סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אנבסיס (אריאנוס)

מַדָד אנבסיס (אריאנוס)

אַנָבָּסִיס (ביוונית: ΑλεξάνδρουΑνάβαση) הוא ספר מאת ההיסטוריון הרומי אריאנוס מהמאה ה-2 לספירה. [1]

24 יחסים: מלחמותיו של אלכסנדר הגדול, מגסתנס, אנבסיס, אנבסיס (קסנופון), אריאנוס, אריסטובולוס מקסנדריה, אלכסנדר הגדול, אינדיקה (אריאנוס), עיראק, פרדיקס, פלישת אלכסנדר הגדול להודו, פיסידיה, פילוטאס, קרב גאוגמלה, קרב גרניקוס, קרב הידספס, קשר נערי המלך, קליסתנס (היסטוריון), קבר כורש, תלמי הראשון, המצור על צור (332 לפנה"ס), הפאיסטיון, כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול, כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה.

מלחמותיו של אלכסנדר הגדול

מלחמותיו של אלכסנדר הגדול, שהתרחשו במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס, פתחו עידן חדש בתולדות העולם העתיק.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ומלחמותיו של אלכסנדר הגדול · ראה עוד »

מגסתנס

Indo-Gangetic Plain (האזור האפור). האזור שבו היה מגסתנס שגריר הוא האזור הצפון-מרכזי על הגנגס במקומה של פטנה כיום. האזור המערבי הוא אזור פונג'אב, שגם אותו תיאר. הממלכה הסלאוקית היא ממערב לאזור האפור. הסלאוקים לא יכלו להחזיק שטחים באזור פקיסטן של היום (פונג'אב) או ביהר לאחר מות אלכסנדר הגדול. מגסתנס (ביוונית: Μεγασθένης; 290-350 לפנה"ס לערך) היה אתנוגרף וחוקר יווני בתקופה ההלניסטית, מחבר ה"אינדיקה".

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ומגסתנס · ראה עוד »

אנבסיס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ואנבסיס · ראה עוד »

אנבסיס (קסנופון)

אנבסיס (יוונית: Ἀνάβασις) מאת קסנופון, הוא ספר שנכתב במאה ה-4 לפנה"ס, המתאר את תלאותיהם של שכירי חרב יוונים ואת מסעם לתוככי האימפריה הפרסית וחזרתם ליוון.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ואנבסיס (קסנופון) · ראה עוד »

אריאנוס

אריאנוס (יוונית: Ἀρριανός; 86–160 לספירה) היה היסטוריון, מפקד צבא ופילוסוף יווני בימי האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ואריאנוס · ראה עוד »

אריסטובולוס מקסנדריה

אריסטובולוס מקסנדריה (באנגלית: Aristobulus of Cassandreia; המחצית הראשונה של המאה ה-4 לפנה"ס – לאחר 301 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני, בנו של אריסטובולוס, שכפי הנראה הגיע מפוקיס והתיישב בעיר קסנדריה  (Κασσάνδρεια) במוקדון.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ואריסטובולוס מקסנדריה · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אינדיקה (אריאנוס)

מפרץ הפרסי. אינדיקה (ביוונית: Ινδική) הוא שמו של חיבור קצר על היסטוריה צבאית קצרה של אסיה הפנימית, ובמיוחד תת-היבשת ההודית, שנכתבה על ידי אריאנוס במאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ואינדיקה (אריאנוס) · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ועיראק · ראה עוד »

פרדיקס

פרדיקס בן אורונטס (ביוונית: Περδίκκας,Perdikkas; נולד ככל הנראה סביב שנת 360 לפנה"ס, נפטר ב-320/321 לפנה"ס), היה אחד המפקדים הבכירים בצבאו של אלכסנדר הגדול.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ופרדיקס · ראה עוד »

פלישת אלכסנדר הגדול להודו

פלישתו של אלכסנדר הגדול להודו החלה בסוף האביב או בתחילת הקיץ 327 לפנה"ס והסתיימה ב-325 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ופלישת אלכסנדר הגדול להודו · ראה עוד »

פיסידיה

מפה המתארת את הממלכות העתיקות באסיה הקטנה. פיסידיה בירוק בדרום המפה פיסידיה (ביוונית: Πισιδία; בטורקית: Pisidya) הוא חבל ארץ היסטורי באסיה הקטנה, חופף בערך לאזור אנטליה בטורקיה המודרנית, אך משתרע צפונית יותר מגבול אנטליה.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ופיסידיה · ראה עוד »

פילוטאס

פילוטאס (ביוונית: Φιλώτας; נולד כנראה בסוף העשור 370-360 לפנה"ס - 330 לפנה"ס) היה גנרל בכיר בצבאו של אלכסנדר הגדול.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ופילוטאס · ראה עוד »

קרב גאוגמלה

קרב גאוגמלה (הידוע גם בשם קרב ארבלה) הוא הקרב המכריע שהתחולל ב-1 באוקטובר 331 לפנה"ס בין האימפריה הפרסית לבין צבאו של אלכסנדר הגדול, מזרחית למוסול שבצפון עיראק.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) וקרב גאוגמלה · ראה עוד »

קרב גרניקוס

קרב גרניקוס היה קרב בין הצבא היווני-מוקדוני, בפיקודו של אלכסנדר הגדול, לבין הצבא הפרסי.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) וקרב גרניקוס · ראה עוד »

קרב הידספס

קרב הידספס היה קרב שהתחולל בשנת 326 לפנה"ס בין צבאו של אלכסנדר הגדול לבין צבאו של המלך פורוס, שליט ממלכת פאוראבה ההינדית, במסגרת פלישת הצבא המוקדוני לשטח הודו.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) וקרב הידספס · ראה עוד »

קשר נערי המלך

קשר נערי המלך הוא קשר שקשרו כמה מנערי המלך לרצוח את אלכסנדר בשנת 327 לפנה"ס לקראת סוף מסע המלחמה באסיה התיכונה.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) וקשר נערי המלך · ראה עוד »

קליסתנס (היסטוריון)

קליסתנס איש אולינתוס (ביוונית: Καλλισθένης; 360 – 328 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני שכתב על אלכסנדר הגדול.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) וקליסתנס (היסטוריון) · ראה עוד »

קבר כורש

קבר כורש הוא מקום קבורתו של כורש הגדול, מלך פרס.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) וקבר כורש · ראה עוד »

תלמי הראשון

תַּלְמַי הראשון, המכונה גם תלמי סוטר (ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ, "תלמי המושיע"; 367 לפנה"ס – 283 לפנה"ס), היה דיאדוך ומלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) ותלמי הראשון · ראה עוד »

המצור על צור (332 לפנה"ס)

המצור על צור התרחש בשנת 332 לפנה"ס בעת מסעו של אלכסנדר הגדול לכיבוש האימפריה הפרסית, מסע שהחל ב-334 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) והמצור על צור (332 לפנה"ס) · ראה עוד »

הפאיסטיון

דיוקן מברונזה במוזיאון הפראדו, שיוחס בעבר להפאיסטיון, אף כי כנראה הזיהוי שגוי. הפאיסטיון (ביוונית: Ήφαιστίων; 356 לפנה"ס - 324 לפנה"ס) היה מצביא בצבאו של אלכסנדר הגדול וכמו כן חברו הטוב ביותר.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) והפאיסטיון · ראה עוד »

כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול

הפלישה לאימפריה הפרסית בשנת 334 לפנה"ס פתחה את מסעי המלחמה של אלכסנדר הגדול ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) וכיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול · ראה עוד »

כיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה

פלישתו של אלכסנדר הגדול לאסיה התיכונה החלה מיד לאחר סיום כיבוש מרכזי השלטון של האימפריה הפרסית על ידי צבאו בקיץ שנת 330 לפנה"ס, והסתיימה בסוף האביב או בתחילת הקיץ של 327 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אנבסיס (אריאנוס) וכיבושי אלכסנדר הגדול באסיה התיכונה · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אנבסיס_(אריאנוס)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »