סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אשרה (אלה)

מַדָד אשרה (אלה)

אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית. [1]

115 יחסים: מארק סמית', מאין באנו (ספר), מנשה (מלך יהודה), מניין המצוות על פי ספר החינוך, מעכה בת אבישלום, מפלצות וחיות אגדיות, מצווה הבאה בעבירה, מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, מקאם (מבנה), מקדש אשמון (צידון), מקורות היהדות, מרדכי גילולה, מלחמת סיסרא, מטה אהרן, מהר"ל מפראג, מיתולוגיה כנענית, מיילדות במקרא, אנימיזם, ארם נהריים, אשרת, אשרה, אשימא, אל (אל כנעני), אלה (עץ), אלון, אלוהים (יהדות), אליהו, אליהו ונביאי הבעל בכרמל, אחאב, אוגרית, אווריס, איסור הקמת מצבה, נאו-פגניות שמית, נדר, נינחורסג, סמירמיס, סיפור אחר, ענת, עץ החיים, עשתר (אל), עשתרת, עלילת כרת, עלילות בעל וענת, עבודה זרה, פולחן עצים, פיניקים, צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום, צדקיהו בן כנענה, צור (לבנון), קדר (שבט וממלכה), ..., קדש (אלה), קיצור תולדות יהוה, רפאל פטאי, רפורמת יאשיהו, רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית, שמש (אלה), שמות יישובים בישראל, שקד מצוי, שרגא פייש פישמן, שתי הבבליות, שלם (אל), שלילת הגשמות, שחר (אל), שבעה עשר בתמוז, שירה אוגריתית, תמר מצוי, תנת, תענך, תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל, תל אפק (אנטיפטריס), תל בית שמש, תל גזר, תיעניכ, לוז (עיר מקראית), זנות, זכריה בן יהוידע, ח'ירבת אל-חמאם, חזקיהו, חורבת אל כום, חיקסוס, במה (פולחן), בס (אל), בעל (אל), ברתולומאיוס שפרנגר, בריאת העולם, בשר בחלב, בוהו, בית אל (יישוב מקראי), בית המקדש, בית המקדש הראשון, גזרת נלי"ה, גדעון בן יואש, דיין (הלכה), המנורה, המקדש הכנעני בנהריה, האלה האם, האלה העבריה, הסדר האיאולי, הברית בשכם, הדת הישראלית הקדומה, ההשערה המדיינית-קינית, היריון באמנות, הילל בן שחר, ויליאם דיוור, כתבי אוגרית, כתובות נדר פיניקיות, כתובות חורבת תימן, כונתילת עג'רוד, יאשיהו, יעל נובי, ירושלים בתקופת בית ראשון, יגאל בן-נון, יהוה, יונה (סוג), יוהאן פאליזה. להרחיב מדד (65 יותר) »

מארק סמית'

מארק סמית' (בשם מלא באנגלית: Mark Stratton John Matthew Smith; נולד ב-6 בדצמבר 1956) הוא חוקר מקרא אמריקאי ופרופסור ללימודי מקרא והמזרח התיכון העתיק במחלקה ללימודי עברית ויהדות באוניברסיטת ניו יורק.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומארק סמית' · ראה עוד »

מאין באנו (ספר)

מאין באנו – הצופן הגנטי של התנ"ך הוא ספר מאת פרופסור ישראל קנוהל, במרכזו עומדת תאוריה בדבר השלבים הראשונים של התגבשות עם ישראל ואמונתו.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומאין באנו (ספר) · ראה עוד »

מנשה (מלך יהודה)

מְנַשֶּׁה, בנם של חזקיהו בן אחז וחפציבה, היה מחשובי מלכי יהודה, מלך בשנים 697 לפנה"ס עד 642 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומנשה (מלך יהודה) · ראה עוד »

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »

מעכה בת אבישלום

מַעֲכָה בַּת־אֲבִישָׁלוֹם היא אשת מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומעכה בת אבישלום · ראה עוד »

