סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דניאל גולדשמידט

מַדָד דניאל גולדשמידט

ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז". [1]

120 יחסים: Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן), מנחם מנדל כשר, מערבית, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מקרא מגילה, מלך אמון מאמרך, מלך עליון אל דר במרום, מלכויות זכרונות ושופרות, מחזור תפילה, מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, מחזור ויטרי, מהרי"ל, מי יתן ראשי מים, אמנם כן, אמירת סדר העבודה, אם עונינו רבו להגדיל, אני הוא השואל, אעדיף כל שמונה, אף ברי אותת, ארנסט דניאל גולדשמידט, ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ארתור שפנייר, ארזי הלבנון (קינה), אל ארך אפים, אלה בשלישימו, אלהי אל תדינני כמעלי, אליעזר אלינר, אז טרם נמתחו, אז בחטאינו חרב מקדש, אדני יום לך אערך תחינה, אדר והוד, אדון מועד כתקח, אדון בפקדך, אדיר במלוכה, אדיר ונאור, אדירי איומה יאדירו בקול, אוצר יהודי ספרד, אוצרות הגולה, אוחילה לאל, אי כה אומר, נפתלי בן-מנחם, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח ספרד, נוסח צרפת, נוסח רומניא, ספונות, סלח נא אשמות, סליחות, סדר רב עמרם גאון, ..., סדר תפילות יום הכיפורים, סוכות, סידור רב סעדיה גאון, על ישראל אמונתו, פרס הרב קוק לספרות תורנית, קינות לתשעה באב, קידוש, רעה בשבטך, רשע (הלכה), שמחת תורה, שמואל דוד לוצאטו, שני זיתים, שלמה הבבלי, שבט יהודה בדוחק ובצער, שומרון קול תתן, שופט כל הארץ, שכורה ולא מיין, שישו ושמחו, תנ"ך קורן, תענית בכורות, תפילה, תפילות ראש השנה, תתן אחרית לעמך, תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים, לאל עורך דין, לעולם יהא אדם, זאב פלק, זנוביה, זכור אב, חנוכה, חוז'וב, חיים פלטיאל, במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה, ברכת ברוך ה' לעולם, ברכת השיר, ברכות התורה, בתי הכנסת האיטלקיים (סלוניקי), בלשון אשר הזכרת לזוכריך, בליל זה יבכיון, גולדשמידט, דיינו, האדרת והאמונה, הנרות הללו, השם המפורש, התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית, הזכרת נשמות, הגדה של פסח, הוצאת קורן ירושלים, הושענא רבה, ותערב, ויאתיו כל לעבדך, וידוי (יהדות), כהושעת אלים, כי אנו עמך, כי הנה כחומר, יעלה תחנוננו, יצחק משה אלבוגן, יקום פורקן, ירצה צום עמך, ישמיענו סלחתי, ישראל נושע בה' תשועת עולמים, ישראל עמך תחינה עורכים, ידידי השכחת, יום אכפי הכבדתי, יום טוב ראשון של סוכות, יום כיפור קטן, יונה פרנקל, יוסף אבן אביתור, יוסף היינימן, יוחנן טרייוויש (איטליה). להרחיב מדד (70 יותר) »

Bücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן)

Bücherei des Schocken Verlag (בגרמנית, "ספרוני הוצאת שוקן"), שנקראת לעיתים גם "beliebte Reihe der Schocken-Bücherei" (בגרמנית, "הסדרה האהובה") היא סדרת ספרים שיצאה לאור בהוצאת שוקן בין נובמבר 1933 ל-1939.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וBücherei des Schocken Verlag (ספרוני הוצאת שוקן) · ראה עוד »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מערבית

מערבית (לעיתים: מעריב, מערבות) היא מערכת פיוטים לברכות קריאת שמע של תפילת ערבית, שנועדה בעיקר לתפילות החגים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומערבית · ראה עוד »

