סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בנימין מינץ

מַדָד בנימין מינץ

בנימין מינץ (ראשון משמאל) עם אישים נוספים בפתיחת טקס השבעתו של יצחק בן-צבי כנשיא מדינת ישראל השני, דצמבר 1952, צבע מקורי בנימין מִינץ (י"ג בטבת ה'תרס"ג, 12 בינואר 1903 – ד' בסיוון ה'תש"ך, 30 במאי 1961) היה חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל ופעיל ציבור. [1]

60 יחסים: ממשלת ישראל השלישית, ממשלת ישראל התשיעית, משרד התקשורת, מוות, מינץ, אליהו ששון, אברהם מרדכי אלתר, אברהם יהודה גולדראט, אגודת ישראל, נשיאות הכנסת, נתן בירנבוים, עיירתי בלז, פועלי אגודת ישראל, קרוטושין, קלמן כהנא, רמות אלון, רחוב ירושלים (חיפה), שערים, שלמה ניצן (שחקן), שלמה יעקב גרוס, שבתי בס, שושלת נשכיז, ט"ו בסיוון, חסידות מונסטריץ', חסידות גור, חזית דתית תורתית, חוק השבות, גרשום הרפנס, דאס יודישע טאגבלאט, ה'תרס"ג, ה'תשכ"א, הסכם רוטציה, העסק הביש, התעמולה הישראלית, הלל ברוקנטל, החלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952, החזית הדתית המאוחדת, החברה לקניית אדמת יריחו, הבחירות לכנסת השנייה, הכנסת הראשונה, הכנסת הרביעית, הכנסת השנייה, הכנסת השלישית, ועד ההצלה של הסוכנות היהודית, ועדת הסמל והדגל, ועדת הפנים והגנת הסביבה, כביש 436, י"ג בטבת, יעקב רחביה, ישראל חריף מסטנוב, ..., ישראל ברזילי, יחס החרדים לציונות, יד בנימין, יד ושם, יהושע השיל רבינוביץ, יהודה מאיר שפירא, יוסף ספיר, 12 בינואר, 1961 בישראל, 30 במאי. להרחיב מדד (10 יותר) »

ממשלת ישראל השלישית

ממשלת ישראל השלישית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-8 באוקטובר 1951 עד 24 בדצמבר 1952, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וממשלת ישראל השלישית · ראה עוד »

ממשלת ישראל התשיעית

ממשלת ישראל התשיעית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-17 בדצמבר 1959 עד 2 בנובמבר 1961, והושבעה עם היבחרה של הכנסת הרביעית.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וממשלת ישראל התשיעית · ראה עוד »

משרד התקשורת

טלפון חוגה ישראלי שנופק על ידי המשרד בין שנות השישים לשנות השמונים. על חוגת הטלפון מוטבע סמל דואר ישראל - הצבי הדוהר משרד התקשורת הוא משרד ממשלתי בישראל, אשר אחראי על כלל תחומי התקשורת במדינה, בכללם טלוויזיה, רדיו, אינטרנט, טלפון, סלולרי, דואר ועוד.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ומשרד התקשורת · ראה עוד »

מוות

תמונה של מלאך המוות המוצג כשלד נושא חרמש ושעון חול. לוח מודעות אבל מוות הוא מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו, והופך לגופה.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ומוות · ראה עוד »

מינץ

מינץ – שם משפחה יהודי אשכנזי שהוא שיבוש של שם העיר מיינץ שבגרמניה (מגנצא).

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ומינץ · ראה עוד »

אליהו ששון

אליהו ששון (2 בפברואר 1902, כ"ה בשבט ה'תרס"ב – 8 באוקטובר 1978, ז' בתשרי ה'תשל"ט) היה דיפלומט, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ואליהו ששון · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם יהודה גולדראט

אברהם יהודה גולדראט (1912 - 17 ביוני 1973) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם סיעת החזית הדתית המאוחדת כנציג פועלי אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ואברהם יהודה גולדראט · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ואגודת ישראל · ראה עוד »

נשיאות הכנסת

משכן הכנסת נשיאות הכנסת היא הגוף המנהל את סדרי הדיונים בכנסת.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ונשיאות הכנסת · ראה עוד »

נתן בירנבוים

נתן בירנבוים (לעיתים: בירנבאום; בגרמנית: Nathan Birnbaum; י' באייר ה'תרכ"ד, 16 במאי 1864 – כ"א בניסן ה'תרצ"ז, 2 באפריל 1937), שנודע, בין היתר, בשם העט מתתיהו אחר, היה הוגה דעות יהודי.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ונתן בירנבוים · ראה עוד »

עיירתי בלז

עיירתי בֶּלז (במקור ביידיש: מיַין שטעטעלע בעלז; בתרגום הפולני: Miasteczko Bełz) הוא פזמון יידי מפורסם משנות ה-30 המבטא יחס נוסטלגי לחיים היהודיים בעיירה בלץ (באלטי) שבבסרביה (לעיתים קרובות מיוחס הפזמון בטעות לעיירה בלז שבאוקראינה) בצורת געגועים כלליים לבית הילדות ולתמימות הנעורים.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ועיירתי בלז · ראה עוד »

פועלי אגודת ישראל

פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »

קרוטושין

קרוטושין (בפולנית: Krotoszyn; בגרמנית: Krotoschin ביידיש: קראטשין או קראטאשין) היא עיירה במחוז פוזנן שבפולין.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וקרוטושין · ראה עוד »

קלמן כהנא

הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע – י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וקלמן כהנא · ראה עוד »

רמות אלון

שדרות גולדה מאיר בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים דרום-מערב השכונה, מעל נחל שמואל רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ורמות אלון · ראה עוד »

רחוב ירושלים (חיפה)

רחוב ירושלים הוא רחוב בהדר הכרמל בחיפה.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ורחוב ירושלים (חיפה) · ראה עוד »

שערים

שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים התרצ"ה–התשמ"א.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ושערים · ראה עוד »

שלמה ניצן (שחקן)

שלמה ניצן (נולד ב-22 בדצמבר 1941 בשם שלמה מינץ) הוא שחקן, זמר, בדרן ושדרן רדיו ישראלי.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ושלמה ניצן (שחקן) · ראה עוד »

שלמה יעקב גרוס

שלמה יעקב גרוס (6 בדצמבר 1908 - 7 ביולי 2003) היה חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ושלמה יעקב גרוס · ראה עוד »

שבתי בס

הרב שבתי משורר בַּס (ה'ת"א, 1641 - כ"ב בתמוז ה'תע"ח, 1718) היה תלמיד חכם, ביביליוגרף ובעל בית דפוס, מחבר הפירוש הפופולרי על פירוש רש"י לתורה שפתי חכמים.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ושבתי בס · ראה עוד »

שושלת נשכיז

שושלת נשכיז (נעשכיז, נסכיז) הייתה שושלת חסידית שפעלה ברחבי ווהלין (כיום אוקראינה).

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ושושלת נשכיז · ראה עוד »

ט"ו בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וט"ו בסיוון · ראה עוד »

חסידות מונסטריץ'

חסידות מונסטריץ (ביידיש: מאניסטערישטשע) היא חסידות שפעלה בפודוליה (כיום בשטח אוקראינה), ענף מחסידות ליניץ.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וחסידות מונסטריץ' · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וחסידות גור · ראה עוד »

חזית דתית תורתית

חזית דתית תורתית - רשימה חרדית אשר איחדה את המפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל בבחירות לכנסת השלישית, הבחירות לכנסת הרביעית והבחירות לכנסת השמינית.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וחזית דתית תורתית · ראה עוד »

חוק השבות

הנוסח המקורי של חוק השבות תש"י חותמת חוק השבות בדרכון אמריקאי חוק השבות, תש"י–1950 מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה, אלא "אם נוכח שר הפנים שהמבקש – (1) פועל נגד העם היהודי; או (2) עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה; או (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וחוק השבות · ראה עוד »

גרשום הרפנס

גרשום הרפנס (י"ח באדר א' תרפ"ז, 19 בפברואר 1927 – י"ד בניסן תשע"ג, 25 במרץ 2013) היה רב ומחנך, היסטוריון וחוקר מנהגי ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וגרשום הרפנס · ראה עוד »

דאס יודישע טאגבלאט

דָאס יודִישֶע טָאגֶבּלַאט היה יומון חרדי ביידיש שיצא לאור בעיר ורשה שבפולין, בין השנים ה'תרפ"ט–ה'תרצ"ט, (1929–1939).

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ודאס יודישע טאגבלאט · ראה עוד »

ה'תרס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וה'תרס"ג · ראה עוד »

ה'תשכ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וה'תשכ"א · ראה עוד »

הסכם רוטציה

הסכם רוטציה (על פי האקדמיה ללשון: סֶבֶב) הוא הסכם פוליטי לסבב בהחלפת תפקידים בין בעלי משרות ממלכתיות, כחברי הכנסת, ראשי ממשלה, שרים ועוד.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והסכם רוטציה · ראה עוד »

העסק הביש

העֵסֶק הַבִּיש הוא כינוי שניתן לאחר מעשה לפעולת טרור במסווה (דגל כוזב), שבוצעה במצרים על ידי ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והעסק הביש · ראה עוד »

התעמולה הישראלית

תמונת הסברה שהפיק דובר צה"ל בזמן מבצע עמוד ענן התעמולה הישראלית, ההסברה הישראלית או הדיפלומטיה הציבורית של מדינת ישראל, הן הפעולות שנוקטת ברחבי העולם מדינת ישראל, לשם הסברת מדיניותהּ.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והתעמולה הישראלית · ראה עוד »

הלל ברוקנטל

הרב הלל ברוקנטל (24 בינואר 1909, ב' בשבט ה'תרס"ט – 30 באוקטובר 1980, כ' בחשוון ה'תשמ"א) היה ממייסדי הקיבוץ חפץ חיים ורבו הראשון של הקיבוץ.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והלל ברוקנטל · ראה עוד »

החלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952

השטרות הישנים (למעלה) והחדשים (למטה) החלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952, הוא אירוע מוניטרי בו הוחלפה הלירה הארץ ישראלית שהייתה הילך חוקי מאז קום המדינה, בלירה ישראלית.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והחלפת שטרי בנק ומלווה חובה, 1952 · ראה עוד »

החזית הדתית המאוחדת

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה מאוחדת למפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי, שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה וזכתה ב-16 מנדטים.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והחזית הדתית המאוחדת · ראה עוד »

החברה לקניית אדמת יריחו

החברה לקניית אדמת יריחו הייתה מיזם משנת תרל"ב (1872) לקניית אדמות כיכר הירדן ליד יריחו מידי השלטונות העות'מאנים לצורך הקמת יישוב יהודי.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והחברה לקניית אדמת יריחו · ראה עוד »

הבחירות לכנסת השנייה

הבחירות לכנסת השנייה התקיימו ב-30 ביולי 1951, כ"ו בתמוז ה'תשי"א, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והבחירות לכנסת השנייה · ראה עוד »

הכנסת הראשונה

הכנסת הראשונה (נקראה בתחילה האספה המכוננת) הייתה הגוף הנבחר הראשון במדינת ישראל, שתפקידה היה לכונן את חוקת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והכנסת הראשונה · ראה עוד »

הכנסת הרביעית

כהונתה של הכנסת הרביעית החלה ב-30 בנובמבר 1959, בעקבות הבחירות שנערכו ב-3 בנובמבר אותה שנה.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והכנסת הרביעית · ראה עוד »

הכנסת השנייה

הכנסת השנייה הושבעה ב-20 באוגוסט 1951 (י"ח באב תשי"א).

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והכנסת השנייה · ראה עוד »

הכנסת השלישית

כהונתה של הכנסת השלישית החלה ב-15 באוגוסט 1955.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ והכנסת השלישית · ראה עוד »

ועד ההצלה של הסוכנות היהודית

ועד ההצלה, ובשמו המלא ועד ההצלה המאוחד שליד הסוכנות היהודית, היה גוף שנוסד בארץ ישראל ב-22 בנובמבר 1942 על ידי הסוכנות היהודית במטרה להציל את יהודי אירופה, שהיו נתונים תחת הכיבוש הנאצי בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וועד ההצלה של הסוכנות היהודית · ראה עוד »

ועדת הסמל והדגל

ועדת הסמל והדגל הייתה ועדה של מועצת המדינה הזמנית, בראשותה של בבה אידלסון, שתפקידה היה לבחור דגל וסמל למדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וועדת הסמל והדגל · ראה עוד »

ועדת הפנים והגנת הסביבה

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היא ועדה קבועה העוסקת בנושאי פנים, ביטחון פנים (בהקשר האזרחי) ובאיכות הסביבה.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וועדת הפנים והגנת הסביבה · ראה עוד »

כביש 436

כביש 436 הוא כביש אורך אזורי בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וכביש 436 · ראה עוד »

י"ג בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וי"ג בטבת · ראה עוד »

יעקב רחביה

יעקב רחביה (רחבלסקי) (4 באוקטובר 1896 – 28 באוקטובר 1971) היה פעיל ציוני, ממקימי רשת הטלפונים בארץ ישראל תחת המנדט הבריטי, מייסד ומנהל שירותי הטלפון הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ויעקב רחביה · ראה עוד »

ישראל חריף מסטנוב

רבי ישראל חריף מסטנוב (כנראה ה'תנ"ו – ז' בשבט ה'תקמ"א) היה רב ומקובל חסידי, תלמידו של הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וישראל חריף מסטנוב · ראה עוד »

ישראל ברזילי

ישראל (יוֹלק) ברזילי (אייזנברג) (1 באוקטובר 1913 – 12 ביוני 1970) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל מטעם מפ"ם.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ וישראל ברזילי · ראה עוד »

יחס החרדים לציונות

יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ויחס החרדים לציונות · ראה עוד »

יד בנימין

מרכז התרבות יד בנימין קראוילות למפוני גוש קטיף גמ"ח ספרי קודש לממתינים בתחנת הטרמפים ביד בנימין יַד-בִּנְיָמִין הוא יישוב קהילתי דתי בדרום השפלה, כ-3 ק"מ מצומת ראם, בתחומי מועצה אזורית נחל שורק.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ויד בנימין · ראה עוד »

יד ושם

מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ויד ושם · ראה עוד »

יהושע השיל רבינוביץ

רבי יהושע השל רבינוביץ (כ"ד באדר ה'תר"ך, 18 במרץ 1860 – כ"ו בניסן ה'תרצ"ח, 27 באפריל 1938) היה האדמו"ר ממונסטריץ' בעיירה מונסטרישץ' ובאומן.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ויהושע השיל רבינוביץ · ראה עוד »

יהודה מאיר שפירא

רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ויהודה מאיר שפירא · ראה עוד »

יוסף ספיר

יוסף ספיר (27 בינואר 1902 – 26 בפברואר 1972) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, ממקימי המפלגה הליברלית וגוש חרות ליברלים (גח"ל).

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ויוסף ספיר · ראה עוד »

12 בינואר

12 בינואר הוא היום ה-12 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ו12 בינואר · ראה עוד »

1961 בישראל

1961 בישראל הייתה השנה בה חגגה 13 שנה מיום היווסדה.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ו1961 בישראל · ראה עוד »

30 במאי

30 במאי הוא היום ה-150 בשנה (151 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין מינץ ו30 במאי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בנימין_מינץ

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »