גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
232 יחסים: מנשה אלישר, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מצפן, מקור ברוך, מרדכי מיכאלי, מרכז הכרמל, משה אטיאש, משה אבן עזרא, משה סמילנסקי, משה פרנק, משה חיים מבגדאד, משה דוד גאון, משה וולך, משה יהושע יהודה לייב דיסקין, מלכיאל מני, מליצה, מחנה יהודה (ירושלים), מחברת מנחם בן סרוק, מושב הזקנים הכללי המאוחד, מוג'יר א-דין, מכון פסטר (ירושלים), מיטל גל סויסה, אנטוניו דה ביובר, אספקת המים לירושלים, אספת הנבחרים, אסתר שפירא גינזבורג, אפרים כהן-רייס, ארזה, ארי אבן-זהב, אריאל בן ציון, אשר ברש, אלקן נתן אדלר, אליעזר מאיר ליפשיץ, אליעזר שמאלי, אליעזר שמואלי, אליעזר בן-יהודה, אליעזר ילין, אלישבע גיסין אפרתי, אליהו ספיר, אליהו רוניא (רנה) מזי"א, אליהו ברזילי, אליהו האניג, אחוזת בית, אבן ישראל, אברהם מאפו, אברהם מאיר הברמן, אברהם משה לונץ, אברהם אבן-שושן, אברהם סלים, אברהם פרנקו, ..., אברהם צפרוני, אברהם שלום יהודה, אברהם לוינהרץ, אברהם חן, אברהם ברוידס, אברהם יערי, אבינעם ילין, אהרן יוסף ירמנס, אוטיס אלן גלייזברוק, איטה ילין, נסים עובדיה, נסים בכר, נפתלי יצחק ילין, נחום מליץ, נחום פפר, נחום גבריאלי, נורית שני (ציירת), ספריית בני ברית, סופגנייה, עזרא אהרון, עזרא ציון מלמד, עבדאללה הראשון, מלך ירדן, עובדיה קמחי, עיצור הומופוני, עיריית ירושלים, עיתונות עברית, פסח חברוני, פרס ירושלים, פרחה ששון, פרדס (מאסף ספרותי), צירי, ציונות ברוסיה, קריית משה, קטר (רכבת), קברי המלכים, ראובן אלקלעי, ראובן סיוון, רפאל סופרמן, רחוב אתיופיה, רחוב הנוצרים, רחוב היהודים (ירושלים), רב הכותל, רות בורשטיין, שמעון זאב רוטשילד, שמואל נבון, שמואל קלמן מירסקי, שמואל הנגיד, שמות רחובות בירושלים, שאול עבדאללה יוסף, שער יפו, שפה ברורה, שרי רז, שלמה יצחק, שלמה יחזקאל יהודה, שבתי בורנשטיין, שוק הכתנים, שי פרדו, תעשיית הקרמיקה בישראל, תקבולת יאנוס, תלפיות, תחיית הלשון העברית, תיאטרון בישראל, לוח החבר, לוי ביליג, ליאת שמרי-זאבי, ליאופולד שן, ט"ו בשבט (מועד), טל קלאי, טודרוס בן יהודה אבולעפיה, זאב וילהלם הרצברג, זיכרון משה, חקלאות, חבצלת (כתב עת), חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות, חוסיין בן עלי, חיה ציפה פינס, חיים אריה זוטא, חיים שלי (איש העלייה השנייה), חיים טופול, חיים ברודי, חיים דב שחר, חיים הררי (מחנך), בנציון נתניהו, בני ברית, בנימין קלאר, בנימין יחזקאל יהודה, בניין שערי צדק הישן, בתי מחסה, בתי ברוידא, בתי ויטנברג, בית חולים הרצוג, בית הספר אליאנס (ירושלים), בית הספר תחכמוני (ירושלים), בית הספר למל, בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית החולים סנט ג'ון, בית הדואר האוסטרי, בית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה), בית הכנסת ישורון, בית הכרם, דרך מעלה אדומים, דרך שופט בירושלים, דואר היום, דוד פראטו, דוד צבאח, דוד בן סלימאן צמח, דוד ילין (הראשון), ה, ה'תש"ב, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, המכבים הקדמונים, האמה התחתונה, האקדמיה ללשון העברית, האשכול (אנציקלופדיה), האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הלאומית, הסרט הראשון של פלשתינה, הסתדרות המורים, הסתדרות האזרח, העלייה השנייה (ספר), העומר (כתב עת), הפדרציה הספרדית העולמית, הצבי, הר הזיתים, הרברט בנטוויץ', החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, החברה המזרחנית הארץ-ישראלית, הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה, הגימנסיה העברית רחביה, הדר יוסף, ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים, הוועד האודסאי, הוועד הלאומי, הכנסייה הארצישראלית, הכותל המערבי, היציאה מן החומות, היישוב הישן, ועד העיר ליהודי ירושלים, ועד הלשון העברית, ועדת הכותל המערבי, וינסטון צ'רצ'יל, וילהלם הקר, וילהלם השני, קיסר גרמניה, ויליאם רוברט פיל, כ"ב בכסלו, כנסת ישראל (ארגון), כלבת, כולל ורשה, ימי ביאליק, ימי החנוכה, יעקב מאיר, יעקב קלנר, יעקב שרתוק, יעקב טהון, יצחק אפשטיין, יצחק רפאל מלכו, יצחק לוי (פעיל ציוני), יצחק בן-צבי, יצחק יציב, יצחק יחזקאל יהודה, ירוחם ורדימון, ישיבת מאור התורה, ילין, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), יחיאל מיכל פינס, יחיאל מיכל שטיינברג, ידידיה אדמון, יהושע ברזילי, יהושע ילין, יהודה אבן קריש, יהודה ליאו פיקרד, יהודה גור, יהודה יונוביץ, יוסף מיוחס, יוסף שאול אלישר, יוסף חזנוביץ, יוסף חי פאניז'יל, יוסף חיים קסטל, יוסף יואל ריבלין, 12 בדצמבר, 1941 בארץ ישראל. להרחיב מדד (182 יותר) »
מנשה אלישר
מנשה אלישר מנשה חי אליָשר (28 בספטמבר 1901 – 1994) היה איש עסקים ואיש ציבור ירושלמי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומנשה אלישר · ראה עוד »
מסע וילהלם השני לארץ ישראל
פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »
מצפן
מצפן תקריב של מצפן גאולוגי מצפן הוא מכשיר לקביעת הצפון ולמדידת זוויות במשור האופק (כלומר, מדידת כיוון הרכיב האופקי של השדה המגנטי של כדור הארץ) לצורך ניווט, באמצעות השדה המגנטי של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומצפן · ראה עוד »
מקור ברוך
תכנון שטחה של מקור ברוך במרחב השכונות, מפה בריטית 1927 בית הכנסת אהל רחל ברחוב דוד ילין בית חבשוש מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומקור ברוך · ראה עוד »
מרדכי מיכאלי
מרדכי מיכאלי (נולד בשם: מרדכי פריזנט; י"ז בתמוז ה'תרנ"ד, 21 בספטמבר 1894 — י"ט באדר ב' ה'תשי"ז, 22 במרץ 1957) היה איש רוח, מחנך, פדגוג וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומרדכי מיכאלי · ראה עוד »
מרכז הכרמל
שדרות הצבי - מרכז הכרמל מרכז הכרמל (או כרמל מרכזי) שבחיפה, היא שכונה, אזור תרבות ופנאי על רכס הכרמל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומרכז הכרמל · ראה עוד »
משה אטיאש
משה אטיאַש (Attias; 9 בינואר 1898, ט"ו בטבת תרנ"ח – 20 באפריל 1973, י"ח בניסן תשל"ג) היה עיתונאי וסופר, מחנך, עסקן ופולקלוריסט ישראלי, המזכיר הכללי של הוועד הלאומי בשנות המנדט, מנהלה הראשון של מחלקת החינוך של עיריית ירושלים (1949–1973), חוקר הפולקלור של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומשה אטיאש · ראה עוד »
משה אבן עזרא
רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 – ד'תת"ק, 1140 בערך) היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומשה אבן עזרא · ראה עוד »
משה סמילנסקי
משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומשה סמילנסקי · ראה עוד »
משה פרנק
משה פרנק (לימים דרורי, 10 בינואר 1894 – 18 בנובמבר 1969) היה מחנך עברי, מורה בגימנסיה העברית ע"ש שוואבה שהשפיע על המשוררת לאה גולדברג יותר מכל מוריה שלימדוה בקובנה, ליטא.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומשה פרנק · ראה עוד »
משה חיים מבגדאד
הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »
משה דוד גאון
משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומשה דוד גאון · ראה עוד »
משה וולך
תמונה מתערוכת קבע במרכז הרפואי שערי צדק משה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את "אות הכבוד של הקיסרות הבריטית", 1944 קברו של וולך בבית הקברות שערי צדק משה (מוריץ) וולך (בגרמנית: Moritz Wallach, בכתיב מיושן: וואללאך, וואלאך, ואלאך, וואלך; 28 בדצמבר 1866; כ בטבת תרכ"ז – 8 באפריל 1957; ז בניסן תשי"ז) היה רופא אשכנזי, מקים המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומשה וולך · ראה עוד »
משה יהושע יהודה לייב דיסקין
הרב משה יהושע יהודה לייב דיסקין (מכונה המהרי"ל דיסקין והרב מבריסק) (י' בכסלו ה'תקע"ט, 1818 – מוצאי שבת ליל כ"ט בטבת ה'תרנ"ח, 22 בינואר 1898) היה רב ופוסק, מרבני ירושלים בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומשה יהושע יהודה לייב דיסקין · ראה עוד »
מלכיאל מני
יצחק מלכיאל מני (כ"ה בכסלו תרכ"א, דצמבר 1860, חברון – ה' בכסלו תרצ"ג, 1932, תל אביב) היה ראשון השופטים היהודים בבית המשפט העליון תחת המנדט הבריטי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומלכיאל מני · ראה עוד »
מליצה
מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומליצה · ראה עוד »
מחנה יהודה (ירושלים)
מחנה יהודה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 שכונת מחנה יהודה, 2018 מחנה יהודה היא שכונה יהודית במרכז ירושלים, והיחידה בגוש הנחלאות השוכנת מצפון לרחוב יפו.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומחנה יהודה (ירושלים) · ראה עוד »
מחברת מנחם בן סרוק
מחברת מנחם בן סרוק היא מילון ללשון המקרא שנכתב בידי מנחם בן יעקב אבן סרוק בשנים 960-950 בעידודו של חסדאי אבן שפרוט.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומחברת מנחם בן סרוק · ראה עוד »
מושב הזקנים הכללי המאוחד
מפת מושב הזקנים ב-1922 שינוי תכסית מושב הזקנים, ומיקומו ביחס לרוממה, מפה בריטית משנת 1936 מושב הזקנים המאוחד תמונה משנת 1910 דיירי מושב הזקנים בשנת 1910 מושב הזקנים הכללי המאוחד (האשכנזי) הוא מוסד גריאטרי, שנוסד בירושלים בסוף המאה ה-19 עבור זקנים מהעדה האשכנזית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומושב הזקנים הכללי המאוחד · ראה עוד »
מוג'יר א-דין
מֻגִ'יר אַ־דִּין אַל־עֻלַיְמִי אל-חנבלי (בערבית: مجير الدين العليمي الحنبلي; 1456-1522) היה היסטוריון, גאוגרף ושופט בממשל הממלוכי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומוג'יר א-דין · ראה עוד »
מכון פסטר (ירושלים)
מכון פסטר בירושלים (היה קרוי גם: המכון הפסטורי של אגודת הרופאים העבריים בירושלים, וגם: מכון פסטר של אגודת הרופאים וחוקרי הטבע העבריים) היה מכון שנוסד בשנת 1913 על ידי הד"ר אריה בעהם ועסק בבדיקות בקטריולוגיות, במניעה וטיפול בכלבת, אבעבועות שחורות ומחלות זיהומיות אחרות ובייצור חיסונים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומכון פסטר (ירושלים) · ראה עוד »
מיטל גל סויסה
250px מיטל גל סויסה וריטה שוקרון בסרטה של חנה אזולאי הספרי "אנשים כתומים" פרימיירת הסרט "פנתר לבן", משמאל לימין: זאב רווח, מיטל גל סויסה, יבגני אורלוב ודני רייספלד הבמאי מיטל גל סויסה (נולדה ב-20 בפברואר 1987) היא שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ומיטל גל סויסה · ראה עוד »
אנטוניו דה ביובר
אנטוניו דה לה סיירבה אי לוויטה, רוזן בַּיוֹבַּר (בספרדית: Antonio de la Cierva y Lewita Conde de Ballobar; 1 בדצמבר 1885, וינה – 1971, מדריד) היה דיפלומט ספרדי ששימש כקונסול הספרדי בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואנטוניו דה ביובר · ראה עוד »
אספקת המים לירושלים
נקבת השילוח בשנת 1900 נקבת השילוח בשנת 2002 אספקת המים לירושלים היוותה אתגר מורכב מאז היווסדה של העיר.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואספקת המים לירושלים · ראה עוד »
אספת הנבחרים
יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואספת הנבחרים · ראה עוד »
אסתר שפירא גינזבורג
אסתר שפירא גינזבורג (משמאל) עם ילדי גן הילדים העברי הראשון, 1898 אסתר (שפירא) גינזבורג (1881, רוסיה – 5 בינואר 1966, תל אביב) הייתה מחנכת עברייה, מייסדת גן הילדים העברי הראשון בארץ ישראל במושבה ראשון לציון והגננת הראשונה בו.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואסתר שפירא גינזבורג · ראה עוד »
אפרים כהן-רייס
ממוזער אפרים כהן-רייס (בלועזית: Ephraim Cohen-Reiss; 14 במאי 1863, ירושלים – 1 בינואר 1943, צרפת) היה מראשוני המייסדים של חינוך מודרני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואפרים כהן-רייס · ראה עוד »
ארזה
"הבית הלבן" מבנה המנהלה שנבנה ב-1930, בסגנון הבאוהאוס אַרְזָה או בשמו המלא ארזה - בית הבראה לחלוצים, הוא מתחם שבו פעל בית הבראה, המצוי ביישוב מוצא עילית על כביש שבע האחיות.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וארזה · ראה עוד »
ארי אבן-זהב
אֲרי אִבְּן-זהב (במקור: ליאו (לייב) גולדשטיין; י"ח בכסלו תר"ס, 20 בנובמבר 1899 – א' בחשוון תשל"ב, 19 באוקטובר 1971) היה סופר עברי, משורר, סופר ילדים, מחזאי, עורך והמזכיר האקדמי הראשון של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וארי אבן-זהב · ראה עוד »
אריאל בן ציון
אריאל בן-ציון (לוי) (7 במאי 1880 – 9 בנובמבר 1932) היה פילוסוף, היסטוריון, רב ומשורר בן היישוב הספרדי בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואריאל בן ציון · ראה עוד »
אשר ברש
לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואשר ברש · ראה עוד »
אלקן נתן אדלר
אלקן נתן אדלר אלקן נתן אדלר (באנגלית: Elkan Nathan Adler, בעברית אלחנן נתן אדלר; 24 ביולי 1861, לונדון – 15 בספטמבר 1946, לונדון) היה סופר, עורך דין, היסטוריון ואספן ספרים וכתבי יד יהודי בריטי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואלקן נתן אדלר · ראה עוד »
אליעזר מאיר ליפשיץ
שלט רחוב הראם בשכונת סנהדריה בירושלים אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; יום הכיפורים, ה'תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקולה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואליעזר מאיר ליפשיץ · ראה עוד »
אליעזר שמאלי
נשר של היום, שנת 1929 (מחנך הכתה הוא אליעזר שמאלי, המופיע בתמונה) משפחת שמאלי אליעזר ושושנה, הבנות שולמית הגדולה משמאל ותמר הקטנה בפתח ביתם ברמתיים ב-1953. קברו של אליעזר שמאלי ורעייתו בבית הקברות של אגודת השומרים אליעזר שׂמֹאלי (ט"ו באב תרס"א, 15 באוגוסט 1901 – ח' בניסן תשמ"ה, 30 במרץ 1985) היה מחנך וסופר ילדים נודע בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואליעזר שמאלי · ראה עוד »
אליעזר שמואלי
אליעזר שמואלי עם אליעזר שביט, פיליפ זינמן, יגאל אלון ויעקב ארנון אליעזר שמואלי ושר החינוך זלמן ארן אליעזר שמואלי (29 במרץ 1928 - 5 באוגוסט 2018) היה מורה, איש חינוך ומומחה למינהל חינוכי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואליעזר שמואלי · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אליעזר ילין
אליעזר יֶלין (כ"ב בחשוון תרמ"ט אוקטובר 1888, ירושלים – ו' בתמוז תש"ה, 17 ביוני 1945, שם) היה מהנדס ואדריכל ואיש ציבור, מראשי וראשוני בוניה של ירושלים העברית; בנו של דוד ילין ובעלה של תלמה ילין.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואליעזר ילין · ראה עוד »
אלישבע גיסין אפרתי
אלישבע גיסין, הגננת הראשונה של ירושלים גן הילדים העברי הראשון בירושלים, 1903. מימין: הגננת אלישבע גיסין אלישבע גיסין אפרתי (1887 - 19 ביוני 1972) הייתה מנשות העלייה השנייה ומראשוני מתיישבי פתח תקווה וראשון לציון.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואלישבע גיסין אפרתי · ראה עוד »
אליהו ספיר
אליהו בן בנימין-זאב הלוי ספיר (1869 – 1911) היה מנהל הסניף הראשי של בנק אנגלו-פלשתינה בארץ ישראל, בעיר הנמל היחידה בזמנו, ביפו.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואליהו ספיר · ראה עוד »
אליהו רוניא (רנה) מזי"א
250px אליהו רוניא (רנה) מזי"א (ז' בניסן ה'תרנ"ו, 21 במרץ 1896, ראשון לציון – כ"ד בתשרי ה'תר"ף, 18 באוקטובר 1919, ירושלים) היה חבר במחתרת ניל"י ואחד מאסירי דמשק.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואליהו רוניא (רנה) מזי"א · ראה עוד »
אליהו ברזילי
הרב אליהו פנחס ברזילי (ביוונית: Ηλίας Μπαρζιλάι; 1891–1971) היה רבה הראשי של הקהילה היהודית באתונה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואליהו ברזילי · ראה עוד »
אליהו האניג
קברו בהר הזיתים אליהו האניג (כ"ו בשבט תרכ"ב, ינואר 1862– ד' בחשוון תרפ"ה, 1924) היה עסקן וסופר בירושלים בסוף המאה ה-19 וברבע הראשון של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואליהו האניג · ראה עוד »
אחוזת בית
שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואחוזת בית · ראה עוד »
אבן ישראל
הכיכר המרכזית במדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל הכיכר המרכזית במדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל בלילה מדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל שכונת אבן ישראל היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה במתחם הנחלאות בירושלים בשנת 1875, בצמוד לרחוב יפו.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואבן ישראל · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם מאפו · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אברהם אבן-שושן
אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם אבן-שושן · ראה עוד »
אברהם סלים
הרב אברהם סלים (נולד ב-1 באוגוסט 1938) הוא ראש ישיבת מאור התורה הקטנה והגדולה בירושלים, וחבר מועצת חכמי התורה של ש"ס.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם סלים · ראה עוד »
אברהם פרנקו
אברהם פרנקו (3 ביוני 1897 – 9 באפריל 1993) היה מחנך ואיש ציבור, מפעיליו הבולטים של היישוב היהודי בחברון במאה ה-20, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים, היועץ המשפטי והמזכיר של עיריית ירושלים במשך שנים רבות, ויקיר העיר לשנת 1979.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם פרנקו · ראה עוד »
אברהם צפרוני
תצלום דיוקנו של אברהם צפרוני. בתחתית הכרטיס, חתם צפרוני את שמו: "ד"ר א. ציפרינוביץ. ורשה, התרע"א". תצלום זה נשלח על ידי צפרוני למערכת כתב העת "השלח" לשם פרסום בגיליון היובל, 1912. ישראל אהרוני, '''אברהם צפרוני''', שמואל איזנשטדט, שמחה אסף, שמחה בן-ציון, חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון, יעקב פיכמן, דוד שמעוני, אריה סמיאטיצקי. יושבים (משמאל לימין): אברהם אברונין, מרדכי אזרחי, אליעזר מאיר ליפשיץ, דוד ילין, יצחק ליב גולדברג, אהרן מאיר מזי"א, יהודה גור, יוסף בר"נ מיוחס. צילום: אברהם סוסקין. ד"ר אברהם צפרוני אברהם צפרוני (ציפרונוביץ, ציפרינוביץ, ציפרונוביטש) (כ' בכסלו תרמ"ג 1 בדצמבר 1882 – י"א באלול תרצ"ג 2 בספטמבר 1933) היה פילולוג, חוקר יהדות וספרות עתיקה, מתרגם, איש חינוך והעורך הראשון של כתב העת "לשוננו" לחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם צפרוני · ראה עוד »
אברהם שלום יהודה
אברהם שלום יחזקאל יהודה (באנגלית: Abraham Shalom Yahuda; ז' בתמוז תרל"ז, 18 ביוני 1877 – י"א באב תשי"א, 13 באוגוסט 1951) היה איש אשכולות, חוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית, פעיל ציוני, סופר ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם שלום יהודה · ראה עוד »
אברהם לוינהרץ
ד"ר אברהם לוינהרץ (1890–1961) היה מתמטיקאי ופיזיקאי ישראלי, שלימד בבתי ספר ובסמינר למורים ונמנה עם הצוות שתכנן את הקמת הטכניון.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם לוינהרץ · ראה עוד »
אברהם חן
הרב אברהם יהודה חן (חשון ה'תרל"ח; אוקטובר או נובמבר 1877 - י' בתשרי ה'תשי"ח, אוקטובר 1957) היה בנו של הרב דוד צבי חן, איש הגות, אנרכו-פציפיסט- פעלתן, עסקן, רב וסופר.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם חן · ראה עוד »
אברהם ברוידס
לוחית זיכרון על ביתו של אברהם ברוידס, רח' שמריהו לוין 8 בתל אביב קבר אברהם ולאה ברוידס בבית הקברות טרומפלדור אברהם ברוידס (ו' בניסן תרס"ז, 19 במאי 1907, וילנה – ה' באייר תשל"ט, 2 במאי 1979, תל אביב) היה משורר ועורך עברי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם ברוידס · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואברהם יערי · ראה עוד »
אבינעם ילין
שלט רחוב על שם אבינועם ילין בירושלים גן אבינעם ילין אבינעם יֶלין (1900, תר"ס – 22 באוקטובר 1937, תרצ"ח), ילדם השישי של איטה ודוד ילין, היה מחנך ומזרחן, איש ירושלים, מומחה לערבית וחוקר בספרות ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואבינעם ילין · ראה עוד »
אהרן יוסף ירמנס
ד"ר אהרן יוסף ירמנס בתחילת המאה ה-20 כתובת המציינת ייסוד בית בשכונת זיכרון משה בירושלים על ידי ד"ר ירמנס אהרן יוסף ירמנס (יערמאנס; 1859– 28 בדצמבר 1924) היה רופא היישוב היהודי בחברון בשלהי המאה ה-19, איש ציבור בירושלים המתחדשת, ומראשוני הרופאים בבית החולים שערי צדק בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואהרן יוסף ירמנס · ראה עוד »
אוטיס אלן גלייזברוק
אוטיס אלן גלייזברוק אוטיס אלן גלייזברוק (באנגלית: Otis Allan Glazebrook; 13 באוקטובר 1839 - 26 באפריל 1931) היה מיסיונר ודיפלומט אמריקאי אשר שירת בתור הקונסול האמריקאי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואוטיס אלן גלייזברוק · ראה עוד »
איטה ילין
איטה יֶלין (1 בדצמבר 1868 – 29 באפריל 1943) הייתה מאנשי העלייה הראשונה, ממייסדי בית החולים עזרת נשים ופעילה במוסדות בני ברית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ואיטה ילין · ראה עוד »
נסים עובדיה
הרב ד"ר נסים יוסף עובדיה (1890–1942) היה איש ציבור יהודי-טורקי, עיתונאי ודוקטור לפילוסופיה, יוזם ומייסד ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים, חבר הנהלת הסוכנות היהודית ורב הקהילות היהודיות-ספרדיות בווינה, בפריז ובניו יורק.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ונסים עובדיה · ראה עוד »
נסים בכר
נסים בכר (תר"ח, 21 בפברואר 1848 – י"ד בטבת ה'תרצ"א, 1 בינואר 1931) היה מורה ואיש חינוך יהודי מארץ ישראל, עסקן בולט מנכבדי העדה הספרדית ונשיא הוועד שלה בירושלים, פעיל כל ישראל חברים בסוריה, בולגריה, טורקיה וירושלים, ואחרי 1901 בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ונסים בכר · ראה עוד »
נפתלי יצחק ילין
נפתלי יצחק ילין (30 בינואר 1897 - 22 אוקטובר 1948, כ"ז שבט ה'תר"ס - כ' בתשרי ה'תש"ט) היה רוקח ארץ-ישראלי, מייסד "הארגון הבינלאומי של רוקחי ארץ ישראל", שופט, איש ציבור.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ונפתלי יצחק ילין · ראה עוד »
נחום מליץ
נחום מליץ (מֶלצַן) (כ' באייר תרנ"א, 28 במאי 1891 – 16 בנובמבר 1964) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "דבר".
חָדָשׁ!!: דוד ילין ונחום מליץ · ראה עוד »
נחום פפר
נחום פפרתמונה להחלפה נחום פָּפֶּר (1887 חרסון, רוסיה - 31 בדצמבר 1936 נהלל) היה מהנדס ומודד קרקעות מוסמך, שעסק במדידה וסימון קרקעות מטעם חברת "הכשרת הישוב", בשותפות עם יהושע חנקין.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ונחום פפר · ראה עוד »
נחום גבריאלי
נחום גבריאלי נחום גבריאלי (גבריאלוביץ) (23 בספטמבר 1899 – 2 ביוני 1964) היה מחנך, סופר, מנהל הסמינר ע"ש לוינסקי בתל אביב, מפקח מחוז תל אביב ויושב ראש המזכירות הפדגוגית לחינוך היסודי ולהכשרת מורים והשתלמותם.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ונחום גבריאלי · ראה עוד »
נורית שני (ציירת)
נורית שני (נולדה ב-22 בפברואר 1956, י' באדר תשט"ז) היא ציירת ואמנית ישראלית רב-תחומית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ונורית שני (ציירת) · ראה עוד »
ספריית בני ברית
ספריית בני ברית היא מבנה שנבנה בירושלים בראשית המאה ה-20 בידי ארגון בני ברית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וספריית בני ברית · ראה עוד »
סופגנייה
סופגניות "ברלינר" מצפון גרמניה סֻפְגָּנִיָּה (או בשמה התקין, אם כי נפוץ פחות, "סֻפְגָּנִית") היא מאכל בצק מטוגן בשמן עמוק, המהווה את אחד המאכלים המסורתיים והסמליים של חג החנוכה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וסופגנייה · ראה עוד »
עזרא אהרון
עזרא אהרון (בערבית: عزرا أهارون; נולד בשם: עזורי שעשוע, בערבית: عزوري شعشوع; שם במה: עזורי אפנדי, בערבית: عزوري أفندي; י"ז באדר תרס"ג, מרץ 1903 – 1995) היה מלחין, נגן עוד וזמר ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ועזרא אהרון · ראה עוד »
עזרא ציון מלמד
הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »
עבדאללה הראשון, מלך ירדן
שנות ה-20 עבדאללה הראשון בביקור אצל נשיא טורקיה, אטאטורק, ב-1937 עבדאללה יוצא מהר הבית, כמה שבועות לפני רציחתו הנסיך חוסיין ניצב שלישי מימין עבדאללה הראשון בן חוסיין (בערבית: عبد الله الأول بن حسين, 2 בפברואר 1882 – 20 ביולי 1951) היה המלך הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן (או בשמה בעת ייסודה: הממלכה ההאשמית של עבר הירדן).
חָדָשׁ!!: דוד ילין ועבדאללה הראשון, מלך ירדן · ראה עוד »
עובדיה קמחי
עובדיה קמחי (26 ביוני 1888 – ?) היה מחנך, משורר, מתרגם, עיתונאי, חוקר ופעיל ציוני יהודי-ספרדי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ועובדיה קמחי · ראה עוד »
עיצור הומופוני
עִיצוּר הוֹמוֹפוֹנִי בעברית, (מיוונית: חד-קולי), הוא עיצור שווה צליל לעיצור אחר הדומה לו, בהגייה הנפוצה של השפה העברית בימינו.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ועיצור הומופוני · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ועיריית ירושלים · ראה עוד »
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ועיתונות עברית · ראה עוד »
פסח חברוני
ממוזער פסח חברוני (Pessach Hebroni, גם Hebrony; 1888 – 14 במרץ 1963 י"ח אדר התשכ"ג) היה מתמטיקאי ישראלי, חלוץ מחקר והוראת המתמטיקה בישראל, חתן פרס ויצמן לשנת 1963.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ופסח חברוני · ראה עוד »
פרס ירושלים
יריד הספרים הבינלאומי הרביעי בירושלים, תשכ"ט 1969 ראש עיריית ירושלים טדי קולק, 30 במרץ 1967 פרס ירושלים ניתן על ידי עיריית ירושלים בנושאים שונים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ופרס ירושלים · ראה עוד »
פרחה ששון
פַרְחַה (פלורה) ששון (באנגלית: Flora (Farha) Sassoon; 18 בנובמבר 1859 – 14 בינואר 1936) הייתה אשת עסקים יהודיה הודית-בריטית, בת למשפחת ששון ("הרוטשילדים של המזרח"), שמוצאה מבגדאד.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ופרחה ששון · ראה עוד »
פרדס (מאסף ספרותי)
"פרדס" היה מאסף ספרותי בעריכתו של יהושע חנא רבניצקי ובהוצאתו, שפורסם באודסה, 1892–1896.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ופרדס (מאסף ספרותי) · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וצירי · ראה עוד »
ציונות ברוסיה
התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וציונות ברוסיה · ראה עוד »
קריית משה
קריית משה היא שכונה במערב ירושלים, שהוקמה בשנת 1925 בסיועה של קרן "מזכרת משה מונטיפיורי".
חָדָשׁ!!: דוד ילין וקריית משה · ראה עוד »
קטר (רכבת)
קטר קיטור מסדרת A4 של מסילת לונדון-המזרח הצפוני הבריטית (LNER) סובבן קטר או לוקומוטיב (מלטינית: loco motivus) הוא רכב מסילתי ללא קיבולת מטען, המספק כוח הנעה לרכבת.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וקטר (רכבת) · ראה עוד »
קברי המלכים
קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וקברי המלכים · ראה עוד »
ראובן אלקלעי
ראובן אַלְקָלַעי (י"ב באב ה'תרס"ז, 23 ביולי 1907 – ב' בשבט ה'תשל"ו, 4 בינואר 1976) היה עיתונאי, סופר, מילונאי, בלשן, מתרגם ועורך שנתוני הממשלה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וראובן אלקלעי · ראה עוד »
ראובן סיוון
ראובן סיוון (סילמן) (י"ג בתמוז תרע"ב, 28 ביוני 1912 – כ"א בכסלו תשנ"ה, 23 בנובמבר 1994) היה מחנך ובלשן, חוקר, עורך ומתרגם, בוגר הגימנסיה העברית ירושלים ובית המדרש למורים העברי מיסודו של דוד ילין ומראשוני התשבצאים העברים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וראובן סיוון · ראה עוד »
רפאל סופרמן
רפאל סופרמןתמונה להחלפה רפאל סופרמן (Raphael Soferman, ח' באלול ה'תרל"ט, אוגוסט 1879 - י"ג באייר ה'תשט"ז, אפריל 1956) היה מחנך, פעיל ציוני וסופר.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ורפאל סופרמן · ראה עוד »
רחוב אתיופיה
אתיופיה 10 - קִידָאנֵה מִהְרַת - הכנסייה האתיופית אתיופיה 10 - אחד משערי המתחם האתיופי אתיופיה 11 - לוח הקדשה בפתח בית בן יהודה, מאי 2008 אתיופיה 15 - בית ועד העיר ומטה ההגנה בית הספר תחכמוני בראשית שנות ה-20 רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ורחוב אתיופיה · ראה עוד »
רחוב הנוצרים
ריצוף מקורי מימי איליה קפיטולינה רחוב הנוצרים הוא רחוב מרכזי ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים המהווה ציר מסחר חשוב במשך מאות שנים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ורחוב הנוצרים · ראה עוד »
רחוב היהודים (ירושלים)
מפת הרובע היהודי רחוב היהודים בראשית המאה ה-20 רחוב היהודים (צולם 2013) רחוב היהודים הוא רחוב מרכזי ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ורחוב היהודים (ירושלים) · ראה עוד »
רב הכותל
כותל. משרת רב הכותל נוצרה בתקופת המנדט הבריטי לשם ניהול ענייני היהודים באזור הכותל המערבי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ורב הכותל · ראה עוד »
רות בורשטיין
רות בורשטיין, 2015 רות בורשטיין (נולדה ב-9 בספטמבר 1945) היא בלשנית עברית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ורות בורשטיין · ראה עוד »
שמעון זאב רוטשילד
שמעון זאב (וולף) רוטשילד, או בשמו הלועזי וילהלם קרל פון רוטשילד (בכתיב יידי: ראטשילד או ראהטשילד; ג' בסיוון תקפ"ח, 1828 - ה' בשבט תרס"א, 25 בינואר 1901) היה איל הון ופילנתרופ יהודי אורתודוקסי, היחידי מבני משפחת רוטשילד בדור השלישי ששמר על אורח חיים דתי ברוח היהדות אורתודוקסית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושמעון זאב רוטשילד · ראה עוד »
שמואל נבון
שמואל נבון (קליגמאן) (ה' באלול תרס"ד, 16 באוגוסט 1904 – 7 באפריל 1996) היה מחנך, סופר, מלחין ומחזאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושמואל נבון · ראה עוד »
שמואל קלמן מירסקי
הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושמואל קלמן מירסקי · ראה עוד »
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושמואל הנגיד · ראה עוד »
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »
שאול עבדאללה יוסף
שאול עבדאללה יוסף (26 בדצמבר 1849, בגדאד - 10 באוגוסט 1906, הונג קונג) היה משכיל עברי, משורר וחוקר שירה יהודי-בגדאדי שחי ועסק במסחר בהונג קונג.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושאול עבדאללה יוסף · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושער יפו · ראה עוד »
שפה ברורה
תקנות וכרוז החברה בעיתון "הצפירה" ב-25 בספטמבר 1889תמונה להחלפה "שפה ברורה" הייתה חברה שייסד אליעזר בן-יהודה בירושלים בספטמבר 1889 בשיתוף עם חבריו מ"תחיית ישראל", הרב יעקב מאיר, חיים הירשנזון וחיים קלמי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושפה ברורה · ראה עוד »
שרי רז
שַׁרִי רז (נולדה ב-1 בפברואר 1940) היא עיתונאית ואשת חדשות בטלוויזיה הישראלית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושרי רז · ראה עוד »
שלמה יצחק
__ללא_תוכן_עניינים__ שלמה יצחק (1893 ~ 21 ביוני 1920) היה אחד מתלמידי יעקב פייטלוביץ', אשר למדו בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושלמה יצחק · ראה עוד »
שלמה יחזקאל יהודה
רבי שלמה יחזקאל יהודה (ה'תקע"ט, 1819- כ"ב תשרי ה'תרל"ב, 1871) היה רב ספרדי יליד בגדאד, ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 וראש ישיבת חסד אל בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושלמה יחזקאל יהודה · ראה עוד »
שבתי בורנשטיין
הרב שבתי בורנשטיין (כ"ד בכסלו תרנ"ב, 25 בדצמבר 1891, סוכטשוב - ג' בטבת תשל"ב, 21 בדצמבר 1971, ירושלים) רב ומרצה, מחבר התלמוד המפוסק.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושבתי בורנשטיין · ראה עוד »
שוק הכתנים
שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושוק הכתנים · ראה עוד »
שי פרדו
שי פרדו (נולד ב-22 ביולי 1975) הוא שחקן ומנהל אמנותי ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ושי פרדו · ראה עוד »
תעשיית הקרמיקה בישראל
תעשיית הקרמיקה בישראל התפתחה בשלהי המאה ה-19 והגיעה לשיאה בין שנות ה-50 לשנות ה-80 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ותעשיית הקרמיקה בישראל · ראה עוד »
תקבולת יאנוס
תקבולת יאנוס (Janus parallelism) או תקבולת דו פרצופית היא אמצעי ספרותי, המתרחש כאשר מילה נושאת שתי משמעויות מקבילות (או יותר): האחת על פי מה שנכתב לפניה, והשניה על פי הנכתב לאחריה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ותקבולת יאנוס · ראה עוד »
תלפיות
תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ותלפיות · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תיאטרון בישראל
הבימה - התיאטרון הלאומי התיאטרון בישראל התפתח והתמסד עם השנים, מהצגות חובבניות שהעלו תלמידי בתי הספר שבמושבות ארץ ישראל עוד מסוף המאה התשע-עשרה, ועד לתיאטראות הגדולים והממוסדים של מדינת ישראל כיום.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ותיאטרון בישראל · ראה עוד »
לוח החבר
ממוזער לוח החבר, היא סוג של אנציקלופדיה קטנה לילדים, שכתב חיים דב שחר.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ולוח החבר · ראה עוד »
לוי ביליג
לוי ביליג לוי (לואיס) בִּילִיג (Billig; 1897 – 21 באוגוסט 1936) היה איש חינוך, מזרחן, אחד המרצים הראשונים במכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית וחבר ועדת הבחינות הממשלתית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ולוי ביליג · ראה עוד »
ליאת שמרי-זאבי
ליאת שמרי-זאבי (נולדה ב-16 באוקטובר 1973) היא דוקטור לטיפול באמנות חזותית, פסיכותרפיסטית, חוקרת, מנחת קבוצות ומפתחת מודל הדרכת הורים מבוססת אמנות (Art Based Parental Training).
חָדָשׁ!!: דוד ילין וליאת שמרי-זאבי · ראה עוד »
ליאופולד שן
ליאופולד שן (באנגלית: Leopold Schen; יוני 1891 - דצמבר 1968) היה פעיל ציוני יהודי-בריטי, גזבר ונשיא קרן קיימת לישראל בבריטניה, ופעיל מרכזי לגיוס כספים עבור ייעור ורכישת קרקעות בארץ ישראל בתקופת היישוב.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וליאופולד שן · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
טל קלאי
טל קלאי (נולד ב-8 באוגוסט 1984 בירושלים), שידוע כמלכת דראג בשם במה "טלולה בונט", הוא קומיקאי, שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וטל קלאי · ראה עוד »
טודרוס בן יהודה אבולעפיה
טודרוס בן יהודה הלוי אבולעפיה (1247–1306) היה משורר עברי מספרד הנוצרית בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וטודרוס בן יהודה אבולעפיה · ראה עוד »
זאב וילהלם הרצברג
ד"ר זאב וילהלם הֶרצבֶּרג (בעברית לעיתים בנימין זאב הרצברג; בגרמנית: Wilhelm Herzberg; 30 בנובמבר 1827, שטטין, פרוסיה המערבית – 21 באפריל 1897, בריסל) היה סופר ומחנך יהודי פרוסי יליד שטטין, ממייסדי בית היתומים העברי הראשון בירושלים ובית הספרים "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף" (לימים הספרייה הלאומית).
חָדָשׁ!!: דוד ילין וזאב וילהלם הרצברג · ראה עוד »
זיכרון משה
זיכרון משה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 זיכרון משה היא שכונה במרכז ירושלים, ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וזיכרון משה · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחקלאות · ראה עוד »
חבצלת (כתב עת)
גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »
חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות
חברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות הייתה חברה ציונית שנועדה לקנות, למכור ולהכשיר קרקעות בארץ ישראל, הן קרקעות עירוניות והן קרקעות חקלאיות.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחברה חדשה לקניית ומכירת קרקעות · ראה עוד »
חוסיין בן עלי
השריף חוסיין בן עלי שטר של דינר ירדני עליו מופיע דיוקנו של השריף חוסיין ואיור של המרד הערבי. השריף חוסיין בן עלי בערבית: حسين بن علي (חֻסַין בן עלי) (1853 - 4 ביוני 1931) היה ראש השושלת ההאשמית המלכותית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחוסיין בן עלי · ראה עוד »
חיה ציפה פינס
חיה צפורה (ציפה) פינס (1844 - 1918) הייתה פעילת ציבור ביישוב הישן בירושלים, מייסדת ומנהלת בית החולים עזרת נשים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחיה ציפה פינס · ראה עוד »
חיים אריה זוטא
חיים אריה לייב זוטא (על פי רוב: ח. א. זוטא; א' בתשרי תרכ"ט, 17 בספטמבר 1868, קובנה – ד' באלול תרצ"ט, 20 באוגוסט 1939, ירושלים) היה סופר ומחנך עברי, מראשוני "החדר המתוקן" ברוסיה, מנהל בית הספר למל ומנהל בית הספר העברי הראשון בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחיים אריה זוטא · ראה עוד »
חיים שלי (איש העלייה השנייה)
חיים שלי (פיינברג) (תרנ"א/ 1891 – תשל"ח/ 15 בנובמבר 1978) היה איש העלייה השנייה, מורה ומחנך, חוקר תנ"ך מראשוני "החברה לחקר המקרא בישראל" וסופר ישראלי, ממייסדי בית הכרם (כיום שכונה בירושלים).
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחיים שלי (איש העלייה השנייה) · ראה עוד »
חיים טופול
חיים טופול בהצגה "השטן במוסקבה", בבימויו של יבגני אריה, תיאטרון גשר, שנת 2000 חיים טופול וחנה רובינא, מלון הילטון תל אביב, 1967 חיים טופול (9 בספטמבר 1935, י"א באלול ה'תרצ"ה – 9 במרץ 2023, ט"ז באדר ה'תשפ"ג) היה שחקן, מפיק קולנוע, זמר, מאייר, סופר, משורר, מדבב, נדבן ומנחה טלוויזיה ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחיים טופול · ראה עוד »
חיים ברודי
חיים ברודי, איור של הרמן שטרוק הרב חיים (היינריך) ברודי (בכתיב ארכאי: בראדי; בהונגרית: Bródy Henrik; בגרמנית: Heinrich Brody; ז' בסיוון ה'תרכ"ח, 21 במאי 1868, אונגוואר, הונגריה – י"ט באייר, ה'תש"ב, 6 במאי 1942, ירושלים) היה רב, ביביליוגרף, בלשן, ומהחוקרים החשובים ביותר של שירת ימי הביניים של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחיים ברודי · ראה עוד »
חיים דב שחר
חיים דב שחר חיים דב שחר (שוארץ) (1891, ז' באדר תרנ"א - 21 באוגוסט 1930, כ"ז באב תר"ץ) היה סופר, מורה ומחנך.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחיים דב שחר · ראה עוד »
חיים הררי (מחנך)
חיים הררי (בלומברג) בשנת 1907 חיים הררי (שניאור זלמן בלומברג) (13 ביולי 1883 - 13 בנובמבר 1940) היה מחנך עברי, מורה, סופר ופובליציסט, חבר באספת הנבחרים השנייה, שחקן ובמאי חובב, מראשוני אגודת "חובבי הבמה העברית", ממייסדי העיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וחיים הררי (מחנך) · ראה עוד »
בנציון נתניהו
בנציון (בן־ציון) נתניהו (מיליקובסקי) (י"ד באדר ב' תר"ע, 25 במרץ 1910 – ח' באייר תשע"ב, 30 באפריל 2012) היה היסטוריון, מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל, נציג התנועה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובנציון נתניהו · ראה עוד »
בני ברית
תעודת חברות בארגון משנת 1876 גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובני ברית · ראה עוד »
בנימין קלאר
בנימין מנחם קלאר (ט' בשבט ה'תרס"א, 29 בינואר 1901 – ד' בניסן ה'תש"ח, 13 באפריל 1948) היה חוקר הלשון והספרות העברית, מהדיר ומתרגם.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובנימין קלאר · ראה עוד »
בנימין יחזקאל יהודה
רבי בנימין יחזקאל יהודה (ה'תר"ד, 1844 - ג בתמוז ה'תרע"ב, 1912) היה ראש ישיבה, מקובל, וסוחר, ממנהיגי קהילת הספרדים בירושלים בכלל וקהילת עולי עיראק בפרט.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובנימין יחזקאל יהודה · ראה עוד »
בניין שערי צדק הישן
בית החולים שערי צדק במבט ממגדל סיידוף הסמוך, 2018 חזית המבנה, 2007 מבט מהאגף המזרחי אל החצר הקדמית אבן ראשה מסוגננת בפתח המבנה בניין שערי צדק הישן הוא בניין השוכן על רחוב יפו בירושלים, (מספר 161) ובו פעל משנת 1902 עד לשנת 1980 בית החולים שערי צדק.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובניין שערי צדק הישן · ראה עוד »
בתי מחסה
כיכר בתי מחסה כיום מפת הרובע היהודי בתי מחסה - הבניין הדרומי, שנות ה-30 ביזת בתי מחסה עם נפילת הרובע היהודי, 1948 שער הכניסה לכיכר בתי מחסה "בתי מחסה" הוא מתחם דירות שנבנה בין השנים 1860–1890 ברובע היהודי בעיר העתיקה שבירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובתי מחסה · ראה עוד »
בתי ברוידא
מראה כללי של החצר בבית ברוידא בתי ברוידא, 2008 בתי ברוידא היא שכונה חרדית ברחוב התבור בירושלים, בשולי שכונת נחלאות.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובתי ברוידא · ראה עוד »
בתי ויטנברג
בתי ויטנברג בשנת 1931 שער הכניסה לבתי ויטנברג בתי ויטנברג היא שכונה חרדית קטנה בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת, בין רחוב 'חיי אדם' לרחוב 'אבן יהושע' (סמוך לרחוב שטראוס).
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובתי ויטנברג · ראה עוד »
בית חולים הרצוג
בית החולים הרצוג (או בשמו הקודם "עזרת נשים") הוא בית חולים גריאטרי ופסיכיאטרי-כללי, הממוקם בירושלים וקרוי על שמה של שרה הרצוג.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית חולים הרצוג · ראה עוד »
בית הספר אליאנס (ירושלים)
הנגריה של בית הספר, בסביבות שנת 1912 תמונת מחזור מכיתה ה' של בית ספר לבנות אליאנס בירושלים בשנת 1935בית הספר "אליאנס" ('Alliance Israélite Universelle') בירושלים נפתח ב-1882 בשם 'בית הספר לתורה ולמלאכה' שפת ההוראה הייתה בעיקר צרפתית ותוכנית הלימודים דמתה למקובל בבתי הספר בצרפת.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית הספר אליאנס (ירושלים) · ראה עוד »
בית הספר תחכמוני (ירושלים)
בית ספר תחכמוני ברחוב אתיופיה בראשית שנות ה-20 רחוב החבשים בשנת תרפ"ב בית הספר במיקומו החדש בשכונת כרם בשלהי שנות ה-20 המנהל, מרדכי צבי אילן בית הספר "תחכמוני" בירושלים, הוקם בשנת 1909 ברחוב החבשים, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית הספר תחכמוני (ירושלים) · ראה עוד »
בית הספר למל
הכניסה לבית הספר בית הספר למל הוא בית ספר שהוקם בירושלים בשנת 1856 על ידי משפחת למל האמידה מאוסטריה במטרה לעזור לתושבי "היישוב הישן" בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית הספר למל · ראה עוד »
בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר
בית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר של אוניברסיטת תל אביב, אשר פועל במסגרת הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, הוקם בשנת 1973.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית הספר לחינוך ע"ש חיים וג'ואן קונסטנטינר · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »
בית החולים סנט ג'ון
בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון - סניף חברון חזית המבנה הראשי ההיסטורי של בית החולים בתחילת דרך חברון, מול גיא בן הינום בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון בירושלים הוא בית חולים ייעודי לרפואת עיניים (אופתלמולוגיה) בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית החולים סנט ג'ון · ראה עוד »
בית הדואר האוסטרי
בית הדואר האוסטרי בירושלים בתקופת פעולתו, על-פי ההערכה צולם בין השנים 1898 - 1917 חזית מבנה בית הדואר האוסטרי, מבט מכיוון הקישלה שלט מקורי של בית הדואר, מוסתר חלקית על ידי ארון בתוך המבנה בול שהונפק ב"יום הבול" ב-1966 לכבוד הדואר האוסטרי בישראל בית הדואר האוסטרי (בלשון בני התקופה: "הפוסטה האוסטרית") היה אחד ממספר בתי דואר בינלאומיים שפעלו בירושלים בתקופה העות'מאנית, וסיפק לתושבי העיר את שירות הדואר של האימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית הדואר האוסטרי · ראה עוד »
בית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה)
בית הכנסת אוהל יצחק הוא בית הכנסת הראשון של שכונת קריית משה בירושלים, בעבר היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי בשכונה וגם כיום הוא אחד מבתי הכנסת הראשיים בה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית הכנסת אוהל יצחק (קריית משה) · ראה עוד »
בית הכנסת ישורון
יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית הכנסת ישורון · ראה עוד »
בית הכרם
שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ובית הכרם · ראה עוד »
דרך מעלה אדומים
דרך מַעֲלֵה אֲדֻמִּים הקדומה (טַלְעַת אֶ-דַּם) דרך מַעֲלֵה אֲדֻמִּים היא קטע דרך הנמצאת באזור הנתיב הנוכחי של כביש 1 מירושלים לבקעת הירדן, מזרחית לעיר מעלה אדומים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ודרך מעלה אדומים · ראה עוד »
דרך שופט בירושלים
דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ודרך שופט בירושלים · ראה עוד »
דואר היום
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ודואר היום · ראה עוד »
דוד פראטו
הרב פרופסור דוד פראטו (באיטלקית: David Prato; (1882 – 1951) היה איש ציבור יהודי-איטלקי, פעיל ציוני, מחנך ועיתונאי, דוקטור לפילוסופיה ולספרות לטינית, רבה של אלכסנדריה שבמצרים ולאחר מכן רבה של רומא שבאיטליה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ודוד פראטו · ראה עוד »
דוד צבאח
הרב דוד צבאח (25 ביולי 1869, י"ח באב ה'תרכ"ט – 31 בינואר 1956, י"ח בשבט ה'תשט"ז) היה דיין ופוסק חשוב ממרוקו.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ודוד צבאח · ראה עוד »
דוד בן סלימאן צמח
דוד בן סלימאן צמח בשנות ה-20 לחייו רבי דוד בן סלימאן צמח (דאוד צמח; 1902–1981) היה משורר וחוקר יהודי-עיראקי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ודוד בן סלימאן צמח · ראה עוד »
דוד ילין (הראשון)
דוד ילין (1803 – 1863) היה אבי משפחת ילין בארץ ישראל, שימש כשד"ר.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ודוד ילין (הראשון) · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: דוד ילין וה · ראה עוד »
ה'תש"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וה'תש"ב · ראה עוד »
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים היא מכללה אקדמית להכשרת מורים בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והמכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין · ראה עוד »
המכבים הקדמונים
המכבים הקדמונים (באנגלית: Order of Ancient Maccabeans) היה ארגון סתרים ציוני, שמטרותיו היו הושטת עזרה לחברים הנתונים בצרה, בדומה לארגונים בריטיים דומים של עזרה הדדית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והמכבים הקדמונים · ראה עוד »
האמה התחתונה
חתך מנהרת ארמון הנציב תוואי מנהרת ארמון הנציב תוואי האמה התחתונה ברכס ארמון הנציב תוואי צינור המים העות'מאני (אדום) ביחס לאמה התחתונה (כחול) האמה התחתונה (נקראת גם האמה החשמונאית) היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים ממעיינות הסמוכים לבית לחם ועד הר הבית שבירושלים לאורך 23 קילומטרים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והאמה התחתונה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האשכול (אנציקלופדיה)
250px המודעה הראשונה ב"הצפירה" 250px קטע מהמאמר 9.4.1888 הַאֶשכּוֹל (שם מלא: האשכול / אללגעמיינע ענציקלאפעדיע) הוא אנציקלופדיה כללית בעברית, שהחלה לצאת לאור בוורשה, בשנת 1888 (תרמ"ח), אחד הניסיונות הראשונים להוצאתה לאור של אנציקלופדיה כזו.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והאשכול (אנציקלופדיה) · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: דוד ילין והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסרט הראשון של פלשתינה
הסרט הראשון של פלשׂתינה (באנגלית: The First Film of Palestine) הוא שמה של גרסה מאוחרת לסרט ראינוע בן כעשרים דקות בשם "פלשׂתינה, שיבת היהודים מן הגלות", אשר צולם בארץ ישראל בשנת 1911, בשלהי השלטון העות'מאני.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והסרט הראשון של פלשתינה · ראה עוד »
הסתדרות המורים
בית הסתדרות המורים בתל אביב מניה של '''איגוד המורים''' למטרת הוצאת ספרים בעברית לבתי ספר, 1901 הסתדרות המורים היא ארגון יציג של עובדי הוראה במדינת ישראל כגון גננים, מורים, מנהלים ויועצים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והסתדרות המורים · ראה עוד »
הסתדרות האזרח
הסתדרות האזרח הייתה מפלגה ביישוב היהודי בארץ ישראל בין השנים 1918 עד 1921.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והסתדרות האזרח · ראה עוד »
העלייה השנייה (ספר)
כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »
העומר (כתב עת)
שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).
חָדָשׁ!!: דוד ילין והעומר (כתב עת) · ראה עוד »
הפדרציה הספרדית העולמית
הפדרציה הספרדית העולמית הוא ארגון ציוני שנוסד ב-1925 ומטרתו ליצור קשרי תרבות בין קהילות יהודיות ספרדיות ברחבי העולם ולחזק את זיקתן למדינת ישראל, תוך שימור המורשת של יהודי ספרד.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והפדרציה הספרדית העולמית · ראה עוד »
הצבי
כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).
חָדָשׁ!!: דוד ילין והצבי · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והר הזיתים · ראה עוד »
הרברט בנטוויץ'
הרברט בנטוויץ' עם משלחת "המכבים" בעת ביקורם בירושלים, פסח 1897 (בין המצולמים: ישראל זנגוויל, חמדה בן-יהודה, דוד יודילוביץ). מצבתו של בנטוויץ' בחלקת המשפחה בהר הצופים הרברט (צבי) בנטוויץ' (Herbert Bentwich; 11 במאי 1856 – 25 ביוני 1932) היה משפטן יהודי-בריטי ופעיל ציוני, יועצה המשפטי של התנועה הציונית בשנותיה הראשונות.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והרברט בנטוויץ' · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
החברה המזרחנית הארץ-ישראלית
החברה המזרחנית הארץ-ישראלית (The Palestine Oriental Society), שפעלה בירושלים בשנים 1920–1948, נועדה להפגיש חוקרים מתחומים שונים ומעדות שונות לשם לימוד וחקר של ארץ ישראל ושל המזרח הקרוב.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והחברה המזרחנית הארץ-ישראלית · ראה עוד »
הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה
הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה התקיימו ב-19 באפריל 1920, א' באייר ה'תר"ף (מאורעות תר"פ הביאו לדחיית הבחירות בשמונה ימים בירושלים וביפו) ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות באספת הנבחרים הראשונה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והבחירות לאספת הנבחרים הראשונה · ראה עוד »
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »
הדר יוסף
בית כנסת בשכונה מראה היציעים באצטדיון האתלטיקה בית הוועד האולימפי הישראלי במרכז הספורט הלאומי תל אביב שכונת הדר יוסף היא שכונה בצפון-מזרח העיר תל אביב, מצפון לנחל הירקון.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והדר יוסף · ראה עוד »
ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים
ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים (משנת 1935: האיחוד העולמי של הקהילות הספרדיות) הייתה ארגון בינלאומי שהוקם בשנת 1925 בווינה ונועד לגבש את קהילות יהודי ספרד וארצות האסלאם בארץ ישראל ובגולה, במטרה לפתור בעיות כלליות, לתאם מאמצים כלכליים ותרבותיים, ולעורר את הזיקה לציונות ולעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים · ראה עוד »
הוועד האודסאי
זאב (ולדימיר) טיומקין (מייליזבתגרד); 48. נח ליפשיץ (מקישינב); 49. חיים פסטרנק (מבוהופול); 50. מיכל מיידנסקי (מייקטרינוסלב); 51. יהושע סירקין (ממינסק); 52. הרב יעקב מזא"ה (ממוסקבה); 53. חיים צ'ריקובר (מפולטבה); 54. א' פרל (מייקטרינוסלב); 55. ג' באזלינסקי (מייליזבתגרד); 56. ש"ב טַרטָקובסקי (צ'רקאסי). לא מופיע בתצלום אבל השתתף באספה: מנחם אוסישקין (ממוסקבה). "הוועד האודסאי" (ברוסית: Одесский комитет; בשמו הרשמי: החברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה וארץ ישראל, Общество вспомоществования евреям земледельцам и ремесленникам в Сирии и Палестине) היה מרכז חובבי ציון במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והוועד האודסאי · ראה עוד »
הוועד הלאומי
הוועד הלאומי, או בשמו המלא הוועד הלאומי לכנסת ישראל, היה הרשות המבצעת של אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ושימש כמועצת "המדינה שבדרך".
חָדָשׁ!!: דוד ילין והוועד הלאומי · ראה עוד »
הכנסייה הארצישראלית
צירי הכנסייה הארצישראלית בתמונה קבוצתית הכנסייה הארצישראלית הייתה ניסיון לכנס גוף כעין-פרלמנטרי של ציוני ארץ ישראל, במקביל לקונגרס הציוני העולמי, אשר ייצג את ציוני ציון החיים בארץ ישראל הן בפני השלטון העות'מאני והן בפני מוסדות הקונגרס וגורמים אחרים בישראל ומחוצה לה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והכנסייה הארצישראלית · ראה עוד »
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והכותל המערבי · ראה עוד »
היציאה מן החומות
פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והיציאה מן החומות · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין והיישוב הישן · ראה עוד »
ועד העיר ליהודי ירושלים
ועד העיר ליהודי ירושלים (נקרא בהמשך ועד הקהלה;1917–1948) היה גוף מרכזי חשוב שאיגד תחתיו את רוב העדות והחוגים של יהודי ירושלים בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, ותפקידו היה לדאוג לצרכיה החיוניים של הקהילה היהודית בעיר.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וועד העיר ליהודי ירושלים · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וועד הלשון העברית · ראה עוד »
ועדת הכותל המערבי
חברי ועדת הכותל המערבי 1930 ועדת הכותל המערבי, 1930 (נקראת גם ועדת הכותל) הייתה ועדה שמונתה בקיץ 1930 על ידי חבר הלאומים בהמלצת ועדת שאו שזומנה בתגובה לפרעות תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וועדת הכותל המערבי · ראה עוד »
וינסטון צ'רצ'יל
סר וינסטון לאונרד ספנסר-צ'רצ'יל (באנגלית: Sir Winston Leonard Spencer-Churchill; 30 בנובמבר 1874 – 24 בינואר 1965) היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה, בין השנים 1940–1945 ושוב בין השנים 1951–1955.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ווינסטון צ'רצ'יל · ראה עוד »
וילהלם הקר
הקואופרציה במרחביה, שהמהנדס וילהלם הקר יושב על המדרגות משמאל (1913) וילהֶלם (זאב אריה) הֶקֶר (Hecker; 1876, קרקוב – 11 ביולי 1945, ירושלים) היה אדריכל ומהנדס, ידידו ושותפו של אליעזר ילין, מראשוני בוני ירושלים העברית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ווילהלם הקר · ראה עוד »
וילהלם השני, קיסר גרמניה
פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מִפְּרוּסְיָה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Viktor Albert von Preußen; 27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וִילְהֶלְם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ווילהלם השני, קיסר גרמניה · ראה עוד »
ויליאם רוברט פיל
ויליאם רוברט ולסלי פיל (באנגלית: William Robert Wellesley Peel; 7 בינואר 1867 – 28 בספטמבר 1937) היה אציל ומדינאי בריטי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וויליאם רוברט פיל · ראה עוד »
כ"ב בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וכ"ב בכסלו · ראה עוד »
כנסת ישראל (ארגון)
כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וכנסת ישראל (ארגון) · ראה עוד »
כלבת
כלבת, (באנגלית: rabies) היא מחלה נגיפית קטלנית, התוקפת את מערכת העצבים ביונקים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וכלבת · ראה עוד »
כולל ורשה
סמל קופת הכולל בראשית המאה ה-21 מבנה כולל פולין בכיכר השבת בירושלים. כולל ורשה (גם ורשא או ורשה), נקרא גם כולל פולין, הוא כולל אשכנזי ביישוב הישן אשר הקימו עולים מפולין שבאימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וכולל ורשה · ראה עוד »
ימי ביאליק
הכניסה לתערוכת ביאליק ביריד המזרח האולם המרכזי בתערוכת "ימי ביאליק" בארמון תוצרת הארץ. במפלס העליון תצוגות העיתונות העברית, במפלס התחתון "נדודי התרבות העברית" ביתן המוסדות הלאומיים ופינת הקרן הקיימת לישראל בתערוכת "ימי ביאליק" ימי ביאליק היה מפעל הנצחה, שכלל תערוכה ומופעים לזכרו של חיים נחמן ביאליק, והתקיים בין התאריכים 16 באפריל 1935 - 25 במאי 1935 במתחם יריד המזרח (גני התערוכה הישנים) בתל אביב.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וימי ביאליק · ראה עוד »
ימי החנוכה
מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).
חָדָשׁ!!: דוד ילין וימי החנוכה · ראה עוד »
יעקב מאיר
הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול ישראלי לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 שלט רחוב יעקב מאיר בשכונת מקור ברוך בירושלים. הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויעקב מאיר · ראה עוד »
יעקב קלנר
יעקב קלנר (כ"א בניסן ה'תר"פ, 8 באפריל 1920 - כ"ז בשבט ה'תש"ם, 13 בפברואר 1980) היה קרימינולוג, סוציולוג והיסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויעקב קלנר · ראה עוד »
יעקב שרתוק
עם זוגתו פניה בחרסון יַעֲקֹב שֶׁרְתוֹק (צֶ'רְטוֹק) (10 במאי 1860 – 8 במרץ 1913), "ראשון הביל"ויים בארץ ישראל", היה חלוץ ציוני.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויעקב שרתוק · ראה עוד »
יעקב טהון
טהון, 1945 המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר יעקב טהון (מימין) וד"ר ארתור רופין יעקב יוחנן טהוֹן (לעיתים בתעתיק עברי תקני: טוֹן; בכתיב יידי: טהאָן; 23 במרץ 1880, לבוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 5 במרץ 1950, ירושלים) היה מנהיג ציוני ומראשי היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויעקב טהון · ראה עוד »
יצחק אפשטיין
יצחק אפשטיין (ט"ו בכסלו תרכ"ג, 7 בדצמבר 1862 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויצחק אפשטיין · ראה עוד »
יצחק רפאל מלכו
יצחק רפאל מֹלכו (כ"ג באב תרנ"ד, 25 באוגוסט 1894 סלוניקי – 20 במרץ 1976, ירושלים) היה עיתונאי, היסטוריון, מתרגם, פעיל ציוני, איש עסקים ואיש ציבור ישראלי יליד סלוניקי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויצחק רפאל מלכו · ראה עוד »
יצחק לוי (פעיל ציוני)
יצחק לוי בצילום משנת 1909 הקמת תלפיות. מימין לשמאל: יצחק לוי, אליעזר בן-יהודה, איש לא ידוע בשם גורדון ודוד ילין יצחק לוי (1866 – אפריל 1950) היה אגרונום ופעיל ציוני, ממנהיגי יהדות ספרד ומנהיגם באספת הנבחרים הראשונה, מראשי יק"א, שניהל את מושבות יק"א בארץ ישראל עד המאה ה-20 ועסק ברכישת קרקעות וביישובן.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויצחק לוי (פעיל ציוני) · ראה עוד »
יצחק בן-צבי
משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויצחק בן-צבי · ראה עוד »
יצחק יציב
יצחק יציב, ברל כצנלסון, אברהם קאהאן, דוד בן-גוריון, זלמן רובשוב ואברהם הרצפלד, בביקורו של קאהאן בארץ ישראל ב-1925 יצחק יציב (שפיגלמן) (2 במאי 1890 – 26 במאי 1947, ז' בסיוון תש"ז) היה סופר עברי, עורך ועיתונאי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויצחק יציב · ראה עוד »
יצחק יחזקאל יהודה
יצחק יחזקאל יהודה יצחק יחזקאל יהודה (22 באוקטובר 1863, ט' בחשון תרכ"ד - 24 במרץ 1941, כ"ה באדר תש"א) היה מחנך, מתרגם, מוכר ספרים ומזרחן, שעסק בחקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויצחק יחזקאל יהודה · ראה עוד »
ירוחם ורדימון
ירוחם ורדימון ירוחם ורדימון (1 בנובמבר 1897 - 23 בספטמבר 1968) היה מראשוני הקולנוע הישראלי, מחנך וחוקר האות והלשון העברית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וירוחם ורדימון · ראה עוד »
ישיבת מאור התורה
ישיבת מאור התורה היא ישיבה חרדית-ספרדית השוכנת בשכונת מקור ברוך בירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וישיבת מאור התורה · ראה עוד »
ילין
קטגוריה:שמות משפחה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וילין · ראה עוד »
יחזקאל דנין (סוכובולסקי)
יחזקאל ורחל דנין, 1929 רחוב הרצל (תל אביב) קבר בני הזוג דנין בבית הקברות טרומפלדור ה'עת"ר 20 במאי 1910 יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויחזקאל דנין (סוכובולסקי) · ראה עוד »
יחיאל מיכל פינס
הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »
יחיאל מיכל שטיינברג
בית חרושת ללבנים של שטיינברג (1930) יחיאל מיכל שטיינברג (1864–1949) היה נגר ומחלוצי תעשיית הקרמיקה בישראל, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויחיאל מיכל שטיינברג · ראה עוד »
ידידיה אדמון
לוחית זיכרון על ביתו של ידידיה אדמון ברח' מהר"ל 6 בתל אביב ידידיה אדמון (גורוכוב) (5 בדצמבר 1894 – 2 באפריל 1982) היה מלחין ישראלי, ממניחי היסודות של הזמר העברי בראשית המאה ה-20, תוך שילוב אלמנטים אירופיים וחסידיים לצד אלמנטים ערביים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין וידידיה אדמון · ראה עוד »
יהושע ברזילי
יהושע ברזילי (אייזנשטט) (בלארוס, 1855 - שווייץ, 1918), סופר ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויהושע ברזילי · ראה עוד »
יהושע ילין
יהושע ילין יהושע ילין יהושע ילין (בכתיב יידי: יעלין; כ"ג בתמוז ה'תר"ג, 1843 – ז' באייר ה'תרפ"ד, 1924) היה איש רב פעלים מאנשי היישוב הישן ומעסקניה הבולטים של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויהושע ילין · ראה עוד »
יהודה אבן קריש
יהודה אבן קֻרַיְש (בכתיב מלא: קורייש; בערבית: قريش) היה מדקדק עברי שחי ופעל בצפון אפריקה במפנה המאה העשירית בקירוב, מחלוצי הבלשנות השמית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויהודה אבן קריש · ראה עוד »
יהודה ליאו פיקרד
יהודה ליאו פיקרד (3 ביוני 1900 - 4 באפריל 1997), מבכירי הגאולוגים בישראל ובעל שם עולמי בחקר ההידרולוגיה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויהודה ליאו פיקרד · ראה עוד »
יהודה גור
אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויהודה גור · ראה עוד »
יהודה יונוביץ
ד"ר יהודה יונוביץ (ט' באייר ה'תרל"ח, 12 במאי 1878 - ד' בשבט ה'תש"ח, 15 בינואר 1948) היה ממייסדי החברה למשפט עברי, מו"ל של הספרייה המשפטית והספרייה הפילוסופית בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויהודה יונוביץ · ראה עוד »
יוסף מיוחס
יוסף בר"נ מיוחס (לעיתים בכתיב חסר: מיֻחס) ('בר"ן' – בן רחמים נתן) (25 בינואר 1868 – 4 בספטמבר 1942) היה מחנך, סופר וסופר ילדים עברי ואיש ציבור בתקופת היישוב, מראשי הקהילה היהודית בירושלים, חבר ועד הלשון, ממייסדי שכונת שערי צדק בעיר, ממייסדי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, חבר הוועד הלאומי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויוסף מיוחס · ראה עוד »
יוסף שאול אלישר
יוסף שאול אלישר (י"ז באדר ה'תרכ"ז, פברואר 1867 – כ"א בסיון ה'תש"ח 28 ביוני 1948) היה איש ציבור ואיש עסקים ירושלמי, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים, ממייסדי שכונת זיכרון משה בעיר, וחבר אספת הנבחרים הראשונה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויוסף שאול אלישר · ראה עוד »
יוסף חזנוביץ
יוסף חזנוביץ (22 באוקטובר 1844 הורדנה, בלארוס – 21 בדצמבר 1919 יקטרינוסלב, אוקראינה) היה רופא יהודי-ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל" (כיום הספרייה הלאומית של ישראל).
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויוסף חזנוביץ · ראה עוד »
יוסף חי פאניז'יל
הרב יוסף חי פאניז'יל (23 בדצמבר 1882, י"ג בטבת ה'תרמ"ג – 18 באוקטובר 1946, כ"ג בתשרי ה'תש"ז) היה עורך דין ואיש ציבור ירושלמי, מורה ומחנך, חבר אספת הנבחרים הראשונה, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים ורבה הראשי של הקהילה היהודית-ספרדית בבואנוס איירס שבארגנטינה.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויוסף חי פאניז'יל · ראה עוד »
יוסף חיים קסטל
יוסף חיים קסטל (קאשטיל; 30 במרץ 1899 – 11 באפריל 1968) היה מתרגם, סופר ועיתונאי, איש ציבור ופעיל ציוני, מנהל המרכז הארצי של קרן היסוד בארץ ישראל ונציג התנועה הציונית בצרפת.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויוסף חיים קסטל · ראה עוד »
יוסף יואל ריבלין
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, שנות ה-30: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, '''יוסף יואל ריבלין''', אביעזר ילין ומשה כרמון יוסף יואל ריבלין (ט"ז בתשרי ה'תר"ן, 11 באוקטובר 1889 – כ' בניסן ה'תשל"א, 15 באפריל 1971) היה מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ויוסף יואל ריבלין · ראה עוד »
12 בדצמבר
12 בדצמבר הוא היום ה-346 בשנה, (347 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ו12 בדצמבר · ראה עוד »
1941 בארץ ישראל
להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1941 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: דוד ילין ו1941 בארץ ישראל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_ילין
