תִקשׁוֹרֶת

477 יחסים: G0y, Oy Vey! My Son Is Gay!!, מאחורי הגדר, מאכלים אסורים, מאיר אמסל, מאיר קצנלנבוגן, מאיר רוזין, מאיר כהנא, מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק), מנחם המאירי, מנחת חינוך (ספר), מנוחה בקרמן, מניין המצוות על פי הרמב"ן, מסעות בנימין השלישי, מסור (פירושונים), מסיבת גויים, מעשה שבת, מעברת קסטינה, מקרא מגילה, מקווה, מר שמואל מר, מראית עין, מרטין בובר, מרגרטה זוסמן, מרדכי הגר, מרכז רפואי מעיני הישועה, מרימר, משפט פריז, משפחת הענוים, משה מטראצ'ינה, משה גרילק, משומד, מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך, מתייהדים (נצרות), מלאכת מכבה, מטופל, מחיקת השם, מה יפית, מוסר (פירושונים), מוקצה מחמת גופו, מכס, מכירת חמץ, מיניות ביהדות, מיתה בידי שמיים, מילת גוי, מיהו יהודי, אמנת נחמיה, אמנון (דמות מקראית), אמריקאים ישראלים, אמימר, ..., אמירה לנוכרי, אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי, אנטישמיות, אנטישמיות נוצרית, אנטישמיות בארצות הברית, אנזים הגבנה, אפרסמון (בושם), אפרים אשרי, ארנולד ארליך, ארפד, אריה לייב קלהורה, אריה טרטקובר, אתניות יהודית, אתרוג מורכב, אלתר קציזנה, אלכסנדר גלסברג, אטאנקון, אב הטומאה, אבא צברה, אבא חושי, אבני אלגביש, אבני בית קוליס, אברהם אהרן יודלוביץ', אברהם לייב בורשטיין, אבדה, אבהות, אביונים, אגדת שלושה וארבעה, אגודת עזרא, אהרן חורין, אהרן האלה-וולפסון, אומות העולם, אונס (הלכה), אולרי טרקם, אוטואמנציפציה!, איסור מכירת הארץ לצמיתות, איסור עריות, איסור ריבית (הלכה), איסור ריבית בדת, איסור לימוד תורה לנוכרי, איסור גידול כלב רע, איסור הנאה, איסור הכאת הורים, איסור והיתר, איסור ייחוד, איסורי נישואים לכהן, אייזיק שול, נסך, נעים מאוד, נפתלי צבי שמרלר, נר לאחד נר למאה, נרש, נתן פורגס, נתראה בשמחות, נטורי קרתא, נטילת ידיים, נזיר (יהדות), נח נפתולסקי, נחמן קטופא, נחום המדי, נותן טעם, נובי גוד, נוכרי, נכרי, ניצוק, נישואי תערובת, נישואי תערובת ביהדות, נישואים בהלכה, נישואים בין-דתיים, סאנקסגיביקה, סעדיה אבן דנאן, ספר המנהיג, ספר הברית השלם, ספרייה תורנית, סתם יינם, סוסיתא (אתר ארכאולוגי), סורג (בית המקדש), סיקריקון, סיקריים, עמי הארצות, ערל, ערל (פירושונים), ערכאות של גויים, עשרת היוחסין, עלינו לשבח, עבד כנעני, עבדות (פירושונים), עבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה, עבודה זרה, עבודה זרה בשיתוף, עגה חרדית, עגינות, עד שיום אחד, עדי ארד (חזנית), עונש מוות ביהדות, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס, עוברת על דת משה ויהודית, עובדין דחול, עכו"ם, עינת וילף, עירוב, עירוב חצרות, פאולוס, פניני הלכה לילדים, פסק דין אלבה נגד מדינת ישראל, פסטורלה אמריקנית (סרט), פסח, פצוע דכא וכרות שופכה, פרשת בהר, פרה אדומה, פרה שומרת שבת, פלשתים, פועלי ציון, פול ולסטון, פולמוס הנישואים האזרחיים בהנוגריה, פולינה ז'מצ'וז'ינה, פירות שביעית, צלם אלוהים, צבע מאכל, צבי גרץ, ציר הזמן של האנטישמיות, קפילא, קללה, קטיעה בר שלום, קורבן (יהדות), קורבן פסח, קולנוע חרדי, קוזאקים, קודש (הלכה), קיצור שולחן ערוך, ר'דיר מריח, רחוב היהודים (אירופה), רב (אמורא), רב פפא, רב זביד (השני), רב חמא, רב חסדא, רב המנונא סבא (זוהר), רב הונא, רב הונא בר חיננא, רב יצחק בר אשיאן, רבא, רבה בר רב הונא, רבי אמי, רבי אבא בר זבינא, רבי יהודה נשיאה, רבי יהודה הנשיא, רבי יוחנן, רבי יוחנן בן תורתא, רוני דותן, שמואל אליהו, שמונה עשר דבר, שמירת נגיעה, שמירת המקדש, שמיטת קרקעות, שמיטת כספים, שמיטה, שאלי שרופה באש, שאול ואהל, שם משפחה יהודי, שנאת ישראל בעולם היווני-רומי, שער הרחמים, שערי יושר (ספר), שפרה ברוכסון-ארביב, שפת סתרים, שרפת התלמוד, שרפה בשבת, שרגא ברג, שרהורוד, שריע, שלמה אבינר, שלמה חראזי, שלמה חיים פרלוב (בולחוב), שליח (הלכה), שטעטל, שטר (משפט עברי), שטיינברג, שחוטי חוץ, שבע מצוות בני נח, שבתאות, שביתת בהמתו, שומר חינם, שונאים - סיפור אהבה, שותפות (משפט עברי), שכונת קברות, שכירת רשות, שירי המעלות, שיתוף מבואות, תמר (בת דוד), תנופה, תעסוקת חרדים בישראל, תפיסת קידושין, תקנות אושא, תרומות ומעשרות, תל תלפיות, תלמוד תורה (מצווה), תהילים ק"ל, תהילים ב', תורת המלך, תוכנית ההתנתקות, תיאודור לסינג, תינוק שנשבה, לך לך אמרינן לנזירא, למהלך האידיאות בישראל, לא תחנם, לא תחסום שור בדישו, לא יהא חוטא נשכר, לא יהודי, לאה גרונדיג, לאופולד אינפלד, לשכת הפרווה, לב לבייב, לב חיים, לבוש חרדי, להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש, טרפה, טריבונה, טל חיים, טבילת כלים, טומאת מת, טומאת שכבת זרע, טומאת זב, טומאת זיבה, טומאה רצוצה, טומאה וטהרה, טומאה וטהרה בביתא ישראל, טופופיליה, טוב שבגויים הרוג, טוביה החולב, טיטוס (שליח), זאב ז'בוטינסקי, זליגמן בר, זונה (הלכה), זכייה, חמץ, חסיד (הלכה), חסיד אומות העולם, חסידות אשלג, חסידות פאפא, חסידות פרמישלאן, חרם (נידוי הלכתי), חרם דרבנו גרשום, חשד (הלכה), חלומו של הכוזרי, חליבה בשבת, חטא בעל פעור, חזקה (הלכה), חגית רוזנבאום, חופש דת, חוקות הגויים, חולדה קמפניינו, חולה (הלכה), חווקה פולמן רבן, חכמת שלמה (ספר חיצוני), חילול שבת, חידוש, חיים ביד, חיים כהן (משפטן), חיים יעקב, חיילים היינו, בן נח, בן-ציון מוצפי, בני בתירה, בנימין אייזנברגר, בנימין בראון, בצלאל סמוטריץ', בקר לחלב, בר שלום, ברגמן, ברוך משקלוב, ברכת המלכים, ברירה (הלכה), בשר על גבי גחלים, בשר שנתעלם מן העין, בת עין, בת קול, בלדה על סוס עם כתם על המצח, בג"ץ שליט, בועל ארמית, בכור בהמה טהורה, ביאה שלא כדרכה, בישולי גויים, בית אלוהים (צ'ארלסטון), בית קרנובסקי, בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים, בית הלל ובית שמאי, בית הכנסת שומרי שבת, בית הכנסת העתיק בעין גדי, ביטול איסור לכתחילה, ביטול רשות מחצר לחצר, ג'נטילה, גם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני הרמב"ם, גנבת דעת, גר תושב, גרמא בנזיקין, גרף של רעי, גרגורי, עלייתו ונפילתו, גטו מינסק, גזענות בישראל, גבינה לבנה, גביהא בן פסיסא, גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, גוטהולד סלומון, גוי ששבת חייב מיתה, גוי של שבת, גויה (פירושונים), גילוח הראש לנשים ביהדות, גיור, דמא בן נתינה, דמביצה, דניאל שוורץ, דרך ארץ (חז"ל), דרכי לימוד התלמוד, דרכי האמורי, דז'יגאן ושומאכר, דברי איוב, דברים הגורמים לשכחה, דו"ח ליטבק, דוב אריה ריטר, דוד שריר, דין הבחנה, דינא דמלכותא דינא, דיני ממונות, דידכה, המאבק על השחיטה הכשרה, המרת דת, המרד (קבוצה), המופיליה, האדונית והרוכל, הספד ביהדות, הערת שוליים (סרט), העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, העיירה בוערת, הפרוטוקולים של זקני ציון, הפלגה בשבת, הפלה מלאכותית, הפולמוס היהודי-נוצרי, הפילוג היהודי-נוצרי, הר הזיתים, הר הבית, הרשל גרינשפן, השבת אבדה, השגחה, התקופה הישראלית, התראה (הלכה), התבוללות, הלל פבזנר, הלכה וטכנולוגיה, הלכות מדינה, הלכות הרחקה מגויים, הליגה להגנת גויים, הטמעה תרבותית, החיל, הבשורה על-פי לוקאס, הבחירות לכנסת התשע עשרה, הגט מקליווא, הגבלת כניסה להר הבית, הדרשה, הוצאה ביום טוב, הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, הכרזת העצמאות, הכשר לקבל טומאה, היתר מכירה, היתרי מכירה בהלכה, היהדות החרדית בארצות הברית, היהודי החדש, ויה דולורוזה, וייבן לואיס סולומון, כנעני, כנר על הגג, כנר על הגג (סרט), כניסה להר הבית (הלכה), כריסטר סטנדל, כל התורה על רגל אחת, כל ישראל ערבים זה בזה, כללי מלאכת יום טוב, כבוד המת בשבת, כהניזם, כוח גברא (נטילת ידיים), כוח דהיתרא עדיף, כיפה (יהדות), י"ל פרץ, יאנובה, יעקב מדן, יעקב אדלשטיין (רב), יעקב צבי מקלנבורג, יעקב קופיל חסיד, יעקב טולידאנו (בן יוסף), יעקב בכר, יעקב גנס, יעקב גולומב, יעקב ועשו (שיר), יצחק גינזבורג, יצחק יעקב ריינס, יצחק יוסף, יציאה מארץ ישראל (הלכה), ירושה, ישראל, ישראל מאיר הכהן, ישראל קליי, ילדי שי, יחסי אסלאם–יהדות, יחסי אישות (הלכה), יחסי רוב ומיעוט, יחזקאל קויפמן, יהדות משיחית, יהדות רקונסטרוקציוניסטית, יהדות זימבבואה, יהדות היילברון, יהדות כתרבות, יהדות ישראל, יהודה אריה ממודנה, יהודה צבי לנגנר, יהודי טוב, יהודי גלותי, יום השבת אין כמוהו, יונה לנדסופר, יוסף מוקיר שבת, יוסף אחיטוב, יוסף פרל, יוסף בכור שור, יוסף דוד שחור, יודופוביה, יין, יין נסך, ייחוד השם, ייהרג ואל יעבור. להרחיב מדד (427 יותר) » « הפסיכולוג מדד

G0y

url-status.

חָדָשׁ!!: גוי וG0y · ראה עוד »

Oy Vey! My Son Is Gay!!

(בעברית: אוי ויי! הבן שלי הוא גיי!) הוא סרט קומדיה אמריקאי שבוים, נכתב והופק על ידי הבמאי הישראלי-אמריקאי יבגני אפינייבסקי ובכיכובם של לייני קאזאן, סאול רובינק, וינסנט פסטורה, ג'ון לויד יאנג, ג'יי רודריגז, ברוס וילאנץ', פרד סווינק וכרמן אלקטרה, שיצא לאקרנים בשנת 2009.

חָדָשׁ!!: גוי וOy Vey! My Son Is Gay!! · ראה עוד »

מאחורי הגדר

חיים נחמן ביאליק, 1905 מאחורי הגדר היא נובלה מאת חיים נחמן ביאליק, שהתפרסמה לראשונה בכתב העת "השילוח" בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: גוי ומאחורי הגדר · ראה עוד »

מאכלים אסורים

חוק האוסר לגדל חזיר. מאכלים אסורים (בספרות ההלכתית מכונים בדרך כלל: מאכלות אסורות) הם מאכלים שיש איסור או הגבלה על אכילתם, בהתאם לכללים של דת או תרבות.

חָדָשׁ!!: גוי ומאכלים אסורים · ראה עוד »

מאיר אמסל

הרב מֵאִיר אַמְסֶל (בכתיב יידי: אמסעל; כ"ח בטבת תרס"ז, 1907 – כ"ג בטבת תשס"ז, 2007) היה מייסד ועורך הביטאון התורני המאור, במשך כשישים שנה.

חָדָשׁ!!: גוי ומאיר אמסל · ראה עוד »

מאיר קצנלנבוגן

מצבתו של המהר"ם בבית העלמין היהודי העתיק בפדובה הרב מאיר קצנלנבוגן, (מכונה מהר"ם פדובה ובקיצור מהרמ"פ) מפדובה (בכתיב לועזי: Katzenellenbogen; 1473, – 12 בינואר 1565, י' בשבט ה'שכ"ה, פדובה), מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: גוי ומאיר קצנלנבוגן · ראה עוד »

מאיר רוזין

משחיז סכינים, רישום של רוזין מאיר רוזין (תרל"ו, 1876, ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ח באייר תרע"ז, 1917, ירושלים) היה אמן ביישוב, צייר, יצרן מזכרות, צייר שלטים, ליטוגרף ובונה מודלים של מבנים מפורסמים בירושלים.

חָדָשׁ!!: גוי ומאיר רוזין · ראה עוד »

מאיר כהנא

הרב מאיר דוד הכהן כהנא (נולד בשם: Martin David Kahane בברוקלין, 1 באוגוסט 1932 – 5 בנובמבר 1990) היה פוליטיקאי ימני רדיקלי ישראלי-אמריקאי, מייסד הליגה להגנה יהודית בארצות הברית המסווג על ידי ה-FBI כתנועת טרור, ראש ישיבת הרעיון היהודי אותה הקים, פרשן מקרא ומחבר ספרי הגות, חבר הכנסת ה-11 מטעם מפלגת 'כך' שבראשה עמד.

חָדָשׁ!!: גוי ומאיר כהנא · ראה עוד »

מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק)

רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן. מכונה ה"צמח צדק" על שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט, 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד.

חָדָשׁ!!: גוי ומנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק) · ראה עוד »

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.

חָדָשׁ!!: גוי ומנחם המאירי · ראה עוד »

מנחת חינוך (ספר)

מנחת חינוך הוא ספר שנכתב בידי רבי יוסף באב"ד (תקס"א, 1801–תרל"ד, 1874), ומציע פירוש למדני לספר החינוך.

חָדָשׁ!!: גוי ומנחת חינוך (ספר) · ראה עוד »

מנוחה בקרמן

מנוחה בקרמן (נולדה בשנת 1954) היא סופרת ועורכת דין ישראלית חרדית.

חָדָשׁ!!: גוי ומנוחה בקרמן · ראה עוד »

מניין המצוות על פי הרמב"ן

מניין תרי"ג מצוות על פי השגות הרמב"ן על מניין המצוות של הרמב"ם, הוא רשימת תרי"ג (613) המצוות על פי דעת הרמב"ן, כפי שהיא מופיע בהשגות הרמב"ן - חיבור מאת רבינו משה בן נחמן המיוסד על חיבורו של הרמב"ם על מניין המצוות.

חָדָשׁ!!: גוי ומניין המצוות על פי הרמב"ן · ראה עוד »

מסעות בנימין השלישי

"מסעות בנימין השלישי" היא סאטירה עברית מאת הסופר מנדלי מוכר ספרים.

חָדָשׁ!!: גוי ומסעות בנימין השלישי · ראה עוד »

מסור (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: גוי ומסור (פירושונים) · ראה עוד »

מסיבת גויים

בהלכה מסיבת גויים היא מסיבת רעות של גויים, שבמסגרתה שותים משקאות חריפים, שעל פי פוסקים רבים נאסר על יהודי ליטול בה חלק, מחמת החשש שהדבר יביא לידי חתנות עם הגויים.

חָדָשׁ!!: גוי ומסיבת גויים · ראה עוד »

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.

חָדָשׁ!!: גוי ומעשה שבת · ראה עוד »

מעברת קסטינה

מעברת האוהלים בקסטינה, 1950 מעברת קסטינה הייתה מעברה גדולה בשפלת יהודה כ-10 קילומטרים דרומית לגדרה.

חָדָשׁ!!: גוי ומעברת קסטינה · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

חָדָשׁ!!: גוי ומקרא מגילה · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: גוי ומקווה · ראה עוד »

מר שמואל מר

מר שמואל מר היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: גוי ומר שמואל מר · ראה עוד »

מראית עין

מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.

חָדָשׁ!!: גוי ומראית עין · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: גוי ומרטין בובר · ראה עוד »

מרגרטה זוסמן

מרגרטה זוסמן (בגרמנית: Margarete Susman; 14 באוקטובר 1872 – 16 בינואר 1966) הייתה פובליציסטית, סופרת, משוררת, פילוסופית והוגה יהודייה-גרמנייהHahn, Barbara.

חָדָשׁ!!: גוי ומרגרטה זוסמן · ראה עוד »

מרדכי הגר

רבי מרדכי הגר בצעירותו רבי מרדכי הגר (כונה ר' מוטל'ה; י"ח בתמוז ה'תרפ"ב, 14 ביולי 1922 – כ"ט באדר ה'תשע"ח, 16 במרץ 2018) היה האדמו"ר מוויז'ניץ מונסי במשך 46 שנים.

חָדָשׁ!!: גוי ומרדכי הגר · ראה עוד »

מרכז רפואי מעיני הישועה

דגם מעייני הישועה, 1982 מרכז רפואי מעיני הישועה הוא בית חולים חרדי הנמצא במזרח בני ברק, בפאתי שכונות רמת אהרן ואור החיים, ומשרת את תושבי גוש דן בכלל ואת תושבי בני ברק בפרט ובעיקר את האוכלוסייה החרדית.

חָדָשׁ!!: גוי ומרכז רפואי מעיני הישועה · ראה עוד »

מרימר

מרימר היה אמורא בבלי בדור השישי, על פי ספר הקבלה היה ראש ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: גוי ומרימר · ראה עוד »

משפט פריז

משפט פריז (מכונה גם ויכוח פריז או ויכוח רבינו יחיאל מפאריש במקורות היהודים) היה דיון משפטי שהתקיים בארמון לואי התשיעי מלך צרפת ב־12 ביוני 1240 בדבר אשמתם של היהודים על הכתוב בתלמוד.

חָדָשׁ!!: גוי ומשפט פריז · ראה עוד »

משפחת הענוים

סמל המשפחה משפחת הענוים (או מן הענוים, Anav, Dellmansi Piatell, degli umani, De Mansi) היא משפחה יהודית מיוחסת שחיה ופעלה ברומא.

חָדָשׁ!!: גוי ומשפחת הענוים · ראה עוד »

משה מטראצ'ינה

משה מטראצ'ינה (טראצ'ינו) (1555- 1623) היה מחכמי איטליה במאה ה-17, רב בקהילת פרארה (Ferrara) ונחשב כפוסק מרכזי באיטליה.

חָדָשׁ!!: גוי ומשה מטראצ'ינה · ראה עוד »

משה גרילק

משה חיים גרילַק (כ"ח באדר ה'תרצ"ו, 22 במרץ 1936 – כ"ו באייר ה'תשפ"ג, 16 במאי 2023) היה סופר, מרצה, עיתונאי, בעל טור, והעורך הראשי של השבועון "משפחה".

חָדָשׁ!!: גוי ומשה גרילק · ראה עוד »

משומד

'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.

חָדָשׁ!!: גוי ומשומד · ראה עוד »

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מתוך שהותרה לצורך הותרה גם שלא לצורך או כלל מתוך, הוא כלל הלכתי שתוקפו מסברת חז"ל בדברי התורה, שמכוחו הותרה עשיית מלאכות ביום טוב גם כשאינן לצורך אוכל נפש, אלא לצורך אחר של יום טוב.

חָדָשׁ!!: גוי ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך · ראה עוד »

מתייהדים (נצרות)

מתייהדים (מיוונית: Ἰουδαΐζειν, בתרגום דליטש: לְהִתְנַהֵג כַּיְּהוּדִים) הם נוצרים הסוברים כי קיים חיוב לשמור את התורה והמצוות ומנהגים יהודיים אחרים.

חָדָשׁ!!: גוי ומתייהדים (נצרות) · ראה עוד »

מלאכת מכבה

טלטול הלהבה עלול לכבות אותה, ולכן אסור לשאת אש ממקום למקום כיבוי שרפה מְלֶאכֶת הַמְּכַבֶּה היא אחת מל"ט מלאכות שבת.

חָדָשׁ!!: גוי ומלאכת מכבה · ראה עוד »

מטופל

רופאה מודדת לחץ דם לחולה מטופל או חולה (בלעז: פציינט) הוא אדם הסובל ממחלה או מטראומה (פציעה, כווייה, חנק וכדומה) ונזקק בשל כך לטיפול רפואי.

חָדָשׁ!!: גוי ומטופל · ראה עוד »

מחיקת השם

שם השם שנמחק בריסוס גרפיטי בידי אנטישמים על אנדרטה לזכר השואה בעיר אוסטי נד לבם, צ'כיה מחיקת השם הוא איסור הלכתי למחוק את אחד משבעת שמותיו הקדושים של הקב"ה.

חָדָשׁ!!: גוי ומחיקת השם · ראה עוד »

מה יפית

"מַה יָּפִית" הוא זמר הנמצא בסידור ומיועד להיות מושר בסעודת ליל שבת.

חָדָשׁ!!: גוי ומה יפית · ראה עוד »

מוסר (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: גוי ומוסר (פירושונים) · ראה עוד »

מוקצה מחמת גופו

אבנים נחשבות למוקצה מחמת גופו, אם לא ייחדו אותן לשימוש בהלכות שבת, מוקצה מחמת גופו הוא אחד ממיני המוקצה, שהוא - דבר שאינו לא כלי ולא מאכל אדם או בהמה, כמו למשל אבנים, עצים, חול, אבק, חתיכות זכוכית ומחט שבורה.

חָדָשׁ!!: גוי ומוקצה מחמת גופו · ראה עוד »

מכס

מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים.

חָדָשׁ!!: גוי ומכס · ראה עוד »

מכירת חמץ

מכירת חמץ היא הליך מכירה פורמלי הנהוג בהלכה היהודית, הנועד כדי להתמודד עם איסור חמץ בפסח.

חָדָשׁ!!: גוי ומכירת חמץ · ראה עוד »

מיניות ביהדות

"ואת ערום ועריה", פרט מתוך הגדת רוטשילד. איור המציג דמות אישה בעירום חלקי, המלמד על גישה מתירנית לעירום נשי ביהדות איטליה של המאה ה-15, ועל לגיטימיות של הופעה כזו אף בתוך טקסים ליטורגיים. יהדות, כדת העוסקת במכלול חייו של האדם, מקדישה מקום לא מבוטל לנושאי מיניות.

חָדָשׁ!!: גוי ומיניות ביהדות · ראה עוד »

מיתה בידי שמיים

בהלכה, מיתה בידי שמיים היא עונש המוטל על כחמישה עשר חטאים שנעשו במזיד, והוא עונש מוות שאמור להתבצע על ידי אלוהים ולא על ידי בית דין.

חָדָשׁ!!: גוי ומיתה בידי שמיים · ראה עוד »

מילת גוי

מילת גוי היא ביצוע מילה באדם שאינו יהודי לשם מילה יהודית אך לא לשם גירות.

חָדָשׁ!!: גוי ומילת גוי · ראה עוד »

מיהו יהודי

סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.

חָדָשׁ!!: גוי ומיהו יהודי · ראה עוד »

אמנת נחמיה

עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.

חָדָשׁ!!: גוי ואמנת נחמיה · ראה עוד »

אמנון (דמות מקראית)

"אמנון ותמר" ציור מאת יאן סטיין משרתי אבשלום הורגים את אמנון. תחריט צרפתי מתוך ספר משנת 1728 בתנ"ך, אַמְנוֹן היה בנו הבכור של דוד המלך, מאחינועם היזרעאלית.

חָדָשׁ!!: גוי ואמנון (דמות מקראית) · ראה עוד »

אמריקאים ישראלים

אמריקאים ישראלים הם תושבי קבע ואזרחים אמריקאים אשר מוצאם ישראלי (יהודים ולא יהודים).

חָדָשׁ!!: גוי ואמריקאים ישראלים · ראה עוד »

אמימר

אמימר היה אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, מחשובי החכמים שבדורו ומראשי חכמי ישיבת נהרדעא.

חָדָשׁ!!: גוי ואמימר · ראה עוד »

אמירה לנוכרי

אמירה לנכרי - שבות הוא מונח הלכתי שפירושו איסור מדרבנן לבקש מגוי שיעשה בשביל היהודי מלאכות האסורות לעשות בשבת או ביום טוב או בחול המועד.

חָדָשׁ!!: גוי ואמירה לנוכרי · ראה עוד »

אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי

בהלכות עירובין, הכלל אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי הוא כלל המתייחס לדין ביטול רשות שנועד להתיר טלטול בחצר ובמבוי במקום תקנות עירוב חצירות ושיתופי מבואות, ואומר שמותר להשתמש בתקנת ביטול רשות דווקא במצב "דיעבד" ולא באופן קבוע, ורק באופן שביטול הרשות אינו פועל כל אשר פועל העירוב חצירות.

חָדָשׁ!!: גוי ואם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

חָדָשׁ!!: גוי ואנטישמיות · ראה עוד »

אנטישמיות נוצרית

אנטישמיות נוצרית היא שנאת ישראל, שמקורה בנצרות, וקיימת בקרב נוצרים כלפי היהדות והעם היהודי.

חָדָשׁ!!: גוי ואנטישמיות נוצרית · ראה עוד »

אנטישמיות בארצות הברית

אנטישמיות קיימת בארצות הברית מזה מאות שנים.

חָדָשׁ!!: גוי ואנטישמיות בארצות הברית · ראה עוד »

אנזים הגבנה

בקבוקון ובו נוזל של אנזים הגבנה אנזים הגבנה (באנגלית: Rennet, בעברית משנאית מְסוֹ) הוא אנזים אשר לצד מהווה את הגורם העיקרי בתהליך יצירת גבינה.

חָדָשׁ!!: גוי ואנזים הגבנה · ראה עוד »

אפרסמון (בושם)

אפרסמון מקראי, בתערוכה "הנס והמגפה: ירושלים - גיליון רפואי", במוזיאון מגדל דוד. שיח Commiphora gileadensis בגן הבוטאני של קיבוץ עין-גדי. ענפים ופירות של Commiphora gileadensis. השיח בספרו של לודוויק ניס פון אסנבק Plantae officinales, oder Sammlung officineller Pflanzen, דיסלדורף 1821-1833. אפרסמון, על פי מקורות יהודיים קדומים, הוא שמו של צמח שגדל בבקעת ים המלח ובאזור הגלעד בעבר הירדן.

חָדָשׁ!!: גוי ואפרסמון (בושם) · ראה עוד »

אפרים אשרי

הרב אפרים אשרי (מבוטא, ולעיתים אף נכתב כאושרי; ה'תרע"ד, 1914 - 28 בספטמבר 2003) היה תלמיד חכם, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: גוי ואפרים אשרי · ראה עוד »

ארנולד ארליך

ארנולד בוגומיל ארליך (Arnold Bogumil Ehrlich; השתמש בשם העט: שבתי בן יום טוב אבן בודד; 15 בינואר 1848, ולודבה (פולין) – 5 בנובמבר 1919, ניו רושל, מדינת ניו יורק) היה חוקר ופרשן מקרא יהודי אמריקאי, יליד פולין, שביקש להנגיש את ממצאי הארכאולוגיה והכלים הפילולוגיים-היסטוריים המודרניים לניתוח טקסטים לציבור הרחב במסגרת פירוש חדש לתנ"ך.

חָדָשׁ!!: גוי וארנולד ארליך · ראה עוד »

ארפד

מפה היסטורית של המדינות הנאו-חתיות והארמיות במאה ה-8 לפנה"ס. המראה את מיקומה של ארפד בשטח המסומן בצהוב אַרְפָּד (בארמית: 𐤀𐤓𐤐𐤃;KAI 222 באשורית: ár-pa-da או ar-pad-da) היתה עיר ממלכה בצפון סוריה של ימינו, ומזוהה על ידי החוקרים עם תל ריפעת, הממוקם כ-30 ק"מ צפונית לחלב, לא הרחק מהגבול עם טורקיה.

חָדָשׁ!!: גוי וארפד · ראה עוד »

אריה לייב קלהורה

רבי אריה לייב קלהורה (נכתב גם: קאלווארי, קולווארי, קליפארי; נפטר בי"ח בכסלו ה'תצ"ז, 22 בנובמבר 1736) היה דיין ומגיד מישרים בפוזנא.

חָדָשׁ!!: גוי ואריה לייב קלהורה · ראה עוד »

אריה טרטקובר

אריה טַרְטָקוֹבר (Tartakower; 28 בספטמבר 1897, תרנ"ז – 20 בנובמבר 1982, תשמ"ג) היה סוציולוג של עם ישראל ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: גוי ואריה טרטקובר · ראה עוד »

אתניות יהודית

מפה של יהדות העולם לפי אתניות האתניות היהודית מחולקת וכוללת קהילות יהודים רבות אך ייחודיות ובעלות מכנה משותף.

חָדָשׁ!!: גוי ואתניות יהודית · ראה עוד »

אתרוג מורכב

דין אתרוג מורכב לקיום מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות, עומד במרכזה של מחלוקת הלכתית שהתעוררה במחצית השנייה של המאה ה-16, בשאלה אם אתרוג שגדל על עץ מורכב כשר לקיום המצווה, ובמשתמע - האם ניתן לברך על נטילתו, בהיעדר אתרוג אחר, את ברכת המצווה, או שיש בכך משום ברכה לבטלה.

חָדָשׁ!!: גוי ואתרוג מורכב · ראה עוד »

אלתר קציזנה

אלתר קָצִיזְנֶה (לעיתים קאציזנה; בכתיב יידי: אַלטער קאַציזנע; בפולנית: Alter Kacyzne; ברוסית: Алтер Кацизне; 31 במאי 1885, וילנה, האימפריה הרוסית – 7 ביולי 1941, טרנופול, אוקראינה) היה סופר, משורר, מחזאי, מוציא לאור, יושב־ראש הזרוע היהודית של ארגון הסופרים הבינלאומי (PEN), בעל טור וצלם יהודי ורשאי, מן התורמים החשובים והבולטים לחיי התרבות היהודיים־פולניים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: גוי ואלתר קציזנה · ראה עוד »

אלכסנדר גלסברג

אלכסנדר גלסברג (Alexandre Glasberg; 1902 – 1981) היה יהודי מומר, כומר קתולי וחסיד אומות העולם מצרפת.

חָדָשׁ!!: גוי ואלכסנדר גלסברג · ראה עוד »

אטאנקון

אַטִּנְקוּן (אמהרית: "አትንኩኝ" אתנכנְיְ, עברית ישירה: "אל תנגְעוני", עברית ישראלית: "אל תיגע בי") הוא הכינוי שניתן לפסק ההלכה שהוציא הנזיר אבא צברה באמצע המאה ה-15 המצווה שאין לגעת באדם גוי.

חָדָשׁ!!: גוי ואטאנקון · ראה עוד »

אב הטומאה

אַב הַטֻּמְאָה, בהלכות טומאה וטהרה, הוא דרגת טומאה המשויכת בדרך כלל למקור הטומאה הראשוני, ויש בכחו לגרום טומאה אפילו לאדם ולכלים.

חָדָשׁ!!: גוי ואב הטומאה · ראה עוד »

אבא צברה

אַבָּא צַבְּרָה היה מלקוסה (נזיר יהודי) שחי במהלך המאה ה-15, אחד מפוסקי ומחדשי ההלכה הגדולים של קהילת ביתא ישראל ומן המנהיגים הרוחניים הבולטים שפעלו לאיחוד קהילת ביתא ישראל ושימור יהדותה.

חָדָשׁ!!: גוי ואבא צברה · ראה עוד »

אבא חושי

אבא חושי: דיוקן מאת מרדכי אבניאל אַבָּא חוּשִׁי (שְׁנֵלֶר; 23 במאי 1898 – 24 במרץ 1969) היה מנהיג ציוני, פעיל סוציאליסטי ופוליטיקאי, איש עבודה והתיישבות, מנהיג פועלים, איש השומר הצעיר, חבר הכנסת הראשונה וממקימי ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: גוי ואבא חושי · ראה עוד »

אבני אלגביש

בית חורון. יש המשערים שהאבנים על הגבעה הן אבני האלגביש שירדו משמים אבני אלגביש הם עצמים שמוזכרים בספר יחזקאל כמי שעתידים ליפול מן השמים כעונש לרשעים, וכן כחלק ממלחמת גוג ומגוג.

חָדָשׁ!!: גוי ואבני אלגביש · ראה עוד »

אבני בית קוליס

מרקוריוס, הזיהוי המקובל למרקוליס מרקוליס (או אבני בית קוליס) היא עבודת אלילים שמוזכרת בספרות חז"ל פעמים רבות, כפולחן מוכר ונפוץ בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: גוי ואבני בית קוליס · ראה עוד »

אברהם אהרן יודלוביץ'

הרב אברהם אהרן יודלוביץ (ה'תר"י - 1850 - ה' בשבט ה'תר"ץ - 1930) שימש כרב במנצ'סטר ובבוסטון ולימים היה רב ואב בית דין לאנשי בית הכנסת קהל עדת ישורון של אנשי לובץ' בניו יורק, רב הכולל לאגודת הקהילות בניו יורק ונשיא אגודת הרבנים המטיפים של ארצות הברית וקנדה.

חָדָשׁ!!: גוי ואברהם אהרן יודלוביץ' · ראה עוד »

אברהם לייב בורשטיין

אברהם לייב (אברום) בורשטיין (נולד בנובמבר 1971) הוא מוזיקאי מפיק מוזיקלי ושחקן, פעיל בשימור והנחלת ניגוני ברסלב ומורשת הכליזמר.

חָדָשׁ!!: גוי ואברהם לייב בורשטיין · ראה עוד »

אבדה

אֲבֵדָה היא חפץ שיצא מרשות בעליו, והבעלים אינו יודע את מקום הימצאו.

חָדָשׁ!!: גוי ואבדה · ראה עוד »

אבהות

אב ובנו אבהות היא הורות ביולוגית, או סוציולוגית ממין זכר.

חָדָשׁ!!: גוי ואבהות · ראה עוד »

אביונים

האביונים (ביוונית: Ἐβιωναῖοι, נקראים גם אביוניטים Ebionites) היו חברי כת יהודית-נוצרית קדומה שפעלה בארץ ישראל ובארצות השכנות מן המאה ה-1 עד המאה ה-4 לספירה.

חָדָשׁ!!: גוי ואביונים · ראה עוד »

אגדת שלושה וארבעה

1.

חָדָשׁ!!: גוי ואגדת שלושה וארבעה · ראה עוד »

אגודת עזרא

קבוצת "עזרא" בעיר פלונסק, שני מימין דוד בן-גוריון, 1 באוקטובר 1906 אגודת "עזרא" הייתה אגודה ללימוד השפה העברית שייסד בעיירה פלונסק בשנת 1900 דוד בן-גוריון, שהיה אז בן ארבע-עשרה, ביחד עם חברים נוספים, בהם שלמה צמח, יצחק כבשנה ושמואל פוקס.

חָדָשׁ!!: גוי ואגודת עזרא · ראה עוד »

אהרן חורין

הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.

חָדָשׁ!!: גוי ואהרן חורין · ראה עוד »

אהרן האלה-וולפסון

אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: גוי ואהרן האלה-וולפסון · ראה עוד »

אומות העולם

#הפניה גוי.

חָדָשׁ!!: גוי ואומות העולם · ראה עוד »

אונס (הלכה)

אונס בהלכה הוא מעשה שבו ניטלה בחירתו החופשית של האדם.