מפלצות וחיות אגדיות

רוק עם רוכב. מפלצות שונות. קנטאור - חצי סוס, חצי אדם. לווייתן''', תחריט מאת ויליאם בלייק. איור של האפיפיור סילבסטר השני מנסה לדיאלוג עם השטן (1460). השטן מתואר לעיתים קרובות כמפלצת מחרידה באמנות הנוצרית של ימי הביניים. ענק ומתחת נעלו אדם. דרקון קומודו -מפלצת מודרנית. פרה דו-ראשית. דרקולה משוחק על ידי בלה לוגוסי. המפלצת בקריית היובל בירושלים. מפלצות וחיות אגדיות הן יצורים בדיוניים שמקורם באגדות עם, במיתולוגיות, בסיפורי עם או ביצירות בנות זמננו.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומפלצות וחיות אגדיות · ראה עוד »

מצווה הבאה בעבירה

אחת הדוגמאות המובאות בתלמוד למצווה הבאה בעבירה היא קיום מצוות ארבעת המינים באמצעות לולב גזול. מצווה הבאה בעבירה הוא מונח תלמודי המתייחס לקיום מעשה מצווה שהתאפשר בעקבות עבירה שקדמה לו.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומצווה הבאה בעבירה · ראה עוד »

מציאת ספר התורה בימי יאשיהו

שפן מקריא ליאשיהו את הכתוב בספר, ציור משנת 1873 יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. מציאת ספר התורה בימי יאשיהו הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומציאת ספר התורה בימי יאשיהו · ראה עוד »

מקאם (מבנה)

פלסטיני עטארה מקאם אל ח'אדר בכפר ההרוס אל-בסה, בגליל המערבי מקאם שייח' אבריק קבר שייח' בוריק מקאם (מערבית: مقام) הוא מבנה שנבנה באתר הקשור לקדוש מוסלמי או דמות מקומית, לעיתים הקבר שלו, לעיתים המבנה הוא רק נקודת ציון (מבני המקאם מכונים גם "קבר שייח").

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומקאם (מבנה) · ראה עוד »

מקדש אשמון (צידון)

מקדש אשמון (בפיניקית 𐤁𐤕 𐤀𐤔𐤌𐤍 – "בית (כלומר מקדש) אשמון") הוא מקדש פיניקי לאשמון – אל הרפואה והפטרון של צידון.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומקדש אשמון (צידון) · ראה עוד »

מקורות היהדות

לפי התפישה המחקרית המקובלת, מקורות היהדות החלו להתפתח בעידן הברונזה בקרב, ובמיוחד מהדת הכנענית הפולתאיסטית.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומקורות היהדות · ראה עוד »

מרדכי גילולה

מרדכי גילוּלָה (29 בינואר 1936 – 10 באוגוסט 2002) היה בלשן ואגיפטולוג, פרופסור חבר בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומרדכי גילולה · ראה עוד »

מלחמת סיסרא

מרד ישראל בחצור הוא סיפור מקראי אודות מרד ישראלי כנגד שלטון חצור בארץ ישראל, שבמהלכו צבא ישראל שהורכב מלוחמים משבטי זבולון ונפתלי ניהל קרב עם צבאו של יבין מלך חצור שבראשו עמד שר צבאו סיסרא, בהר תבור ובעמק יזרעאל (נחל קישון).

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומלחמת סיסרא · ראה עוד »

מטה אהרן

פריחת מטה אהרון, איור משנת 1728 מַטֶּה אַהֲרֹן, על פי המקרא, הוא מטה שהיה שייך לאהרן הכהן, ובאופן פלאי צמחו ממנו פרחים ושקדים כדי להורות על כך ששבט לוי הוא השבט הנבחר מבני ישראל על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומטה אהרן · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מיתולוגיה כנענית

Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »

מיילדות במקרא

המיילדות מתוארות בטקסט המקראי בצמצום, לרוב ללא ציון שמותיהן, תוך הדגשת תפקידן המקצועי בלבד.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ומיילדות במקרא · ראה עוד »

אנימיזם

אנימיזם (מלטינית: anima פירושה נפש או נשמה) הוא מונח בתחום האנתרופולוגיה והפסיכולוגיה המייחס נשמה לטבע בכלל כולל החי והדומם המרכיבים אותו.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואנימיזם · ראה עוד »

ארם נהריים

ארם נהריים הוא שמו התנ"כי של האזור שמקובל בדרך כלל לזהותו עם צפון סוריה ליד גבול טורקיה ומזוהה עם ממלכת מיתני.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וארם נהריים · ראה עוד »

אשרת

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואשרת · ראה עוד »

אשרה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואשרה · ראה עוד »

אשימא

אֲשִׁימָא מוזכרת בתנ"ך כאל של אנשי חמת שיושבו בשומרון על ידי מלך אשור.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואשימא · ראה עוד »

אל (אל כנעני)

עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואל (אל כנעני) · ראה עוד »

אלה (עץ)

עץ אלה עתיק אֵלָה (שם מדעי: Pistacia) הוא סוג עץ במשפחת האלתיים, שכמה ממיניו נפוצים בארץ ישראל בצורת שיח.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואלה (עץ) · ראה עוד »

אלון

אַלּוֹן או אֵלוֹן (שם מדעי: Quercus) הוא סוג של עצים שפירותיהם בלוטים ממשפחת האלוניים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואלון · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אליהו

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (מופיע בספרות היהודית המסורתית גם בשמות אליהו התשבי ואליהו הגלעדי) הוא דמות מקראית, נביא ומחולל ניסים שפעל בממלכת ישראל בתקופת מלכותם של אחאב ואחזיה (המאה ה-9 לפנה"ס) במקרא מתואר אליהו כנביא קנאי המרבה להוכיח את העם על חטאיו.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואליהו · ראה עוד »

אליהו ונביאי הבעל בכרמל

פסל אליהו הנביא בקרן הכרמל, במקום בו על פי המסורת התחולל העימות בין אליהו לנביאי הבעל. חיאל המסתתר בתוך המזבח החלול. בעל, שאחריו הורדו הנביאים לקִישׁוֹן ונשחטו בו אליהו ונביאי הבעל בכרמל (ידוע גם בשם מעמד הר הכרמל) הוא סיפור מקראי המתואר בספר מלכים א על עימות דתי־פולחני שאורגן על ידי אליהו נביא ה', בינו ובין 450 נביאי הבעל.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואליהו ונביאי הבעל בכרמל · ראה עוד »

אחאב

אַחְאָב היה מלך בממלכת ישראל, בנו של עמרי מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואחאב · ראה עוד »

אוגרית

סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואוגרית · ראה עוד »

אווריס

אווריס (יוונית עתיקה: Αὔαρις; מצרית קדומה: ḥw.t wr.t, חות-וארת ובמצרית קדומה יותר משוער שבוטא "חאאת וורת", כלומר "העיר של רצועת המדבר") הייתה בירת החיקסוס (השושלת ה-15) במצרים (1640-1530 לפנה"ס מכוייל) מזוהה היום כמעט בוודאות עם תל א-דבע (תל הצבועים) שבצפון-מזרח דלתת הנילוס, בהצטלבות המחוזות (Nomes) ה-8, ה-14, ה-19 וה-20.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואווריס · ראה עוד »

איסור הקמת מצבה

איסור הקמת מצבה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה אסור להקים מצבה, כלומר מקום מכובד המשמש לפולחן.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ואיסור הקמת מצבה · ראה עוד »

נאו-פגניות שמית

נאו-פגאנית שמית היא שם לקבוצה רופפת של ניסיונות להקים גרסאות חדשות של הדתות השמיות העתיקות שמלפני היהדות המונותאיסטית.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ונאו-פגניות שמית · ראה עוד »

נדר

נֶדֶר הוא התחייבות, הבטחה או שבועה של אדם – לאלוהים, לעצמו או לאדם אחר – לשמור על כלל מסוים או לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו, לעיתים במסגרת חליפין דתי.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ונדר · ראה עוד »

נינחורסג

נינחורסג (באנגלית: Ninhursag) או נינמח (Ninmah) או נינטור (Nintur) הייתה האלה האם במיתולוגיה המסופוטמית של שומר העתיקה; היא ידועה באכדית כבלת אילי (בעלת האלים).

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ונינחורסג · ראה עוד »

סמירמיס

Semiramide, מלכת בבל, 1905, יצירה סימבוליסטית של הצייר צ'זארה סאקאגי מטורטונה. במוזיאונים הקפיטוליניים. סמירמיס (שם אשורי: שַמוּראמַת; בארמית סורית: ܫܡܝܪܡ, "שמירם; בארמנית: Շամիրամ) הייתה מלכה אשורית ששלטה בתחילת האלף הראשון לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וסמירמיס · ראה עוד »

סיפור אחר

סיפור אחר הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2018 בבימויו של אבי נשר, לפי תסריט שכתבו נשר וד"ר נעם שפנצר ובתמיכת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וסיפור אחר · ראה עוד »

ענת

ענת (באוגריתית: 𐎓𐎐𐎚, בכנענית: 𐤏𐤍𐤕KAI 42 – כתובת ענת-אתנה) היא אלת המלחמה, הציד והפריון הכנענית, שפולחנה נפוץ במזרח התיכון הקדום, ממסופוטמיה עד מצרים העתיקה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וענת · ראה עוד »

עץ החיים

"נפילת האדם" מאת לוקאס קראנאך האב, ציור מן המאה השש עשרה. "עץ החיים" - פסיפס מארמון הישאם ביריחו. עץ החיים, על פי ספר בראשית (פרקים -), הוא עץ שהיה בתוך גן עדן, לצד עץ הדעת טוב ורע, אשר ממנו נאסר על האדם, לאכול שכן אכילה ממנו תגרום למוות.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ועץ החיים · ראה עוד »

עשתר (אל)

עשתר (באוגריתית ובדרום ערבית עתיקה: עתֿתר; נקרא גם עתֿתר ערץ) הוא אל כוכב השחר במיתולוגיה הכנענית.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ועשתר (אל) · ראה עוד »

עשתרת

עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ועשתרת · ראה עוד »

עלילת כרת

סיר ומכסה שנמצאו בחפירות אוגרית. עלילת כרת הוא שירה אפית קדומה, שמעורבים בה בני אדם ואלים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ועלילת כרת · ראה עוד »

עלילות בעל וענת

צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ועלילות בעל וענת · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ועבודה זרה · ראה עוד »

פולחן עצים

פולחן עצים הוא תופעה אוניברסלית עתיקת יומין המאפיינת תרבות עממית משותפת, החוצה גבולות אתניים ודתיים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ופולחן עצים · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ופיניקים · ראה עוד »

צלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום

תקופת הברונזה התיכונה 1. צלמיות מטיפוס זה מציגות חזית של אישה עירומה, כשרגליה מופרדות בעזרת חריץ. לצלמיות נקבים רבים בפנים, אף בולט, פה חסר, ועל צווארן שרשרת. צלמיות מסוג זה אופייניות לצפון סוריה בראשית האלף השני לפנה"ס, מהשנים 1750-1900 לפנה"ס. אוסף המוזיאון הימי הלאומי. בארכאולוגיה, צלמית היא פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וצלמיות במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום · ראה עוד »

צדקיהו בן כנענה

צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה (גם צִדְקִיָּה בֶן כְּנַעֲנָה), על פי התנ"ך התחזה לנביא ה', ופעל באמצע תקופת הבית הראשון במאה ה-9 לפנה"ס, בחצרו של אחאב מלך ישראל בשומרון.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וצדקיהו בן כנענה · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וצור (לבנון) · ראה עוד »

קדר (שבט וממלכה)

מפת גרעין השליטה של ממלכת קדר ואזורי הפעילות והנוכחות שלה בשיא כוחה במאה ה-5 לפנה"ס קֵדָר היה שבט ערבי עתיק ששכן בצפון חצי האי ערב ובמדבר הסורי.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וקדר (שבט וממלכה) · ראה עוד »

קדש (אלה)

מין (משמאל), ובעלה, האל רשף בדתות כנען ומצרים, קָדֵש (וכן קָטֵש, קֵטֵש, קָדֶשֶת, קֻדְשׁוּ או קוֹדֶשׁ) היא אלת אהבה ויופי (אך לא פריון).

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וקדש (אלה) · ראה עוד »

קיצור תולדות יהוה

"קיצור תולדות יהוה – האם היה פסל של יהוה בבית המקדש", הוא ספר מאת חוקר המקרא וההיסטוריון ד"ר יגאל בן-נון, בוגר אקול פראטיק דה אוטז אטיד בצרפת, אשר יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וקיצור תולדות יהוה · ראה עוד »

רפאל פטאי

רפאל פטאי (בהונגרית: Patai Ervin György; באנגלית: Raphael Patai; 22 בנובמבר 1910 – 20 ביולי 1996) היה חוקר פולקלור, אנתרופולוג, מזרחן והיסטוריון יהודי-הונגרי-ישראלי-אמריקאי, מחלוצי המחקר האתנוגרפי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ורפאל פטאי · ראה עוד »

רפורמת יאשיהו

רפורמת יאשיהו היתה רפורמה פולחנית חשובה המתוארת במקרא שנערכה בימי יאשיהו מלך יהודה, בעקבות מציאת ספר תורה קדום במקדש לכאורה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ורפורמת יאשיהו · ראה עוד »

רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית

במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »

שמש (אלה)

חצור ועליו סמלי אלוהות שמש (בפיניקית: 𐤔𐤌𐤔 – שמש) או שפש (באוגריתית: 𐎌𐎔𐎌 – שפש) היא אלת השמש הכנענית (והאמורית).

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ושמש (אלה) · ראה עוד »

שמות יישובים בישראל

התרגום העברי של נחום סוקולוב לשם ספרו של הרצל, "אלטנוילנד" הוא מקור שמה של תל אביב, בעוד שמשמעות שמה של יפו, מערי הנמל העתיקות בעולם, הוא יופי. שמו העברי של הספר "אלטנוילנד", כמו גם שם העיר נשען על פסוק מספר יחזקאל (ראו שמות ערים מביטויי התנ"ך) קרב תל חי: שניאור שפושניק, אהרון שר, דבורה דרכלר, בנימין מונטר, זאב וולף שרף, שרה צ'יזיק, יעקב טוקר ויוסף טרומפלדור מבין חמש ערי הפלשתים המוזכרות בתנ"ך, רק בעזה נשמר המיקום הקדום, אך שמות ארבע הערים האחרות נישאים בשמות ארבעה יישובים שעלו לקרקע לאחר הקמת המדינה - אשדוד, אשקלון, קריית גת וקריית עקרון האטימולוגיה של שמות ערי ישראל היא מגוונת.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ושמות יישובים בישראל · ראה עוד »

שקד מצוי

שָׁקֵד מָצוּי (שם מדעי: Prunus dulcis) הוא מין של עץ המשתייך למשפחת הוורדיים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ושקד מצוי · ראה עוד »

שרגא פייש פישמן

הרב פייש פישמן הרב שרגא פייש פישמן (כ"ח בניסן ה'תקפ"ה, 5 במאי 1826 - כ"ט באייר ה'תרמ"א, 28 במאי 1881) היה רב ודרשן הונגרי יליד בוהמיה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ושרגא פייש פישמן · ראה עוד »

שתי הבבליות

הקתולית על טקסיה השונים אינה אלא כסות מוסווית להמשכה של האלילות הבבלית שתי הבבליות (The two Babylons), בכותרת המשנית פולחן האפיפיור מוכח כפולחן נמרוד ואשתו (The Papal Worship Proved to Be the Worship of Nimrod and His Wife) הוא ספר הגות דתי שפורסם ב-1853 על ידי הכנסייה הפרסביטריאנית הסקוטית החופשית על ידי התאולוג הכומר אלכסנדר היסלופ (1865-1807).

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ושתי הבבליות · ראה עוד »

שלם (אל)

שָׁלֶם (באוגריתית 𐎌𐎍𐎎) הוא אל השקיעה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שחר אל הזריחה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ושלם (אל) · ראה עוד »

שלילת הגשמות

שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ושלילת הגשמות · ראה עוד »

שחר (אל)

שחר (באוגריתית 𐎌𐎈𐎗) הוא אל הזריחה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שלם אל השקיעה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ושחר (אל) · ראה עוד »

שבעה עשר בתמוז

י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »

שירה אוגריתית

לוח חרס מאוגרית ועליו אגדת אקהת האלפבית האוגריתי הוא כתב יתדות, שבו נכתבו האפוסים האוגריתיים. השירה האוגריתית היא ספרות האפוסים שהתגלתה באוגרית החל מ־1928, צפונית ללטקיה בסוריה של ימינו.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ושירה אוגריתית · ראה עוד »

תמר מצוי

תמר מצוי (שם מדעי: Phoenix dactylifera; באנגלית: date palm) הוא מין של צומח מסוג תמר שבמשפחת הדקליים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ותמר מצוי · ראה עוד »

תנת

סמל תנת (מתחת לסמל בעל חמון) על מצבה בקרתחדשת כתובת תנת־עשתרת תנת (בפיניקית: 𐤕𐤍𐤕, נהגה כנראה כ"תִנִּת") הייתה אלה במיתולוגיה הפיניקית ושימשה כאלת ירח ואלה מרכזית בעיר קרתחדשת ובאימפריה שלה. תנת זוהתה עם ארטמיס היוונית ועם יונו קאילסטיס (יונו השמימית) הרומית. תליון של סמל תנת מהמאה ה־11 לפנה"ס התגלה במגידו. אחת ההופעות המוקדמות ביותר של תנת היא בכתובת מצרפת מהמאה ה־7 לפנה"ס המקדישה פסל (סמל) לזוג האלוהי תנת־עשתרת:. כתובת מקרתחדשת המתארת את בנייתם ותיקונם של מקדשים בעיר, וכן שמות שופטיה וכהניה, פותחת בהקדשה:. הריבוי "מקדשים" מעיד בבירור על בניית מקדש לכל אחת מהאלות, בנפרד. לתנת הוקדשו מרבית כתובות הנדר הפיניקיות, לרוב יחד עם בעל חמון. תוארה הנפוץ בכתובות היה "ה תנת פני־בעל", שנכתב בהקדשות בכתיב חסר כ, ולעיתים גם בשייכות כגון. כינוי נוסף שלה שנמצא בכתובות הנדר הוא "אם" או "אמא", כינוי המקביל ככל הנראה לתוארה של אשרה "אם אלים" באוגרית, ואף לתואר השמי "אם גדולה" לאלה האם, כפי שהשתמר בשם amygdalus לשקד מצוי. תוארה הקבוע של תנת "פני בעל", שהופיע גם על מטבע יווני מאשקלון בו נטבע סמל תנת ולידו הכיתוב ΦΑΝΗΒΑΛΟΣ (תעתיק: פַנבּלוֹס), מורה שגם כאשר הפולחן מרוכז סביבה, כוחה נשאב מבעל חמון, והיא פניו. ייתכן שפולחנה קשור במסכות שעליהן סהר, סמל בעל חמון, כלומר ממש פני־בעל, פניו של בעל חמון. סמלה של האלה מופיע על מצבות רבות ומורכב ממשולש שמעליו נמתח קו אופקי ועל קודקודו ניצב עיגול. הסמל מופיע על כתובות נדר פיניקיות רבות המוקדשות לאלה, וכן כאמור על מטבע מאשקלון, ועל משקולת עופרת מדרום לאשדוד ים. הסמל נמצא גם על תליונים רבים, בין השאר ממגידו (הוא התליון העתיק ביותר), אשקלון, תל מיכל, מרשה, צידון ומטוא. בדומה לאשרה בכנען, תנת הייתה מקושרת לייצוגי עצים חיים, במיוחד עצי תמר, לעיתים עם יעלים משני צדדיו (מוטיב העץ והיעלים).

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ותנת · ראה עוד »

תענך

תַּעְנַךְ היה יישוב קדום בצפון השומרון, ששרידיו שוכנים בתל תענך אשר בצד כביש ג'נין–מגידו, כקילומטר מהכפר הערבי תיעניכ המשמר את השם הקדום.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ותענך · ראה עוד »

תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל

יוחנן אהרוני, תולדות ארץ ישראל, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב 1986, עמוד 112 תקופת הברונזה המאוחרת היא אחת התקופות החשובות בהיסטוריה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ותקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל · ראה עוד »

תל אפק (אנטיפטריס)

גן לאומי ירקון, ספטמבר 2016האגם הגדול בתל אפק תֵּל אֲפֵק הוא אתר ארכאולוגי השוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון (שנקרא גם "פארק אפק", על שם אתר זה).

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ותל אפק (אנטיפטריס) · ראה עוד »

תל בית שמש

תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הוא תל קדום הממוקם ממערב לעיר בית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, בין צומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ותל בית שמש · ראה עוד »

תל גזר

ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ותל גזר · ראה עוד »

תיעניכ

תיעניכ (בערבית: تعنّك) הוא כפר פלסטיני בנפת ג'נין שבצפון השומרון, הממוקם כ-13 ק"מ צפונית מערבית לעיר ג'נין.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ותיעניכ · ראה עוד »

לוז (עיר מקראית)

תצלום של הנוף בתל לוז אשר בבית אל המודרנית. לוּז היא עיר במקרא.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ולוז (עיר מקראית) · ראה עוד »

זנות

זנות היא קיום פעילות מינית (לרוב יחסי מין) תמורת תשלום או תמורת טובות הנאה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וזנות · ראה עוד »

זכריה בן יהוידע

זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הֵכֹּהֵן (המאה ה-9 לפנה"ס – המאה ה-9 לפנה"ס) הוא דמות מקראית מתקופת יואש מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וזכריה בן יהוידע · ראה עוד »

ח'ירבת אל-חמאם

ח'ירבת אל־חמאם הוא אתר ארכאולוגי בצפון־מערב השומרון, בו נמצאו ממצאים מתקופת הברזל על התקופה הרומית.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וח'ירבת אל-חמאם · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וחזקיהו · ראה עוד »

חורבת אל כום

חורבת אל כום (חירבת אל כום) היא תל ארכאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של הרי חברון.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וחורבת אל כום · ראה עוד »

חיקסוס

יבנה" בע"מ. חֶקַאוּ־חַ'אסוּת (במצרית קדומה: ḥḳꜣw-ḫꜣswt, "שליטי הארצות הזרות"; ביחיד 𓋾𓈎𓈉 – ḥḳꜣ-ḫꜣswt), חיקסוס או היקסוס (ביוונית: Ὑκσώς או Ὑξώς, היקסוס; או Ύκουσσώς, היקוסּוס) הוא כינוי למערב אסיאתים שהשתלטו על מצרים העתיקה עם התרופפות כוחה של הממלכה התיכונה, בתקופה המכונה "תקופת הביניים השנייה".

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וחיקסוס · ראה עוד »

במה (פולחן)

קישור.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ובמה (פולחן) · ראה עוד »

בס (אל)

תגליף של דמותו של בס מקדש דנדרה, מצרים פסלו של בס, מוצג כיום במוזיאון הלובר, פריז בֶּס או בִּיסוּ היה אל זוטר במיתולוגיה המצרית, בעל דמות ננס גרוטסקי, המגן על הבית, ובייחוד על אימהות ועל לידה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ובס (אל) · ראה עוד »

בעל (אל)

בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ובעל (אל) · ראה עוד »

ברתולומאיוס שפרנגר

שפרנגר, ציור עצמי ברתולומאיוס שפרנגר (בהולנדית: Bartholomeus Spranger; 21 במרץ 1546 – 27 ביוני 1611) היה צייר פלמי, שהתפרסם גם כשרטט, פסל וחרט והיה צייר מבוקש בחצרות מלכים וקיסרים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וברתולומאיוס שפרנגר · ראה עוד »

בריאת העולם

אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ובריאת העולם · ראה עוד »

בשר בחלב

בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ובשר בחלב · ראה עוד »

בוהו

בוהו או באו (ביוונית: Βάαυ) היא האלה האם הבוראת, והלילה הראשוני הקדום מהמיתולוגיה הפיניקית, על פי המקורות ההלניסטים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ובוהו · ראה עוד »

בית אל (יישוב מקראי)

בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

גזרת נלי"ה

גזרת נלי"ה (נחי ל' הפועל י'/ה') היא גזרת פעלים השייכת לשפות השמיות.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וגזרת נלי"ה · ראה עוד »

גדעון בן יואש

גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ הוא דמות מקראית, שעל פי המסופר בספר שופטים היה השופט החמישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים גדעון הציל את ישראל מיד מדיין, עמלק ובני קדם.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וגדעון בן יואש · ראה עוד »

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ודיין (הלכה) · ראה עוד »

המנורה

מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) והמנורה · ראה עוד »

המקדש הכנעני בנהריה

המקדש הכנעני בנהריה הוא שריד של מקדש כנעני מתקופת החיקסוס הנמצא ברחוב המעפילים 30, נהריה, ישראל.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) והמקדש הכנעני בנהריה · ראה עוד »

האלה האם

ונוס מווילנדורף. האלה האם היא אלה המופיעה בשני ייצוגים עיקריים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) והאלה האם · ראה עוד »

האלה העבריה

האלה העבריה הוא ספר משנת 1967 מאת ההיסטוריון והאנתרופולוג היהודי רפאל פטאי, שבו טוען המחבר שמבחינה היסטורית, לדת היהודית בתקופת המקרא היו אלמנטים של פוליתיאיזם, בעיקר פולחן אלות ופולחן של האלה האם, ושאלוהי ישראל נעבד יחד עם "אשתו", האלה אשרה, בפולחן משותף.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) והאלה העבריה · ראה עוד »

הסדר האיאולי

סמירנה (איזמיר של ימינו)הסדר האיאולי הוא אחד מראשוני הסדרים הקלאסיים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) והסדר האיאולי · ראה עוד »

הברית בשכם

הברית בשכם היא, לפי הסיפור המקראי, ברית שנכרתה בעיר שכם שבשומרון בין עם ישראל לה' בתיווכו של יהושע בן נון, במסגרתה סקר יהושע את חסדי ה' עם האומה הישראלית, מתקופת אברהם ועד לכיבוש הארץ וירושתה, ולאחר מכן התחייבו ישראל לשמור אמונים לה' ולהימנע מלעבוד את אלוהי העמים שבארץ כנען וסביבותיה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) והברית בשכם · ראה עוד »

הדת הישראלית הקדומה

כיתובים דתיים מחורבת תימן; חורבת תימן היא אחד האתרים החשובים כמקור לדת הישראלית הקדומה הדת הישראלית הקדומה הוא השם המודרני לאמונות והפולחנים שהתפתחו בישראל ויהודה הקדומות, החל מתקופת ההתנחלות, מתוך האמונות של הכנענים והשמיים הצפון־מערביים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) והדת הישראלית הקדומה · ראה עוד »

ההשערה המדיינית-קינית

"משה ויתרו", ציור משנת 1900 של ג'יימס טיסו לפי שמות פרק י"ח. ההשערה המדיינית-קינית (לפעמים רק ההשערה המדיינית או ההשערה הקינית) היא שם קיבוצי למשפחת השערות בביקורת המקרא ובחקר המקרא, לפיהן האמונה באלוהות יהוה הובאה במקורה לעם ישראל בכנען מאזור מדברי דרומי יותר.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וההשערה המדיינית-קינית · ראה עוד »

היריון באמנות

כל עבודה המציגה היריון נחשבת לעבודת אמנות.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) והיריון באמנות · ראה עוד »

הילל בן שחר

"נפילתו של לוציפר" תחריט מעשה ידי גוסטב דורה, איור של סצנה מתוך "גן העדן האבוד" מאת מילטון, שנת 1866. הֵילֵל בֶּן שָׁחַר הוא כינוי או אפיתט המוזכר בספר ישעיהו בקינה הסאטירית המכונה "המשל על מלך בבל" (שם, ג–כג; "משל" כאן במשמעות דברי לעג, "משל ושנינה").

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) והילל בן שחר · ראה עוד »

ויליאם דיוור

ויליאם ג'פרי דיוור (באנגלית: William G. Dever; נולד ב-27 בנובמבר 1933) הוא ארכאולוג אמריקאי המתמחה בהיסטוריה של המזרח התיכון, הלבנט וישראל בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וויליאם דיוור · ראה עוד »

כתבי אוגרית

לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וכתבי אוגרית · ראה עוד »

כתובות נדר פיניקיות

קירתא, עם סמל סהר, כתובת הקדשה, יד מורמת, סמל תנת וקדוקאוס כתובות נדר פיניקיות, או כתובות אש נדר, הן כתובות חרותות על מצבות שהוקמו על ידי הפיניקים, רובן בעיר קרתחדשת.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וכתובות נדר פיניקיות · ראה עוד »

כתובות חורבת תימן

ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וכתובות חורבת תימן · ראה עוד »

כונתילת עג'רוד

כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וכונתילת עג'רוד · ראה עוד »

יאשיהו

יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ויאשיהו · ראה עוד »

יעל נובי

יעל בנוף מכתש רמון ימין היעל הנובי מיטיב לטפס על סלעים וצוקים יעל נובי (שם מדעי: Capra nubiana) הוא מין של יונק מהסוג יעל שבקבוצת היעלים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ויעל נובי · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית ראשון

עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »

יגאל בן-נון

יגאל בן-נון (נולד ב-1950) הוא היסטוריון, חוקר מקרא, פעיל חברתי ואמן רב-תחומי ישראלי.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ויגאל בן-נון · ראה עוד »

יהוה

יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ויהוה · ראה עוד »

יונה (סוג)

Columba torringtoni יוני ענק Columba leuconota יונה (שם מדעי: Columba) היא סוג של עוף ממשפחת היוניים ובתוכו מספר מינים.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ויונה (סוג) · ראה עוד »

יוהאן פאליזה

יוהאן פאליזה (בגרמנית: Johann Palisa; 6 בדצמבר 1848 – 2 במאי 1925) היה אסטרונום אוסטרי, הוא היה מגלה פורה של אסטרואידים, וגילה 122 אסטרואידים בין השנים 1874 - 1923.

חָדָשׁ!!: אשרה (אלה) ויוהאן פאליזה · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אשרה_(אלה)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »