גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
48 יחסים: מקדש אסגילה, מרדוך, מלגיום, מגדל בבל, מיתוס, מיתוסים של מבול, מיתולוגיה מסופוטמית, אאה, אנקי, אנליל, אנו, אנכידו, אפיס, ארידו, אשתר, אתרחסיס, אבלה, אדאפה, אדם, אור-נמו, איננה, נינקאסי, נינליל, נינחורסג, נינורתה, סראפיס, עץ החיים (בחריין), עלילות גילגמש, פילוסופיה יוונית, צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום, קללת ספרים, קבלה, קין והבל, קינת ניפור, רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, רים-סין הראשון, שומר, שומרית, תיבת נח, זיאוסודרה, חוה, גן עדן, גדי (קבוצת כוכבים), דילמון, המבול, האלה האם, הלוח הבבלי, כמוש.
מקדש אסגילה
תוכנית אתר חפירות של מקדש אסגילה (למטה, דרום) ומקדש הזיגוראת אתמנאנקי בצפונו מפה של בבל משנת 1829. מקדש אסגילה מסומן באות E מימין לחידקל בתל ארמן-אבן-עלי לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה מקדש אֶסַגִילַה היה מקדש לאל הבבלי מרדוך שהיה ראש פנתאון האלים הבבלי והאל המגן על העיר בבל.
חָדָשׁ!!: אנכי ומקדש אסגילה · ראה עוד »
מרדוך
מַרְדוּךְ (Marduk, במקרא: מְרֹדָךְ, מאוית בשומרית כשומרוגרמה: dAMAR.UTU, משמעו עגל השמש) המכונה גם בֵּל (.
חָדָשׁ!!: אנכי ומרדוך · ראה עוד »
מלגיום
מיקום אפשרי של מלגיום ליד החידקל מלגיום (בכתב יתדות: ma-al-gi-imKI) הייתה עיר-ממלכה מסופוטמית קדומה, שמיקום בירתה טרם זוהה.
חָדָשׁ!!: אנכי ומלגיום · ראה עוד »
מגדל בבל
רנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. מִגְדַּל בָּבֶל, או בכינויו הרווח בספרות הרבנית: מעשה דור הפַּלָּגָה, הוא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית, לאחר סיפור המבול.
חָדָשׁ!!: אנכי ומגדל בבל · ראה עוד »
מיתוס
האופרה נבוקו מבוצעת על רקע מצדה, 2010 מיתוֹס (ביוונית: μῦθος) הוא סיפור עם, המתאר אירוע – מן העבר, ההווה או העתיד – אשר אף כי אינו אמיתי, הוא בעל חשיבות יוצאת דופן או משמעות עמוקה עבור קהילה מסוימת.
חָדָשׁ!!: אנכי ומיתוס · ראה עוד »
מיתוסים של מבול
מיתולוגיה ההינדואית, בגרסת המהאבהארטה. סיפורי מיתולוגיה ופולקלור של רבים מן העמים והקבוצות האתניות ברחבי העולם כוללים סיפרים מיתיים שבהם שיטפון גדול והרסני, דוגמת המבול בספר בראשית המקראי, מוחה את מרבית בני האדם, ולעיתים אף את בעלי החיים.
חָדָשׁ!!: אנכי ומיתוסים של מבול · ראה עוד »
מיתולוגיה מסופוטמית
המיתולוגיה המסופוטָמית היא המיתולוגיה של השׁוּמֵרִים, האַכַּדִים, הבַּבְלִים והאַשּׁוּרִים.
חָדָשׁ!!: אנכי ומיתולוגיה מסופוטמית · ראה עוד »
אאה
האל אֶאָה (Ea) הוא אל מסופטמי קדום, אדון אבזו (בשומרית: Abzu) או אפסו (באכדית: Apsu), אל המים המתוקים שמתחת לאדמה.
חָדָשׁ!!: אנכי ואאה · ראה עוד »
אנקי
#הפניה אנכי.
חָדָשׁ!!: אנכי ואנקי · ראה עוד »
אנליל
אֶנְלִיל (מילולית: אדון הרוח-EN.LÍL) הוא אל הרוח, האוויר והסער במיתולוגיה השומרית.
חָדָשׁ!!: אנכי ואנליל · ראה עוד »
אנו
אנו (Anu או An) היה אל במיתולוגיה השומרית, אביהם של אנכי ואנליל וסבו של מורדוכ.
חָדָשׁ!!: אנכי ואנו · ראה עוד »
אנכידו
אנכידו נאבק באריה, פרט מחותם גליל אֶנכּידוּ (Enkidu; פירוש שמו בשומרית הוא "יצירו של אנכי") הוא גיבור בעל עוצמה במיתולוגיה המסופוטמית.
חָדָשׁ!!: אנכי ואנכידו · ראה עוד »
אפיס
בדת המצרית העתיקה, אפיס או האפיס (במצרית עתיקה "ḥjpw"' במצרית ישנה עם תנועה סופית לא ידועה, במצרית ביניים-מאוחרת "", ובקופטית "ϩⲁⲡⲉ ḥapə") לחלופין מאוית "Hapi-ankh", היה פר קדוש שסגדו לו באזור ממפיס.
חָדָשׁ!!: אנכי ואפיס · ראה עוד »
ארידו
הערים העתיקות של שומר אֶרידוּ הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, היום "תל אבו שהרֵין" (تل أبو شهرين), ששכנה בדרום מסופוטמיה בעיראק במחוז ד'י קאר של היום.
חָדָשׁ!!: אנכי וארידו · ראה עוד »
אשתר
אִשְתָר (באכדית, בשומרוגרמות: dINANNA, נהגה Ištar; לעתים נכתב בעברית עִשְתָּר) היא אלה אכדית, המקבילה לאִינַנַ השומרית.
חָדָשׁ!!: אנכי ואשתר · ראה עוד »
אתרחסיס
מוזיאון הבריטי. אַתְרַחַסִס (Atra-hasis) הוא שמה של הדמות הראשית מתוך האפוס המסופוטמי על בריאת האדם והמבול אשר נכתב על שלושה לוחות בתקופה הבבלית העתיקה (במאה 18-17 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: אנכי ואתרחסיס · ראה עוד »
אבלה
סוריה באלף השני לפנה"ס, מיקומה של אבלה בתצלום הוא ברביע השמאלי העליון. תרשים האתר שרידי הזיקורת באבלה הארמון המלכותי באבלה מקדש אשתר אֶבְּלָה (בשומרית: 𒅁𒆷𒆠 (eb-laki), 𒌈𒆷𒋫 (eb2-la-ta) או 𒌈𒆷 (eb₂-la)), השוכנת בצפון-מערב סוריה של ימינו, ליד חלב, הייתה עיר-מדינה חשובה בשלהי האלף ה-3 לפנה"ס (בערך 3000 לפנה"ס עד 2240 לפנה"ס) וכן בערך בין 1900 לפנה"ס ל-1650 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אנכי ואבלה · ראה עוד »
אדאפה
אָדָאפָּה הוא אפוס מסופוטמי קדום, שמעורבים בו בני אדם ואלים.
חָדָשׁ!!: אנכי ואדאפה · ראה עוד »
אדם
אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.
חָדָשׁ!!: אנכי ואדם · ראה עוד »
אור-נמו
אור נמו (יושב) אור-נמו הוא אחד המלכים השומריים.
חָדָשׁ!!: אנכי ואור-נמו · ראה עוד »
איננה
במיתולוגיה השומרית, איננה היא מלכת השמיים והארץ, אלת האהבה, המין, הפריון והמלחמה, אחראית על כוכב השחר, פטרונית הזונות ופטרוניתה של העיר ארך.
חָדָשׁ!!: אנכי ואיננה · ראה עוד »
נינקאסי
נינקאסי הייתה אלת הבירה השומרית.
חָדָשׁ!!: אנכי ונינקאסי · ראה עוד »
נינליל
נינְליל ("גבירת הרוח") היא אלה במיתולוגיה המסופוטמית ובת זוגו של האל השוּמֶרי אֶנְלִיל.
חָדָשׁ!!: אנכי ונינליל · ראה עוד »
נינחורסג
נינחורסג (באנגלית: Ninhursag) או נינמח (Ninmah) או נינטור (Nintur) הייתה האלה האם במיתולוגיה המסופוטמית של שומר העתיקה; היא ידועה באכדית כבלת אילי (בעלת האלים).
חָדָשׁ!!: אנכי ונינחורסג · ראה עוד »
נינורתה
חותם גליל המתאר מספר אלים במיתולוגיה השומרית. בחותם מימין לשמאל: אסימו, אנכי, שמש, אישתר וננרת במיתולוגיה השומרית והאכדית, נִינוּרְתַה (נין אור: "אדון האדמה המעובדת") היה האל של העיר ניפור.
חָדָשׁ!!: אנכי ונינורתה · ראה עוד »
סראפיס
סראפיס (ביוונית: Σέραπις) הוא כנוי לאלוהות יוונית-מצרית. השם "סראפיס" בצורתו המוקדמת יותר, הדמוטית (Sarapis), נובע מהמקור: "''wsjr'' - ḥp " אפיס - אוסיריס. ביוונית קוינה, בצורה מאוחרת יותר, כונה בשם "סראפיס" (Serapis), או "סורפיס" (Sorapis). בהמשך, התקבל פולחנו של סראפיס ברחבי האימפריה הרומית, ומהשושלת הפלאבית ואילך, סראפיס היה אחד האלים שהופיעו לעיתים על מטבעות אימפריאליים עם הקיסר השליט. פולחן סראפיס קודם במהלך המאה השלישית לפני הספירה בהוראת פרעה היווני תלמי הראשון סוטר מממלכת תלמי"Sarapis" in The New Encyclopædia Britannica. Chicago: Encyclopædia Britannica, Inc., 15th edn., 1992, Vol. 10, p. 447. במצרים, כאמצעי לאחד את היוונים והמצרים בממלכתו. הוא הופץ כמדיניות מכוונת על ידי המלכים התלמיים. סראפיס המשיך לעלות בפופולריות לאורך שנותיה של האימפריה הרומית, ולעיתים קרובות החליף את אוסיריס כבן זוגה של איסיס במקדשים מחוץ למצרים. מקדש או מתחם דתי כלשהו שהוקדש לסראפיס נקרא סרפיאום. סראפיס הוצג כיווני במראהו אך עם מאפיינים מצריים, בשילוב איקונוגרפיה מהרבה כתות אחרות, המסמלים גם שפע וגם תחיית המתים. סראפיס היה אלוהות סינקרטיסטית שנגזרה מהפולחן של אוסיריס ואפיס המצריים, והוא ניחן בתכונות מאלוהויות אחרות, כגון כוחות כטוניים הקשורים להאדס ודמטר היוונים, ותכונה של נדיבות הקשורה לדיוניסוס. גם אם ייתכן שתלמי הראשון יצר את הפולחן הרשמי של סראפיס ותמך בו כפטרון של השושלת התלמאית ושל אלכסנדריה, יש עדויות לכך שפולחן סראפיס היה קיים לפני עליית תלמי לשלטון באלכסנדריה: מקדש סראפיס במצרים מוזכר בשנת 323 לפני הספירה הן אצל פלוטארכוס (חיי אלכסנדר, 76) והן אצל אריאנוס (אנאבסיס, VII, 26, 2). הקביעה הרווחת כי תלמי "ברא" את האלוהות נגזרת ממקורות המתארים אותו מקים פסל של סראפיס באלכסנדריה: פסל זה העשיר את תפיסת סראפיס, על ידי הצגתו בסגנון מצרי ויווני כאחד. בשנת 389, המון נוצרי בראשות האפיפיור תיאופילוס מאלכסנדריה הרס את הסרפיאום של אלכסנדריה, אך הכת שרדה עד שדוכאו כל צורות הדת הפגאנית תחת תאודוסיוס הראשון בשנת 391.
חָדָשׁ!!: אנכי וסראפיס · ראה עוד »
עץ החיים (בחריין)
עץ החיים דרך עפר המובילה לעץ החיים עץ החיים (בערבית: شجرة الحياة, שג'רת אל-חיאת) בבחריין הוא עץ ממין ינבוט מאפיר הנישא לגובה 9.75 מטרים אשר גילו מוערך בלמעלה מ-400 שנה.
חָדָשׁ!!: אנכי ועץ החיים (בחריין) · ראה עוד »
עלילות גילגמש
עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אנכי ועלילות גילגמש · ראה עוד »
פילוסופיה יוונית
הפילוסופיה היוונית עסקה בתפקידם של ההגיון והחקירה בבניית מאגר הידע והאמונות האנושי.
חָדָשׁ!!: אנכי ופילוסופיה יוונית · ראה עוד »
צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום
תקופת הברונזה התיכונה 1. צלמיות מטיפוס זה מציגות חזית של אישה עירומה, כשרגליה מופרדות בעזרת חריץ. לצלמיות נקבים רבים בפנים, אף בולט, פה חסר, ועל צווארן שרשרת. צלמיות מסוג זה אופייניות לצפון סוריה בראשית האלף השני לפנה"ס, מהשנים 1750-1900 לפנה"ס. אוסף המוזיאון הימי הלאומי. בארכאולוגיה, צלמית היא פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים.
חָדָשׁ!!: אנכי וצלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום · ראה עוד »
קללת ספרים
קללת ספרים הייתה שיטה רווחת למניעת גניבת כתבי יד בתקופת ימי הביניים באירופה.
חָדָשׁ!!: אנכי וקללת ספרים · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אנכי וקבלה · ראה עוד »
קין והבל
מוזיאון לתולדות האמנות בווינה סיפור קַיִן והֶבֶל, המופיע בתחילתו של ספר בראשית, הוא סיפור מקראי על קנאה ורצח בין אחים.
חָדָשׁ!!: אנכי וקין והבל · ראה עוד »
קינת ניפור
אלף ה-2 לפנה"ס קינת ניפור היא קינה משוּמֶר המבכה את חורבנה של ניפּוּר, עיר עתיקה במסופוטמיה שהייתה עיר בעלת חשיבות דתית בתרבות השומרית.
חָדָשׁ!!: אנכי וקינת ניפור · ראה עוד »
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אנכי ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
רים-סין הראשון
ננה אל הירח שנבנה על ידי כדור-מובוכ ורים-סין הראשון (מוזיאון הלובר) רים-סין הראשון היה המלך האחרון של שושלת מלכי עיר המדינה השומרית העתיקה לרסה.
חָדָשׁ!!: אנכי ורים-סין הראשון · ראה עוד »
שומר
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.
חָדָשׁ!!: אנכי ושומר · ראה עוד »
שומרית
שׁוּמֵרִית (בשומרית: 𒅴𒂠; בתעתיק לעברית: אמגיר) הייתה שפתם של השׁוּמֵרִים.
חָדָשׁ!!: אנכי ושומרית · ראה עוד »
תיבת נח
נח בונה את התיבה ב, תֵּבַת נֹחַ היא תיבת עץ ענקית, שבנה נח במצוות אלוהים, ובה מילט את עצמו ומשפחתו וזוגות מכל מיני בעלי החיים, מאבדון ב שהציף את כל פני הארץ.
חָדָשׁ!!: אנכי ותיבת נח · ראה עוד »
זיאוסודרה
זיאוסודרה (בשומרית: 𒍣𒌓𒋤𒁺. נהגה: זי. אוד.סוד.רה.; ביוונית: Ξίσουθρος,קסיסותרוס, "חיים של ימים ארוכים") המלך השומרי האחרון שלפני המבול.
חָדָשׁ!!: אנכי וזיאוסודרה · ראה עוד »
חוה
כגציור מעשה ידי ויליאם בלייק מוצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק חַוָּה, היא האישה והאם הראשונה לפי ספר בראשית.
חָדָשׁ!!: אנכי וחוה · ראה עוד »
גן עדן
"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: אנכי וגן עדן · ראה עוד »
גדי (קבוצת כוכבים)
גדי הוא המזל ה-10 בגלגל המזלות, בין קשת לדלי, סמלו הוא ♑︎ והוא אחד המזלות המוכרים העתיקים ביותר, אף על פי שבקבוצה אין כוכבים בהירים במיוחד.
חָדָשׁ!!: אנכי וגדי (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »
דילמון
Sar, Bahrain בבחריין, הנחת החוקרים היא שהשרידים הם מתקופת דילמון דילמוּן או טילמוּן הייתה תרבות עתיקה שהתקיימה באזור המפרץ הפרסי והוזכרה בתרבויות המסופוטמיות כתרבות שהייתה שותפה לסחר באזור מסופוטמיה, הייתה מקור לנחושת ונקודת יציאה למסלול הסחר עם תרבות עמק האינדוס.
חָדָשׁ!!: אנכי ודילמון · ראה עוד »
המבול
המבול ותיבת נוח מאוירים בכתב יד משנת 975, ספרד הַמַּבּוּל הוא סיפור המתואר בספר בראשית ובו אלוהים מחליט למחות את בריאתו, על ידי שיטפון כלל עולמי אדיר, "כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ".
חָדָשׁ!!: אנכי והמבול · ראה עוד »
האלה האם
ונוס מווילנדורף. האלה האם היא אלה המופיעה בשני ייצוגים עיקריים.
חָדָשׁ!!: אנכי והאלה האם · ראה עוד »
הלוח הבבלי
הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.
חָדָשׁ!!: אנכי והלוח הבבלי · ראה עוד »
כמוש
כְּמוֹשׁ (לפי ניקוד המקרא; באבלאית: dkà-mi/me-iš,, באוגריתית: 𐎑𐎑𐎟𐎆𐎟𐎋𐎎𐎘 – טֿטֿ ו כמתֿ, במואבית: 𐤊𐤌𐤔 – כמש) היה האל הלאומי של מואב.
חָדָשׁ!!: אנכי וכמוש · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אנכי