חָדָשׁ!!: גוי ואונס (הלכה) · ראה עוד »

אולרי טרקם

אולרי טרקם (בצרפתית: Olry Terquem; 16 ביוני 1782 – 6 במאי 1862) היה מתמטיקאי, פובליציסט והוגה דעות צרפתי יהודי.

חָדָשׁ!!: גוי ואולרי טרקם · ראה עוד »

אוטואמנציפציה!

אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).

חָדָשׁ!!: גוי ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »

איסור מכירת הארץ לצמיתות

וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת היא מצוות לא תעשה שאוסרת על יהודי למכור שטחי אדמה בארץ ישראל במכירה מוחלטת לעולם.

חָדָשׁ!!: גוי ואיסור מכירת הארץ לצמיתות · ראה עוד »

איסור עריות

ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.

חָדָשׁ!!: גוי ואיסור עריות · ראה עוד »

איסור ריבית (הלכה)

איסור ריבית הוא מצוות לא תעשה מדאורייתא על מתן או קבלת תמורה על הלוואה.

חָדָשׁ!!: גוי ואיסור ריבית (הלכה) · ראה עוד »

איסור ריבית בדת

איסור ריבית בדת הוא איסור הקיים בדתות שונות על מתן או קבלת תמורה על הלוואה, במקרים מסוימים או באופן גורף.

חָדָשׁ!!: גוי ואיסור ריבית בדת · ראה עוד »

איסור לימוד תורה לנוכרי

בספרות חז"ל, לימוד תורה לנוכרי הוא דין הלכתי, שלפיו אסור ללמד תורה, למעט דיני שבע מצוות בני נח, לאדם שאינו יהודי.

חָדָשׁ!!: גוי ואיסור לימוד תורה לנוכרי · ראה עוד »

איסור גידול כלב רע

עבריינים, פרנקפורט שבגרמניה איסור גידול כלב רע הוא איסור הלכתי לגדל ולהחזיק כלב מזיק, מחשש שמא יתקוף ויזיק לאנשים.

חָדָשׁ!!: גוי ואיסור גידול כלב רע · ראה עוד »

איסור הנאה

איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.

חָדָשׁ!!: גוי ואיסור הנאה · ראה עוד »

איסור הכאת הורים

איסור הכאת הורים הוא ציווי מקראי האוסר על אדם להכות את אביו או אמו.

חָדָשׁ!!: גוי ואיסור הכאת הורים · ראה עוד »

איסור והיתר

ביהדות, איסור והיתר הוא שמן הכולל של ההלכות, העוסקות בדברים המותרים והאסורים לאכילה.

חָדָשׁ!!: גוי ואיסור והיתר · ראה עוד »

איסור ייחוד

בהלכה היהודית, איסור ייחוד קובע שאסור לגבר ואישה לשהות יחד במקום סגור (או במקום שאנשים אינם מגיעים לשם), אלא אם כן הם נשואים זה לזה או קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אבא ובת, אמא ובן, אח ואחות), או שאחד צאצא של השני (סבא ונכדה, סבתא ונכד, וכו').

חָדָשׁ!!: גוי ואיסור ייחוד · ראה עוד »

איסורי נישואים לכהן

איסורי נישואים לכהן – לפי ההלכה, כהן הדיוט (כהן שאינו כהן גדול) אינו רשאי להתחתן עם אישה גרושה, חלוצה, זונה, חללה או גיורת, ויכול להתחתן רק עם רווקה או אלמנה.

חָדָשׁ!!: גוי ואיסורי נישואים לכהן · ראה עוד »

אייזיק שול

בית הכנסת אייזיק שוּל (או בית הכנסת איזאק. בפולנית: Synagoga Izaaka, ביידיש שׁוּל: בית כנסת) הוא בית כנסת בקז'ימייז' שבקרקוב, פולין, שהוקם ב-1644 על ידי אייזיק יעקלס (נפטר 1653), מגבירי הקהילה.

חָדָשׁ!!: גוי ואייזיק שול · ראה עוד »

נסך

ניסוך מים כמנחה לוישנו, המאה ה-17 בוריאטי מנסך חלב לרוחות האזור, 2012 נסך הוא פולחן של מזיגת משקה, לרוב אלכוהולי, כמנחה לאלים.

חָדָשׁ!!: גוי ונסך · ראה עוד »

נעים מאוד

נעים מאוד הוא סינגל של הזמר הישראלי סטפן לגר, אשר יצא לאור ב-18 באפריל 2021, על ידי חברת התקליטים D Music.

חָדָשׁ!!: גוי ונעים מאוד · ראה עוד »

נפתלי צבי שמרלר

הרב נפתלי צבי שמרלר (ר' הערשאלע; ז' בניסן תרמ"ח, מרץ 1888 - כ"ה בסיוון תש"ח, 2 ביולי 1948) היה ראש ישיבה חסידי בגליציה ובירושלים.

חָדָשׁ!!: גוי ונפתלי צבי שמרלר · ראה עוד »

נר לאחד נר למאה

נֵר לְאֶחָד נֵר לְמֵאָה הוא ביטוי תלמודי שמשמעותו היא שישנם מעשים שבהם אותה התועלת הצומחת ליחיד יכולה להועיל גם לרבים.

חָדָשׁ!!: גוי ונר לאחד נר למאה · ראה עוד »

נרש

נֶרֶשׁ הייתה עיר מפורסמת בבבל בתקופת התלמוד והגאונים, ובה התקיימה בדור החמישי לאמוראים "ישיבת נרש" שהייתה המשך רציף לישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: גוי ונרש · ראה עוד »

נתן פורגס

נתן פורגס (בגרמנית: Nathan Porges; 21 בדצמבר 1848 – 27 באוגוסט 1924) היה רב בוהמי-גרמני, בלשן וביבליוגרף, מאנשי "חכמת ישראל".

חָדָשׁ!!: גוי ונתן פורגס · ראה עוד »

נתראה בשמחות

נתראה בשמחות (באנגלית הופץ תחת השם: Happy Times) הוא סרט דרמה קומית-אימה ישראלי-אמריקאי שבוים ונכתב על ידי היוצר מיכאל מאיר.

חָדָשׁ!!: גוי ונתראה בשמחות · ראה עוד »

נטורי קרתא

הפגנה של נטורי קרתא בריטים בכיכר טרפלגר שבלונדון, אנגליה כיתוב באנגלית המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: שומרי העיר) היא תת-קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות.

חָדָשׁ!!: גוי ונטורי קרתא · ראה עוד »

נטילת ידיים

ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.

חָדָשׁ!!: גוי ונטילת ידיים · ראה עוד »

נזיר (יהדות)

הרב דוד כהן "הנזיר" – נזיר ירושלמי מוכר ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמם כנדר איסורי נזירות.

חָדָשׁ!!: גוי ונזיר (יהדות) · ראה עוד »

נח נפתולסקי

ביתו של נפתולסקי (כיום "בית קובי") ברחוב גלבוע 12 בגבעתיים בית נפתולסקי (בית קובי) ובית רוטברג ברחוב גלבוע בגבעתיים נח נַפְתולְסקי (15 באוקטובר 1883, סנוסק, רוסיה (אוקראינה) – 5 במאי 1974, קבוצת כנרת) היה איש העלייה השנייה, מחלוצי החקלאות בארץ ישראל ובוטנאי.

חָדָשׁ!!: גוי ונח נפתולסקי · ראה עוד »

נחמן קטופא

שער הספר 'נבואת הילד', מהדורת ברלין תקמ"ט-1789 קבר נחמן קטופא ליד ברעם נחמן קטופא (על כי נקטף בנעוריו), הנקרא גם נחמן חטופא (על כי חטפו המוות; א' בתשרי ד'רל"ה, 29 באוגוסט 474 – ד'רמ"ז) הוא דמות מחבר ספר "נבואת הילד".

חָדָשׁ!!: גוי ונחמן קטופא · ראה עוד »

נחום המדי

נחום הַמָּדִי היה תנא שעלה ממדי לארץ ישראל, ופעל בה, בשלהי תקופת בית המקדש השני ולאחר חורבנו במאה ה-1.

חָדָשׁ!!: גוי ונחום המדי · ראה עוד »

נותן טעם

נותן טעם הוא מושג בהלכות איסור והיתר.

חָדָשׁ!!: גוי ונותן טעם · ראה עוד »

נובי גוד

סנגורוצ'קה ודד מורוז (נערת השלג וסבא כפור) נוֹבִי גוֹד (ברוסית: Новый Год, "השנה החדשה") הוא חג המציין את תחילתה של השנה החדשה (בלוח השנה הגרגוריאני המקובל בישראל ובעולם).

חָדָשׁ!!: גוי ונובי גוד · ראה עוד »

נוכרי

#הפניה גוי.

חָדָשׁ!!: גוי ונוכרי · ראה עוד »

נכרי

#הפניה גוי.

חָדָשׁ!!: גוי ונכרי · ראה עוד »

ניצוק

ניצוק אינו חיבור לטומאה - גם אם נגע אדם בחלק הנשפך אל הכלי, לא נטמא המשקה שבתוך הכלי וכן ההפך ניצוק אינו חיבור לטהרה - מים המחוברים למקווה ביציקה אינם טהורים גם היו טמאים לפני כן. לפי שיטה אחרת, יש משמעות נוספת, שאי אפשר לצרף את המים הנשפכים לשיעור המים (ארבעים סאה) הנדרשים למקווה ניצוק הוא כינוי הלכתי למצב בו נוזלים נוגעים זה בזה על ידי שפיכה ("יציקה"), החיבור נחשב כזמני בלבד, ולא ניתן להחשיב את הזרם כמחבר המשקה שבכלי העליון אל המשקים התחתונים או להפך.

חָדָשׁ!!: גוי וניצוק · ראה עוד »

נישואי תערובת

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: גוי ונישואי תערובת · ראה עוד »

נישואי תערובת ביהדות

נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.

חָדָשׁ!!: גוי ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »

נישואים בהלכה

נישואים הם יחס בין בני-זוג המעוניינים למסד את הקשר ביניהם.

חָדָשׁ!!: גוי ונישואים בהלכה · ראה עוד »

נישואים בין-דתיים

נישואים בין-דתיים הם נישואים בין בני זוג המשתייכים לדתות שונות.

חָדָשׁ!!: גוי ונישואים בין-דתיים · ראה עוד »

סאנקסגיביקה

סאנקסגיביקה (מאנגלית: Thanksgivukkah) הוא שם חג הכולל הלחם בסיסים תחדישי שניתן להתכנסות של חג '''ההודיה''' האמריקאי והיום הראשון (והלילה השני) של החג היהודי חנוכה ביום חמישי, 28 בנובמבר 2013.

חָדָשׁ!!: גוי וסאנקסגיביקה · ראה עוד »

סעדיה אבן דנאן

רבי סעדיה אבן דנאן (הראשון; רס"ד) היה משורר, בלשן, פרשן מקרא, דיין וכרוניקאי בן המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: גוי וסעדיה אבן דנאן · ראה עוד »

ספר המנהיג

ספר המנהיג או המנהיג בני העולם הוא ספר הלכה ומנהג, וחיבורו העיקרי של רבי אברהם בן נתן מהראשונים, החתום בראשי תבות בקטעים רבים בספר "אב"ן" או "אברהם בן נתן הירחי".

חָדָשׁ!!: גוי וספר המנהיג · ראה עוד »

ספר הברית השלם

ספר הברית השלם שנכתב על ידי הרב פנחס אליהו הורביץ הוא חיבור תורני רחב יריעה הכולל נושאי אמונה, הלכה, מוסר, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע, וטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: גוי וספר הברית השלם · ראה עוד »

ספרייה תורנית

ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.

חָדָשׁ!!: גוי וספרייה תורנית · ראה עוד »

סתם יינם

סתם יינם הוא מושג הלכתי שמשמעו יין של גוי, או יין של ישראל שנגע בו גוי.

חָדָשׁ!!: גוי וסתם יינם · ראה עוד »

סוסיתא (אתר ארכאולוגי)

תרשים האתר על שלט במקום משמאל הקתדרלה ומימין לה מבנה הטבלה גדול תוכנית של האתר הארכאולוגי סוסיתא כפי ששורטטה על ידי גוטליב שומאכר ב־1885 תצלום אוויר ממזרח של ההר המשקיף על קיבוץ עין גב והכנרת, מאי 2017 אנדרטה לזכר מפקד מוצב סוסיתא, סגן רמי זית, שנפל במקום ביום העצמאות 1967 עמודים בבזיליקה עטלפים מגיחים ממעבר תת־קרקעי באתר שרידים בסוסיתא תצפית מסוסיתא לעבר קרן עין גב וצפון הכנרת הדקומנוס מקסימוס, רחובה הראשי של העיר 1.

חָדָשׁ!!: גוי וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »

סורג (בית המקדש)

עותק של כתובת הסורג ביוונית – איסור על גויים להיכנס לתחום בית המקדש, מוזיאון רומא כתובת הסורג – המקור, מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול שבר כתובת הסורג, שמוצג באגף הארכאולוגיה במוזיאון ישראל בירושלים הסורֵג היה מחיצת אבנים נמוכה שניצבה סביב אזור בית המקדש, בבית המקדש השני, ושובצו בה כתובות אזהרה – איסור כניסה בשפות שונות לגויים שביקשו להיכנס אל התחום המקודש.

חָדָשׁ!!: גוי וסורג (בית המקדש) · ראה עוד »

סיקריקון

במשנה, בתוספתא, ובתלמוד הוזכרו בכמה הקשרים סִיקְרִיקוֹן וסִיקָרִין.

חָדָשׁ!!: גוי וסיקריקון · ראה עוד »

סיקריים

פגיון סיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה. הסִיקָרִיִים (מלטינית: Sicarii; בספרות המאוחרת נקראו גם: סִיקְרִיקִים) היו קנאים קיצוניים שהתבלטו בתקופת המרד הגדול של יהודה נגד הכובשים הרומאים.

חָדָשׁ!!: גוי וסיקריים · ראה עוד »

עמי הארצות

#הפניה גוי.

חָדָשׁ!!: גוי ועמי הארצות · ראה עוד »

ערל

ערל הוא אדם שלא נימול ויש לו ערלה.

חָדָשׁ!!: גוי וערל · ראה עוד »

ערל (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: גוי וערל (פירושונים) · ראה עוד »

ערכאות של גויים

ערכאות של גויים (מכונים בקיצור גם ערכאות) הוא כינוי תלמודי והלכתי לבתי דין של גויים (אף אם הם דנים לפי דיני ישראל), וגם לבתי דין יהודיים שדנים בהם שלא לפי המשפט העברי.

חָדָשׁ!!: גוי וערכאות של גויים · ראה עוד »

עשרת היוחסין

עשרת היוחסין הוא כינוי שניתן לעשר המחלקות תחתן סווגו המשפחות שחזרו לארץ ישראל בשיבת ציון, מושג זה מופיע בעיקר בקשרי הנישואין, אך גם בהיררכיה הפנים מדינית-חברתית.

חָדָשׁ!!: גוי ועשרת היוחסין · ראה עוד »

עלינו לשבח

עלֵינו לשבֵּח היא תפילה.

חָדָשׁ!!: גוי ועלינו לשבח · ראה עוד »

עבד כנעני

בהלכה היהודית, עבד כנעני (או שפחה כנענית, המקבילה הנשית) הוא גוי שנמכר ליהודי לעבדות.

חָדָשׁ!!: גוי ועבד כנעני · ראה עוד »

עבדות (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: גוי ועבדות (פירושונים) · ראה עוד »

עבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה

לאורך כל ההיסטוריה היהודית אחוזי המסחר והשימוש של יהודים בעבדים לא נפל מזה של החברות שבהן הם חיו, אלא אם כן נאסר הדבר עליהם מסיבות שונות.

חָדָשׁ!!: גוי ועבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

חָדָשׁ!!: גוי ועבודה זרה · ראה עוד »

עבודה זרה בשיתוף

ביהדות, עבודה זרה בשיתוף היא מציאות שבה אדם עובד את ה' בשיתוף עם אל אחר או אלילים אחרים, והיא כלולה באיסור עבודה זרה, שהוא מהחמורים בתורה.

חָדָשׁ!!: גוי ועבודה זרה בשיתוף · ראה עוד »

עגה חרדית

שנות ה-90 שהייתה נפוצה בשימוש במגזר החרדי במיוחד בציבור דל האמצעים שבו. למגזר החרדי עגה שמונחיה שאובים מהעולם הדתי וההלכה, מביטויים בארמית וביידיש, והם מושפעים ממושגי התרבות החרדית וההווי הישיבתי.

חָדָשׁ!!: גוי ועגה חרדית · ראה עוד »

עגינות

עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.

חָדָשׁ!!: גוי ועגינות · ראה עוד »

עד שיום אחד

עד שיום אחד הוא רומן ראשון מאת שמי זרחין שיצא לאור בהוצאת כתר, ירושלים, בשנת 2011.

חָדָשׁ!!: גוי ועד שיום אחד · ראה עוד »

עדי ארד (חזנית)

עדי ארד ארד בהופעה עם מקהלת גיתית עדי ארד (נולדה בכ"ט בטבת תשל"ב, 16 בינואר 1972) היא חזנית אורתודוקסית, זמרת-יוצרת ושחקנית בתיאטרון הבימה.

חָדָשׁ!!: גוי ועדי ארד (חזנית) · ראה עוד »

עונש מוות ביהדות

עונש מוות הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

חָדָשׁ!!: גוי ועונש מוות ביהדות · ראה עוד »

עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס

עושה מעשה זִמְרִי ומבקש שכר כְּפִינְחָס הוא ביטוי המתאר אדם העושה מעשה נקלה אך מתהדר כאילו עשה מעשה נעלה.

חָדָשׁ!!: גוי ועושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס · ראה עוד »

עוברת על דת משה ויהודית

עוברת על דת הוא מונח הלכתי המגדיר אשה נשואה שהתנהגותה או הופעתה אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות שמכונות "דת משה" או "דת יהודית".

חָדָשׁ!!: גוי ועוברת על דת משה ויהודית · ראה עוד »

עובדין דחול

השחזת סכין בכלי מקצועי אסורה בכל אופן התמונה להמחשה בלבד. שכן בעץ מחובר אסורה מדרבנן כל השתמשות בשבת ויום טוב. בהלכות שבת, דברים האסורים משום עובדין דחול (מארמית, בעברית: מעשים של חול או מעשי חול) כינוי לפעולות שצורת עשייתם מבטאת אופי של יום חולין ולא אופי 'שבתי', או פעולות אשר נראות כמלאכות ודומות להן.

חָדָשׁ!!: גוי ועובדין דחול · ראה עוד »

עכו"ם

ראשי תיבות של 'עבודת כוכבים ומזלות'.

חָדָשׁ!!: גוי ועכו"ם · ראה עוד »

עינת וילף

עינת וִילְף (י"ג בכסלו ה'תשל"א) היא דוקטור למדע המדינה שכיהנה כחברת הכנסת ה-18, מטעם סיעות "העבודה" ו"העצמאות", וכיושבת ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט.

חָדָשׁ!!: גוי ועינת וילף · ראה עוד »

עירוב

סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).

חָדָשׁ!!: גוי ועירוב · ראה עוד »

עירוב חצרות

מצות שהונחו כעירוב חצרות, בבית הכנסת האר"י האשכנזי בצפת עירוב חצרות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין, המתירה את הטלטול (הוצאת חפצים) בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה בתחום חצר אחת או בחצרות צמודות (כגון מבית לחדר מדרגות או לחצר משותפת, או מחצר לחצר אחרת), דבר האסור מדרבנן (איסור טלטול בין רשויות היחיד), באמצעות יצירת שותפות סמלית בין כל הדיירים בכל הרשויות הנפרדות, ההופכת את כל הרשויות הנפרדות לרשות אחת משותפת.

חָדָשׁ!!: גוי ועירוב חצרות · ראה עוד »

פאולוס

פאולוס מתרסוס (במקור: שאול התרסי) או פאולוס השליח (5-67) היה לפי האמונה הנוצרית והמתואר בברית החדשה אחד מהחשובים שבשליחי ישו על אף שלא היה שייך לשנים-עשר השליחים המקוריים ומעולם לא פגש בישו.

חָדָשׁ!!: גוי ופאולוס · ראה עוד »

פניני הלכה לילדים

פניני הלכה לילדים היא סדרת ספרי ילדים, המבוססת על הסדרה פניני הלכה שכתב הרב אליעזר מלמד, ויוצאת לאור על ידי מכון הר ברכה.

חָדָשׁ!!: גוי ופניני הלכה לילדים · ראה עוד »

פסק דין אלבה נגד מדינת ישראל

ע"פ 2831/95 אלבה נ' מדינת ישראל, הוא פסק דין שניתן בישראל ב-1996, והיה לפעם הראשונה בה אדם בישראל הועמד לדין בגין הפרת חוק איסור פרסום הסתה לגזענות.

חָדָשׁ!!: גוי ופסק דין אלבה נגד מדינת ישראל · ראה עוד »

פסטורלה אמריקנית (סרט)

פסטורלה אמריקנית (באנגלית: American Pastoral) הוא סרט דרמה אמריקאי בבימויו של יואן מקגרגור, שאף שיחק בתפקיד הראשי בסרט.

חָדָשׁ!!: גוי ופסטורלה אמריקנית (סרט) · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: גוי ופסח · ראה עוד »

פצוע דכא וכרות שופכה

פצוע דכא (או דכה) וכרות שופכה הם כינויים הלכתיים לגברים שאיברי מינם נכרתו באופן מלא או חלקי, באופן ההופך אותם לסריסים.

חָדָשׁ!!: גוי ופצוע דכא וכרות שופכה · ראה עוד »

פרשת בהר

שלט בבית פרטי בירושלים המצהיר שכל תוצרת הגינה הפקר בשל שנת שמיטה פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: גוי ופרשת בהר · ראה עוד »

פרה אדומה

פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.

חָדָשׁ!!: גוי ופרה אדומה · ראה עוד »

פרה שומרת שבת

פרה שומרת שבת הוא סיפור יהודי נודע, אשר לפי הגרסה המקובלת מהפסיקתא רבתי מספר את מעשה התגיירותו של התנא רבי יוחנן בן תורתא.

חָדָשׁ!!: גוי ופרה שומרת שבת · ראה עוד »

פלשתים

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען, בין המאה ה-12 לפנה"ס עד 604 לפנה"ס, אז הגלה אותם נבוכדנצר למסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: גוי ופלשתים · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: גוי ופועלי ציון · ראה עוד »

פול ולסטון

פול דייוויד ולסטון (באנגלית: Paul David Wellstone; 21 ביולי 1944 — 25 באוקטובר 2002) היה איש אקדמיה מחבר ופוליטיקאי אמריקאי, שהיה חבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת מינסוטה מ-1991 ועד שנהרג בהתרסקות מטוס באבלת' שבמינסוטה ב-2002.

חָדָשׁ!!: גוי ופול ולסטון · ראה עוד »

פולמוס הנישואים האזרחיים בהנוגריה

פולמוס הנישואין האזרחיים בהונגריה היה פולמוס הלכתי שהתרחש בהונגריה בעקבות האמנציפציה וחוק נישואים אזרחיים (בלשון ספרי הפוסקים "ציווילעהע", מגרמנית: Zivilehe), שהביאו להכרה ביהודים כשווים לכל שאר אזרחי המדינה, ובדת היהודית כשווה לשאר הדתות, והביאו לאפשרות של נישואי תערובת בין יהודים לגויים.

חָדָשׁ!!: גוי ופולמוס הנישואים האזרחיים בהנוגריה · ראה עוד »

פולינה ז'מצ'וז'ינה

פולינה ז'מצ'וז'ינה (ברוסית: Поли́на Жемчу́жина; 11 במרץ 1897, פולוהי - 1 באפריל 1970, מוסקבה) הייתה אשתו היהודיה של ויאצ'סלב מולוטוב – שר החוץ של ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: גוי ופולינה ז'מצ'וז'ינה · ראה עוד »

פירות שביעית

תושב חולון מודיע כי הפירות על העצים בחצרו הם הפקר לרגל שנת השמיטה. פירות שביעית הן פירות שקדושים בקדושת שביעית, מאחר שגדלו בשנת שמיטה בשדה החייב ב'שמיטה'.

חָדָשׁ!!: גוי ופירות שביעית · ראה עוד »

צלם אלוהים

צלם אלוהים הוא ביטוי ומושג תאולוגי, שמשמעותו שהאדם נבדל מכל היצורים החיים מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים וטבועה בו מהות אלוהית, הקובעת לו הערכה מיוחדת, וכן סטנדרטים של התנהגות.

חָדָשׁ!!: גוי וצלם אלוהים · ראה עוד »

צבע מאכל

עוגת ראווה הצבועה בצבעי מאכל. סוכריות הצבועות בצבעי מאכל שונים. גרף המשווה בין מחקרי סמיות כפולה שונים שבחנו השפעת כמויות שונות של צבע מאכל על ילדים צבע מאכל הוא צבע המוסף למזון או למשקה על מנת לשנות את מראהו.

חָדָשׁ!!: גוי וצבע מאכל · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: גוי וצבי גרץ · ראה עוד »

ציר הזמן של האנטישמיות

ציר הזמן שלהלן מתאר עדויות למעשים אנטישמיים כלפי יהודים כקבוצה דתית או אתנית.

חָדָשׁ!!: גוי וציר הזמן של האנטישמיות · ראה עוד »

קפילא

246x246 פיקסלים קפילא הוא כינוי בהלכה לגוי הטועם תבשיל שנתערב בו איסור ויש חשש שנתן בו טעם.

חָדָשׁ!!: גוי וקפילא · ראה עוד »

קללה

כתבי מארות - קללות ממצרים העתיקה על גבי שברי חרס. קללה היא איחול וביטוי שאיפה למאורעות רעים שייקרו למי שמוטלת עליו הקללה (המקולל), או פנייה מפורשת לאלוהים או למלאכיו על-מנת שירעו עם המקולל.

חָדָשׁ!!: גוי וקללה · ראה עוד »

קטיעה בר שלום

קטיעה בר שלום הוא דמות של גוי מחשובי מלכות רומא העתיקה המופיעה בתלמוד הבבלי, אשר הוצא להורג בעקבות דברי סנגוריה שהשמיע על היהודים בפני הקיסר, טרם מותו הוא מל עצמו ועל כן זכה לחיי העולם הבא.

חָדָשׁ!!: גוי וקטיעה בר שלום · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

חָדָשׁ!!: גוי וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קורבן פסח

קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.

חָדָשׁ!!: גוי וקורבן פסח · ראה עוד »

קולנוע חרדי

סרטי קולנוע חרדי-גברי מוצעים למכירה בחנות "גל פז" בשכונת גאולה בירושלים. הקולנוע החרדי החל להתפתח בסוף המאה ה-20 ובתחילתה של המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: גוי וקולנוע חרדי · ראה עוד »

קוזאקים

ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: גוי וקוזאקים · ראה עוד »

קודש (הלכה)

בהלכות טומאה וטהרה, קודש הוא כל דבר מן החי ומן הצומח, שלפחות חלק ממנו עלה או הוקדש להקרבה בבית המקדש (ונכלל גם בקודשי מזבח).

חָדָשׁ!!: גוי וקודש (הלכה) · ראה עוד »

קיצור שולחן ערוך

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה.

חָדָשׁ!!: גוי וקיצור שולחן ערוך · ראה עוד »

ר'דיר מריח

ע'דיר כמאל מריח ע'דִיר כַּמַאל מְרֵיח (בערבית: غدير كمال مريح; נולדה ב-21 ביוני 1984) היא פוליטיקאית ואשת תקשורת דרוזית-ישראלית ילידת דלית אל-כרמל.

חָדָשׁ!!: גוי ור'דיר מריח · ראה עוד »

רחוב היהודים (אירופה)

שמות רחובות יהודים, המוזיאון היהודי בברלין מקס ליברמן ''היודנגאסה באמסטרדם'', 1908, Städelsches Kunstinstitut ברבות מן הערים באירופה, רחוב היהודים (בגרמנית: Judenstrasse) או סמטת היהודים (Judengasse) הוא כינוי לרחוב שבו התרכזה האוכלוסייה היהודית בעיר, ובו היו מוסדות הקהילה היהודית.

חָדָשׁ!!: גוי ורחוב היהודים (אירופה) · ראה עוד »

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: גוי ורב (אמורא) · ראה עוד »

רב פפא

מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.

חָדָשׁ!!: גוי ורב פפא · ראה עוד »

רב זביד (השני)

רב זביד היה אמורא בבלי בדור הרביעי והחמישי.

חָדָשׁ!!: גוי ורב זביד (השני) · ראה עוד »

רב חמא

רב חמא היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל, מחכמי ישיבת נהרדעא.

חָדָשׁ!!: גוי ורב חמא · ראה עוד »

רב חסדא

רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.

חָדָשׁ!!: גוי ורב חסדא · ראה עוד »

רב המנונא סבא (זוהר)

רב המנונא סבא (רב המנונא הזקן, מכונה גם רב המנונא סבא קדמאה - הקדמון) על פי ספר הזוהר, היה חכם ארצישראלי בדור השלישי לתנאים, בסוף תקופת בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: גוי ורב המנונא סבא (זוהר) · ראה עוד »

רב הונא

רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.

חָדָשׁ!!: גוי ורב הונא · ראה עוד »

רב הונא בר חיננא

רב הונא בר חיננא הוא אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.

חָדָשׁ!!: גוי ורב הונא בר חיננא · ראה עוד »

רב יצחק בר אשיאן

רב יצחק בר אשיאן היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.

חָדָשׁ!!: גוי ורב יצחק בר אשיאן · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: גוי ורבא · ראה עוד »

רבה בר רב הונא

רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - במאה ה-3 וה-4.

חָדָשׁ!!: גוי ורבה בר רב הונא · ראה עוד »

רבי אמי

רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים.

חָדָשׁ!!: גוי ורבי אמי · ראה עוד »

רבי אבא בר זבינא

רבי אבא בר זבינא (נקרא גם אבא בר זמינא או זימונא; נולד ד'ס"ה, 305 בערך) היה אמורא בדור הרביעי, היה תלמידו של רב זירא והעביר מימרות רבות בשמו.

חָדָשׁ!!: גוי ורבי אבא בר זבינא · ראה עוד »

רבי יהודה נשיאה

רבי יהודה נשיאה (הראשון), היה אמורא בן הדור הראשון לאמוראי ארץ ישראל, נשיא הסנהדרין בציפורי ונכדו של חותם המשנה, רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: גוי ורבי יהודה נשיאה · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: גוי ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: גוי ורבי יוחנן · ראה עוד »

רבי יוחנן בן תורתא

רבי יוחנן בן תורתא היה תנא בן הדור השלישי – תחילת המאה ה-2.

חָדָשׁ!!: גוי ורבי יוחנן בן תורתא · ראה עוד »

רוני דותן

180px רוני דותן בהצגה "גאווה ודעה קדומה", תיאטרון הסימטה, 2012 רוני דותן בהצגה "פטר והזאב", תיאטרון אורנה פורת, 2009 רוני דותן בהצגה "בגלל הלילה", סמינר הקיבוצים, 2009 רוני דותן בהצגה "צ'רלי קצ'רלי", צוותא, 2009 רוני דותן (נולדה ב-10 באוקטובר 1983) היא שחקנית, זמרת וכותבת ישראלית.

חָדָשׁ!!: גוי ורוני דותן · ראה עוד »

שמואל אליהו

הרב בדרשת יום העצמאות התשע"ח בבית הכנסת היכל מנחמוב, תל אביב הרב שמואל אליהו (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956) הוא רב דתי לאומי, רבה של העיר צפת, אב בית הדין הרבני למניעת הטרדות מיניות במגזר החרדי-דתי, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר ועדת הכשרות הארצית וועדת המקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות ובנו של הרב מרדכי אליהו.

חָדָשׁ!!: גוי ושמואל אליהו · ראה עוד »

שמונה עשר דבר

שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.

חָדָשׁ!!: גוי ושמונה עשר דבר · ראה עוד »

שמירת נגיעה

שמירת נגיעה הוא מונח פופולרי בן זמננו המתאר את שמירת האיסור, המכונה גם בשם איסור נגיעה, הקיים בהלכה היהודית על מגע בין גבר ואישה האסורה עליו באיסור עריות.

חָדָשׁ!!: גוי ושמירת נגיעה · ראה עוד »

שמירת המקדש

מצוות שמירת המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הלוויים והכהנים לשמור על מקום בית המקדש.

חָדָשׁ!!: גוי ושמירת המקדש · ראה עוד »

שמיטת קרקעות

ביהדות, שמיטת קרקעות היא מצווה מן המצוות התלויות בארץ שחלה בכל שנה שביעית, המכונה שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: גוי ושמיטת קרקעות · ראה עוד »

שמיטת כספים

שמיטת כספים היא מצווה מהתורה האוסרת על המלווה לגבות חובות שהגיע מועד פירעונם אך לא נפרעו עד סוף שנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: גוי ושמיטת כספים · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: גוי ושמיטה · ראה עוד »

שאלי שרופה באש

שאלי שרופה באש היא קינה שחיבר מהר"ם מרוטנבורג על שריפת התלמוד בפריז, ונאמרת בשני מנהגי אשכנז בתשעה באב כחלק מהקינות לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: גוי ושאלי שרופה באש · ראה עוד »

שאול ואהל

רבי שאול וָאהל (קצנלנבוגן; 1545, פדובה – 1617, ברסט ליטובסק) היה רב וראש ישיבה, איש ציבור יהודי בן המאה השש עשרה, שזכה לפרסום רב בשל אגדה שלפיה כיהן כמלך פולין ללילה אחד.

חָדָשׁ!!: גוי ושאול ואהל · ראה עוד »

שם משפחה יהודי

שם משפחה יהודי מעיד לכאורה על השתייכותו של אדם למשפחה יהודית.

חָדָשׁ!!: גוי ושם משפחה יהודי · ראה עוד »

שנאת ישראל בעולם היווני-רומי

הפילוסוף הרומי סנקה. כינה את היהודים "שבט נפשע" שנאת ישראל בעולם היווני-רומי היא שנאת ישראל שהייתה קיימת בעת העתיקה בשטחי הרפובליקה והאימפריה הרומית, ובשטחי העולם ההלניסטי בקרב הפגנים.

חָדָשׁ!!: גוי ושנאת ישראל בעולם היווני-רומי · ראה עוד »

שער הרחמים

תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.

חָדָשׁ!!: גוי ושער הרחמים · ראה עוד »

שערי יושר (ספר)

שערי יושר הוא ספר המתאפיין בניתוח לוגי-משפטי של העקרונות היסודיים שבהלכה.

חָדָשׁ!!: גוי ושערי יושר (ספר) · ראה עוד »

שפרה ברוכסון-ארביב

שִׁפְרָה בָּרוּכְסוֹן-אָרְבִּיב (נולדה ב-12 בדצמבר 1951) היא פרופסור אמריטה במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן (מ-2008), ומתמחה בחקר ההיסטוריה והסוציולוגיה של אמצעי התקשורת.

חָדָשׁ!!: גוי ושפרה ברוכסון-ארביב · ראה עוד »

שפת סתרים

שפת סתרים או לשון סתרים היא שיטה להפעלת מניפולציות על מילים מדוברות, כך שיהפכו בלתי מובנות לשומע בלתי מיומן.

חָדָשׁ!!: גוי ושפת סתרים · ראה עוד »

שרפת התלמוד

שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.

חָדָשׁ!!: גוי ושרפת התלמוד · ראה עוד »

שרפה בשבת

כיבוי שרפה כללי שרפה בשבת מורכבים ושונים משאר הלכות שבת.

חָדָשׁ!!: גוי ושרפה בשבת · ראה עוד »

שרגא ברג

הרב שרגא פייבל (פיליפ) ברג (1927 - 16 בספטמבר 2013) היה רב וראש "המרכז לחקר הקבלה".

חָדָשׁ!!: גוי ושרגא ברג · ראה עוד »

שרהורוד

שרהורוד (ברוסית ואוקראינית: Шаргород, בפולנית: Szarogród ביידיש: שריגרוד) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז מחוז שרהורוד.

חָדָשׁ!!: גוי ושרהורוד · ראה עוד »

שריע

שריע או שריני היה משיח שקר שנולד בסוריה ועלה לארץ ישראל בשנת ד'ת"פ (719-720).

חָדָשׁ!!: גוי ושריע · ראה עוד »

שלמה אבינר

הרב שלמה חיים הכהן אבינר (במקור: לנגנאואר, נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר.

חָדָשׁ!!: גוי ושלמה אבינר · ראה עוד »

שלמה חראזי

הרב שלמה בן סעדיה בירב מימון בירב אפרים אלחראזי היה מגדולי חכמי תימן בסוף המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: גוי ושלמה חראזי · ראה עוד »

שלמה חיים פרלוב (בולחוב)

רבי שלמה חיים פרלוב (בכתיב ארכאי: פערלאוו; ה'תר"ם – י"ג בתמוז ה'תש"ג) היה רב אדמו"ר, וראש ישיבה בבולחוב, משושלת חסידות נובומינסק, נרצח בשואה.

חָדָשׁ!!: גוי ושלמה חיים פרלוב (בולחוב) · ראה עוד »

שליח (הלכה)

שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').

חָדָשׁ!!: גוי ושליח (הלכה) · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: גוי ושטעטל · ראה עוד »

שטר (משפט עברי)

שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.

חָדָשׁ!!: גוי ושטר (משפט עברי) · ראה עוד »

שטיינברג

שטיינברג הוא שם משפחה יהודי עברי גרמני, שמאפיין, בין היתר, חלק מיהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: גוי ושטיינברג · ראה עוד »

שחוטי חוץ

איסור שחוטי חוץ הוא איסור הלכתי לשחוט קורבן מחוץ לבית המקדש ("המקום אשר יבחר ה'") או להקריב אותו שם.

חָדָשׁ!!: גוי ושחוטי חוץ · ראה עוד »

שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן כל העמים, להבדיל מתרי"ג מצוות שנצטוו עליהן רק בני ישראל.

חָדָשׁ!!: גוי ושבע מצוות בני נח · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: גוי ושבתאות · ראה עוד »

שביתת בהמתו

שימוש בבהמה בשבת לצורך עבודה -איסור שביתת בהמתו שביתת בהמתו הוא הציווי על כל יהודי לאפשר לבעלי החיים שברשותו, לנוח מכל מלאכה בשבת כמו כן אסור לאדם לגרום לבעלי לחיים שברשותו לעבוד בשבת ולעבור על אחת מהמלאכות (אפילו מלאכה מדרבנן).

חָדָשׁ!!: גוי ושביתת בהמתו · ראה עוד »

שומר חינם

שומר חינם הוא מי ששומר על רכוש חברו מבלי להפיק מכך תועלת בצורת שכר או טובת הנאה כלשהי.

חָדָשׁ!!: גוי ושומר חינם · ראה עוד »

שונאים - סיפור אהבה

שונאים – סיפור אהבה (ביידיש: שׂונאים. געשיכטע פֿון אַ ליבע) הוא רומן מאת חתן פרס נובל יצחק בשביס-זינגר.

חָדָשׁ!!: גוי ושונאים - סיפור אהבה · ראה עוד »

שותפות (משפט עברי)

במשפט העברי, שותפות היא בעלות משותפת של שני אנשים על נכס או בעסק.

חָדָשׁ!!: גוי ושותפות (משפט עברי) · ראה עוד »

שכונת קברות

מערות הסנהדרין, הבנויה בדיוק רב לפי המבואר בערך. שטח של אמה בין קבר לקבר, ומחצית האמה בקצה השורה. אחת ממערות הסנהדרין מערת קבורה מזמן חז"ל תיאור שני מערות קבורה וחצר ביניהם, שזו היא דרך הקבורה לפי חכמים שכונת קברות היא מושג בהלכות טומאה וטהרה החל על כל מקום שבו נמצאו שלושה מתים בשטח של בין ארבע לשמונה אמות.

חָדָשׁ!!: גוי ושכונת קברות · ראה עוד »

שכירת רשות

בהלכות ערובין של ההלכה היהודית, שכירת רשות היא שכירות סמלית של חלק הגוי בשטח משותף לשבת, על מנת לאפשר את תיקון עירוב החצרות ושיתוף המבואות, המשתף את כל הרשויות הפרטיות בבעלות יהודים, ומתיר את טלטול החפצים בין רשויות היחיד השונות, הפרטיות והמשותפות.

חָדָשׁ!!: גוי ושכירת רשות · ראה עוד »

שירי המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').

חָדָשׁ!!: גוי ושירי המעלות · ראה עוד »

שיתוף מבואות

שיתוף מבואות היא תקנה הלכתית בהלכות ערובין שבאה להתיר טלטול חפצים מחצר משותפת למבוי המשותף לכמה חצרות, בשבת.

חָדָשׁ!!: גוי ושיתוף מבואות · ראה עוד »

תמר (בת דוד)

תָּמָר, דמות מקראית, מתוארת ב כבתו של דוד המלך מנישואיו למעכה בת תלמי מלך גשור וכאחות אבשלום.

חָדָשׁ!!: גוי ותמר (בת דוד) · ראה עוד »

תנופה

תיאור הנפת קורבן מנחה בכלי שרת בבית המקדש, לפי שיטת רש"י, כשידיו של הכהן מתחת לידי הבעלים בהלכה היהודית, תנופה היא פעולה הנעשית במהלך הקרבת קרבנות מסוימים, בעיקר בהקרבת קרבנות שלמים ומנחה אחדים, כחלק מעבודת הקורבנות בבית המקדש.

חָדָשׁ!!: גוי ותנופה · ראה עוד »

תעסוקת חרדים בישראל

תעסוקת חרדים היא סוגיה כלכלית, חברתית ופוליטית, הנמצאת על סדר היום הציבורי בישראל.

חָדָשׁ!!: גוי ותעסוקת חרדים בישראל · ראה עוד »

תפיסת קידושין

תפיסת קידושין הוא מושג הלכתי בדיני קידושין, המתייחס לחלות המעשה של הקידושין באשה המתקדשת.

חָדָשׁ!!: גוי ותפיסת קידושין · ראה עוד »

תקנות אושא

תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: גוי ותקנות אושא · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: גוי ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תל תלפיות

תל תלפיות היה כתב עת תורני שיצא לאור בואץ' שבהונגריה בין השנים 1892–1938, על ידי הרב דוד צבי קצבורג (בכתיב מסורתי: קאטצבורג).

חָדָשׁ!!: גוי ותל תלפיות · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: גוי ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תהילים ק"ל

תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: גוי ותהילים ק"ל · ראה עוד »

תהילים ב'

תהילים ב' הוא המזמור השני בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: גוי ותהילים ב' · ראה עוד »

תורת המלך

תורת המלך הוא ספר הלכתי מאת הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור מישיבת עוד יוסף חי שביצהר.

חָדָשׁ!!: גוי ותורת המלך · ראה עוד »

תוכנית ההתנתקות

מפת היישובים שפונו מרצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות אריאל שרון - היוזם של תוכנית ההתנתקות תוכנית ההתנתקות בוצעה על ידי ישראל בקיץ 2005 וכללה את פינוי 22 הישובים היהודיים בגוש קטיף וביתר רצועת עזה ואת ארבעת הישובים היהודיים בצפון השומרון, בהם התגוררו כ-8,600 תושבים.

חָדָשׁ!!: גוי ותוכנית ההתנתקות · ראה עוד »

תיאודור לסינג

תיאודור לסינג (בגרמנית: Theodor Lessing; 8 בפברואר 1872, הנובר – 30 באוגוסט 1933, מריינבאד, צ'כוסלובקיה) היה פילוסוף ופובליציסט יהודי-גרמני שחי בגרמניה.

חָדָשׁ!!: גוי ותיאודור לסינג · ראה עוד »

תינוק שנשבה

בתלמוד, תינוק שנשבה לבין הגויים הוא אדם יהודי, שכאשר היה תינוק - נפל בשבי, וגדל אצל הגויים.

חָדָשׁ!!: גוי ותינוק שנשבה · ראה עוד »

לך לך אמרינן לנזירא

לך לך אמרינן נזירא, סחור סחור לכרמא לא תקרב (תרגום: "לך לך אומרים לנזיר, סביב לכרם אל תתקרב") הוא משל המופיע בתלמוד במספר מקומות כדי להסביר מדוע צריך לעיתים לאסור דבר שבעיקרו מותר.

חָדָשׁ!!: גוי ולך לך אמרינן לנזירא · ראה עוד »

למהלך האידיאות בישראל

למהלך האידיאות בישראל הוא מאמר שפורסם על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, בשנת ה'תרע"ב (1912) בעיתון העברי שעורכו היה הרב מאיר בר-אילן, ושובץ לאחר מכן בספר אורות במהדורתו המורחבת, על פי הצעת הרב יהושע הוטנר.

חָדָשׁ!!: גוי ולמהלך האידיאות בישראל · ראה עוד »

לא תחנם

לא תְּחָנֵּם היא קבוצת איסורים בהלכה היהודית שמקורם בציווי מקראי יחיד, ואשר עיקרם הוא התרחקות יהודים מגויים מחשש להיטמעות בתרבותם.

חָדָשׁ!!: גוי ולא תחנם · ראה עוד »

לא תחסום שור בדישו

ביהדות, הוא איסור למנוע מבהמה לאכול את המאכל עליו היא עושה את מלאכתה.

חָדָשׁ!!: גוי ולא תחסום שור בדישו · ראה עוד »

לא יהא חוטא נשכר

שלא יהא חוטא נשכר הוא כלל משפטי והלכתי הנקבע מכוח סברא פשוטה (ולכן מקובל גם במשפט הערכאות), והוא קובע דינים רבים שמטרתם שהחוטא לא ירוויח מחטא ומעשה רע שעשה.

חָדָשׁ!!: גוי ולא יהא חוטא נשכר · ראה עוד »

לא יהודי

#הפניה גוי.

חָדָשׁ!!: גוי ולא יהודי · ראה עוד »

לאה גרונדיג

לאה גרונדיג בחיפה - 1942 לאה גרוּנדיג (בגרמנית: Lea Grundig; שם נעוריה: לנגר (Langer); 23 במרץ 1906 – 10 באוקטובר 1977) הייתה אמנית רישום ותחריט יהודייה גרמנייה קומוניסטית, שחייתה ופעלה מרבית שנותיה בגרמניה בין שתי מלחמות העולם ובגרמניה המזרחית בתקופת השלטון הקומוניסטי עד מותה.

חָדָשׁ!!: גוי ולאה גרונדיג · ראה עוד »

לאופולד אינפלד

לאופולד אִינְפֶלד (Leopold Infeld; 20 באוגוסט 1898, קרקוב – 15 בינואר 1968, ורשה) היה פיזיקאי תאורטי יהודי פולני שנודע בעיקר בזכות עבודתו המשותפת עם אלברט איינשטיין על בעיית שני הגופים, אשר הסבירה את תנועת הפריהליון של כוכב חמה.

חָדָשׁ!!: גוי ולאופולד אינפלד · ראה עוד »

לשכת הפרווה

מיקום לשכת הפרווה על דגם בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל; המיקום מסומן בקו צהוב. מיקום לשכת הפרווה בבית המקדש; המיקום מסומן בכחול לשכת הפרווה הייתה לשכה בחלקה הדרומי (לפי גרסה אחרת: הצפוני) של העזרה של בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: גוי ולשכת הפרווה · ראה עוד »

לב לבייב

לב אבנרוביץ' (לוי) לֶבַיֶיב (נולד בכ"ב באב תשט"ז, 30 ביולי 1956) הוא איש עסקים מיליארדר ופילנתרופ ישראלי, ממוצא בוכרי, המשתייך למגזר החרדי.

חָדָשׁ!!: גוי ולב לבייב · ראה עוד »

לב חיים

שו"ת לב חיים הוא ספר שאלות ותשובות העוסק בנושאים השייכים לחלק אורח חיים שחיבר רבי חיים פאלאג'י.

חָדָשׁ!!: גוי ולב חיים · ראה עוד »

לבוש חרדי

ילדים בלבוש חסידי בשכונת מאה שערים, 2007. לראשם ירמולקה. וויליאמסבורג (ברוקלין), 2006 בקבר רבי שמעון בר יוחאי, 2007. במרכז ומימין יהודים הלבושים בקאפטן ירושלמי. אחרים בתמונה לבושים בקאפטן רגיל. הלבוש החרדי הוא צורת הלבוש המאפיינת את רוב האוכלוסייה החרדית בישראל ובתפוצות.

חָדָשׁ!!: גוי ולבוש חרדי · ראה עוד »

להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש

להב"ה - למניעת התבוללות בארץ הקודש הוא ארגון ימין רדיקלי ישראלי, שהוקם על ידי בנצי גופשטיין.

חָדָשׁ!!: גוי ולהב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

חָדָשׁ!!: גוי וטרפה · ראה עוד »

טריבונה

טריבונה (נקראת גם פָּארַענְצֶ'עס) היא מבנה המורכב ממדרגות גבוהות רבות, המאפשרות ישיבה או עמידה עליהן.

חָדָשׁ!!: גוי וטריבונה · ראה עוד »

טל חיים

טל חיים היא סדרת ספרים של הרב שמואל טל, המורכבת מספרי עיון בסוגיות תלמודיות "אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", ומספרי שיחות.

חָדָשׁ!!: גוי וטל חיים · ראה עוד »

טבילת כלים

מקווה כלים בשכונת קטמון בירושלים מקווה כלים בשכונת בתי ראנד בירושלים טבילת כלי במקווה טהרה מקווה בהרודיון, שלהי תקופת בית המקדש השני. חצי המדריגה הצרה העליונה בצד שמאל שימשה ככל הנראה לטבילת כלים טבילת כלים היא חובה הלכתית על מנת לאפשר ליהודים לאכול ולשתות בכלים שעברו מבעלות של גוי לבעלות יהודי.

חָדָשׁ!!: גוי וטבילת כלים · ראה עוד »

טומאת מת

טומאת מת בהלכה היא אחת מסוגי הטומאה, הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו.

חָדָשׁ!!: גוי וטומאת מת · ראה עוד »

טומאת שכבת זרע

טומאת שכבת זרע היא טומאה בדרגת אב הטומאה החלה על האדם אשר יוצאת ממנו שכבת זרע ומביאה אותו לדרגת ראשון לטומאה.

חָדָשׁ!!: גוי וטומאת שכבת זרע · ראה עוד »

טומאת זב

בהלכות טומאה וטהרה, זב הוא איש שיצאה הפרשה מסוימת מאיבר המין שלו.

חָדָשׁ!!: גוי וטומאת זב · ראה עוד »

טומאת זיבה

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת זיבה היא שם כולל לטומאה של מספר אנשים שטומאה יוצאת מגופם וטומאתם שוה: טומאת זב - (בזכר) וטומאת זבה (בנקבה) טומאת נידה וטומאת יולדת, שהן טומאות מהתורה, וטומאת גויים שעליהם גזרו חכמים טומאה כזבים.

חָדָשׁ!!: גוי וטומאת זיבה · ראה עוד »

טומאה רצוצה

טומאה רצוצה היא כלל יסוד בדיני הטומאות בהלכה היהודית, ולפיה טומאה המטמאה טומאת מת שאין במקומה רווח אוויר בגודל של טפח על טפח, נחשבת לרצוצה ומטמאת כל מה שעליה או מתחתיה ללא יכולת חציצה.

חָדָשׁ!!: גוי וטומאה רצוצה · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: גוי וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טומאה וטהרה בביתא ישראל

טבילה של בני ביתא ישראל בנהר (1862). דיני הטומאה והטהרה בביתא ישראל היו מחמירים, והקפידו עליהן ביותר.

חָדָשׁ!!: גוי וטומאה וטהרה בביתא ישראל · ראה עוד »

טופופיליה

אי, פו טואן, 1974, טופופיליה, כריכת הספר טופופיליה הוא ספרו של אי פו טואן, המנסה להסביר כיצד בני האדם יוצרים קשר חיובי עם סביבתם.

חָדָשׁ!!: גוי וטופופיליה · ראה עוד »

טוב שבגויים הרוג

ויכוח דתי בין מלומדים נוצרים ויהודים, חיתוך עץ של יוהאן פון ארמסשהיים מ-1483 טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִים הֲרוֹג הוא חלק ממאמר המופיע בספרות חז"ל בשם רבי שמעון בר יוחאי.

חָדָשׁ!!: גוי וטוב שבגויים הרוג · ראה עוד »

טוביה החולב

כריכת הספר טוביה החולב ביידיש, מוסקבה, 1947. הכתיב בהתאם לאיות היידי הסובייטי, הפונטי ונטול הרכיבים העבריים, ברוח הייבסקציה. כרזת ההצגה טוביה החולב (התיאטרון היהודי קרקוב) טוביה החולב (מיידיש: טֶבֿיֶה/טעוויע דער מילכיקער; תרגום מילולי: "טוביה העוסק במכירת מוצרי חלב") הוא גיבורו של רומן מאת הסופר שלום עליכם שנכתב ופורסם בהמשכים; הפרק הראשון שלו נכתב בשנת 1894. עלילות דמותו של טוביה החולב אף שימשו כבסיס למחזות ולמחזמר. הרומן נפרש על גבי כמה שנים בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים, והמרחב בו הוא מתקיים הוא תחום המושב ברוסיה, האזור בו חיו אז יהודי האימפריה. הרומן מתאר מציאות היסטורית עמוסת תהפוכות, שבה יהודים רבים נטשו את בתיהם וכפריהם והגרו למרחקים. רובם יצאו לאמריקה ולארצות אחרות באירופה. חרף הרקע העגום של המציאות היהודית בזמנים קשים ודמותו הטראגית של טוביה, היצירה שופעת הומור יהודי עשיר במיטב המסורת של שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: גוי וטוביה החולב · ראה עוד »

טיטוס (שליח)

טיטוס היה שליח וקדוש נוצרי שהוזכר בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: גוי וטיטוס (שליח) · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: גוי וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זליגמן בר

זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.

חָדָשׁ!!: גוי וזליגמן בר · ראה עוד »

זונה (הלכה)

זונה בהלכה היא אישה האסורה בנישואים לכהן מחמת יחסי מין אסורים שקיימה, או מאחר שנולדה כגויה.

חָדָשׁ!!: גוי וזונה (הלכה) · ראה עוד »

זכייה

במשפט העברי, קניין זכייה הוא כלל האומר כי אדם יכול להעשות שליח לחבירו ללא ידיעתו, כאשר מדובר בדבר המהווה זכות למי שמזכים לו.

חָדָשׁ!!: גוי וזכייה · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: גוי וחמץ · ראה עוד »

חסיד (הלכה)

ביהדות ובהלכה, חסיד הוא אדם העושה מעשים טובים שאינם חובה על פי ההלכה, אלא לפנים משורת הדין על פי רוח ההלכה.

חָדָשׁ!!: גוי וחסיד (הלכה) · ראה עוד »

חסיד אומות העולם

לוח בכניסה לשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם ב, התואר "חסיד אומות העולם" ניתן למי שאינו יהודי ופעל למען הצלת יהודים במהלך השואה תוך סיכון חייו, ללא קבלת תמורה.

חָדָשׁ!!: גוי וחסיד אומות העולם · ראה עוד »

חסידות אשלג

חסידות אשלג היא כינוי למספר חצרות חסידיות-קבליות שקמו בישראל על ידי תלמידיו וצאצאיו של המקובל הרב יהודה לייב הלוי אשלג, המכונה "בעל הסולם", על שום פירושו לספר הזוהר הקרוי "הסולם".

חָדָשׁ!!: גוי וחסידות אשלג · ראה עוד »

חסידות פאפא

רבי יעקב יחזקיה גרינוולד מפאפאחסידות פאפא (נהגה: פּוּפֶּא) היא חצר חסידית שמוצאה מהעיר פאפה בהונגריה ומרכזה כיום בניו יורק.

חָדָשׁ!!: גוי וחסידות פאפא · ראה עוד »

חסידות פרמישלאן

חסידות פרמישלאן הייתה חסידות שפעלה בגליציה המזרחית.

חָדָשׁ!!: גוי וחסידות פרמישלאן · ראה עוד »

חרם (נידוי הלכתי)

עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.

חָדָשׁ!!: גוי וחרם (נידוי הלכתי) · ראה עוד »

חרם דרבנו גרשום

חרם דרבנו גרשום (בראשי תיבות: חדר"ג) הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי לותרינגיה וראש ישיבת מגנצא, בקהילות אשכנז, וגזר על הפרתן עונש של חרם.

חָדָשׁ!!: גוי וחרם דרבנו גרשום · ראה עוד »

חשד (הלכה)

ביהדות ניתנת הדגשה מיוחדת על כך שעל האדם להתנהג בצורה שאיננה מעלה חשד כי הוא מתנהג שלא כראוי.

חָדָשׁ!!: גוי וחשד (הלכה) · ראה עוד »

חלומו של הכוזרי

חלומו של הכוזרי הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2012.

חָדָשׁ!!: גוי וחלומו של הכוזרי · ראה עוד »

חליבה בשבת

חליבה ידנית חליבה היא פעולה האסורה בשבת, מכיוון שהיא מוגדרת כתולדה של מלאכת מפרק.

חָדָשׁ!!: גוי וחליבה בשבת · ראה עוד »

חטא בעל פעור

שמאל חטא בעל פעור (או חטא בנות מואב) הוא מאורע מקראי, המתואר בספר במדבר, שאירע בעת שחנו עם ישראל בשיטים שבערבות מואב סמוך לכניסתם לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: גוי וחטא בעל פעור · ראה עוד »

חזקה (הלכה)

חֲזָקָה היא סוג של כלל הלכתי המתבסס על הנחת סבירות, בין אם בנוגע לעולם הטבע ובין אם בנוגע לנפש האדם, כדי להכריע מצבי ספק.

חָדָשׁ!!: גוי וחזקה (הלכה) · ראה עוד »

חגית רוזנבאום

חגית רוזנבאום היא עיתונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: גוי וחגית רוזנבאום · ראה עוד »

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

חָדָשׁ!!: גוי וחופש דת · ראה עוד »

חוקות הגויים

איסור הליכה בחוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין.

חָדָשׁ!!: גוי וחוקות הגויים · ראה עוד »

חולדה קמפניינו

חולדה קמפניינו וילדיה בקבוצת יבנה, 1952 חולדה קמפניינו (17 בינואר 1914 - 17 בספטמבר 1992) הייתה ניצולת שואה, אשר העידה במשפט אייכמן בירושלים כנציגת יהדות איטליה וחיברה את הספר האוטוביוגרפי "לדור אשר לא ידע: קורותיה של אם צעירה, בשנה גורלית בגולת איטליה".

חָדָשׁ!!: גוי וחולדה קמפניינו · ראה עוד »

חולה (הלכה)

בהלכה, קיימים דינים מיוחדים לאדם המוגדר כחולה מבחינה הלכתית, ובהן פטור ממצוות עשה מסוימות או הקלה בהן, וכן היתר לעבור על מצוות לא תעשה מסוימות.

חָדָשׁ!!: גוי וחולה (הלכה) · ראה עוד »

חווקה פולמן רבן

חווקה (חווה) פוֹלמן רַבָּן (בפולנית: Ewa (Chawka) Folman-Raban; 19 באפריל 1924, קיילצה – 9 בינואר 2014, קיבוץ לוחמי הגטאות) הייתה חברה בתנועת "דרור" בפולין ומחברי הארגון היהודי הלוחם בו שימשה כקשרית.

חָדָשׁ!!: גוי וחווקה פולמן רבן · ראה עוד »

חכמת שלמה (ספר חיצוני)

חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: גוי וחכמת שלמה (ספר חיצוני) · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: גוי וחילול שבת · ראה עוד »

חידוש

חידוש הוא מצווה או הלכה בתורה, שחלק מכלליהן ויסודותיהן אינו לפי הכללים ההלכתיים הרגילים, ולכן לא ניתן לקבוע את כלליהן האחרים לפי הכללים הסטנדרטיים הרגילים, ואף לא ניתן להסיק מכלליהן והלכותיהן למצוות אחרות.

חָדָשׁ!!: גוי וחידוש · ראה עוד »

חיים ביד

שו"ת חיים ביד הוא ספר תשובות שהשיב רבי חיים פאלאג'י לשואליו בנושאים השייכים לחלק יורה דעה בטור ובשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: גוי וחיים ביד · ראה עוד »

חיים כהן (משפטן)

חיים הרמן כהן (11 במרץ 1911 – 10 באפריל 2002) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין השאר כשר המשפטים, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה והמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

חָדָשׁ!!: גוי וחיים כהן (משפטן) · ראה עוד »

חיים יעקב

הרב חיים יעקב היה רב ופוסק הלכה בצפת ושד"ר במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: גוי וחיים יעקב · ראה עוד »

חיילים היינו

חיילים היינו (באנגלית: We Were Soldiers) הוא סרט מלחמה אמריקאי מ-2002 המשחזר את קרב יה דראנג בעמק יה דראנג בווייטנאם, שהתרחש באמצע נובמבר 1965 והיה הקרב הרציני הראשון של צבא ארצות הברית במלחמת וייטנאם.

חָדָשׁ!!: גוי וחיילים היינו · ראה עוד »

בן נח

#הפניה גוי.

חָדָשׁ!!: גוי ובן נח · ראה עוד »

בן-ציון מוצפי

הרב בן ציון מוצפי (נולד בכ"ג בניסן תש"ו, 24 באפריל 1946) הוא פוסק הלכה, מקובל ודרשן.

חָדָשׁ!!: גוי ובן-ציון מוצפי · ראה עוד »

בני בתירה

משפחת בני בתירא, ובתלמוד הירושלמי זקני בתירא, היו חכמים שעמדו תקופה מסוימת בראש ההנהגה הדתית של עם ישראל, סמוך לתקופת חורבן בית שני, בתחילת תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: גוי ובני בתירה · ראה עוד »

בנימין אייזנברגר

הרב בנימין אייזנברגר (נולד בסביבות ה'תשל"ה, 1975) הוא משפיע חסידי, רב קהילת היכל התפילה בבורו פארק שבניו יורק.

חָדָשׁ!!: גוי ובנימין אייזנברגר · ראה עוד »

בנימין בראון

בנימין בראון (נולד בי"ג בתמוז ה'תשכ"ו, 1 ביולי 1966) הוא פרופסור מן המניין, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

חָדָשׁ!!: גוי ובנימין בראון · ראה עוד »

בצלאל סמוטריץ'

בצלאל יואל סְמוֹטְרִיץ' (נולד ב-27 בפברואר 1980, י' באדר ה'תש"ם) הוא פוליטיקאי ישראלי המשמש כשר האוצר, שר במשרד הביטחון ויושב ראש מפלגת מפלגה דתית לאומית – הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: גוי ובצלאל סמוטריץ' · ראה עוד »

בקר לחלב

חליבת פרה בידיים. חליבת פרה בידי מכונה בברזיל. בקר לחלב (באנגלית: dairy cattle) הוא שם כולל למספר זני פרות המטופחות לשם הפקת חלב גדולה.

חָדָשׁ!!: גוי ובקר לחלב · ראה עוד »

בר שלום

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: גוי ובר שלום · ראה עוד »

ברגמן

ברגמן (ביידיש אידיש: בערגמאן, בגרמנית: Bergmann, בשוודית: Bergman) הוא שם משפחה המשמש לגוים וכן ליהודים יוצאי אשכנז שמשמעותו כורה באדמה.

חָדָשׁ!!: גוי וברגמן · ראה עוד »

ברוך משקלוב

רבי ברוך שיק משקלוב (ברוסית: Барухиз Шклова, באנגלית: Baruch Schick of Shklov; 1744, תק"ד – 1808, א' באדר תקס"ח) היה רב, מקובל ודיין מן המשכילים המוקדמים, מחבר ומתרגם ספרי מדע ובהם הספר "יסודות" של אוקלידס.

חָדָשׁ!!: גוי וברוך משקלוב · ראה עוד »

ברכת המלכים

ברכת המלכים היא ברכה המשתייכת לברכות הראייה הנאמרת בעת ראיית מלך.

חָדָשׁ!!: גוי וברכת המלכים · ראה עוד »

ברירה (הלכה)

בְּרֵירָה היא כינוי הלכתי למתן משמעות בזמן הווה לפעולה שהתבצעה בעבר (באופן רטרואקטיבי).

חָדָשׁ!!: גוי וברירה (הלכה) · ראה עוד »

בשר על גבי גחלים

בשר על גבי גחלים הוא חיבור אבוד בנושא הלכה, מאת מחבר לא ידוע.

חָדָשׁ!!: גוי ובשר על גבי גחלים · ראה עוד »

בשר שנתעלם מן העין

דין בשר שנתעלם מן העין הוא אחד מדיני כשרות בהלכה היהודית, אשר לפיו חל איסור לאכול בשר אשר לפחות לזמן-מה לא היה בהשגחת יהודי, מחשש שמא הוחלף על ידי עורבים, עכברים או אדם, בבשר שאינו כשר.

חָדָשׁ!!: גוי ובשר שנתעלם מן העין · ראה עוד »

בת עין

עין משואות (עין חובילה) המשמש כמקווה פעיל ליד היישוב. בית הכנסת המרכזי של היישוב אתר העתיקות חורבת חכלילי השוכן בכניסה ליישוב, בו נתגלה יקב ביזנטי ומקווה מתקופת בית שני ממוזער ממוזער ממוזער ממוזער בַּת עַיִן (מגדל עדר) היא התנחלות ויישוב קהילתי כפרי דתי חסידי במערב גוש עציון, מערבית לכפר עציון.

חָדָשׁ!!: גוי ובת עין · ראה עוד »

בת קול

ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.

חָדָשׁ!!: גוי ובת קול · ראה עוד »

בלדה על סוס עם כתם על המצח

בלדה על סוס עם כתם על המצח היא בלדה המספרת על גלגולי סייס המשתמש בכסף שניתן לו על מנת לקנות סוס לקניית ניגון.

חָדָשׁ!!: גוי ובלדה על סוס עם כתם על המצח · ראה עוד »

בג"ץ שליט

בג"ץ שליט הוא עתירה לבג"ץ שההכרעה בה הוצגה בינואר 1970 על רקע המחלוקת "מיהו יהודי" בישראל, ובה דרש ישראלי שנשא לאישה לא-יהודייה שמשרד הפנים ירשום את ילדיו כיהודים.

חָדָשׁ!!: גוי ובג"ץ שליט · ראה עוד »

בועל ארמית

בספרות ההלכה, בועל ארמית הוא יהודי המקיים יחסי מין עם גויה.

חָדָשׁ!!: גוי ובועל ארמית · ראה עוד »

בכור בהמה טהורה

מצות בכור בהמה טהורה היא מצווה בתורה, להפריש את הולד הראשון של בהמה טהורה ולתת אותו לכהן.

חָדָשׁ!!: גוי ובכור בהמה טהורה · ראה עוד »

ביאה שלא כדרכה

בהלכה היהודית, ביאה שלא כדרכה (בראשי תיבות בשל"כ) הוא הכינוי המקובל ליחסי מין אנאליים הטרוסקסואליים, בהם הגבר מחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של האישה.

חָדָשׁ!!: גוי וביאה שלא כדרכה · ראה עוד »

בישולי גויים

"הטבחית", ציור מאת פיטר ארטסן, שנת 1559, הולנד. ההלכה היהודית אוסרת אכילת בישולי גויים (גם בישולי עכו"ם, בישולי נכרים), כלומר מאכלים שמי שבישל אותם היה גוי.

חָדָשׁ!!: גוי ובישולי גויים · ראה עוד »

בית אלוהים (צ'ארלסטון)

ק"ק "בית אלוהים", צילום מ-2006. קהל קדוש בית אלוהים (באנגלית: Congregation Kahal Kadosh Beth Elohim או KKBE), הוא בית כנסת רפורמי בצ'ארלסטון, שקם ב-1749 כמניין מסורתי בנוסח הספרדים.

חָדָשׁ!!: גוי ובית אלוהים (צ'ארלסטון) · ראה עוד »

בית קרנובסקי

בית קרנובסקי (ביידיש: די משפחה קאַרנאָווסקי) הוא הרומן האחרון מאת סופר היידיש ישראל יהושע זינגר, אשר התפרסם לראשונה בשנת 1946 - כשנתיים לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: גוי ובית קרנובסקי · ראה עוד »

בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים

בית הקברות המוסלמי בשער הרחמים (בערבית: مقبرة باب الرحمة – מקברת באב א-רחמה) הוא אחד מבתי העלמין האיסלמיים בירושלים.

חָדָשׁ!!: גוי ובית הקברות המוסלמי בשער הרחמים · ראה עוד »

בית הלל ובית שמאי

קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.

חָדָשׁ!!: גוי ובית הלל ובית שמאי · ראה עוד »

בית הכנסת שומרי שבת

בית הכנסת שומרי שבת שוכן במרכז בורו פארק שבברוקלין, בשדרה ה-13 וברחוב ה-53 ומתקיימים בו מנייני תפילה עשרים וארבע שעות ביממה.

חָדָשׁ!!: גוי ובית הכנסת שומרי שבת · ראה עוד »

בית הכנסת העתיק בעין גדי

האוהל מעל האתר קטע המגילה מספר ויקרא אוסף עצמות של עז וכבש שנמצאו מתחת לארון הקודש תקריב הרבוע במרכז רצפת הפסיפס כתובת התודה בארמית לתורמים הבמה וגומחת ארון הקודש מימין סמל צלב הקרס ברצפת הפסיפס מהשלב הקדום של בית הכנסת שרידי בית הכנסת העתיק בעין גדי נמצאים ליד שמורת עין גדי שבמדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: גוי ובית הכנסת העתיק בעין גדי · ראה עוד »

ביטול איסור לכתחילה

אין מבטלים איסור לכתחילה הוא כלל מהלכות תערובות.

חָדָשׁ!!: גוי וביטול איסור לכתחילה · ראה עוד »

ביטול רשות מחצר לחצר

מכללי ביטול רשות בהלכה, הוא ביטול רשות מחצר לחצר, מחלוקת אמוראית האם כלל ביטול רשות קיים גם מחצר לחצר, כדי להתיר טלטול במבוי.

חָדָשׁ!!: גוי וביטול רשות מחצר לחצר · ראה עוד »

ג'נטילה

ג'נטילה (Gentile) הוא שם משפחה שמקורו באיטלקית ומשמעותו גוי.

חָדָשׁ!!: גוי וג'נטילה · ראה עוד »

גם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני הרמב"ם

גם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני הרמב"ם הוא ספר מאת פרופסור מנחם קלנר, הבוחן את היחס למעמדו של גוי במשנתו של הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: גוי וגם הם קרויים אדם – הנכרי בעיני הרמב"ם · ראה עוד »

גנבת דעת

גנבת דעת בהלכה היהודית הוא האיסור להטעות את הזולת ולגרום לו לחשוב באופן מוטעה דבר מסוים, ובכללו לתת לזולת רושם מוטעה על כוונותיך האמיתיות כלפיו.

חָדָשׁ!!: גוי וגנבת דעת · ראה עוד »

גר תושב

גר תושב הוא מושג שהשתנתה הגדרתו במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: גוי וגר תושב · ראה עוד »

גרמא בנזיקין

גרמא וגרמי בנזיקין משמעותם נזק הנעשה באופן עקיף, אולם נחלקו הדעות האם קיים הבדל מהותי בין שתי הגדרות אלה; אם קיים הבדל כזה - מהו, ובאילו מקרים מחייבים את המזיק בנזק עקיף.

חָדָשׁ!!: גוי וגרמא בנזיקין · ראה עוד »

גרף של רעי

גרף של רעי הוא מונח תלמודי המתאר כלי מאוס.

חָדָשׁ!!: גוי וגרף של רעי · ראה עוד »

גרגורי, עלייתו ונפילתו

גרגורי, עלייתו ונפילתו הוא מחזה תיאטרון מאת דן רדלר, שעלה לראשונה לבמה בשנת 2014.

חָדָשׁ!!: גוי וגרגורי, עלייתו ונפילתו · ראה עוד »

גטו מינסק

מפת גטו מינסק גטו מינסק היה גטו שהוקם במינסק בירת בלארוס במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, בעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות.

חָדָשׁ!!: גוי וגטו מינסק · ראה עוד »

גזענות בישראל

בישראל קיים מערך חוקים נגד אפליה על רקע גזע ונגד גזענות והסתה לגזענות, הן מצד הממשל והן מצד פרטים וגופים אחרים.

חָדָשׁ!!: גוי וגזענות בישראל · ראה עוד »

גבינה לבנה

פולין. על ידי הפרשה של כמות רבה של מי הגבינה הגבינה המתקבלת היא יציבה ולא נוזלית גבינה לבנה היא גבינה טרייה (איננה עוברת תהליך הבשלה כחלק מתהליך הייצור של הגבינה) בעלת צבע לבן אופייני, הניתנת למריחה.

חָדָשׁ!!: גוי וגבינה לבנה · ראה עוד »

גביהא בן פסיסא

גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק.

חָדָשׁ!!: גוי וגביהא בן פסיסא · ראה עוד »

גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה

גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה הוא כלל הלכתי המופיע ארבע פעמים, בתלמוד, בשם רבי חנינא, ומשמעותו היא שמי שמקיים מצווה שהוא חייב בה גדול ממי שמקיים מצווה זו אף שהוא פטור ממנה.

חָדָשׁ!!: גוי וגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה · ראה עוד »

גוטהולד סלומון

משמאל לימין: ישראל קליי, שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר שלמה זלמן בן ליפמן הלוי סלומון (גרמנית: Gotthold Salomon; 1 בנובמבר 1784 – 17 בנובמבר 1862 היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות. ממייסדי ההיכל בהמבורג, בית הכנסת הרפורמי הראשון, דרשן ואיש ציבור, מתרגם התנ"ך לגרמנית. חבר האגודה לתרבות ולמדע של היהודים.

חָדָשׁ!!: גוי וגוטהולד סלומון · ראה עוד »

גוי ששבת חייב מיתה

גוי ששבת חייב מיתה הוא איסור על גוי (אדם שאינו יהודי) לשבות ממלאכה ביום השבת או ביום אחר מימי השבוע.

חָדָשׁ!!: גוי וגוי ששבת חייב מיתה · ראה עוד »

גוי של שבת

מכונית בירושלים ועליה שלט "גוי של שבת" גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, תולדות שלהן, או איסור שבות).

חָדָשׁ!!: גוי וגוי של שבת · ראה עוד »

גויה (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: גוי וגויה (פירושונים) · ראה עוד »

גילוח הראש לנשים ביהדות

גילוח הראש לנשים הוא מנהג של חלק מנשות יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: גוי וגילוח הראש לנשים ביהדות · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: גוי וגיור · ראה עוד »

דמא בן נתינה

דמא בן נתינה הוא דמות המופיעה בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, כמופת לכיבוד הורים.

חָדָשׁ!!: גוי ודמא בן נתינה · ראה עוד »

דמביצה

דֶּמְבִּיצַה (בפולנית: Dębica; ביידיש: דעמביץ) היא עיר בפולין (גליציה המערבית) ובה 46,693 תושבים (לפי המפקד מ-2 ביוני 2008).

חָדָשׁ!!: גוי ודמביצה · ראה עוד »

דניאל שוורץ

דניאל שוורץ (נולד ב-1952) הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: גוי ודניאל שוורץ · ראה עוד »

דרך ארץ (חז"ל)

"דרך ארץ" בלשון חז"ל, ובעקבותיהם אצל הראשונים, הוא האופן המתוקן והסדיר שכך אמור האדם להתנהג, כשהדבר מתייחס בייחוד להתנהגות האדם במוסר המידות ובנימוס, וכן ביישוב העולם ובעיסוק ומסחר.

חָדָשׁ!!: גוי ודרך ארץ (חז"ל) · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: גוי ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

דרכי האמורי

דרכי האמורי הוא הכינוי שניתן על ידי חז"ל למכלול ההנהגות אשר נהגו בהם העמים הנכריים שחיו בשכנות לעם ישראל, אף כי השם מתייחס לדרכי בני העם האמורי.

חָדָשׁ!!: גוי ודרכי האמורי · ראה עוד »

דז'יגאן ושומאכר

דז'יגאן ושומאכר (ביידיש: דזשיגאַן און שומאַכער) היה צמד קומי נודע בתיאטרון היידיש של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: גוי ודז'יגאן ושומאכר · ראה עוד »

דברי איוב

דברי איוב, הידוע גם בשם צוואת איוב, הוא חיבור יהודי עתיק.

חָדָשׁ!!: גוי ודברי איוב · ראה עוד »

דברים הגורמים לשכחה

רגילות בזיתים גורמת שכחה, על נקודה זו נכתבו פסקי הלכה רבים בשל נפיצותהדברים הגורמים לשכחה היא רשימה של פעולות שעל פי התלמוד והפוסקים עלולות לגרום לשכחה של דברי תורה.

חָדָשׁ!!: גוי ודברים הגורמים לשכחה · ראה עוד »

דו"ח ליטבק

הפלשים הוא כותרתו של דו"ח שפרסם ד"ר יוסף ליטבק בחודש ינואר 1973 (שבט תשל"ג), בדבר עליית קהילת ביתא ישראל לישראל.

חָדָשׁ!!: גוי ודו"ח ליטבק · ראה עוד »

דוב אריה ריטר

הרב ד"ר דוב אריה (ברנהרד לבל) ריטר (ריטטער; Ritter; ה'תרט"ו – כ"ו בכסלו ה'תרצ"ו, דצמבר 1935) היה רבה של רוטרדם, חוקר תורני, ומנהיג יהודי-אורתודוקסי בהולנד.

חָדָשׁ!!: גוי ודוב אריה ריטר · ראה עוד »

דוד שריר

ציור שמן על בד, 1991-6, 97*129, אוסף האמן עלי זהב על בד, 1972, 54*73, אוסף האמן שמן ועלי זהב על בד, 1970, 81*110, אוסף פרטי שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן הדרך אל התיבה, שמן על בד, 1971, 96*130, אוסף פרטי המרפסת ביפו, שמן על בד, 1996, 51*66, אוסף האמן שמן על בד, 1997-8, 90*220, אוסף פרטי 1974, 220*300, אוסף האמן דוד שריר (נולד ב-1938) הוא צייר ומעצב תפאורות ותלבושות לתיאטרון, אופרה ומחול.

חָדָשׁ!!: גוי ודוד שריר · ראה עוד »

דין הבחנה

דין הבחנה הוא דין בדיני הגיור, לפיו בני זוג נוכרים המתגיירים יחד, צריכים לפרוש מקיום יחסי אישות במשך שלושת החודשים הראשונים לגיורם, מתוך הנחה שכעבור שלושה חודשים ניתן לדעת אם הגיורת הרתה טרם הגיור או לא.

חָדָשׁ!!: גוי ודין הבחנה · ראה עוד »

דינא דמלכותא דינא

דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.

חָדָשׁ!!: גוי ודינא דמלכותא דינא · ראה עוד »

דיני ממונות

בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.

חָדָשׁ!!: גוי ודיני ממונות · ראה עוד »

דידכה

שנים עשר השליחים (מוזיאון פושקין במוסקבה) הדִידָכֵה (ביוונית: Διδαχή, במשמעות: 'הוראה' המכונה גם "תורת שנים-עשר השליחים", היא מסה אנונימית השייכת לנצרות הקדומה ומתוארכת על ידי מרבית החוקרים למאה הראשונה. השורה הראשונה של מסה זו היא "תורת האל לגויים (או לאומות) באמצעות שנים עשר השליחים". הטקסט, שחלקים ממנו מהווים את הקטכיזם הקדום ביותר המוכר לנו, כולל שלושה נושאים מרכזיים: אתיקה ואתיקה נוצרית; טקסים דתיים כמו טבילה וסעודת אדון; וארגון הכנסייה. פרקי הפתיחה של החיבור כוללים תיאור של דרך החיים המוסרית והטובה, ובניגוד לה, את דרך המוות והרשע. תפילת האדון כלולה במלואה. מופיעות גם הלכות טבילה עבור מצבים שונים. הוראה על קיום צום בימי רביעי ושישי. נתונות שתי תפילות בסיסיות לאדון. שלב מוקדם בהתארגנות הכנסייה. תפקידם של הנביאים ורמזים לציון "סעודת האדון". הדידכה נחשב לדוגמה הראשונה של טקסט מסוגת של צווי הכנסייה. הדידכה חושף את האופן שבו יהודים-נוצרים ראו את עצמם וכיצד הם התאימו את מנהגים שלהם לנוצרים שאינם יהודים. הדידכה מזכיר בכמה מובנים את הבשורה על-פי מתי, ייתכן שזה מפני שמקורם של שני הטקסטים הללו בקהילות דומות. פרקי הפתיחה, המופיעים גם בכתבים נוצריים קדומים אחרים ומזכירים הן את ספרות החכמה והן חלק מכתביו הרומיים של מרקוס אורליוס, נובעים ככל הנראה ממקור יהודי קדום. הדידכה נחשב לחלק מקבוצת הכתבים השייכים לדור השני של הנצרות המכונים גם אבות אפוסטוליים. החיבור נחשב על ידי כמה מאבות הכנסייה לחלק מן הברית החדשה, בעוד שנדחה על ידי אחרים כמזויף או לא קנוני, בסופו של דבר, הדידכה לא התקבל לתוך הקאנון של הברית החדשה. אך הקנון הרחב של הכנסייה האורתודוקסית האתיופית כולל את דידאסקליה, יצירה שהושפעה על ידי הדידכה. לאחר שהיה אבוד במשך מאות שנים, כתב יד יווני של הדידכה התגלה מחדש בשנת 1873 על ידי פילותאוס בריאניוס, המטרופוליטן של ניקומדיה, ב"קודקס היירוסולימיטנוס". גרסה לטינית של חמשת הפרקים הראשונים התגלה בשנת 1900 על ידי ג. שלכט.

חָדָשׁ!!: גוי ודידכה · ראה עוד »

המאבק על השחיטה הכשרה

סכין שחיטה המאבק על השחיטה הכשרה הוא מאבק הנמשך מאז אמצע המאה ה-19 במטרה למנוע את השחיטה הכשרה, היהודית והמוסלמית, וכן מאבק הנגד של תומכי השחיטה.

חָדָשׁ!!: גוי והמאבק על השחיטה הכשרה · ראה עוד »

המרת דת

המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.

חָדָשׁ!!: גוי והמרת דת · ראה עוד »

המרד (קבוצה)

המרד הוא ארגון טרור ימני קיצוני.

חָדָשׁ!!: גוי והמרד (קבוצה) · ראה עוד »

המופיליה

הֵמוֹפִילְיָה (בעברית: דַּמֶּמֶת) היא מחלה תורשתית המתבטאת בתפקוד לקוי של מנגנון הקרישה של הדם.

חָדָשׁ!!: גוי והמופיליה · ראה עוד »

האדונית והרוכל

האדונית והרוכל הוא סיפור קצר עברי מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: גוי והאדונית והרוכל · ראה עוד »

הספד ביהדות

הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.

חָדָשׁ!!: גוי והספד ביהדות · ראה עוד »

הערת שוליים (סרט)

הערת שוליים (הופץ בעולם בשם: Footnote) הוא סרט דרמה ישראלי על פי תסריט של יוסף סידר ובבימויו, בכיכובם של ליאור אשכנזי ושלמה בראבא.

חָדָשׁ!!: גוי והערת שוליים (סרט) · ראה עוד »

העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90

עולים חדשים מאוקראינה בטיסה בה הגיעו מאוקראינה לישראל. 27 באפריל 1994 העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב.

חָדָשׁ!!: גוי והעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 · ראה עוד »

העיירה בוערת

המשורר מרדכי גבירטיג קרקוב: צענטראַלע ייִדישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פֿון פּוילישע ייִדן אָפּט, 1946. שואה בבית העלמין בחולון העיירה בוערת (במקור ביידיש: אונדזער שטעטל ברענט!, 'עיירתנו בוערת!'), הידוע גם במילותיו הראשונות: שרפה, אחים, שרפה! (ביידיש: ס'ברענט!, 'שרפה!'), הוא שיר יידי מאת המשורר והמלחין היהודי-פולני מרדכי גבירטיג, איש קרקוב, שנכתב בשנת 1938 כתגובה לאנטישמיות הגוברת בפולין לאחר מות פּילסוּדסקי, שכללה בין היתר פוגרומים; מקובל כי האירוע שהצית את כתיבת השיר היה פוגרום פּשִיטִיק, אשר אירע במרץ 1936.

חָדָשׁ!!: גוי והעיירה בוערת · ראה עוד »

הפרוטוקולים של זקני ציון

הכריכה של מהדורת הספר השנייה מצרית משנת 1976 לפרוטוקולים של זקני ציון פאבל קרושבאנו, המפרסם הראשון של הפרוטוקולים של זקני ציון הַפְּרוֹטוֹקוֹלִים שֶׁל זִקְנֵי צִיּוֹן הוא מסמך אנטישמי מזויף שעומד במרכזן של תאוריות קשר רבות הטוענות שהעם היהודי שולט בעולם.

חָדָשׁ!!: גוי והפרוטוקולים של זקני ציון · ראה עוד »

הפלגה בשבת

הפלגה איסור הפלגה בשבת הוא איסור מדרבנן לצאת בימי רביעי, חמישי ושישי להפלגה אשר תימשך בשבת.

חָדָשׁ!!: גוי והפלגה בשבת · ראה עוד »

הפלה מלאכותית

הפלה מלאכותית, הפלה יזומה או הפסקת היריון יזומה היא הפסקה מכוונת של היריון, שלא על ידי לידת תינוק חי.

חָדָשׁ!!: גוי והפלה מלאכותית · ראה עוד »

הפולמוס היהודי-נוצרי

הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.

חָדָשׁ!!: גוי והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הפילוג היהודי-נוצרי

אקלזיה וסינגוגה. הפילוג בין הנצרות ליהדות החל בתוך הקהילה היהודית נוצרית (הנצרנים) עוד בדור הראשון של שנים-עשר השליחים והתעצם במהלך המאות הראשונות לספירה עד ששתי הקהילות נפרדו לגמרי במאה ה-4.

חָדָשׁ!!: גוי והפילוג היהודי-נוצרי · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: גוי והר הזיתים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: גוי והר הבית · ראה עוד »

הרשל גרינשפן

הֶרְשֶל פייבל גְרִינְשְׁפַּן (Herschel Feibel Grynszpan; 28 במרץ 1921, הנובר – סביבות סוף 1944) היה פליט יהודי פולני שהתנקש בחיי דיפלומט של גרמניה הנאצית בפריז, כ-10 חודשים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה לאחר שבני משפחתו גורשו במסגרת 'אקציית פולין' (Polenaktion) לעיירת הגבול הגרמני-פולני זבונשין; התנקשות זו שימשה אמתלה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח".

חָדָשׁ!!: גוי והרשל גרינשפן · ראה עוד »

השבת אבדה

הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.

חָדָשׁ!!: גוי והשבת אבדה · ראה עוד »

השגחה

בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.

חָדָשׁ!!: גוי והשגחה · ראה עוד »

התקופה הישראלית

התקופה הישראלית הוא כינוי שבו נהגו הארכאולוגים להשתמש בעבר כדי לציין תקופה שהחלה בארץ ישראל עם ראשית התנחלות השבטים של בני ישראל והסתיימה בחורבן בית ראשון וגלות בבל.

חָדָשׁ!!: גוי והתקופה הישראלית · ראה עוד »

התראה (הלכה)

התראה הוא מונח הלכתי המתאר מצב בו חוטא העומד לבצע עבירה מוזהר על ידי אחרים (יש שטוענים כי אלו העדים) כי הדבר אסור, עליו לחדול ממנו וכי הוא עלול להיענש.

חָדָשׁ!!: גוי והתראה (הלכה) · ראה עוד »

התבוללות

Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: גוי והתבוללות · ראה עוד »

הלל פבזנר

הרב הלל פֶּבְזְנר (ביידיש: פעווזנער; כ"ט בשבט תרפ"ב, 27 בפברואר 1922 - ד' בתשרי תשס"ט, 3 באוקטובר 2008) היה רב, פוסק, ומנהיג יהודי בצרפת.

חָדָשׁ!!: גוי והלל פבזנר · ראה עוד »

הלכה וטכנולוגיה

התפתחות הטכנולוגיה, שמעניקה לאדם כלים חדשים ויכולות חדשות מצריכה לעיתים התייחסות של פוסקי הלכה לחידושים אלה, כדי לקבוע את אופן שילובם בכללי ההלכה.

חָדָשׁ!!: גוי והלכה וטכנולוגיה · ראה עוד »

הלכות מדינה

הלכות מדינה הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהלותה של מדינה יהודית על פי ההלכה.

חָדָשׁ!!: גוי והלכות מדינה · ראה עוד »

הלכות הרחקה מגויים

הלכות הרחקה מגויים הן הלכות שנועדו למנוע היטמעות של יהודים בחברה הנוכרית, הידמות של יהודים לדרכי הנוכרים או קרבה לגוי באופן שעלול להביא את היהודי לעבירה בשוגג.

חָדָשׁ!!: גוי והלכות הרחקה מגויים · ראה עוד »

הליגה להגנת גויים

הליגה להגנת גויים (באנגלית: Goyim Defense League - GDL) היא קבוצת שנאה אנטישמית ורשת תיאוריות קונספירציה של אנשים הפעילים באתרי מדיה חברתית ומפעילים פלטפורמת וידאו מקוונת בשם GoyimTV.

חָדָשׁ!!: גוי והליגה להגנת גויים · ראה עוד »

הטמעה תרבותית

הטמעה תרבותית (אנגלית: Cultural assimilation) היא תהליך בו קבוצת מיעוט, כדוגמת מהגרים או מיעוטים, עוברים תהליך הידמות לקבוצה הדומיננטית ומבקשים לקבל על עצמם את הערכים, ההתנהגויות והאמונות של קבוצה אחרת.

חָדָשׁ!!: גוי והטמעה תרבותית · ראה עוד »

החיל

המדרגה התחתונה (צולם בצפון מערב ה"רמה" בהר הבית) על פי הרב זלמן מנחם קורן, היא שריד מהחיל על פי תיאורי בית המקדש, החיל היה שטח הסמוך לחומת בית המקדש, בין הסורג לבין כותלי העזרה.

חָדָשׁ!!: גוי והחיל · ראה עוד »

הבשורה על-פי לוקאס

פפירוס 4, כתב-יד המכיל את פרקים א' עד ו' בבשורה על פי לוקאס, מתוארך בין סוף המאה השנייה לתחילת השלישית. הבשורה על פי לוקאס (ביוונית: Κατά Λουκάν) היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: גוי והבשורה על-פי לוקאס · ראה עוד »

הבחירות לכנסת התשע עשרה

פילוח תוצאות הבחירות בדיאגרמת עוגה. מקרא (בסדר כיוון השעון): בגוונים הכחולים - מפלגות הימין, בגוונים האפורים - המפלגות החרדיות, בגוונים הסגולים - מפלגות המרכז, בגוונים האדומים - מפלגות השמאל, ובחום המפלגות הערביות. הבחירות לכנסת התשע עשרה התקיימו ב-22 בינואר 2013, י"א בשבט תשע"ג, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: גוי והבחירות לכנסת התשע עשרה · ראה עוד »

הגט מקליווא

פרשת הגט מקלֵיוֶוא הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם הרבני באירופה בשנים 1766–1767.

חָדָשׁ!!: גוי והגט מקליווא · ראה עוד »

הגבלת כניסה להר הבית

הר הבית וסביבתו במבט מדרום הר הבית שבירושלים הוא מקום קדוש ליהודים ולמוסלמים.

חָדָשׁ!!: גוי והגבלת כניסה להר הבית · ראה עוד »

הדרשה

הדרשה הוא סיפור קצר מאת הסופר העברי חיים הזז שרובו ככולו נאום ("דרשה") הנישא על ידי 'יוּדקֶה', איש פלמ"ח, במסגרת ועדת-חברים ועיקרו, על פניו, ביטוי שלילת הגלות והיהדות כחסרי רלוונטיות לעומת הציונות ובניין הארץ.

חָדָשׁ!!: גוי והדרשה · ראה עוד »

הוצאה ביום טוב

מלאכת הוצאה היא אחת משלושים ותשע המלאכות שנאסרו בשבת.

חָדָשׁ!!: גוי והוצאה ביום טוב · ראה עוד »

הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה

בהלכה, גר שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה הוא אדם שההיריון שממנו הוא נולד החל כאשר אמו הייתה גויה – וממילא גם העובר – ובתקופת ההריון התגיירה אמו, כך שלידתו הייתה לאם יהודייה.

חָדָשׁ!!: גוי והורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: גוי והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הכשר לקבל טומאה

פרי שהורטב והבעלים שמחו בכך, הוכשר לקבל טומאה (רק לאחר שנקטף מהעץ) הכשר לקבל טומאה הוא דין יסודי בהלכות טומאת אוכלים, לפיו מאכל מקבל טומאה רק בתנאי שהוא הורטב אי פעם (לאחר שנקטפו מהעץ או בהמה לאחר שנשחטה) באחד משבעת המשקים.

חָדָשׁ!!: גוי והכשר לקבל טומאה · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.

חָדָשׁ!!: גוי והיתר מכירה · ראה עוד »

היתרי מכירה בהלכה

היתר מכירה היא פעולה של מכירת חפץ, כאשר מטרתה העיקרית היא לצורך הפקעת איסור הלכתי מסוים הקיים במצוות רבות התלויות בבעלות של אדם על חפץ, וכאשר הבעלות על החפץ עוברת לאדם אחר שאינו חיוב במצווה זו, חיובה פוקע.

חָדָשׁ!!: גוי והיתרי מכירה בהלכה · ראה עוד »

היהדות החרדית בארצות הברית

היהדות החרדית בארצות הברית היא הקהילה החרדית השנייה בגודלה בעולם, אחרי ישראל.

חָדָשׁ!!: גוי והיהדות החרדית בארצות הברית · ראה עוד »

היהודי החדש

היהודי החדש היא סדרה דוקומנטרית קומית ישראלית, אשר עלתה לשידור בכאן 11 ב-19 באפריל 2021.

חָדָשׁ!!: גוי והיהודי החדש · ראה עוד »

ויה דולורוזה

שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: גוי וויה דולורוזה · ראה עוד »

וייבן לואיס סולומון

וייבן לואיס סולומון (בגרמנית: Vaiben Louis Solomon; 13 במאי 1853 – 20 באוקטובר 1908) היה פוליטיקאי יהודי אוסטרלי, ראש הממשלה ה-21 של אוסטרליה הדרומית וחבר בפרלמנט הראשון של חבר העמים של אוסטרליה.

חָדָשׁ!!: גוי ווייבן לואיס סולומון · ראה עוד »

כנעני

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: גוי וכנעני · ראה עוד »

כנר על הגג

שם המחזה ניתן לו בהשראת הציור "הכנר" מאת מארק שאגאל (1912)תמונה להחלפה כנר על הגג (באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא מחזמר המבוסס על סיפורי "טוביה החולב" מאת הסופר היהודי שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: גוי וכנר על הגג · ראה עוד »

כנר על הגג (סרט)

כנר על הגג (באנגלית: Fiddler on the Roof) הוא סרט מוזיקלי אמריקאי שהופק ובוים על ידי נורמן ג'ואיסון.

חָדָשׁ!!: גוי וכנר על הגג (סרט) · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: גוי וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כריסטר סטנדל

כריסטר סטנדל (בשוודית: Krister Stendahl; 21 באפריל 1921 – 15 באפריל 2008) היה הוגה דתי שוודי ותאולוג משפיע, שעסק רבות ביחסים בין-דתיים ובדיאלוג נוצרי-יהודי.

חָדָשׁ!!: גוי וכריסטר סטנדל · ראה עוד »

כל התורה על רגל אחת

כל התורה על רגל אחת הוא ביטוי יהודי המבוסס על אגדה המובאת בתלמוד.

חָדָשׁ!!: גוי וכל התורה על רגל אחת · ראה עוד »

כל ישראל ערבים זה בזה

"כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" הוא ביטוי שטבעו חז"ל, ומובנו המקורי הוא שכל יהודי נושא באחריות על קיום המצוות של חברו.

חָדָשׁ!!: גוי וכל ישראל ערבים זה בזה · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: גוי וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

כבוד המת בשבת

בהלכה, קיימת התייחסות מיוחדת להלכות כבוד המת בשבת הקובעות ומגבילות את האסור והמותר לעשות בשבת לצורך המת, כאשר צרכיו או מניעת בזיון גופו כרוכים באיסורי שבת, מהתורה או מדברי חכמים.

חָדָשׁ!!: גוי וכבוד המת בשבת · ראה עוד »

כהניזם

סטיקר של תנועת כך.כהניזם היא אידאולוגיה יהודית ימנית רדיקלית וגזענית, המבוססת על אמונותיו של הרב מאיר כהנא, מייסדן של התנועה והמפלגה "כך" וארגון "הליגה להגנה יהודית", שהוכרזו כארגוני טרור וכיישויות טרוריסטיות.

חָדָשׁ!!: גוי וכהניזם · ראה עוד »

כוח גברא (נטילת ידיים)

בהלכה, כוח גברא הוא אחד התנאים הנדרשים לנטילת ידיים תקינה.

חָדָשׁ!!: גוי וכוח גברא (נטילת ידיים) · ראה עוד »

כוח דהיתרא עדיף

כוח דְהֶתֵּירָא עדיף (בעברית: כוחו של ההיתר חזק יותר), בשימושו הרווח, הוא כינוי מושאל לגישה מקילה בפסיקת הלכה.

חָדָשׁ!!: גוי וכוח דהיתרא עדיף · ראה עוד »

כיפה (יהדות)

כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.

חָדָשׁ!!: גוי וכיפה (יהדות) · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (18 במאי 1852 – 3 באפריל 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה;גצל קרסל, לקסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים, ספריית פועלים, 1967 ברוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, בפולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: גוי וי"ל פרץ · ראה עוד »

יאנובה

בניין בית המדרש הגדול לשעבר רחוב בעיר יאנובה (גם ינבה; ביידיש: יאנאווא; בליטאית: Jonava; בפולנית: Janów; ברוסית: Йонава או Ионава; לעיתים נכתב Jonawa) היא עיר בת כ-35,000 תושבים במרכז ליטא, במחוז קובנה.

חָדָשׁ!!: גוי ויאנובה · ראה עוד »

יעקב מדן

הרב יעקב מדן (נולד בכ"א בתמוז ה'תש"י, 6 ביולי 1950) הוא ראש ישיבת ההסדר הר עציון שבאלון שבות, נודע גם בשל שיטתו בלימוד תנ"ך.

חָדָשׁ!!: גוי ויעקב מדן · ראה עוד »

יעקב אדלשטיין (רב)

הרב אדלשטיין שקוע בלימודו הרב אדלשטיין בתפילה בבית מדרשו ברמת השרון הרב יעקב אדלשטיין (י"ח בניסן ה'תרפ"ד, 22 באפריל 1924 – כ"ז בשבט ה'תשע"ז, 23 בפברואר 2017) היה רבה של רמת השרון במשך קרוב ל-70 שנה ודיין בכיר בבית הדין של הרב נסים קרליץ בבני ברק.

חָדָשׁ!!: גוי ויעקב אדלשטיין (רב) · ראה עוד »

יעקב צבי מקלנבורג

עמוד השער של הספר "הכתב והקבלה" הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (מעקלענבורג; תקמ"ה בערך – תרכ"ה; 1785 – 1865) היה מרבני גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: גוי ויעקב צבי מקלנבורג · ראה עוד »

יעקב קופיל חסיד

רבי יעקב קופיל חסיד (-ט"ו באלול תקמ"ז, 1787) היה מתלמידיו של הבעש"ט, אביו של הרב מנחם מנדל מקוסוב, ה'אהבת שלום', אבי שושלת קוסוב, ממנה הסתעפה גם חסידות ויז'ניץ.

חָדָשׁ!!: גוי ויעקב קופיל חסיד · ראה עוד »

יעקב טולידאנו (בן יוסף)

רבי יעקב טולידאנוהרב יעקב טולידאנו (תשרי ה'תרכ"ו 1865 - י' באב ה'תרצ"ב, 1932) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של מרקש ואחר כך רבה של מקנס בתחילת המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: גוי ויעקב טולידאנו (בן יוסף) · ראה עוד »

יעקב בכר

יעקב (ז'אק) בכר (בצרפתית: Jacques Bahar; 25 בינואר 1858 – 26 בדצמבר 1923) היה עורך דין, עיתונאי, סופר, משורר והוגה דעות ציוני-סוציאליסטי.

חָדָשׁ!!: גוי ויעקב בכר · ראה עוד »

יעקב גנס

יעקב גֶנְס (בכתיב לטיני: Jacob Gens או Jakub Gens; 1903\1905 – 14 בספטמבר 1943) היה קצין יהודי-ליטאי, מפקד המשטרה היהודית ויושב ראש היודנראט בגטו וילנה במהלך השואה.

חָדָשׁ!!: גוי ויעקב גנס · ראה עוד »

יעקב גולומב

יעקב גוֹלוֹמְבּ (5 ביוני 1947 – 19 ביולי 2023) היה פרופסור בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: גוי ויעקב גולומב · ראה עוד »

יעקב ועשו (שיר)

יעקב ועֵשָׂו הוא שיר מאת חיים נחמן ביאליק העוסק בהשוואה בין יהודי לגוי.

חָדָשׁ!!: גוי ויעקב ועשו (שיר) · ראה עוד »

יצחק גינזבורג

הרב יצחק פייוויש גינזבורג (נולד בכ"ח בחשוון ה'תש"ה, 14 בנובמבר 1944) הוא חסיד חב"ד, נשיא עמותת "גל עיני" ותנועת "דרך חיים", ונשיא הישיבות "עוד יוסף חי" ביצהר, "תום ודעת" בירושלים ו"ירדן יריחו" בבית חוגלה.

חָדָשׁ!!: גוי ויצחק גינזבורג · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: גוי ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

יצחק יוסף

הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל (הספרדי) ונשיא מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: גוי ויצחק יוסף · ראה עוד »

יציאה מארץ ישראל (הלכה)

יציאה מארץ ישראל הוא דיון הלכתי שעוסק בהגדרה המדויקת של מצוות יישוב ארץ ישראל: האם חלה חובה על אדם לשהות בכל רגע ורגע בארץ ישראל, או שמותר לצאת ממנה לתקופה קצרה לשם טיול בחוץ לארץ, פעילות כלכלית וכדומה.

חָדָשׁ!!: גוי ויציאה מארץ ישראל (הלכה) · ראה עוד »

ירושה

המונח "ירושה" או "הורשה", בהגדרתו הרחבה, מתייחס לכל העברה של מאפיין כלשהו מאדם לאדם, כגון תפקיד או תכונות גופניות במשפחה, בלא קשר למותו של האדם המוריש.

חָדָשׁ!!: גוי וירושה · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: גוי וישראל · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

חָדָשׁ!!: גוי וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »

ישראל קליי

שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר הרב ישראל (אדוארד) קליי (בגרמנית: Eduard Israel Kley; 10 ביוני 1789 - 4 באוקטובר 1867) היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות.

חָדָשׁ!!: גוי וישראל קליי · ראה עוד »

ילדי שי

ילדי שי היא סדרת ספרים פופולרית לילדים שנכתבה על ידי הסופרת החרדית מנוחה בקרמן.

חָדָשׁ!!: גוי וילדי שי · ראה עוד »

יחסי אסלאם–יהדות

יחסי האסלאם והיהדות התחילו במאה ה-7 לספירה, עם הולדת האסלאם והפצתו בחצי האי הערבי.

חָדָשׁ!!: גוי ויחסי אסלאם–יהדות · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: גוי ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יחסי רוב ומיעוט

מדינות העולם ידועות בהרכבן האתני ההטרוגני, כך שמדינות ללא מיעוט הן נדירות.

חָדָשׁ!!: גוי ויחסי רוב ומיעוט · ראה עוד »

יחזקאל קויפמן

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: גוי ויחזקאל קויפמן · ראה עוד »

יהדות משיחית

יהדות משיחית (באנגלית: Messianic Judaism) היא תנועה המשלבת בין אמונה בישו לזהות יהודית.

חָדָשׁ!!: גוי ויהדות משיחית · ראה עוד »

יהדות רקונסטרוקציוניסטית

יהדות רקונסטרוקציוניסטית (או יהדות רקונסטרוקטיבית באנגלית: Reconstructionist Judaism) או התנועה ליהדות מתחדשת היא ענף ביהדות המודרנית, בייחוד ביהדות ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: גוי ויהדות רקונסטרוקציוניסטית · ראה עוד »

יהדות זימבבואה

יהדות זימבבואה (לשעבר רודזיה הדרומית, רודזיה) היא קהילה יהודית ותיקה שבשיאה מנתה כ-7,000 יהודים.

חָדָשׁ!!: גוי ויהדות זימבבואה · ראה עוד »

יהדות היילברון

לקהילה היהודית בהיילברון היסטוריה ארוכת שנים.

חָדָשׁ!!: גוי ויהדות היילברון · ראה עוד »

יהדות כתרבות

יהדות כתרבות או יהדות כציווילזציה היא תפישה של המורשת היהודית כהוויה תרבותית ואתנית שהתפתחה מאליה, לא כמסורת דתית שהיא פרי התגלות אלוהית.

חָדָשׁ!!: גוי ויהדות כתרבות · ראה עוד »

יהדות ישראל

יהדות ישראל היא הקהילה היהודית הגדולה בעולם המהווה פחות משלושת־רבעי מכלל אוכלוסיית ישראל.

חָדָשׁ!!: גוי ויהדות ישראל · ראה עוד »

יהודה אריה ממודנה

ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות ריא"ם; כ"ח בניסן של"א, 23 באפריל 1571 – כ"ז באדר ת"ח, 21 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר, משורר ומגיה ספרים.

חָדָשׁ!!: גוי ויהודה אריה ממודנה · ראה עוד »

יהודה צבי לנגנר

רבי יהודה צבי לנגנר מסטרטין (ט' באלול ה'תר"ה, 11 בספטמבר 1845 – י"ד באייר ה'תרס"ז, 28 באפריל 1907) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות סטרטין.

חָדָשׁ!!: גוי ויהודה צבי לנגנר · ראה עוד »

יהודי טוב

יהודי טוב (באנגלית: A Serious Man; תרגום מילולי: אדם רציני) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת הקומדיה השחורה, שכתבו, הפיקו וביימו האחים ג'ואל ואית'ן כהן.

חָדָשׁ!!: גוי ויהודי טוב · ראה עוד »

יהודי גלותי

יהודי גלותי הוא מושג שמקורו באנטיתזה שהציגה הציונות ליהדות של הגלות, בעיקר באירופה במסגרת התפיסה של שלילת הגלות.

חָדָשׁ!!: גוי ויהודי גלותי · ראה עוד »

יום השבת אין כמוהו

"יוֹם הַשַּׁבָּת אֵין כָּמוֹהוּ" הוא פיוט המושר ביום שבת בקהילת יהודי בבל.

חָדָשׁ!!: גוי ויום השבת אין כמוהו · ראה עוד »

יונה לנדסופר

רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, ט' בתשרי תע"ג), רב, פוסק, ומגדולי רבני בוהמיה.

חָדָשׁ!!: גוי ויונה לנדסופר · ראה עוד »

יוסף מוקיר שבת

יוסף מוקיר שבי (יוסף מכבד שבתות), על פי התלמוד הבבלי, היה יהודי שחי בתקופת חז"ל, וזמנו המדויק אינו נודע.

חָדָשׁ!!: גוי ויוסף מוקיר שבת · ראה עוד »

יוסף אחיטוב

יוסף (יוסקה) אחיטוב (ז' בטבת תרצ"ג, 5 בינואר 1933 – ט"ו בסיוון תשע"ב, 5 ביוני 2012) היה מורה, הוגה דעות ומחנך ציוני דתי, מחשובי אנשי הרוח של הקיבוץ הדתי.

חָדָשׁ!!: גוי ויוסף אחיטוב · ראה עוד »

יוסף פרל

יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.

חָדָשׁ!!: גוי ויוסף פרל · ראה עוד »

יוסף בכור שור

פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש או ר"י מאורליאנס), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12.

חָדָשׁ!!: גוי ויוסף בכור שור · ראה עוד »

יוסף דוד שחור

הרב יוסף דוד שחור (? – ח' באלול תרס"ו, 1906) היה רבן של אנטופול וסמיאטיץ'.

חָדָשׁ!!: גוי ויוסף דוד שחור · ראה עוד »

יודופוביה

יודופוביה הוא שם אחר לאנטישמיות, שהוצע על ידי יהודה לייב פינסקר.

חָדָשׁ!!: גוי ויודופוביה · ראה עוד »

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: גוי ויין · ראה עוד »

יין נסך

סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.

חָדָשׁ!!: גוי ויין נסך · ראה עוד »

ייחוד השם

ביהדות, ייחוד השם או אמונת היחוד היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באל אחד ויחיד, ללא שיתוף כלל.

חָדָשׁ!!: גוי וייחוד השם · ראה עוד »

ייהרג ואל יעבור

ייהרג ובל יעבור הוא דין הנאמר בעניינן של מצוות העומדות על פי ההלכה מעל פיקוח נפש.

חָדָשׁ!!: גוי וייהרג ואל יעבור · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

גויים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גוי

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס