סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בית העלמין היהודי ביפו

מַדָד בית העלמין היהודי ביפו

בית העלמין היהודי ביפו, דצמבר 2021 סביבת בית העלמין - אמירי העצים שבו נראים משמאל שער הכניסה לבית העלמין היהודי הישן ביפו בית העלמין היהודי ביפו, הידוע גם בכינוי "בית-הקברות עג'אמי", הוא בית עלמין יהודי השוכן ליד המפגש בין רחוב יהודה מרגוזה לרחוב יהודה הימית בשכונת עג'מי ביפו, ובצמוד מדרום לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה. [1]

18 יחסים: אהרן עזריאל, קפדוקיה, שמעון מויאל, שמעון פרנקל, שלמה אבולעפיה, תל אביב-יפו, בית הסראייה הישן (יפו), בית הקברות טרומפלדור, בית הקברות היהודי ביפו, גן העצמאות (תל אביב), היסטוריה של תל אביב, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, יפו, יפו העתיקה, יחיאל בכר, יהודה מרגוזה, יהודה גור, יוסף ארוואץ.

אהרן עזריאל

הרב אהרן עזריאל, (ה'תקע"ט, 1818 – ט' בסיון ה'תרל"ט, 3 במאי 1879) היה מקובל ארץ ישראלי, ראש ישיבת המקובלים בית-אל בעיר העתיקה בירושלים בין השנים ה'תרל"א–ה'תרל"ט (1871–1879).

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ואהרן עזריאל · ראה עוד »

קפדוקיה

העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו וקפדוקיה · ראה עוד »

שמעון מויאל

שער ה-"צוות אל עות'מאניה" שמעון מוֹיָאל (בערבית: شمعون يوسف مويال; 1866 – 16 ביוני 1915) היה רופא, מתרגם ועיתונאי בן היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ושמעון מויאל · ראה עוד »

שמעון פרנקל

ד"ר שמעון פרנקל, (1809 - 1 בנובמבר 1880) היה הרופא העברי הראשון, מייסד המרפאה העברית הראשונה ב- ארץ ישראל (בירושלים), ומייסדו של בית החולים היהודי הראשון בארץ-ישראל (בירושלים), בדצמבר 1843.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ושמעון פרנקל · ראה עוד »

שלמה אבולעפיה

שלמה ורבקה אבולעפיה בצעירותם בית רבקה ושלמה אבולעפיה ברחוב שלוש בשכונת נווה צדק שלמה אבולעפיה (1865, ה'תרכ"ה, ביירות – 15 בפברואר 1909, י"ט בשבט ה'תרס"ט, יפו) היה נצר למשפחת אבולעפיה וממייסדי שכונת אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ושלמה אבולעפיה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ותל אביב-יפו · ראה עוד »

בית הסראייה הישן (יפו)

החזית המערבית של הבניין התיאטרון הערבי-עברי ביפו בית הסארייה הישן ביפו העתיקה הוא מבנה הניצב ברחוב מפרץ שלמה, אשר שימש בעבר כמקום מושבו של המושל העות'מאני בעיר.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ובית הסראייה הישן (יפו) · ראה עוד »

בית הקברות טרומפלדור

בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »

בית הקברות היהודי ביפו

#הפניה בית העלמין היהודי ביפו.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ובית הקברות היהודי ביפו · ראה עוד »

גן העצמאות (תל אביב)

בריכת נוי בגן העצמאות עם פסיפס של שמעון צבר חלקו הצפוני של הגן גן העצמאות הוא פארק לחוף הים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו וגן העצמאות (תל אביב) · ראה עוד »

היסטוריה של תל אביב

הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר השנייה בגודלה בישראל, לאחר ירושלים.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו והיסטוריה של תל אביב · ראה עוד »

היישוב היהודי ביפו בעת החדשה

חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ויפו · ראה עוד »

יפו העתיקה

יפו העתיקה במבט לילי מהיםרחוב הצורפים ביפו העתיקה הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני פרנציסקנית - צילום מגן הפסגה התקופה העות'מאנית בית הסראייה הישן בית הכלא הישן מתחם יפו העתיקה (בערבית: يافا العتيقه) הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ויפו העתיקה · ראה עוד »

יחיאל בכר

חכם יחיאל בכר, יליד חברון, איש היישוב הוותיק, ומחלוצי היישוב היהודי ביפו.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ויחיאל בכר · ראה עוד »

יהודה מרגוזה

הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה יהודה מרַגוּזָה (1783 - י"ז באב תרל"ט, 6 באוגוסט 1879) היה רב אשר ייסד בשנת 1825 בשליחות רבני ירושלים את הקהילה היהודית ביפו אשר ממנה צמחה העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ויהודה מרגוזה · ראה עוד »

יהודה גור

אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ויהודה גור · ראה עוד »

יוסף ארוואץ

הרב יוסף ארווּאץ (1847 – 1924) היה שד"ר ואיש ציבור מרוקאי-ירושלמי, מורה צדק, ממנהיגי ועד העדה המערבית בירושלים וחבר בית הדין שלה, ממייסדי שכונת אבן ישראל בעיר ואב בית הדין של העדה הספרדית ביפו.

חָדָשׁ!!: בית העלמין היהודי ביפו ויוסף ארוואץ · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

בית הקברות עג'מי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_העלמין_היהודי_ביפו

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »