכפורת, אדני המשכן, אין אלו אלא דברי נביאות, אינדיקה (קטסיאס), סאה (יחידת מידה), סותרה, סוכה, סכך, סיט (יחידת מידה), עוג מלך הבשן, עיר דוד, עירוב, פרסום הנס, פרעה (בימי משה), פרשת קבורת תרזה אנגלוביץ, פולמוס איסור עליית כהנים למירון, צריכותא, קרשי המשכן, קתדרלת אמיין, קודש הקודשים, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, ריס (יחידת מידה), שסו, שלום משאש, שיתין נשמין, לחם הפנים, טפח, טלטול ברשות הרבים, טלית, טומאת ביאה לבית, טיר, זמן טלית ותפילין, זרת (יחידת מידה), חצר המשכן, ..., חורבן בית המקדש, בנימין אלנהאונדי, בית סאה, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השלישי, בית החליפות, בית יהודי בצנעא, גמד, גתות ברקן, גודל הפין האנושי, דוד וגוליית, המצור על ירושלים (70), הארמון של אאכן, האראלד השלישי, מלך נורווגיה, האבן השחורה, האדם הוויטרובי, העזרה, הר הבית, הרחקות הנידה, השיתין, הלל לומד תורה, הלכות סוכה, החזיר ביהדות, הושענא רבה, הכרובים, ובכן ואמרתם זבח פסח, כניסה להר הבית (הלכה), כתובת השילוח, כתובות תחום גזר, כלאי הכרם, כלאיים, כלי המשכן, כביצה, ישיבה על קברו, יחס הזהב, יהודה דוד וולפא. להרחיב מדד (37 יותר) »
מסך פתח אוהל מועד
פתח אוהל מועד בדגם המשכן בתמנע. מסך פתח אוהל מועד, המופיע בתורה גם כמסך פתח האוהל, הוא מסך שנתלה בכניסה למשכן שיצרו בני ישראל במדבר ושימש להפרדה בין חצר המשכן לבין אוהל מועד.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ומסך פתח אוהל מועד · ראה עוד »
משה הררי
הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ומשה הררי · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ומגילת אסתר · ראה עוד »
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ומים · ראה עוד »
מיתוסים של מבול
מיתולוגיה ההינדואית, בגרסת המהאבהארטה. סיפורי מיתולוגיה ופולקלור של רבים מן העמים והקבוצות האתניות ברחבי העולם כוללים סיפרים מיתיים שבהם שיטפון גדול והרסני, דוגמת המבול בספר בראשית המקראי, מוחה את מרבית בני האדם, ולעיתים אף את בעלי החיים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ומיתוסים של מבול · ראה עוד »
מיל
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ומיל · ראה עוד »
מיל (יחידת מידה תלמודית)
מִיל הוא יחידת מידה תלמודית, המשמשת למדידת מרחק.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ומיל (יחידת מידה תלמודית) · ראה עוד »
אמת מים
נבטית בפטרה (ירדן) אמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה פון דו גאר, דרום צרפת אמת המים של סגוביה, סגוביה, ספרד סולימאן ליד קיבוץ לוחמי הגטאות, מצפון לעכו עותמאנית אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואמת מים · ראה עוד »
אמה
קטגוריה:שמות פרטיים לנשים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואמה · ראה עוד »
אמה (מידת אורך)
#הפניה אמה (יחידת מידה).
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואמה (מידת אורך) · ראה עוד »
אמה (יחידת אורך)
#הפניה אמה (יחידת מידה).
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואמה (יחידת אורך) · ראה עוד »
אמה מלכותית
#הפניה אמה (יחידת מידה).
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואמה מלכותית · ראה עוד »
אמה טרקסין
אמה טרקסין הוא שמו של קיר, או שטח ביניים, שהפריד בבית המקדש בין ההיכל לבין קודש הקודשים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואמה טרקסין · ראה עוד »
אנוראדאפורה
אנוראדאפורה (בסינהלית: අනුරාධපුරය; בטמילית: அனுராதபுரம்; באנגלית: Anuradhapura) היא עיר בצפון סרי לנקה, כ-200 ק"מ צפונית לבירה קולומבו.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואנוראדאפורה · ראה עוד »
אל-בירוני
אבו רייחאן מוחמד אבן אחמד אל-בירוני (פרסית:ا بوریحان بیرونی, ערבית: أبو الريحان البيروني) (נולד- 973, חי-עד בערך 1050), הידוע בשם אל-בירוני, היה חוקר ואיש אשכולות ממוצא איראני ח'וואראזמי בתקופת תור הזהב האסלאמי.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואל-בירוני · ראה עוד »
אלעזר (בית המקדש)
אלעזר היה הממונה על מעשה הפרוכת בבית המקדש השני, מחמישה עשר הממונים הקבועים שהיו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואלעזר (בית המקדש) · ראה עוד »
אחורי בית הכפורת
אחורי בית הכפורת, הוא שמו של השטח המערבי ביותר של העזרה בבית המקדש, הנמצא מאחורי ההיכל וקודש הקדשים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואחורי בית הכפורת · ראה עוד »
אדני המשכן
אדני המשכן הם אדנים ששימשו להעמדת העמודים והקרשים במשכן.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואדני המשכן · ראה עוד »
אין אלו אלא דברי נביאות
אין אלו אלא דברי נְבִיאוּת הוא פתגם המובא בספרות חז"ל מפי תנאים ואמוראים, כלפי דעות שלא נומקו.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואין אלו אלא דברי נביאות · ראה עוד »
אינדיקה (קטסיאס)
אינדיקה (ביוונית: Ἰνδικά) הוא ספר מאת הרופא היווני הקלאסי קטסיאס, המתיימר לתאר את הודו.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ואינדיקה (קטסיאס) · ראה עוד »
סאה (יחידת מידה)
כלי למדידת סאה, מוזיאון אוצרות בחומה, עכו סאה היא מידת נפח מקראית, אשר הייתה בשימוש נרחב בזמן חז"ל, ומוזכרת פעמים רבות במשנה ובתלמוד בעניינים שונים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וסאה (יחידת מידה) · ראה עוד »
סותרה
מוסלמי מתפלל, כשלפניו אוכף של גמל המשמש כסותרה. סותרה (בערבית: سترة) הוא חפץ המשמש באסלאם כדי לחצוץ בין אדם המבצע צלאה (התפילה המוסלמית) לבין אדם שעשוי לעבור מולו בעת התפילה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וסותרה · ראה עוד »
סוכה
סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וסוכה · ראה עוד »
סכך
דקל, שהם אחד החומרים השכיחים ביותר לסיכוך הסוכה. בהלכות סוכה, סכך הוא הכיסוי העליון שנשען על דפנות הסוכה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וסכך · ראה עוד »
סיט (יחידת מידה)
הטווה בשבת כשיעור סיט חייב שם.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וסיט (יחידת מידה) · ראה עוד »
עוג מלך הבשן
עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הוא דמות מקראית, המוזכרת כמלך של ארץ הבשן בתקופת נדודי בני ישראל במדבר; נלחם מול בני ישראל באדרעי ונוצח.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ועוג מלך הבשן · ראה עוד »
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ועיר דוד · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ועירוב · ראה עוד »
פרסום הנס
על הנסים לפורים, המכיל את סיפור מגילת אסתר בתמצית על הנסים לחנוכה, מציג את נס פך השמן רשות הרבים כדי לפרסם את הנס דולקת לצד החלון למען פרסום הנס פִּרְסוּם הַנֵּס, או בשמו התלמודי פִּרְסוּמֵי נִיסָּא, הוא מושג הלכתי המאפיין מצוות שנתקנו לשם פרסום נסים היסטוריים שאירעו לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ופרסום הנס · ראה עוד »
פרעה (בימי משה)
משה ואהרן ניצבים בפני פרעה ואנשיו, איור מתנ"ך הולמן משנת 1890 פַּרְעֹה הוא דמות מקראית, מלך מצרים, שמלך בזמן שעבוד בני ישראל במצרים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ופרעה (בימי משה) · ראה עוד »
פרשת קבורת תרזה אנגלוביץ
קבר תרזה אנגלוביץ בבית הקברות החדש בשיכון גורדון, ראשון לציון, 2021 פרשת קבורת תרזה אנגלוביץ הוא כינוי לאירוע שהתרחש בשנת 1984, בו הוציאו חרדים מקברה בבית הקברות החדש בראשון לציון את גופתה של אשה לא יהודייה שנקברה שם והשליכו אותה ללא קבורה בבית קברות מוסלמי.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ופרשת קבורת תרזה אנגלוביץ · ראה עוד »
פולמוס איסור עליית כהנים למירון
מתחם קבר הרשב"י, ל"ג בעומר תשס"ו (2006) פסק הלכה בדבר איסור עליית כהנים למירון, שבו טענו לאיסור על כהנים להתקרב למתחם קבר רשב"י במירון מחמת האיסור לכהן להיטמא למת, העסיק את החברה החרדית, ובמיוחד את העדה החרדית, בין השנים 2009–2011.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ופולמוס איסור עליית כהנים למירון · ראה עוד »
צריכותא
צריכותא היא מושג תלמודי שבא ליישב את הצורך בכפל מקורות ללימוד מסוים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וצריכותא · ראה עוד »
קרשי המשכן
קרשי המשכן הם הקרשים ששימשו את אוהל מועד בתקופת הנדודים של בני ישראל במדבר.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וקרשי המשכן · ראה עוד »
קתדרלת אמיין
קתדרלת אמיין, מבט מצפון מבט מדרום (תצלום של אוניברסיטת קורנל) צריחונים של בית המקהלה. פסלי קדושים בחזית הקתדרלה, צבועים באור. צבעם האמיתי הוא אפור פרטי הפיסול של השער המרכזי בחזית המערבית בית המקהלה של קתדרלת אמיין, מבט מזרחה מבנה הקיר בספינה הראשית: קומת הקשתות, טריפוריום עם ארקדה עיוורת וקומת תאורה מוגדלת. הלבירינת במרכז הקתדרלה קתדרלת אָמִייָן, או בשמה המלא קתדרלת גבירתנו באמיין (בצרפתית: Cathédrale Notre-Dame d'Amiens), היא קתדרלה קתולית באמיין שבמחוז פיקרדי, צרפת (כ-100 ק"מ צפונית לפריז).
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וקתדרלת אמיין · ראה עוד »
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וקודש הקודשים · ראה עוד »
רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה
מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »
ריס (יחידת מידה)
ריס (או רוס) הוא אחת מיחידות המידה של חז"ל למדידת מרחק.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וריס (יחידת מידה) · ראה עוד »
שסו
שסו (במצרית קדומה או שוסו) היו קבוצה אתנית שהתקיימה, על פי מקורות מצריים ואכדיים במזרח הקדום החל מתקופת הברונזה המאוחרת באמצע האלף השני עד אמצע האלף הראשון לפנה"ס בתקופת הברזל.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ושסו · ראה עוד »
שלום משאש
הרב שלום מְשָׂאשׂ (כ"ב בשבט ה'תרס"ט, 13 בפברואר 1909, מקנס – י' בניסן ה'תשס"ג, 12 באפריל 2003, ירושלים) היה רב מרוקאי וישראלי, כיהן כרבה הראשי של קזבלנקה, הרב הראשי למרוקו במשך שש שנים ורבה הראשי הספרדי של ירושלים במשך 25 שנה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ושלום משאש · ראה עוד »
שיתין נשמין
שנת הסוס. סוס ישן בעמידה. שִׁיתִין נִשְׁמִין או שִׁיתִין נִשְׁמֵי (מארמית - שישים נשימות) הוא שיעור זמן הלכתי למדידת שינה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ושיתין נשמין · ראה עוד »
לחם הפנים
שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ולחם הפנים · ראה עוד »
טפח
