סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אפסיד

מַדָד אפסיד

'''אפסידים:'''1) אפואפסיד, 2) פריאפסיד, 3) מוקד המערכת. אפסיד (באנגלית: Apsis, מיוונית: ἁψίς, מסלול) היא נקודה במסלולו של גרם שמים, בה הוא קרוב ביותר, או רחוק ביותר, מהעצם אותו הוא מקיף. [1]

49 יחסים: M4 (צביר), Math Rescue, STS-107, USA-260, מארס גלובל סרוויור, מסלול הליוצנטרי, משפט ניוטון על מסלולים סובבים, מחזורי מילנקוביץ', מגלן (גשושית), מילטון יומאסון, אפאסטרון, אפסטרון, אפהליון ופריהליון, אפואפסיד, אפולון (אפסיד), אפוגיאה ופריגיאה, אל-בירוני, אלכסיס קלרו, אדיטייה L1, אור הירח, נמסיס (כוכב משוער), סיבוב כדור הארץ, עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע, פרויקט פיוניר-ונוס, פריאסטרון, פריאפסיד, פרילון, צ'אנג-אה 1, צ'אנג-אה 2, צ'אנג-אה 4, קלמנטיין, קוסמוס 954, שנות ה-60 של המאה ה-21, שנות ה-70 של המאה ה-21, שומייקר-לוי 9, תקופת ייחוס (אסטרונומיה), תוכנית מארס, תוכנית אפולו, תיארוך מצטבר, ליקוי החמה ב-17 במאי 1882, ז'וז'איז'קו, בראשית (גשושית), בלימה אטמוספירית, ג'מיני 3, ג'ונו (גשושית), גבריאל קרמר, גורל כדור הארץ, הטסלה רודסטר של אילון מאסק, וקטור האקסצנטריות.

M4 (צביר)

M4 (מ-Messier 4, נקרא גם NGC 6121) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים עקרב הנמצא במרחק של כ-7,200 שנות אור ממערכת השמש.

חָדָשׁ!!: אפסיד וM4 (צביר) · ראה עוד »

Math Rescue

Math Rescue (בעברית: מבצע הצלת המספרים) הוא משחק וידאו חינוכי מסוגת הפלטפורמה, שפותח ברדווד משחקים והופץ על ידי Apogee Software, אשר יצא לאור ב-1 באוקטובר 1992 למערכת ההפעלה DOS.

חָדָשׁ!!: אפסיד וMath Rescue · ראה עוד »

STS-107

STS-107 הייתה המשימה ה־113 של מעבורות החלל של נאס"א שהתבצעה באמצעות המעבורת קולומביה, ושוגרה לחלל ב-16 בינואר 2003.

חָדָשׁ!!: אפסיד וSTS-107 · ראה עוד »

USA-260

USA-260, הידוע גם בשם GPS IIF-9, GPS SVN-71 ו- NAVSTAR 73, הוא מערכת ניווט לוויינית אמריקנית.

חָדָשׁ!!: אפסיד וUSA-260 · ראה עוד »

מארס גלובל סרוויור

שיגור MGS על גבי דלתא 2 תמונה שצולמה על ידי MGS המראה ערוצים על פני מאדים, שבכדור הארץ נוצרים בדרך כלל ממים זורמים, שאינם יכולים להתקיים בטמפרטורה השוררת על פני מאדים. מדענים משערים כי מים על מאדים יוצאים לפעמים מתחת לאדמה, יוצרים ערוצים ונחלים ונאספים בשלולית גדולה לפני שהם קופאים ונעלמים המארס גלובל סרוויור (באנגלית: Mars Global Surveyor או בקיצור MGS) היא חללית רובוטית אמריקנית שפותחה עבור נאס"א על ידי המעבדה להנעה סילונית ושוגרה בנובמבר 1996.

חָדָשׁ!!: אפסיד ומארס גלובל סרוויור · ראה עוד »

מסלול הליוצנטרי

מערכת השמש. ניתן לראות את מסלוליהם ההלויוצנטריים של כל כוכבי הלכת (לא בקנה מידה). מסלול הליוצנטרי (באנגלית: Heliocentric orbit) הוא מסלול סביב השמש (הליו - helios, ביוונית עתיקה: השמש; צנטרי - centric, ביוונית עתיקה: מרכז).

חָדָשׁ!!: אפסיד ומסלול הליוצנטרי · ראה עוד »

משפט ניוטון על מסלולים סובבים

איור 1: כוח משיכה (''F''(''r'' גורם לכוכב הלכת הכחול לנוע על מעגל בצבע ציאן. כוכב הלכת הירוק נע 3 פעמים מהר יותר ולכן מצריך כוח צנטריפטלי חזק יותר, שמסופק על ידי הוספה של כוח משיכה היפוך מעוקב. כוכב הלכת האדום נייח; הכוח (''F''(''r'' מאוזן בדיוק על ידי כוח דחייה היפוך מעוקב. משפט ניוטון על מסלולים סובבים (באנגלית: Newton's theorem of revolving orbits) במכניקה קלאסית מזהה את סוג הכוח המרכזי הדרוש כדי להכפיל את המהירות הזוויתית של חלקיק בתנועה מסלולית בפקטור k מבלי להשפיע על התנועה הרדיאלית שלו (איורים 1 ו-2).

חָדָשׁ!!: אפסיד ומשפט ניוטון על מסלולים סובבים · ראה עוד »

מחזורי מילנקוביץ'

מחזורי מילנקוביץ' בעבר ובעתיד. מודל VSOP מאפשר לחזות פרמטרים מסלוליים בדיוק גבוה אחורה וקדימה בזמן.התמונה מראה שינויים בפרמטרים המסלוליים הבאים (מלמעלה למטה):'''בכחול''' - נטיית ציר הסיבוב ''(ε)''.'''בירוק''' - אקסצנטריות מסלולית ''(e)''.'''בסגול''' - קו הרוחב בפריהליון ''((sin(ϖ)''.'''באדום''' - אינדיקטור נקיפת ציר הסיבוב ''((e sin(ϖ)'', אשר יחד עם נטיית ציר הסיבוב, שולט במחזור הקרינה העונתי.'''באפור כהה''' - בידוד הקרינה העונתי היומי הממוצע המחושב בחלק העליון של האטמוספירה ביום נקודת היפוך הקיץ בקו הרוחב 65 מעלות צפון. פרמטר זה מהווה את סך ההשפעה של מחזורי מילנקוביץ' על כמות השמש המגיעה לכדור-הארץ. שני פרמטרים מקורבים של גובה פני הים וטמפרטורה גלובליים וקרח אנטארקטי הם:'''בצבע בורגונדי''' - שינוי ביחסים בין איזוטופי חמצן בחוריריות בנתיות (משקעים אוקייאניים).'''בצבע ירוק''' - שינוי בטמפרטורה (ליבות קרח מווסטוק). הקו האפור במרכז מסמל את המצב הנוכחי - בשנת 2,000 לספירה. מחזורי מילנקוביץ (באנגלית: Milankovitch cycles) הם אוסף של שינויים מחזוריים בתנועת כדור הארץ, אשר לפי תיאורית מילנקוביץ' ממלאים תפקיד משמעותי בקביעת דפוסי האקלים ועידני הקרח על פניו.

חָדָשׁ!!: אפסיד ומחזורי מילנקוביץ' · ראה עוד »

מגלן (גשושית)

מגלן (באנגלית: Magellan, מבוטא "מג'לן") הייתה גשושית לחקר כוכב הלכת נוגה, ששוגרה על ידי נאס"א ב־4 במאי 1989 על גבי מעבורת החלל אטלנטיס במשימת STS-30 – ובכך הפכה לגשושית הראשונה לחקר מערכת השמש ששוגרה ממעבורת חלל, והראשונה להשתמש במערכת ה־IUS ששיגרה אותה מן המעבורת.

חָדָשׁ!!: אפסיד ומגלן (גשושית) · ראה עוד »

מילטון יומאסון

מילטון לאסל יומאסון (באנגלית: Milton Lasell Humason) היה אסטרונום אמריקאי.

חָדָשׁ!!: אפסיד ומילטון יומאסון · ראה עוד »

אפאסטרון

#הפניה אפסיד.

חָדָשׁ!!: אפסיד ואפאסטרון · ראה עוד »

אפסטרון

#הפניה אפסיד.

חָדָשׁ!!: אפסיד ואפסטרון · ראה עוד »

אפהליון ופריהליון

נקודות הקיצון בתנועת גרם שמיים במסלול סביב השמש אַפְּהֶלְיוֹן (Aphelion) ופֵּרִיהֶלְיוֹן (Perihelion) הם שני האפסידים של גרמי שמים במסלולם סביב השמש, כלומר הנקודות על פני המסלול שבהן גרם השמים נמצא במרחק הגדול ביותר (אפהליון או אפואפסיס) או הקטן ביותר (פריהליון או פריאפסיס) מהשמש.

חָדָשׁ!!: אפסיד ואפהליון ופריהליון · ראה עוד »

אפואפסיד

#הפניה אפסיד.

חָדָשׁ!!: אפסיד ואפואפסיד · ראה עוד »

אפולון (אפסיד)

#הפניה אפסיד.

חָדָשׁ!!: אפסיד ואפולון (אפסיד) · ראה עוד »

אפוגיאה ופריגיאה

מסלול לוויין סביב כדור הארץ, עם נקודות אפוגיאה ופריגיאה אַפּוֹגֵיאָה (באנגלית: Apogee) ופֶּרִיגֵיאָה (Perigee) הן האפסידים במסלולו של לוויין (טבעי או מלאכותי) סביב כדור הארץ, כלומר הנקודות שבהן נמצא הלוויין במקום הרחוק ביותר מכדור הארץ (אפוגיאה) או הקרוב אליו ביותר (פריגיאה).

חָדָשׁ!!: אפסיד ואפוגיאה ופריגיאה · ראה עוד »

אל-בירוני

אבו רייחאן מוחמד אבן אחמד אל-בירוני (פרסית:ا بوریحان بیرونی, ערבית: أبو الريحان البيروني) (נולד- 973, חי-עד בערך 1050), הידוע בשם אל-בירוני, היה חוקר ואיש אשכולות ממוצא איראני ח'וואראזמי בתקופת תור הזהב האסלאמי.

חָדָשׁ!!: אפסיד ואל-בירוני · ראה עוד »

אלכסיס קלרו

אלכסיס קלוד קלרו (בצרפתית: Alexis Claude Clairaut או Clairault; 13 במאי 1713 - 17 במאי 1765) היה מתמטיקאי, אסטרונום וגאופיזיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: אפסיד ואלכסיס קלרו · ראה עוד »

אדיטייה L1

אדיטייה-L1 (באנגלית:Aditya-L1, מסנסקריט: Aditya, "שמש") היא חללית קורונוגרפיה לחקר האטמוספירה הסולארית, שתוכננה ופותחה על ידי ארגון חקר החלל ההודי (ISRO) ומכוני מחקר הודיים שונים אחרים.

חָדָשׁ!!: אפסיד ואדיטייה L1 · ראה עוד »

אור הירח

אור ירח מאיר מועדון סירות בהולמה, שוודיה אור הירח מורכב בעיקר מקרינת השמש (עם מעט אור ארץ) המוחזר מחלקים בפני הירח שבהם אור השמש פוגע.

חָדָשׁ!!: אפסיד ואור הירח · ראה עוד »

נמסיס (כוכב משוער)

תפיסתם של אומנים באשר למראהו של נמסיס כננס אדום הנראה משטח שומם עם השמש במרכז נמסיס הוא כוכב היפותטי מסוג ננס אדום או ננס חום החג כביכול סביב השמש, במרחק של 50,000 עד 100,000 יחידות אסטרונומיות, בסמוך לעננת אורט.

חָדָשׁ!!: אפסיד ונמסיס (כוכב משוער) · ראה עוד »

סיבוב כדור הארץ

אנימציה של סיבוב כדור הארץ סביב צירו צילום בחשיפה ארוכה של שמי הלילה הצפוניים מעל הרי ההימלאיה הנפאליים מציג את הנתיבים הנראים של הכוכבים בזמן סיבוב כדור הארץ. סיבוב כדור הארץ הוא מושג המתייחס לסיבוב של כדור הארץ מסביב לצירו, ולשינויים בכיוון הציר ביחס למרחב.

חָדָשׁ!!: אפסיד וסיבוב כדור הארץ · ראה עוד »

עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע

עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע (בלטינית: Philosophiæ Naturalis Principia Mathematica - פילוסופיֶה נטוראליס פרינקיפיה מתמטיקה), הנקרא לעיתים קרובות בקיצור "פרינקיפיה", הוא ספר בעל שלושה כרכים שנכתב על ידי אייזק ניוטון ויצא לאור ב־5 ביולי 1687.

חָדָשׁ!!: אפסיד ועקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע · ראה עוד »

פרויקט פיוניר-ונוס

פרויקט פיוניר־ונוס הייתה תוכנית חלל של נאס"א לחקר כוכב הלכת נוגה שכללה שני שיגורים ב־1978.

חָדָשׁ!!: אפסיד ופרויקט פיוניר-ונוס · ראה עוד »

פריאסטרון

#הפניה אפסיד.

חָדָשׁ!!: אפסיד ופריאסטרון · ראה עוד »

פריאפסיד

#הפניה אפסיד.

חָדָשׁ!!: אפסיד ופריאפסיד · ראה עוד »

פרילון

#הפניה אפסיד.

חָדָשׁ!!: אפסיד ופרילון · ראה עוד »

צ'אנג-אה 1

צ'אנג-אה 1 (בסינית: 嫦娥一号, באנגלית: Chang'e 1. מבוטא בערך chang-uh) הייתה גשושית בלתי מאוישת ששוגרה על ידי סוכנות החלל הסינית על מנת לחקור את הירח ממסלול סביבו, כחלק מהשלב הראשון בתוכנית הסינית לחקר הירח.

חָדָשׁ!!: אפסיד וצ'אנג-אה 1 · ראה עוד »

צ'אנג-אה 2

צ'אנג-אה 2 (בסינית: 嫦娥二号, באנגלית: Chang'e 2, מבוטא בערך chang-uh) היא גשושית סינית בלתי מאוישת לחקר הירח ששוגרה ב-1 באוקטובר 2010.

חָדָשׁ!!: אפסיד וצ'אנג-אה 2 · ראה עוד »

צ'אנג-אה 4

הצד הרחוק של הירח, לפעמים נקרא "הצד האפל" של הירח, מאחר שרובו לא נראה לעין מכדור הארץ בשל נעילת גאות. צ'אנג-אה 4 (במנדרינית: 嫦娥四号) היא משימה סינית לחקר הירח שהשיגה את הנחיתה הראשונה על הצד הרחוק של הירח, ב-3 בינואר 2019.

חָדָשׁ!!: אפסיד וצ'אנג-אה 4 · ראה עוד »

קלמנטיין

קלמנטיין (באנגלית: Clementine) או בשמה הרשמי DSPSE (קיצור ל-Deep Space Program Science Experiment) הייתה גשושית שנבנתה ופעלה כפרויקט משותף לארגון ההגנה נגד טילים בליסטיים (BMDO) ולנאס"א.

חָדָשׁ!!: אפסיד וקלמנטיין · ראה עוד »

קוסמוס 954

תרשים של קוסמוס 954 כור הגרעיני המובנה בלוויין קוסמוס 954 (ברוסית: Космос 954) היה לוויין ריגול ששוגר על ידי ברית המועצות ב-1977.

חָדָשׁ!!: אפסיד וקוסמוס 954 · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-21

שנות ה-60 של המאה ה-21 או שנות ה-2060 הוא העשור השביעי של המאה ה-21 כולל את השנים 2060 עד 2069.

חָדָשׁ!!: אפסיד ושנות ה-60 של המאה ה-21 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-21

שנות ה-70 של המאה ה-21 או שנות ה-2070 הן עשור השנים השמיני של המאה ה-21, הכולל את השנים 2070 עד 2079.

חָדָשׁ!!: אפסיד ושנות ה-70 של המאה ה-21 · ראה עוד »

שומייקר-לוי 9

שומייקר-לוי 9 (באנגלית: Shoemaker-Levy 9; נכתב גם SL9; מסומן רשמית: D/1993 F2) היה שביט שהתפרק ביולי 1992 והתנגש בצדק ביולי 1994.

חָדָשׁ!!: אפסיד ושומייקר-לוי 9 · ראה עוד »

תקופת ייחוס (אסטרונומיה)

באסטרונומיה, המושג תקופה (באנגלית: Epoch, במקור מיוונית: Εποχή - תקופה, פרק זמן) מציין נקודת זמן ספציפית, שנתונים אסטרונומיים שאינם קבועים, כמו קואורדינטות של גרמי שמים או מסלוליהם, נכונים לאותה נקודת זמן.

חָדָשׁ!!: אפסיד ותקופת ייחוס (אסטרונומיה) · ראה עוד »

תוכנית מארס

בול רוסי לכבוד מארס 1 תוכנית מארס הייתה סדרת משימות חלל לא מאוישות ששיגרה ברית המועצות בין 1960 ל־1973.

חָדָשׁ!!: אפסיד ותוכנית מארס · ראה עוד »

תוכנית אפולו

באז אולדרין צועד על הירח במהלך משימת אפולו 11 ביולי 1969 טביעת רגל על הירח, אפולו 11 תוכנית אפולו (באנגלית: Apollo program; נקראה גם "פרויקט אפולו") הייתה תוכנית החלל של ארצות הברית בשנות ה־60 וה־70 של המאה ה־20.

חָדָשׁ!!: אפסיד ותוכנית אפולו · ראה עוד »

תיארוך מצטבר

תיארוך מצטבר הוא מחקר העוסק בחקר שינויים מינורים בזמן ובלוח השנה המצטברים לאורך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: אפסיד ותיארוך מצטבר · ראה עוד »

ליקוי החמה ב-17 במאי 1882

ליקוי חמה מלא התרחש ביום רביעי, 17 במאי 1882.

חָדָשׁ!!: אפסיד וליקוי החמה ב-17 במאי 1882 · ראה עוד »

ז'וז'איז'קו

ז'וז'איז'קו (בספרדית: Llullaillaco, בהגייה צ'יליאנית יוּיַאיְיַאקוֹ) הוא הר געש שכבתי רדום ברכס הרי האנדים על גבול ארגנטינה (פרובינציית סלטה) וצ'ילה (מחוז אנטופגסטה).

חָדָשׁ!!: אפסיד וז'וז'איז'קו · ראה עוד »

בראשית (גשושית)

בראשית הייתה חללית מסוג נחתת, שפותחה על ידי עמותת SpaceIL ונבנתה על ידי התעשייה האווירית לישראל במטרה להיות הנחתת הישראלית הראשונה על הירח, והנחתת הקטנה ביותר שנחתה על הירח.

חָדָשׁ!!: אפסיד ובראשית (גשושית) · ראה עוד »

בלימה אטמוספירית

הדמיית אמן של בלימה אטמוספירית, כפי שבוצעה על ידי ה-MRO. בלימה אטמוספירית (באנגלית: Aerobraking) או בלימה אווירית היא שיטה לשינוי מסלולו של רכב חלל, הנעזרת בכוח הגרר שמפעילה האטמוספירה על רכב החלל המקטין את מהירותו.

חָדָשׁ!!: אפסיד ובלימה אטמוספירית · ראה עוד »

ג'מיני 3

ג'מיני 3 (גם ג'מיני III) הייתה המשימה השלישית בתוכנית החלל ג'מיני של נאס"א, והמשימה המאוישת הראשונה במסגרת תוכנית זו.

חָדָשׁ!!: אפסיד וג'מיני 3 · ראה עוד »

ג'ונו (גשושית)

ג'וּנוֹ (באנגלית: Juno) היא גשושית לחקר כוכב הלכת צדק, המהווה חלק מתוכנית הגבולות החדשים של נאס"א.

חָדָשׁ!!: אפסיד וג'ונו (גשושית) · ראה עוד »

גבריאל קרמר

גבריאל קרמר (בצרפתית: Gabriel Cramer, 31 ביולי 1704, ז'נבה, שווייץ – 4 בינואר 1752, צרפת) היה מתמטיקאי שווייצרי.

חָדָשׁ!!: אפסיד וגבריאל קרמר · ראה עוד »

גורל כדור הארץ

ענק האדום, בעוד כ-5 מיליארד שנים ניתן להעריך את העתיד הביולוגי והגאולוגי של כדור הארץ בהתבסס על ההשפעות המשוערות של מספר מגמות ארוכות טווח, ביניהן האינטראקציות הכימיות על פני כדור הארץ, קצב ההתקררות של פנים כוכב הלכת, השפעות הכבידה של עצמים אחרים במערכת השמש ועלייה מתמדת בבהירות השמש.

חָדָשׁ!!: אפסיד וגורל כדור הארץ · ראה עוד »

הטסלה רודסטר של אילון מאסק

הטסלה רודסטר של אילון מאסק מחוץ לאטמוספירה טסלה רודסטר של אילון מאסק היא מכונית ספורט חשמלית ששימשה כמטען הדמה של טיסת המבחן "פאלקון כבד" בפברואר 2018, והפכה מאז ללוויין מלאכותי של השמש.

חָדָשׁ!!: אפסיד והטסלה רודסטר של אילון מאסק · ראה עוד »

וקטור האקסצנטריות

פרמטרי המסלול האליפטי באסטרודינמיקה, וקטור האקסצנטריות הוא וקטור המצביע לכיוון הפריאפסיס ושווה בגודלו לאקסצנטריות המסלול.

חָדָשׁ!!: אפסיד ווקטור האקסצנטריות · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אפסיד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »