גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
99 יחסים: מנורת המאור (אבוהב), מעמד האישה ביהדות, מצוות עשה שהזמן גרמן, מרדכי ליב קצנלנבוגן, מחיית זכר עמלק, מגילת קהלת, מוצאי שבת, מודים דרבנן, ארבעה בנים, אלול, אחינו כל בית ישראל, אברהם בן נתן, אבודרהם, אוצר פירושים וציורים להגדה של פסח, אוצר דינים ומנהגים, אוחילה לאל, איסור שתיית מים בחילופי תקופות, נפתלי שוורץ, נשמת כל חי, ספריית קרן ולמדונה, ספירת העומר, סליחות, סביליה, סדר רב עמרם גאון, סדר תפילות יום הכיפורים, סדר ליל ראש השנה, סוכות, עשרה בטבת, על הנסים, פסוקי דזמרא, פרשת אחרי מות, פרשת צו, צבי הירש חיות, צופן אתב"ש, קרובה, קדושה (תפילה), קידוש, שמואל קרויזר, שמיני עצרת, שלמה אהרן ורטהיימר, שבע דנחמתא, שבעה עשר בתמוז, שבת הגדול, תפילת מנחה, תפילת נעילה, תפילה לשלום המלכות, תקיעת שופר, תחנון, תהילים ק', תיקון ליל הושענא רבה, ..., למענך אלהי, לעולם יהא אדם, ליל הסדר, ט"ו בשבט (מועד), טעמי המנהגים ומקורי הדינים, זריהן, זליגמן בר, חמש מגילות, חשמונאים, חזק חזק ונתחזק, חג הבנות, חיים יהודה ארנרייך, בן שושן, ברכת אשר יצר, ברכת אשר יצר אתכם בדין, ברכת אבות, ברכת רופא חולים, ברכת זוכר הברית, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת הנסים, ברכת השכיבנו, ברכות המצוות, ברכות התורה, בת יפתח, דבר הלמד מסופו, דוד אבודרהם (גובה מיסים), דיבת הארץ, הפטרה, התכבדו מכובדים, הלוח העברי, הלכות בית הכסא, הגדה של פסח, הושענא רבה, הושענות, הכרזת תעניות, ויתן לך, כאחלמה קבועה בעטרת, כיסוי הדם, כיפת הירדן, י"ג מידות, יעקב אנטולי, יעקב חי זריהן, יעקב בן אשר, ישתבח, יהודה בר יקר, יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, יום הכיפורים, יוסף אבן פלאת, יוסף טוב עלם. להרחיב מדד (49 יותר) »
מנורת המאור (אבוהב)
מהדורת "מנורת המאור" בתרגום ללאדינו, איזמיר תרל"ז מנורת המאור הוא ספר מוסר אשר חיבר רבי יצחק אבוהב.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ומנורת המאור (אבוהב) · ראה עוד »
מעמד האישה ביהדות
מרים הנביאה, מאת אנסלם פוירבאך, 1862. יפיפיות. מעמד האישה ביהדות עבר תמורות ושינויים במהלך הדורות, והושפע הן מתהליכים פנימיים ביהדות והן מתהליכים חיצוניים.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ומעמד האישה ביהדות · ראה עוד »
מצוות עשה שהזמן גרמן
מצוות עשה שהזמן גרמן הן מצוות עשה החלות רק במועדים קבועים, ומתבטלות לאחר פרק זמן קבוע.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ומצוות עשה שהזמן גרמן · ראה עוד »
מרדכי ליב קצנלנבוגן
הרב מרדכי ליב הלוי קצנלנבוגן (1954 - כ' בסיון ה'תשפ"א, 31 במאי 2021) היה עורך ומחבר תורני במוסד הרב קוק.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ומרדכי ליב קצנלנבוגן · ראה עוד »
מחיית זכר עמלק
מחיית זכר עמלק היא מצוות עשה להכרית את זרעו של עמלק, העם שעל פי המקרא לחם בבני ישראל מיד לאחר צאתם ממצרים.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ומחיית זכר עמלק · ראה עוד »
מגילת קהלת
מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ומגילת קהלת · ראה עוד »
מוצאי שבת
הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ומוצאי שבת · ראה עוד »
מודים דרבנן
מודים דרבנן (.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ומודים דרבנן · ראה עוד »
ארבעה בנים
עיבוד מודרני מתוך הגדת שיק מאת ארתור שיק לדמויות ארבעת הבנים, לודז', 1934 מתוך הגדת פראטו, המאה ה-14 "ארבעה בנים" הוא מדרש המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע בהגדה של פסח.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וארבעה בנים · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ואלול · ראה עוד »
אחינו כל בית ישראל
"אחינו כל בית ישראל" היא תפילה יהודית, המופיעה בנוסח אשכנז ונוסח ספרד כחלק מתפילת שחרית בשני וחמישי כחלק מאמירת ארבעה "יהי רצון" לאחר קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ואחינו כל בית ישראל · ראה עוד »
אברהם בן נתן
רבי אברהם בן נתן (1155 לערך – 1215), שנודע גם בכינוי ראב"ן הירחי (שנועד להבדילו מרבי אליעזר בן נתן, סבו של הראבי"ה, המכונה אף הוא הראב"ן).
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ואברהם בן נתן · ראה עוד »
אבודרהם
אַבּוּדַרְהַם (בערבית: أبو درهم) הוא שם משפחה יהודי ספרדי.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ואבודרהם · ראה עוד »
אוצר פירושים וציורים להגדה של פסח
אוצר פירושים וציורים להגדה של פסח הוא חיבור על ההגדה של פסח שערך 'בעל האוצרות' רבי יהודה דוד איזנשטיין.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ואוצר פירושים וציורים להגדה של פסח · ראה עוד »
אוצר דינים ומנהגים
250px אוצר דינים ומנהגים היא אנציקלופדיה לנושאי הלכה שנכתבה על ידי יהודה דוד איזנשטיין ופורסמה בניו יורק בשנת 1917 (תרע"ז).
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ואוצר דינים ומנהגים · ראה עוד »
אוחילה לאל
אוחילה לאל הוא פיוט מסוג רשות שלא ידוע מחברו, ונאמר בתפילת ראש השנה כרשות לאמירת פיוטי מלכויות זכרונות ושופרות ובתפילת יום הכיפורים כרשות לאמירת סדר העבודה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ואוחילה לאל · ראה עוד »
איסור שתיית מים בחילופי תקופות
ביהדות, תקופה היא אחת מארבע התקופות - ארבעת חלקיה של שנת החמה (שנקראים גם "עונות השנה").
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ואיסור שתיית מים בחילופי תקופות · ראה עוד »
נפתלי שוורץ
הרב נפתלי הכהן שוורץ (י"ד באלול תר"ו, 5 בספטמבר 1846 – י"ב בכסלו תרנ"ז, 17 בנובמבר 1896) היה רב העיר מאד ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ונפתלי שוורץ · ראה עוד »
נשמת כל חי
נשמת כל חי היא תפילה הכלולה בפסוקי דזמרא בשבתות ובחגים וכן בהגדה של ליל הסדר.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ונשמת כל חי · ראה עוד »
ספריית קרן ולמדונה
ספריית קרן ולמדונה (באנגלית, The Valmadonna Trust Library) הייתה אוסף של 13,000 ספרים מודפסים וכתבי יד בעברית ובאלפבית עברי.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וספריית קרן ולמדונה · ראה עוד »
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וספירת העומר · ראה עוד »
סליחות
כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וסליחות · ראה עוד »
סביליה
סביליה (בספרדית: Sevilla, סֶבִייָה) היא בירת הקהילה האוטונומית אנדלוסיה ומחוז סביליה בדרום-מערב ספרד.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וסביליה · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
סדר תפילות יום הכיפורים
במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »
סדר ליל ראש השנה
סדר ליל ראש השנה הוא מנהג יהודי הכולל אכילת מאכלים סמליים, ואמירת תפילות במהלך סעודת ליל ראש השנה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וסדר ליל ראש השנה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וסוכות · ראה עוד »
עשרה בטבת
ד עשרה בטבת הוא אחד מארבע התעניות שנקבעו לזכר חורבן בית המקדש החל בי' בטבת.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ועשרה בטבת · ראה עוד »
על הנסים
תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תצ"ח (1738) מאוספי הספרייה הלאומית תפילת על הנסים כחלק מברכות הדלקת הנרות, נוסח יהודי מרוקו תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ועל הנסים · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פרשת אחרי מות
השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ופרשת אחרי מות · ראה עוד »
פרשת צו
"וַיַּקְרֵב אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן-הַדָּם עַל-תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב." פרשת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ופרשת צו · ראה עוד »
צבי הירש חיות
275x275 פיקסלים הרב צבי הירש חיות (בראשי תיבות: מהר"ץ חיות; בהגייה אשכנזית: "חַיֶיס"; 20 בנובמבר 1805, כ"ח בחשוון ה'תקס"ו – 12 באוקטובר 1855, ל' בתשרי ה'תרט"ז), היה אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וצבי הירש חיות · ראה עוד »
צופן אתב"ש
צופן אתב"ש כתב אתב"ש, הנקרא גם "צופן אתב"ש", הוא צופן החלפה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וצופן אתב"ש · ראה עוד »
קרובה
קרובה (נקרא גם קרובץ) היא מערכת פיוטים המיועדת להאמר על ידי שליח הציבור בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וקרובה · ראה עוד »
קדושה (תפילה)
קדושה היא קטע תפילה יהודי הנאמר בחזרת הש"ץ כחלק מהברכה השלישית של תפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וקדושה (תפילה) · ראה עוד »
קידוש
קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וקידוש · ראה עוד »
שמואל קרויזר
הרב שמואל מוני קרויזר (כ"ו בחשוון תרפ"ג, 17 בנובמבר 1922 - י"ד בתמוז תשנ"ז, 19 ביולי 1997) היה רב, חוקר, סופר, מהדיר כתבי יד, עורך ומתרגם של ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ושמואל קרויזר · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ושמיני עצרת · ראה עוד »
שלמה אהרן ורטהיימר
הרב שלמה אהרן ורטהיימר (י' בכסלו תרכ"ז, 18 בנובמבר 1866 בהונגריה – י' בתמוז תרצ"ה, 11 ביולי 1935 בירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ושלמה אהרן ורטהיימר · ראה עוד »
שבע דנחמתא
במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ושבע דנחמתא · ראה עוד »
שבעה עשר בתמוז
י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ושבעה עשר בתמוז · ראה עוד »
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ושבת הגדול · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ותפילת נעילה · ראה עוד »
תפילה לשלום המלכות
הנסיכה מוויילס וכל משפחת המלוכה. אוגוסטה ויקטוריה, מתוך מחזור שנדפס בשנת 1910 קונסרבטיבי), בהוצאת כנסת הרבנים באמריקה, 1946 וילהלמינה), הנסיכות, ראש העיר אמסטרדם וחברי מועצת העיר.שעל פי המסורת נאמר הקטע המתייחס למבורכים בפורטוגזית - אף על פי שחברי הקהילה אינם דוברים שפה זו כבר מאות שנים. הקהילה היהודית תפילה לשלום המלכות, המוכרת גם לפי פתיחתה הנותן תשועה למלכים, היא תפילה יהודית הנאמרת בציבור לכבוד המלך ומשפחת המלוכה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ותפילה לשלום המלכות · ראה עוד »
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ותקיעת שופר · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ותחנון · ראה עוד »
תהילים ק'
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ותהילים ק' · ראה עוד »
תיקון ליל הושענא רבה
שער '''תיקון ליל הושענה רבה''', דפוס ראם, וילנא, תר"ט 1849 תיקון ליל שבועות ו'''הושענא רבה''', וורשא, 1873 תיקון ליל הושענא רבה הוא סדר לימוד ותפילות המיועד לליל הושענא רבה, היום האחרון של חג הסוכות, לפני חצות הלילה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ותיקון ליל הושענא רבה · ראה עוד »
למענך אלהי
למענך אלהי הוא פיוט הנאמר בסליחות בנוסח הספרדים בעשרת ימי תשובה וביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ולמענך אלהי · ראה עוד »
לעולם יהא אדם
לעולם יהא אדם הוא קטע בתפילה, הפותח במילים: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר".
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ולעולם יהא אדם · ראה עוד »
ליל הסדר
שולחן הסדר סדר פסח ראשון במחנה העולים - ילדים קוראים בהגדה ליל הסדר או ליל פסח הוא שמו של הלילה הפותח את חג הפסח החל בליל ט"ו בניסן במסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וליל הסדר · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
טעמי המנהגים ומקורי הדינים
טעמי המנהגים ומקורי הדינים (נקרא גם בקיצור: טעמי המנהגים) הוא ספר עממי שמרכז מנהגים יהודיים רבים, בעיקר מעדות אשכנז, ומפרט את מקורותיהם ונימוקיהם.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וטעמי המנהגים ומקורי הדינים · ראה עוד »
זריהן
זריהן הוא שם משפחה יהודי-מרוקאי.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וזריהן · ראה עוד »
זליגמן בר
זליגמן (יצחק בן אריה יוסף) בר (18 בספטמבר 1825 – 30 במרץ 1897) היה חוקר מסורה וד"ר לבלשנות יהודי גרמני, ממשיך דרכו של וולף היידנהיים בהפעלת בית הדפוס של רדלהיים, נודע בעיקר בזכות הוצאת סידור "עבודת ישראל" (רעדעלהיים תרכ"ח) ובו תיקוני נוסח ופירושי התפילות והפיוטים, אשר עד היום מהווים מקור לפירוש התפילה ולנוסחה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וזליגמן בר · ראה עוד »
חמש מגילות
ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וחמש מגילות · ראה עוד »
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וחשמונאים · ראה עוד »
חזק חזק ונתחזק
העמוד האחרון בחומש בראשית. ניתן לראות שלאחר הפסוק האחרון הודפסה המילה 'חזק' חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק (או וְנִתְחַזַּק) היא קריאה שנוהגים לומר בני קהילות אשכנז בסיום כל אחד מחמישה חומשי תורה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וחזק חזק ונתחזק · ראה עוד »
חג הבנות
חג הבנות באלג'יר חג הבנות או ראש חודש לבנות (בערבית: عيد البنات, בתעתיק: עיד תאע אלבנת או עיד אל-בנת; בצרפתית: Fête des Filles) הוא חג שנחגג על ידי חלק מהקהילות היהודיות בצפון אפריקה בראש חודש טבת, בימי חג החנוכה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וחג הבנות · ראה עוד »
חיים יהודה ארנרייך
הרב חיים יהודה ארנרייך (עהרענרייך) (1887–1942) היה רב במוראביה, בטרנסילבניה ובסלובקיה, חוקר תלמוד ועורך הירחון "אוצר החיים".
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וחיים יהודה ארנרייך · ראה עוד »
בן שושן
בן שושן הוא שם משפחה יהודי הנפוץ בעיקר בקרב יהדות צפון אפריקה פירושו ככל הנראה נגזר מן המילה העברית שושנה שנהפכה לשם פרטי ולא העיר הפרסית שושן הבירה, השם, ככל הנראה, משתייך למגורשי ספרד כיוון שבאנדלוסיה ישנה קידומת "בן" לשמות משפחה עם יחוס לשם האב או אם.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ובן שושן · ראה עוד »
ברכת אשר יצר
ברכת אשר יצר מחוץ לשירותים ציבוריים בירושלים שלט ברכת אשר יצר המופץ חינם לזיכוי הרבים ברכת אֲשֶׁר יָצַר היא ברכה הנאמרת, על פי ההלכה, לאחר כל התפנות לעשיית צרכים (הפרשת צואה או נתינת שתן).
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וברכת אשר יצר · ראה עוד »
ברכת אשר יצר אתכם בדין
ברכת אשר יצר אתכם בדין היא ברכת השבח שתיקנו חז"ל לברך בשעה שאדם רואה קברי ישראל, לאחר שעברו שלושים יום מראייתו האחרונה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וברכת אשר יצר אתכם בדין · ראה עוד »
ברכת אבות
ברכת אבות היא הברכה הראשונה בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וברכת אבות · ראה עוד »
ברכת רופא חולים
ברכת רופא חולים היא ברכה שתיקנו חז"ל לאדם שיברך לאחר שהקיז מדמו.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וברכת רופא חולים · ראה עוד »
ברכת זוכר הברית
ברכת זוכר הברית היא אחת מברכות הראייה שתיקנו חז"ל לאומרה בשעה שנראית הקשת בענן.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וברכת זוכר הברית · ראה עוד »
ברכת ברוך ה' לעולם
ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »
ברכת הנסים
ברכת הנסים הן מספר ברכות מקבוצת ברכות הראייה, הנאמרות בעת ראיית מקום שנעשה בו נס למברך או לציבור.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וברכת הנסים · ראה עוד »
ברכת השכיבנו
ברכת השכיבנו היא אחת מברכות קריאת שמע הנאמרת לאחר קריאת שמע בתפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וברכת השכיבנו · ראה עוד »
ברכות המצוות
ברכות המצוות הן ברכות שעל פי ההלכה נאמרות על עשיית המצוות.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וברכות המצוות · ראה עוד »
ברכות התורה
ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וברכות התורה · ראה עוד »
בת יפתח
3.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ובת יפתח · ראה עוד »
דבר הלמד מסופו
דבר הלמד מסופו היא אחת מן י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ודבר הלמד מסופו · ראה עוד »
דוד אבודרהם (גובה מיסים)
דוֹן דָּוִד אַבּוּדַרְהַם היה גובה מיסים יהודי ופרנס בן המאה ה-13 שחי בטולדו.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ודוד אבודרהם (גובה מיסים) · ראה עוד »
דיבת הארץ
דיבת הארץ היא אמירה הפוגעת בחיבה ובאהבה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ודיבת הארץ · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם והפטרה · ראה עוד »
התכבדו מכובדים
התכבדו מכובדים, הוא שמה של תפילה, שחיברו חז"ל, כדי לאומרה, טרם כניסתו של אדם לבית הכסא.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם והתכבדו מכובדים · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם והלוח העברי · ראה עוד »
הלכות בית הכסא
הלכות בית הכסא הן סדרת הלכות שעניינן התנהלות בבית הכסא (שירותים).
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם והלכות בית הכסא · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם והגדה של פסח · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם והושענא רבה · ראה עוד »
הושענות
אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם והושענות · ראה עוד »
הכרזת תעניות
בשבת לפני תענית, יש הנוהגים להכריז על התענית שתחול בשבוע הבא.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם והכרזת תעניות · ראה עוד »
ויתן לך
וְיִתֶּן לְךָ היא תפילה הנאמרת במוצאי שבת, מיד לאחר תפילת ערבית, או אחרי הבדלה, מורכבת מלקט של פסוקי ברכה והצלחה, ונאמרת כדי לפתוח את השבוע החדש, בסימן טוב.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וויתן לך · ראה עוד »
כאחלמה קבועה בעטרת
כאחלמה קבועה בעטרת הוא פיוט מסוגת מה נהדר שחובר על ידי רבי יוסף אבן אביתור במאה ה-10 ונאמר במנהגי ספרד ותימן בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וכאחלמה קבועה בעטרת · ראה עוד »
כיסוי הדם
כיסוי הדם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וכיסוי הדם · ראה עוד »
כיפת הירדן
כיפת הירדן הוא אחד המרכיבים אשר שימשו בהכנת קטורת הסמים אותה הקטירו הכהנים על מזבח הזהב בכל יום בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וכיפת הירדן · ראה עוד »
י"ג מידות
שלש עשרה מידות של רחמים, הידועות בכינוי י"ג מידות, הן, לפי היהדות, מידותיו הרחומות שבהן מתאפיין ה'.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וי"ג מידות · ראה עוד »
יעקב אנטולי
רבי יעקב ב"ר אבא מרי ב"ר שמשון אנטוּלִי (1194, פרובאנס, דרום צרפת - 1256), היה מחכמי פרובנס, רב, תלמיד חכם, פילוסוף, דרשן, רופא, ומתרגם.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ויעקב אנטולי · ראה עוד »
יעקב חי זריהן
הרב יעקב חי זריהן (סיוון ה'תרכ"ט - ה'תשי"ג; 1869 – 2 באוגוסט 1953) היה רב, ראש ישיבה, ואב בית דין בטבריה, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ויעקב חי זריהן · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ויעקב בן אשר · ראה עוד »
ישתבח
ברכת ישתבח (יש אומרים כי נקראת גם ברכת השיר) היא הברכה החותמת את פסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם וישתבח · ראה עוד »
יהודה בר יקר
יהודה בר יקר היה רב מתקופת הראשונים, ורבו של הרמב"ן.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ויהודה בר יקר · ראה עוד »
יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים
ציור קיר בבית כנסת בפולין, עם נוסח התפילה תפילת יהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, היא קטע תפילה שנאמר ברוב קהילות אשכנז בימי שני וחמישי לאחר הקריאה בתורה קודם הכנסת ספר התורה לארון הקודש.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ויהי רצון מלפני אבינו שבשמיים · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף אבן פלאת
רבי יוסף בן יהודה, אִבְּן פְּלַאת (מכונה לעיתים קרובות גם אִבְּן פְּלַאט או אִבְּן פְּלַט), היה רב, פרשן ופוסק מן המאה ה-12, בתחילת תקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ויוסף אבן פלאת · ראה עוד »
יוסף טוב עלם
הרב יוֹסֵף (ב"ר שמואל) טוּב עֶלֶם (בר"ת: ריט"ע; מכונה לעיתים הגדול; שם משפחתו הוא תרגום מצרפתית: Bon fils; סביבות 980 – 1050 בערך) היה פוסק ופייטן צרפתי בולט, שחי ופעל בתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: דוד אבודרהם ויוסף טוב עלם · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_אבודרהם