טפח היא יחידת מידה קדומה למדידת אורך, אשר אורכה כרוחב ארבע אצבעות של אדם ומשמשת לקביעת מדידה במצוות שונות כמו גודל סוכה, שטח של רשות היחיד ועוד.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וטפח · ראה עוד »
טלטול ברשות הרבים
טלטול ארבע אמות ברשות הרבים הוא העברה של חפץ ברשות הרבים למרחק של ארבע אמות ומעלה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וטלטול ברשות הרבים · ראה עוד »
טלית
גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וטלית · ראה עוד »
טומאת ביאה לבית
טומאת ביאה לבית היא טומאה הנגרמת מנגע הצרעת על ידי הימצאות באותו מקום תחת אותו אוהל.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וטומאת ביאה לבית · ראה עוד »
טיר
איור של טיר מאת קארל פרידריך פון זלצה, 1913. בפגאניזם הגרמאני, טיר (Týr בנורדית עתיקה, Tíw באנגלית עתיקה, ו-Ziu בגרמנית עילית עתיקה) הוא אל, שמעבר למקורות הנורדיים מעט ידוע עליו.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וטיר · ראה עוד »
זמן טלית ותפילין
זמן טלית ותפילין (מכונה גם זמן ציצית או מִשֶּׁיַּכִּיר, ובראשי תיבות זמן טו"ת) הוא נקודת זמן הלכתית, בין עלות השחר לבין הנץ החמה, המשמשת בהלכה להגדרת תחילת היום לעניינים שונים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וזמן טלית ותפילין · ראה עוד »
זרת (יחידת מידה)
זרת היא מידת אורך מקראית, ומוזכרת בתורה בפרשת ויקהל, לשער בה את מידות החושן:.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וזרת (יחידת מידה) · ראה עוד »
חצר המשכן
המשכן וסביבו החצר (ציור מאתר מכון המקדש). הקמת הגדר, ציור של מכון המקדש חֲצַר הַמִּשְׁכָּן הייתה החצר שסביב המשכן אשר שמשה לעבודת הקרבת הקורבנות.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וחצר המשכן · ראה עוד »
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וחורבן בית המקדש · ראה עוד »
בנימין אלנהאונדי
בנימין בן משה אלנהאונדי (בפרסית: بنیامین بن موسی نهاوندی), היה מלומד ופילוסוף פרוטו קראי שחי בפרס בסוף המאה השמינית ותחילת המאה התשיעית, פעל בשנים 800-828.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ובנימין אלנהאונדי · ראה עוד »
בית סאה
בית סאה היא מידת שטח של 2,500 אמות מרובעות (50 אמה על 50 אמה, בין 500 ל-1000 מ"ר), ששימשה כשיטה המרכזית למדידת שטח בתקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ובית סאה · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ובית המקדש השלישי · ראה עוד »
בית החליפות
בית החליפות היה מקום באולם של בית המקדש השני, שהיה משמש לאחסון סכיני השחיטה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ובית החליפות · ראה עוד »
בית יהודי בצנעא
בית יהודי בצנעא הוא בית שנבנה בסגנון בנייה ייחודי, ושימש את יהודי צנעא כשגרו בקאע אל-יהוד.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ובית יהודי בצנעא · ראה עוד »
גמד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וגמד · ראה עוד »
גתות ברקן
הגת המרכזית באתר גתות ברקן גתות ברקן (בערבית: ח'רבת אל-בֻרַכּ - "חורבות הבריכות", כפי הנראה מן הנטייה לזהות את המחצבות כבריכות) הוא יישוב עתיק ולצידו אזור תעשייה קדום, בלב השומרון, בסמוך ליישוב ברקן.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וגתות ברקן · ראה עוד »
גודל הפין האנושי
תרשים המציג כיצד למדוד האורך וההיקף של פין אנושי זקוף. המדידה המדויקת ביותר של גודל הפין האנושי נגזרת ממספר מדידות שונות, בזמנים שונים, שכן ישנה שונות טבעית קטנה בהתאם למידת העוררות המינית, השעה ביום, טמפרטורת החדר, תדירות הפעילות המינית ואמינות המדידה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וגודל הפין האנושי · ראה עוד »
דוד וגוליית
דוד וגוליית; ציור מעשה ידי פטר פאול רובנס מוצג במוזיאון נורטון סימון בפסדינה מאה ה-10 סיפור דָּוִד וְגָלְיָת הוא סיפור מקראי על קרב אלופים המתרחש ברקע מלחמה בין ישראל לפלשתים בעמק האלה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ודוד וגוליית · ראה עוד »
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »
הארמון של אאכן
דגם של הארמון של אאכן, לפי לאו הוגוט, משנת 1981 התפשטות האימפריה הפרנקית הארמון המלכותי של אאכן (בגרמנית: Die Pfalz in Aachen או Aachener Königspfalz, בצרפתית: Le palais d’Aix-la-Chapelle) היה מכלול של בניינים מפוארים לצורך מגורים במיוחד בימי החורף ולצרכים מנהליים ודתיים, שנבנה על ידי קרל הגדול כמרכז השלטון הקיסרי הקרולינגי.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והארמון של אאכן · ראה עוד »
האראלד השלישי, מלך נורווגיה
האראלד השלישי, מלך נורווגיה (נולד כהאראלד סיגורדסון, בנורדית עתיקה: Haraldr Sigurðarson; 1015 – 25 בספטמבר 1066) כונה גם האראלד הארדרדה (harðráði, מילולית: המלך הקשוח, הקפדן), היה מלך נורווגיה בין השנים 1046–1066, וטען לכתר דנמרק עד לשנת 1064, ולכתר אנגליה קודם מותו.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והאראלד השלישי, מלך נורווגיה · ראה עוד »
האבן השחורה
כעבה, מתחילת המאה ה-14. מוחמד מניח את האבן על שטיח המוחזק בכנפותיו על ידי נציגים מארבעת השבטים המקורבים לנביא. עולי רגל מנסים לנשק את האבן השחורה האבן השחורה, מוקפת בחגורת כסף. המסגרת הכסופה סביב האבן השחורה והקיסווה השחורה או הבד העוטף את הכעבה נשמרו במשך מאות שנים על ידי הסולטאנים העות'מאנים בתפקידם כאפוטרופוס של שני המסגדים הקדושים. המסגרות התבלו עם הזמן עקב הטיפול המתמיד של עולי הרגל והוחלפו מעת לעת. מסגרות בלויות הוחזרו לאיסטנבול, שם הן עדיין נשמרות כחלק מהשרידים הקדושים בארמון טופקאפי. האבן השחורה (ערבית: الحجر الأسود; תעתיק מדויק: אַלְחַגַ'ר אלְאַסְוַד) היא אבן הנמצאת בפינה המזרחית של מבנה הכעבה הממוקם במרכז המסגד הגדול שבמכה, ערב הסעודית.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והאבן השחורה · ראה עוד »
האדם הוויטרובי
האדם הוויטרוּבי (באיטלקית: L'Uomo Vitruviano, או Le proporzioni del corpo umano secondo Vitruvio, "הפרופורציות של גוף האדם על פי ויטרוביוס") הוא רישום מפורסם של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1490.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והאדם הוויטרובי · ראה עוד »
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והעזרה · ראה עוד »
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והר הבית · ראה עוד »
הרחקות הנידה
הרחקות הנידה הן חלק מדיני טהרת המשפחה שבהלכות נידה, המגדירים את ההרחקות שאיש ואישה צריכים לנהוג בהן כל זמן שהאישה נידה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והרחקות הנידה · ראה עוד »
השיתין
השיתין (שיתים, בהגיה ארמית) הן שני נקבים שהיו במזבח העולה, שלשם ניסכו את יין הנסכים בבית המקדש, ואת המים בחג הסוכות.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והשיתין · ראה עוד »
הלל לומד תורה
הִלֵּל לומד תורה (או הלל על גג בית המדרש) הוא סיפור מאגדות חז"ל, המתאר את אהבתו ומסירותו הרבה של הלל הזקן ללימוד התורה, עוד לפני שהיה לחכם מוכר וידוע.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והלל לומד תורה · ראה עוד »
הלכות סוכה
סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. הלכות סוכה, הן כינוי להלכות העוסקות בכשרות מבנה הסוכה כפי הנדרש על פי ההלכה, על מנת שיהיה כשר לשבת בו בחג הסוכות, כפי הציווי המופיע בתורה בכמה מקומות בספר ויקרא ובספר דברים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והלכות סוכה · ראה עוד »
החזיר ביהדות
חזיר החזיר ביהדות מקבל התייחסות רחבה, הן בהקשר ההלכתי, האגדתי ובמנהגי קהילות ישראל.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והחזיר ביהדות · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והושענא רבה · ראה עוד »
הכרובים
כרובים מעל המזבח. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים הַכְּרֻבִים הוא הכינוי לפסל בצורת זוג כרובים עשוי זהב שניצב מעל הכפורת המכסה את ארון הברית במשכן.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) והכרובים · ראה עוד »
ובכן ואמרתם זבח פסח
ובכן ואמרתם זבח פסח (על שם הפזמון שלו) או אומץ גבורותיך הפלאת בפסח (על שם השורה הפותחת שלו) הוא פיוט שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר, פייטן ארצישראלי מסוף המאה ה-6 ותחילת המאה ה-7.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וובכן ואמרתם זבח פסח · ראה עוד »
כניסה להר הבית (הלכה)
מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »
כתובת השילוח
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול נקבת השילוח העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 כתובת השילוֹחַ, שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בכתב עברי קדום, שנחצבה על כותל נקבת השילוח ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח ומחוץ לחומת עיר דוד אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד ובתחום החומה בה הקיף חזקיהו את ירושלים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וכתובת השילוח · ראה עוד »
כתובות תחום גזר
כתובת תחום גזר מס' 5 שצולמה באתר. בכתובת כתוב בעברית '''תחמגזר''' ובמהופך ביוונית: ΑΛΚΙΟΥ שפירושו: של אלקיוס העתק כתובת "תחום גזר" מס' 1 בבית תבור בירושלים כתובות תחום גזר הן קבוצה של כתובות חקוקות במשטחי סלע אופקיים סביב תל גזר, במרחקים שבין 1,200 מ' ל-2,000 מ' מן התל.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וכתובות תחום גזר · ראה עוד »
כלאי הכרם
כרם בשפלת יהודה כלאי הכרם הם מסוגי הכלאיים האסורים מהתורה.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וכלאי הכרם · ראה עוד »
כלאיים
איסור כִּלְאַיִם הוא איסור לערב יחדיו מינים שונים (ולעיתים מסוימים).
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וכלאיים · ראה עוד »
כלי המשכן
דגם של ארון הברית, בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת במדרגות היורדות מהרובע היהודי לכותל המערבי) שולחן לחם הפנים בדגם המשכן בתמנע דגם של מזבח הזהב על פי המקרא, כלי המשכן הם קבוצת כלים ששימשו את בני ישראל כשהם היו במדבר.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וכלי המשכן · ראה עוד »
כביצה
כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וכביצה · ראה עוד »
ישיבה על קברו
ישיבה על קברו הוא מנהג יהודי המוזכר בתלמוד, לפיו נהגו לקבוע סדרי לימוד קבועים (.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) וישיבה על קברו · ראה עוד »
יחס הזהב
סימול המקובל ליחס הזהב יחס הזהב (או חיתוך הזהב) הוא קבוע מתמטי המעסיק את המדע והאמנות כבר מאות שנים.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ויחס הזהב · ראה עוד »
יהודה דוד וולפא
הרב יהודה דוד וולפא (נולד בשנת תרצ"א, 1931) הוא הרב הראשי האשכנזי של ראשון לציון.
חָדָשׁ!!: אמה (יחידת מידה) ויהודה דוד וולפא · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אמה_(יחידת_מידה)
