סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

במות

מַדָד במות

#הפניה במה (פולחן). [1]

66 יחסים: מניין המצוות על פי ספר החינוך, מניין המצוות על פי הרמב"ם, מצפה (עיר מקראית), מציאת ספר התורה בימי יאשיהו, מקדש חוניו, משכן נוב, משכן גלגל, משכן גבעון, מתנות כהונה, מטפחת ספרים, מזבח הר עיבל, מוצא ביתא ישראל, מורידין ולא מעלין, אקזיט (פסטיבל), אשנונה, אחז, אברהם בירן, אבשלום, איסור הקמת מצבה, נוב (עיר מקראית), עת לעשות לה' הפרו תורתך, עלייה לרגל, עלייה לרגל (יהדות), עבודה זרה, עבירה לשמה, עונש מוות ביהדות, קורבן, קורבן (יהדות), קינת דוד, רפורמת יאשיהו, ריכוז הפולחן, שלמה, שחוטי חוץ, תרגום דברי הימים, תל מגידו, תל ערד, תהילים ע"ח, תומאס רמר, טומאה וטהרה, טיעון העד (יהדות), חלום שלמה בגבעון, חזקיהו, חורבת ניסיה, במה (פירושונים), בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר, ביד'ת א-שעב, גבעת משואה, דוח המלך דוד, ..., דוד צבי הופמן, המשכן, הארדבאס, הקרן לחקר ארץ ישראל, הר המשחה, הר הזיתים, הדת הישראלית הקדומה, הוראת שעה (הלכה), היסטוריה של ירושלים, כמוש, כל נדרי, כונתילת עג'רוד, יאשיהו, ירמיהו, ירושלים בתקופת בית ראשון, יגאל בן-נון. להרחיב מדד (16 יותר) »

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.

חָדָשׁ!!: במות ומניין המצוות על פי ספר החינוך · ראה עוד »

מניין המצוות על פי הרמב"ם

מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה לרמב"ם מניין תרי"ג מצוות לפי הרמב"ם הוא מניין כל מצוות התורה (תרי"ג).

חָדָשׁ!!: במות ומניין המצוות על פי הרמב"ם · ראה עוד »

מצפה (עיר מקראית)

מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: במות ומצפה (עיר מקראית) · ראה עוד »

מציאת ספר התורה בימי יאשיהו

שפן מקריא ליאשיהו את הכתוב בספר, ציור משנת 1873 יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד. מציאת ספר התורה בימי יאשיהו הוא סיפור מקראי המופיע בספר מלכים ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: במות ומציאת ספר התורה בימי יאשיהו · ראה עוד »

מקדש חוניו

שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.

חָדָשׁ!!: במות ומקדש חוניו · ראה עוד »

משכן נוב

משכן נוב היה מבנה מקודש שהוקם, על פי המקרא, בעיר נוב, לאחר חורבן משכן שילה.

חָדָשׁ!!: במות ומשכן נוב · ראה עוד »

משכן גלגל

משכן גִּלְגָּל הוא מבנה מקודש שנבנה עם הכניסה לארץ ישראל והעלייה מנהר הירדן, בסביבות שנת 1272 לפנה"ס (ב'תפ"ח ליצירה).

חָדָשׁ!!: במות ומשכן גלגל · ראה עוד »

משכן גבעון

משכן גבעון היה מבנה מקודש שנבנה לאחר חורבן המשכן בנוב, בערך בשנת 876 לפסה"נ (או כ-200 שנים קודם לפי מניין שנות המלוכה עד חורבן ביהמ"ק).

חָדָשׁ!!: במות ומשכן גבעון · ראה עוד »

מתנות כהונה

המונח "מתנות כהונה" מציין בלשון חז"ל את כל המתנות שניתנות מהתורה לכהנים.

חָדָשׁ!!: במות ומתנות כהונה · ראה עוד »

מטפחת ספרים

מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).

חָדָשׁ!!: במות ומטפחת ספרים · ראה עוד »

מזבח הר עיבל

מבט מהאוויר על האתר שזוהה על ידי זרטל כמזבח הר עיבל. ברקע נראים הרי השומרון. מבט עילי על האתר. ניתן לראות את תבנית המבנה, וכן את העלייה שאותה זיהה זרטל עם הכבש שהוביל אל המזבח במעמד הברכה והקללה. מבט ממערב: נראים הבמה המרכזית, הכבש העולה אליה, ה"סובב" והקיר המערבי של החצר הפנימית, המהווה את המשכו של ה"סובב" מזבח הר עיבל (גם: אתר הר עיבל, האתר הפולחני בהר עיבל, או "מזבח יהושע") הוא אתר ארכאולוגי, השוכן על השלוחה הצפונית-מזרחית של הר עיבל, בגובה 785 מטר מעל פני הים (הפסגה היא בגובה כ-940 מטר מעל פני הים).

חָדָשׁ!!: במות ומזבח הר עיבל · ראה עוד »

מוצא ביתא ישראל

ההתיישבות היהודית לחופי הים האדום החלה כבר בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: במות ומוצא ביתא ישראל · ראה עוד »

מורידין ולא מעלין

מורידין ולא מעלין הוא כינוי להלכה המורה היתר לגרימת מוות למוסר, מין ומשומד.

חָדָשׁ!!: במות ומורידין ולא מעלין · ראה עוד »

אקזיט (פסטיבל)

exit 2015 בהופעה של Martin Garrix אקזיט הוא פסטיבל מוזיקה שמתקיים בקיץ במבצר פטרוברדין בעיר נובי סאד שבסרביה.

חָדָשׁ!!: במות ואקזיט (פסטיבל) · ראה עוד »

אשנונה

קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל המקדש המרובע בתל אסמר -ממלכת אשנונה המקדש הסגלגל בחפג'ה - ממלכת אשנונה פסל מתפלל אשר נמצא במקדש המרובע בתל אסמר תקופת השושלת הקדומה (2750 -2600 לפנה"ס) אֵשְנוּנָה הייתה ממלכה זעירה, שתחילתה בשומר בתקופת הממלכה הקדומה באלף השלישי לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: במות ואשנונה · ראה עוד »

אחז

אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה היה מלך יהודה אשר שלט בממלכת יהודה במשך תקופה של כמעט 20 שנה, לאחר שלטונם של עוזיהו סבו ויותם אביו ולפני שלטונו של חזקיהו בנו.

חָדָשׁ!!: במות ואחז · ראה עוד »

אברהם בירן

אברהם בירן (23 באוקטובר 1909 - 16 בספטמבר 2008) היה מאבות הארכאולוגיה המקראית בישראל, תלמידו של ויליאם פוקסוול אולברייט.

חָדָשׁ!!: במות ואברהם בירן · ראה עוד »

אבשלום

בקתדרלה של סיינה. בוהמי מהמאה ה-14 על פי המקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך.

חָדָשׁ!!: במות ואבשלום · ראה עוד »

איסור הקמת מצבה

איסור הקמת מצבה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה אסור להקים מצבה, כלומר מקום מכובד המשמש לפולחן.

חָדָשׁ!!: במות ואיסור הקמת מצבה · ראה עוד »

נוב (עיר מקראית)

ציור העיר נוב באנציקלופדיה התנ"כית ארכימנדריט ניקיפור (1892) נוב (במקרא כתוב נֹב) היא עיר מקראית הממוקמת בנחלת שבט בנימין.

חָדָשׁ!!: במות ונוב (עיר מקראית) · ראה עוד »

עת לעשות לה' הפרו תורתך

עת לעשות לה' הפרו תורתך הוא פסוק מפרק קי"ט בתהילים, שנדרש על פי חז"ל שלעיתים על מנת לשמר את קיום התורה והמצוות (.

חָדָשׁ!!: במות ועת לעשות לה' הפרו תורתך · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: במות ועלייה לרגל · ראה עוד »

עלייה לרגל (יהדות)

עלייה לרגל היא הפעולה של עלייה לירושלים, באחד משלוש הרגלים כלומר, החגים, שנקראו כך על פי הפסוק "שלוש רגלים תחוג לי בשנה" פסח, שבועות וסוכות.

חָדָשׁ!!: במות ועלייה לרגל (יהדות) · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: במות ועבודה זרה · ראה עוד »

עבירה לשמה

חצור, אויב ישראל, כדי להורגו ולהציל את ישראל. עֲבֵרָה לִשְׁמָהּ הוא מונח תלמודי, הקובע שעבירה שנעשתה ממניעים ולמטרה טובה, חשובה יותר ממצווה שנעשתה מתוך מניעים זרים.

חָדָשׁ!!: במות ועבירה לשמה · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: במות ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: במות וקורבן · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: במות וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קינת דוד

אנדרטת "הצבי ישראל" שעל עמדת הסנטוריום ליד קיבוץ קריית ענבים. יצירה של הפסל מיכאל כץ. השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל" קינת דוד היא הקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן לאחר מותם בקרב מול הפלשתים שנערך על הר הגלבוע.

חָדָשׁ!!: במות וקינת דוד · ראה עוד »

רפורמת יאשיהו

רפורמת יאשיהו היתה רפורמה פולחנית חשובה המתוארת במקרא שנערכה בימי יאשיהו מלך יהודה, בעקבות מציאת ספר תורה קדום במקדש לכאורה.

חָדָשׁ!!: במות ורפורמת יאשיהו · ראה עוד »

ריכוז הפולחן

חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בספר דברים המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.

חָדָשׁ!!: במות וריכוז הפולחן · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: במות ושלמה · ראה עוד »

שחוטי חוץ

איסור שחוטי חוץ הוא איסור הלכתי לשחוט קורבן מחוץ לבית המקדש ("המקום אשר יבחר ה'") או להקריב אותו שם.

חָדָשׁ!!: במות ושחוטי חוץ · ראה עוד »

תרגום דברי הימים

תרגום דברי הימים, הידוע גם כתרגום רב יוסף, הוא תרגום ארמי לדברי הימים.

חָדָשׁ!!: במות ותרגום דברי הימים · ראה עוד »

תל מגידו

שער העיר הכנעני בכניסה לתל מגידו תל מגידו (בערבית: تل المتسلم, תל אל-מֻתַסַלִם – "תל המושלים") הוא מהאתרים הארכאולוגיים הראשונים שנחפרו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: במות ותל מגידו · ראה עוד »

תל ערד

תל ערד - תל המצודות מראה המקדש (הדביר או קודש הקודשים) המזבח בתל המצודות תעלת מים בתל תֵּל עֲרָד הוא אתר ארכאולוגי בנגב המזרחי, כ-8 ק"מ מערבית לעיר ערד.

חָדָשׁ!!: במות ותל ערד · ראה עוד »

תהילים ע"ח

תהילים ע"ח הוא המזמור ה-78 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-77 במספר).

חָדָשׁ!!: במות ותהילים ע"ח · ראה עוד »

תומאס רמר

תומאס רמר (בגרמנית: Thomas Römer; נולד ב-13 בדצמבר 1955) הוא חוקר מקרא, פילולוג, בלשן והיסטוריון גרמני.

חָדָשׁ!!: במות ותומאס רמר · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: במות וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טיעון העד (יהדות)

בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.

חָדָשׁ!!: במות וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

חלום שלמה בגבעון

לוקה ג'יורדאנו. מוצג במוזיאון הפראדו, מדריד חֲלוֹם שְׁלֹמֹה בְּגִבְעוֹן הוא סיפור מקראי המופיע ב.

חָדָשׁ!!: במות וחלום שלמה בגבעון · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: במות וחזקיהו · ראה עוד »

חורבת ניסיה

חורבת ניסיה היא אתר ארכאולוגי בתחומי היישוב פסגות בהרי בנימין.

חָדָשׁ!!: במות וחורבת ניסיה · ראה עוד »

במה (פירושונים)

במה (או בימה) היא אזור מוגבה כדי שהציבור יוכל לראות את המתרחש עליו.

חָדָשׁ!!: במות ובמה (פירושונים) · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: במות ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: במות ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר

מרכז בית הכנסת לאחר חשיפתו ושחזורו החלקי, אוקטובר 2007 בית הכנסת עם השלמת הקומה הראשונה (ספטמבר 2012) תבליט בצורת מנורה בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר הוא בית כנסת עתיק מתקופת המשנה והתלמוד שנחשף בדרום רמת הגולן באתר אום אל-קנאטר סמוך למושב נטור.

חָדָשׁ!!: במות ובית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר · ראה עוד »

ביד'ת א-שעב

ביד'ת א-שעב הוא אתר ארכאולוגי בבקעת הירדן, דרומית-מערבית למושב ארגמן.

חָדָשׁ!!: במות וביד'ת א-שעב · ראה עוד »

גבעת משואה

גִּבְעַת מַשּׂוּאָה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים.

חָדָשׁ!!: במות וגבעת משואה · ראה עוד »

דוח המלך דוד

דוח המלך דוד (בגרמנית: Der König David Bericht) הוא רומן היסטורי מאת הסופר היהודי המזרח-גרמני שטפן היים שיצא לאור ב-1972.

חָדָשׁ!!: במות ודוח המלך דוד · ראה עוד »

דוד צבי הופמן

רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".

חָדָשׁ!!: במות ודוד צבי הופמן · ראה עוד »

המשכן

איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.

חָדָשׁ!!: במות והמשכן · ראה עוד »

הארדבאס

הארדבאס (באנגלית: HardBass, ברוסית: хардбасс, מבוטא "חארדבאס") הוא תת-ז'אנר מוזיקלי של מוזיקה אלקטרונית, שהומצא ברוסיה, ברוסטוב על הדון ב-שנות ה-90 המאוחרות.

חָדָשׁ!!: במות והארדבאס · ראה עוד »

הקרן לחקר ארץ ישראל

לוגו הקרן סלע שעליו סימנו אנשי הקרן בראשית המאה ה-20 נקודת יחוס למדידת גובה פני ים המלח מפת הקרן לירושלים וסביבתה שרטוט של הר הבית שנערך בידי וורן שער ה-PEQSt מיולי 1900 הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF), שכדי להבדיל בינה לבין קרנות אחרות בעלות שם דומה, יש המכנים אותה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל היא ארגון שהוקם ב-1865 במטרה לחקור את ארץ ישראל והלבנט.

חָדָשׁ!!: במות והקרן לחקר ארץ ישראל · ראה עוד »

הר המשחה

הר המשחה או הר המשחית הוא שמו של הר הזיתים בתלמוד ובמדרש.

חָדָשׁ!!: במות והר המשחה · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: במות והר הזיתים · ראה עוד »

הדת הישראלית הקדומה

כיתובים דתיים מחורבת תימן; חורבת תימן היא אחד האתרים החשובים כמקור לדת הישראלית הקדומה הדת הישראלית הקדומה הוא השם המודרני לאמונות והפולחנים שהתפתחו בישראל ויהודה הקדומות, החל מתקופת ההתנחלות, מתוך האמונות של הכנענים והשמיים הצפון־מערביים.

חָדָשׁ!!: במות והדת הישראלית הקדומה · ראה עוד »

הוראת שעה (הלכה)

בהלכה היהודית, הוראת שעה היא פסק הלכה של הסנהדרין, של נביא או של גדול הדור, שלא כפי הדין הנוהג תמיד, שנקבע לזמן מוגבל, בשל נסיבות מיוחדות.

חָדָשׁ!!: במות והוראת שעה (הלכה) · ראה עוד »

היסטוריה של ירושלים

ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).

חָדָשׁ!!: במות והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »

כמוש

כְּמוֹשׁ (לפי ניקוד המקרא; באבלאית: dkà-mi/me-iš,, באוגריתית: 𐎑𐎑𐎟𐎆𐎟𐎋𐎎𐎘 – טֿטֿ ו כמתֿ, במואבית: 𐤊𐤌𐤔 – כמש) היה האל הלאומי של מואב.

חָדָשׁ!!: במות וכמוש · ראה עוד »

כל נדרי

תפילת כל נדרי, שנות ה-50 של המאה ה-20, טורונטו 118927775 כָּל נִדְרֵי (פירוש האתחלתה בארמית: "כל הנדרים") היא הכְרזה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום הכיפורים ובה הודעה פומבית על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים.

חָדָשׁ!!: במות וכל נדרי · ראה עוד »

כונתילת עג'רוד

כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני.

חָדָשׁ!!: במות וכונתילת עג'רוד · ראה עוד »

יאשיהו

יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.

חָדָשׁ!!: במות ויאשיהו · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: במות וירמיהו · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית ראשון

עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: במות וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »

יגאל בן-נון

יגאל בן-נון (נולד ב-1950) הוא היסטוריון, חוקר מקרא, פעיל חברתי ואמן רב-תחומי ישראלי.

חָדָשׁ!!: במות ויגאל בן-נון · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/במות

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »