גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
35 יחסים: מת אב ומת אלול, מטפחת ספרים, מהות, מוזיקה יהודית, מכונת ההומואים, אך לאלוקים, אלוהים, אלוהים (יהדות), אלוהים ואלווירה, נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים, סורת אל-עאדיאת, עבודה זרה, עולם המתים בתרבות הקלאסית, פורים, פילוסופיה - מונחים, צוואתו של עבד אל-בהאא, ריינר מריה רילקה, שמרו שבתותי, שלילת התארים, שלילת הגשמות, שד (מיתולוגיה), תהילים כ"ג, לימור שרייבמן-שריר, טרנסצנדנטיות, חסידות גור, חצי נחמה (מאמר), חומר (פילוסופיה), דרדוויל, דב בעריש מאושפיצין, התוועדות, הומוארוטיקה, כיבוש היצר, ישעיהו ליבוביץ, יום טוב של ראש השנה תרס"ו, יוסף יהושע קאריו.
מת אב ומת אלול
מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל הוא שיר של המשורר שמואל הנגיד, מחשובי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: גשמיות ומת אב ומת אלול · ראה עוד »
מטפחת ספרים
מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).
חָדָשׁ!!: גשמיות ומטפחת ספרים · ראה עוד »
מהות
מהות (בלועזית: אֶסֶנְציה) היא התכונה או קבוצת התְכונות של דבר מסוים; המהות קובעת את העצמיות הייחודית של הדבר.
חָדָשׁ!!: גשמיות ומהות · ראה עוד »
מוזיקה יהודית
לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.
חָדָשׁ!!: גשמיות ומוזיקה יהודית · ראה עוד »
מכונת ההומואים
"מכונת ההומואים" או "מכונת הפירות" (באנגלית: Fruit machine) הוא מונח למכשיר שפותח בקנדה על ידי פרנק רוברט ווייק, שהיה אמור להיות מסוגל לזהות גברים הומוסקסואליים (המכונים במילת הגנאי "Fruit").
חָדָשׁ!!: גשמיות ומכונת ההומואים · ראה עוד »
אך לאלוקים
אך לאלוקים הוא ניגון שזהות המלחין שלו אינה ידועה.
חָדָשׁ!!: גשמיות ואך לאלוקים · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: גשמיות ואלוהים · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: גשמיות ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אלוהים ואלווירה
אלוהים ואלווירה הוא רומן מכתבים פרי עטה של לימור שריר-שרייבמן שראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2005.
חָדָשׁ!!: גשמיות ואלוהים ואלווירה · ראה עוד »
נשים יהודיות באירופה של ימי הביניים
מעמד האישה ביהדות עבר שינויים ותמורות במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: גשמיות ונשים יהודיות באירופה של ימי הביניים · ראה עוד »
סורת אל-עאדיאת
סורת אל-עאדיאת (בערבית: سورة العاديات), היא סורה מספר 100 בקוראן.
חָדָשׁ!!: גשמיות וסורת אל-עאדיאת · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: גשמיות ועבודה זרה · ראה עוד »
עולם המתים בתרבות הקלאסית
כד עם דמותו של הרמס היושב על סלע ומתכונן ללוות נשמה לעולם המתים (450 לפנה"ס בערך) עולם המתים בתרבויות היוונית והרומית שימש לרוב כחלק בלתי נפרד מהמיתולוגיות, מהפילוסופיות השונות ומהפולחנים שרווחו בקרב אנשי העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: גשמיות ועולם המתים בתרבות הקלאסית · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: גשמיות ופורים · ראה עוד »
פילוסופיה - מונחים
המונחים הפילוסופיים נוצרו מאז העת העתיקה ביוונית עתיקה, שפות סינו-טיבטיות, סנסקריט, פאלי, ערבית, לטינית, ומאז העת החדשה בגרמנית, צרפתית ואנגלית.
חָדָשׁ!!: גשמיות ופילוסופיה - מונחים · ראה עוד »
צוואתו של עבד אל-בהאא
צוואתו של עבד אל-בהאא היא מסמך אותו כתב עבד אל-בהאא, אחד ממנהיגיה של הדת הבהאית, לפני מותו בשנת 1921.
חָדָשׁ!!: גשמיות וצוואתו של עבד אל-בהאא · ראה עוד »
ריינר מריה רילקה
ריינר מריה רילקה (1900), רישום מאת לאוניד פסטרנק. רילקה בציור מאת פאולה מודרזון-בקר ריינר מריה רילקה (גרמנית: Rainer Maria Rilke; 4 בדצמבר 1875 - 29 בדצמבר 1926) היה משורר וסופר אוסטרי יליד פראג.
חָדָשׁ!!: גשמיות וריינר מריה רילקה · ראה עוד »
שמרו שבתותי
"שבת היום" (או "שמרו שבתותי") הוא פיוט המושר בקהילות אשכנז בעת הסעודה השנייה בשבת.
חָדָשׁ!!: גשמיות ושמרו שבתותי · ראה עוד »
שלילת התארים
שלילת התארים, תאולוגיה שלילית או דרך השלילה (מלטינית:"via negativa") היא תורה ומתודולוגיה הגותית לתיאור האל באמצעות הנגדתו למונחים שאינם תואמים את טיבו המהותי.
חָדָשׁ!!: גשמיות ושלילת התארים · ראה עוד »
שלילת הגשמות
שלילת הגשמות היא עיקרון תאולוגי של כמה דתות מונותאיסטיות באופן תפיסתן את מהותו של האלהים.
חָדָשׁ!!: גשמיות ושלילת הגשמות · ראה עוד »
שד (מיתולוגיה)
מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור (1487–88) תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים.
חָדָשׁ!!: גשמיות ושד (מיתולוגיה) · ראה עוד »
תהילים כ"ג
תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים ותרגום הוולגטה, זהו המזמור ה-22 במספר).
חָדָשׁ!!: גשמיות ותהילים כ"ג · ראה עוד »
לימור שרייבמן-שריר
לימור שרייבמן-שריר (נולדה בשנת 1954) היא סופרת ורופאה ישראלית.
חָדָשׁ!!: גשמיות ולימור שרייבמן-שריר · ראה עוד »
טרנסצנדנטיות
טרנסצנדנטיות בהקשר דתי, היא מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות ולניסיון ואינו תלוי בהם.
חָדָשׁ!!: גשמיות וטרנסצנדנטיות · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: גשמיות וחסידות גור · ראה עוד »
חצי נחמה (מאמר)
אחד העם, מחבר "חצי נחמה" חצי נחמה הוא מאמר ידוע מאת אחד העם, שהתפרסם לראשונה ב-5 באוקטובר 1892 (י"ד בתשרי תרנ"ג) בעיתון העברי "המליץ".
חָדָשׁ!!: גשמיות וחצי נחמה (מאמר) · ראה עוד »
חומר (פילוסופיה)
חומר, או חומריות בפילוסופיה, לפי משמעותו האחת, הוא מונח המציין את הממשות הנתפסת בחמשת החושים של האדם, דבר גשמי, או גוף.
חָדָשׁ!!: גשמיות וחומר (פילוסופיה) · ראה עוד »
דרדוויל
דרדוויל (באנגלית: Daredevil, בתרגום מילולי לעברית: "מתגרה בשטן", המונח המקובל הוא "מתגרה במוות" או "שד משחת" הפרוזאי יותר) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס.
חָדָשׁ!!: גשמיות ודרדוויל · ראה עוד »
דב בעריש מאושפיצין
רבי דב בעריש פרומר מאושפיצין (? – כ' בכסלו ה'תקצ"ח, 18 בדצמבר 1837) היה רב ואדמו"ר חסידי בעיירה אושוויינצ'ים (אושוויץ) שבמערב גליציה.
חָדָשׁ!!: גשמיות ודב בעריש מאושפיצין · ראה עוד »
התוועדות
770 במוצאי שבת סליחות תשע"ז התוועדות (ביידיש: פאַרברענגען) היא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, שתיית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא.
חָדָשׁ!!: גשמיות והתוועדות · ראה עוד »
הומוארוטיקה
(1902) "Noonday Heat", ציור מאת הנרי סקוט טיוק, הידוע כחלוץ בתחום ההומואירוטיקה המודרנית. מוזיאון הבריטי. "סאן סבסטיאן" (1500), מאת פייטרו פרוג'ינו בכחוס" (1900), צילום של וילהלם פון גלדן "נקבת השחייה" (1885) מאת תומאס אייקינס הומוארוטיקה היא ביטויה של אהבה ושל תשוקה מינית ארוטית המכוונת כלפי בן אותו מין, כפי שהיא מופיעה בספרות ובאמנות.
חָדָשׁ!!: גשמיות והומוארוטיקה · ראה עוד »
כיבוש היצר
כיבוש היצר הוא מושג ביהדות העוסק בשליטה והכנעה של כוחות הנפש, או יצר הרע של האדם.
חָדָשׁ!!: גשמיות וכיבוש היצר · ראה עוד »
ישעיהו ליבוביץ
ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֵיְבּוֹבִיץ' 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות ישראלי.
חָדָשׁ!!: גשמיות וישעיהו ליבוביץ · ראה עוד »
יום טוב של ראש השנה תרס"ו
יום טוב של ראש השנה תרס"ו הוא שמה של סדרת מאמרים ('המשך', בעגה החב"דית) בת שישים מאמרי חסידות, שנכתבו על ידי אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות ה'תרס"ו-ה'תרס"ח (1906-1908).
חָדָשׁ!!: גשמיות ויום טוב של ראש השנה תרס"ו · ראה עוד »
יוסף יהושע קאריו
הרב יוסף יהושעקאריו (1807–1883) היה איש ציבור ירושלמי, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים ואב בית הדין של העדה בעיר.
חָדָשׁ!!: גשמיות ויוסף יהושע קאריו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גשמיות