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

מקרא מגילה

מאה ה-18 יד להצבעה על המגילה. מִקְרָא מְגִלָּה היא מצווה מדרבנן לקרוא את מגילת אסתר בפורים על מנת לפרסם את הנס שנעשה ליהודים בימי החג.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומקרא מגילה · ראה עוד »

מלך אמון מאמרך

כ"י לייפציג B.H. 3, עם קישוטים ואיורים מֶלֶךְ אָמוֹן מַאֲמָרְךָ היא מערכת יוצר לראש השנה, הכוללת גוף יוצר וזולת, שהתחברה בידי רבי שמעון הגדול ברבי יצחק, מגדולי הפייטנים האשכנזים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומלך אמון מאמרך · ראה עוד »

מלך עליון אל דר במרום

מלך עליון אל דר במרום הוא פיוט לראש השנה, שנכתב בידי רבי אלעזר בירבי קליר כ"רהיט" לקדושתא לראש השנה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומלך עליון אל דר במרום · ראה עוד »

מלכויות זכרונות ושופרות

תקיעה בשופר, 1934. מאוסף ספריית הקונגרס. מלכויות, זכרונות ושופרות הן שלוש ברכות תפילה המתווספות לעמידה של תפילת מוסף בראש השנה (ובעבר אף במועדים נוספים).

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומלכויות זכרונות ושופרות · ראה עוד »

מחזור תפילה

סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומחזור תפילה · ראה עוד »

מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם

מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם: כולל מנהג אשכנז המערבי, מנהג פולין ומנהג צרפת לשעבר (או: מחזור גולדשמידט-פרנקל) הוא מהדורה מדעית לפיוטים הנמצאים במחזור התפילה האשכנזי והצרפתי.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם · ראה עוד »

מחזור ויטרי

מחזור ויטרי הוא ספר הלכה ומחזור תפילות, שערך רבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, תלמידו של רש"י.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומחזור ויטרי · ראה עוד »

מהרי"ל

רבי יעקב הלוי בן משה מולין (נקרא גם מהר"י סגל ומהר"י מולין; נולד במגנצא סביב שנת, 1355 – כ"ב באלול, 1427, וורמייזא), היה רבה של מגנצא וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומהרי"ל · ראה עוד »

מי יתן ראשי מים

מי יתן ראשי מים היא קינה שנכתבה על חורבן קהילות שו"ם בגזירות תתנ"ו, שאירעו במסגרת מסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ומי יתן ראשי מים · ראה עוד »

אמנם כן

אָמְנָם כֵּן יֶצֶר סוכֵן בָּנוּ הוא פיוט סליחה, המיוחס לרבי יום טוב בן יצחק מיואני.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואמנם כן · ראה עוד »

אמירת סדר העבודה

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואמירת סדר העבודה · ראה עוד »

אם עונינו רבו להגדיל

אם עונינו רבו להגדיל הוא פיוט סליחה שנכתב על ידי שלמה הבבלי.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואם עונינו רבו להגדיל · ראה עוד »

אני הוא השואל

אני הוא השואל הוא סליחה לתפילת מוסף של יום כיפור, שחיבר רבי ברוך בן שמואל ממגנצא.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואני הוא השואל · ראה עוד »

אעדיף כל שמונה

אַעְדִּיף כָּל שְׁמוֹנָה הוא פיוט לחנוכה מסוג קדושתת י"ח לחזרת הש"ץ של תפילת שחרית, פרי עטו של רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואעדיף כל שמונה · ראה עוד »

אף ברי אותת

אַף בְּרִי אֻתַּת היא שבעתת-גשם המיועדת לתפילת מוסף של שמיני עצרת וכוללת את תפילת הגשם.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואף ברי אותת · ראה עוד »

ארנסט דניאל גולדשמידט

#הפניה דניאל גולדשמידט.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וארנסט דניאל גולדשמידט · ראה עוד »

ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי

כריכת הספר אֲרֶשֶׁת: ספר שנה לחקר הספר העברי, היה כתב עת ביבליוגרפי, שיצא לאור בין השנים תשי"ט, 1958 - תשמ"א, 1980, בהוצאת מוסד הרב קוק.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי · ראה עוד »

ארתור שפנייר

ארתור אברהם שְׁפַּנְיֶיר (בתעתיק ארכאי: שפּאניער; שמו העברי: אברהם; בגרמנית: Arthur Spanier; 17 בנובמבר 1889, מגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, גרמניה – 30 במרץ 1944, ברגן-בלזן) היה ספרן וחוקר מדעי היהדות יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וארתור שפנייר · ראה עוד »

ארזי הלבנון (קינה)

ארזי הלבנון היא קינה הנאמרת בתשעה באב בקהילות אשכנז המזרחי וחלק מקהילות אשכנז המערבי, ומתארת את מותם של עשרה הרוגי מלכות בזמן חורבן בית המקדש השני ואחריו.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וארזי הלבנון (קינה) · ראה עוד »

אל ארך אפים

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם הוא קטע הקדמה לאמירת שלש עשרה מידות של רחמים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואל ארך אפים · ראה עוד »

אלה בשלישימו

אלה בשלישימו (חננו ה' חננו) הוא פיוט "סליחה" שחובר על ידי רבי שלמה הבבלי.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואלה בשלישימו · ראה עוד »

אלהי אל תדינני כמעלי

ממוזער480x480 פיקסליםאלהי אל תדינני כמעלי הוא פיוט בקשה מאת ר' יצחק אבן מר שאול, שזכה לתפוצה רחבה, קיבע דפוס לסוג 'הבקשה השקולה', והיווה שלב חשוב בגיבוש מלאכת השיר העברית הספרדית.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואלהי אל תדינני כמעלי · ראה עוד »

אליעזר אלינר

אליעזר אֵלִינָר (18 ביוני 1904 – 31 במאי 1980) היה פעיל בתנועת המזרחי, מחברי ההנהלה הארצית הראשונה של תנועת בני עקיבא, מורה ומחנך, סופר, יקיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואליעזר אלינר · ראה עוד »

אז טרם נמתחו

אז טרם נמתחו הוא פיוט מאת רש"י, שנאמר כחלק ממנהג הסליחות בעשרת ימי תשובה בקרב יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואז טרם נמתחו · ראה עוד »

אז בחטאינו חרב מקדש

אז בחטאינו חרב מקדש היא קינה קדומה לתשעה באב.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואז בחטאינו חרב מקדש · ראה עוד »

אדני יום לך אערך תחינה

אדני יום לך אערוך תחנה הוא פיוט מסוג בקשה (שיר קודש מסוג הסליחות) הנאמר לרוב בתפילת שחרית של ראש השנה בקהילות הספרדים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואדני יום לך אערך תחינה · ראה עוד »

אדר והוד

אדר והוד (שמו מפארים עדת חבלו) הוא פיוט מסוג קיקלר, שחובר על ידי רבי שמעון בן יצחק הגדול, כחלק מהקדושתא "אמרתך צרופה" הנאמרת במנהג אשכנז בשחרית של היום השני של ראש השנה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואדר והוד · ראה עוד »

אדון מועד כתקח

אדון מועד כתקח (או אדון כתיקח מועד) הוא פיוט מסוג סליחה לפי סדר אלפביתי המיוחס לרבי יוסף ברבי יצחק מאורליאנש, מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואדון מועד כתקח · ראה עוד »

אדון בפקדך

אדון בפקדך הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "שנייה") לפי סדר אלפאביתי שחובר על ידי הפייטן רבינו יצחק הכהן, ובו מתאר המחבר את שפלות האדם הגורמת לו לחטוא ומבקש שהקדוש ברוך הוא יתחשב בכך ויסלח לחטאי ישראל.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואדון בפקדך · ראה עוד »

