סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בית הלל ובית שמאי

מַדָד בית הלל ובית שמאי

קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן. [1]

176 יחסים: מאמר (ייבום), מנחת מרחשת, מסכת עדיות, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מעמד האישה ביהדות, מערת הלל, מעלין בקודש ואין מורידין, מצוות עונה, מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל, מראית עין, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מלאכת אוכל נפש, מלאכות בונה וסותר, מחלוקת, מחלוקת הלל ושמאי, מחיצה תלויה, מחילה (משפט עברי), מגילת קהלת, מגילת תענית, מיאון, מים ראשונים, מים שאובים, מישל רבל, א' בשבט, אנטיגנוס איש סוכו, אלישע בן אבויה, אבטליון (זוגות), אבות העולם, אדר, אין אדם מוציא דבריו לבטלה, אין איסור חל על איסור, אין שליח לדבר עבירה, אין דנין אפשר משאי אפשר, איילונית, נערה (הלכה), נגעי אדם, נהמא דכיסופא, נכסי מלוג, סמיכה (קורבן), סוכה, סיני ועוקר הרים, עלייה לרגל, עלייה לרגל (יהדות), עולת ראייה, עובדין דחול, עין חרדלית, פאולוס, פרייה ורבייה, צרת ערווה, ..., צלף קוצני, צדוקים, קריאת שמע, קבר רבי שמעון בר יוחאי, קורבן (יהדות), קידושין, ראשי שנים ביהדות, ראשי תיבות, ראשית הגז, רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רב, רב חנן בר אמי, רב הונא בר יהודה, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן גמליאל ברבי, רבן גמליאל דיבנה, רבן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי, רבא, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי עקיבא, רבי טרפון, רבי זכריה בן אבקולס, רבי ישמעאל, רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, רבי יהושע אוניא, רבי יהושע בן חנניה, רבי יהודה נשיאה, רבי יהודה הנשיא, רבי יוסי ברבי יהודה, רבי יוחנן בן החורני, רואה מחמת תשמיש, רוני ארזי, שמאי הזקן, שמונה עשר דבר, שמירת קדשים, שקר, שקר לבן, שלמי חגיגה, שליחות יד, שביתת כלים, שינוי (משפט עברי), תנאים, תנורו של עכנאי, תענית, תענית צדיקים, תעשה ולא מן העשוי, תרומה גדולה, תלמוד תורה (מצווה), תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, תדיר ושאינו תדיר, ל"ג בעומר, לא תתגודדו, ליל הסדר, ליבאניוס, ט"ו בשבט, ט"ו בשבט (מועד), ט' באדר, טרחא יתירה, טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל, טומאת ארץ העמים, טומאת זב, טומאת זיבה, זכריה פרנקל, חנניה בן חזקיה, חנוכה, חציו עבד וחציו בן חורין, חליצה, חז"ל, חזקיה (פירושונים), ב"ש, בר פלוגתא, ברמינגהאם, ברוב עם הדרת מלך, ברכת בורא מאורי האש, בת קול, בבא בן בוטא, בדיקת עד, בית מדרש פלורליסטי, בית הפרס, בית הלל (פירושונים), בית הלל - הנהגה תורנית קשובה, בית הלל ובית שמאי, גזירות אדריאנוס, גוש חלב, גיור האדומים, דם חטאת, דם בתולים, דוד מנחם (רב), דיאלקטיקה, המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, המתנה בין בשר לחלב, המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, האמת והשלום אהבו, הסיגוף ביהדות, הפקר, הר מירון, התרת נדרים, הלני המלכה, הלל הזקן, הלכה, הלכה למשה מסיני, הלכות סוכה, הטפת דם ברית, החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל, הדלקת נרות חנוכה, הומארניסמו, הואיל, הכנסת כלה, הכרעת רוב בדיינים, היסטוריה אוגוסטה, הילולת רבי שמעון בר יוחאי, כלאי הכרם, כללי מלאכת יום טוב, ככותבת, ימי טוהר, ישראל פרידמן בן-שלום, יחיד ורבים הלכה כרבים, יהדות קונסרבטיבית, יוסף בן מתתיהו, יועזר איש הבירה, יוחנן מגוש חלב, יוכי ברנדס, ייבום, 119–110 לפנה"ס. להרחיב מדד (126 יותר) »

מאמר (ייבום)

בהלכות ייבום, מאמר הוא מעשה קידושין שעושה היבם לפני הייבום: הוא נותן ליבמה כסף או שווה כסף, ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בזיקת יבמין".

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומאמר (ייבום) · ראה עוד »

מנחת מרחשת

פירוש רש"י במסכת מנחות דף סג ע"א. מנחת מרחשת היא מנחת נדבה, שהוקרבה על המזבח בזמן שבית המקדש היה קיים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומנחת מרחשת · ראה עוד »

מסכת עדיות

מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומסכת עדיות · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומסכת ביצה · ראה עוד »

מעמד האישה ביהדות

מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »

מערת הלל

מערת הלל הזקן מבפנים הכניסה למערת הלל מערת הלל (קרויה גם מערת הלל ותלמידיו או מערת הלל ושמאי) היא מערת קבורה וקבר צדיקים המיוחסת להלל הזקן (ובמקורות שונים גם לשמאי הזקן ולתלמידיהם) בסמוך למתחם קבר הרשב"י ומירון.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומערת הלל · ראה עוד »

מעלין בקודש ואין מורידין

מעלין בקודש ואין מורידין הוא כלל הלכתי המבהיר את הסדר בעניינים שבקדושה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומעלין בקודש ואין מורידין · ראה עוד »

מצוות עונה

עונה היא חיוב הלכתי המוטל על הגבר כחלק ממצוות שאר כסות ועונה, שלא למנוע מאשתו את קיום יחסי האישות עימו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומצוות עונה · ראה עוד »

מקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל

לוח המקומות הקדושים (ראשית המאה ה-20) מאת משה בן יצחק מזרחי. סביב הר הבית (כיפת הסלע), מופיעים קבר שמואל, קבר רחל, מערת המכפלה והעיר ירושלים. לוח זכוכית צבוע, מעוטר בנייר מוזהב. הר הבית (מכיוון דרום-מערב) המבנה שעל מערת המכפלה מתפללות בקבר רחל איור של קבר יוסף מהמאה ה-19 תפילה בקבר דוד המלך 250px מתפללות בקבר שמואל הנביא קבר זכריה (מימין) וקבר בני חזיר (משמאל)קברי הסנהדרין בשלהי המאה ה-19 קבר רבן גמליאל ביבנה הבניין שעל קבר רבי מאיר בעל הנס בארץ ישראל ישנם אתרים רבים הנחשבים כמקומות קדושים ליהודים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומקומות קדושים ליהודים בארץ ישראל · ראה עוד »

מראית עין

מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומראית עין · ראה עוד »

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מלאכת אוכל נפש

מלאכת אוכל נפש היא מלאכה הנעשית לשם סיפוק צרכיו הקיומיים של האדם.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומלאכת אוכל נפש · ראה עוד »

מלאכות בונה וסותר

בנייה אסורה בשבת מְלֶאכֶת הַבּוֹנֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, אשר מקורה במלאכת בניית המשכן המתוארת במקרא.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומלאכות בונה וסותר · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומחלוקת · ראה עוד »

מחלוקת הלל ושמאי

#הפניה בית הלל ובית שמאי.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומחלוקת הלל ושמאי · ראה עוד »

מחיצה תלויה

מכללי מחיצה בהלכה, מחיצה תלויה היא מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומחיצה תלויה · ראה עוד »

מחילה (משפט עברי)

במשפט העברי, מחילה היא מעשה קנייני השייך לסוגת הקניינים הנעשים על ידי סילוק בעלות ותביעה משפטית, שהם הפקר, ייאוש, וסילוק, ויש הסוברים שהיא עצמה מדין סילוק.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומחילה (משפט עברי) · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומגילת קהלת · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומגילת תענית · ראה עוד »

מיאון

מיאון הוא מושג בהלכה היהודית שפירושו מחאת יתומה קטנה כנגד נישואיה מדרבנן שעל ידיו היא משתחררת מהנישואין ללא צורך בגט.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומיאון · ראה עוד »

מים ראשונים

נטלה מכסף טהור לנטילת מים ראשונים זהו כינוי בהלכה לנטילת ידיים לפני סעודה עם לחם.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומים ראשונים · ראה עוד »

מים שאובים

מים שאובים בהלכות טומאה וטהרה, מים שאובים הם מים שנשאבו על ידי אדם בכלי שיש לו כלי קיבול.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומים שאובים · ראה עוד »

מישל רבל

מישל רֶבֶל (נולד ב-20 באוגוסט 1938) הוא ביוכימאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ומישל רבל · ראה עוד »

א' בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' שבט היא ברוב השנים פרשת בא.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וא' בשבט · ראה עוד »

אנטיגנוס איש סוכו

אנטיגנוס איש סוכו היה תנא בפתח תקופת הזוגות המוזכר במשנה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואנטיגנוס איש סוכו · ראה עוד »

אלישע בן אבויה

אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש"שנה ופירש".

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואלישע בן אבויה · ראה עוד »

אבטליון (זוגות)

אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואבטליון (זוגות) · ראה עוד »

אבות העולם

אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואבות העולם · ראה עוד »

אדר

אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואדר · ראה עוד »

אין אדם מוציא דבריו לבטלה

בהלכה, אין אדם מוציא דבריו לבטלה הוא כלל האומר כי אדם אינו אומר דברים שאין להם משמעות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואין אדם מוציא דבריו לבטלה · ראה עוד »

אין איסור חל על איסור

בהלכה היהודית, הכלל אין איסור חל על איסור קובע כי לא יכולים לחול שני איסורים שונים על אותו דבר, שכן סברא היא שאין התורה באה לאסור דבר שאסור כבר, והתורה באה לאסור רק דברים המותרים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואין איסור חל על איסור · ראה עוד »

אין שליח לדבר עבירה

אין שליח לדבר עבירה הוא כלל בהלכה, הקובע שהכלל שלוחו של אדם כמותו, המאפשר ביצוע פעולות משפטיות באמצעות שליח, אינו תקף לגבי ביצוען של עבירות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואין שליח לדבר עבירה · ראה עוד »

אין דנין אפשר משאי אפשר

אין דנין אפשר משֶאִי אפשר הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא שלא ניתן ללמוד שלילה של פרט מסוים בהלכה אחת מתוך היקש להלכה אחרת בה הפרט הזה אינו אפשרי טכנית.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואין דנין אפשר משאי אפשר · ראה עוד »

איילונית

איילונית הוא השם שנתנו חז"ל לאישה שאין ביכולתה להרות, עקב פגם מולד הקיים במערכת הרבייה שלה, עוד מיום לידתה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ואיילונית · ראה עוד »

נערה (הלכה)

נערה הוא כינוי הלכתי לבת בטווח הגיל שבין תחילת גידול שער הערווה הנקרא בחז"ל שתי שערות, עד לקבלת סימני בגרות פיזיים, ההופכים אותה לבוגרת, כלומר 12 וחצי.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ונערה (הלכה) · ראה עוד »

נגעי אדם

נגעי אדם מסוגי נגע הצרעת מפורטים במקרא בהרחבה בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ונגעי אדם · ראה עוד »

נהמא דכיסופא

נהמא דכיסופא (ארמית: "לחם של בושה") הוא משל המבטא רעיון מרכזי בהגות היהודית שנועד להסביר את מטרת בריאת העולם וקיום המצוות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ונהמא דכיסופא · ראה עוד »

נכסי מלוג

נִכְסֵי מְלוֹג הם הנכסים שהאישה מביאה איתה כנדוניה מבית אביה לבית בעלה אחרי הנישואים, מתוך כוונה שהגוף-הקרן של הנכסים יישאר שלה והבעל יהיה רשאי לאכול את הפירות, קרי, הרווחים, ואין הבעל מקבל עליהם אחריות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ונכסי מלוג · ראה עוד »

סמיכה (קורבן)

סמיכה ביהדות, סמיכה על הקורבן היא הנחת ידיו של בעל הקורבן על ראש הקורבן, לפני תחילת הקרבתו, תוך הישענות עליו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וסמיכה (קורבן) · ראה עוד »

סוכה

סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וסוכה · ראה עוד »

סיני ועוקר הרים

סִינַי ועוֹקֵר הָרִים הם שני סוגים של תלמידי חכמים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וסיני ועוקר הרים · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ועלייה לרגל · ראה עוד »

עלייה לרגל (יהדות)

עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה לירושלים, באחד משלוש הרגלים כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ועלייה לרגל (יהדות) · ראה עוד »

עולת ראייה

קורבן עולת ראייה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים - פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ועולת ראייה · ראה עוד »

עובדין דחול

השחזת סכין בכלי מקצועי אסורה בכל אופן התמונה להמחשה בלבד. שכן בעץ מחובר אסורה מדרבנן כל השתמשות בשבת ויום טוב. בהלכות שבת, דברים האסורים משום עובדין דחול (מארמית, בעברית: מעשים של חול או מעשי חול) כינוי לפעולות שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חולין ולא אופי 'שבתי', או פעולות אשר נראות כמלאכות ודומות להן.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ועובדין דחול · ראה עוד »

עין חרדלית

עין חרדלית הוא מעיין בגליל המערבי המזין את נחל כזיב.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ועין חרדלית · ראה עוד »

פאולוס

פאולוס מתרסוס (במקור: שאול התרסי) או פאולוס השליח (5-67) היה לפי האמונה הנוצרית והמתואר בברית החדשה אחד מהחשובים שבשליחי ישו על אף שלא היה שייך לשנים-עשר השליחים המקוריים ומעולם לא פגש בישו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ופאולוס · ראה עוד »

פרייה ורבייה

פרייה ורבייה היא אחת ממצוות עשה שבתרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ופרייה ורבייה · ראה עוד »

צרת ערווה

צרת ערווה (מכונה גם צרת הבת) היא כינוי להלכה יסודית בהלכות יבום, לפיה כאשר שתי נשים שהיו נשואות לאיש אחד נצטרכות ליבום, ואחת מהן אסורה ליבם בגלל איסור עריות, אזי גם האשה השנייה, הנקראת "צרה" ואינה אסורה ליבם מצד עצמה, אסורה להתייבם לו מכח האיסור לאשה הראשונה, ולכן היא מותרת מיד להנשא לזר ללא צורך בחליצה, אם אין יבמים נוספים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וצרת ערווה · ראה עוד »

צלף קוצני

צלפונית מפוספסת אוספת צוף מפרח הצלף בשעת דמדומים ניצני הפרחים של הצלף הקוצני צָלָף קוצני (ברבים: צְלָפִים; שם מדעי: Capparis zoharyi) הוא אחד המינים של הסוג צלף, ממשפחת הצְלָפִיִּים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וצלף קוצני · ראה עוד »

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וצדוקים · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וקריאת שמע · ראה עוד »

קבר רבי שמעון בר יוחאי

מקום קברו של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), תנא בן המאה ה-2, הוא נושא שנוי במחלוקת.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וקבר רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קידושין

קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וקידושין · ראה עוד »

ראשי שנים ביהדות

ארבעה ראשי שנים מציינים בהלכה את תחילת השנה בתחומים שונים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וראשי שנים ביהדות · ראה עוד »

ראשי תיבות

International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וראשי תיבות · ראה עוד »

ראשית הגז

ראשית הגז היא מצוות עשה מהתורה לתת לכהן את ראשית הצמר מגז הצאן.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וראשית הגז · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורב · ראה עוד »

רב חנן בר אמי

רב חנן בר אמי היה אמורא שחי בדור השני לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורב חנן בר אמי · ראה עוד »

רב הונא בר יהודה

רב הונא בר יהודה היה אמורא, תלמידו של רב יהודה ורב ששת, מתורתו מצטט רבות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורב הונא בר יהודה · ראה עוד »

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבן גמליאל ברבי

רַבַּן גַּמְלִיאֵל בָּרַבִּי (כלומר, בנו של רבי, נקרא גם רבן גמליאל השלישי) היה נשיא הסנהדרין ותנא במאה ה-3, בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבן גמליאל ברבי · ראה עוד »

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »

רבן גמליאל הזקן

רַבַּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן היה תנא בדור הראשון לתנאים, נשיא הסנהדרין סביב השנים -, 10-50 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבן גמליאל הזקן · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבא · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי טרפון · ראה עוד »

רבי זכריה בן אבקולס

רבי זכריה בן אבקולס (וגם אבקילוס ואולי אמפיקולאוס), היה מחכמי ישראל בתקופת חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי זכריה בן אבקולס · ראה עוד »

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי ישמעאל · ראה עוד »

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

פנים קבר רבי ישמעאל רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה תנא וכהן גדול המוזכר בדברי חז"ל ובאשר לזהותו ההיסטורית עם דמויות אחרות קיימים חילוקי דעות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול · ראה עוד »

רבי יהושע אוניא

רבי יהושע אוניא היה אמורא ארץ ישראלי בן הדור השני או השלישי לאמוראים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי יהושע אוניא · ראה עוד »

רבי יהושע בן חנניה

רבי יהושע בן חנניה הלוי (נקרא לפעמים רבי יהושע) היה תנא בדור השני, ראש ישיבה בפקיעין ומתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי יהושע בן חנניה · ראה עוד »

רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי יהודה נשיאה · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוסי ברבי יהודה

רבי יוסי ברבי יהודה היה תנא בדור האחרון לתנאים, בנו של רבי יהודה, ונכדו של רבי אלעאי.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי יוסי ברבי יהודה · ראה עוד »

רבי יוחנן בן החורני

רבי יוחנן בן החורני (ת) (לעיתים נקרא רבי יוחנן החורני) הוא תנא שחי בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורבי יוחנן בן החורני · ראה עוד »

רואה מחמת תשמיש

בהלכה, רואה מחמת תשמיש (נפוץ בר"ת רמ"ת) הוא השם שניתן לתופעה של אשה המדממת מהנרתיק או מהרחם במהלך או מעט לאחר קיום יחסי אישות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורואה מחמת תשמיש · ראה עוד »

רוני ארזי

רוני ארזי הוא בעלים ומנכ"ל של משרד הפרסום 'משרוקית דיגיטל'.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ורוני ארזי · ראה עוד »

שמאי הזקן

שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי בסוף המאה ה-1 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-1) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושמאי הזקן · ראה עוד »

שמונה עשר דבר

שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושמונה עשר דבר · ראה עוד »

שמירת קדשים

שמירת קדשים היא מצווה מהתורה, לשמור על טהרת הקדשים, שלא יבואו לידי הפסד.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושמירת קדשים · ראה עוד »

שקר

פינוקיו שקר הוא אמירה, טענה או משפט שאינם נכונים - ההפך מהאמת.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושקר · ראה עוד »

שקר לבן

שקר לבן הוא שקר הנאמר מטעמי נימוס או משום דרכי שלום, ולכן היחס אליו סלחני, ולעיתים אוהד, בניגוד ליחס לשקר.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושקר לבן · ראה עוד »

שלמי חגיגה

קורבן שלמי חגיגה הוא אחד משלושת הקורבנות שמתחייב בהם כל אדם מישראל בעלייתו לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים – פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושלמי חגיגה · ראה עוד »

שליחות יד

שליחות יד הוא דין בדיני השומרים, הקובע כי שומר חינם ושומר שכר שהגביהו את החפץ עליו הם שומרים, על מנת להשתמש בו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושליחות יד · ראה עוד »

שביתת כלים

שביתת כלים הוא מונח הלכתי משיטת בית שמאי, המדבר על החלת איסורי המלאכה בשבת גם על כלים שפועלים מעצמם ללא התערבות אדם.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושביתת כלים · ראה עוד »

שינוי (משפט עברי)

שינוי הוא אחד מסוגי הקניין בהלכה, המקנה חפץ לגנב או גזלן, וגורם במקרים מסוימים לכך שהחפץ נחשב שלהם כדי שגם אם יאבד או מחירו ירד לאחר הגנבה, יחויבו לשלם עליו כמחירו המלא.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ושינוי (משפט עברי) · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותנאים · ראה עוד »

תנורו של עכנאי

מעשה תנורו של עכנאי מסופר בתלמוד בבלי (בבא מציעא נט, ב), ועוסק במחלוקת הלכתית בין תנאים בדיני טומאה וטהרה, שהתפתחה לדיון עקרוני בנוגע להסתמכות על מופתים או מסרים אלוהיים (כדוגמת בת קול), במסגרת פסיקת הלכה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותנורו של עכנאי · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותענית · ראה עוד »

תענית צדיקים

תענית צדיקים הן כינוי לתעניות שנהגו לצום יחידים בעם ישראל בימים מסוימים בעקבות אסונות שאירעו במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותענית צדיקים · ראה עוד »

תעשה ולא מן העשוי

תעשה ולא מן העשוי הוא דין במצוות מסוימות שיש צורך ליצור משהו כדי לקיימם.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותעשה ולא מן העשוי · ראה עוד »

תרומה גדולה

תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותרומה גדולה · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם היא מימרה תלמודית של האמורא רבי אלעזר בשם רבי חנינא.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותלמידי חכמים מרבים שלום בעולם · ראה עוד »

תדיר ושאינו תדיר

תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם (או כל התדיר מחבירו קודם את חבירו) הוא כלל בהלכה הקובע כי קיום מצווה שכיחה יותר, קודם לקיום מצווה שכיחה פחות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ותדיר ושאינו תדיר · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ול"ג בעומר · ראה עוד »

לא תתגודדו

לא תתגודדו היא מצוות לא תעשה המופיעה בתורה ועיקרה שלא לפצוע את הגוף בשריטה או בחבורה לאות אבל על המת.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ולא תתגודדו · ראה עוד »

ליל הסדר

שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וליל הסדר · ראה עוד »

ליבאניוס

תמונה דמיונית של ליבאניוס, חיתוך עץ מהמאה ה-18. ליבאניוס (ביוונית: Λιβάνιος; 314 לערך – 392 או 393) היה מורה יווני לרטוריקה של האסכולה הסופיסטית.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וליבאניוס · ראה עוד »

ט"ו בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וט"ו בשבט · ראה עוד »

ט"ו בשבט (מועד)

עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »

ט' באדר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וט' באדר · ראה עוד »

טרחא יתירה

בהלכות שבת וחג, נאסרה טרחא יתירה, הכוללת בתוכה שני איסורים: איסור לעשות מלאכה הנצרכת לצורך החג באופן שמעורבת בו גם טרחא מיותרת לצורך החול, והן טרחא מרובה, גם אם היא לצורך החג.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וטרחא יתירה · ראה עוד »

טחנת קמח עתיקה בארץ ישראל

מאיזו תקופה הטחנה? זיהיתי בעיה רחבה מספר שנים של לא לציין מאיזה תקופה טחנות בתקצירי תמונות טחנת קמח בכוח המים (בלשון המשנה נקראות רחיים של מים) היא מתקן חקלאי שפועל בעזרת אנרגיה של מים זורמים, כאשר מטרתו העיקרית (בעת העתיקה) הייתה יצור קמח על ידי טחינה של מינים של דגניים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וטחנת קמח עתיקה בארץ ישראל · ראה עוד »

טומאת ארץ העמים

טומאת ארץ העמים הוא מושג ביהדות בהלכות טומאה וטהרה, לפיו גזרו חז"ל על השטח שמחוץ להתיישבות היהודית בארץ ישראל בימי בית שני, המכונה 'גבולות עולי בבל', טומאה שדינה כדין טומאת מת, מאחר שבמקום מגורי הנכרים לא הקפידו לקבור את נפליהם בקבר מסודר ומסומן, ובכל מקום היה חשש שתחתיו קבור נפל שמטמא בטומאת מת כמו כל אדם שמת.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וטומאת ארץ העמים · ראה עוד »

טומאת זב

בהלכות טומאה וטהרה, זב הוא איש שיצאה הפרשה מסוימת מאיבר המין שלו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וטומאת זב · ראה עוד »

טומאת זיבה

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת זיבה היא שם כולל לטומאה של מספר אנשים שטומאה יוצאת מגופם וטומאתם שוה: טומאת זב - (בזכר) וטומאת זבה (בנקבה) טומאת נידה וטומאת יולדת, שהן טומאות מהתורה, וטומאת גויים שעליהם גזרו חכמים טומאה כזבים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וטומאת זיבה · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וזכריה פרנקל · ראה עוד »

חנניה בן חזקיה

חנניה בן חזקיה בן גרון הוא תנא שחי בתקופת בית שמאי ובית הלל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וחנניה בן חזקיה · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וחנוכה · ראה עוד »

חציו עבד וחציו בן חורין

חציו עבד וחציו בן חורין הוא מונח הלכתי המתאר עבד כנעני, שהיו לו שני אדונים, שאחד מהם שחררו - ובכך הקנה את חציו, שהיה שייך עד עכשיו לאדון, לעצמו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וחציו עבד וחציו בן חורין · ראה עוד »

חליצה

בהלכה, חליצה היא מצוות עשה, המתקיימת כחלופה לייבום, כשאדם נפטר ללא צאצאים חיים ומותיר אחריו אלמנה ואח אחד או יותר.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וחליצה · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וחז"ל · ראה עוד »

חזקיה (פירושונים)

קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וחזקיה (פירושונים) · ראה עוד »

ב"ש

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וב"ש · ראה עוד »

בר פלוגתא

בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובר פלוגתא · ראה עוד »

ברמינגהאם

ברמינגהאם (באנגלית: Birmingham) היא העיר השנייה בגודלה בממלכה המאוחדת, אחרי לונדון.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וברמינגהאם · ראה עוד »

ברוב עם הדרת מלך

ברוב עם הדרת מלך הוא כלל הלכתי הקובע כי מצווה המתקיימת באופן ציבורי היא חשובה ומהודרת יותר.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וברוב עם הדרת מלך · ראה עוד »

ברכת בורא מאורי האש

ברכה על הנר ברכת בורא מאורי האש היא ברכה שתיקנו חז"ל לברך במוצאי שבת ובמוצאי יום כיפור, בשעה שנהנה מהנר.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וברכת בורא מאורי האש · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובת קול · ראה עוד »

בבא בן בוטא

בבא בן בוטא היה תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובבא בן בוטא · ראה עוד »

בדיקת עד

בדיקת עד היא בדיקה שמבצעת אישה לפי ההלכה היהודית, על מנת לוודא שנפסק הדימום הווסתי שלה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובדיקת עד · ראה עוד »

בית מדרש פלורליסטי

בית מדרש פלורליסטי הוא מוסד או קבוצה אשר עוסקים בלימוד מקורות טקסטואליים יהודיים וישראליים מתוך גישה המעודדת את השמעת הקולות השונים והעמדות השונות בקרב הלומדים ביחס לנושא ולמקורות הנלמדים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובית מדרש פלורליסטי · ראה עוד »

בית הפרס

בהלכות טומאה וטהרה, בֵּית הַפְּרָס הוא שדה שיש בו ספק טומאה או שיש צורך לנהוג בו כבוד המת, באחת משלוש אפשרויות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובית הפרס · ראה עוד »

בית הלל (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובית הלל (פירושונים) · ראה עוד »

בית הלל - הנהגה תורנית קשובה

לוגו ארגון בית הלל בית הלל - הנהגה תורנית קשובה הוא ארגון רבנים ורבניות ציוני דתי ליברלי ישראלי, שהוקם בשנת 2012.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובית הלל - הנהגה תורנית קשובה · ראה עוד »

בית הלל ובית שמאי

קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד".

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וגזירות אדריאנוס · ראה עוד »

גוש חלב

שרידי בית הכנסת בגוש חלב אבטליון בגוש חלב גוש חלב הייתה העיירה החשובה ביותר בגליל העליון היהודי ובירת המנהל של האזור מימי בית שני, ולאורך תקופת המשנה והתלמוד, ונזכרת רבות במקורות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וגוש חלב · ראה עוד »

גיור האדומים

גיור האדומים היה תהליך ייהודם של בני העם האדומי בתקופת ממלכת החשמונאים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וגיור האדומים · ראה עוד »

דם חטאת

דם חטאת הוא כינוי לדם של קרבן חטאת, שעדיין לא נעשית בו מצוות ההקרבה, ולכן עדיין קדושת הקרבן על הדם, דבר הגורם לסטסוסים שונים, המשפיעים בהלכות פיגול, נותר ועוד.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ודם חטאת · ראה עוד »

דם בתולים

דם בתולים הוא דם שיוצא מגופה של בתולה שלא קיימה מעולם יחסי אישות, בעקבות ביתוק קרום הבתולים במהלך יחסי אישות או בדרכים אחרות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ודם בתולים · ראה עוד »

דוד מנחם (רב)

הרב דוד יוסף חיים מנחם (נולד בי"ג באלול ה'תש"ם, 25 באוגוסט 1980) הוא רב קהילה, דרשן ופרשן, חזן, יוצר, מלחין וכותב פיוטים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ודוד מנחם (רב) · ראה עוד »

דיאלקטיקה

250px דיאלקטיקה (מיוונית: διαλεκτική - אומנות השיחה, הדיון או הוויכוח) היא מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ודיאלקטיקה · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והמרד הגדול · ראה עוד »

המתנה בין בשר לחלב

בהלכות כשרות, המתנה בין בשר לחלב היא תקנת חכמים המחייבת המתנה בין אכילת מאכלי בשר למאכלי חלב (במקרה הפוך שטיפת הפה והידיים, ואכילת דבר מה ביניהם, תספיק).

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והמתנה בין בשר לחלב · ראה עוד »

המחלוקת על הסמיכה ביום טוב

סמיכה על הקורבן ביום חג, והאם יש בכך משום אסור השתמשות בבעלי חיים מחלוקת אודות הסמיכה בחג היא מחלוקת עתיקה והראשונה המתועדת בין חכמי ישראל אודות היתר סמיכה על הקרבן בחג.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והמחלוקת על הסמיכה ביום טוב · ראה עוד »

האמת והשלום אהבו

הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ הוא ניב עברי המשמש משפט מסכם בהצגת מחלוקת וקורא לפשרה או לתקשורת חיובית, בדרך של הבנה וקבלה הדדית גם אם תעמוד המחלוקת בעינה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והאמת והשלום אהבו · ראה עוד »

הסיגוף ביהדות

הסיגוף ביהדות הוא שם כולל למגוון פעולות שהמכנה המשותף להם הוא הפגיעה בגוף ובצרכיו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והסיגוף ביהדות · ראה עוד »

הפקר

שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם הכרזה על שולחנות שהוצאו מבית בירושלים כהפקר והזמנה לציבור לקחתם בהלכה, הפקר הוא מעמד קנייני של חפץ, או הליך קנייני שתוצאתו מעמד ההפקר.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והפקר · ראה עוד »

הר מירון

קבר שמאי הזקן בהר מירון עין הזקן ממוזער הר מירון בשלג, מבט מצפון מראה מהר מירון לכיוון דרום מזרח מושב מירון, כפי שנראה מההר הַר מֵירוֹן (בערבית: جبل الجرمق, ג'בל אל־ג'רמק) הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן והרביעי בגובהו בישראל כולה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והר מירון · ראה עוד »

התרת נדרים

ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והתרת נדרים · ראה עוד »

הלני המלכה

קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים חניון גבעתי ליד עיר דוד הלני המלכה (ביוונית: Ἑλένη; נפטרה בסביבות שנת 56 לספירה) הייתה מלכת חַדְיָב שבאשור (ממלכה הידועה גם כאדיאבנה Adiabene) מצפון לסהר הפורה, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והלני המלכה · ראה עוד »

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והלל הזקן · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והלכה · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

הלכות סוכה

סוכה בירושלים, בעלת דפנות עץ להגנה מפני הקור ולהגברת יציבות הסוכה, לשם הידור המצווה. הלכות סוכה, הן כינוי להלכות העוסקות בכשרות מבנה הסוכה כפי הנדרש על פי ההלכה, על מנת שיהיה כשר לשבת בו בחג הסוכות, כפי הציווי המופיע בתורה בכמה מקומות בספר ויקרא ובספר דברים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והלכות סוכה · ראה עוד »

הטפת דם ברית

ברית מילה הטפת דם ברית הוא פעולה הנעשית במקרים בהם אין אפשרות לבצע את תהליך המילה כהלכה, כגון בתינוק שנולד כשהוא נימול, או בגוי נימול שרוצה להתגייר.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והטפת דם ברית · ראה עוד »

החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל

החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל היא החזית בין ישראל לחזבאללה וארגוני טרור פלסטיניים בגבול ישראל–לבנון ובגבול ישראל–סוריה במסגרת מלחמת חרבות ברזל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והחזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

הדלקת נרות חנוכה

ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »

הומארניסמו

אליעזר זמנהוף הומארניסמו (באספרנטו: Homaranismo), בתרגום חופשי, "אנושיות", הוא מילה באספרנטו שבה השתמש מחבר שפת אספרנטו אליעזר לודוויג זמנהוף כדי לתאר את השקפת עולמו על ההתנהגות ויחסי הגומלין בין אדם לאדם.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והומארניסמו · ראה עוד »

הואיל

בהלכה, הואיל הוא כלל יסודי בהלכות יום טוב, האומר שהואיל וקיימת אפשרות לעשות מעשה מסוים בהיתר הלכתי, מותר לעשותו גם ללא היתר מעשי זה, שכן עצם האפשרות לעשות מעשה זה בהיתר מסירה ממנו את האיסור.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והואיל · ראה עוד »

הכנסת כלה

הכנסת כלה היא מצווה ללוות את החתן והכלה לחופה ולשמחם כחלק ממצוות ואהבת לרעך כמוך.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והכנסת כלה · ראה עוד »

הכרעת רוב בדיינים

הכרעת הדין על פי רוב הדיינים היא מצוות עשה מהתורה הקובעת כי במחלוקת בין דיינים מוכרע הדין על פי דעת הרוב.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והכרעת רוב בדיינים · ראה עוד »

היסטוריה אוגוסטה

היסטוריה אוגוסטה (בלטינית: Historia Augusta) היא אוסף של ביוגרפיות של קיסרי רומא בין השנים 117–284 לספירה (מאדריאנוס ועד נומריאנוס וקארינוס) ושל חלק מן השותפים לשלטון, היורשים המיועדים והטוענים לכתר הקיסר בתקופה זו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והיסטוריה אוגוסטה · ראה עוד »

הילולת רבי שמעון בר יוחאי

חגיגות ל"ג בעומר בחצר המערה בשנות ה-20 של המאה ה-20, בהשתתפות ערבים ודרוזים ריקוד מעגלים בכניסה לקבר הרשב"י, 1953. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מתפללים מדליקים נרות בעת הילולת הרשב"י, 1953 החגיגות בחצר המערה, 1962 המונים משתטחים על המצבה בל"ג בעומר ריקודים בחצר קבר רשב"י, בוקר ל"ג בעומר תשע"ו (2016) אזור קבר רשב"י בל"ג בעומר תשס"ו (2006) מקום הדלקת המדורה של חסידי בויאן, 1920 ספר התורה של משפחת עבו הילולת רבי שמעון בר יוחאי נערכת מדי שנה בל"ג בעומר בציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי על הר מירון.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי והילולת רבי שמעון בר יוחאי · ראה עוד »

כלאי הכרם

כרם בשפלת יהודה כלאי הכרם הם מסוגי הכלאיים האסורים מהתורה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וכלאי הכרם · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

ככותבת

ככותבת הגסה או ככותבת הוא אחד משיעורי תורה המגדיר את הכמות המינימלית שאסורה באכילה ביום כיפור, והאוכלה במזיד ביום הכיפורים תוך כדי אכילת פרס ענוש כרת, כמאמר הכתוב ב: "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ".

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וככותבת · ראה עוד »

ימי טוהר

בהלכה, ימי טוהר אלו ימים בהם יולדת הרואה דם מרחמה אינה נטמאת מכך ככל נידה או זבה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וימי טוהר · ראה עוד »

ישראל פרידמן בן-שלום

"טיש" בביתו הרב פרידמן בן-שלום בטיול עם תלמידיו הרב פרידמן בן-שלום בברכה בחתונה הרב ד"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן בן שלום (כ"ט בחשוון ה'תרפ"ד, 8 בנובמבר 1923 - ה' באייר ה'תשע"ז, 1 במאי 2017) היה דוקטור להיסטוריה ומרצה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון, ראש ישיבת ההסדר 'אהבת ישראל' בנתיבות.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וישראל פרידמן בן-שלום · ראה עוד »

יחיד ורבים הלכה כרבים

יחיד ורבים הלכה כרבים הוא מצווה מהתרי"ג מצוות וכלל בפסיקת ההלכה במשפט העברי, לפיו בכל מחלוקת שבין חכמי ישראל יש להכריע את ההלכה כדעת הרוב.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ויחיד ורבים הלכה כרבים · ראה עוד »

יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יועזר איש הבירה

יועזר איש הבירה היה תנא מתלמידי בית שמאי, חי במאה הראשונה לספירה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ויועזר איש הבירה · ראה עוד »

יוחנן מגוש חלב

שרידי בית כנסת עתיק בגוש חלב, עירו של יוחנן יוחנן מגוש חלב (שמו המלא: יוחנן בן לוי) היה ממנהיגי המרד הגדול ברומאים, במאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ויוחנן מגוש חלב · ראה עוד »

יוכי ברנדס

יוכי (יוכבד) ברנדס (נולדה ב-19 בפברואר 1959) היא סופרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ויוכי ברנדס · ראה עוד »

ייבום

מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי וייבום · ראה עוד »

119–110 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 119 – 110 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בית הלל ובית שמאי ו119–110 לפנה"ס · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

בית שמאי, בית שמאי ובית הלל, בית הלל, הלל ושמאי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_הלל_ובית_שמאי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »