גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
16 יחסים: מקובל, מקובלי צפת, עליית החסידים, שלום שרעבי, שד"ר, תקנת הרווקים, חיון, חיים אלפאנדרי השני, ה' באב, ה'תצ"ז, ה'תק"י, העליות בשנים 1700–1881, הר ציון, היישוב הישן, ישיבת המקובלים בית אל, ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית.
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון ומקובל · ראה עוד »
מקובלי צפת
מקובלי צפת הוא כינוי קיבוצי ליהודים שעסקו בלימוד קבלה ("מקובלים") שחיו ופעלו בעיר צפת בתקופת האר"י (רבי יצחק לוריא), לפניו ואחריו, בטווח השנים שבין שנת ה'ר"פ (1520) בערך עד שנת ה'ש"ס (1600).
חָדָשׁ!!: גדליה חיון ומקובלי צפת · ראה עוד »
עליית החסידים
מפת ארץ ישראל וסביבתה, 1736 עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון ועליית החסידים · ראה עוד »
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון ושלום שרעבי · ראה עוד »
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון ושד"ר · ראה עוד »
תקנת הרווקים
תקנת הרווקים היא תקנת חכמים שתיקנו רבני ירושלים בשנת ה'תק"ט (1749), האוסרת על בחורים רווקים לדור בירושלים אם הגיעו לגיל 20.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון ותקנת הרווקים · ראה עוד »
חיון
קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות משפחה ביהדות מרוקו.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון וחיון · ראה עוד »
חיים אלפאנדרי השני
רבי חיים אליפנדרי או אלפאנדרי או אלפאנדארי (? - 1733) היה רב ופוסק מפורסם בקושטא, מגדולי דורו, ומחבר ספר אש דת.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון וחיים אלפאנדרי השני · ראה עוד »
ה' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' אב היא, ברוב השנים, פרשת דברים.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון וה' באב · ראה עוד »
ה'תצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון וה'תצ"ז · ראה עוד »
ה'תק"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון וה'תק"י · ראה עוד »
העליות בשנים 1700–1881
מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון והר ציון · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון והיישוב הישן · ראה עוד »
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
חָדָשׁ!!: גדליה חיון וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »
ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית
לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.
חָדָשׁ!!: גדליה חיון וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