אדיר במלוכה

אדיר במלוכה (או כי לו נאה) הוא אחד מפיוטי פסח, המושרים בליל הסדר בסיום אמירת ההגדה של פסח.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואדיר במלוכה · ראה עוד »

אדיר ונאור

יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים (1878), ציור של מאוריצי גוטליב אַדִּיר וְנָאוֹר הוא פיוט שמחברו אינו ידוע, שנאמר בחזרת הש"ץ ביום הכיפורים במרבית קהילות ישראל.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואדיר ונאור · ראה עוד »

אדירי איומה יאדירו בקול

אדירי איומה יאדירו בקול הוא פיוט מסוג רהיט מתוך הקדושתא "את חיל יום פקודה" של רבי אלעזר בירבי קליר, הנאמר במנהג אשכנז בחזרת הש"ץ של שחרית ביום הראשון של ראש השנה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואדירי איומה יאדירו בקול · ראה עוד »

אוצר יהודי ספרד

עטיפת מגן של כרך ד' אוצר יהודי ספרד היה כתב עת מדעי על יהדות חצי האי האיברי: ספרד ופורטוגל, ובכלל זה על תור הזהב בספרד ועל צאצאי המגורשים לאחר הגירושים והמרות הדת בספרד בשנת 1492 ובפורטוגל.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואוצר יהודי ספרד · ראה עוד »

אוצרות הגולה

הוועדה להצלת אוצרות הגולה הוקמה באוניברסיטה העברית בשנות ה-40 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואוצרות הגולה · ראה עוד »

אוחילה לאל

אוחילה לאל הוא פיוט מסוג רשות שלא ידוע מחברו, ונאמר בתפילת ראש השנה כרשות לאמירת פיוטי מלכויות זכרונות ושופרות ובתפילת יום הכיפורים כרשות לאמירת סדר העבודה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואוחילה לאל · ראה עוד »

אי כה אומר

אֵי כֹּה אֹמֶר היא קינה לתשעה באב, שחיבר רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ואי כה אומר · ראה עוד »

נפתלי בן-מנחם

נפתלי בן מנחם (בלועזית: Naftali, or Naphtali Ben Menachem, or Ben Menahem; נולד בשם נפתלי פריעד (Fried, קרי: פְרִיד; י"ג בטבת, תרע"א, 13 בינואר 1911 – י' באדר תשל"ד, 4 במרץ 1974) היה חוקר ספרות עברית, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים. פרסם מאות רשימות ביקורת על ספרים ומחבריהם, עמד בראש מפעל הביבליוגרפיה העברית במשך חמש עשרה שנה (עד ליום מותו), וכן היה חבר בהנהלת מוסד הרב קוק וחבר ההנהלה הראשונה של גנזך הציונות הדתית. על מאמריו הראשונים חתם בשם נפתלי פריעד או פריד, על חלק אחר חתם בשם נפתלי אילון ועל חלק א. אמיתי, אך על מרבית מאמריו ועל כל ספריו חתם בשם נפתלי בן מנחם.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ונפתלי בן-מנחם · ראה עוד »

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ונוסח אשכנז · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ונוסח איטליה · ראה עוד »

נוסח ספרד

נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ונוסח ספרד · ראה עוד »

נוסח צרפת

נוסח צרפת הוא השם המקובל לנוסח תפילה שהיה קיים בעבר בקהילות בצפון צרפת, כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה "מנהג פרובינצא" או "מנהג פרובנס".

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ונוסח צרפת · ראה עוד »

נוסח רומניא

נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ונוסח רומניא · ראה עוד »

ספונות

כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וספונות · ראה עוד »

סלח נא אשמות

סלח נא אשמות היא סליחה שנהוגה בנוסח אשכנז בתפילת ערבית של יום הכיפורים. מחברה אינו ידוע, אולם ידוע שחי לפני המאה ה-12, שאז הפיוט כבר מוזכר במחזורי התפילה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וסלח נא אשמות · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וסליחות · ראה עוד »

סדר רב עמרם גאון

סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »

סדר תפילות יום הכיפורים

במהלך יום הכיפורים מתפללים חמש תפילות, שבהן משולבות תוספות ייחודיות ליום הכיפורים, כסדר וידוי בתוך תפילת העמידה, וסדר העבודה באמצע תפילת מוסף.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וסדר תפילות יום הכיפורים · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וסוכות · ראה עוד »

סידור רב סעדיה גאון

סידור רב סעדיה גאון הוא הכינוי המקובל לספר כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח (בעברית: ספר כל התפילות והברכות) שחיבר רב סעדיה גאון.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וסידור רב סעדיה גאון · ראה עוד »

על ישראל אמונתו

על ישראל אמונתו הוא פיוט שחיבר הפוסק והפייטן בן המאה העשירית רבי משולם בן קלונימוס.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ועל ישראל אמונתו · ראה עוד »

פרס הרב קוק לספרות תורנית

פרס הרב קוק לספרות תורנית על שם הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא פרס הניתן בתחום הספרות התורנית על ידי עיריית תל אביב-יפו לזכרו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל ורבה של יפו בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ופרס הרב קוק לספרות תורנית · ראה עוד »

קינות לתשעה באב

כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וקינות לתשעה באב · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וקידוש · ראה עוד »

רעה בשבטך

הפיוט "רעה בשבטך" במחזור קטלוני מהמאה ה-14. הסטרופה האחרונה חסרה בכתב יד זה ובאחרים. רעה בשבטך הוא פיוט פתיחה לנשמת (מחרך) לשחרית של ראש השנה שחיבר רבי משה אבן עזרא, הנאמר בקהילות הספרדים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ורעה בשבטך · ראה עוד »

רשע (הלכה)

בהלכה, רשע הוא תואר שעשוי להינתן לאדם שעובר על ההלכה במזיד.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ורשע (הלכה) · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושמחת תורה · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שני זיתים

כתוב ביד מן המאה ה-13. שני זיתים נכרתים הוא פיוט מאת ר' שלמה אבן גבירול מסוג "מאורה", כלומר מיועד להיאמר בברכת יוצר המאורות לפני החתימה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושני זיתים · ראה עוד »

שלמה הבבלי

שלמה בן יהודה הבבלי הוא משורר ופייטן יהודי איטלקי אשר חי בתחילת תקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושלמה הבבלי · ראה עוד »

שבט יהודה בדוחק ובצער

שבט יהודה בדחק ובצער הוא פיוט הנאמר בפתיחת הסליחות, לפי רוב מנהגי הספרדים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושבט יהודה בדוחק ובצער · ראה עוד »

שומרון קול תתן

שומרון קול תתן היא קינה שנכתבה על ידי רבי שלמה אבן גבירול וכלולה בסדר קינות לתשעה באב של האשכנזים והספרדים גם יחד.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושומרון קול תתן · ראה עוד »

שופט כל הארץ

שופט כל הארץ הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") שיועד במקורו ככל הנראה לתפילת שחרית של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושופט כל הארץ · ראה עוד »

שכורה ולא מיין

שכרה ולא מיין או שכורת ולא מיין היא קינה לתשעה באב הנאמרת בשחרית של תשעה באב בקהילות הספרדים והאשכנזים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושכורה ולא מיין · ראה עוד »

שישו ושמחו

שישו ושמחו הוא פזמון שהלחין שייקה פייקוב למילים מן המקורות.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ושישו ושמחו · ראה עוד »

תנ"ך קורן

תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותנ"ך קורן · ראה עוד »

תענית בכורות

מכת בכורות תענית בכורות היא מנהג יהודי שבו בכורים צמים בערב פסח (י"ד בניסן) מהבוקר עד ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותענית בכורות · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותפילה · ראה עוד »

תפילות ראש השנה

תפילות ראש השנה, ארתור שיק, 1948בכל יום מימי ראש השנה מתפללים ארבע תפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותפילות ראש השנה · ראה עוד »

תתן אחרית לעמך

תתן אחרית לעמך הוא פיוט הנאמר במסגרת הפיוטים הנאמרים לאחר סדר העבודה בתפילת יום הכיפורים על פי נוסח אשכנז.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותתן אחרית לעמך · ראה עוד »

תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים

תולדות היהודים במצרים וסוריה תחת שלטון הממלוכים הוא שמה של סדרת ספרים מאת המזרחן, חוקר הלבנט בימי הביניים, אליהו אשתור.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ותולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים · ראה עוד »

לאל עורך דין

לְאֵל עוֹרֵךְ דִּין הוא פיוט הנאמר בקהילות האשכנזים בראש השנה וביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ולאל עורך דין · ראה עוד »

לעולם יהא אדם

לעולם יהא אדם הוא קטע בתפילה, הפותח במילים: "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר".

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ולעולם יהא אדם · ראה עוד »

זאב פלק

זאב פלק (11 במאי 1923 - 19 בספטמבר 1998, תרפ"ג - תשנ"ח) היה פרופסור בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר תורני והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וזאב פלק · ראה עוד »

זנוביה

מבטה האחרון של המלכה זנוביה על תדמור, ציור מאת הרברט שמאלץ ספטימיה זֶנוֹבּיה (בלטינית: Septimia Zenobia, בארמית: בת זבאי; 240–275 לספירה) הייתה מלכת תדמור.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וזנוביה · ראה עוד »

זכור אב

זכור אב נמשך אחריך כמים הוא פיוט לתפילת גשם שמחברו איננו ידוע, ונאמר במנהג אשכנז המזרחי בתפילת מוסף של שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וזכור אב · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וחנוכה · ראה עוד »

חוז'וב

חוז'וב (בפולנית: Chorzów, נהגה; בגרמנית: Königshütte, נהגה:, קניגסהיטה; בשלזית: Chorzůw) היא עיר בשלזיה בדרום פולין.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וחוז'וב · ראה עוד »

חיים פלטיאל

רבינו חיים פלטיאל (נקרא גם רבי פלטיאל מפָלַייזָא (אנ')) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וחיים פלטיאל · ראה עוד »

במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה

בְּמוֹצָאֵי מְנוּחָה קִדַּמְנוּךָ תְּחִלָּה הוא פיוט מסוג "סליחה", במבנה המכונה "פזמון" (על שם הרפרן החוזר בו).

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ובמוצאי מנוחה קדמנוך תחילה · ראה עוד »

ברכת ברוך ה' לעולם

ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »

ברכת השיר

ברכת השיר היא ברכה הנאמרת בסיום ליל הסדר לאחר קריאת ההלל.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וברכת השיר · ראה עוד »

ברכות התורה

ברכות התורה ביהדות, בִּרְכוֹת הַתּוֹרָה הן ברכות הנאמרות לפני לימוד התורה, ועוסקות בלימוד תורה ובנתינת התורה, ומקובל לברכן בכל בוקר בסמוך לברכות השחר עבור כל לימוד התורה שילמד באותו יום.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וברכות התורה · ראה עוד »

בתי הכנסת האיטלקיים (סלוניקי)

בתי הכנסת האיטלקיים בסלוניקי היו שלושה בתי כנסת (קהלים) בעיר סלוניקי שבהם התפללו לפי נוסח איטליה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ובתי הכנסת האיטלקיים (סלוניקי) · ראה עוד »

בלשון אשר הזכרת לזוכריך

פירוש לפיוט "בלשון אשר הזכרת" בכתב יד המבורג מס. 17-152 (משנת 1317). נכתב בידי הסופר קלונימוס בר' מנחםשבתחתית ניתן לראות את ראשית הפיוט הבא ב"קרובה" אף הוא משל הקליר, "אץ קוצץ" בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ לְזוֹכְרֶיךָ הוא פיוט משל רבי אלעזר בירבי קליר.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ובלשון אשר הזכרת לזוכריך · ראה עוד »

בליל זה יבכיון

יהודים אבלים בתשעה באב בציורו של ליאופלד הורוויץ, (1887) בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן, היא קינה הפותחת את אמירת הקינות בליל תשעה באב.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ובליל זה יבכיון · ראה עוד »

גולדשמידט

גולדשמידט או גולדשמיד או גולדשמיט או גולדסמיד (גרמנית: Goldschmidt) הוא שם משפחה יהודי-אשכנזי שמקורו בגרמנית ומשמעותו צורף.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וגולדשמידט · ראה עוד »

דיינו

"דיינו", הגדת ריילנדס, המאה ה-14 דַּיֵּינוּ (או כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת) הוא פיוט עברי המתאר את הסיבות הרבות שבגללן צריך עם ישראל להודות "למקום" (כלומר לאלוהים), ומונה חסדים רבים שנעשו לישראל במהלך יציאת מצרים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ודיינו · ראה עוד »

האדרת והאמונה

הָאַדֶּרֶת וְהָאֱמוּנָה הוא פיוט נפוץ שתוכנו הוא המנון שבח להקב"ה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והאדרת והאמונה · ראה עוד »

הנרות הללו

הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ היא תפילה שנהוג לומר או לשיר מיד לאחר הדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והנרות הללו · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והשם המפורש · ראה עוד »

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית

התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית (במקור בגרמנית: Der jüdische Gottesdienst in seiner geschichtlichen Entwicklung), היא מונוגרפיה מאת החוקר יצחק משה אלבוגן, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1913.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והתפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית · ראה עוד »

הזכרת נשמות

הזכרת נשמות היא תפילה יהודית למען עילוי נשמתו של מת.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והזכרת נשמות · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והגדה של פסח · ראה עוד »

הוצאת קורן ירושלים

הוצאת קורן ירושלים בע"מ היא הוצאת ספרים ירושלמית, שאותה ייסד אליהו קורן (קורנגולד), הידועה בעיקר בזכות מהדורת התנ"ך שלה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והוצאת קורן ירושלים · ראה עוד »

הושענא רבה

הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט והושענא רבה · ראה עוד »

ותערב

ותערב לפניך עתירתנו היא תוספת לברכת עבודה הנהוגה בנוסח אשכנז בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום טוב.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וותערב · ראה עוד »

ויאתיו כל לעבדך

ויאתיו כל לעבדך הוא פיוט אנונימי הנאמר, לפי נוסח אשכנז המזרחי, בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף של ראש השנה ויום הכיפורים, לפני הקטע 'ותמלוך אתה ה' לבדך' החותם את ברכת קדושת השם.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וויאתיו כל לעבדך · ראה עוד »

וידוי (יהדות)

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ווידוי (יהדות) · ראה עוד »

כהושעת אלים

כְּהוֹשַׁעְתָּ אֵלִים הוא פיוט הושענות הנאמר כחלק ממנהג ההושענות בחג הסוכות, לפי מנהגי אשכנז ואיטליה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וכהושעת אלים · ראה עוד »

כי אנו עמך

כי אנו עמך הוא פיוט הנכלל בחזרת הש"ץ בתפילות העמידה של יום הכיפורים, ובו שלל דימויים ליחס שבין עם ישראל לאלוהים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וכי אנו עמך · ראה עוד »

כי הנה כחומר

כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר הוא פיוט סליחות קדום מסוג "פזמון", הנאמר בקרב קהילות אשכנז המזרחי בתפילת ערבית בליל יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וכי הנה כחומר · ראה עוד »

יעלה תחנוננו

ימים הנוראים יַעֲלֶה תַחֲנוּנֵנוּ מֵעֶרֶב הוא פיוט ליום הכיפורים הנאמר במנהגי אשכנז לאחר תפילת העמידה של ערבית, כפתיחה לסדר הסליחות של ערבית ליום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויעלה תחנוננו · ראה עוד »

יצחק משה אלבוגן

הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »

יקום פורקן

יקום פורקן הן שתי ברכות תפילה יהודיות בשפה הארמית הנקראות על שם תחילתן במילים "יקום פורקן" ויסודן ככל הנראה בתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויקום פורקן · ראה עוד »

ירצה צום עמך

יֵרָצֶה צוֹם עַמְּךָ הוא פיוט הנאמר במסגרת סליחות לערב יום הכיפורים בקרב קהילות אשכנז.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וירצה צום עמך · ראה עוד »

ישמיענו סלחתי

ישמיענו סלחתי הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "פזמון") לימים נוראים, מאת הפייטן רבי שלמה ב"ר שמואל.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וישמיענו סלחתי · ראה עוד »

ישראל נושע בה' תשועת עולמים

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים הוא פיוט מפורסם מסוג פזמון שנתחבר על ידי הפייטן האיטלקי רבי שפטיה בן אמיתי, ונאמר בכל קהילות האשכנזים בסליחות לימים נוראים וכן בסליחות לימי בה"ב.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וישראל נושע בה' תשועת עולמים · ראה עוד »

ישראל עמך תחינה עורכים

יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תְּחִנָּה עוֹרְכִים הוא פיוט מסוג סליחה שנאמר כיום בקהילות ישראל בסדר הסליחות לעשרת ימי תשובה (הן בנוסח פולין והן בנוסח ליטא) ובסליחות לתענית שני קמא.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וישראל עמך תחינה עורכים · ראה עוד »

ידידי השכחת

"יְדִידִי הֲשָׁכַחְתָּ" הוא פיוט אשר נכתב על ידי רבי יהודה הלוי.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט וידידי השכחת · ראה עוד »

יום אכפי הכבדתי

יוֹם אַכְפִּי הִכְבַּדְתִּי היא קינה שחיבר רבי יהודה הלוי ומתארת את סיפור ביאתו של נבוזראדן למקדש וראייתו את דמו של זכריה בן יהוידע.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויום אכפי הכבדתי · ראה עוד »

יום טוב ראשון של סוכות

ממוזער יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויום טוב ראשון של סוכות · ראה עוד »

יום כיפור קטן

מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי תענית, ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בכל ערב ראש חודש, למעט כשחל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, שאז מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויום כיפור קטן · ראה עוד »

יונה פרנקל

יונה פרנקל (י"ז באב ה'תרפ"ח, 3 באוגוסט 1928 – ט"ו באלול ה'תשע"ב, 2 בספטמבר 2012) היה פרופסור לספרות האגדה והמדרש, וחתן פרס ישראל בחקר התלמוד.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל · ראה עוד »

יוסף אבן אביתור

רב יוסף בן יצחק בן שטנאת בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד במצרים ובסוריה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויוסף אבן אביתור · ראה עוד »

יוסף היינימן

יוסף הַיינימן (או היינמן; בלועזית: Joseph Heinemann, שם המשפחה הקודם: Hans; א' באייר תרע"ה, 15 באפריל 1915, מינכן – כ"ו בטבת תשל"ח, 5 בינואר 1978, ירושלים) היה רב, מורה וחוקר התפילה, הפיוט הקדום, התרגומים הארמיים, ספרות המדרש והאגדה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויוסף היינימן · ראה עוד »

יוחנן טרייוויש (איטליה)

בית הכנסת בפרארה כיום משמש כמוזיאון ליהדות העיר רבי יוחנן בן יוסף טרייוויש (נולד: 1490 ה'ר"ן איטליה נפטר: 1557 ה'שי"ז) היה רב מחכמי איטליה, דיין, פוסק, מורה, מגיה ספרים, משורר, ומראשי קהילת יהדות איטליה.

חָדָשׁ!!: דניאל גולדשמידט ויוחנן טרייוויש (איטליה) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ארנסט גולדשמידט.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דניאל_גולדשמידט

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »