סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בית החולים הגרמני (ירושלים)

מַדָד בית החולים הגרמני (ירושלים)

מסדר האחיות הדיאקוניסות בית החולים הגרמני, 1939 ביקור חולים" בית החולים הגרמני של האחיות הדיאקוניסיות (בגרמנית: Das deutsche Diakonissen-Krankenhaus) היה מוסד רפואי שפעל בירושלים בעיר העתיקה החל מאמצע המאה ה-19, ולאחר מכן במבנה בפינת הרחובות הנביאים ורחוב שטראוס בירושלים ב-1894. [1]

21 יחסים: מסדר הדיאקוניסות, מערב ירושלים, מקס סנדרצקי, אברהם חן, נעמי כץ, קונרד שיק, רחוב שטראוס, רחוב הנביאים, שאול זימן, תאופיק כנעאן, תומאס מאן, תיאודור זנדל, חצר בנימין בירושלים, בניין שערי צדק הישן, בית חולים זיו, בית החולים זיו, בית החולים ביקור חולים, בית החולים הגרמני, יצחק קצנלנבוגן, ירושלים, ירושלים המחולקת.

מסדר הדיאקוניסות

מסדר הדיאקוניסות (בגרמנית: Diakonisches Werk) הוא מסדר אחיות (כעין נזירות) פרוטסטנטי.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ומסדר הדיאקוניסות · ראה עוד »

מערב ירושלים

מפת ירושלים וגבולותיה מאז 1949 מפגש בין שוטרים ישראלים לליגיונר ירדני על "הקו העירוני" בירושלים. 1950 לערך המונח מערב ירושלים (או ירושלים המערבית, ובפי ירושלמים: "העיר המערבית") מתייחס לחלקה של העיר ירושלים אשר נותר בשליטה ישראלית בעקבות מלחמת העצמאות, להבדיל ממזרח ירושלים שהוא שטח העיר שבין 1948 לבין 1967 היה בשליטת ממלכת ירדן.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ומערב ירושלים · ראה עוד »

מקס סנדרצקי

מקס סנדרצקי סנדרצקי (באמצע) ומטופלים בחצר בית החולים מריאנשטיפט בירושלים, 1872 בית החולים בשנת 2009 ד"ר מקס סנדרצקי (בגרמנית: Max Sandreczky; 1839 - 22 ביוני 1899) היה רופא ילדים, כירורג, מיילד ואיש אשכולות גרמני, שחי בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ומקס סנדרצקי · ראה עוד »

אברהם חן

הרב אברהם יהודה חן (חשון ה'תרל"ח; אוקטובר או נובמבר 1877 - י' בתשרי ה'תשי"ח, אוקטובר 1957) היה בנו של הרב דוד צבי חן, איש הגות, אנרכו-פציפיסט- פעלתן, עסקן, רב וסופר.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ואברהם חן · ראה עוד »

נעמי כץ

נעמי כץ היא חוקרת ריפוי בעיסוק ופרופסור אמריטה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז רפואי הדסה ירושלים, מלמדת בבית הספר לריפוי בעיסוק בקריה האקדמית אונו.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ונעמי כץ · ראה עוד »

קונרד שיק

קוֹנְרָד שִׁיק (בגרמנית: Conrad Schick; 27 בינואר 1822 – 23 בדצמבר 1901) היה אדריכל, ארכאולוג, קרטוגרף, חוקר ארץ ישראל ומיסיונר פרוטסטנטי גרמני שחי ופעל בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) וקונרד שיק · ראה עוד »

רחוב שטראוס

בצלאל, (השלט נמצא על כותל מבנה מעיין שטוב) מצומת האיקסים צפונה, משמאל מעיין שטוב ומימין בית טרבלוס מבתי המסחר המאפיינים את הרחוב מסגד נבי עוכשא תורבת קאמריה בניין ההסתדרות בית הבריאות שטראוס סגנון בינלאומי-ירושלמי בגבול שכונת זיכרון משה בניין זופניק (שטראוס 26) רחוב שטראוס הוא רחוב בירושלים המוביל מרחוב יפו צפונה אל כיכר השבת ומהווה את המשכו הצפוני של רחוב המלך ג'ורג' אחרי הצטלבותו עם רחוב יפו בצומת האיקסים.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ורחוב שטראוס · ראה עוד »

רחוב הנביאים

רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ורחוב הנביאים · ראה עוד »

שאול זימן

שאול זימן (כ"א בסיון ה'תרס"ט, 10 ביוני 1909 – כ"ח באייר ה'תשכ"ג, 22 במאי 1963) היה רופא ישראלי ומנכ"ל משרד הבריאות.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ושאול זימן · ראה עוד »

תאופיק כנעאן

תאופיק כנעאן (בערבית: توفيق كنعان; 24 בספטמבר 1882 - 15 בינואר 1964) היה רופא עור פלסטיני-נוצרי, אתנוגרף, פולקלוריסט וארכאולוג חובב שחי עד 1948 בשכונת מוסררה בירושלים ולאחר מכן עבר למזרח העיר.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ותאופיק כנעאן · ראה עוד »

תומאס מאן

פאול תומאס מאן (בגרמנית: Paul Thomas Mann; 6 ביוני 1875, ליבק, גרמניה – 12 באוגוסט 1955, ציריך, שווייץ) היה סופר, מסאי ומחזאי גרמני.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ותומאס מאן · ראה עוד »

תיאודור זנדל

תיאודור זַנדֶל (בגרמנית: Theodor Sandel; 2 באוקטובר 1845 – 1 ביוני 1902) היה אדריכל טמפלרי, איש המושבה הגרמנית ביפו והמושבה הגרמנית בירושלים, מהבולטים בבוני ירושלים בתקופת היציאה מן החומות במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ותיאודור זנדל · ראה עוד »

חצר בנימין בירושלים

חצר בנימין. תמונה של הנזיר טימון. סוף המאה ה-19. חצר בנימין בירושלים (אכסניית בנימין) הוא שמו של מתחם היסטורי בנוי ברחוב הנביאים מספר 43 בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) וחצר בנימין בירושלים · ראה עוד »

בניין שערי צדק הישן

בית החולים שערי צדק במבט ממגדל סיידוף הסמוך, 2018 חזית המבנה, 2007 מבט מהאגף המזרחי אל החצר הקדמית אבן ראשה מסוגננת בפתח המבנה בניין שערי צדק הישן הוא בניין השוכן על רחוב יפו בירושלים, (מספר 161) ובו פעל משנת 1902 עד לשנת 1980 בית החולים שערי צדק.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ובניין שערי צדק הישן · ראה עוד »

בית חולים זיו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ובית חולים זיו · ראה עוד »

בית החולים זיו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ובית החולים זיו · ראה עוד »

בית החולים ביקור חולים

בית החולים ביקור חולים הוא בית חולים שנוסד באמצע המאה ה-19 בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ובית החולים ביקור חולים · ראה עוד »

בית החולים הגרמני

#הפניה בית החולים הגרמני (ירושלים).

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ובית החולים הגרמני · ראה עוד »

יצחק קצנלנבוגן

יצחק קצנלנבוגן (1896–1971) היה דרמטולוג, פרופסור לדרמטולוגיה בבתי ספר לרפואה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב, ייסד והיה למנהלה הראשון של המחלקה למחלות עור ומין בבית החולים בילינסון.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) ויצחק קצנלנבוגן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) וירושלים · ראה עוד »

ירושלים המחולקת

מפת ירושלים המחולקת, 1948-1967 שלט גבול בסמוך לשכונת ימין משה. ברקע: מגדל דוד, 1951 ירושלים המחולקת, או ירושלים החצויה, הוא שמו של מצב גאו-פוליטי ושל תקופה בת 19 שנה בתולדות ירושלים במאה ה-20, בין מלחמת העצמאות ב-1948 למלחמת ששת הימים ב-1967.

חָדָשׁ!!: בית החולים הגרמני (ירושלים) וירושלים המחולקת · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_החולים_הגרמני_(ירושלים)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »