תִקשׁוֹרֶת

5453 יחסים: Age of Empires II: The Age of Kings, Age of Empires III, Assassin's Creed: Revelations, Battlefield 1, Civilization IV, Civilization V, Civilization VI, Imperial Glory, Jingo, L'homme armé, Wake Up The Souls Tour, מ. דיזנגוף ושות', ממרח זיתים, ממלוכים, ממלכת מצרים, ממלכת מונטנגרו, ממלכת איטליה, ממלכת איטליה (האימפריה הרומית הקדושה), ממלכת נאפולי, ממלכת נגרופונטה, ממלכת סרביה, ממלכת סרביה (1718–1739), ממלכת סרדיניה, ממלכת סלאבוניה, ממלכת סיציליה, ממלכת עיראק, ממלכת פרוסיה, ממלכת קאחתי, ממלכת קרואטיה (ההבסבורגית), ממלכת שתי הסיציליות, ממלכת תימן, ממלכת ליטא (1918), ממלכת חג'אז, ממלכת בוסניה, ממלכת בולגריה, ממלכת בוהמיה, ממלכת הונגריה, ממלכת הונגריה (1301–1526), ממלכת הונגריה (1526–1867), ממלכת הונגריה המזרחית, ממלכת ולנסיה, ממלכת יוון, מאמחיר', מאסאווה, מאצ'יי סטריקובסקי, מארק סייקס, מארוס, מאתיי בסאראב, מאלי איג'וש, מאטיי קאראג'אלה, ..., מאחורי הפרגוד, מאדאן (בולגריה), מאורעות תרפ"א, מאורעות תל חי, מאוריץ, נסיך אורנז', מאוזוליאום צלאח א-דין, מאיר אמיגו, מאיר אנג'יל, מאיר סבן, מאיר שמואל קסטל, מאיר ליטבק, מאיר טובנהויז, מאיר ביקייאם, מאיר דודזון, מאיר די בוטון, מאיר דיזנגוף, מנשה ברונשטיין, מנשייה (יפו), מנליק השני, קיסר אתיופיה, מנזר אוסטרוג, מנזר סטפנוס הקדוש, מנזר סטלה מאריס, מנזר סטודניצה, מנזר פאנונהאלמה, מנזר רטיסבון, מנזר רילה, מנזר שיו-מר'ווימה, מנזר תדאוס הקדוש, מנזר זאווארא, מנזר גלאתי, מנזר גבירתנו של הכרמל, מנזר דפני, מנזר המצלבה, מנזר הלזריסטים, מנזר וורונץ, מנזר ויסוקי דצ'אני, מנחם מרדכי (השני), מנחם פרוש, מנחם שרפמן, מנחם חודרה, מנחם בן משה הבבלי, מנחם ידיד, מנגינות עבריות, מנדט, מנדט חבר הלאומים, מנהרת רמין, מנהרה מס' 1 של מסילת הרכבת דרעא-צמח, מנהרות הברחה ברצועת עזה, מנהיגים ותארים באסלאם, מנוק ביי, מנורקה, מניסה, מס סובלנות, מס גולגולת, מסע הצלב הרביעי, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מסעות לגילוי מקור הנילוס (ספר), מסקט, מסחתי, מסגד מחמודיה, מסגד מוראדי, מסגד אל-אזהר, מסגד אל-חראם, מסגד אל-ג'זאר, מסגד סלימייה (אדירנה), מסגד סלימייה (לפקושה), מסגד סולטאן-מוראטובה, מסגד סולימאנייה, מסגד חסן בק, מסגד הנביא, מסגד הים (עכו), מסדר אוסמניה, מסדר המג'ידיה, מסדר התהילה (האימפריה העות'מאנית), מסדר הדרקון, מסופוטמיה הארמנית, מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה, מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה, מסילת הרכבת לעקבה, מסילת הרכבת החיג'אזית, מסילת הרכבת יפו–ירושלים, מסילת השומרון, מסילת הברזל ברלין-בגדאד, מסילות לשלום אזורי, מעמד האישה בחברה הערבית, מעמד האישה בישראל, מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון, מעמדה הבין-לאומי של ירושלים, מעצמה, מעצמות המרכז, מערת נטר, מערכת גליפולי, מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה, מערכת הבריתות שקדמו למלחמת העולם הראשונה, מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה, מערכות אזוב, מעלות-תרשיחא, מעבר שיפקה, מעבר לשיטה המטרית, מעיליא, מפקדי מונטיפיורי, מפרץ סודה, מפריח היונים (סרט), מפת פלסטין הנעלמת, מפת פירי ראיס, מפות קרן קיימת לישראל, מצפה כרם, מצר אוטרנטו, מצרים, מצב החירום בקפריסין, מצבת מישע, מצור אוצ'קוב, מצודת אלעליה אלטווילה (מצודת טייבה), מצודת קאיתבאי, מצודת קהיר, מצודת רמון דה סן-ז'יל, מצודת באשטאביא, מצודת בלגרד, מצודת בלוגראדצ'יק, מצודת גורי, מצודת דמשק, מצודת כרכ, מצודת כירכוכ, מקאם (מבנה), מקס סנדרצקי, מקס פון אופנהיים, מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה, מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מקלע מקסים, מקדוניה הצפונית, מקונן וולדה, מקורו של העולם, מקורות הירדן, מקוה ישראל, מרנג'נה אסאדה, מרסין, מרקו קורנארו, מרקו בלבנוב, מרקובי קולי, מרקיזות באדן-באדן, מרתה רוט, מרטין לותר, מרטין ואן ביורן, מרטים אפונסו דה סוזה, מרטירוס סאריאן, מרג' אל-סולטן, מרגמה, מרגרט מורי קוקסלי, מרד אפריל, מרד אפריל (בולגריה), מרד אורלוב, מרד אילינדן, מרד איילט צידון (1834), מרד סימקו שיקאק, מרד קושצ'ושקו, מרד חמלניצקי, מרד דונגאן, מרד המלחים בקיל, מרד האיכרים בארץ ישראל, מרד הפלאחים, מרדה (כפר), מרדכי קלעי, מרדכי רומנו, מרדכי לבנון (שופט), מרדכי גימפל יפה, מרדכי וייסר, מרדכי יגאל, מרונים, מרוץ החימוש הימי באמריקה הדרומית, מרוקו, מרות (יישוב קדום), מרכז ההובלה, מרכבא, מרי וטסרה, מרים חד גדיא, מרינו סנודו, מריבור, מריה קנטקוזינו, מריה תרזה, משמורת ארץ הקודש, משאת משה ויהודית, משאבי טבע בישראל, משפט אזרחי, משפט עברי, משפט האחים רייצס, משפחת אריסון, משפחת אל-אסד, משפחת איפסילנטי, משפחת נשאשיבי, משפחת נוסייבה, משפחת ספרא, משפחת פוטוצקי, משפחת קמונדו, משפחת קאזיס, משפחת קפרולו, משפחת ששון, משפחת שונצינו, משפחת ג'ונבלאט, משרד ענבר, משרד החוץ של מצרים, משרד ההגנה של רוסיה, משלחת ההצלה של אמין פאשה, משטרת מצרים, משבר צ'נקלה, משבר בוסניה, משה מטראני, משה מזרחי (מקובל), משה מונטיפיורי, משה אפרים נבון, משה אלמושנינו, משה אלפלס, משה אלשקר, משה אלשיך, משה איינהורן, משה סקאל, משה סרדינס, משה פארדו, משה פורטר, משה קסטל, משה קפשאלי, משה רוזנפלד, משה ריישר, משה שמואל תג'ר, משה שרת, משה שרון, משה זקס, משה חיים מבגדאד, משה חיים חריף, משה בן רפאל אטיאס, משה בן-עמי, משה באסולה, משה בארקי, משה בנבנישתי, משה ברמן, משה בידרמן, משה גאלנטי (השני), משה דה פיג'וטו, משה דוד גאון, משה דיין, משה המאירי, משה הלוי (רב), משה הופנקו, משה הכהן נהר, משה ונטורה, משה יאיר וינשטוק, משה יהודה עבאס, משהד (מועצה מקומית), משולש (כלי נגינה), משכנות ישראל, משכין קלם, מתאבן, מתקפת ארזורום, מתקפת הלילה, מתתיהו מינץ, מתחם אוגוסטה ויקטוריה, מתואלים, מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מתיאש הראשון, מלך הונגריה, מלך ירדן, מלאקה, מלניק, מלטה, מלטה (אי), מלחמת 13 השנים, מלחמת אתיופיה–אדאל, מלחמת אוסטריה–פרוסיה, מלחמת אוסטריה–הונגריה (1477–1488), מלחמת איראן–עיראק, מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה, מלחמת עזה, מלחמת צ'צ'ניה השנייה, מלחמת קרים, מלחמת רוסיה–פרס (1722–1723), מלחמת רוסיה–פרס (1796), מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667), מלחמת רוסיה–צרפת (1812), מלחמת רוסיה–יפן, מלחמת תשע השנים, מלחמת טורקיה–ארמניה, מלחמת טורקיה–אתיופיה, מלחמת טורקיה–צרפת, מלחמת בולגריה–סרביה (1885), מלחמת בוהמיה–הונגריה, מלחמת גאורגיה–ארמניה, מלחמת גוג ומגוג, מלחמת הממלכה הערבית של סוריה–צרפת, מלחמת המפרץ, מלחמת האזרחים ברוסיה, מלחמת האזרחים האמריקנית, מלחמת האזרחים הטריפוליטנית, מלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה, מלחמת האיחודים, מלחמת האיכרים בראשות ג'רג' דוז'ה, מלחמת העצמאות של ראקוצי, מלחמת העצמאות של טורקיה, מלחמת העצמאות היוונית, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת הקווקז, מלחמת הברית המרובעת, מלחמת הבלקן הראשונה, מלחמת הבלקן השנייה, מלחמת הירושה הפולנית, מלחמת הירושה הבווארית, מלחמת יוון–טורקיה, מלחמת יוון–טורקיה (פירושונים), מלחמות קרים–רוסיה, מלחמות רוסיה–פרס, מלחמות המהפכה הצרפתית, מלחמות הבלקן, מלבי, מלבי"ם, מלון א-דיירה, מלון פאסט, מלוכת הבסבורג, מלכת המדבר (סרט), מלכות המשנה של הקווקז, מלכי יוון, מלכיאל מני, מטאורה, מטנדראן, מטפחת, מטבעות עתיקים על בולי מדינת ישראל, מטבעות עות'מאניים, מטונימיה, מז'יבוז', מזרח אפריקה האיטלקית, מזרחנות, מזל מוצרי, מזטור, מזבח העולה, מחמד סאוופט פאשה, מחמוד א-נאשף, מחמוד ברזאנג'י, מחמוד הותכ, מחנה TURKSOM, מחנה אלנבי, מחנה רחבעם, מחנות ריכוז בצרפת, מחתרת, מחתרות עבריות בארץ ישראל, מחלף ארלוזורוב, מחלף עד הלום, מחלף שער העמקים, מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית, מחלול, מחדלים בנזיקין, מחול מזרחי, מחוז א-שרקייה, מחוז המרכז, מחוז הצפון, מחוז ירושלים, מחוזות אלבניה, מחוזות לוב, מחוזות גאורגיה, מבצע משה (מלחמת העצמאות), מבצע מגן הפרת, מבצע אגרוף (1918), מבצר אריוואן, מבצר סנט מייקל, מבצר סנט אנג'לו, מבצר סנט אלמו, מבצר עתלית, מבצר קמניץ-פודולסקי, מבצר תלעפר, מבצר ז'וליאן, מבצר באץ', מבצר דימדים, מבצר הארבל, מבצרים צלבניים במזרח התיכון, מבטשה (טחנת מים), מג'לה, מג'דל בני פדיל, מג'דל יאבא, מגן דוד, מגפת הכולרה הראשונה, מגרש הרוסים, מגרלית, מגלופוליס (יוון), מגדל נבוישה, מגדל באיזיט, מגדל גלאטה, מגדל דוד, מגדל האריה (טריפולי), מגדל השעון (סקופיה), מגדל השעון (יפו), מגדל התקשורת של איסטנבול, מגדלי השעון העות'מאניים בישראל, מגיני החוקה, מגילת סתרים (ברסלב), מדנין (עיר), מדרחוב קרן קיימת לישראל, מדלינג, מדליית קרים הטורקית, מדינת קונגו החופשית, מדינת שארית, מדינת חלב, מדינת ג'בל א-דרוז, מדינת האפיפיור, מדינת העלווים, מדינה (מלטה), מדינה פלסטינית, מדינות לפי שם, מה שקורה בצללים, מה השתבש?, מהמט עלי פאשא, מהמט פאשא קפרולו, מהמט הראשון, מהמט הרביעי, מהמט השני, מהמט השלישי, מהמט השישי, מהמט החמישי, מהמוט הראשון, מהמוט השני, מהפכת 1848 (ולאכיה), מהפכת 1848 בהונגריה, מהפכת אוקטובר בפורטוגל, מהפכת הדפוס בעולם המוסלמי, מהרי"ט (פירושונים), מהדיה, מהומות 1919 במצרים, מומצ'ילגראד, מונמבסיה, מונאג'ים באשי, מונפור (מבצר), מונרך, מונטנגרו, מונטנה (מחוז), מונטנה (בולגריה), מונירה ח'אנום, מוסא אל-עלמי, מוסא עבאדי, מוסא דאג, מוסא כאזם אל-חוסייני, מוסתערבים, מוסלה, מוסטאר, מוסטפא פאשה אל-ח'ליל, מוסטפא בארזאני, מוסטפא הרביעי, מוסטפא השני, מוסטפא השלישי, מוסטפא כמאל אטאטורק, מוסטפא כמאל פאשא (עיר), מוסטפא כאמל, מוסד החכם באשי במולדובה, מוסה קזם קראבקיר, מוסול (פירושונים), מועצת האיחוד והקידמה, מועצת השליט, מועצה אזורית אבו בסמה, מועדון ימי הכוח, מופתי, מופתי גדול, מוצא, מוצב אלוף, מוקייבלה, מוראט הראשון, מוראט הרביעי, מוראט השני, מוראט השלישי, מוראט החמישי, מוראה, מורנו גרציאני, מורסקה סובוטה, מורגנטאו, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, מוריס ארנולד דה פורסט, מוריס אברבנאל, מוריס דה סאקס, מוריס הירש, מוריסטן, מוש, מוש (נפה), מושבה, מושדוש, מול (סרביה), מול הלבנון, מולא עלי בסטאמי, מוזש סיקיי, מוזיאון מצודת חלב, מוזיאון א-רקה, מוזיאון סורסוק, מוזיאון סולימאניה, מוזיאון פארס, מוזיאון פרגמון, מוזיאון צ'ורום, מוזיאון רכבת ישראל, מוזיאון בארדו (תוניס), מוזיאון האסלאם (הר הבית), מוזיאון הטבע (ירושלים), מוזיאון החצר הישנה עין שמר, מוזיאון יהדות טורקיה, מוזיקה טורקית, מוזיקה יהודית, מוח'מאס, מוח'תאר, מוחמד אל-חאמד, מוחמד אחמד, מוחמד אגא א-שאמי, מוחמד נג'אתי צדקי, מוחמד נגיב, מוחמד סעיד פאשא, מוחמד עלי (שליט מצרים), מוחמד עלי ג'ינה, מוחמד רזא שאה פהלווי, מוחמד בן ג'אסם אאל ת'אני, מוחמד החמישי, מלך מרוקו, מוהאץ', מוולד א-נבי, מכנסיים כלבוש נשים, מכתבי חוסיין–מקמהון, מכלוף אלדאודי, מכבי חשמונאי ירושלים, מכון פסטר (ירושלים), מכונית, מכירי כהונה, מינאס, קיסר אתיופיה, מינה רוזן, מינה ויצמן, מיס אל-ג'בל, מיסאק מאנושיאן, מיסטרס, מיסולונגי, מיסירלו, מיסיון, מיקלוש זריני, מיקונוס, מירצ'אה (סרט), מירצ'ה הרועה, מירקו פטרוביץ'-נייגוש, מירזה פתאלי אחונדוב, מירון ברנובסקי-מובילה, מירוסלב קרלז'ה, מישקולץ, מישור חוף הכרמל, מישור החוף, מישור החוף הצפוני, מילאן הראשון, מלך סרביה, מילנה ווקוטיץ', מילת, מילון בן-יהודה, מילוש אוברנוביץ', מילוטין נדיץ', מיליטריזם, מיטרוביצה, מיהאי סילאגי, מיהרימה סולטאן, מיכאל פון מלאס, מיכאל שלמה אלכסנדר, מיכאל וינטר, מיכאל כספי, מיכאיל מג'ארוב, מיכאיל סטורדזה, מיכאיל קוטוזוב, מיכאיל לאזארב, מיכאיל, נסיך אבחזיה, מיכאילו אוברנוביץ', מיכל הראשון, מלך פולין, מיכל הכהן, מייסדי תל אביב, מייקל (אונייה, 1511), א' באייר, א-נזלה א-שרקיה, א-ראם, א-ראס, א-רקה, א-שויוח', א-תופאח, א-לובן אל-ע'רבי, א-זובארה, א-זיתונה, א-ג'ריד, א-דאמון, א-דרג', א.א.ק. אתונה, אמנציפציה ליהודים, אמנת קונסטנטינופול, אמנת קונסטנטינופול (1832), אמנת קושטא, אמנת לונדון (1518), אמנת בריסל משנת 1890, אמנון כהן (מזרחן), אמנואיל זימברקקיס, אמנות האסלאם, אמסיה, אמפיפוליס, אמצעי התקשורת בישראל, אמרה איפק, אמת מים, אמליה פלמינג, אמטוס לוזיטנוס, אמזונות, אמג'זדה חוסיין פאשא קפרולו, אמדן (סיירת, 1908), אמי בואה, אמין אל-חוסייני, אמין פאשא, אמין-סלים ג'רג'ורה, אמינה גולבהר הטון, אמיר כביר, אמירות, אמירות א-דרעיה, אמירות עבר הירדן, אמירות ג'בל שמר, אמיל בנבניסט, אאוגניוס הרביעי, אם המושבות החדשה (שכונה), אננייב, אנצ'בדזה, אנצ'יסחטי, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, אנקרה, אנטקביר, אנטליה, אנטון פאן, אנטון יוגוב, אנטוני פיוטרובסקי, אנטוניו גרימאני, אנטוניו דה ביובר, אנטוניוס מרגריטה, אנטי-אמריקניזם, אנטי-ארמניזם, אנטי-ציונות, אנטים האיברי, אנטישמיות מוסלמית, אנטישמיות בספורט, אנטישמיות בעולם הערבי, אנטישמיות ברומניה, אנטיוך קנטמיר, אנטיוכיה, אנזא"ק, אנג'לו לוי-ביאנקיני, אנג'ינרה, אנגרן השביעי, אדון קוסי, אנדראס מטאקסס, אנדראה גריטי, אנדראה דוריה, אנדראה ונדראמין, אנדרניק אוזניאן, אנדרטאות מלחמת ששת הימים בירושלים, אנדרטת חללי התעופה באיסטנבול, אנדרטת בצרה, אנדרטת הטייסים הטורקים, אנדרו בונאר לואו, אנדריאס מיאוליס, אנדריי אוסטרמן, אנדריי ליאפצ'ב, אנדריי טושב, אנה רגינסקי, אנה גלקתיה, אנה דר-אבדיקיאן, אנה הדוויג בול, אנה, נסיכת בוהמיה והונגריה, אנה, קיסרית רוסיה, אנוסיס, אנוואר נוסייבה, אנוור פאשה, אני (אתר ארכאולוגי), אסמאעיל פאשא, אסמאעיל ח'יר בכ, אסמאעיליה (מחוז), אסנובגראד, אסעד שוקיירי, אספקת המים לירושלים, אספרטה, אספינדזה, אסקישהיר, אסתר קירה, אסלאמיזם, אסלאם, אסלאם קיצוני, אסלאם בארצות הברית, אסלאם באוקראינה, אסלאם בגאורגיה, אסלאם ביפן, אסלאם בישראל, אסטרטגיה צבאית, אסטרגום, אסטיפליה, אסחאק אפנדי, אסיה, אע'א, אפמינונדאס דליגאורגיס, אפאטין, אפנדי, אפרים ארדיט, אפרים צ'יזיק, אפרים קארש, אפרים דיינרד, אפריקה, אפונסו דה אלבוקרקי, אפיו, אצ'ר, אצ'ה, אצבע הגליל, אק קויונלו, אקצ'ה (מטבע), אקרמן, אקרמן (פירושונים), ארמן לוי (מהפכן), ארמאביר, ארמנים, ארמניה, ארמניה הזקארידית, ארמניה הווילסונית, ארמס דה פונסקה, ארמון מוגושואיה, ארמון עאבדין, ארמון עזם, ארמון צ'ראאן, ארמון ראשי המסדר של אבירי רודוס, ארמון טופקאפי, ארמון בלוודר, ארמון דולמאבהצ'ה, ארמון הפאשא, ארמון הגראנד מאסטר, ארמון הורדוס בירושלים, ארמון ורדאלה, ארמון יילדיז, ארמין ואמברי, ארמין וגנר, אראסט פנדורין, ארם אנדוניאן, ארנסט קנטורוביץ', ארנסט רידיגר פון שטארהמברג, ארנסט גוסטב שולץ, ארנסטו מומבלי, ארנדה, ארנולד טוינבי, ארסן, נסיך יוגוסלביה, ארץ הלבונה, ארץ החוף האוסטרית, ארץ כינרות, ארץ ישראל, ארץ ישראל הרוסית, ארצ'י (הונגריה), ארצ'יבלד מארי, ארצות ערב, ארצות הברית של האיים היוניים, ארקאדיה, ארקלה השני, אררט, ארשק פטוואדג'יאן, ארשגוהי טאוטיג, ארתור מנחם הנטקה, ארטה (יוון), ארטורול, ארטורול: התחייה, ארזורום, ארזורום (נפה), ארזי האל, ארזינג'אן, ארבע עשרה הנקודות, ארבעים הימים של מוסה דאג, ארביל, ארגמון קהה-קוצים, ארגנטינאים, ארגון צופי עיראק, ארגוס, ארגוליס, ארד (עיר), ארד (הונגריה), ארדהאן (נפה), ארוחת האפטאר בבית הלבן, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, ארכנגלסק, ארכידוכסות אוסטריה, ארכיון ראש פינה, ארכיון המדינה, אריך פון פאלקנהיין, אריסטוטלס אונאסיס, אריתראים, אריתריאה, אריה ליב ברנשטיין, אריה לייב גיסין, אשעריה, אשקלון, אשר מזרחי, אשר אנשיל ניימאן, אשר קובו, אשראף, אשלג בישראל, אשטבאו דה גאמה, אשדוד, אשור, אשורים, אשוב סולטאן, אתנולוגיה, אתניות יהודית, אתונה, אתיופיה, אל באב, אל האצולה הנוצרית של האומה הגרמנית, אל-מסתמסכ, אל-מתוכל, אל-מתוכל הרביעי, אל-מתוכל השלישי, אל-מדרסה א-תנכיזיה, אל-מהג'ר, אל-מוע'ייר (נפת רמאללה), אל-אמירה, אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי, אל-אח'ואן, אל-אחסא, אל-אוואלי, אל-עריש, אל-פראדיה, אל-פתאת, אל-קטייפה, אל-שריעה (ספינה), אל-חלה, אל-באג'י א-סבסי, אל-ביידא (לוב), אל-יאמון, אלמוס, אלמירנטה לאטורה (אוניית מערכה, 1913), אלנבי (פירושונים), אלנה (בולגריה), אלניה, אלסנדרו פארנזה, דוכס פארמה, אלפרד נוסיג, אלפרדו סראנו, אלפתריוס וניזלוס, אלפונסו החמישי, מלך אראגון, אלתר לוין, אלזס, אלזס-לורן, אלחובו, אלבאסאן, אלבנים, אלבניה, אלבניה תחת השלטון האיטלקי, אלבניה העצמאית, אלבסן, אלבר ונדאל, אלברט חוראני, אלברט כהן (מלומד), אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה, אלברכט פון ולנשטיין, אלברכט דירר, אלבה (מחוז), אלג'יריה, אלג'יריה העות'מאנית, אלון מצוי, אלון תלמי, אלואיס מוסיל, אלולה אנגדה, אלוויזה מוצ'ניגו הראשון, אלוויזה קונטאריני, אלויס פון אהרנטל, אלכסנדר מלינוב, אלכסנדר סובורוב, אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', נסיך סרביה, אלכסנדר קולצ'ק, אלכסנדר להר, אלכסנדר זייד, אלכסנדר בן-גיאת, אלכסנדר באטנברג, נסיך בולגריה, אלכסנדר בקוביץ'-צ'רקסקי, אלכסנדר גוצ'קוב, אלכסנדר גורצ'קוב, אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה, אלכסנדר השמיני, אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, אלכסנדרל, שליט מולדובה, אלכסנדרו מצ'דונסקי, אלכסנדרו אוורסקו, אלכסנדרו קאלימאקי, אלכסנדרו של מולדובה, אלכסנדרו לפושניאנו, אלכסנדרו דימיטריה גיקה, אלכסנדרו השני מירצ'ה, אלכסנדרוס מברוקורדאטוס, אלכסנדרוס קומונדורוס, אלכסנדרופולי, אלכסנדרין טינה, אלכסיי אורלוב, אלכסיי פיודורוביץ' אורלוב, אלי פטהי אוקיאר, אליאס נח'לה, אליאב ליואי, אליס (יוון), אליס, נסיכת באטנברג, אליעזר מאיר ליפשיץ, אליעזר אשכנזי, אליעזר אבן שנג'י, אליעזר פאפו, אליעזר ריבלין (סופר), אליעזר חזן, אליעזר די טולדו, אליעזר הלוי, אליעזר הופיין, אליעזר כלב, אליקים גאטינייו, אליזבת מאוסטריה (1436–1505), אליזבת מלוקסמבורג, אליזבת אן פין, אליהו מזרחי, אליהו אלפאנדרי, אליהו אלישר, אליהו אורבך, אליהו עניו, אליהו פאלומבו, אליהו ששון, אליהו חאקו (הראשון), אליהו בן משה חיים, אליהו בן-אמוזג, אליהו ברזילי, אליהו גולומב, אליהו הכרמלי, אליהו הכהן (רב), אלייה איזטבגוביץ', אטאנאס קוסטוב, אטאנאס בורוב, אטרופולה, אטביזם, אזור, אזוב (עיר), אחמד א-ד'אהר, אחמד אל-מנסור, אחמד אל-ג'זאר, אחמד אבן איברהים אל-גאזי, אחמד רזא, אחמד שאה קאג'אר, אחמד שוקיירי, אחמד לוטפי א-סייד, אחמד טוקאן, אחמד חילמי עבד אל-באקי, אחמד ג'מאל פאשה, אחריות מעסיק קבלן (בעל חוזה), אחלציחה, אחלציחה (פירושונים), אחלכלכי, אחיאא עלום א-דין, אבן סעוד, אבן כמאל, אבאזה סיאבוש פאשה הראשון, אבנר רבן, אבנר גלעדי, אבק שרפה, אבראהים פאשא, אבראהים האשם, אבראהים הראשון, אברם פטרוביץ' גניבל, אברהם משה לונץ, אברהם מונסון, אברהם מוטאל, אברהם מויאל, אברהם אשכנזי, אברהם אלמליח, אברהם אלקנה כהנא שפירא, אברהם אלטלף, אברהם אליעזר הלוי, אברהם אליגרי, אברהם אבן מוסה, אברהם אבן עזרא (אזמיר), אברהם סבע, אברהם עקרא, אברהם עבאס, אברהם פרנקו, אברהם פרץ, אברהם פונטרימולי, אברהם קמונדו, אברהם קסטרו, אברהם קורקידי, אברהם רקנאטי, אברהם שלמה זלמן צורף, אברהם תג'ר, אברהם לייב מונזון, אברהם חמוי, אברהם חרי, אברהם חלפון, אברהם חיים נאה, אברהם בן אביגדור, אברהם בן חנניה, אברהם בן-ארויה, אברהם בר-אדון, אברהם בכר, אברהם ביג'אג'ו, אברהם גלנטי, אברהם דאנון, אברהם די בוטון, אברהם הרצפלד, אברהם הלל, אברהם היכיני, אברהם כלפון, אברהם יפה, אברהם-חיים שאג, אבשלום פיינברג, אבל פן, אבטליון (משורר), אבזאחים, אבחזים, אבחזיה, אבדילמג'יט הראשון, אבדילמג'יט השני, אבדילאזיז, אבדילקרים נאדיר פאשא, אבדילקרים פאשא, אבדילהמיט הראשון, אבו מוסא (אי), אבו נבוט, אבו סנאן, אבו דיס, אבו כביר, אבון (עיר), אבוסוד אפנדי, אבי רובין, אבי בגס, אביה השמשוני, אג'ריה, אגמי המלח של לרנקה, אגאתיוס הקדוש, אגם אאירדיר, אגם שקודרה, אגריניו, אגריסטדה, אגתוניסי, אגוסטינו בארבאריגו, אגודת אחוה, אגודת ביאליסטוק, אגודת יורדי ים זבולון, אדמאנטיוס קוראיס, אדמונד אלנבי, אדנאן מנדרס, אדנה, אדנה (פירושונים), אדריאנוס השישי, אדריכלות מורית, אדריכלות אסלאמית, אדריכלות נאו-מורית, אדריכלות בתל אביב, אדריכלות בירושלים, אדגר קינה, אדה (סרביה), אדה קלה, אדוארד קודרינגטון, אדוארד שפרד קריזי, אדוארד גריי, אדוארד דה סטייקל, אדווין סרוסי, אדווין די לאון, אדירנה, אדית ג'ונקוק, אדיגיה, אה"מ מלאיה, אה"מ ארין, אה"מ אז'נקור (1913), אה"מ אגממנון (1906), אה"מ אדינבורו (1811), אה"מ אינדפטיגבל (1909), אה"מ אינדומיטבל (1907), אה"מ אייג'קס (1912), אה"מ פאוורפול (1826), אה"מ פרינסס שארלוט (1825), אה"מ פיניקס (1832), אה"מ קאנופוס (1897), אה"מ קווין אליזבת (1913), אה"מ ריוונג' (1805), אה"מ ת'נדרר (1831), אה"מ לורד נלסון (1906), אה"מ בנבואו (1813), אה"מ בלאק פרינס (1904), אה"מ דיוק אוף אדינבורו, אה"מ האזרד (1894), אה"מ ווטרלו (1818), אהמט מוחתאר פאשא, אהמט הראשון, אהמט השני, אהמט השלישי, אהרן מני, אהרן מויאל, אהרן אברהם קבק, אהרן אהרנסון, אהרן איתין, אהרן קריספין, אהרן לפפה, אהרן ליש, אהרון סחרוב, אהרון שידלובסקי, אהוד טולידאנו, אהוד בן-יהודה, אומברטוס ארגירוס, אום אל-פחם, אום אל-קיוין, אום סלאל מוחמד, אום רשרש, אום ח'אלד, אונס במהלך רצח העם הארמני, אוניברסיטאות בימי הביניים, אוניברסיטת מרמרה, אוניברסיטת סרייבו, אוניברסיטת בלגרד, אוניות המערכה מסדרת קווין אליזבת, אוניות המערכה מסדרת לורד נלסון, אוניות המערכה מסדרת בלרופון, אוניית מערכה, אוניית לוחמה אמפיבית, אוסמאן, אוסמאן פאזוואנטולו, אוסמאן המדי ביי, אוסף פירקוביץ', אוסקר שטראוס, אוסטרליה במלחמת העולם הראשונה, אוסטריה, אוסוואלד בלקה, אוסווייטי, אוסייק, אוצ'קיב, אוצרות בחומה, אוצרין, אוצלו רושו, אוקראינה של הגדה הימנית, אוקרוג סוחומי, אוראן, אורסון הייד, אורפה, אורתצ'לה, אורטונה, אורחיי, אורבאן, אורבנוס השמיני, אורה שורצולד, אורהן הראשון, אורוץ' ברברוסה, אורורה מרדיגניאן, אורי ברנר, אורי יפה, אוריאל הד, אוריאחובו, אורינין, אוריינט אקספרס, אוריינטליזם, אושא, אותון, מלך יוון, אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה, אולגה חנקין, אולימפיאדת אתונה (1896), אוטאץ', אוטו לימן פון זאנדרס, אוטיס אלן גלייזברוק, אוזו, אוזון חסן, אוחריד, אוחריד (פירושונים), אוג'דה, אוגוסט הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג, אוגולין, אודסה, אוואלישווילי, אוולין בארינג, הרוזן הראשון מקרומר, אווליה צ'לבי, אווה פרנק, אוכלוסיית היהודים בעולם לאורך ההיסטוריה, אויגן, דוכס וירטמברג (1788–1857), אי הנחשים, אימאתין, אימפריאליזם, אימפריאליזם מודרני, אימפריאליזם מודרני באפריקה, אימפריה, אימפריה העות'מאנית, אימפריה העות'מנית, אימפריה העותומנית, אימפריות, אימפריית קאנם בורנו, אימפריית קושאן, אימרתי, אימרחווי, אימרה טקלי, אינגילואים, אינוקנטיוס האחד עשר, אינוקנטיוס השמיני, אינוקנטיוס השלושה עשר, איסמעיל קאדרה, איסמט אינני, איספריך (עיר), איסטנבול, איסדוד, איסכנדרון, איפסילנטי, איפריקיה, איפשירי מוסטפא פאשה, איראן הגדולה, אירקליה, אירלנד במלחמת העולם הראשונה, אירופה, אישטוון סצ'ני, אישטוואן טמרקן, אישטוואן בוצ'קאי, איתן בלקינד, איתמר בן-אב"י, איתקה, איל טיימפו, אילת (עיר מקראית), אילוק, איליא אבו מאדי, איליא פטרוס, איליריה, איליה צאנוב, איטליה, איזמאיל, איזמיר, איזמיט, איזידור שליט, איחטימן, איחוד תימן, איחוד גרמניה, איחוד הנסיכויות הרומניות, איברהים אל-יאזג'י, איברהים ביי (ממלוכי), איבריה הבגרטידית, איגנטיוס מלויולה, אידיל, איה סופיה, איון דרגומיס, איוס, איוב ת'אבת, איוו אנדריץ', איוואן מזפה, איוואן אנדרוניקשווילי, איוואן אלכסנדר, קיסר בולגריה, איוואן סרצימיר, קיסר בולגריה, איוואן פסקביץ', איוואן רומנובסקי, איוואן רוסב, איוואן שאריץ', איוואן שישמן, קיסר בולגריה, איוואן לוקוב, איוואן בונצ'ב, איוואן גשוב, איוואן גודוביץ', איוואן הרביעי, איוואן ואזוב, איכתאבא, איי פרסאן, איי דחלק, איימי סינגר, איילט, איילט מצרים, איילט מוסול, איילט מוראה, איילט אנטוליה, איילט ארזורום, איילט אגרי, איילט אדנה, איילט ניש, איילט סלוניקי, איילט סיליסטרה, איילט סיגטוואר, איילט פודוליה, איילט צידון, איילט קניז'ה, איילט רומליה, איילט תימן, איילט טמשוואר, איילט טרבזון, איילט טריפולי, איילט חלב, איילט חבש, איילט בצרה, איילט בגדאד, איילט בוסניה, איילט בודין, איילט דמשק, איילט דולקדיר, איילט דיארבקיר, איילט הרצגובינה, איילט ואראט, איילט כורדיסטן, אייטוס, אייזנשטאדט, נמל איזמיר, נמל סלוניקי, נמל פותי, נמל חיפה, נמל ביירות, נמל גאלאץ, נמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול אטאטורק, נמל התעופה הבין-לאומי לרנקה, נמירוב, נאסר א-דין שאה קאג'אר, נאסריה, נאפפליו, נאצריזם, נאקוס, נארודנה אודברנה, נאשיצה, נאזים חכמת, נאג'י שווכת, נאדיר שאה, נאו-עות'מאניות, נס ציונה, נסבר, נסיך-בישוף, נסים אוחנה, נסים עובדיה, נסים קורקידי, נסים רפאל יצחק צורייאנו, נסים בכר, נסים גבאי, נסים יהודה דנון, נסיכות מונטנגרו, נסיכות מולדובה, נסיכות אפירוס, נסיכות ארפורט, נסיכות אבחזיה, נסיכות סאמורזקנו, נסיכות סרביה, נסיכות סוואנתי, נסיכות קאראמאן, נסיכות טרנסילבניה (1570–1711), נסיכות טרנסילבניה (1711–1867), נסיכות בולגריה, נסיכות גוריה, נסיכות דולקדיר, נסיכות הבוחר מבוואריה, נסיכות הונגריה העליונה, נסיכויות הדנובה, נעמן בלקינד, נפפקטוס, נפתלי הרץ אימבר, נפוליאון (מטבע), נפוליאון השלישי, נפילתה של ניל"י, נצרות אורתודוקסית, נצרות קתולית מזרחית, נציב עליון (חבר העמים הבריטי), נציבין, נקסוס, נרניה, נריקלה, נתן פרידלנד, נתניאל קלייטמן, נתניה, נטעים (אגודה), נזלת זיד, נזלה, נזלי סברי, נזורה במדבר יהודה, נזירה ג'ונבלאט, נחאלין, נחל אצל, נחל שונם, נחל תבור, נחום פפר, נחום שריג, נחום גולדמן, נחום וילבוש, נבי סמואל, נביל זרנדי, נג'ף, נג'קניז'ה, נג'ד, נג'יפ פאזיל קיסקורק, נג'יב אפנדי אל-יאסין, נג'יב עזורי, נגורנו קרבאך, נגיד מסדר ההוספיטלרים, נדב הלוי, נהדה, נואר, נוסח קטלוניה, נופו של פרח יוון, נורמן בנטוויץ', נוראדין איברהים פאשה, נורבאנו סולטאן, נורוללה ברק, נורוז, נורי א-סעיד, נוריס (כפר), נושא רומח רכוב, נולד מלך, נובאר פאשא, נובה (מוזיקה אנדלוסית), נובה זמקי, נובה זאגורה, נובה גראדישקה, נובו ברדו, נובוסליצה, נובורוסיסק, נובורוסיה (האימפריה הרוסית), נובי פאזאר, נובי פאזאר (בולגריה), נובי קנז'באץ, נובי בצ'יי, נוגט, נווה (עיר בסוריה), נויהרדטהוף, ניאגויה בסאראב, ניסים חיים משה מזרחי, ניקוס קאזאנצאקיס, ניקוסיה, ניקופול (בולגריה), ניקולאה מילסקו, ניקולאי אוברוצ'ב, ניקולאי איגנאטייב, ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1831–1891), ניקולאי סלטיקוב, ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה, ניקולאיה מברוקורדט, ניקולאיה מברוגני, ניקולאיה בלצ'סקו, ניקולאיה יורגה, ניקולה מושאנוב, ניקולה סטויצ'ב (פוליטיקאי), ניקולה ריבארוב, ניקולה ז'קוב, ניקולה גנאדייב, ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו, ניקולו קוטונר, ניקולו טרון, ניש, נישואים בישראל, ניל"י, ניל"י (פירושונים), ניו זילנד במלחמת העולם הראשונה, ניוט גינגריץ', ס. יזהר, סן בנדטו דל טרונטו, סמאצ'בלו, סמסון, סמל מונטנגרו, סמל ארמניה, סמל אלבניה, סמל בולגריה, סמל האימפריה העות'מאנית, סמל העיר פתח תקווה, סמגרלו, סמדרבו, סמהורודוק, סמוקוב, סמוליאן, סמוליאן (מחוז), סמיר א-ריפאעי, סאמצחה-ג'אוואחתי, סאמוס, סאמי שווכת, סאמי הדאווי, סאנסקי מוסט, סאפריה, סארפי, סאלם חבשוש, סאלח אל-עלי, סאלח-חסן ח'ניפס, סאטע אל-חוסרי, סאו פאולו, סנאן ראיס, סנטאנדרה, סנטה, סנג'ק, סנג'ק (חבל ארץ), סנג'ק (האימפריה העות'מאנית), סנג'ק פוז'גה, סנג'ק בוסניה, סנגלאה, סנדנסקי, סנוסים, סניאטין, ססיל ברני, סעד זע'לול, סעדיה שושני, סעדיה בנבנישתי, סעיר, סעיד א-שאווה, סף שער הדין, ספן הדנובה, ספא סנט לוקאץ', ספא גלרט, ספארת נאמה, ספצס, ספקטריה, ספר עלי-ביי, ספרנבולו, ספרטה, ספרבה בניה, ספרד, ספרד ההבסבורגית, ספרות אורדו, ספרות רומנית, ספרי נופוס, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, ספליט, ספטמוורי, ספונות, ספינלונגה, ספירידון טריקופיס, ספירידון הקדוש, ספייה סולטאן, סקאלאט, סקנדרבג, סקר הר מנשה, סקר הכפרים (1945), סקרה, סקשפהרוואר, סקופיה, סקורני, סקוגשירקוגורדן, סרמסקה מיטרוביצה, סרמסקי קרלובצי, סרס (עיר), סרצה דנגל, קיסר אתיופיה, סרטן הנחלים, סרביה, סרביה במלחמת העולם הראשונה, סרייבו, סרייבו (קנטון), סלמאן אל הוזייל, סלמאן אליהו, סלאטינה (קרואטיה), סלאח א-דין א-סבאע', סלאחטין אולקומן, סלאבוניה, סלאבים, סלפית, סלט (עיר), סלבונסקי ברוד, סלומון שווייגר, סלוני, סלוניקי, סלובקיה, סלוג'ר, סלימאן קארה, סלימה, סלים הראשון, סלים השני, סלים השלישי, סליבן, סליבן (מחוז), סליבניצה, סטמאטיס ספאנודאקיס, סטמבוליסקי, סטארה מוראביצה, סטארה נובה ואניה, סטארה זאגורה, סטארה זאגורה (מחוז), סטארי גראד, סטניסלב ז'ולקייבסקי, סטפן אורוש הרביעי דושאן, סטפן נרזוב, סטפן סטאמבולוב, סטפן פפריקוב, סטפן ראזין, סטפן טושב, סטפאן באטורי, סטפה סטפנוביץ', סטצ'ק, סטראטיס מיריביליס, סטרומיצה, סטרוגה, סטלה מאריס, סטבאן מוקרניאץ, סטולאץ, סטויאן דאנב, סח'נין, סחר תבלינים, סבסטופול, סבסטיאן מינסטר, סבסטיאנו ונייר, סבסטיה, סבליאבו, סבטוזר נשיץ', סבישטוב, סביל, סבילנגראד, סביהה גקצ'ן, סגד, סגהאלום, סדזן, סהר, סומלי, סומליה האיטלקית, סומטרה, סומבור, סומוביט, סואץ (עיר), סוסה (עיר), סוסה מייריג, סופוצ'אני, סופוט (בולגריה), סופיה, סופיה (מחוז), סופיה, נסיכת פרוסיה, סוצ'י, סוראמי, סורוקה (עיר), סוריה, סוריה העות'מאנית, סוריה הגדולה, סוריה הדרומית, סולם (יישוב), סולנוק, סולטאן (פירושונים), סולטאן אל-אטרש, סולטאן עות'מאני, סולטאני, סולטנות מצרים, סולטנות אצ'ה, סולטנות אדאל, סולטנות נג'ד, סולטנות רום, סולטנות הנשים, סולומון ליפשיץ, סולומון השני, מלך אימרתי, סולימאן, סולימאן אסקרי ביי, סולימאן אוחנה, סולימאן פאשא (פירושונים), סולימאן פאשא ברגיני, סולימאן פאשה, סולימאן חוסני פאשא, סולימאן הראשון, סולימאן השני, סוזרניות, סוזופול, סוחמור, סוחומי, סובח-י אזל, סובב חומות ירושלים, סובורובו, סוגומון טהליריאן, סודאן האנגלו-מצרית, סודיט, סוואהילי, סכנת א-תורכי, סכסוך סוצ'י, סין (קרואטיה), סימה ארלוזורוב, סימון ברוד, סימור ואן דן ברג, סימיט, סיאחת נאמה, סינאן, סינאן (פירושונים), סינאן פאשא, סינר, סינג'אר, סינג'יל, סינופ, סינוד ירושלים, סיני, סיסאק, סיסטו, נסיך בורבון-פארמה, סיף א-דין א-זועבי, סיפאהים, סיפורו של השגריר מורגנטאו, סיפורי אבו-נימר, סיפוח יהודה ושומרון לישראל, סיפוי, סיקסטוס הרביעי, סיר (נפת ג'נין), סירוס (אי), סיריס, סילביו סנטוס, סיליסטרה, סיליסטרה (מחוז), סיליברי, סיגטוואר, סיוואס, סייקס, סיירות המערכה מסדרת מולטקה, סיירות המערכה מסדרת אינדפטיגבל, סיירות המערכה מסדרת אינווינסיבל, עמנואל קרסו, עמנואל ברודו, עמק זבולון, עמק בית שאן, עמק החולה, עמרם בלוי, עמרם דרמון, עמואס, עמוס מוקדי, עמוס נוי, עמי אסף, עמינדב אשבל, עאלי קאפו, עאליי, עאטף צדקי, ענקי פוטסדאם, עספיא, עצמאות, עצומת בלקסטון, עקבה, עראבה (נפת ג'נין), ערב הסעודית, ערבית חג'אזית, ערביי ארץ ישראל, ערביי ישראל, ערים בישראל, עתיל, על היהודים ושקריהם, עלמת קוסובו, עלואן שמעון אבידני, עלווים, עלי מונטר, עלי א-רידא, עלי אופקי, עלי פאשא, עלי ביי אל-כביר, עלילת בצרה, עלילת הדם ברודוס, עלילות דם בהיסטוריה הרומנית, עליות מגורשי ספרד ופורטוגל, עליית אעלה בתמר, עלייה לארץ ישראל, עז א-דין אל-קסאם, עזקה, עזרא אהרון, עזרא עטייה, עזרא קורין, עזרא חדד, עזרא דנגור, עזרא המנחם, עזה, עזיז עלי אל-מסרי, עזיז ביי, עבאס שאה הראשון, עבאס חלמי השני, עברון, עבד א-רחמן אל-כוואכבי, עבד א-רחמן עארף, עבד אל-עזיז, סולטאן מרוקו, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי, עבד אל-בהאא, עבדאללה סומך, עבדאללה פאשא, עבדאללה הראשון, מלך ירדן, עבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט, עבדות, עבדות באימפריה העות'מאנית, עבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה, עבדול חמיד השני, עג'מי אולן, עג'לון, עג'ה, עג'ול, עדן, עדה רפפורט-אלברט, עומאן, עומאר פאשה, עומר אל-מוח'תאר, עומר וערי, עונת המלפפונים, עופות טמאים, עות'מאן נורי פאשא, עות'מאן בן עפאן, עות'מאן הראשון, עות'מאן השני, עות'מאן השלישי, עות'מאני, עולמא, עולם הדיסק, עובידייה, עוג'ה אל-חפיר, עוגת פונץ', עכו, עין מודע, עין נטפים, עין קנייא, עין שמר, עין זיתון, עין זיתים, עין זיוון (כפר), עיקול הדנובה, עיר בירה, עיראק, עיראק המנדטורית, עיריית ראשון לציון, עיריית ירושלים, עיתונות ערבית, עילאר, פמגוסטה, פאן-ערביות, פאניוניוס (כדורסל), פאסיל גמב, פאפוס, פאקראץ, פאראסקבה האדוקה, פארס חמדאן, פארק אופקים, פארק ז'בוטינסקי, פארה (פירושונים), פארוס (יוון), פאשא, פאשא (פירושונים), פאל קיניז'י, פאזארדז'יק, פאזארדז'יק (מחוז), פאזל מוסטפא פאשא קפרולו, פאזל אהמט פאשא קפרולו, פאבל ציציאנוב, פאבל שתב, פאוק סלוניקי (כדורגל), פאולו ורונזה, פאולוס הרביעי, פאולוס השני, פאוזי קאוקג'י, פאודוסיה, פאיז א-סראג', פאיז ביי אל-אידריסי, פנאיוטיס דנגליס, פנצ'בו, פנרים, פנטלריה, פנטליי קיסלוב, פנחס רפאל יהושע די שיגורה, פנחס וייל, פנגיורישטה, פנדקומיה, פנדורים, פסאלמוס הונגריקוס, פסקארה, פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה, פץ', פץ' (קוסובו), פקרדוני קלוסט ורטן, פקיעין, פראנקוס, פראונקירכן, פרנאו מנדש פינטו, פרננדו אלברס דה טולדו, הדוכס השלישי מאלבה, פרנסואה הראשון, מלך צרפת, פרנסיס בופורט, פרנסיס בייקר, פרנסיסקו חאווייר, פרנסיסקו דה אלמיידה, פרנסיסקו דה טולדו, פרנץ נופצ'ה, פרנץ ראקוצי, פרנץ לפורט, פרנץ בורגיה קרי, פרנץ יוזף ואלץ, פרנצ'סקו מורוזיני, פרנצ'סקו מולין, פרנצ'סקו אריצו, פרנצ'סקו קריספי, פרנק יוברט מקנמרה, פרניק, פרניק (מחוז), פרס למדן, פרסידה ננאדוביץ', פרעתא, פרעון, פרעות צפת (1834), פרעות תראקיה הטורקית (1934), פרש בלי סוס, פרשת מיס סטון, פרשת סיסטו, פרשת בכרי-בוג'נאח, פרתנון, פרטיזן, פרטיום, פרחי, פרגלי אבראהים פאשא, פרדריק פלמר, פרדריק תסיגר, הברון השני מצ'למספורד, פרדריק לה פלה, פרדריק ג'ון סקרימג'ר, פרדריק המילטון-טמפל-בלקווד, פרדיננד מריה, הנסיך הבוחר מבוואריה, פרדיננד שצ'ביל, פרדיננד לסל, פרדיננד הראשון, מלך בולגריה, פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי, פרה-דרדנוט, פרוקופליה, פרוטוקול דמשק, פרובאדיה, פרובינציית פומרניה (1653–1815), פרויקט דרום-מזרח אנטוליה, פרים (אי), פריץ פרנק, פרילפ, פריזרן, פריח אבו מדין, פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה, פריד אל-אטרש, פרידריך קרס פון קרסנשטיין, פרידריך הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג, פרידריך ורנר פון דר שולנבורג, פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה, פרידריך כריסטיאן, מרקיז מייסן, פריידור, פשמרגה, פשטרה, פתרון שתי המדינות, פתרון המדינה האחת, פתווה, פלמה דה מיורקה, פלא יועץ, פלאח, פלסטין (עיתון), פלסטינים, פלסטינים אמריקאים, פלשקפה, פלבן, פלבן (מחוז), פלורנס בייקר, פלוריאנה, פלורינה, פלובדיב, פלובדיב (מחוז), פלוג'ה (עיראק), פלינדרס פיטרי, פליפה השני, מלך ספרד, פליקס סיפנייבסקי, פלישת טורקיה לקפריסין, פליטים יהודים ממדינות ערב, פלייבליה, פטמוס, פטקו קרבלוב, פטר פשיץ', פטר בויוביץ', פטר גודב, פטר דנוב, פטר הראשון, מלך סרביה, פטר החכם, פטרו מוהילה, פטרוס מברומיכאליס, פטריץ', פטוי, פזאן, פח'ר א-דין השני, פחמה (כפר), פחר אל-ניסא זייד, פחה, פחווה (פירושונים), פבל פסטל, פדרו השני, קיסר ברזיל, פדריקו גראווינה, פואד ג'ונבלאט, פואד הראשון, מלך מצרים, פועלי ציון, פופובו, פוקשאן, פוקוטיה, פורלי, פורט סעיד, פורטוגל, פורים שני, פול אנרי ד'אטורנל דה קונסטן, פול-אמיל בוטה, פולמוס אתרוגי קורפו, פולין, פוליטיקה של מצרים, פוליטיקה של סוריה, פוטיומקין (אוניית מערכה, 1900), פוז'ארוואץ, פוז'גה, פוזולי, פוגרדץ, פוגרומי אודסה, פודגוריצה, פיסידיה, פיקו, פירמאן, פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית, פירוט, פירי ראיס, פיל מלחמה, פילהלניזם, פיליפ ריבלין, פיליפ חתי, פיליפ גרייבס, פיליפ וילייה דה ל'איל-אדם, פיליפ, רוזן פפאלץ-נויבורג, פיליקי אטריה, פיטר מאנדי, פיוס החמישי, פיוטר אנדרייביץ' טולסטוי, פיוטר בגרטיון, פיוטר השני, קיסר רוסיה, פיוטר הגדול, פייסל הראשון, מלך עיראק, פייסל, מלך ערב הסעודית, פייר פאבר, פייטרו לאנדו, פייטרו דלה ואלה, פיידי אל-עלמי, צ'אנטאוויר, צ'ארלס פירסון, צ'צ'נים, צ'צ'נית, צ'רנוביץ, צ'רקסים, צ'רקסים בישראל, צ'רקסיה, צ'לארבו, צ'טניקים, צ'בנבורי, צ'הריק, צ'ונופליה, צ'ורטקוב, צ'ורבאג'י, צ'ורוג, צ'ולוכי (נהר), צ'כלרה, צ'ירפאן, צ'יהירין, צמח (מרכז אזורי), צארבץ, צאלח סלימאן, צנעא, צעדת מוות, צפת במאה ה-16, צפון איטליה, צפון תימן, צפון דוברוג'ה, צרפת בעת החדשה המוקדמת, צלאח א-דין, צלב המילניום, צלב הגפן, צלב ירושלים, צליה (עיר), צטיניה, צבא קבע, צבא טורקיה, צבא האסלאם, צבא האסלאם (פירושונים), צבא האימפריה העות'מאנית, צבא הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, צבא יוון, צבאות מוסלמיים במזרח התיכון בימי הביניים, צבי מסיני, צבי נדב, צבי פסח פרנק, צבי בקר, צבי ברנזון, צדקה חוצין (הראשון), צדוק שלוש, צדיקין (לבנון), צו כרמיה, צוערי הצי 4, צור (לבנון), צי האינדיאס, צי הים השחור, ציר פילדלפי, ציר המתפללים, ציר הזמן של אלכסנדריה, ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל, ציד ראשים, צידון, צידון (פירושונים), ציון כהן (איש המוסד לעלייה ב'), ציונות, ציור איטלקי ברנסאנס, קמניץ-פודולסקי, קמפולונג מולדובנסק, קמילו בנסו די קאבור, קאנו (כפר), קאנון, קאנון (כלי נגינה), קאניז'ה, קאסם אמין, קאע אל-יהוד, קאפושוואר, קאראמאן, קאראמאן (נפה), קאראמאן (עיר), קאראג'ורג'ה, קאראגוז, קארס, קארס (נפה), קארלו קונטאריני, קארלו רוציני, קארוי קישפלודי, קאתארבוסה, קאלוסט גולבנקיאן, קאלוש, קאזה (פירושונים), קאבוס נאמה, קאוואס, קאוואל, קאימק, קאימקאמיה, קאימקאם, קנז'ה, קניב, קסם סולטאן, קסנתי, קסרין, קסטלוריזו, קסטוריה, קסג, קפס, קפריסין, קפריסין הבריטית, קפשאלי, קפדוקיה, קפה טורקי, קפיטולציות, קקון, קרן הזהב, קרן הכרמל, קרמיקה בארץ ישראל, קראטובו, קרנובט, קרסנאיה פוליאנה, קרפאתוס, קרפל ליפה, קרץ', קרשקו, קרל נטר, קרל פפר-וילדנברוך, קרל פיליפ, נסיך שוורצנברג, קרל רוברט נסלרודה, קרל הראשון, קיסר אוסטריה, קרל השנים עשר, מלך שוודיה, קרל השלישי פיליפ, הנסיך הבוחר מפפאלץ, קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, קרל החמישי, דוכס לורן, קרלו אירלודי, קרלוס בגס, קרלוס השני, מלך ספרד, קרלובץ, קרלובו, קרטוגרפיה של ירושלים, קרב מצ'ין, קרב מרג' דאבק, קרב מגדבה, קרב מגידו, קרב מגידו (פירושונים), קרב מולודי, קרב מוהאץ', קרב מוהאץ' (1687), קרב מייסלון, קרב אנקרה, קרב אספינדזה, קרב אראס (1917), קרב ארזינג'אן, קרב אדריאנופול, קרב אוסטרליץ, קרב נארווה (1700), קרב נאווארינו, קרב נבי סמואל (1917), קרב סמח', קרב סריקמיש, קרב סינופ, קרב עקבה, קרב עזה הראשון, קרב עזה השלישי, קרב עבר הירדן הראשון, קרב עבר הירדן השני, קרב עבר הירדן השלישי, קרב עוג'ה, קרב עין ג'אלות, קרב עיון קרא, קרב פוקשאן, קרב פולטבה, קרב פינטה, קרב צ'סמה, קרב צ'לדיראן, קרב קאראנסבש, קרב קאחול, קרב קרצניסי, קרב קוסובו, קרב קינבורן (1787), קרב רפיח (1917), קרב רימניק, קרב שכם (1918), קרב תל א-שריעה ותל הוריירה, קרב תל חווילפה, קרב תבור, קרב לפנטו, קרב לרגה, קרב ליסה (1811), קרב ח'אן יונס (1516), קרב באר שבע, קרב באש-אפאראן, קרב בעל חצור (1918), קרב בצרה, קרב ביטליס, קרב גשר בנות יעקב, קרב גיאלו, קרב דוברו פולה, קרב דיר'ומי, קרב הפירמידות, קרב וארנה, קרב וסלוי, קרב וופלה, קרב וינה, קרב ויינה דגה, קרב כף קאליאקרה, קרב ינקאו (1645), קרדז'אלי, קרדז'אלי (מחוז), קרדיצה, קרואסון, קרואטיה, קרואטיה באיחוד עם הונגריה, קרול פופ דה סטמארי, קרול הראשון, מלך רומניה, קרויה, קריסטלינה גאורגייבה, קרישטוף באטורי, קריז'בצי, קריית עיריית ירושלים, קריית טבעון, קריית הרצוג, קשת רובינסון, קתדרלת אלכסנדר נבסקי (סופיה), קתדרלת סיוני, קתדרלת בגרטי, קתוליקוס, קלמן מיקש, קלמן יעקב מן, קלמנס האחד עשר, קלמנס השמיני, קלמנס ונצל פון מטרניך, קלמנט טרנובסקי, קלאדובו, קלנסווה, קלקיליה, קלש אחמד-ביי, קלבריטה, קלהאת, קלוז'-נאפוקה, קלוד כאהן, קלימנט בויג'ייב, קלימנוס, קליפורד הולידיי, קליקסטוס השלישי, קטנה (כפר), קטסיפון, קטר (מדינה), קטלוניה, קבר האחים (באר שבע), קברדינו-בלקריה, קברי המהנדסים בשער יפו, קבלאן, קבוצת הארמיות המזרחית (האימפריה העות'מאנית), קבוצת כלמוביל, קבילים, קדאיף, קדיקוי, קהרמאנמרש, קהיר, קהיר האסלאמית, קהילת יהודי ארטה, קהילת יהודי אוג'דה, קהילת יהודי ערב הסעודית, קהילת יהודי צ'רנוביץ, קהילת יהודי תטואן, קהילת יהודי חרבין, קהילת יהודי חלב, קהילת יהודי בנגאזי, קהילת יהודי בונהאד, קהילת יהודי כרתים, קו עקבה–רפיח, קומדיה דל'ארטה, קומוטיני, קומודראז', קומיס (תואר אצולה), קומיטאס, קונסטאנטין קאראדז'ה, קונסטנצה (מחוז), קונסטנטין מיכאילוביץ', קונסטנטין סטואילוב, קונסטנטין באטולוב, קונסטנטין ברנקוביאנו, קונסטנטין דוקה, קונסטנטין השני, קיסר בולגריה, קונסטנטינוס (פירושונים), קונסטנטינוס האחד עשר, קיסר האימפריה הביזנטית, קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון, קונסטנטינופול, קונסטנדינוס מיצוטאקיס, קונסטנדינוס צלדאריס, קונסטנדינוס קרמנליס, קונסול דיפלומטי, קונגרס ברלין, קונגרס וינה, קוניטרה, קוניה, קוס, קוסרה, קוסטה פרוטיץ', קוסטינברוד, קוסובו, קוסיימה, קופריבניצה, קופריבשטיצה, קופטוס, קופיצ'ינצה, קוצ'וק מהמט סעיד פאשה, קורנליס דה ברוין, קורנליוס לוס, קורפו, קורפו (עיר), קורפוס אסיה, קורצ'ה, קורקן אלמשאה, קורשומלי אן, קורוץ, קורוש, קורווה, קורינתוס (עיר), קולמר פון דר גולץ, קולאשין, קולה (סרביה), קולה (בולגריה), קולוניאליזם, קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19, קולוניאליזם התיישבותי, קולוניה, קוליו פיצ'טו, קוטינה, קוזמאס פוליטיס, קוזאקים, קוזלודוי, קובראט (עיר), קוברסדורף, קודקס אזרחי (מצרים), קודיפיקציה, קווארנה, קוואלה, קווקז, קימון גאורגייב, קינמון, קינג, קיסר, קירנאיקה, קירנאיקה האיטלקית, קירואן, קיריאק צאנקוב, קיריאקוס מאנקונה, קישקונפלג'האזה, קישינב, קיליה, קיזיקוס, קיזילבאש, קיבוץ, קיוסטנדיל, קיוסטנדיל (מחוז), קייס פירו, רמאדי, רמניקו סראט, רמת תבנין, רמת גן, רמת הגולן, רמלה, רמח"ל, רמדאן, רמין, ראמיה, ראס מוחמד, ראס אל-ח'ימה, ראע'ב נשאשיבי, ראצ'ו פטרוב, ראקובסקי, ראקי, ראש ממשלת אלבניה, ראש עיריית ירושלים, ראש פינה (ארגנטינה), ראשון לציון, ראשיא אל-פוח'אר, ראשידון, ראטקובו, ראזגרד, ראזגרד (מחוז), ראזי, ראזי, מלך עיראק, ראדו מאפומאץ, ראדו מיכניה, ראדו פאיסיה, ראדו הגדול, ראדומיר, ראדומיר פוטניק, ראובן מזרחי, ראובן אליהו ישראל, ראובן סגל, ראובן עמיתי, ראובן שניר, ראובן שוורץ, ראובן בירר, ראכאן בן חת'לין, ראי רחוק, ראיה טורקית, רנסאנס, רני, רסן (עיר), רעידת האדמה בכרתים (1856), רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759), רעיון יוון הגדולה, רפאל מאמאן, רפאל מאיר פאניז'ל, רפאל מרדכי יהושע שאול, רפאל משה פאלקון, רפאל ארדיט, רפאל סבאן, רפאל קמחי, רפאל רוזוב, רפאל חיים בנימין פרץ, רפאל ישעיה אזולאי, רפאל יוסף חזן, רפורמות אטאטורק, רפובליקת פירנצה, רפובליקת קארס, רפיק אל-תמימי, רפיח, רצ'ה, רצח ארלוזורוב, רצח עם, רצח פרנץ פרדיננד, רצח העם בדארפור, רצח העם הארמני, רצח העם האשורי, רצח העם הבוסני, רצח העם היווני-פונטי, רצח הקונסולים בסלוניקי, רצועת עזה, רצועת עזה תחת שלטון מצרים, רקמה פלסטינית, רשות מחוקקת, רשות העתיקות, רשימת מגלי ארצות, רשימת מדינות בהן עיר הבירה אינה העיר המאוכלסת ביותר במדינה, רשימת סכסוכים במזרח התיכון בעידן המודרני, רשימת האפיפיורים, רשיד רידא, רלי שכטר, רזא שאה פהלווי, רזלוג, רחמים מושונוב, רחמים אריה אברהם ארייאש, רחמים אליהו חזן, רחמים נסים יהודה די שיגורה, רחת לוקום, רחל מילשטיין, רחוב אתיופיה, רחוב עומר אל-מוח'תאר, רחוב בן-יהודה (ירושלים), רחוב בית אשל, רחוב האבירים ברודוס, רחוב הנביאים, רחוב יפו, רב אקצ'סי, רבאני, רג'ב, רג'יסייד, רגלים רכובים, רגימנט הטנקים המלכותי, רדקו דימיטרייב, רדב"ז, רוממה, רומא העתיקה, רומניה במלחמת העולם הראשונה, רומליה, רומליה המזרחית, רומה (עיר), רוסה, רוסה (מחוז), רוסיה הצארית, רופאים יהודים ברומניה, רות עמירן, רות דיין, רולף קרלס, רוטולים, רוזני וילנה, רוחמה חזנוב, רוברט איינסלי, רוברט קרזון, רוברט קוש, רוברט גסקוין ססיל, רוג'ייב, רוגאטיצה, רודוס, רודוס (עיר), רודולף פרנץ הס, רודולף פון זבוטנדורף, רודולף שילדקראוט, רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, רוהאטין, רוי גונזלס דה קליבחו, רכס בשנית, רכבת העמק, רכבות בלבנון, רכבות בישראל, רכישת אלסקה, רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות, רימנוב, ריאד, ריסטם פאשא, ריצ'רד קובדן, רישטי ארדלהון, רישום שיכונים ציבוריים, רישום זכויות במקרקעין בישראל, ריטה אבאדזי, ריחאניה, ריגאס פראיוס, ריכרד פון קילמן, ריכרד ליכטהיים, ריימונד אדה, רייקה, שמס אל-דין פנרי, שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון), שמעון רוקח, שמעון שמיר, שמשון רוזנבאום, שמחה בונים קאליש, שמחה הכהן פרוידמן, שמואל מוהליבר, שמואל אבוהב, שמואל נח אייזנשטדט, שמואל פרלמן (עורך), שמואל פלורנטין (הזקן), שמואל טאג'יר, שמואל טנקוס, שמואל טולקובסקי, שמואל בנימין בכר, שמואל דניאל, שמואל די מדינה, שמואל הלר, שמואל הלוי, שמואל הירשנברג, שמורת נחל הבניאס, שמורת כורכר גברעם, שמורין, שמות יישובים בישראל, שאמאץ, שארל עיסאווי, שארל פרנסואה ז'ורז'-פיקו, שארל הונציגר, שאבאץ, שאה, שאה אסמאעיל הראשון, שאה אסמאעיל השני, שאה ספי, שאה תהמאספ הראשון, שאה תהמאספ השני, שאה חוסיין, שאה ג'האן, שאהזאדה, שאהי, שם טוב גבאי, שנות ה-20 של המאה ה-14, שנות ה-20 של המאה ה-15, שנות ה-20 של המאה ה-16, שנות ה-20 של המאה ה-17, שנות ה-20 של המאה ה-18, שנות ה-20 של המאה ה-19, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-14, שנות ה-30 של המאה ה-17, שנות ה-30 של המאה ה-18, שנות ה-30 של המאה ה-19, שנות ה-40 של המאה ה-15, שנות ה-40 של המאה ה-16, שנות ה-40 של המאה ה-17, שנות ה-40 של המאה ה-18, שנות ה-40 של המאה ה-19, שנות ה-50 של המאה ה-14, שנות ה-50 של המאה ה-15, שנות ה-50 של המאה ה-19, שנות ה-60 של המאה ה-14, שנות ה-60 של המאה ה-16, שנות ה-60 של המאה ה-19, שנות ה-70 של המאה ה-14, שנות ה-70 של המאה ה-15, שנות ה-70 של המאה ה-16, שנות ה-70 של המאה ה-19, שנות ה-80 של המאה ה-14, שנות ה-80 של המאה ה-15, שנות ה-80 של המאה ה-17, שנות ה-80 של המאה ה-19, שנות ה-90 של המאה ה-13, שנות ה-90 של המאה ה-14, שנות ה-90 של המאה ה-15, שנות ה-90 של המאה ה-18, שנות ה-90 של המאה ה-19, שניאור ליפסון, שניאור זלמן מלאדי, שניאור זלמן פרדקין, שער ציון (בית חולים), שער שכם, שער תימן, שער השוק של מילטוס, שער הזהב של קונסטנטינופול, שערי ירושלים (ספר), שעות זמניות, שפת הפרחים, שפה ברורה, שפה בין-לאומית, שפות איראניות, שפות רומאניות יהודיות, שפיק עדס, שפיטל אן דר דראו, שקופיה לוקה, שקודרה, שרפתו של יהודה, שרבל הקדוש, שרה אהרנסון, שרה איטה פלמן, שרה תאודורה, קיסרית בולגריה, שרה לוי-תנאי, שריעה, שריף (אסלאם), שרידי המושבה ההיסטורית בכפר מל"ל, ששת החיצים, ששון בכר משה, שלמה מולכו, שלמה אאיליון, שלמה אלמולי, שלמה אלקבץ, שלמה אלגאזי, שלמה אליעזר אלפנדרי, שלמה אבן מלך, שלמה אבן עזרא, שלמה אברהם רוזאניס, שלמה אבולעפיה, שלמה סיריליו, שלמה פלורנטין, שלמה שלם, שלמה לבית הלוי, שלמה טאג'ר, שלמה זלמן מן-ההר, שלמה חכים, שלמה בן אלקנה, שלמה בן יעיש, שלמה בכור חוצין, שלמה יפה אשכנזי, שלמה ישראל שיריזלי, שלמה יחזקאל יהודה, שלהי ימי הביניים, שלום סעדיה גמליאל, שלום פוז'ארוואץ, שלום שרעבי, שלום שבזי, שלושת הפאשות, שלוחת הרכבת לכפר הוג', שלילת אזרחות, שליטה עולמית, שליטי בוסניה, שט אל-ערב, שטאלהלם, שטפן הגדול, שטפאן קנטאקוזינו, שטפאן החגב, שטפאן החירש, שטיפ, שבאקים, שבע גבעות איסטנבול, שבעת עמודי החכמה, שבתאות, שבתאי ג'אין, שבתי צבי, שבתי הלוי, שבט אבו רביעה, שבטי קייס וימן, שביתת הנשק של ארזינג'אן, שביל קליפות התפוזים, שגרירות צרפת בישראל, שגרירות רוסיה בישראל, שדרת המצעדים אנזא"ק, שדרות איסתיקלאל, שדה התעופה רמלה, שהזאדה מהמט, שהזאדה ג'יהאנגיר, שומן (מחוז), שומן (עיר), שומר (פירושונים), שומרונים, שואת יהודי לוב, שוק עבדים, שורה וסאיט, שושנה דואר, שושניק קורגיניאן, שושלת מוחמד עלי, שושלת נמאניץ', שושלת רדואן, שושלת טולון, שושלת בגרטיוני, שולטוואדקרט, שוחור (לבנון), שוד ימי, שודדי ים ברברים, שודדי ים יהודים, שוכר כחיל השני, שוכרי אל-קוותלי, שכם, שכונת מחלול, שכונת הבוכרים, שכונת הגורג'ים, שימלאו סילבאניי, שימג, שיפוד כהוצאה להורג, שיראז, שירת הבקשות, שירת הגורל (יוהנס ברהמס), שירי מלחמת העולם הראשונה, שירי ציון, שיש אלגין, שיחות פריז, שיבניק, שיגעון הצבעונים, שיכון דן, שייח', שייח' אל-אסלאם, שייח' בראק, שייח'ות כווית, ת'ולות', תמאם סלאם, תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה, תאגיד, תאו מים, תאופיק א-סווידי, תאופיק אל-חכים, תאופיק אבו אל-הודא, תאופיק כנעאן, תאופיל דלקאסה, תאוקרטיה, תאובלד פון בתמן-הולווג, תאודרוס השני, קיסר אתיופיה, תאודור תאודורוב, תאודור ויגאנד, תם אבן יחיא, תנ"ך פרארה, תנועת הלאומיים הערבים, תעשיית הטקסטיל היהודית בצפת של המאה ה-16, תעלת מלטה, תעלת מים, תעלת דנובה–הים השחור, תעלת הוולגה-דון, תעופת בעלי חיים, תפיסת הביטחון של ישראל, תפילת המחרוזת, תקנת הציבור, תקנות קנדיאה, תקופת מגדל דוד, תקופת בין המלכים, תקופת השפל האתיופית, תקופת הגיבוש האתיופית, תקי א-דין א-נבהאני, תראקיה, תראקיה המערבית, תראקיה המזרחית, תראקיה הצפונית, תראבין, תרנגול הודו, תרבוש, תשובת הקוזקים הזאפורוז'יאנים, תל אביב הקטנה, תל אביב-יפו, תל נגילה, תל עזזיאת, תל עין הבשור, תל צפית, תל תנינים, תל חלף, תל חליף, תל חי, תל באר שבע, תל בית שמש, תל גמה, תל גזר, תלמסאן, תלפית (נפת שכם), תליין, תזמורת צבאית, תחנת הרכבת אשקלון, תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום, תחנת הרכבת נחל שורק, תחנת הרכבת סמח (צמח), תחנת הרכבת עפולה, תחנת הרכבת בית שאן, תחנת הרכבת בית שאן (הישנה), תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע, תחנת הרכבת יבנה – מזרח, תחבורה ציבורית באשדוד, תבאי, תבוכ, תגליות פורטוגזיות, תה ריזה, תומאס אדוארד לורנס, תומאס קוקרן, תומאס טאו, תומאס הודג'קין, תומאס וולזי, תומאס ויילי, תוארי אצולה, תוארי אצולה אתיופיים, תוניס, תוניס (פירושונים), תוניסיה, תוניסיה בימי הביניים, תוניסיה הצרפתית, תוצאות מלחמת העולם הראשונה, תור (עוף), תור הזהב של ספרד, תור הזהב של האסלאם, תור הזהב של הפיראטים, תורבה אל-באי, תותח קרופ 75, תולדות ביתא ישראל, תולדות ביתא ישראל: 1270–1529, תולדות האסלאם בארץ ישראל, תולדות הדפוס העברי, תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים, תוכנית מקלין, תוכנית בזל, תוכנית הולידיי, תכנון ובנייה בישראל, תימן, תימני כנרת, תיאטרון, תיאטרון צלליות, תיאטרון בובות, תיקוף, תייסיר ח'לף, תיירות באלבניה, למנוס, לאפאפה, לאקוניה, לאריסה (עיר), לאלה מוסטפא פאשה, לאזים, לאזיסטן, לאגוואט, לאדינו, לאה ברלין, לאומיות, לאונרדו לורדאן, לאופולד גרינברג, לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, לאיוש הראשון, מלך הונגריה, לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה, לנדאווה, לסקרינה בובולינה, לסקובאץ, לסלו החמישי, מלך הונגריה, לסבוס, לפקושה, לצ'ה, לקרדה, לקיאנובה, לרוס, לשכארי, לזר פוליאקוב, לזר חרבליאנוביץ', לחם ומלח, לבנט, לבנון, לבנון בתקופת הקאימקאמיות, לבנון בתקופה העות'מאנית, לבנון הגדולה, לבנונים, לבוש מסורתי ביישוב הישן, לביב חוסיין אבו רוכן, לג'ון, לה ליברטה, לה גולט, להרוג טורקי ולנוח, להט"ב והדת הבהאית, לואי מארי דה קאפארלי, לואי ג'ין בולס, לואי-פרנסואה קסאס, לואיס וולאס, לואיז בראיינט, לואיזה, נסיכת סבויה, לואיג'י מאייר, לום (בולגריה), לוסיאן שיוטו, לוצ'נץ, לוקמס, לורן ד'ארבייה, לורנס אוליפנט, לורנצו ברנרדו, לורד ביירון, לוח גזר, לוח התקופות בארץ ישראל, לוחמה ימית, לוחמה ימית במלחמת העולם הראשונה, לוב, לוב האיטלקית, לובאן א-שרקיה, לובאצ'וב, לובץ', לובץ' (מחוז), לודברג, לודוויג וילהלם, מרקיז באדן-באדן, לוויצה, לוי בן חביב, לוי בן יצחק ירושלמי, לוין אוגוסט פון בניגסן, לימסול, ליאו אפריקנוס, ליאון קמחי, ליאון קסטרו, לינדוס, ליפסי, ליקו אמאר, לירה (מטבע), לירה לבנונית, לירה טורקית, ליגת העל הטורקית בכדורגל, ליוואן, ליילה מורן, ט"ז בחשוון, טמאשי, טמאי א-זהיירה, טמפלרים (תנועה), טמפה (יוון), טמרין (סרביה), טאמאש נאדאשדי, טאראס בולבה, טאראס בולבה (סרט, 1962), טאראס בולבה (סרט, 2009), טאלטוש, טאב (עיירה), טאבה, טאהא אל-האשמי, טאהר אל-חוסייני, טאיף, טאיק, טנזימאט, טקס השקת אונייה, טקין ארבורון, טקירדא, טרמולי, טראווניק, טרנסילבניה, טרנופול, טרסוס, טרטוס, טרב עבד אלהאדי, טרבל (עיירה), טרבזון, טרגובישטה (מחוז), טרגובישטה (רומניה), טרגובישטה (בולגריה), טרור אסלאמי, טרוויזיו, טרויאן, טריפולי (לוב), טריפוליטניה האיטלקית, טריפוליטניה העות'מאנית, טריקלה, טריומווירט, טלאל, מלך ירדן, טלעת פאשה, טטרים, טטה (הונגריה), טטובו, טטוון, טטייב, טחנת הנזירים, טבח סימל, טבח סינג'אר, טבח קנדיה, טבח הלטינים, טבח כיוס, טביליסי, טומאסו מוצ'ניגו, טומשפול, טונג'לי, טופולצ'אני, טוקט, טורנאליה, טורפדו, טורקמנים בעיראק, טורקמניסטן, טורקים (עם), טורקים מסחתים, טורקים ישראלים, טורקית עות'מאנית, טורקיה, טורקיה במשחקים האולימפיים, טורקיה במלחמת העולם השנייה, טורבן, טורה (פירושונים), טורהאן הדיג'ה סולטאן, טולנה, טולצ'ה, טולצ'ה (מחוז), טוטראקן, טוזלה, טוביה הלוי, טוביה כהן, טודור איבנצ'וב, טודור קנטארג'ייב, טודור בורמוב, טודור ולדימירסקו, טוופיק פיקרט, טימאר, טימור לנג, טימולאון ואסוס, טימיש (מחוז), טימישוארה, טירנה, טירת ליובליאנה, טירת ברנשטיין, טירת גבל, טירת וישגראד, טיטל, טיגינה, טיהור אתני, טייבה, ז'אן מרקוס, ז'אן קלווין, ז'אן זואלארט, ז'אן דה תבנו, ז'אן-אטיין ליוטאר, ז'אן-בטיסט אניבאל אובר דה בייה, ז'אן-בטיסט קלבר, ז'אק אסיאו, ז'אק הלברונר, ז'אבאלי, ז'פצ'ה, ז'שוב, ז'וראבנו, ז'יל קמבון, ז'יטבה, ז'יבויין מישיץ', ז'יגמונד באטורי, ז'ידאצ'וב, זמון, זמושץ', זאקאן, זאלאגרסג, זאלוז'צה, זאב אשור, זאב ז'בוטינסקי, זאב ברנדה, זאב וולפנזון, זאבל יסאיאן, זאוגמה, זאוואתא, זאוויה, זאכי אלחדיף, זניצה, זקינתוס, זרקא (מחוז), זלמן מייזל, זלאטוגרד, זבורניק, זביד, זגורי (יוון), זואבים, זוגדידי, זוגו הראשון, מלך אלבניה, זוכי פרס נובל לפי מדינה, זכרונות ארץ ישראל, זכריא תאמר, זכות הקיום, זכות הכיבוש, זכות היסטורית, זכויות להט"ב באלבניה, זכויות להט"ב באירופה, זכויות להט"ב בסומלילנד, זכויות להט"ב בקפריסין, זכויות להט"ב בקרואטיה, זכויות להט"ב בקוסובו, זכויות להט"ב בטורקיה, זכויות להט"ב בבולגריה, זכויות האישה, זכויות יוצרים, זיא גקאלפ, זיארה, זירת מזרח אסיה והאוקיינוס השקט במלחמת העולם הראשונה, זיתא, זיתא ג'מעין, זיטה, נסיכת בורבון-פארמה, זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין, זיגמונט השלישי, מלך פולין ושוודיה, זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, זיכרונות נעים ביי, ח'אן יונס, ח'ראג', ח'רבת אל-מוטלה (ג'נין), ח'ליפה, ח'ליל רעד, ח'דיוות מצרים, ח'ירבת צ'רקס, חמאם, חמאם אל-באשה, חמאם גולצ'ילר, חמת גדר, חמזה ביי, חמדה נופך-מוזס, חמה (עיר), חמילניק, חאן (תואר), חאן מנולי, חאן א-לובאן, חאן זרעוניה, חאנות קרים, חאניה, חאסקובו (מחוז), חארמאנלי, חארכי, חנא מוויס, חנא נקארה, חננאל חאביף, חנניה חביב אזולאי, חנוך חסון (רב), חסן אבו אל-הודא, חסן טהסין, חסן בק, חצר בנימין בירושלים, חצי האי סלנטו, חצי האי קרים, חצי האי טאמאן, חציל, חציית ה-T, חקקי לב, חרם אנקונה, חרסוניסוס, חרתוויסי, חרב עות'מאן, חרבת בית זכריה, חרבתא אל-מצבאח, חריסטו סטויאנוב, חריסטו קאלפוב, חריסטו בוטב, חרילאוס טריקופיס, חלרתווה, חלב (עיר), חלוקת פולין, חלוקת האימפריה העות'מאנית, חלוקת העולם על פי האסלאם, חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית, חלים אבו רחמה, חליל אינאלג'יק, חליל ברקטאי, חליל כות, חליל-סלים ג'בארה, חטיבת התביעות, חזנות, חזקיה די סילוה, חזימה בנת א-שריף נאצר, חבר הלאומים, חברת עזרה של יהודי גרמניה, חברת הנפט העיראקית, חברת הרכבות הלאומית של הרפובליקה הטורקית, חברת הלבנט, חברון, חבשים, חבל טוקאי, חבל הבלקן, חביבאללה ח'אן, אמיר אפגניסטן, חג הגאולה, חג'אז, חגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל, חדר 40, חדשות מהארץ הקדושה, חדיקת אל-אח'באר, חדיג'ה סולטאן, חומס, חומת ירושלים העות'מאנית, חומות דוברובניק, חומות יפו, חומות ירושלים, חוסאן, חוסני א-זעים, חוסט, חוסיין רושדי פאשא, חוסיין בן עלי, חוסיין כאמל, סולטאן מצרים, חוף שביתת הנשק, חופש דת, חוק קאזואיסטי, חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, חוק בית הספר החקלאי מקוה ישראל, חוק המעמד האישי בעיראק, חוק הווילאייטים, חורן, חורשת אוסישקין, חורשיט אהמט פאשא, חורבת סמארה, חורבת תנור ועין תנור, חוש (עיר), חושניה, חוזת אלנפר, חוזה, חוזה סן סטפנו, חוזה פריז (1802), חוזה פריז (1815), חוזה פריז (1856), חוזה ברסט-ליטובסק, חוזה גאורגייבסק, חוזה הונקאר איסקלסי, חוות שפון, חוות חקלאיות בארץ ישראל, חוות הדעת בעניין בתי הספר של המיעוט באלבניה, חכם, חכם באשי, חיפה, חיפה בתקופה העות'מאנית, חישוב תעריף הדואר על בסיס מרחק, חיל אוויר, חיל פרשים, חיל המשלוח המצרי, חיל המשלוח המצרי (1916), חיל המשלוח הגרמני לקווקז, חיל האוויר האוסטרו-הונגרי, חיל האוויר הטורקי, חיל הספר העבר-ירדני, חיל הים הברזילאי, חילוניות באסלאם, חיזמה, חיי איסמעיל פריק פשה, חייא פונטרימולי, חיים מאיר מזרחי, חיים מנחם בכר, חיים משה אלישר, חיים משה סלור, חיים משה הכהן, חיים מודעי, חיים אמזלאג, חיים אלפאנדרי השני, חיים אלפאנדרי הזקן, חיים אלגאזי, חיים אברבאיה, חיים אברהם גאגין, חיים אבולעפיה (השני), חיים אהרן פרחי, חיים נחום אפנדי, חיים פרחי, חיים פלאג'י, חיים קלמי, חיים קורח, חיים שאול הכהן דוויק, חיים שבילי, חיים שונשול, חיים זלמן דימיטרובסקי, חיים חזן (הראשון), חיים חג'בי, חיים בן עטר, חיים בן יאיר, חיים בנבנישתי, חיים בנימין פונטרימולי, חיים בז'רנו, חיים ביז'ה, חיים הררי (מחנך), חיים ולירו, חיים ויצמן, חיים ויטאל, חיים יששכר אבולעפיה, חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי, חיים יהודה אליעזר, חיים יהודה אברהם, חיים יוסף דוד אזולאי, חיידר עלי, בן ציון גיני, בן-ציון מוסינזון, בן-ציון בחבוט, באנאט טמשוואר, באנסקה שטיאווניצה, באנות סוורין, באניה לוקה, באץ', באצ'קה פאלאנקה, באצ'קה טופולה, באצ'קו פטרובו סלו, באצ'קי פטרובאץ, באקה א-שרקייה, באר (אוקראינה), באר משאבים, באר שבע, באר שבע בתקופה העות'מאנית, בארץ' (הונגריה), בארי אנסוורת', באשי-בוזוק, באלאט, באזאר, באב, באב אל-חארה, באבא נובק, באבה ונגה, באבור, באבכ ח'ראמדין, באביזם, באימוק, באיזיט, באיזיט הראשון, באיזיט השני, באיה, בנסקו, בנק אנגלו-פלשתינה, בנק ישראל, בנג'מין דיזראלי, בנגאזי, בנדיגאמוס, בני ישראל (הודו), בנימין אלעזרי-וולקני, בנימין אבניאל, בנימין פונטרימולי, בנימין זאב מארטה, בנימין זאב קדר, בנימין זאב הרצל, בנימין הלוי (מקובל), בנימין כהנא, בנימין יחזקאל יהודה, בניין מגדל השעון (ירושלים), בניין סנסור, בניין הסיטי, בניין הזואולוגיה, בסאראב הזקן לאיוטה, בענה, בעקובה, בעלבכ, בצ'יי, בצרה (מחוז), בצרה (עיראק), בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות, בק, בקאשמגייר, בקאו, בקשצ'בה, בקלווה, בקטשיה, בר (מונטנגרו), בר מצרא, בר'דתי, בראן (מונטנגרו), בראשוב, בראט, בראגה (משקה), ברנקייה, ברנרד פרייברג, ברון פרייברג הראשון, ברנרד לואיס, ברנרדינו אמיקו, ברניסלב נושיץ', ברעשית, ברצ'קו, ברקוביצה, ברתולומאו גראדניגו, ברטוצ'ו ואליירו, ברטיסלאבה, ברזילי יעבץ, ברברוסה, ברבריה, ברגובו, ברוך אנג'יל, ברוך עוזיאל, ברוך פפירמייסטר, ברוך קאלומיטי, בריצ'ן, בריר, ברית סעדאבאד, ברית שלושת הקיסרים, ברית שלושת הלאומים, ברית שבטי תנוח', בריכת הסולטן, בריכות שלמה, בשארה אל-ח'ורי, בשיקטש, בשיקטש (רובע), בת שבע יוניס גוטמן, בת גלים, בתומי, בתומי (פירושונים), בתי מונקאטש, בתי ספר אליאנס בטורקיה, בתי קברות יהודיים באיסטנבול, בתי המשפט בישראל, בתי המיליונרים, בתי הכנסת הספרדיים, בלמזויווארוש, בלעין, בלצ'יק, בלקניזציה, בלשדיארמט, בלגרד, בלגואבגרד, בלגואבגרד (מחוז), בלד א-שייח', בלה צרקווה, בלה הרביעי, מלך הונגריה, בלוגראדצ'יק, בטמן (נהר), בזדאן, בבדאג, בגדאד, בגדאד (פירושונים), בדל אי אסכרי, בדואים, בדואים בישראל, בדיה גולאני, בומין ח'אן, בונהאד, בוסניאקים, בוסניאקים בארץ ישראל, בוסניה (אזור), בוסניה והרצגובינה, בוספורוס, בופור, בוצ'אץ', בוקרשט, בוקובינה, בורסה (עיר), בורקס, בורג' חמוד, בורג'ומי, בורגס, בורגס (מחוז), בוריס שץ, בוריס שטייפון, בול הכנסה, בולגרים (עם סלאבי), בולגריה, בולגריה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, בולגריה במלחמת העולם הראשונה, בולי המנדט שלא הונפקו, בולי הטוגרה, בוליארובו, בוטרוס אבו מנה, בוטרינט, בוטבגרד, בוזלודז'ה, בוזג'אאדה, בוג'אק, בוגדאן פילוב, בוגדאן הראשון, בוגוינו, בודרום, בוהמיה, בכר סדקי, בכור יצחק נאבארו, בכור יוסף בנבנישתי, ביאלה (בולגריה), ביאלה סלאטינה, בינגל, ביצ'קה, ביצ'ווינתה, ביר אל-עזב, ביר אל-באשא, בירקירקארה, בירגו, ביריה (אוניית מעפילים), בית מעון, בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי, בית אמידים, בית אסטרהאזי, בית אוברנוביץ', בית איכסא, בית נורטון, בית סעוד, בית ענאן, בית עור א-תחתא, בית פגי, בית קאראג'ורג'ביץ', בית קפה, בית רומנו (חברון), בית שומאכר, בית לאהיא, בית לאומי לעם היהודי, בית לחם, בית לחם הגלילית, בית זנדל, בית חולים נצרת, בית ג'מאל, בית גוברין (עיר קדומה), בית דראס, בית דג'אן, בית דין רבני, בית דין שרעי (ישראל), בית המלוכה העיראקי, בית הנכות בצלאל, בית הספר טביתא, בית הספר יק"א פיק"א, בית הסראייה (נצרת), בית הסראייה (טבריה), בית הסראייה (באר שבע), בית הסוהר שטה, בית העם הטמפלרי (ירושלים), בית העלמין היהודי ביאשי, בית העלמין היהודי העתיק בסלוניקי, בית העלמין היהודי-ספרדי באולוס, בית הפקידות, בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת, בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה, בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע, בית הקברות היהודי בלום, בית הקברות היהודי בדופניצה, בית הקברות היהודי בוורינג, בית הקברות היהודי הישן בסרייבו, בית התמחוי של האסקי סולטאן, בית החולים סן ונסן דה פול, בית החולים לילדים מריאנשטיפט, בית החולים האנגלי ביפו, בית החולים האיטלקי (ירושלים), בית החולים הדסה בבאר שבע, בית הבסבורג, בית הדואר האוסטרי, בית הכנסת מאיור (בורסה), בית הכנסת אנקרה, בית הכנסת אגודת צעירי פרס, בית הכנסת אוהל דוד, בית הכנסת אוהל יעקב, בית הכנסת עץ חיים (כרתים), בית הכנסת צלאת בן שאיף, בית הכנסת קהל מונסטיר בסלוניקי, בית הכנסת קהל אוחריד (איסטנבול), בית הכנסת קהל ימבול (איסטנבול), בית הכנסת שער השמים (קהיר), בית הכנסת של קסג, בית הכנסת חסד לאברהם, בית הכנסת בגוצה דלצ'ב, בית הכנסת בדובריץ', בית הכנסת בית אברהם (איסטנבול), בית הכנסת בית ניסים (איסטנבול), בית הכנסת הקראי בקהיר, בית הכנסת הטורקי בווינה, בית הכנסת החורבה, בית הכנסת החייל (סבסטופול), בית הכנסת הגדול (ראשון לציון), בית הכנסת הגדול באדירנה, בית הילדים ציון-בלומנטל, בית וזן, בית יהודיוף-חפץ, ביתא ישראל, ביתא ישראל (מינוח), ביתין, ביתיניה, בילי מלמן, ביטליס (נפה), ביטולה, ביזנטיון, ביחאץ', ביבולאר, ביי, בייאואולו, ביירות, ביילינה, ג'מאל א-דין אל-אפגאני, ג'מאל גירסל, ג'מלה, ג'מיל מרדם, ג'מיל אל-מדפעי, ג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני, ג'נין, ג'סר א-שורור, ג'רש, ג'רבה, ג'רג' סקיי, ג'רולאמו קסאר, ג'לאל א-דין רומי, ג'לקמוס, ג'לל באייר, ג'לג'יליא, ג'חנון, ג'בע (נפת אל-קודס), ג'דה, ג'ו זאווינול, ג'ון סמית', ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט, ג'ון פישר, ג'ון ראסל, רוזן ראסל הראשון, ג'ון טיילר, ג'ון ווד (מושל אילינוי), ג'ומליקיזיק, ג'ואל פוינסט, ג'ורג' אנטוניוס, ג'ורג' פרקינס מארש, ג'ורג' קנינג, ג'ורג' גאולר, ג'ורג' המילטון-גורדון, ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, ג'ורג'ו בסטה, ג'ורג'י זידאן, ג'וריש, ג'וזף שוסטר, ג'וזפה אוטולנגי, ג'ובאני מריטי, ג'ובאני מוצ'ניגו, ג'ובאני אנדראה קליגרי, ג'ובאני פזארו, ג'ובאני ג'וליטי, ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן, ג'וואט ריפאט אטילהאן, ג'וינט, ג'ימזו, ג'ינסאפוט, ג'ינגואיזם, ג'יפתליק (אזור), ג'ירוקסטרה, ג'ירולמו פריולי, ג'ית, ג'יזרה, ג'יהאדיזם, ג'יוס, ג'יימס לונגסטריט, ג'יימס ברוס, ג'יימס ישראל, ג'ייהאן (עיר), גן אלנבי (חיפה), גן סופיה, גן העצמאות (תל אביב), גן השושנים, גן הזיכרון כפר סבא, גן יאשיה, גמאל עבד אל נאצר, גאראבד קריקוריאן, גאלי (מחוז), גאבלה, גאבור באטורי, גאבור בתלן, גאורג, נסיך הסן-דרמשטאדט, גאורגה שטפאן, שליט מולדובה, גאורגי מיחוב דימיטרוב, גאורגי סטראנסקי, גאורגי קולישב, גאורגי קיוסאיבנוב, גאורגי השמיני, מלך גאורגיה, גאורגי וולקוביץ', גאורגים באיראן, גאורגיה, גאורגיוס הראשון, מלך היוונים, גאורגיוס יאקובידיס, גאורגיוס, נסיך יוון ודנמרק, גאולה (חברה), גם הוא באצילים, גם הוא באצילים (שטראוס), גנג'ה, גני הבסל, גץ פון ברליכינגן, גצל זליקוביץ, גקצ'אדה, גרמניה, גראנה, גראץ, גראדסקו, גרנט ג'וזף וולסלי, גרשון יצחק קרישבסקי, גרגוריוס השישה עשר, גרגוריוס החמישה עשר, גרדשניצה, גרו גרא, גרוסולובה, גרוש, גרוש (מטבע אירופי), גרוש (פירושונים), גריגור נאצ'וביץ', גריגורי אורלוב, גריגורי גוליצין, גריגוריוס החמישי, פטריארך קונסטנטינופול, גשר מהמט פשה סוקולוביץ', גשר אלנבי, גשר נחל שקמה, גשר עד הלום, גשר פתיה סולטאן מהמט, גשר שרונה, גשר שייח' חוסיין, גשר בנות יעקב, גשר גלאטה, גשר המלך קרול הראשון, גשר האבן, גשר הרכבת מעל נחל פטיש, גשר הרכבת אל חמה, גשר הרכבת הטורקי על נחל תבור, גשר הרכבת הטורקי על נחל יששכר, גשר הידידות ג'יורג'יו-רוסה, גשר יבשתי, גלאוודיוס, קיסר אתיופיה, גלקסידי, גלריית דגלי מדינות עבר, גלריית דגלי אירופה, גלה (כפר), גלות בארץ, גלות הצ'רקסים, גלויות האחים אליהו, גליפולי (סרט), גטו הברון הירש, גזה גארדוני, גזיאנטפ, גזירת הים, גזירת היתומים, גזירות קנ"א, גזירות הלבוש באימפריה העות'מאנית, גבן (סיירת מערכה, 1911), גבעת ספירי, גבעת קוזלובסקי, גבעת המורה, גבעת השלושה, גבעת התיתורה, גבעתיים, גברובו, גברובו (מחוז), גבריאל אלמושנינו, גבריאל שבתי, גבריל קצרוב, גברילו פרינציפ, גבל, גבגליה, גבול אזרבייג'ן–ארמניה, גבול אזרבייג'ן–איראן, גבול איראן–ארמניה, גבול איראן–עיראק, גבול איחוד האמירויות הערביות–עומאן, גבול סוריה–עיראק, גבול עיראק–ערב הסעודית, גבול לבנון–סוריה, גבול טורקיה–סוריה, גבול כווית–ערב הסעודית, גבול כווית–עיראק, גבול ירדן–סוריה, גבול ירדן–ערב הסעודית, גבול ירדן–עיראק, גבול ירדן–ישראל, גבול ישראל–מצרים, גבול ישראל–סוריה, גבול ישראל–לבנון, גבולות מדינת ישראל, גגאוזים, גגרה, גד פרומקין, גדעון שוחט, גדעון ביגר, גדר הצפון, גדלה, גדליה חיון, גדות, גדוד נהגי הפרדות, גוניו, גוסטב באוארנפיינד, גוסטב השלישי, מלך שוודיה, גוסטיבר, גוצה דלצ'ב (עיר), גור, גורנה אוריאחוביצה, גורקוז דאות, גורי, גורי (עיר), גוריה, גוש התיישבות, גולנוש סולטאן, גוזו, גוג'ראט, גיא אוני (סרט), גיאורגי מזניאשווילי, גירוס, גירוש ספרד, גירוש תל אביב, גירוש האינטלקטואלים הארמנים, גירוש ויציאת יהודים, גירוש יהודי מדינת האפיפיור, גילברט קלייטון, גילדה, גיגן, גיומרי, גיום פוסטל, גיורא זייד, ד'ו אלפקאר, ד'ימי, דן השני, שליט ולאכיה, דמשק, דמוגרפיה של תוניסיה, דמוגרפיה של יוון, דמיאט, דמיטרי מיליוטין, דמיטרי סניאבין, דאר אל-מוואקיט, דארפור, דאחיה, דאהר אל-עומר, דאון, דנקל, דנובה, דניאל אישטרושה, דניאל ציון, דניאל דה פונסקה, דניאל הלוי, דניאל הכהן נהר, דניאל ורוז'אן, דניזלי, דספוט, דספוטט מוראה, דסק, דפתרדאר, דפוס אחדות, דפוס צוקרמן, דקוק, דרך מעלה אדומים, דרך שלמה, דרך שופט בירושלים, דרך הבשמים, דרמה (עיר), דרמה היסטורית, דראגן צאנקוב, דראגור (נהר), דראגוט, דרנה, דרז'ניה, דרבנט, דרגומן, דרגוטין דימטרייביץ', דרדנלים, דרדנוט (סוג אונייה), דרום קיפצ'קיה, דרור זאבי, דרוזים בישראל, דרוונטה, דרכי לימוד התלמוד, דת במצרים, דת בסוריה, דת בישראל, דז'ורין, דב הוז, דבר המלך במועצה, דברצן, דבש בישראל, דבורה בן-יהודה, דגם ירושלים של סטפן אילש, דגל אלבניה, דגל רומניה, דגל תוניסיה, דגל טורקיה, דגל המרד הערבי, דגל האימפריה העות'מאנית, דגל ירדן, דגל יוון, דה יורה, דון יוסף נשיא, דומניקו קונטאריני השני, דומבובאר, דומוקוס, דונאויווארוש, דונם, דונפלדוואר, דונר קבב, דונדורמה (גלידה טורקית), דונה גרציה נשיא, דוני מיכוליאץ, דוסיתאוס השני, דופניצה, דוקטרינת המולדת הכחולה, דולמה, דולובו, דוברובניק, דוברי בוז'ילוב, דובריץ' (מחוז), דובוי, דוד מויאל, דוד אמאדו, דוד אסאו, דוד אלעזר, דוד אבולעפיה, דוד אוהנסיאן, דוד איילון, דוד עמוס, דוד פארדו, דוד פלורנטין, דוד פיפאנו, דוד קונפורטי, דוד קורן (פוליטיקאי), דוד ששון, דוד זהבי, דוד חי אדרעי, דוד חיים שמואל חסאן, דוד בן סלימאן צמח, דוד בן-גוריון, דוד באזוב, דוד בכור, דוד גורמישווילי, דוד די רוסי, דוד העשירי, מלך כארתלי, דוד הראשון, מלך קאחתי, דוד הראובני, דוד הלפרין, דוד הכהן (רד"ך), דוד ועקנין, דוד ורוזה מזרחי, דווניה, דוושירמה, דוויצ'ון באלי, דווית השני, קיסר אתיופיה, דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד, דוכסות שטיריה, דוכסות בוקובינה, דויראן, דויטשה פלשתינה בנק, דימיטר סטאנצ'וב, דימיטר פרוטיץ', דימיטר פטקוב, דימיטר טונצ'ב, דימיטר גרקוב, דימיטר גשוב, דימיטרי בראמכי, דימיטריה קנטמיר, דימיטריוס איפסילנטי, דיאנה אבגר, דיאב עובייד, דינקה, דינר סרבי, דיני מקרקעין (הרשות הפלסטינית), דיפלומטיה, דיר א-זור, דיר אל-קאסי, דיר איוב, דיר ע'זאלה, דירקטורט (צרפת), דירי המפציצים הבריטיים ליד מושב ברוש, דידימוטיכו, דיושג'ר, דיולה (עיירה), דיי, דייגו ד'אגילר, דייוויד פראגות', דייוויד לויד ג'ורג', דייוויד ברואר (שופט), ה' בניסן, ה'רל"ג, ה'תמ"ו, ה'תע"ה, ה'תקמ"ו, ה'תקנ"ט, ה'תר"ף, ה'תרע"ט, ה'תרע"ז, ה'תרע"ח, ה'תרל"ח, הממלכה המשולשת, הממלכה הערבית של סוריה, המאה ה-13, המאה ה-14, המאה ה-15, המאה ה-16, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה המפוארת - קסם (סדרת טלוויזיה), המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון, המנדט הבריטי, המנון רומניה, המנון הונגריה, המסע הצבאי של לאלה מוסטפא פאשה בקווקז, המסגד המרכזי על שם סבנג'י, המסגד הגדול בעזה, המסגד הגדול בבאר שבע, המסגד הכחול (תבריז), המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה, המערך החברתי הצ'רקסי, המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה, המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה, המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה, המערכה בפרס במלחמת העולם הראשונה, המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם הראשונה, המערכה בקווקז במלחמת העולם הראשונה, המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הנצ'אק, המפלגה הקומוניסטית של יוון, המצור על עדן, המצור על עכו (1799), המצור על עכו (1831–1832), המצור על בלגרד (1456), המצור על וינה (1529), המצור על כות, המצור הגדול על מלטה, המרת דת, המרד האלבני (1910), המרד הסורי הגדול, המרד הערבי, המרד הדרוזי בחורן, המרד הכורדי בעיראק (1961–1970), המרד היעקוביטי של 1719, המרדף אחר גבן וברסלאו, המרכז הרפואי שמיר, המרכז הרפואי זיו, המרכז הבהאי העולמי, המרכזים ההיסטוריים של בראט ושל ג'ירוקסטרה, המשפט בישראל, המשפט העות'מאני, המשרד למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן (קרואטיה), המשבר הפיננסי של 1873, המשולש (ירושלים), המתחם הצרפתי בירושלים, המתחם הישועי חסוס נסרנו דה אטוטונילקו, המלאכים הטובים של טבענו, המלחמה הממלוכית-עות'מאנית, המלחמה המצרית-עות'מאנית הראשונה, המלחמה המצרית-עות'מאנית השנייה, המלחמה המהדית, המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית, המלחמה האנגלו-רוסית (1807–1812), המלחמה האנגלו–עיראקית, המלחמה הארוכה (1593–1606), המלחמה האיטלקית 1521–1526, המלחמה האיטלקית 1542–1546, המלחמה האיטלקית 1551–1559, המלחמה האיטלקית–עות'מאנית, המלחמה העות'מאנית-פולנית (1683–1699), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1568–1570), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1676–1681), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1686–1700), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1710–1711), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1735–1739), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829), המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), המלחמה הצפונית הגדולה, המלחמה הקרואטית-בוסנית, המלחמה הרוסית-צ'רקסית, המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1663–1664), המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718), המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1788–1791), המלחמה הווהאבית-עות'מאנית, המלחמה הכרתית, המלחמה היוונית-עות'מאנית (1897), המלחמות האיטלקיות, המלחמות הנפוליאוניות, המלחמות העות'מאניות באירופה, המלחמות העות'מאניות-רוסיות, המלחמות העות'מאניות–פרסיות, המטרופוליט נאופיט מווידין, המטבח של ערביי ארץ ישראל, המטבח הספרדי, המטבח העיראקי, המטבח הפולני, המטבח הלבנוני, המטבח הטורקי, המטבח הים-תיכוני, המטבח הישראלי, המטבח היהודי ספרדי, המטה הגדול, המזרח התיכון, המחתרת הציונית בעיראק, המגויסים האשורים, המדרגות הטורקיות (סיציליה), המדינה האסלאמית, המדינות הצלבניות, המהפכה הסרבית, המהפכה הצרפתית, המהפכה החוקתית בפרס, המהומות בהר הבית, המועצה האימפריאלית (האימפריה העות'מאנית), המועדון היהודי להתעמלות, קונסטנטינופול, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, המושבה הגרמנית (חיפה), המוזיאון למאבק המקדוני, המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ, המוזיאון לרצח העם הארמני, המוזיאון לתולדות תעשיית השמן, המוזיאון הארכאולוגי של אדנה, המוזיאון הארכאולוגי של רודוס, המוזיאון הלאומי של חלב, המוזיאון הלאומי של דמשק, המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול, המכללה האוונגלית בפרשוב, המישור הפאנוני, המיתוס של עשרת השבטים האבודים, האמפיתיאטרון באל ג'ם, האמונה הבוגומילית, האם תרזה, האנם, האנציקלופדיה של האסלאם, האנציקלופדיה הקתולית, האנשת מדינות, האנדאן סולטאן, האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, האספה הכללית של האימפריה העות'מאנית, האסקי סולטאן, האסכולה החנפית, האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים, האקרופוליס באתונה, האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן, האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו, האר"י, הארמנים הסמויים, הארמייה הראשונה (האימפריה העות'מאנית), הארמייה השמינית (האימפריה העות'מאנית), הארמייה השנייה (האימפריה העות'מאנית), הארמייה השלישית (האימפריה העות'מאנית), הארמייה השביעית (האימפריה העות'מאנית), הארמייה התשיעית (האימפריה העות'מאנית), הארמייה התשיעית (האימפריה הגרמנית), הארגון המהפכני הפנים-מקדוני, האריה השואג (תצלום), האשם אל-אתאסי, האלף השני, האלימה סולטאן, האחדות, האחים פרנקל, האב פרוספר, האג'י גיראי הראשון, האגודות המוסלמיות-נוצריות, האגיה סופיה (סלוניקי), האוניברסיטה האמריקאית בביירות, האורקסטרה של ראשון, האכסניה האוסטרית, האימאם שאמיל, האימפריה של ניקאה, האימפריה של טרפזונטס, האימפריה המוסלמית, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה, האימפריה האיטלקית, האימפריה הספרדית, האימפריה הספווית, האימפריה העוסמאנית, האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה, האימפריה העות'ומאנית, האימפריה הקולוניאלית הצרפתית, האימפריה הרומית, האימפריה הרומית המערבית, האימפריה הרוסית, האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה, האימפריה הטורקית, האימפריה הבריטית, האימפריה הבולגרית, האימפריה הבולגרית השנייה, האימפריה הביזנטית, האינקוויזיציה הספרדית, האיש מזהב, האיגוד הבין-לאומי לחוקרי ג'נוסייד, האיים הסרוניים, האיים הקיקלאדיים, האיים הדודקאנסיים, האיים היוניים, הנמל הגדול, הנס פון פליסן, הנסיך אויגן מסבויה, הנסיכויות הרומניות המאוחדות, הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה, הנרי מקמהון, הנרי מורגנטאו, הנרי מורגנטאו (האב), הנרי מורגנטאו (הבן), הנרי פולר וילסון, הנרי קליי, הנרי שובל, הנרי טמפל, הוויקונט השלישי מפלמרסטון, הנרי גרין, הנרי הרביעי, מלך אנגליה, הנרי השמיני, מלך אנגליה, הנגב, הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו, הספר הדרומי (הונגריה), הסראי הגדול, הסתערות הבריגדה הקלה, הסתדרות פועלי השומרון, הסטטוס קוו בהר הבית, הסגר (מלחמה), הסהר האדום, הסולטאן (סדרת טלוויזיה), הסולטנות הממלוכית, הסכמת פריז, הסכמי הים התיכון, הסכם מוסקבה (1921), הסכם אנדרוסובו, הסכם אקרמן, הסכם אלג'יר, הסכם אלכסנדרופול, הסכם אדריאנופול, הסכם איסטנבול (1590), הסכם נצוח פאשה, הסכם ניש, הסכם ניוקומב-פולה, הסכם סוור, הסכם סייקס–פיקו, הסכם פותי, הסכם קארס, הסכם קרלוביץ, הסכם קוצ'וק קאינרג'ה, הסכם שלום, הסכם שביתת הנשק של פוקשאן, הסכם שביתת הנשק בין רוסיה למעצמות המרכז, הסכם לונדון, הסכם לונדון (1827), הסכם לונדון (1840), הסכם לונדון (1913), הסכם לוזאן, הסכם זוהאב, הסכם באלטה לימאן, הסכם בתומי, הסכם בוקרשט (1812), הסכם בוקרשט (1886), הסכם בוקרשט (1913), הסכם בוקרשט (1918), הסכם גוליסטן, הסכם השלום בין ישראל למצרים, הסכם השלום הנצחי (1686), הסכם יאשי, הסכסוך הארמני-אזרי (1905–1906), הסכסוך הכורדי-עיראקי (1918–2003), הסכסוך הכורדי-טורקי, הסכסוך הישראלי-ערבי, הסיץ' הזפורוז'י, הערוך הקצר, העשור הראשון של המאה ה-15, העשור הראשון של המאה ה-19, העשור הראשון של המאה ה-20, העשור השני של המאה ה-16, העשור השני של המאה ה-17, העשור השני של המאה ה-18, העשור השני של המאה ה-19, העשור השני של המאה ה-20, העת החדשה, העליות בשנים 1700–1881, העלייה אל ההר, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העלייה השלישית, העות'מאנים, העותמנים, העימות הרוסי–צ'צ'ני, העיר העתיקה, העיר העתיקה (באר שבע), העיר העתיקה של צפת, העיר העתיקה של באקו, העיר התחתית, הפארק הלאומי הורטובאג', הפסקת האש של מודרוס, הפסה סולטאן, הפקעת קידושין, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון), הפריצה לכלא עכו, הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867, הפלישה העיראקית לכווית, הפלישות הטימוריות לגאורגיה, הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול, הפגנות ירוואן (1965), הפגזת עכו (1840), הפדרציה המהפכנית הארמנית, הפיתגוריון בסאמוס, הפיגוע בכנסיית סווטה נדליה, הצלב האדום, הצבא הערבי הסעודי, הצהרת בלפור, הצי האוסטרו-הונגרי, הצי הספרדי, הצי העות'מאני, הצי הרוסי הקיסרי, הצי הביזנטי, הצי היווני, הקסבה באלג'יר, הקרב על מולביץ, הקרב על נצרת, הקרב על קיבוץ גשר, הקרב על תל חי, הקרב על גבעות מע'אר, הקרב בנחל תרצה, הקטאר, הקהילה היהודית בסוצ'אבה, הקהילה היהודית הספרדית ברומניה, הקו הירוק, הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית, הקואופרציה במרחביה, הקונסוליה הספרדית בירושלים, הקונסוליה הצרפתית בירושלים, הקונסוליה הרוסית בירושלים, הקונסוליה הבריטית בירושלים, הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה, הקונצרט האירופי, הקונגרס הערבי הלאומי הראשון, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי התשיעי, הקונגרס הלאומי הסורי, הקורפוס ה-12 (בריטניה), הקורפוס ה-15 (האימפריה העות'מאנית), הקורפוס ה-16 (האימפריה העות'מאנית), הקורפוס השלישי (האימפריה העות'מאנית), הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, הר אתוס, הר אוטה, הר ציון, הר לובצ'ן, הר באבה, הר בוטב, הר התקווה, הר הלבנון, הר הזיתים (ספר), הר הבית, הרמטיציזם, הראנד נזריאנץ, הראשון לציון, הרנוש ארשגיאן, הרעלת בארות, הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הרפתקאות הברון מינכהאוזן, הרפורמות בחוקי הקרקעות באימפריה העות'מאנית 1858–1914, הרפובליקה של קרים, הרפובליקה של בתומי, הרפובליקה של ג'נובה, הרפובליקה של ונציה, הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אג'ריה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית, הרפובליקה הסובייטית העממית הבוכרית, הרפובליקה הראשונה של ארמניה, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, הרפובליקה ההלנית הראשונה, הרפובליקה ההונגרית הראשונה, הרצג נובי, הרקליון, הרבנות הראשית לישראל, הרברט פישר, הרברט הנרי אסקווית', הרומח הקדוש, הרובע הארמני, הרובע הנוצרי, הרובע היהודי, הרכבת הצבאית העות'מאנית, הרכבת הרומנית, הרכבת התחתית של סלוניקי, הרי סינג'אר, הרי הבלקן, הרייכסטאג של שפייר, השאלה המזרחית, השם של גאורגיה, השער הנשגב, השפעת גרמניה הנאצית על עיראק, השרפה באדירנה (1905), השלטון האוסטרו-הונגרי בבוסניה והרצגובינה, השלטון הישראלי ביהודה ושומרון, השלום העות'מאני, השלכות הנאציזם, השומר, השומרון, השושלת האפשארית, השושלת הסעדית, השושלת הצפארית, השושלת הטימורית, השושלת הבורג'ית, השושלת ההאשמית, השיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית, השייטת הבריטית בים הכספי, התמערבות, התאחדות הצופים של לבנון, התנועה הארמנית לשחרור לאומי, התנועה הלאומית הפלסטינית, התערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה, התערוכה העולמית של וינה (1873), התעת'מנות, התעופה במלחמת העולם הראשונה בסיני ובארץ ישראל, התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה, התקוממות הרצגובינה, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, התחייה הלאומית הבולגרית, התיישבות נתיני המעצמות בחיפה, הלן תומאס, הלמוט פון מולטקה הזקן, הלאומיות הלבנונית, הלני, קיסרית אתיופיה, הלס, הלל בן יעקב פרחי, הלל יפה, הלגיון הערבי, הלגיון הגאורגי (1914–1918), הליגה של פריזרן, הליגה הבלקנית, הליגה הבלקנית (ברית), הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות, הטבח באי קוס, הטבח בחברון (1517), הטורקמנים בארץ ישראל, הטורקים הצעירים, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הטיסות הראשונות לארץ ישראל, הטייסת הבווארית ה-304, הזארפן אהמט צ'לבי, הזירה המזרח תיכונית במלחמת העולם הראשונה, הזירה האירופית במלחמת העולם הראשונה, הח'ליפים לבית עבאס, החרות, החשמלית הנוסטלגית, החלוקה, החלוקה המנהלית של רפובליקת מולדובה, החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה, החברה לקניית אדמת יריחו, החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה, החינוך היהודי בבולגריה, החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני, הבאזאר בתבריז, הבנק העות'מאני, הבעל שם טוב, הברית המשולשת (1882), הברית הצרפתית-פולנית (1921), הברית הכפולה, הבריגדה הארצישראלית, הבזאר הישן (סקופיה), הבו לי חירות או הבו לי מוות!, הבונים החופשיים, הבולים הזמניים של מחוז מואב, הגן הארכאולוגי ירושלים, הגנים הבוטניים של סוחומי, הגניוס היהודי, הגשר הישן במוסטאר, הגליה, הגטו היהודי בוונציה, הגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל, הדרבי של קהיר, הדת הבהאית, הדליקה הגדולה בבוקרשט, הדגל הארמי, הדגל הפלסטיני, הדור האבוד, הדוכסות הגדולה של טוסקנה, הדיקטטורה המרכז-כספית, הדיוויזיה ה-28 (בריטניה), הדיוויזיה ה-53 (בריטניה), הדיוויזיה ה-54 (בריטניה), הדיוויזיה השישית "פונה" (צבא הודו הבריטית), ההסתדרות הציונית העולמית, ההסכמה הבלקנית, ההסכם האנגלו-מצרי (1936), ההסכם האנגלו-איראני, ההסכם האנגלו-עיראקי (1922), ההפיכה בסרביה (1903), ההשתנות, ההתפשטות הגרמנית מזרחה, ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן, ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה, ההיסטוריוגרפיה של נפילת האימפריה העות'מאנית, הונגריה, הונגריה העליונה, הונגריה העות'מאנית, הוספיטלרים, הוסר, הוסיאטין, הוצוליה, הורמוזד רסאם, הוראס מיינרד, הורם סולטאן, הורגוש, הוריישו קיצ'נר, הושה, הולוסי בהצ'ט, הולוקה, הוברט סלבטור, ארכידוכס אוסטריה, הוג'ס, הודמזוושרהיי, הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה, הוועד הכללי כנסת ישראל, הוועדה האירופאית לדנובה, הכנסיות המצוירות של מולדובה, הכנסייה האפוסטולית הארמנית, הכנסייה הארצישראלית, הכנסייה האשורית, הכנסייה האורתודוקסית של יוון, הכנסייה האורתודוקסית האתיופית, הכנסייה האורתודוקסית הרומנית, הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, הכנסייה האוונגלית הבינלאומית, הכנסייה הבוסנית, הכפרים עם הכנסיות המבוצרות בטרנסילבניה, הכרזת סנט פטרסבורג, הכרזת ירושלים כבירת ישראל, הכשרת הישוב, הכחשת רצח העם הארמני, הכחשת המציאות, הכורדים בטורקיה, הכותל המערבי, הכוחות המזוינים של טורקיה, הכיפה הירוקה, הכיכר המרכזית של קרקוב, הימנעות מגיוס, היא הופיעה כמו הרוח, היאבקות בשמן זית, הים האגאי, הים השחור (מחוז), היסטוריה, היסטוריה צבאית של אוסטרליה, היסטוריה צבאית של איטליה, היסטוריה צבאית של ניו זילנד, היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית, היסטוריה של ממלכת ירדן, היסטוריה של מצרים, היסטוריה של מקדוניה הצפונית, היסטוריה של מלטה, היסטוריה של מלזיה, היסטוריה של מדינת ישראל, היסטוריה של מונטנגרו, היסטוריה של מולדובה, היסטוריה של אסיה, היסטוריה של אפריקה, היסטוריה של אפגניסטן, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של אתונה, היסטוריה של אתיופיה, היסטוריה של אלג'יריה, היסטוריה של אלכסנדריה, היסטוריה של אזרבייג'ן, היסטוריה של אוסטריה, היסטוריה של אוקראינה, היסטוריה של אינדונזיה, היסטוריה של איראן, היסטוריה של אירופה, היסטוריה של סרביה, היסטוריה של סומליה, היסטוריה של סוריה, היסטוריה של סודאן, היסטוריה של סודאן: אסלאם ומהדיזם, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה של ערב הסעודית, היסטוריה של עיראק, היסטוריה של קפריסין, היסטוריה של קרואטיה, היסטוריה של קטר, היסטוריה של רפובליקה סרפסקה, היסטוריה של רומניה, היסטוריה של תל אביב, היסטוריה של תוניסיה, היסטוריה של תימן, היסטוריה של לבנון, היסטוריה של לוב, היסטוריה של ליטא, היסטוריה של טביליסי, היסטוריה של טורקמניסטן, היסטוריה של טורקיה, היסטוריה של חיפה, היסטוריה של באר שבע, היסטוריה של בוסניה והרצגובינה, היסטוריה של בוקרשט, היסטוריה של בולגריה, היסטוריה של גאורגיה, היסטוריה של המזרח התיכון, היסטוריה של המיסיון הנוצרי, היסטוריה של האימפריה העות'מאנית, היסטוריה של האימפריה הרומית הקדושה, היסטוריה של האיחוד האירופי, היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל, היסטוריה של הרפובליקה הטורקית, היסטוריה של השעונים, היסטוריה של התעופה, היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, היסטוריה של החלוקה המנהלית של רוסיה, היסטוריה של הונגריה, היסטוריה של היהדות הקראית, היסטוריה של היוונית, היסטוריה של כווית, היסטוריה של ירושלים, היסטוריה של יוון, היסטוריה חלופית, היפרגמיה, הירש גורדון, היריון כפוי, הילל מנוח, הידרה (אי), היהודים באימפריה העות'מאנית, היינריך אוגוסט מייסנר, היישוב, היישוב הישן, היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה, היישוב היהודי בעזה, היישוב היהודי בחברון, היידמקים, היידוננש, היידוק, היידוק ספליט, ואן (נפה), ואן (טורקיה), ואסוס מברובוניוטיס, ואסיף ג'והריה, ואסיל גבשווילי, ואץ, ואראז'דין, וארנה, וארנה (מחוז), ואשוואר, ואלפובו, ואלי, ואלי (תואר שלטוני), ואדי אל-סרע, ואדי סאליב, ואדי עארה, ואווילה, מיטרופוליט מונטנגרו, ונציה, וספרם, וסטמאנאאיאר, וסיל קולארוב, וסיל רדוסלאבוב, וסיל לבסקי, וסילה אלכסנדרי, וסילה לופו, וסילה בויירסקו, וסילי גוליצין, ועד העדה הספרדית בירושלים, ועד הצירים, ועדת קינג-קריין, ועדת בנסן, ועידת סן רמו, ועידת קטוביץ, ועידת לונדון (1832), ועידת ברלין, ועידת השלום בפריז (1919), וראניה, וראצה (מחוז), ורנה (פירושונים), ורבאס, ורדזיה, וריה, ולאסניצה, ולאד המשפד, ולאד הנזיר, ולאכיה, ולס (מקדוניה הצפונית), ולטקו ווקוביץ', ולטה, ולדימיר פופטומוב, ולדימיר קורטב, ולדימיר ואזוב, ולדיסלאב הרביעי, מלך פולין, ולדיסלב השני יגיילו, ולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה, ולורה, ולינגראד, וליקה קלדושה, וליקו טרנובו, וליקו טרנובו (מחוז), ולידה סולטאן, וזיר, וזיר גדול, וחטנג השישי, ובצ'אני, והאביה, וונדר וומן (סרט, 2017), ווסקופויה, ווצ'ין, ווק סטפנוביץ' קראג'יץ', ווקובאר, וורושילובקה, וולני, וולוס, וודרו וילסון, וויניליב, וויבודינה, ווייסלב טנקוסיץ', ווייבוד, וינקובצי, וינה, ויניצה (מחוז), ויסוקו, ויקטור יעקובסון, ויקטוריה (מלטה), וירוביטיצה, וישגראד (בוסניה והרצגובינה), וילאייט, וילאייט מנאסטיר, וילאייט מוסול, וילאייט ארזורום, וילאייט אדנה, וילאייט סלוניקי, וילאייט סוריה, וילאייט תימן, וילאייט טרבזון, וילאייט חלב, וילאייט חג'אז, וילאייט בצרה, וילאייט בגדאד, וילאייט בוסניה, וילאייט ביטליס, וילאייט ביירות, וילאייט דיארבקיר, וילאייט הדנובה, וילפריד אדגר ג'נינגס-בראמלי, וילה טורלוניה, וילהלמה, וילהלם מיהלה, וילהלם סושון, וילהלם השני, קיסר גרמניה, ויליאם בויל, הרוזן ה-12 מקורק, ויליאם בירדווד, ויליאם גלאדסטון, ויליאם וורד, ארל דדלי השני, ויטליס דאנון, ויטורה קרפצ'ו, ויז'ניציה, וידין, וידין (מחוז), ויה דולורוזה, ויה דולורוזה (רחוב), ויין מקוויי, כ"ד בחשוון, כ"ה בכסלו, כמאל, כמאל ג'ונבלאט, כאכאים, כאיחוסרו, הוואלי של כארתלי, כנסיות איבאנובו, כנסיית מתיאש, כנסיית סנטה מריה דל'אמיראליו, כנסיית צ'סמה, כנסיית גבירתנו מלייוויש, כנסיית גבירתנו של הניצחון, כנסיית השליחים הקדושים, כנסיית הגואל, כפר מל"ל, כפר א-דיכ, כפר סבא, כפר קליל, כפר קדום, כפר שחליים, כפר תבור, כפר לאקף, כפר חיטים, כפר בלתי מוכר, כפר כמא, כפר יסיף (יישוב עתיק), כפרי הכס, כרתים, כרוניקון פסחלה, כרכ, כרכ נוח, כריסטופר קראדוק, כריסטופר קולומבוס, כריסטופור מיניך, כריסטופורו מורו, כריסופולי, כתאב-י איקאן, כתר אראגון, כתר דמשק, כתר המלכה אליזבת, כתב כופי, כתבי האר"י, כתובת ביטולה, כתובות נהר אל-כלב, כל ישראל חברים, כלקיס, כלכלת רומניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה, כלכלת לבנון, כביש 90, כבישי ישראל, כור (נפת טולכרם), כורדני, כורדים, כורדיסטן, כורדיסטן האיראנית, כורדיסטן העיראקית, כוח עיראק, כובאר, כווית, כוכב (סמל), כוכבי אגר, כינוי גנאי, כיפת הסלע, כיפל חארת', כיבוש, כיבוש קונסטנטינופול, כיבוש תוניס (1535), כיבוש תוניס (1574), כיבוש חלב (1918), כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה, כיבוש בקעת הירדן (1918), כיבוש בגדאד, כיבוש דמשק, כיבוש יפו (1799), כיבוש ירושלים (1917), כיבוש יריחו (1918), כיוס, כיכר מרג'ה, כיכר מגנוליה, כיכר אלנבי, כיכר סינטגמה, כיכר טקסים, כיכר השעון, כיכר השהידים, י"א באלול, י"א בניסן, ימבול, ימבול (מחוז), ימי עצמאות, ימי הביניים, ימים ואוקיינוסים, יאן סובייסקי, יאן זמויסקי, יאנקו ווקוטיץ', יאנון, יאנוש הראשון זאפויה, יאנוש הוניאדי, יאניס בוטאריס, יאסנובאץ, יאסלדאן, יאסברן, יאקוב נילסן, יאלטה, יאזלובייץ, יאגיילניצה, יאיצה, יניצ'רים, יעקב מוצפי, יעקב אמאדו, יעקב אלבעלי, יעקב אליפנדרי, יעקב אברהם יונה, יעקב ספרא (1889), יעקב פסנתיר, יעקב פרנק (חבר הכנסת), יעקב קאשטרו, יעקב שאול, יעקב שיף, יעקב לנדאו, יעקב לבית הלוי, יעקב טהון, יעקב זרובבל, יעקב חאביף, יעקב בן נעים, יעקב בן חביב, יעקב בירב, יעקב גיל (ליפשיץ), יעקב הרוזן, יעקב וינשל, יעקב כדורי, יעקב יפה אשכנזי, יעקב ישראל, יעקב יוסף הכהן טראב מסלתון, יעקובוס קאן, יעיש גיאת, יפה קרינקין, יפו, יפו העתיקה, יצחק מאיו (רב), יצחק מג'לד, יצחק ארדיט, יצחק אלבעלי, יצחק אלגאזי, יצחק אברבנאל, יצחק נדב, יצחק נוניש בילמונטי, יצחק עטייה, יצחק צרפתי, יצחק צבאח, יצחק קורייאט (השני), יצחק רפאל מלכו, יצחק רבינו אלבעלי, יצחק שמי, יצחק שלו, יצחק לוי (פעיל ציוני), יצחק בן-צבי, יצחק באדהב, יצחק בלאזר, יצחק גאטינייו, יצחק הלפרין, יצחק הכהן שולאל, יצחק כדורי, יצחק יציב, יצירת לבנון הגדולה, יק"א, יקטרינה (סדרת טלוויזיה), יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה, יקופ קדרי קראוסמאנאולו, יקיר רומנו, יקיר בקיש, יקיר גירון, ירמי וישניובייצקי, ירמיה מובילה, ירח פארן, ירדן, ירוסלב, ירושלים, ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירוואן, יריחו, ישעיה אשר זליג מרגליות, ישעיה הלוי הורוביץ, ישעיה יוסף פונטרימולי, ישר כמאל, ישראל, ישראל מאיר מזרחי, ישראל משה חזן, ישראל נג'ארה, ישראל בן-יהודה, ישראל גלעדי, ישראל גוט, ישראל יעקב חגיז, ישראל ישעיהו-שרעבי, ישועה כלב, ישועים, ישיבת בית יעקב (וויגה), ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר), ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, ילמז אזטונה, ילטושקיב, יזידים, יחס החרדים לציונות, יחסי מצרים–סוריה, יחסי מצרים–רומניה, יחסי מצרים–תוניסיה, יחסי מקסיקו–סוריה, יחסי מרוקו–סוריה, יחסי מרוקו–פורטוגל, יחסי מרוקו–תוניסיה, יחסי מלטה–סרביה, יחסי מלטה–צרפת, יחסי מולדובה–רוסיה, יחסי ארמניה–סרביה, יחסי ארמניה–סוריה, יחסי ארמניה–עיראק, יחסי ארמניה–קרואטיה, יחסי ארמניה–רוסיה, יחסי ארמניה–טורקיה, יחסי ארמניה–ברזיל, יחסי ארמניה–גאורגיה, יחסי ארמניה–דנמרק, יחסי ארמניה–הממלכה המאוחדת, יחסי ארמניה–יוון, יחסי ארצות הברית–מצרים, יחסי ארצות הברית–סרביה, יחסי ארצות הברית–סוריה, יחסי ארצות הברית–ערב הסעודית, יחסי ארצות הברית–עיראק, יחסי ארצות הברית–טורקיה, יחסי ארצות הברית–בולגריה, יחסי ארצות הברית–ישראל, יחסי ארצות הברית–יוון, יחסי ארגנטינה–ארמניה, יחסי ארגנטינה–לבנון, יחסי אתיופיה–סומליה, יחסי אלבניה–מצרים, יחסי אלבניה–מונטנגרו, יחסי אלבניה–ארצות הברית, יחסי אלבניה–רומניה, יחסי אלבניה–טורקיה, יחסי אלבניה–הונגריה, יחסי אלבניה–הולנד, יחסי אלג'יריה–ספרד, יחסי אלג'יריה–צרפת, יחסי אלג'יריה–טורקיה, יחסי אלג'יריה–יוון, יחסי אזרבייג'ן–סרביה, יחסי אזרבייג'ן–הממלכה המאוחדת, יחסי אוסטרליה–ירדן, יחסי אוסטריה–ארמניה, יחסי אוסטריה–אלבניה, יחסי אוסטריה–סרביה, יחסי אוסטריה–פולין, יחסי אוסטריה–קרואטיה, יחסי אוסטריה–רוסיה, יחסי אוסטריה–טורקיה, יחסי אוסטריה–בוסניה והרצגובינה, יחסי אוסטריה–בולגריה, יחסי אוסטריה–גאורגיה, יחסי אוסטריה–הונגריה, יחסי אוקראינה–מולדובה, יחסי אוקראינה–אלבניה, יחסי אוקראינה–שוודיה, יחסי אורוגוואי–ארמניה, יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן, יחסי איראן–עיראק, יחסי איראן–פולין, יחסי איראן–צרפת, יחסי איראן–הממלכה המאוחדת, יחסי איטליה–ארמניה, יחסי איטליה–סוריה, יחסי איטליה–קפריסין, יחסי איטליה–טורקיה, יחסי איטליה–יוון, יחסי ספרד–קרואטיה, יחסי סרביה–צרפת, יחסי סרביה–קרואטיה, יחסי סרביה–רוסיה, יחסי סוריה–עיראק, יחסי סוריה–צרפת, יחסי סין–צרפת, יחסי ערב הסעודית–שווייץ, יחסי ערב הסעודית–תימן, יחסי פורטוגל–קרואטיה, יחסי פולין–קפריסין, יחסי צרפת–קפריסין, יחסי צרפת–רוסיה, יחסי רומניה–רוסיה, יחסי רוסיה–שוודיה, יחסי לבנון–מקסיקו, יחסי לבנון–סוריה, יחסי לבנון–ערב הסעודית, יחסי לבנון–צ'ילה, יחסי לבנון–צרפת, יחסי לבנון–קנדה, יחסי לבנון–רוסיה, יחסי לוב–מצרים, יחסי לוב–מרוקו, יחסי לוב–ערב הסעודית, יחסי לוב–תוניסיה, יחסי ליטא–סרביה, יחסי טורקיה–מצרים, יחסי טורקיה–מקסיקו, יחסי טורקיה–מלזיה, יחסי טורקיה–מונגוליה, יחסי טורקיה–מולדובה, יחסי טורקיה–ניו זילנד, יחסי טורקיה–סאו טומה ופרינסיפה, יחסי טורקיה–ספרד, יחסי טורקיה–סרביה, יחסי טורקיה–סרי לנקה, יחסי טורקיה–סומליה, יחסי טורקיה–סוריה, יחסי טורקיה–סין, יחסי טורקיה–ערב הסעודית, יחסי טורקיה–עיראק, יחסי טורקיה–פקיסטן, יחסי טורקיה–פולין, יחסי טורקיה–צרפת, יחסי טורקיה–קנדה, יחסי טורקיה–קפריסין, יחסי טורקיה–קוסובו, יחסי טורקיה–רומניה, יחסי טורקיה–רוסיה, יחסי טורקיה–תוניסיה, יחסי טורקיה–תימן, יחסי טורקיה–לבנון, יחסי טורקיה–לוב, יחסי טורקיה–ירדן, יחסי טורקיה–יוון, יחסי בנגלדש–טורקיה, יחסי ברזיל–לבנון, יחסי ברזיל–טורקיה, יחסי ברוניי–מקסיקו, יחסי בלגיה–טורקיה, יחסי בחריין–הממלכה המאוחדת, יחסי בוסניה והרצגובינה–הונגריה, יחסי בולגריה–מקדוניה הצפונית, יחסי בולגריה–מונטנגרו, יחסי בולגריה–סרביה, יחסי בולגריה–קפריסין, יחסי בולגריה–קרואטיה, יחסי בולגריה–רוסיה, יחסי בולגריה–גרמניה, יחסי בולגריה–הממלכה המאוחדת, יחסי בוליביה–טורקיה, יחסי גאורגיה–הממלכה המאוחדת, יחסי גרמניה–מקדוניה הצפונית, יחסי גרמניה–סרביה, יחסי גרמניה–פולין, יחסי גרמניה–קרואטיה, יחסי גרמניה–רוסיה, יחסי גרמניה–טורקיה, יחסי גרמניה–הונגריה, יחסי דנמרק–פולין, יחסי דנמרק–רוסיה, יחסי דנמרק–טורקיה, יחסי דרום אפריקה–טורקיה, יחסי הממלכה המאוחדת–מצרים, יחסי הממלכה המאוחדת–מקדוניה הצפונית, יחסי הממלכה המאוחדת–עיראק, יחסי הממלכה המאוחדת–צרפת, יחסי הממלכה המאוחדת–רוסיה, יחסי הממלכה המאוחדת–טורקיה, יחסי הממלכה המאוחדת–כווית, יחסי הממלכה המאוחדת–ירדן, יחסי הממלכה המאוחדת–ישראל, יחסי הממלכה המאוחדת–יוון, יחסי האו"ם–ישראל, יחסי האיטי–יוון, יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–טורקיה, יחסי הרשות הפלסטינית–סוריה, יחסי הרשות הפלסטינית–טורקיה, יחסי החוץ של מצרים, יחסי החוץ של ארמניה, יחסי החוץ של ארצות הברית, יחסי החוץ של אלג'יריה, יחסי החוץ של ספרד, יחסי החוץ של סוריה, יחסי החוץ של טורקיה, יחסי החוץ של גרמניה, יחסי החוץ של הממלכה המאוחדת, יחסי החוץ של האימפריה הרוסית, יחסי החוץ של הולנד, יחסי החוץ של הודו, יחסי הונג קונג–קטר, יחסי הונגריה–סרביה, יחסי הונגריה–סלובקיה, יחסי הונגריה–קרואטיה, יחסי הונגריה–טורקיה, יחסי הולנד–מרוקו, יחסי הולנד–טורקיה, יחסי הודו–פולין, יחסי הודו–טורקיה, יחסי הוותיקן–טורקיה, יחסי וייטנאם–טורקיה, יחסי כווית–רוסיה, יחסי יפן–ישראל, יחסי ירדן–ערב הסעודית, יחסי ירדן–כווית, יחסי ירדן–ישראל, יחסי ישראל–סוריה, יחסי ישראל–קפריסין, יחסי יוון–סרביה, יחסי יוון–סוריה, יחסי יוון–פורטוגל, יחסי יוון–רוסיה, יחזקאל נאג'י, יחזקאל גבאי, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), יחיא אביץ', יחיא חמיד אלדין, יחיא בשירי, יחיאל מיכל פינס, יחיאל אלישר, יחיאל ברי"ל, יחידות מידה עות'מאניות, יב, יבנה, יבפטוריה, יבוריב, יגאל מוסינזון, יגאל ידין, ידידיה שמואל טאריקה, יהדות מצרים, יהדות מקסיקו, יהדות מקדוניה הצפונית, יהדות מרוקו, יהדות מונטנגרו, יהדות אנקונה, יהדות אפריקה, יהדות ארצות האסלאם, יהדות ארגנטינה, יהדות אשכנז, יהדות אלבניה, יהדות אלג'יריה, יהדות אלכסנדריה, יהדות אחלציחה, יהדות אורתודוקסית, יהדות איסטנבול, יהדות אירופה, יהדות איזמיר, יהדות נסיכות מולדובה, יהדות ספרד, יהדות סרביה, יהדות סרייבו, יהדות סלוניקי, יהדות סופיה, יהדות סוריה, יהדות פאס, יהדות פרו, יהדות פלך חרסון, יהדות פלבן, יהדות פלובדיב, יהדות פורטוגל, יהדות פולין, יהדות צנעא, יהדות צרפת, יהדות קסטוריה, יהדות קפריסין, יהדות קטלוניה, יהדות קונסטנצה, יהדות קוסובו, יהדות רומניה, יהדות רוסיה, יהדות רודוס, יהדות תימן, יהדות לבנון, יהדות לוב, יהדות טקסס, יהדות טורקיה, יהדות בראילה, יהדות ברטיסלאבה, יהדות ברזיל, יהדות בריטניה, יהדות בלגרד, יהדות בבל, יהדות בגדאד, יהדות בוקרשט, יהדות בוקובינה, יהדות בולגריה, יהדות ביטולה, יהדות גאלאץ, יהדות גאורגיה, יהדות דמשק, יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18, יהדות הונגריה, יהדות הודו, יהדות ונציה, יהדות ולאכיה, יהדות יאשי, יהדות יוון, יהוסף שוורץ, יהושע משה מרדכי קריספין, יהושע אברבאיה, יהושע אברהם יהודה, יהושע אוסוביצקי, יהושע צ'צ'יק, יהושע קניאל, יהושע שלמה ארדיט, יהושע חנקין, יהושוע השיל יואל בסאן, יהודה מרגוזה, יהודה אלקלעי, יהודה עייאש, יהודה פתיה, יהודה קסטל, יהודה שמואל אשכנזי, יהודה לבנוני, יהודה לירמה, יהודה לייב פוחובסקי, יהודה זרחיה אזולאי, יהודה חיים פרחיה, יהודה ביבאס, יהודה גרינקר, יהודה גדליה, יהודה גולן (שגריר), יהודה המשתחררת, יהודה ושומרון, יהודה וירושלים⁩⁩, יהודה יערי, יהודה יונוביץ, יהודים, יהודים בימי הביניים, יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16, יון נקולצ'ה, יון לוקה קאראג'אלה, יואן יאקוב הראקליד, יואנינה, יואניס קפודיסטריאס, יום אנזא"ק, יום טוב אלנקווה, יום טוב קריספין, יום הנכבה, יום הניצחון, יונס בחרי, יונתן בנימין הלוי הורוויץ, יונה ברודקין, יוסף מרקו ברוך, יוסף מרדכי הלוי, יוסף מטראני, יוסף אל-ח'אלידי, יוסף אלמושנינו, יוסף אהרונוביץ', יוסף איסקפה, יוסף נטונק, יוסף נייגו, יוסף ספרא, יוסף ספיר, יוסף סטרומזה, יוסף סדן, יוסף עוזיאל, יוסף קאפח, יוסף קארו, יוסף קפלן, יוסף קצבי, יוסף שמואל אבואלעפייא, יוסף שם-טוב (וטרינר), יוסף לישנסקי, יוסף ליג'י, יוסף טאיטאצאק, יוסף טרומפלדור, יוסף חי פאניז'יל, יוסף חיים מבגדאד, יוסף חיים דוויק הכהן, יוסף בן לב, יוסף בבליקי, יוסף ביי מויאל, יוסף גאנשו, יוסף דוד (רב), יוסף דיאב, יוסף הקר, יוסף הלוי, יוסף ויתקין, יוסף ידיד הלוי, יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, יוסוף אל-עזמה, יוסוף איזטין, יוסוף קארש, יוסי גודארד, יוסיף פאדנהכט, יוסיף הרבסט, יורי פרנץ קולצ'יצקי, יולשווה, יוזף אוברבאואר, יוזף פילסודסקי, יוזף בם, יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, יוחנן אבן עזרא, יוחנן השישי קנטקוזינוס, קיסר האימפריה הביזנטית, יובאן ריסטיץ', יובאן הורוואט, יוהאן ט'סרקלס פון טילי, יוהאן ברנהרד פישר פון ארלך, יוהאן השלישי, רוזן העיר נירנברג, יוון, יוון תחת שלטון האימפריה הביזנטית, יוון תחת שלטון הצלבנים, יוון במלחמת העולם הראשונה, יוון העות'מאנית, יוון הגדולה, יוונים פונטים, יוונית ביזנטית, יכטת קיטור, ייאסו הראשון, קיסר אתיופיה, ייאסו החמישי, ייבוש החולה, ייהוד ירושלים, 1 במאי, 1 בנובמבר, 1 ביוני, 10 באוקטובר, 10 באוגוסט, 10 בספטמבר, 10 בפברואר, 10 בדצמבר, 10 בינואר, 11 במאי, 11 בספטמבר, 12 בנובמבר, 12 בספטמבר, 1299, 1319, 1326, 1338, 1356, 1359, 1362, 1363, 1365, 1371, 1382, 1390, 1392, 1394, 1395, 14 באפריל, 14 בינואר, 1424, 1459, 1499, 15 במרץ, 15 באוגוסט, 15 בדצמבר, 15 בינואר, 1514, 1516, 1558, 16 במאי, 16 באפריל, 16 בינואר, 16 ביוני, 1651, 1666, 1685, 17 באפריל, 17 ביולי, 1760, 18 באפריל, 18 בפברואר, 1840, 19 במאי, 19 באפריל, 1907 ברוסיה, 1908, 1909 ברוסיה, 1914 בקולנוע, 1914 ברוסיה, 1916 ברוסיה, 1918 בארץ ישראל, 1931 במדע, 2 במרץ, 2 באפריל, 2 בנובמבר, 2 בפברואר, 2 בינואר, 20 באוקטובר, 20 ביולי, 21 באוגוסט, 21 בספטמבר, 21 ביולי, 22 בנובמבר, 22 בספטמבר, 23 באפריל, 23 באוגוסט, 24 במאי, 24 באפריל, 24 באוגוסט, 24 בינואר, 25 במרץ, 25 בספטמבר, 25 ביולי, 26 במאי, 26 במרץ, 26 באפריל, 27 בינואר, 28 במרץ, 28 באוגוסט, 28 בנובמבר, 28 ביוני, 28 ביולי, 29 במאי, 29 באוקטובר, 29 באוגוסט, 29 ביוני, 3 במאי, 3 במרץ, 3 בנובמבר, 3 בפברואר, 3 בדצמבר, 30 במרץ, 30 באוקטובר, 30 בדצמבר, 31 בינואר, 4 ביוני, 5 בנובמבר, 6 בנובמבר, 6 בספטמבר, 6 בינואר, 7 באוקטובר, 8 במרץ, 8 באוגוסט, 8 בספטמבר, 9 בפברואר, 999 (כתב עת). להרחיב מדד (5403 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Age of Empires II: The Age of Kings

Age of Empires II: The Age of Kings, המכונה לעיתים Age of Kings, הוא משחק מחשב מסוגת אסטרטגיה בזמן אמת, שעלילתו מתרחשת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וAge of Empires II: The Age of Kings · ראה עוד »

Age of Empires III

Age of Empires III הוא משחק מחשב מסוגת אסטרטגיה בזמן אמת שיצא לשוק באוקטובר 2005.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וAge of Empires III · ראה עוד »

Assassin's Creed: Revelations

Assassin's Creed: Revelations (בתרגום לעברית - אמונת המתנקש: גילויים) הוא משחק וידאו שהופץ ב-15 בנובמבר 2011, בארצות הברית על ידי חברת יוביסופט למחשב האישי, לפלייסטיישן 3 ול-Xbox 360.ב-2016 יוביסופט הכריזו על חידוש לטרילוגיה של אציו, כאשר משחק זה מהווה השלישי והאחרון בטרילוגיה זו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וAssassin's Creed: Revelations · ראה עוד »

Battlefield 1

Battlefield 1 הוא משחק ירי בגוף ראשון שפותח על ידי DICE ושווק על ידי Electronic Arts.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וBattlefield 1 · ראה עוד »

Civilization IV

ציוויליזציה 4 הוא הגרסה הרביעית של משחק האסטרטגיה ציוויליזציה, המשחק יצא בשנת 2005.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וCivilization IV · ראה עוד »

Civilization V

Civilization V (ידוע גם כ-Civilization 5 וכ-Civ 5; בעברית: ציוויליזציה 5) הוא משחק אסטרטגיה רבתי ממוחשב שפותח על ידי חברת פיראקסיס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וCivilization V · ראה עוד »

Civilization VI

Civiliziation VI (ידוע גם כ-Civilization 6 או Civ 6; בעברית: ציוויליזציה 6) הוא הגרסה השישית של סדרת משחקי האסטרטגיה ציוויליזציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וCivilization VI · ראה עוד »

Imperial Glory

Imperial Glory (בעברית: כבוד אימפראלי) הוא משחק וידאו מסוגת האסטרטגיה בזמן אמת והמלחמה שפותח על ידי Pyro Studios והופץ על ידי Eidos Interactive, שיצא לאור ב-17 במאי 2005 למערכת ההפעלה Microsoft Windows וב-1 בדצמבר 2006 למערכת ההפעלה Mac OS X. המשחק מתרחש בתקופה הנפוליאונית בין השנים 1789–1830.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וImperial Glory · ראה עוד »

Jingo

Jingo הוא העשרים ואחד בסדרת ספרי "עולם הדיסק" של טרי פראצ'ט והרביעי בסדרת ספרי משמר העיר, תת-סדרה בתוך סדרת הספרים הגדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וJingo · ראה עוד »

L'homme armé

כתב יד של תווי השיר מ-1470 לערך L'homme armé (בצרפתית: "הגבר החמוש") הוא שיר עם מן האסכולה הבורגונדית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וL'homme armé · ראה עוד »

Wake Up The Souls Tour

Wake Up The Souls Tour (בעברית: סבב להעיר את הנשמות) הוא סיבוב הופעות של להקת המטאל האמריקאית סיסטם אוף אה דאון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וWake Up The Souls Tour · ראה עוד »

מ. דיזנגוף ושות'

מודעת פרסום מ 1937 להפלגה בספינה פולוניה מ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומ. דיזנגוף ושות' · ראה עוד »

ממרח זיתים

ממרח זיתים הוא ממרח העשוי זיתים, שכאשר מוסיפים לו צלפים הוא מכונה טַפֵּנָד (Tapenade, מפרובאנסלית tapenas, צלפים).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממרח זיתים · ראה עוד »

ממלוכים

מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלוכים · ראה עוד »

ממלכת מצרים

ממלכת מצרים (בערבית: المملكة المصرية), הייתה ממלכה שהתקיימה במצרים, מההכרזה על העצמאות בשנת 1922 ועד מהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1952.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת מצרים · ראה עוד »

ממלכת מונטנגרו

ממלכת מונטנגרו (בסרבית קירילית: Краљевина Црнa Горa), הייתה מדינה בבלקן שהתקיימה בין השנים 1910–1918, וצורפה לאחר מכן לממלכת סרביה ליצירת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת מונטנגרו · ראה עוד »

ממלכת איטליה

ממלכת איטליה (באיטלקית: Regno d'Italia) הייתה המדינה אשר נוצרה בעקבות איחוד איטליה בשנת 1861 תחת הנהגתה של ממלכת סרדיניה ועד לביטולה בשנת 1946 עם קבלת חוקה רפובליקנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת איטליה · ראה עוד »

ממלכת איטליה (האימפריה הרומית הקדושה)

ממלכת איטליה (בלטינית: Regnum Italiae/Regnum Italicum; באיטלקית: Regnum Italicum; בגרמנית: Königreich Italien), אשר נקראה גם איטליה הקיסרית, הייתה אחת מהממלכות אשר הרכיבו את האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת איטליה (האימפריה הרומית הקדושה) · ראה עוד »

ממלכת נאפולי

ממלכת נאפולי הוא כינוי מודרני לישות מדינית שהתקיימה בחציו הדרומי של חצי האי האפניני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת נאפולי · ראה עוד »

ממלכת נגרופונטה

ממלכת נגרופונטה או טריארכית נגרופונטה הייתה מדינה צלבנית אשר הוקמה על האי אוויה (באיטלקית: Negroponte) לאחר חלוקת האימפריה הביזנטית, בעקבות מסע הצלב הרביעי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת נגרופונטה · ראה עוד »

ממלכת סרביה

ממלכת סרביה (בסרבית קירילית Краљевина Србија, או ממלכת סרביה השלישית) היה שמה הרשמי של המדינה הסרבית בין 1882 ל-1918 עת הייתה מונרכיה חוקתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת סרביה · ראה עוד »

ממלכת סרביה (1718–1739)

ממלכת סרביה ההבסבורגית (בסרבית: Краљевина Србија / Kraljevina Srbija, בגרמנית: Königreich Serbien, בלטינית: Regnum Serviae) הייתה אחת מהנחלות של המונרכיה ההבסבורגית בין השנים 1718–1739.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת סרביה (1718–1739) · ראה עוד »

ממלכת סרדיניה

ממלכת סרדיניה (הידועה גם כ"סרדיניה-פיימונטה" או "פיימונטה-סרדיניה") הייתה השם שניתן לשטחים שבשליטת בית סבויה בין שנת 1720, בה הוענק האי סרדיניה לשליט סבויה ויטוריו אמדאו השני, כפיצוי על אובדן שליטתו באי סיציליה לטובת כוחות אוסטרים, ועד לאיחוד איטליה תחת כתר בית סבויה ב-1861.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת סרדיניה · ראה עוד »

ממלכת סלאבוניה

ממלכת סלָאבוניה הייתה חלק מממלכת הבסבורג, ולאחר מכן חלק מהאימפריה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת סלאבוניה · ראה עוד »

ממלכת סיציליה

ממלכת סיציליה הייתה ממלכה בדרום חצי האי האיטלקי, אשר נוסדה על ידי הנורמנים בשנת 1130, ואשר הייתה עצמאית למשך זמן מה, ולאחר מכן נשלטה על ידי שושלות שונות, ולבסוף התאחדה בשנת 1816 עם ממלכת נאפולי ליצירת ממלכת שתי הסיציליות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת סיציליה · ראה עוד »

ממלכת עיראק

ממלכת עיראק (בערבית: المملكة العراقية الهاشمية) הייתה ממלכה עצמאית, שראשיתה בשנת 1921, אז הוקמה במסגרת המנדט הבריטי על מסופוטמיה, ובשנת 1932 הפכה לעצמאית בעקבות ההסכם האנגלו-עיראקי משנת 1930.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת עיראק · ראה עוד »

ממלכת פרוסיה

ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת פרוסיה · ראה עוד »

ממלכת קאחתי

ממלכת קאחתי (בגאורגית: კახეთის სამეფო, קאחֶתיס סאמֶפּוֹ) הייתה ממלכה מזרח גאורגית בימי הביניים ותחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת קאחתי · ראה עוד »

ממלכת קרואטיה (ההבסבורגית)

ממלכת קרואטיה (ההבסבורגית) הייתה חלק מממלכת הבסבורג, ולאחר מכן חלק מהאימפריה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת קרואטיה (ההבסבורגית) · ראה עוד »

ממלכת שתי הסיציליות

ממלכת שתי הסיציליות (בנפוליטנית: Regno d’’e Ddoje Sicilie; בסיציליאנית: Regnu dî Dui Sicili; באיטלקית: Regno delle Due Sicilie; בספרדית: Reino de las Dos Sicilias) הייתה ממלכה ששכנה בדרום איטליה וכללה את דרומה של איטליה ואת האי סיציליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת שתי הסיציליות · ראה עוד »

ממלכת תימן

הממלכה המותוואכלית של תימן (בערבית: المملكة المتوكلية اليمنية, בתעתיק מדויק: אלממלכה אלמתוכליה אלימניה), ונקראה גם בפשטות ממלכת תימן, הייתה ממלכה אשר התקיימה בצפון תימן בשנים 1918–1962.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת תימן · ראה עוד »

ממלכת ליטא (1918)

ממלכת ליטא (בליטאית: Lietuvos Karalystė; בגרמנית: Königreich Litauen) הייתה מדינה קצרת יומין אשר הכריזה על עצמאותה בסוף מלחמת העולם הראשונה, כאשר ליטא הייתה תחת כיבושה הגרמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת ליטא (1918) · ראה עוד »

ממלכת חג'אז

ממלכת חג'אז (בערבית: مملكة الحجاز) הייתה מדינה בהנהגת השושלת ההאשמית שהכריזה עצמאות מן האימפריה העות'מאנית בחבל חג'אז ב-1916.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת חג'אז · ראה עוד »

ממלכת בוסניה

ממוזער ממלכת בוסניה (בסרבו-קרואטית: Bosansko kraljevstvo,Босанско краљевство) הייתה ממלכה שקמה בימי הביניים, בשנת 1377, במקום הבאנות של בוסניה (1377-1154).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת בוסניה · ראה עוד »

ממלכת בולגריה

ממלכת בולגריה (בבולגרית: Царство България) או ממלכת בולגריה השלישית, היה שמה הרשמי של המדינה הבולגרית בין 1908 ל-1946, עת הייתה מונרכיה חוקתית מבית סקסה קובורג גותה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת בולגריה · ראה עוד »

ממלכת בוהמיה

ממלכת בוהמיה (בגרמנית: Königreich Böhmen; בצ'כית: České království; ובלטינית: Regnum Bohemiae), הייתה ממלכה בתחומי האימפריה הרומית הקדושה, והייתה אחת מנסיכויות הבוחרים באימפריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת בוהמיה · ראה עוד »

ממלכת הונגריה

ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, מסלובקיה ומקרואטיה של ימינו (למעט איסטריה), מטרנסילבניה (ברומניה של ימינו), מקרפטו-רותניה (באוקראינה של ימינו), מוויבודינה (בסרביה של ימינו), מבורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו ברפובליקה ההונגרית העכשווית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת הונגריה · ראה עוד »

ממלכת הונגריה (1301–1526)

בימי הביניים המאוחרים ממלכת הונגריה חוותה תקופה של אינטרגנום בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת הונגריה (1301–1526) · ראה עוד »

ממלכת הונגריה (1526–1867)

ממלכת הונגריה ההבסבורגית ראשיתה בתבוסה ההונגרית בקרב מוהאץ', ב-1526.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת הונגריה (1526–1867) · ראה עוד »

ממלכת הונגריה המזרחית

ממלכת הונגריה המזרחית (בהונגרית: keleti Magyar Királyság) היא מונח מודרני שטבעו ההיסטוריונים עבור ממלכתם של יאנוש הראשון זאפויה ובנו יאנוש ז'יגמונד זאפויה, שטענו נגד בית הבסבורג לשלוט בממלכת הונגריה בין השנים 1526–1570.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת הונגריה המזרחית · ראה עוד »

ממלכת ולנסיה

ממלכת ולנסיה שלבי ההתהוות של ממלכת ולנסיה דרך כיבוש השטחים בשליטה מוסלמית ממלכת ולנסיה (בקטלאנית-ולנסיאנית: Regne de València, בספרדית: Reino de Valencia, בלטינית: Regnum Valentiae) הייתה ממלכה בחוף המזרחי של חצי האי האיברי, אחד ממרכיבי כתר אראגון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת ולנסיה · ראה עוד »

ממלכת יוון

ממלכת יוון (ביוונית: Βασίλειον τῆς Ἑλλάδος) הייתה מדינה שהוקמה ב-1832, בוועידת לונדון, על ידי המעצמות הגדולות (בריטניה, צרפת ורוסיה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וממלכת יוון · ראה עוד »

מאמחיר'

מאמחיר' (בצ'רקסית: Мамхыгъ) הוא אחד השבטים הצ'רקסים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאמחיר' · ראה עוד »

מאסאווה

מאסאווה (באמהרית: ምጽዋዕ, בתיגרנית: ምጽዋ, בערבית: مصوّع או باضع) היא עיר נמל בים האדום לחוף אריתריאה, ששימשה נמל חשוב במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאסאווה · ראה עוד »

מאצ'יי סטריקובסקי

מאצ'יי סטריקובסקי (בפולנית: Maciej Stryjkowski, בליטאית: Motiejus Strijkovskis, בלטינית נודע כ-Matys Strycovius או בכינוי Osostevitius, 1547 לערך – 1593 לערך) היה כרוניקן-היסטוריון, דיפלומט, סופר ומשורר פולני, שהתיישב בליטא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאצ'יי סטריקובסקי · ראה עוד »

מארק סייקס

מארק סייקס מארק סייקס (באנגלית: Mark Sykes; 16 במרץ 1879 – 16 בפברואר 1919) - או בשמו הרשמי סר טאטון בנוונוטו מרק סייקס, הברון השישי מסלֶדמֶר - היה דיפלומט בריטי שייצג את בריטניה במשא ומתן שהביא לחתימת הסכם סייקס–פיקו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומארק סייקס · ראה עוד »

מארוס

מארוס (ערבית: ماروس) היה יישוב ערבי כ-7 קילומטרים צפונית לצפת, בנפת צפת, שנחרב במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומארוס · ראה עוד »

מאתיי בסאראב

מאתיי בסאראב (ברומנית: Matei Basarab, 1580 - 9 באפריל 1654) היה שליט נסיכות ולאכיה בין השנים 1632–1654.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאתיי בסאראב · ראה עוד »

מאלי איג'וש

מָאלִי אִיג'וֹש (בסרבית קירילית: Мали Иђош, בסרבית בכתב לטיני: Mali Iđoš', בהונגרית: Kishegyes) הוא כפר ורשות מקומית בסרביה השוכן במחוז באצ'קה הצפוני אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאלי איג'וש · ראה עוד »

מאטיי קאראג'אלה

מאטיי קאראג'אלה (ברומנית: Mateiu Ion Caragiale; 25 במרץ 1885 – 17 בינואר 1936) היה משורר ופרוזאיקן רומני, הידוע בעיקר ברומן שלו ("המלכים של החצר הישנה"), המתאר את המִילְיֶה של צאצאים של בויאר לפני ואחרי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאטיי קאראג'אלה · ראה עוד »

מאחורי הפרגוד

מאחורי הפרגוד (בערבית: ورا الستارة, תעתיק לאנגלית: Waraa el Setara) היא סדרת רשת סאטירית פוליטית בשפה הערבית, ובעיקר בלהג מצרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאחורי הפרגוד · ראה עוד »

מאדאן (בולגריה)

מאדאן (בבולגרית: Мадан) היא עיירה ורשות מקומית במרכז דרומה של בולגריה, הרביעית בגודלה במחוז סמוליאן, השוכנת על רכס הרודופי, 189 קילומטרים דרומית מזרחית מהבירה סופיה ו-30 קילומטרים מבירת המחוז סמוליאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאדאן (בולגריה) · ראה עוד »

מאורעות תרפ"א

לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים מאורעות תרפ"א (כונו גם פרעות תרפ"א) היו סדרה של מעשי רצח, אלימות, ואונס ביהודים, שוד וביזת רכושם, בידי ערבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאורעות תרפ"א · ראה עוד »

מאורעות תל חי

ישראל, סוריה ולבנון. איור של תל חי אנדרטת האריה השואג מאורעות תל חי היו חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים – המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי בגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק מהמאבק של הממלכה הערבית של סוריה לעצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאורעות תל חי · ראה עוד »

מאוריץ, נסיך אורנז'

מאוריץ, נסיך אורנז' (בהולנדית Maurits van Oranje, או הנסיך מנסאו Maurice of Nassau, 14 בנובמבר 1567 - 23 באפריל 1625), היה הנסיך הריבוני של אורנז' החל משנת 1618, לאחר מות אחיו הבכור פיליפ וילם, נסיך אורנז', שהיה אחיו למחצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאוריץ, נסיך אורנז' · ראה עוד »

מאוזוליאום צלאח א-דין

המאוזוליאום של צלאח א-דין (בערבית: ضريح صلاح الدين الأيوبي) הוא מקום מנוחתו וקברו של הסולטאן האיובי צלאח א-דין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאוזוליאום צלאח א-דין · ראה עוד »

מאיר אמיגו

מאיר אמיגו או משה מאיר אמיגו (חי במאה ה-18) היה איש עסקים, נדבן יהודי-טורקי ומנהיג קהילתי שהתיישב בבאנות באנאט בעיר טמשוואר (כיום טימישוארה ברומניה) באימפריה ההבסבורגית, ועמד בראש הקהילה היהודית המאוחדת בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאיר אמיגו · ראה עוד »

מאיר אנג'יל

הרב מאיר בן אברהם אנג'יל (שם משפחתו נכתב גם אנז'יל וגם אנג'ל; 1558, סופיה, האימפריה העות'מאנית - 1630, צפת, ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד ויהודי סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאיר אנג'יל · ראה עוד »

מאיר סבן

מאיר סבן (בספרדית: Mario Javier Sabán; נולד ב-12 בפברואר 1966) הוא תאולוג יהודי מארגנטינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאיר סבן · ראה עוד »

מאיר שמואל קסטל

הרב קסטל הרב מאיר שמואל קסטל (קאשטיל; 1860–1929) היה שד"ר וסוחר, דיין ואיש ציבור, ראש ועד העדה הספרדית בחברון ונשיא הוועד הכללי של עדות הספרדים והאשכנזים בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאיר שמואל קסטל · ראה עוד »

מאיר ליטבק

מאיר ליטבק (נולד ב-2 במרץ 1958) הוא היסטוריון ישראלי של המזרח התיכון והאסלאם וראש המרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאיר ליטבק · ראה עוד »

מאיר טובנהויז

מאיר טובנהויז-מרכוס (כ"ט באדר תרכ"ה 1865 - כ"ב בחשון תרצ"ח 1938) היה רב, עיתונאי, מתרגם ופעיל חברתי, שהיה מייסד הספרייה העברית הראשונה בצפת, מייסד גן-הילדים העברי הראשון בעיר וממייסדי "בני ברית".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאיר טובנהויז · ראה עוד »

מאיר ביקייאם

הרב מאיר ביקייאם (בערך ת"ע 1710 - כ"ט בתמוז תקכ"ט, 3 באוגוסט 1769) היה רב ומקובל באזמיר ומחבר ספרים פורה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאיר ביקייאם · ראה עוד »

מאיר דודזון

פסלי מוזאיקה של מאיר דודזון, בגן דודזון בקיבוץ אילון. פסלי משפחת האדם בדמות טוטם מאיר (מאירק'ה) דודזון (5 במרץ 1916 - 29 ביוני 2003) היה מפקד בהגנה ובפלמ"ח, תת-ניצב במשטרת ישראל ממקימי המשמר האזרחי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאיר דודזון · ראה עוד »

מאיר די בוטון

רבי מאיר די בוטון או מהר"ם די בוטון (נפטר בי"ג בשבט ה'ת"ט, 1649) היה רב, פוסק וראש ישיבה במאה ה-17 בשאלוניקי ובגאליפולי ובעל שו"ת מהר"ם די בוטון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאיר די בוטון · ראה עוד »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מנשה ברונשטיין

מנשה ברונשטיין (14 ביוני 1889, זכרון יעקב – 27 במאי 1939, חיפה) היה חקלאי בזכרון יעקב, חבר אגודת הגדעונים ושותף במחתרת ניל"י.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנשה ברונשטיין · ראה עוד »

מנשייה (יפו)

רחוב אל עבאס במנשייה שנודע גם בשם נווה שלום מנשיה לאחר כיבושה, דצמבר 1948 שטח שכונת מנשיה, אפריל 2011 מנשייה מכיוון מגדל פסגות מנשייה מיפו מסגד חסן בק בית גידי (מוזיאון האצ"ל בתש"ח) - בניין המגורים היחיד שנותר מהשכונה מַנְשִׁייה (בערבית: المنشية) היה רובע מעורב בצפונה של יפו שנהרס בחלקו במלחמת העצמאות ונהרס כמעט במלואו במהלך ארוך שנים שראשיתו מיד לאחר סיום המערכה במרחב תל אביב ויפו במלחמת העצמאות וסופו בשנות ה-60 ושנות ה-70.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנשייה (יפו) · ראה עוד »

מנליק השני, קיסר אתיופיה

מֶנֵלִיק הַשֵּׁנִי, (נולד בשם סהלה מריים, בגעז: ዳግማዊ ምኒልክ, 17 באוגוסט 1844 – 12 בדצמבר 1913), נגוס נגסת (מלך המלכים), היה קיסר אתיופיה בשנים 1889–1913.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנליק השני, קיסר אתיופיה · ראה עוד »

מנזר אוסטרוג

מנזר אוסטרוג (סרבית Манастир Острог; Manastir Ostrog) הוא מנזר השוכן בגובה של 900 מטרים מעל פני הים במישור ביילופאווליץ' (Bjelopavlić) שבעמק נהר זטה במרכז מונטנגרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר אוסטרוג · ראה עוד »

מנזר סטפנוס הקדוש

שמאל מנזר סטפנוס הקדוש (פרסית کلیسای سن استپانوس; ארמנית Սուրբ Ստեփանոս) הקרוי על שמו של סטפנוס הקדוש, ממוקם בעמק הנהר אראס הזורם לאורך גבולן של איראן ואזרבייג'ן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר סטפנוס הקדוש · ראה עוד »

מנזר סטלה מאריס

מנזר סטלה מאריס הוא מנזר גברים בשכונת סטלה מאריס שבחיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר סטלה מאריס · ראה עוד »

מנזר סטודניצה

מנזר סטודניצה (סרבית: Манастир Студеница) הוא אחד המנזרים הגדולים והעשירים של כנסייה האורתודוקסית הסרבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר סטודניצה · ראה עוד »

מנזר פאנונהאלמה

אולם הבזיליקה מנזר פאנונהאלמה (בהונגרית: Pannonhalmi Bencés Főapátság, בלטינית: Abbatia Territorialis Sancti Martini in Monte Pannoniae) הוא מנזר עתיק בהונגריה כ-100 ק"מ ממערב לבודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר פאנונהאלמה · ראה עוד »

מנזר רטיסבון

חזית מנזר רטיסבון מנזר רטיסבון הוא מנזר צרפתי קתולי השוכן ברחוב שמואל הנגיד 26 בשכונת רחביה בירושלים, ליד בית הכנסת ישורון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר רטיסבון · ראה עוד »

מנזר רילה

התמשיחים במנזר רילה מגורי הנזירים חצר המנזר ארקדה במנזר מנזר רילה (בבולגרית: Рилски манастир) הוא המנזר הגדול והמפורסם בבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר רילה · ראה עוד »

מנזר שיו-מר'ווימה

מנזר שיוֹ-מר'ווימֶה (בגאורגית: შიომღვიმე, פירוש: "מערת שיו") הוא קומפלקס מנזרי מימי הביניים בגאורגיה הממוקם בתוך קניון צר מאבן גיר, על גדותיו המערבים של נהר הקורה, כ-30 ק"מ מטביליסי, בירת גאורגיה, ובקרבת העיר מצחתה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר שיו-מר'ווימה · ראה עוד »

מנזר תדאוס הקדוש

מראה המנזר מכיוון צפון-מערב לעת ערב מנזר תדאוס הקדוש (ארמנית Սուրբ Թադէոս վանք; אזרית Qara kilsə ופרסית قره‌کلیسا - "הכנסייה השחורה") הוא מנזר ארמני עתיק הממוקם בגובה של 2,200 מטר מעל פני הים, כ-12 ק"מ מהעיר מאקו במחוז מערב אזרבייג'ן שבצפון-מערב איראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר תדאוס הקדוש · ראה עוד »

מנזר זאווארא

מנזר "זאוורה" או "זאווארא" (בערבית: حعر "الزّوارا" للرّاهبات الكرمايّات), המוכר גם בשם מנזר הנזירות הכרמליתיות הישן או "בית האבן" בבית החולים רמב"ם), הוא מבנה הנמצא ברחוב העלייה השנייה 8 בשכונת בת גלים בחיפה, והיה בעבר מנזר, וכיום משמש למשרדים בבית החולים רמב"ם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר זאווארא · ראה עוד »

מנזר גלאתי

מנזר גלאתי (בגאורגית: გელათის მონასტერი, גֶלאתיס מוֹנאסטֶרי) או מנזר הבתולה - גלאתי הוא מנזר בעיר כותאיסי שבמחוז אימרתי גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר גלאתי · ראה עוד »

מנזר גבירתנו של הכרמל

חלל הכנסייה מהיציע. במרכז התמונה קיר הכנסייה שמעל למזבח ופסיפס הבתולה ואליהו. מתחת לפסיפס נראה המזבח וקיר-המסך הלבן, ובצדדי התמונה שניים מהעמודים התומכים את גג המבנה כיפת הכנסייה חזיתה הדרומית של הכנסייה וחלק מכיפתה (במרכז) ומבנה המנזר (משמאל) מנזר גבירתנו של הכרמל (בצרפתית: Notre-Dame du Mont-Carmel) הוא מנזר נשים כרמליטי השוכן ברחוב טשרניחובסקי בכרמל הצרפתי שבחיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר גבירתנו של הכרמל · ראה עוד »

מנזר דפני

פסיפס במנזר דפני - לידת ישו דפני (יוונית: Δάφνι) הוא מנזר הנמצא במרחק 11 קילומטרים צפונית-מערבית מהאזור המסחרי של אתונה בצ'אידארי, דרומית לשדרת את'ינון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר דפני · ראה עוד »

מנזר המצלבה

מבט מכיוון גן סאקר לעבר המנזר מנזר המצלבה ועמק המצלבה בשלג, מבט ממזרח למערב. מעל העמק נראה חלקו הדרומי של מוזיאון ישראל מראה מן האוויר צילום אווירי מבט מצפון המנזר בלילה גאורגי שכתב את הפואמה "עוטה עור הנמר" מנזר המצלבה (בגאורגית ჯვრის მონასტერი - ג'בְרִיס מונאסטֶרִי jvris monast'eri) הוא מנזר מבוצר השוכן בעמק המצלבה בירושלים, בין השכונות גבעת רם, רסקו ורחביה, בגובה 750 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר המצלבה · ראה עוד »

מנזר הלזריסטים

קפלה בתוך המנזר הלזריסטי מבט על הכניסה למנזר הלזריסטי מרחוב זמנהוף. המבנה העיקרי מוסתר בין העצים מנזר הלזריסטים הוא בניין ברחוב אגרון (מספר 20) בירושלים (בית ישעיהו), שנבנה מראשיתו כבית חולים למצורעים, מתחילת המאה ה-21 מתגוררים באגף של המבנה מספר נזירים של המסדר הדומיניקני וחלק הארי מושכר לממשלת ארצות הברית, עד לסוף שנת 2018 שימש חלק זה כמשרדים של הקונסוליה האמריקאית ועם העברת השגרירות האמריקאית לירושלים ב-2019 הפך המבנה לחלק ממשרדי השגרירות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר הלזריסטים · ראה עוד »

מנזר וורונץ

מנזר וורונץ (ברומנית: Mănăstirea Voroneț) הוא מנזר מימי הביניים בכפר הרומני וורונץ, כיום חלק מהעיר גורה הומורולוי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר וורונץ · ראה עוד »

מנזר ויסוקי דצ'אני

פרסקו המתאר את דרך הייסוריםששל ישו, במנזר דצ'אני (המאה ה-14) מנזר ויסוקי דצ'אני (בסרבית: Манастир Високи Дечани או Manastir Visoki Dečani - "מנזר דצ'אני עילית") הוא מנזר נוצרי אורתודוקסי גדול השוכן באזור מטוחיה שבחבל קוסובו, במרחק 12 קילומטרים דרומית לעיר פץ'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנזר ויסוקי דצ'אני · ראה עוד »

מנחם מרדכי (השני)

רבי מנחם מרדכי היה דיין ודרשן באדריאנופולי שבטורקיה, ומחבר ספר דברי מנחם על הטור ובית יוסף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנחם מרדכי (השני) · ראה עוד »

מנחם פרוש

מנחם פרוש, 1966 שמעון פרס עם מנחם פרוש (ספטמבר 2009) מנחם פֹּרוּשׁ (כ"ח באדר ב' תרע"ו, 2 באפריל 1916 - ח' באדר תש"ע, 22 בפברואר 2010) היה חבר הכנסת מטעם יהדות התורה ויושב-ראש אגודת ישראל בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנחם פרוש · ראה עוד »

מנחם שרפמן

מנחם שרפמן (8 במרץ 1916 – 21 במאי 2008) היה קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, בין השאר כיהן כמפקד יחידת מצוף 247, המושל הצבאי באזור דרום סיני ומפקד הגזרה המערבית בדרום לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנחם שרפמן · ראה עוד »

מנחם חודרה

מנחם חודרה (Menahem Bey Hodara; 1869 – 1926) היה רופא עור יהודי-טורקי, קולונל בצבא הטורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנחם חודרה · ראה עוד »

מנחם בן משה הבבלי

רבי מנחם בן משה הבבלי רקנאטי (נפטר ב-1571) היה רב יהודי שמוצאו בבבל והתגורר בערים צפת וחברון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנחם בן משה הבבלי · ראה עוד »

מנחם ידיד

מנחם ידיד (15 בינואר 1918 - 5 במאי 2013) היה חבר הכנסת מטעם גח"ל והליכוד בכנסות השישית עד השמינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנחם ידיד · ראה עוד »

מנגינות עבריות

מנגינות עבריות - מהדורה ראשונה באנגלית ספר השירים מנגינות עבריות (באנגלית: Hebrew Melodies) הוא יצירה משותפת של המשורר הבריטי לורד ביירון ושל המלחין הבריטי היהודי יצחק נתן, אשר פורסמה בשנת 1815.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנגינות עבריות · ראה עוד »

מנדט

מנדט או הֶסְמֵך הוא ייפוי כוח הניתן למעצמה כלשהי לשלוט באופן זמני או חלקי על טריטוריה שאוכלוסייתה עדיין אינה בשלה לשלטון עצמי או שהוטלו עליה סנקציות מסוימות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנדט · ראה עוד »

מנדט חבר הלאומים

שטחי מנדט חבר הלאומים: 1. מנדט צרפתי בסוריה; 2. מנדט צרפתי בלבנון; 3. מנדט בריטי בארץ ישראל; 4. מנדט בריטי בעבר הירדן; 5. מנדט בריטי בעיראק; 6. מנדט בריטי בטוגולנד; 7. מנדט צרפתי בטוגולנד; 8. מנדט בריטי בקמרון; 9. מנדט צרפתי בקמרון; 10. רואנדה-אורונדי; 11. טנגניקה; 12. דרום-מערב אפריקה. מנדט חבר הלאומים הוא מעמד משפטי שבו היו נתונות מספר טריטוריות אשר נוהלו בתנאי סעיף 22 לאמנת חבר הלאומים, מיום 28 ביוני 1919.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנדט חבר הלאומים · ראה עוד »

מנהרת רמין

מנהרת רמין על שם הכפר רמין (הנמצא ביציאה מהמנהרה), היא מנהרה לרכבת על מסילת השומרון בצפון השומרון, בסמוך לכפר אל-עטרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנהרת רמין · ראה עוד »

מנהרה מס' 1 של מסילת הרכבת דרעא-צמח

מנהרה מס' 1 של מסילת הרכבת דרעא-צמח (מנהרה 105), היא מנהרה לרכבת על מסילת הרכבת דרעא-צמח על הגדה הצפון מערבית של הירמוך, קרוב למושב מיצר, היא המנהרה המערבית ביותר בין שמונה המנהרות שנחצבו במסילה הזאת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנהרה מס' 1 של מסילת הרכבת דרעא-צמח · ראה עוד »

מנהרות הברחה ברצועת עזה

מנהרת הברחה ברפיח, 2009 מנהרות ההברחה של רצועת עזה הן מנהרות החפורות מתחת למחסום ההפרדה בין רצועת עזה למצרים, ומשמשות, מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, את ארגוני טרור פלסטיני, סוחרים (כולל סיטונאים מרכזיים) וכנופיות להברחת אמצעי לחימה וסחורות ממצרים לרצועת עזה, ולהברחת אנשים בשני הכיוונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנהרות הברחה ברצועת עזה · ראה עוד »

מנהיגים ותארים באסלאם

מנהיגים דתיים באסלאם שירתו את המאמינים במסגד ובשלטון (בייחוד במערכת המשפט), חלקם עסקו בפרשנות לקוראן ולחדית' וזכו למקום כבוד בקהילתם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנהיגים ותארים באסלאם · ראה עוד »

מנוק ביי

מנוק ביי או בשמו בלידה אמנואל (מנוק) מרטירוסי מירזאיאן, מירזויאן, או מירזאיאנץ, ברומנית: Manuc Bei או Emanuel Martyrosi Mârzaian או Mirzaianț, בארמנית: Մանուկ Բեյ או Մանուկ Մարտիրոսի Միրզայան,, 1769 רוסה (רוסצ'וק) - 1817 חנצ'שט, כיום קוטובסק, בסרביה, האימפריה הרוסית) היה סוחר וחלפן, דרגומן, בויאר, דיפלומט ארמני יליד בולגריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, שחי ופעל באימפריה העות'מאנית ובוולאכיה. מנוק ביי היה איש עסקים אמיד מאוד והארמני הראשון ששימש בתפקיד דיפלומטי חשוב בשירות האימפריה העות'מאנית. הוא נודע במעורבותו באירועים צבאיים בוולאכיה ובולגריה וכמתווך של הסכם השלום בין רוסיה לאימפריה העות'מאנית בבוקרשט שנחתם במאי 1812 בבית הארחה המפורסם שלו בבוקרשט. מנוק ביי נחשב למעין סוכן כפול על ידי כך שקשר קשרים הדוקים גם עם האימפריה הרוסית וכשהעות'מאנים האשימו אותו בבגידה מצא מקלט בבסרביה בסרביה, טריטוריה מולדבית שסופחה לאימפריה הרוסית בעקבות המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) והסכם בוקרשט. לפי חלק מהחוקרים (יונסקו, סירוני) מילא מנוק תפקיד של סוכן בשירות רוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנוק ביי · ראה עוד »

מנורקה

מאון (ימין) וסיודדלה (שמאל)מנורקה (בספרדית ובקטלאנית: Menorca) הוא האי המזרחי מבין האיים הגימנסיים שהם חלק מארכיפלג האיים הבלאריים הנמצאים במערב הים התיכון ושייכים לספרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומנורקה · ראה עוד »

מניסה

מניסה (בטורקית: Manisa; ביוונית: Μανίσα) היא עיר במערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומניסה · ראה עוד »

מס סובלנות

מס הסובלנות או מס החסד (בלטינית: taxa tolerantialis; בגרמנית: Toleranzgebührer) היה מס שהוטל באופן כללי על יהודים בהונגריה בעת שהייתה תחת שלטון אוסטרי, והונהג על ידי הקיסרית מריה תרזה בשנת 1749.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומס סובלנות · ראה עוד »

מס גולגולת

קבלה על מס גולגולת, קהילת ג'פרסון, לואיזיאנה, 1917. מס גולגולת הוא מס המוטל בסכום אחיד על אדם באופן בלתי-תלוי בהכנסתו, רכושו, או הוצאותיו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומס גולגולת · ראה עוד »

מסע הצלב הרביעי

"כניסת הצלבנים לקונסטנטינפול" (אז'ן דלקרואה, 1840). הפעולה הידועה ביותר של מסע הצלב הרביעי הייתה בזיזת העיר הנוצרית-אורתודוקסית קונסטנטינופול. מסע הצלב הרביעי (1201–1204), היה מסע צלב שתוכנן תחילה כדי לכבוש את ירושלים שהייתה אז בשליטה מוסלמית תוך כדי מעבר וכיבוש מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסע הצלב הרביעי · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מסעות לגילוי מקור הנילוס (ספר)

עמוד הנושא של המהדורה הראשונה (1790) מסעות לגילוי הנילוס (באנגלית: "Travels to Discover the Source of the Nile") הוא חיבורו רב-הכרכים של מגלה הארצות הסקוטי ג'יימס ברוס ששהה בקרן אפריקה במשך כמעט 12 שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסעות לגילוי מקור הנילוס (ספר) · ראה עוד »

מסקט

מַסְקַט (בערבית: مسقط) היא בירת עומאן והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסקט · ראה עוד »

מסחתי

מסחתי בגאורגיה מֶסחֶתי (בגאורגית: მესხეთი) הוא אזור הררי ופרובינציה לשעבר של דרום מערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסחתי · ראה עוד »

מסגד מחמודיה

סביל סולימאן (2018) חצר המסגד ומגדל השעון ברקע מסגד מחמודיה (בערבית: مسجد المحمودية, תעתיק מדויק: מסג'ד אלמחמודיה), הממוקם ברחוב מפרץ שלמה, הוא המסגד הגדול והחשוב ביפו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד מחמודיה · ראה עוד »

מסגד מוראדי

מסגד מוראדי (באלבנית: Xhamia e Muradies) או מסגד העופרת (באלבנית: Xhamia e Plumbit) הוא מסגד ואנדרטה ארכיטקטונית-תרבותית, שנמצא במרכז ולורה, אלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד מוראדי · ראה עוד »

מסגד אל-אזהר

מסגד אל-אזהר (בערבית: الأزهر الشريف, "אלאזהר אלשריף" - אל-אזהר הנכבד) הוא מסגד הנמצא בקהיר, בירת מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד אל-אזהר · ראה עוד »

מסגד אל-חראם

מסגד אל-חראם בעת החג' על אודות https://www.ub.uu.se/finding-your-way-in-the-collections/selections-of-special-items-and-collections/mecca-with-kaaba/%5D הציור באתר ספריית אוניברסיטת אופסלה שבה הוא אצוּר איור המסגד, 1750, מתוך אוספי הספרייה הלאומית אל-מסגִ'ד אל-חראם (בערבית: المسجد الحرام– "המסגד הקדוש") הוא מסגד גדול בעיר מכה, החשוב ביותר באסלאם, וגם המבנה הדתי הגדול ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד אל-חראם · ראה עוד »

מסגד אל-ג'זאר

מסגד אל-ג'זאר (בערבית: مسجد الجزار, "מסג'ד אלג'זאר") הוא מסגד השוכן ברחוב אל-ג'זאר בצפונה של העיר העתיקה בעכו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד אל-ג'זאר · ראה עוד »

מסגד סלימייה (אדירנה)

מראה כללי של המסגד מכיוון מערב. בחזית התמונה נראה מבנה השוק המקורה והכיפה שבמרכזו (נחה על תוף), ומימין כיפת בית הספר היסודי פנים המסגד: במרכז נראה המחפיל, מאחוריו המחראב המואר משלושת צדדיו, ומימין לו המינבר מסגד סלימייה (בטורקית: Selimiye Camii) הוא מסגד עות'מאני בעיר אדירנה שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד סלימייה (אדירנה) · ראה עוד »

מסגד סלימייה (לפקושה)

מסגד סלימייה בולט בנופה של העיר מסגד סלימייה בתחריט מ-1887 מסגד סלימייה (טורקית Selimiye Camii) הוא מסגד השוכן בעיר העתיקה בלפקושה (ניקוסיה הצפונית), בירתה דה פקטו של הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד סלימייה (לפקושה) · ראה עוד »

מסגד סולטאן-מוראטובה

מסגד סולטאן-מוראטובה (במקדונית: Султан-муратова џамија), הידוע גם בשם מסגד הסולטאן (במקדונית: Султанска џамија), מסגד היונקר (במקדונית: Хјунќар џамија) ומסגד השעון (במקדונית: Саат-џамија), הוא מסגד בסקופיה, מקדוניה הצפונית, שממוקם ממזרח לביט-פזאר, ליד מנזר וירגינסקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד סולטאן-מוראטובה · ראה עוד »

מסגד סולימאנייה

מסגד סולימאנייה והחומה המקיפה אותו מראה מסגד סולימאנייה מארמון טופקאפי מבט אל כיפת המסגד מסגד סולימאנייה (טורקית: Süleymaniye Camii) הוא מסגד עות'מאני הממוקם על הגבעה השלישית של העיר העתיקה של איסטנבול, טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד סולימאנייה · ראה עוד »

מסגד חסן בק

מסגד חסן בק לאחר השיקום ב-2001 שהכפיל את הצריח חצר המסגד המסגד ב-1917 מסגד חסן בק בשנת 1936, בעת שהיה מוקף בבתי שכונת מנשייה (שנהרסו לאחר הקמת מדינת ישראל) מסגד חסן בק (בערבית: مسجد حسن بك, "מסג'ד חסן בכ") הוא מסגד עות'מאני שנבנה בשכונת מנשייה בין יפו לתל אביב בשנת 1916, על ידי מושלה הצבאי של יפו, חסן בק, במטרה לבלום את התפשטותה של תל אביב לכיוון הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד חסן בק · ראה עוד »

מסגד הנביא

מסגד הנביא (בערבית: المسجد النبوي, בתעתיק מדויק: אלמסג'ד אלנבוי) הוא מסגד הממוקם בעיר מדינה שבערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד הנביא · ראה עוד »

מסגד הים (עכו)

מסגד הים ב-1950 מסגד הים (ערבית: جامع البحر, "ג'אמע אלבחר") הוא מסגד השוכן ליד הנמל בעיר העתיקה בעכו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסגד הים (עכו) · ראה עוד »

מסדר אוסמניה

מסדר אוסמניה (בעות'מאנית: Nişan-i Osmanî) היה מסדר ועיטור הצטיינות של סולטנות האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסדר אוסמניה · ראה עוד »

מסדר המג'ידיה

מסדר המג'ידיה (מֶדְזִ'ידֵיֶה) (בטורקית: Kılıçlı Mecidi Nişanı, ובשפה העממית: mecidiye nişanı, תרגום מילולי: מסדר ועיטור החרב של אבדילמג'יט) הוא מסדר הצטיינות במערכה צבאית של האימפריה העות'מאנית, אשר הוענק בשנים: 1852–1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסדר המג'ידיה · ראה עוד »

מסדר התהילה (האימפריה העות'מאנית)

מסדר התהילה (בטורקית: Nişan-i İftihar) היה מסדר ועיטור הצטיינות של סולטנות האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסדר התהילה (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

מסדר הדרקון

שחזור של סמל המסדר מסדר הדרקון (בגרמנית: Drachenorden, בלטינית: Societas Draconistrarum) היה מסדר צבאי נוצרי של אצילים שנוסד על ידי זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ורעייתו ברברה צילי (Barbara Cilli 1451 - 1390/95), בתקופה שכיהן כמלך הונגריה על מנת שחברי המסדר יגוננו על המשפחה המלכותית ועל הכנסייה הקתולית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסדר הדרקון · ראה עוד »

מסופוטמיה הארמנית

מסופוטמיה הארמנית הייתה אזור בצפון מסופוטמיה, אשר היה מיושב בחלקו על ידי ארמנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסופוטמיה הארמנית · ראה עוד »

מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה

מפה מ-1944 בה מסומנת המסילה סוללת הרכבת ממערב למשואות יצחק תחנת הרכבת דיר סניד מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה היא מסילה שנבנתה על ידי העות'מאנים במלחמת העולם הראשונה במסגרת מלחמתם מול הבריטים ומאמציהם לבצר את קווי ההגנה שלהם ברצועת עזה וצפון סיני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסילת הרכבת מנחל שורק לעזה · ראה עוד »

מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה

מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה (קרויה גם "המסילה הדרומית" ו"השלוחה המצרית") היא מסילת רכבת צבאית שנבנתה על ידי העות'מאנים, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לכיוון סיני, על מנת לתמוך, לוגיסטית, במתקפה לכיבוש תעלת סואץ מידי הבריטים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה · ראה עוד »

מסילת הרכבת לעקבה

קטר רכבת בעקבה רכבת בוואדי ראם מסילת הרכבת לעקבה היא מסילת רכבת צרה המתפצלת ממסילת הרכבת החיג'אזית ומובילה לעיר עקבה שבדרום-מערב ירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסילת הרכבת לעקבה · ראה עוד »

מסילת הרכבת החיג'אזית

אימפריה העות'מאנית מסוף קו הרכבת החיג'אזית ברציף חיפה, תחילת המאה ה-20 מסמרי הידוק של מסילת רכבת העמק שנמצאו ליד כפר ברוך מסילת הרכבת החיג'אזית, ידועה גם בשמות: "המסילה החיג'אזית", "רכבת החג'" (בערבית: الخط الحديدي الحجازي; בטורקית: Hicaz Demiryolu), הוקמה ופעלה בתחילת המאה ה-20 בין העיר דמשק שבסוריה לבין העיר אל-מדינה שבחג'אז (מאז 1932 חלק מערב הסעודית) על בסיס נתיב תעבורה עתיק שהוליך לאורך המורדות הפנימיים של הרכסים של החוף המזרחי של ים סוף עד לדרום־מערב ערב היא תימן של ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסילת הרכבת החיג'אזית · ראה עוד »

מסילת הרכבת יפו–ירושלים

מסילת הרכבת בין יפו לירושלים נסללה לראשונה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסילת הרכבת יפו–ירושלים · ראה עוד »

מסילת השומרון

גשר בתוואי הרכבת בין תחנת מסעודיה לשכם למרגלות תל סבסטיה מבתר הרכבת הגדול בין מנהרת הרכבת הטורקית לתחנת מסעודיה. מימין ניתן לראות קשת שהוותה חלק מקיר התמיכה מסילת השומרון (עפולה–ג'נין–מסעודיה–שכם), היא מסילת רכבת היסטורית, עיקרה לאורכה של הארץ, שנסללה בשיתוף פעולה בין הטורקים לגרמנים בין השנים 1912 ל-1914.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסילת השומרון · ראה עוד »

מסילת הברזל ברלין-בגדאד

תוואי המסילה מקוניה לבגדאד (באדום בולט), מקונסטנטינופול לקוניה ומחלב למסילה החג'אזית (בארגמן דק) המסילה ב-1910 לערך תחנת הרכבת בקוניה, 1904 גשר בגבול טורקיה–סוריה מסילת הברזל ברלין-בגדאד (בטורקית: Bağdat Demiryolu; בגרמנית: Bagdadbahn; בצרפתית: Chemin de Fer Impérial Ottoman de Bagdad; בערבית: سكة حديد بغداد), הייתה תוכנית של האימפריה הגרמנית לסלילת מסילת ברזל מברלין לבגדאד דרך וינה, בלגרד, ניש, סופיה וקונסטנטינופול, במטרה להקל את חדירת ההשפעה הכלכלית והפוליטית הגרמנית ללב האימפריה העות'מאנית ולחבר בין לב אירופה (ואף נמל המבורג בים הצפוני) לבין המפרץ הפרסי ושדות הנפט שלו, תוך עקיפת תעלת סואץ (שהייתה בשליטה בריטית).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסילת הברזל ברלין-בגדאד · ראה עוד »

מסילות לשלום אזורי

מסילות לשלום כלכלי אזורי היא יוזמה לחיבור סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי לנמל חיפה במסילות רכבת כתחלופה לנתיב הסחר הימי האירופי-ערבי אשר מקיף את חצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומסילות לשלום אזורי · ראה עוד »

מעמד האישה בחברה הערבית

מיקומן הפיזי והתודעתי של נשים מוסלמיות במזרח התיכון מושפע מהיבטים שונים ומגוונים: חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, כלכליים, גאוגרפיים, היסטוריים ובעיקר דתיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעמד האישה בחברה הערבית · ראה עוד »

מעמד האישה בישראל

מעמד האשה בישראל כולל את תפיסתה של האישה בחברה הישראלית, אצל נשים ואצל גברים, מקומן של נשים ויכולת ההשפעה שלהן, בשלבי התמקצעות ובמסגרות התעסוקה, ביצירה הספרותית והמדעית בישראל, ובציבוריות ובפוליטיקה הישראלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעמד האישה בישראל · ראה עוד »

מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון

יהודה ושומרון (מימין בירוק) מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון שנוי במחלוקת מאז כיבושם בידי ישראל במלחמת ששת הימים ב-1967.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעמדם המשפטי של יהודה ושומרון · ראה עוד »

מעמדה הבין-לאומי של ירושלים

כנסת בינואר 2018 - מבטיח שהשגרירות תעבור לירושלים עד סוף 2019 מעמדה החוקי של ירושלים, על פי החוק הישראלי כפי שבא לידי ביטוי בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, הוא שירושלים המאוחדת והשלמה היא חלק ממדינת ישראל ועיר בירתה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעמדה הבין-לאומי של ירושלים · ראה עוד »

מעצמה

מעצמה היא מדינה בעלת כוח כלכלי או צבאי, הנותן לה השפעת יתר על היחסים הבינלאומיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעצמה · ראה עוד »

מעצמות המרכז

צהוב – מעצמות המרכזשירוק – מדינות ההסכמהשאפור – מדינות נייטרליות/אחר מעצמות המרכז (באנגלית: Central Powers) היו מספר מעצמות בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעצמות המרכז · ראה עוד »

מערת נטר

מערת נטר שלט הסבר על המקום. ממוזער מערת נטר היא מערת כורכר טבעית הנמצאת בשטח בית הספר החקלאי מקוה ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומערת נטר · ראה עוד »

מערכת גליפולי

מערכת גליפולי הייתה מערכה שהתנהלה במלחמת העולם הראשונה מאפריל 1915 עד ינואר 1916 בחצי האי גליפולי שבגדה המערבית של מצרי הדרדנלים, בין כוחות האימפריה הבריטית בסיוע צרפתי לבין כוחות האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומערכת גליפולי · ראה עוד »

מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה

אזור התקיפה של הצוללות הגרמניות סביב בריטניה - פברואר 1915 מערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה הייתה מערכה צבאית ימית, שהתחוללה במלחמת העולם הראשונה, בעיקר בין הקיסרות הגרמנית לאימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומערכת הצוללות במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מערכת הבריתות שקדמו למלחמת העולם הראשונה

308x308 פיקסלים טרם מלחמת העולם הראשונה התקיימו שתי מערכות בריתות באירופה בין המעצמות שהיוו את התשתית לצדדים הלוחמים במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומערכת הבריתות שקדמו למלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה

הדודקאנס חלוקת יוון לאחר נפילתה ב-1941 מערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה (בין 8 בספטמבר 1943 ל-22 בנובמבר 1943) הייתה ניסיון של בעלות הברית להשתלט על איי הדודקאנס הנמצאים בדרום הים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומערכת הדודקאנס במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מערכות אזוב

מערכות אזוב - מערכות צבאיות שניהלה רוסיה הצארית בשנים 1696-1695 נגד האימפריה העות'מאנית, כחלק מהמלחמה העות'מאנית-רוסית (1686–1700), והסתיימו בכיבוש מבצר אזוב על ידי הרוסים וקבלת מוצא לחוף ים אזוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומערכות אזוב · ראה עוד »

מעלות-תרשיחא

סמליל המועצה המקומית הקודם מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָא (בערבית: معالوت ترشيحا) היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל-לבנון, 20 קילומטרים מזרחית לנהריה, 20 קילומטרים מערבית לצפת, 15 קילומטרים צפונית לכרמיאל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעלות-תרשיחא · ראה עוד »

מעבר שיפקה

מעבר שיפקה (בבולגרית Шипченски проход) הוא מעבר הרים ברכס הרי הבלקן בבולגריה, המהווה את הגבול בין מחוז סטארה זאגורה ומחוז גברובו, מחבר בין הערים גברובו ו-קאזאנלק, ואורכו 13.5 קילומטרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעבר שיפקה · ראה עוד »

מעבר לשיטה המטרית

'''מד מהירות''' (ספידומטר) של מכונית אמריקאית המציג הן יחידות מהירות ביחידות של מייל לשעה (בלבן) והן יחידות מהירות של קילומטר לשעה (באדום) המעבר לשיטה המטרית הוא תהליך המעבר של מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית, כתחליף לשימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעבר לשיטה המטרית · ראה עוד »

מעיליא

כנסיית הבשורה במעיליא מעִילְיָא (בערבית: معليا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומעיליא · ראה עוד »

מפקדי מונטיפיורי

מפקדי מונטיפיורי (באנגלית: Montefiore Censuses) היו חמישה מפקדי אוכלוסין של אוכלוסייה יהודית, שנערכו בארץ ישראל, באלכסנדריה, בביירות ובצידון על ידי משה מונטיפיורי ואנשיו במהלך המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומפקדי מונטיפיורי · ראה עוד »

מפרץ סודה

מפרץ סודה (ביוונית: Κόλπος Σούδας) הוא מפרץ ונמל טבעי ליד העיירה סודה בחוף הצפון-מערבי של האי היווני כרתים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומפרץ סודה · ראה עוד »

מפריח היונים (סרט)

מַפְרִיחַ הַיּוֹנִים (באנגלית: Farewell Baghdad, בערבית: مطير الحمام) הוא סרט חניכה ישראלי שעשייתו נסתיימה בשנת 2013, אך הוא יצא להקרנות בכורה במרץ 2014, ולהקרנות מסחריות באפריל 2014.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומפריח היונים (סרט) · ראה עוד »

מפת פלסטין הנעלמת

מפת פלסטין הנעלמתשתמונה להחלפה מפת פלסטין הנעלמת היא סדרה של 4 או 5 מפות שבהן מצויר שטחה של ארץ ישראל בתקופות שונות בין 1946 לבין 2010 ובה כביכול השטח של ישראל הולך וגדל והשטח של "פלסטין" הולך וקטן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומפת פלסטין הנעלמת · ראה עוד »

מפת פירי ראיס

קולומבוס" מפת פירי רֶאִיס היא מפת עולם טרום-מודרנית מסוג פורטולאנו שהופקה בשנת 1513 בידי האדמירל והקרטוגרף העות'מאני אהמד מוהידין פירי, שנודע בשם פירי ראיס ("הקברניט פירי").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומפת פירי ראיס · ראה עוד »

מפות קרן קיימת לישראל

מפת ארץ ישראל, בצורת פאזל של בולים, הוצאת קרן קיימת לישראל, שנות השלושים מפות קרן קיימת לישראל הן מפות של ארץ ישראל שהוצאו על ידי הלשכה הראשית של קרן קיימת לישראל (הקק"ל) בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומפות קרן קיימת לישראל · ראה עוד »

מצפה כרם

מצפה כרם (בערבית: ח'ירבת אל-חמאמה - חורבת היונים) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא ביער ירושלים, בסמוך למוזיאון יד ושם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצפה כרם · ראה עוד »

מצר אוטרנטו

מצר אוטרנטו (באיטלקית: Canale d'Ótranto או Stretto di Ótranto; אלבנית Ngushtica e Otrantos) הוא מצר ים בין חבל פוליה שבאיטליה ממערב לבין אלבניה ממזרח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצר אוטרנטו · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצרים · ראה עוד »

מצב החירום בקפריסין

מצב החירום בקפריסין (ביוונית: Απελευθερωτικός Αγώνας της Κύπρου– המאבק לשחרור קפריסין; באנגלית: Cyprus Emergency) היה סכסוך בקפריסין הבריטית, שהתרחש בין השנים 1955–1959.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצב החירום בקפריסין · ראה עוד »

מצבת מישע

מַצֶּבֶת מֵישַׁע היא מצבת זיכרון שמתוארכת לאזור שנת 840 לפנה"ס שהוצבה מטעם מישע, מלך מואב, בעיר דיבון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצבת מישע · ראה עוד »

מצור אוצ'קוב

מצור או'צקוב היה בין האירועים המרכזיים של המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792), המצור הסתיים בכיבוש המצודה על ידי הרוסים ב-17 בדצמבר 1788.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצור אוצ'קוב · ראה עוד »

מצודת אלעליה אלטווילה (מצודת טייבה)

צילום של מצודת טייבה מצודת טייבה היא מצודה הממוקמת בעיר טייבה שבמחוז השרון בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת אלעליה אלטווילה (מצודת טייבה) · ראה עוד »

מצודת קאיתבאי

התקרה במצודת קאיתבאי, אלכסנדריה מבט מהצד על מצודת קייתבאי מצודת קאיתבאי (או מבצר קאיתבאי בערבית: قلعة قايتباي) הוא מבצר שנבנה למטרות הגנה מהמאה ה-15 הממוקם על חוף הים התיכון, באלכסנדריה, מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת קאיתבאי · ראה עוד »

מצודת קהיר

מצודת צלאח א-דין (בערבית: قلعة صلاح الدين; תעתיק חופשי: קלעת סלאח א-דין; תעתיק מדויק: קלעה צלאח אלדין, נקראת גם מצודת קהיר) היא מצודה מתקופת ימי הביניים, שנבנתה בקהיר, בירת מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת קהיר · ראה עוד »

מצודת רמון דה סן-ז'יל

250px מצודת רמון דה סן-ז'יל (באנגלית: Citadel of Raymond de Saint-Gilles; בערבית: قلعة طرابلس) הוא מבצר שנבנה בטריפולי שבלבנון והוא מהמבצרים העתיקים ביותר במדינה זו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת רמון דה סן-ז'יל · ראה עוד »

מצודת באשטאביא

מצודת באשטאביא, 2014 מצודת באשטאביא (בערבית:  باشطابيا, ידועה גם בשמות: מצודת באש טאפיה, באש טאביה, באש טאביא ובאשטאביה) הייתה מצודה מהמאה ה-12 ששכנה על הגדה המערבית של החידקל, והייתה חלק מחומת העיר מוסול בעיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת באשטאביא · ראה עוד »

מצודת בלגרד

מצודת בלגרד (בסרבית קירילית: Београдска тврђава; בסרבית באותיות לטיניות: Beogradska tvrđava) היא מצודה השוכנת בתחום המוניציפלי של בלגרד בירת סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת בלגרד · ראה עוד »

מצודת בלוגראדצ'יק

ביצורי החצר השלישית העליונה החצר השנייה, מבט מהחצר השלישית העליונה מצודת בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק (בבולגרית: Белоградчишка крепост, מוכרת גם בשם קָאלֵטוֹ Калето "המצודה" מהמילה הטורקית קַאלֵה) היא מבצר עתיק במחוז וידין שבצפון-מערב בולגריה, סמוך לעיירה בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת בלוגראדצ'יק · ראה עוד »

מצודת גורי

מצודת גורי מצודת גורי (בגאורגית: გორის ციხე, גוֹריס ציחֶה) היא מצודה שהוקמה בימי הביניים בכארתלי, גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת גורי · ראה עוד »

מצודת דמשק

מצודת דמשק (בערבית: قلعة دمشق) היא מצודה גדולה מתקופת ימי הביניים בדמשק שבסוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת דמשק · ראה עוד »

מצודת כרכ

תרשים המצודה: 1. השער העות'מאני; 2. השער הצלבני; 3. חפיר; 4. באר ומאגר מים; 5. חלקלקה; 6. קפלה; 7. ארמון ממלוכי; 8. המוזיאון מצודת כֶּרַכ (בערבית: قلعة الكرك) היא מבצר צלבני בעיר כרכ (קיר מואב) בירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת כרכ · ראה עוד »

מצודת כירכוכ

מצודת כירכוכ (בערבית: قلعة كركوك; בטורקית: Kerkük Kalesi) היא מצודה הממוקמת במרכזה של העיר כירכוכ בעיראק ונחשבת לחלק העתיק ביותר של העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומצודת כירכוכ · ראה עוד »

מקאם (מבנה)

פלסטיני עטארה מקאם אל ח'אדר בכפר ההרוס אל-בסה, בגליל המערבי מקאם שייח' אבריק קבר שייח' בוריק מקאם (מערבית: مقام) הוא מבנה שנבנה באתר הקשור לקדוש מוסלמי או דמות מקומית, לעיתים הקבר שלו, לעיתים המבנה הוא רק נקודת ציון (מבני המקאם מכונים גם "קבר שייח").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקאם (מבנה) · ראה עוד »

מקס סנדרצקי

מקס סנדרצקי סנדרצקי (באמצע) ומטופלים בחצר בית החולים מריאנשטיפט בירושלים, 1872 בית החולים בשנת 2009 ד"ר מקס סנדרצקי (בגרמנית: Max Sandreczky; 1839 - 22 ביוני 1899) היה רופא ילדים, כירורג, מיילד ואיש אשכולות גרמני, שחי בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקס סנדרצקי · ראה עוד »

מקס פון אופנהיים

מקס (פרייהר) פון אופנהיים (בגרמנית: Max Freiherr von Oppenheim; 15 ביולי 1860 – 17 בנובמבר 1946) היה דיפלומט גרמני, הרפתקן, ארכאולוג חובב ואספן אמנות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקס פון אופנהיים · ראה עוד »

מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה

מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה (בגרמנית: Maximilian II Emanuel von Bayern) היה הנסיך הבוחר מבוואריה בין השנים 1679–1726.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה · ראה עוד »

מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מקסימיליאן השני בצעירותו מקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה מקסימיליאן השני (בגרמנית: Maximilian II, 31 ביולי 1527 - 12 באוקטובר 1576) מבית הבסבורג היה מלך בוהמיה משנת 1562, מלך הונגריה משנת 1563 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1564 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקסימיליאן השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

מקלע מקסים

נשיא רוסיה לשעבר, דמיטרי מדבדב יורה במקלע מקסים מקלע מקסים הוא מכונת הירייה האוטומטית הראשונה, שהומצאה על ידי היירם מקסים ב־1884.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקלע מקסים · ראה עוד »

מקדוניה הצפונית

רפובליקת מָקֵדוֹנְיָה הצפונית (במקדונית: Република Северна Македонија) היא מדינה השוכנת בדרום-מזרח אירופה, ללא מוצא לים, ואשר גובלת ביוון בדרום, באלבניה במערב, בסרביה ובקוסובו בצפון, ובבולגריה במזרח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקדוניה הצפונית · ראה עוד »

מקונן וולדה

תמונה נוספת של הראס. רַאס מֶקוֹנֵן ווֹלְדֵה מִכַּאֶל מלקוט (8 במאי 1852 - 21 במרץ 1906) הידוע גם כ״אבא קאגנוו״ היה מצביא ומושל חבל הררג שבאתיופיה, ואביו של טפרי מקונן (ידוע יותר בשם היילה סלאסי).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקונן וולדה · ראה עוד »

מקורו של העולם

מקורו של העולם (בצרפתית: L'Origine du monde) היא יצירתו המפורסמת של הצייר הצרפתי גוסטב קורבה משנת 1866.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקורו של העולם · ראה עוד »

מקורות הירדן

מפת אזור מקורות הירדן בה מסומנים הנחלים היוצרים את נהר הירדן נחל חרמון (הבניאס), אחד ממקורות הירדן טקסט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקורות הירדן · ראה עוד »

מקוה ישראל

מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומקוה ישראל · ראה עוד »

מרנג'נה אסאדה

מֶרֶנְגֶ'נָה אָסַאדָה (בלאדינו: Merenjena Asada, Berenjena Asada) הוא מאכל יהודי ספרדי מתפוצות הבלקנים: יוון, בולגריה, מקדוניה ואסיה הקטנה, המבוסס על מחית חצילים ומוגש במגוון גרסאות, החל מתוספת למנה בשרית, דרך רוטב לתבשילים כגון "אורז לבן" וכלה כמנה עיקרית בפני עצמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרנג'נה אסאדה · ראה עוד »

מרסין

מרסין (בטורקית: Mersin; בעבר גם איצ'ל - İçel) היא עיר נמל בדרום טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרסין · ראה עוד »

מרקו קורנארו

קברו של מרקו קורנארו בוונציה מרקו קורנארו או מרקו קורנר (באיטלקית: Marco Cornaro; בוונטית: Marco Corner; 1286 לערך - 13 בינואר 1368) היה הדוכס ה-59 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרקו קורנארו · ראה עוד »

מרקו בלבנוב

מרקו דימיטרייב בלבנוב (בבולגרית: Марко Димитриев Балабанов; 1837, קליסורה, האימפריה העות'מאנית – 16 ביוני 1921, סופיה, ממלכת בולגריה) היה רופא, משפטן, דיפלומט, ופוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן כשר החוץ והדתות הראשון של נסיכות בולגריה, ובהמשך כיהן בכהונה נוספת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרקו בלבנוב · ראה עוד »

מרקובי קולי

מרקובי קולי או מגדלי מרקו (במקדונית: Маркови Кули; בסרבית: Маркове куле) נמצא כ-2.25 ק"מ צפון-מערבית מפרילפ, מקדוניה הצפונית, ומעט מעל הכפר וארוש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרקובי קולי · ראה עוד »

מרקיזות באדן-באדן

שלוס ראשטט, ארמון המרקיזים במאה ה-18 מרקיזות באדן-באדן הייתה מדינה מודרנית מוקדמת בדרום-מערב גרמניה בתוך האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרקיזות באדן-באדן · ראה עוד »

מרתה רוט

מרתה רוט מרתה לואיס רוט (באנגלית: Martha Root; 10 באוגוסט 1872– 28 בספטמבר 1939) הייתה עיתונאית במקצועה ומורה בעברה, אשר הפכה לבהאית בפיטסבורג בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרתה רוט · ראה עוד »

מרטין לותר

מרטין לותר (בגרמנית: Martin Luther; 10 בנובמבר 1483 – 18 בפברואר 1546) היה נזיר, כומר, מלחין ותאולוג גרמני, המייסד וההוגה הראשי של הנצרות הפרוטסטנטית ויוצרו של הכוראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרטין לותר · ראה עוד »

מרטין ואן ביורן

מרטין ואן ביורן (באנגלית: Martin Van Buren; 5 בדצמבר 1782 – 24 ביולי 1862) היה נשיא ארצות הברית השמיני, בין השנים 1837–1841.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרטין ואן ביורן · ראה עוד »

מרטים אפונסו דה סוזה

מרטים אפונסו דה סוזה (בפורטוגזית: Martim Afonso de Sousa; סביב 1500 – 21 ביולי 1571) היה אציל פורטוגזי ומגלה ארצות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרטים אפונסו דה סוזה · ראה עוד »

מרטירוס סאריאן

מרטירוס סאריאן (בארמנית: Մարտիրոս Սարյան; ברוסית: Мартиро́с Сарья́н; 28 בפברואר 1880 – 5 במאי 1972) היה צייר ארמני והמייסד של הציור הארמני המודרני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרטירוס סאריאן · ראה עוד »

מרג' אל-סולטן

מארג' אל סולטאן (בערבית: مرج السلطان, מאוית גם מארג' סולטאן, שפירושו "האחו של הסולטאן") הוא כפר צ'רקסי בדרום סוריה, חלק מנהלי ממחוז ריף דמשק, הממוקם כ-15 קילומטרים מזרחית לעיר דמשק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרג' אל-סולטן · ראה עוד »

מרגמה

אמריקאי יורה במרגמה 60 מ"ממרגמה היא כלי ירייה ארטילרי פשוט, המורכב מקנה מתכתי המחובר למשטח (סדן שבדרך כלל מונח על האדמה, או מותקן ברכב קרבי משוריין) ואשר יורה פצצות במסלול תלול בלבד, בניגוד לתותח נ"ט נגרר, טנקים, או רימוני רובה למיניהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרגמה · ראה עוד »

מרגרט מורי קוקסלי

מרגרט מורי קוקסלי (באנגלית: Margaret Murray Cookesley; 1844–1927) קיבלה את השם מורי עם נישואיה, הייתה ציירת אנגלייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרגרט מורי קוקסלי · ראה עוד »

מרד אפריל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד אפריל · ראה עוד »

מרד אפריל (בולגריה)

מפת ההתקוממות - השטחים שבכתום הכהה מציינים אזורים בהם התקוממות אירעה. הקו הכתום המקוטע מציין את גבולות מחוזות המהפכה מרד אפריל (בבולגרית: Априлско въстание, אפרילסקו ואסטניה), היה מרד שהתחולל מאפריל עד מאי 1876, ברחבי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד אפריל (בולגריה) · ראה עוד »

מרד אורלוב

קרב צ'סמה בין ציי טורקיה ורוסיה. ציור מאת איוואן איווזובסקי (1848). מרד אורלוב (1770) היה מבשרה של מלחמת העצמאות היוונית, במהלכו התקוממו היוונים יושבי הפלופונסוס נגד השלטון הטורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד אורלוב · ראה עוד »

מרד אילינדן

מפת המרד באזורי מקדוניה ותראקיה. גבולות של ימינו נראים לעין, יחד עם הגבולות העות'מאניים באותה תקופה. מרד אילינדן, לפי הגרסה הבולגרית: מרד אילינדן–פרובראז'ני (בטורקית: İlinden İsyanı, בבולגרית: Илинденско-Преображенско ванистание, ביוונית: Εξέγερση τουΊλιντεν, במקדונית: Илинденско востание) היה מרד אשר התחולל החודשים אוגוסט–נובמבר 1903 נגד השלטון העות'מאני בעיקר באזור נפת ביטולה שבחבל מקדוניה, ובראשו עמד הארגון המהפכני הפנים-מקדוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד אילינדן · ראה עוד »

מרד איילט צידון (1834)

מרד איילט צידון מתייחס לאירועים בסוריה העות'מאנית בתקופת מרד האיכרים הסורי (1834–1835), כאשר במקביל למרד האיכרים בארץ ישראל ובעבר הירדן (מדרום לאיילט דמשק), כבשו המורדים הגליליים את צפת וטבריה במזרח הגליל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד איילט צידון (1834) · ראה עוד »

מרד סימקו שיקאק

מרד סימקו שיקאק היה מרד של השושלת הקאג'ארית תושבי צפון מערב איראן (בתמיכת כוחות טורקיים), שהתקיים בשנים 1918–1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד סימקו שיקאק · ראה עוד »

מרד קושצ'ושקו

מרד קוֹשְׁצ'וּשְׁקוֹ (או התקוממות קושצ'ושקו; בפולנית: Insurekcja kościuszkowska) היה התקוממות עממית רחבת היקף בשטחי האיחוד הפולני-ליטאי לשעבר נגד האימפריה הרוסית וממלכת פרוסיה, בהנהגתו של תדיאוש קושצ'ושקו בשנת 1794.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד קושצ'ושקו · ראה עוד »

מרד חמלניצקי

מרד חמלניצקי (בפולנית: Powstanie Chmielnickiego, באוקראינית: Хмельниччина, "תקופת חמלניצקי"; ידוע גם כ"מרד הקוזאקים הגדול", "מלחמת הקוזאקים בפולנים", "מלחמת השחרור העממית האוקראינית" ועוד) הוא כינויה של התקוממות הקוזאקים והצמיתים בהנהגת בוגדן חמלניצקי שפרצה בשטח אוקראינה המודרנית בשנת 1648 ונמשכה לסירוגין עד למותו ב-1657.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד חמלניצקי · ראה עוד »

מרד דונגאן

מרד דּוּנְגָּאן ידוע גם בתור מרד טוֹנְגזִי חְווֵי (סינית מסורתית: 同治回亂回民叛乱屠杀同族; שיאו-ארג'ינג: توْجِ حُوِ بِيًا/لُوًا; דונגאן: Тунҗы Хуэй Бян/Луан) אשר התרחש בין השנים 1862–1877 היה מרד מרכזי של המיעוטים המוסלמים בסין נגד שלטון שושלת צ'ינג במטרה להקים לעצמם מדינה עצמאית בטורקסטן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד דונגאן · ראה עוד »

מרד המלחים בקיל

מרד המלחים בקיל התחיל ב-3 בנובמבר 1918, סמוך לסוף מלחמת העולם הראשונה, לאחר שסימני מרי וסירוב פקודות ניכרו בקרב המורדים עוד בימים שקדמו לתאריך זה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד המלחים בקיל · ראה עוד »

מרד האיכרים בארץ ישראל

מרד האיכרים בארץ ישראל (בערבית: ثورة الفلاحين في فلسطين) היה מרד איכרים ערבים אשר התרחש בשנת 1834 במהלך מרד הפלאחים נגד שלטון מוחמד עלי שליט מצרים ושושלתו בארץ ישראל, אשר נכבשה מידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1833 לאחר המלחמה המצרית-עות'מאנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד האיכרים בארץ ישראל · ראה עוד »

מרד הפלאחים

אבראהים פאשא עמד בראש הצבא המצרי בלבנט מרד הפלאחים היה מרד עממי כנגד שלטונו של הואלי מוחמד עלי שפרץ בשנת 1834 במקביל בגזרה העלאווית בצפון לבנון, בארץ ישראל, בעבר הירדן, בהר הלבנון ובחורן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרד הפלאחים · ראה עוד »

מרדה (כפר)

מרדה (בערבית: مرده) הוא כפר פלסטיני, הממוקם במחוז סלפית, שבמרכז השומרון, כ-400 מטרים מצפון לאריאל וכ-18 ק"מ מדרום-מערב לשכם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרדה (כפר) · ראה עוד »

מרדכי קלעי

הרב מרדכי (בכור) קלעי (נפטר בט"ו בכסלו ה'ת"ז; 1647) היה פוסק וראש ישיבה בשאלוניקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרדכי קלעי · ראה עוד »

מרדכי רומנו

"גן מרקו רומנו" בכפר חיטים, בו שכנה חלקת קברו של מרדכי רומנו, בתצלום מ-1956 מצבת קברו של מרדכי רומנו כפי שצולמה ב-2012, בבית העלמין בכפר חיטים מרדכי (מרקו) רומנו (בבולגרית: Марко Романо; 31 באוגוסט 1873, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 27 באפריל 1942, תל אביב, ארץ ישראל המנדטורית) היה עורך דין, סופר ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרדכי רומנו · ראה עוד »

מרדכי לבנון (שופט)

טקס הנחת אבן הפינה לבית כנסת ישורון ירושלים. מרדכי לבנון (י"ח בשבט תרמ"ח, 2 במרץ 1888 – כ"ד בתשרי תשמ"ו, 10 באוקטובר 1985) היה השופט היהודי הראשון בזמן שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, משפטן, איש ציבור, יקיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרדכי לבנון (שופט) · ראה עוד »

מרדכי גימפל יפה

בית הראשונים במושבה יהוד הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרדכי גימפל יפה · ראה עוד »

מרדכי וייסר

מרדכי וייסר (1876 – 1918) היה מראשוני אחוזת בית, ממייסדי ראינוע עדן, בית הראינוע הראשון של תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרדכי וייסר · ראה עוד »

מרדכי יגאל

מרדכי יגאל ויצחק הוז, אנשי "השומר", בסביבות השנים 1910כ-1915 מרדכי יגאֵל (1892- 1979) היה חבר ארגון השומר ומראשי פעיליו, חבר בגדוד העבודה, ממייסדי אגודת השומרים, מפקד בארגון ההגנה ואיש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרדכי יגאל · ראה עוד »

מרונים

המרונים (בארמית סורית: ܡܖ̈ܘܢܝܐ; בערבית: موارنة) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת ארמית וערבית, בת הדת הנוצרית החיה ברובה בלבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרונים · ראה עוד »

מרוץ החימוש הימי באמריקה הדרומית

מטח הדופן הגדול ביותר שאי פעם נורה מתוך אוניית מלחמה. מבט מחזית אוניית המלחמה 'מינאס ז'ראיס'. בעשור הראשון של המאה ה-20 החל מרוץ חימוש ימי בין ברזיל, ארגנטינה וצ'ילה - שלוש הארצות העשירות והחזקות ביותר באמריקה הדרומית - כאשר ברזיל הזמינה מחברה בריטית שלוש אוניות מערכה מסוג דרדנוט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרוץ החימוש הימי באמריקה הדרומית · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרוקו · ראה עוד »

מרות (יישוב קדום)

בית הכנסת העתיק במרות ינואר 2017 בית הכנסת במרות שרידי בית הכנסת שרידי בית הכנסת מֵרוֹת הוא יישוב יהודי קדום בגליל העליון, שהתקיים על פי ההשערה ברציפות מימי אלכסנדר ינאי החשמונאי (תחילת המאה ה-1 לפנה"ס) עד לשלטון הצלבנים, תקופה של 1,400 שנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרות (יישוב קדום) · ראה עוד »

מרכז ההובלה

מרכז ההובלה (6900), השייך לחיל הלוגיסטיקה, הוא הגוף הגדול ביותר באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל ומשמש כגורם חשוב ואסטרטגי בקיומו של צה"ל מאז הקמתו בשנת 1966.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרכז ההובלה · ראה עוד »

מרכבא

מרכבא (בערבית: مركبا) הוא כפר בדרום לבנון, במחוז א-נבטיה, בקרבת מרג' עיון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרכבא · ראה עוד »

מרי וטסרה

מרי וטסרה, 1887 דיוקן אשר צויר זמן קצר לפני מותה הברונית מריה אלכסנדרינה פון וטסרה (בגרמנית: Marie Alexandrine Freiin von Vetsera; 19 במרץ 1871 - 30 בינואר 1889) הייתה אצילה אוסטרית, אשר ניהלה רומן עם רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרי וטסרה · ראה עוד »

מרים חד גדיא

חד גדיא (1895 – 1982) הוא כינויה של מרוסיה (מרים) ניסנהולץ, ציירת ישראלת ילידת רוסיה, מתלמידות בית הספר לאמנות "בצלאל" בשנותיו הראשונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרים חד גדיא · ראה עוד »

מרינו סנודו

כתב-יד הספרייה הבריטית (MS 27,376) מפת עכו הצלבנית ב"ספר הסודות" (1321); מתוך כתב-יד אוקספורד, ספריית הבודליאנהש (MS Tanner 190, fols. 207r); למפה חשיבות רבה משום שהיא מייצגת את הידוע על העיר, רובעיה, ביצוריה ובנייניה ערב נפילתה ב-1291 מפת ירושלים ב"ספר הסודות"; מתוך כתב-יד הספרייה הבריטית (MS 27376, ff.189v-190) מרינו סנודו טורסלו מגיש שלושה כרכים של "ספר הסודות" לאפיפיור יוחנן העשרים ושניים; כתב-יד הספרייה הבודליינית (MS Tanner 190) מַרינוֹ סַנוּדוֹ טוֹרסֶלוֹ (Marino Sanudo Torsello); הרפובליקה של ונציה, 1260? – ונציה, 1343?) היה נוסע, גאוגרף ומדינאי ונציאני. נודע בחתירתו לחידוש מסעי הצלב לכיבוש ארץ הקודש ולתכלית זו יועדו חיבוריו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומרינו סנודו · ראה עוד »

מריבור

מָרִיבּוֹר (בסלובנית Maribor; בגרמנית Marburg an der Drau) היא העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה בסלובניה עם כ-100,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומריבור · ראה עוד »

מריה קנטקוזינו

פורטרט של מריה קנטקוזינו שצויר על ידי בעלה, הצייר פייר פובי דה שאבאן מריה קנטקוזינו (ברומנית: Maria Cantacuzino; 1822 - אוגוסט 1898) הייתה אשת החברה הגבוהה בנסיכות מולדובה ומודל של כמה ציירים ידועים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומריה קנטקוזינו · ראה עוד »

מריה תרזה

דיוקנה של מריה תרזה עשוי מרציפן, במוזיאון המרציפן בסנטאנדרה, הונגריה מריה תרזה ב-1762 בציורו של ז'אן-אטיין ליוטאר כיכר על שמה בווינה מריה תרזה (במקור הגרמני: מריה תרזיה; בגרמנית: Maria Theresia; 13 במאי 1717 – 29 בנובמבר 1780) הייתה הארכידוכסית של אוסטריה ומלכת בוהמיה והונגריה משנת 1740 ועד למותה, בת לבית הבסבורג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומריה תרזה · ראה עוד »

משמורת ארץ הקודש

סמל המשמורת במתחם המשמורת: הכתר מסמל את מלכות השמיים ואת האל האב והיונה את רוח הקודש. מתחת להם נראה סמל המסדר הפרנציסקני וצלב ירושלים, ומשני צידי המגן ענף זית המסמל את משיחת המשיח וענף דקל המסמל ניצחון ואת המרטירים כרזה לרגל חגיגות 800 שנים לקוסטודיה. יולי 2017. משמורת ארץ הקודש (לטינית Custodia Terrae Sanctae; איטלקית Custodia di Terra Santa - "הקוסטודיה של ארץ הקודש") היא הפרובינציה של המסדר הפרנציסקני, הכוללת, לבד מארץ ישראל, גם את סוריה, לבנון, ירדן, מצרים, קפריסין ואת האי רודוס שביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשמורת ארץ הקודש · ראה עוד »

משאת משה ויהודית

מרכז הבינתחומי הרצליה "מַשְׂאַת משה ויהודית" הוא כינויה של מכונת דפוס שהוענקה בשנת 1842 על ידי משה מונטפיורי לבית הדפוס של ישראל ב"ק בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשאת משה ויהודית · ראה עוד »

משאבי טבע בישראל

שדה הנפט מגדהכנרת מהווה הן משאב מים והן מקור דיג חשובים במדינת ישראל יערות בישראל המהווים משאב טבעי אסדתלייה ביטון המפורסמת פצלי שמן בוואדי חוורים צור, חול, שיש, גבס, חרסית, אבן גיר ואספלט, וכן זכוכית המופקת מחול העשיר בקוורץ. בין מחצבות אלה נמצאות - מחצבות מגדל צדק ונגב מינרלים תעשייתיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשאבי טבע בישראל · ראה עוד »

משפט אזרחי

המשפט האזרחי (נקרא גם משפט פרטי) הוא שם כולל למספר ענפים משפטיים, המסדירים את מערכות היחסים שבין הפרטים (בני אדם או חברות) לבין עצמם. המשפט האזרחי מסדיר את הזכויות ברכוש (דיני קניין), עוסק בהתחייבויות רצוניות ולא רצוניות בין פרטים (דיני חוזים ודיני נזיקין) ובמערכת היחסים בתוך התא המשפחתי (דיני משפחה). למשפט האזרחי תפקיד חשוב בעיצוב יחסי הגומלין שמתקיימים בתוך חברה אנושית, הן כדי להבטיח מערכת חברתית יציבה והן כדי לאפשר שגשוג וצמיחה חברתית וכלכלית. לצד המשפט האזרחי קיימים גם המשפט הפלילי שעוסק בנורמות שהמדינה מטילה על הפרטים בתוכה, והמשפט הציבורי המסדיר את התנהלות הגופים הציבוריים ואת מערכת היחסים בינם לבין הפרט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפט אזרחי · ראה עוד »

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפט עברי · ראה עוד »

משפט האחים רייצס

משפט האחים רייצס הוא משפט אנטישמי שהתרחש בלבוב (האיחוד הפולני-ליטאי; כיום אוקראינה) באביב ה'תפ"ח (1728) בו נידונו למוות אכזרי רבי חיים רייצס, ראש הישיבה בלבוב, ואחיו רבי יהושע רייצס, מראשי הקהילה היהודית בלבוב, בגין שידול מומר לשוב ליהדותו וביזוי האמונה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפט האחים רייצס · ראה עוד »

משפחת אריסון

תד אריסון מיקי אריסון שרי אריסון משפחת אריסון היא משפחה רומנית-ישראלית-אמריקאית, אחת המשפחות היהודיות העשירות ביותר בעולם ובין המשקיעות והתורמות הגדולות ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת אריסון · ראה עוד »

משפחת אל-אסד

משפחת אל-אסד (בערבית: عَائِلَة الْأَسَد), הידועה גם בשם שושלת אסד, שולטת בסוריה מאז שהגנרל חאפז אל-אסד הפך לנשיא סוריה ב-1971 מטעם מפלגת הבעת'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת אל-אסד · ראה עוד »

משפחת איפסילנטי

משפחת איפסילנטי (ביוונית: Υψηλάντης; ברומנית: Ipsilanti) הייתה משפחת אצולה יוונית פנרית, שקנתה לעצמה השפעה וכוח ניכרים באימפריה העותמ'אנית במהלך המאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת איפסילנטי · ראה עוד »

משפחת נשאשיבי

על פי אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 2, עמ' 149: התמונה צולמה בשנת 1932.. ראע'ב נשאשיבי עומד מעל הכלה. פח'רי נשאשיבי עומד ראשון משמאל. בית הגא ראשיד נשאשיבי, הידוע היום כבית טיכו שמו של ראע'ב נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) משפחת א-נשאשיבי (בערבית: النشاشيبي) היא משפחה ערבית ירושלמית, שהייתה בעלת השפעה ויוקרה רבה בקרב ערביי ארץ ישראל ובקרב השלטון העות'מאני של ארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת נשאשיבי · ראה עוד »

משפחת נוסייבה

משפחת נוסייבה (בערבית: عائلة نسيبة) היא אחת מהשושלות הערביות הוותיקות בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת נוסייבה · ראה עוד »

משפחת ספרא

לוגו המשפחה משפחת ספרא היא משפחה של בנקאים סוחרים ונדבנים יהודים שמוצאה בעיר חלב שבסוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת ספרא · ראה עוד »

משפחת פוטוצקי

סמל האצולה של משפחת פוטוצקי ארמון לנצוט שהיה בבעלות משפחת פוטוצקי ראדזין משפחת פוטוצקי (בפולנית: Potocki, Potoccy, Potocka, Patoka) היא משפחת אצולה (שְלַכְטַה) פולנית, מהגדולות והמשפיעות לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת פוטוצקי · ראה עוד »

משפחת קמונדו

"ארמון קמונדו" (Kamondo Sarayı) הממוקם על קרן הזהב באיסטנבול, אחוזתם של בני משפחת קמונדו. לאחר מכן נהפך למפקדת הצי העות'מאני. כיום משמש כמפקדת אחת מחילות הצי הטורקי. משפחת קמונדו הייתה משפחה יהודית ספרדית-עות'מאנית ידועה שהתפרסמה בשל הונה המופלג ופעילותה הפילנתרופית הענפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת קמונדו · ראה עוד »

משפחת קאזיס

משפחת קאזיס (גם קזיס, קסס, בקסטיליאנית: Kazis) היא משפחה יהודית-ספרדית, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, סוחרים גדולים ואישי ציבור רבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת קאזיס · ראה עוד »

משפחת קפרולו

איור משוער של מהמט פאשא קפרולו קברו של מהמט פאשא קפרולו משפחת קֶפְּרוּלוּ (בטורקית: Köprülü ailesi) הייתה משפחת אצולה ממוצא אלבני באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת קפרולו · ראה עוד »

משפחת ששון

"בית ששון" בשנגחאי, סין משפחת שַׂשׂון (באנגלית: Sasson, בערבית: ساسون) היא משפחת אצולה, יהודית ממוצא בגדאדי, שהרשתות המסחריות והפיננסיות שלה חלשו על המסחר בין האימפריה הבריטית להודו והמזרח הרחוק בשיא התקופה האימפריאליסטית הבריטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת ששון · ראה עוד »

משפחת שונצינו

סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת שונצינו · ראה עוד »

משפחת ג'ונבלאט

משפחת ג'ונבלאט (לעיתים ג'ומבלאט; בערבית: جنبلاط או جمبلاط; תעתיק מדויק: ג'נבלאט או ג'מבלאט; במקור מכורדית: ג'אנבולאד, Janboulad) היא משפחה דרוזית רבת השפעה שהתיישבה בהרי הלבנון בסביבות המאות ה-15 וה-16, כתוצאה מרדיפות השלטון העותמ'אני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשפחת ג'ונבלאט · ראה עוד »

משרד ענבר

משרד ענבר (בערבית: مكتب عنبر) הוא בית במרכז דמשק העתיקה, סוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשרד ענבר · ראה עוד »

משרד החוץ של מצרים

משרד החוץ של מצרים (בערבית: وزارة الخارجية المصرية; מוכר גם כמחלקת המדינה של מצרים) הוא הגוף האמון על יחסי החוץ של מצרים, על הנציגויות המצריות ברחבי העולם ועל נציגויות של מדינות זרות במצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשרד החוץ של מצרים · ראה עוד »

משרד ההגנה של רוסיה

מסמלי מטה משרד ההגנה מסמלי הצבא הרוסי משרד ההגנה של רוסיה (ברוסית: Министерство обороны России; בשמו המקוצר: Минобороны России) הוא המשרד הממשלתי ברוסיה הממונה על הגנת המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשרד ההגנה של רוסיה · ראה עוד »

משלחת ההצלה של אמין פאשה

משלחת ההצלה של אמין פשה (אנגלית: Emin Pasha Relief Expedition) משנת 1886 עד 1889 הייתה אחת המשלחות האירופיות הגדולות האחרונות אל פנים יבשת אפריקה במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשלחת ההצלה של אמין פאשה · ראה עוד »

משטרת מצרים

משטרת מצרים היא הגוף האחראי על האכיפה ושמירת הסדר במצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשטרת מצרים · ראה עוד »

משבר צ'נקלה

העיר צ'נקלה, על מצרי הדרדנליםמשבר צ'נקלה או פרשת צ'אנאק (באנגלית: Chanak Crisis, בטורקית: Çanakkale Krizi) היה משבר מדיני שהתרחש בספטמבר 1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשבר צ'נקלה · ראה עוד »

משבר בוסניה

משבר בוסניה היה משבר בינלאומי שהחל בשנת 1908 כתוצאה מכך שהאימפריה האוסטרו-הונגרית סיפחה את השטח של בוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשבר בוסניה · ראה עוד »

משה מטראני

מצבת קבורת המבי"ט בבית העלמין העתיק בצפת. רבי משה בר יוסף מִטְרָאנִי (המבי"ט; 1500 – 1580; ה'ר"ס – ה'ש"ם), היה ראש ישיבה ופוסק, מחכמי צפת במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה מטראני · ראה עוד »

משה מזרחי (מקובל)

רבי משה מזרחי הסופר (רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה מזרחי (מקובל) · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה אפרים נבון

משה אפרים נבון אפנדי (1848 – 22 בינואר 1918) היה איש ציבור ירושלמי, שופט והתובע הכללי בבית המשפט בעיר וחבר ועד העדה הספרדית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה אפרים נבון · ראה עוד »

משה אלמושנינו

רבי משה אלמושנינו (סביב 1516–1580) היה רב, פרשן, פילוסוף והוגה דעות שחי בסלוניקי שביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה אלמושנינו · ראה עוד »

משה אלפלס

רבי משה אלפלס (ה'ש' 1540 – ה'ש"ף 1620 בערך) היה דרשן מרוקאי שהסתובב ודרש בקהילות ספרדיות רבות, חיבר ספרי דרשות והגיה מספר ספרים בוונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה אלפלס · ראה עוד »

משה אלשקר

משה אַלַשְקַר (כונה: מהר"ם אלשקר; 1466, סמורה – 1542, ירושלים) היה רב, פוסק ודיין ספרדי בולט בדורו - דור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה אלשקר · ראה עוד »

משה אלשיך

רבי משה אלשיך (מכונה האלשיך הקדוש) (ה'רס"ז, 1506/1507 - י"ג בניסן ש"ס, 1600), היה פרשן ומחבר דרשות מפורסמות על התורה (המכונות 'אלשיך'), שד"ר, ופוסק בצפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה אלשיך · ראה עוד »

משה איינהורן

ד"ר משה איינְהוֹרְן (בכתיב יידי: איינהאָרן; באנגלית: Moses Einhorn; 17 בפברואר 1896, וולקוביסק, פלך גרודנו, רוסיה – 9 בפברואר 1966, ניו יורק) היה רופא גסטרואנטרולוג יהודי אמריקאי, מייסדו ועורכו של כתב העת "הרופא העברי".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה איינהורן · ראה עוד »

משה סקאל

משה סקאל (נולד בתל אביב ב־3 במרץ 1976) הוא סופר, עורך ומסאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה סקאל · ראה עוד »

משה סרדינס

משה סרדינס (21 ביוני 1917, איזמיר - 24 במרץ 1984) היה חבר הכנסת מטעם מפא"י והמערך בין הכנסת הרביעית לבין הכנסת השישית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה סרדינס · ראה עוד »

משה פארדו

הרב משה פארדו (ה'תק"ע, 1810, ירושלים - ט"ז באב ה'תרמ"ח, 1888, אלכסנדריה) היה רב ודיין שכיהן כאב בית הדין הספרדי בירושלים וכרבה הראשי של יהדות אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה פארדו · ראה עוד »

משה פורטר

משה- מרדכי הלוי פורטר (1847- 1934), מראשוני חובבי ציון ביקטרינוסלב, איש העלייה הראשונה, מראשוני המתיישבים בחורן (סאחם אל ג’ולן) וממקימי יבנאל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה פורטר · ראה עוד »

משה קסטל

משה אלעזר קסטל (1909–12 בדצמבר 1991), היה צייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה קסטל · ראה עוד »

משה קפשאלי

רבי משה קפשאלי (1420–1495) היה הרב הראשי ליהודי איסטנבול והוכר על ידי הסולטאנים מהמט השני ובאיזיט השני, כסמכות התורנית העליונה בכל האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה קפשאלי · ראה עוד »

משה רוזנפלד

משה רוזנפלד (26 בנובמבר 1904 – 7 בנובמבר 1935) היה שוטר במשטרה הבריטית בארץ ישראל שנרצח בידי כנופיית עז א-דין אל-קסאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה רוזנפלד · ראה עוד »

משה ריישר

משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה שד"ר רב, סופר וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה ריישר · ראה עוד »

משה שמואל תג'ר

הרב משה שמואל תג'ר (בבולגרית: Моше Шмуел Таджер; 1832, סופיה, האימפריה העות'מאנית – 1913, קיוסטנדיל, ממלכת בולגריה) היה ממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה שמואל תג'ר · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה שרת · ראה עוד »

משה שרון

משה שרון (נולד ב-18 בדצמבר 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ללימודי אסיה ואפריקה, מייסד ומופקד הקתדרה הראשונה בעולם ללימודים בהאיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה שרון · ראה עוד »

משה זקס

משה זקס (נכתב גם זאקס, זאכס; בגרמנית: Moses Sachs; 1800, דריסיקאקר, דוכסות סקסוניה-מיינינגן – 5 ביולי 1870, ירושלים) היה עסקן ירושלמי ושד"ר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה זקס · ראה עוד »

משה חיים מבגדאד

הרב משה חיים מבגדאד (ה'תקי"ב, 1752 - ח סיוון ה'תקצ"ו, 11 ביוני 1836) היה פוסק ודרשן ממנהיגי הקהילה היהודית בעיראק בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה חיים מבגדאד · ראה עוד »

משה חיים חריף

רבי משה חיים חריף (מכונה: ר' חיים ר' לייזרס; נפטר בין השנים ה'תקי"א-ה'תקכ"ז, 1751-1767), מרבני גליציה, רבה של לבוב לאחר הדחתו של רבי יעקב יהושע פלק, תוך מחלוקת עם ראשי הקהילות שבסביבות לבוב, נמלט לבסרביה במהלך משפט האחים רייצס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה חיים חריף · ראה עוד »

משה בן רפאל אטיאס

משה בן רפאל אטיאס (בבוסנית: Moše Ben Rafaél Attias, מוכר גם בכינויים: זקי אפנדי, Zeki Effendi, ומשה רפאילוביץ', Moše Rafajlović; 1845, סרייבו, האימפריה העות'מאנית - 2 ביולי 1916, סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגרית) היה חוקר אסלאם, היסטוריון ומשורר יהודי בן יהדות סרייבו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה בן רפאל אטיאס · ראה עוד »

משה בן-עמי

משה בן-עמי (19 באוגוסט 1898 - 18 בפברואר 1960), איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה בן-עמי · ראה עוד »

משה באסולה

רבי משה באסולה (לעיתים בסולה; נולד בשנת ה'ר"ם (1480) בפזארו, איטליה - נפטר בשנת ה'ש"ך (1560) בצפת) רב ומקובל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה באסולה · ראה עוד »

משה בארקי

קאדין מלכה, אשתו של רבי משה בארקי רבי משה בארקי (סביבות ה'תקפ"ט, 1829 - ד' בסיוון ה'תרע"ג, 9 ביוני 1913) היה רבה של איזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה בארקי · ראה עוד »

משה בנבנישתי

הרב משה בנבנישתי (או בנבנשת או הרב פני משה; 1608–1677) היה רב ופוסק בקושטא, מחבר ספר פני משה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה בנבנישתי · ראה עוד »

משה ברמן

משה ברמן (נולד בחצי האי קרים ברוסיה בסוף המאה ה-19 - נפטר בחו"ל (לא ידוע מתי)), היה אגרונום ביישוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה ברמן · ראה עוד »

משה בידרמן

רבי משה בידרמן (נולד בתקל"ז - י"ג בטבת ה'תרי"א, 1776 - 18 בדצמבר 1850) היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות לעלוב, עמד בראשה משנת ה'תקע"ד ועד לפטירתו בשנת ה'תרי"א.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה בידרמן · ראה עוד »

משה גאלנטי (השני)

הרב משה גאלנטי (כונה לעיתים המג"ן; ה'ש"ף, 1620, צפת - כ"א בשבט ה'תמ"ט, 10 בפברואר 1689, ירושלים) היה הראשון לציון הראשון וראש רבני ירושלים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה גאלנטי (השני) · ראה עוד »

משה דה פיג'וטו

שלט רחוב משה דה פיג'וטו משה דה פיג'וטו (בכתיב איטלקי: Picciotto; 1868–1942) היה מנהיג ציוני יליד חלב שבסוריה, והיושב ראש הראשון של ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה דה פיג'וטו · ראה עוד »

משה דוד גאון

משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה דוד גאון · ראה עוד »

משה דיין

משה דיין (20 במאי 1915, ז' בסיון ה'תרע"ה – 16 באוקטובר 1981, י"ט בתשרי ה'תשמ"ב) היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה דיין · ראה עוד »

משה המאירי

הרב משה המאירי (אוסטרובסקי) (כ"ט באלול תרמ"ז, 29 בספטמבר 1886 - כ"ה בסיוון תש"ז, 13 ביוני 1947) היה רב, מחנך, איש ציבור, ממנהיגי המזרחי, השתתף בכתיבת האנציקלופדיה התלמודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה המאירי · ראה עוד »

משה הלוי (רב)

חתימת ידו וחותמתו של הרב משה הלוי (איסטנבול תרמ"ד) הרב משה הלוי אפנדי (1827, סביב ה'תקפ"ז – 21 ביולי 1910, י"ד בתמוז ה'תר"ע) היה אב בית דין באיסטנבול, החכם באשי ורבה הראשי של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה הלוי (רב) · ראה עוד »

משה הופנקו

משה דב הופּנקו (כ"א בחשוון תרמ"א; 26 באוקטובר 1880 - י"ב בניסן תש"ט; 11 באפריל 1949) היה כנר, מוזיקאי ומורה למוזיקה ישראלי, מנהל קונסרבטוריון שולמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה הופנקו · ראה עוד »

משה הכהן נהר

שער החיבור "כסא דברכתא", לר' משה הכהן נהר, שנדפס יחד עם מהדורת "קריית ספר", איזמיר תרכ"ג (1863). חתימתו של רבי משה הכהן נהר הרב משה הכהן נהר, המכונה אבא (תקפ"ה, 1825 בערך - כ"ב בתמוז תרנ"ד, 26 ביולי 1894), היה רב באזמיר, בטבריה ובצפת ורבה של תירייא (Tire) הסמוכה לאזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה הכהן נהר · ראה עוד »

משה ונטורה

הרב ד"ר משה ונטורה (בצרפתית: Moïse Ventura; 16 בפברואר 1892 – 14 באוגוסט 1978) היה פילוסוף, איש חינוך ומנהיג ציוני שכיהן כרב הראשי של יהודי אלכסנדריה בשנים 1938–1948.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה ונטורה · ראה עוד »

משה יאיר וינשטוק

הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »

משה יהודה עבאס

רבי משה יהודה עבאס היה רב, משורר, פוסק ופייטן בשאלוניקי, קושטא, ונציה ומצרים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשה יהודה עבאס · ראה עוד »

משהד (מועצה מקומית)

משהד (בערבית: مشهد) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשהד (מועצה מקומית) · ראה עוד »

משולש (כלי נגינה)

משולש או שָׁלִישׁ הוא כלי נגינה אידיופוני, ממשפחת כלי ההקשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשולש (כלי נגינה) · ראה עוד »

משכנות ישראל

מפת הנחלאות משכנות ישראל (בקיצור: משכנות) מהשכונות הראשונות אשר הוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים כיום חלק משכונת נחלאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשכנות ישראל · ראה עוד »

משכין קלם

משכין קלם (בפרסית: مشکین‌قلم, "העט השחור" או "העט העוטה מסכה"; 1826–1912) הוא כינויו של מירזא חוסיין-י אספהאני, קליגרף פרסי בהאי ידוע ומשורר בן המאה ה-19 של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומשכין קלם · ראה עוד »

מתאבן

יווניים ארגנטינאיים רומניים איטלקיים מְתַאֲבֵן (נגזר מהמילה "תיאבון", כתרגום למילה האנגלית Appetizer; מקובלים גם המונח הצרפתי Hors d'œuvre והמונח האיטלקי Antipasto), מנת פתיחה קטנה בתחילת ארוחה, שנועדה לעורר את התיאבון לקראת עיקר הארוחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומתאבן · ראה עוד »

מתקפת ארזורום

מתקפת ארזורום נערכה במהלך המערכה בקווקז במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומתקפת ארזורום · ראה עוד »

מתקפת הלילה

מתקפת הלילה בטרגובישטה היא פעולה צבאית שיזם בליל ה-17 ביוני 1462 שליט ולאכיה ולאד המשפד, נגד המחנה הצבאי שהקים סולטאן האימפריה העות'מאנית מהמט השני בקרבת עיר הבירה הוולאכית טרגובישטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומתקפת הלילה · ראה עוד »

מתתיהו מינץ

מתתיהו מינץ בברגן, נורווגיה מתתיהו מינץ (י"ג בחשוון ה'תרפ"ד, 23 באוקטובר 1923 – כ' בשבט ה'תשע"ז, 16 בפברואר 2017) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל וראש המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומתתיהו מינץ · ראה עוד »

מתחם אוגוסטה ויקטוריה

חזית אוגוסטה ויקטוריה 2002 מתחם אַוגוּסְטֶה ויקטוֹריה בירושלים הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומתחם אוגוסטה ויקטוריה · ראה עוד »

מתואלים

מַתוּאַלים או מַתַאוִילה (בערבית: متاولة, יחיד: متوال, מֻתַוַאל) הם המוסלמים השיעים היושבים בלבנון (מרביתם מהזרם התריסרי, אולם חלק קטן מהם אסמאעילים).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומתואלים · ראה עוד »

מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (24 בפברואר 1557 - 20 במרץ 1619) מבית הבסבורג מלך אוסטריה והונגריה מ-1608, מלך בוהמיה מ-1611 וקיסר האימפריה הרומית הקדושה מ-1612.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

מתיאש הראשון, מלך הונגריה

מתיאש הוניאדי חותם וחתימה של מתיאש הוניאדי מתיאש (מתיאס) הוניאדי (בהונגרית: Első Mátyás magyar király בשם לידתו Hunyadi Mátyás, ברומנית: Matei Corvin, בסלובקית: Matej Korvín, בלטינית: Matthias Corvinus או Matthias Rex; 23 בפברואר 1443 – 6 באפריל 1490) היה מלך הונגריה, עליה שלט בשנים 1458–1490.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומתיאש הראשון, מלך הונגריה · ראה עוד »

מלך ירדן

מלך ירדן הוא ראש בית המלוכה השולט על שטחי מדינת ירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלך ירדן · ראה עוד »

מלאקה

דיוקן מודרני של הנסיך פראמסוורה שחזור ארמון הסולטנות מתקופת מנסור שאה אפונסו דה אלבוקרקי - כובש מלאקה מפת מלאקה ב-1630 מֵלַאקָה (במלאית: Bandaraya Melaka וגם Bandar raya Melaka; בכתב ג'אווי: بندراي ملاك; בטמילית: மலாக்கா மாநகரம்) היא בירת מדינת מלאקה שבמלזיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלאקה · ראה עוד »

מלניק

מלניק (בבולגרית: Мелник, ביוונית: Μελένικο) הוא יישוב עירוני קטן בהרי פירין בדרום־מערב בולגריה סמוך לגבול עם יוון, במחוז בלגואבגרד, בשטח השיפוט של הרשות המקומית סנדנסקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלניק · ראה עוד »

מלטה

הרפובליקה של מלטה (במלטית: Repubblika ta' Malta, באנגלית: Republic of Malta) היא מדינת איים קטנה הממוקמת במרכז הים התיכון, מדרום לאיטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלטה · ראה עוד »

מלטה (אי)

מלטה (באנגלית: Malta) הוא האי הגדול מבין שלושת האיים הגדולים המהווים את הארכיפלג המלטזי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלטה (אי) · ראה עוד »

מלחמת 13 השנים

קטגוריה:מלחמות ששמן נובע ממשכן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת 13 השנים · ראה עוד »

מלחמת אתיופיה–אדאל

מלחמת אתיופיה–אדאל הייתה מלחמה שהתרחשה בין האימפריה האתיופית, שנעזרה באימפריה הפורטוגזית, לבין סולטנות אדאל, בעלת בריתה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת אתיופיה–אדאל · ראה עוד »

מלחמת אוסטריה–פרוסיה

מלחמת אוסטריה–פרוסיה, (או בשמותיה הנוספים: מלחמת שבעת השבועות, מלחמת האיחוד, מלחמת העצמאות השלישית של איטליה, מלחמת האזרחים הגרמנית, מלחמת 1866, מלחמת האחים, מלחמת האחווה, המלחמה הגרמנית) הייתה מלחמה שהתחוללה בשנת 1866 בין אוסטריה לבין פרוסיה, איטליה ומדינות גרמניות קטנות שהצטרפו לאוסטריה או לפרוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת אוסטריה–פרוסיה · ראה עוד »

מלחמת אוסטריה–הונגריה (1477–1488)

מלחמת אוסטריה–הונגריה הייתה עימות צבאי בין ממלכת הונגריה תחת מתיאש קורבינוס לבין בית הבסבורג בארכידוכסות אוסטריה תחת פרידריך החמישי, ארכידוכס אוסטריה (אשר היה גם קיסר האימפריה הרומית הקדושה כפרידריך השלישי).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת אוסטריה–הונגריה (1477–1488) · ראה עוד »

מלחמת איראן–עיראק

מלחמת איראן–עיראק (בערבית: الحرب الإيرانية العراقية, בפרסית: جنگ ایران و عراق; 22 בספטמבר 1980 – 20 באוגוסט 1988) הייתה מלחמה בין הרפובליקה האסלאמית השיעית של איראן בראשות מנהיגה הרוחני רוחאללה ח'ומייני ורפובליקת בעת' ערבית לאומנית של עיראק בראשות סדאם חוסיין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת איראן–עיראק · ראה עוד »

מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה

מלחמת נגורנו קרבאך (באזרית: Qarabağ Müharibəsi; בארמנית: Արցախյան ազատամարտ) הוא הכינוי למאבק אלים ומזוין שהתרחש מפברואר 1988 עד מאי 1994, בתוך המובלעת האתנית של נגורנו קרבאך בדרום-מערבה של אזרבייג'ן, בין הלאום האתני הארמני של נאגורנו-קרבאך הנתמך על ידי ארמניה לבין אזרבייג'ן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת נגורנו קרבאך הראשונה · ראה עוד »

מלחמת עזה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת עזה · ראה עוד »

מלחמת צ'צ'ניה השנייה

מלחמת צ'צ'ניה השנייה (1999–2009) הייתה מלחמה בה נלחמה הפדרציה הרוסית כנגד בדלנים מוסלמים קיצוניים ברפובליקה של צ'צ'ניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת צ'צ'ניה השנייה · ראה עוד »

מלחמת קרים

מלחמת קרים (1853–1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת קרים · ראה עוד »

מלחמת רוסיה–פרס (1722–1723)

מלחמת רוסיה–פרס (1722-‎1723) הייתה מלחמה בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה הפרסית שהסתיימה בניצחון של הרוסים והעברת שטחים לשליטתם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת רוסיה–פרס (1722–1723) · ראה עוד »

מלחמת רוסיה–פרס (1796)

מלחמת רוסיה-פרס של 1796 (בפרסית: حمله روسیه به ایران – פלישת רוסיה לאיראן, ברוסית: Русско-персидская война) הייתה אחת מבין מלחמות האימפריה הרוסית–פרס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת רוסיה–פרס (1796) · ראה עוד »

מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667)

מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667) (בפולנית: Potop rosyjski, ברוסית: Российский потоп, בליטאית: Rusų tvanas) הייתה מלחמה בין רוסיה הצארית לבין האיחוד הפולני-ליטאי על השליטה בשטחי אוקראינה ובלארוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת רוסיה–פולין (1654–1667) · ראה עוד »

מלחמת רוסיה–צרפת (1812)

מלחמת רוסיה–צרפת פרצה ב-1812 עם פלישת נפוליאון לרוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת רוסיה–צרפת (1812) · ראה עוד »

מלחמת רוסיה–יפן

מלחמת רוסיה-יפן (ברוסית: Русско-японская война; ביפנית: 日露戦争) התנהלה בין 8 בפברואר 1904 ל-5 בספטמבר 1905.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת רוסיה–יפן · ראה עוד »

מלחמת תשע השנים

מלחמת תשע השנים, הנקראת לעיתים מלחמת הברית הגדולה או מלחמת ליגת אוגסבורג, התרחשה בין השנים 1688 ו-1697.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת תשע השנים · ראה עוד »

מלחמת טורקיה–ארמניה

מלחמת טורקיה–ארמניה (טורקית Türk-Ermeni Cephesi או Doğu Cephesi - "חזית המזרח") הייתה עימות מזוין לאחר מלחמת העולם הראשונה וחלק ממלחמת העצמאות של טורקיה, שהתרחש בצפון-מזרחה של אסיה הקטנה ובשטחי ארמניה של ימינו, בין כוחות האספה הלאומית הגדולה של טורקיה מצד אחד, לבין צבא הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה מצד שני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת טורקיה–ארמניה · ראה עוד »

מלחמת טורקיה–אתיופיה

מלחמת טורקיה–אתיופיה הייתה מלחמה בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה האתיופית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת טורקיה–אתיופיה · ראה עוד »

מלחמת טורקיה–צרפת

מלחמת טורקיה–צרפת (בטורקית: Türk-Fransız Cephesi או Güney Cephesi – "חזית הדרום"; בצרפתית: La guerre en Cilicie – "מלחמת קיליקיה") הייתה סדרה של עימותים מזוינים לאחר מלחמת העולם הראשונה וחלק ממלחמת העצמאות של טורקיה, שהתרחשו בדרומה של אסיה הקטנה, בין האוכלוסייה המקומית וכוחות האספה הלאומית הגדולה של טורקיה מצד אחד, לבין הצבא הצרפתי, כוחות צרפתיים קולוניאליים והלגיון הצרפתי-ארמני מצד שני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת טורקיה–צרפת · ראה עוד »

מלחמת בולגריה–סרביה (1885)

מיליציות המתנדבים שהועברו מרומליה המזרחית לחזית הסרבית Old Style and New Style dates האנדרטה בוידין, לזכר קורבנות המצור הסרבי על העיר האנדרטה להנצחת קרב הבלימה הבולגרי בסליבניטסה מלחמת בולגריה–סרביה (בבולגרית: Сръбско-българска война) היא מלחמה שהתנהלה בין ה-14 בנובמבר 1885 ל-28 בנובמבר 1885 בין נסיכות בולגריה לממלכת סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת בולגריה–סרביה (1885) · ראה עוד »

מלחמת בוהמיה–הונגריה

מלחמת בוהמיה–הונגריה הייתה מלחמה בין ממלכת בוהמיה תחת שלטונו של ייז'י מפודבראדי, מלך בוהמיה, ולאחר מכן תחת שלטונו של ולדיסלב השני, מלך בוהמיה, לבין ממלכת הונגריה תחת שלטונו של מתיאש הראשון, מלך הונגריה, על השליטה בכתר בוהמיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת בוהמיה–הונגריה · ראה עוד »

מלחמת גאורגיה–ארמניה

מלחמת גאורגיה–ארמניה הייתה מלחמת גבולות שהתחוללה בשנת 1918 בין הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה לבין הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה, באזור מחוז ג'אוואחתי (כיום בגאורגיה) ומחוז לורי (כיום ארמניה), והאזורים הסמוכים להם, שהיסטורית הם דו-תרבותיים (ארמניים-גאורגיים), והיו מאוכלסים ברוב גדול של ארמנים במאה התשע-עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת גאורגיה–ארמניה · ראה עוד »

מלחמת גוג ומגוג

גוג ומגוג מתקיפים את ירושלים. איור בכתב יד טולוז, מחצית המאה ה-13. Toulouse, Bibliothèque municipale מלחמת גוג ומגוג הוא מושג הקיים במסורות שונות ביהדות, בנצרות ובאסלאם, המתאר מלחמה או סדרת מלחמות שצפויות להתרחש באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת גוג ומגוג · ראה עוד »

מלחמת הממלכה הערבית של סוריה–צרפת

מלחמת סוריה–צרפת התרחשה במהלך שנת 1920, בין צרפת לבין שליטיה ההאשמים של הממלכה הערבית של סוריה שהוכרזה מוקדם יותר באותה שנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת הממלכה הערבית של סוריה–צרפת · ראה עוד »

מלחמת המפרץ

מלחמת המפרץ, הידועה גם כמלחמת המפרץ הראשונה, כמבצע סופה במדבר היא מלחמה שהתנהלה מ-2 באוגוסט 1990 ועד 28 בפברואר 1991 (מבצע סופה במדבר החל ב-17 בינואר 1991), ובמהלכה הוקמה, באישור האומות המאוחדות, קואליציה בראשות ארצות הברית בת 34 מדינות, שמטרתה הייתה שחרור כווית הכבושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת המפרץ · ראה עוד »

מלחמת האזרחים ברוסיה

מלחמת האזרחים ברוסיה פרצה מיד לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 – בה השתלטו הבולשביקים והפילו את הממשלה הזמנית הדמוקרטית, שהוקמה מיד לאחר התמוטטות משטר הצאר במהפכת פברואר, וויתור הצאר ניקולאי השני על כיסאו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת האזרחים ברוסיה · ראה עוד »

מלחמת האזרחים האמריקנית

מלחמת האזרחים האמריקנית (באנגלית: The American Civil War) הייתה מלחמת אזרחים שהתרחשה בארצות הברית בשנים 1861–1865.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת האזרחים האמריקנית · ראה עוד »

מלחמת האזרחים הטריפוליטנית

מלחמת האזרחים הטריפוליטנית היה סכסוך שהתרחש בין השנים 1793–1795 באזור שבו שוכנת היום המדינה לוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת האזרחים הטריפוליטנית · ראה עוד »

מלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה

מלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה (בטורקית: Osmanlı-Kutsal İttifak Savaşları, בגרמנית: Großer Türkenkrieg ("המלחמה הטורקית הגדולה"), בפולנית: V wojna austriacko-turecka ("המלחמה האוסטרית-טורקית")) הייתה מלחמה בין האימפריה העות'מאנית לבין הליגה הקדושה שהורכבה מהאימפריה הרומית הקדושה, האיחוד הפולני-ליטאי, הרפובליקה של ונציה ובהמשך גם רוסיה הצארית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה · ראה עוד »

מלחמת האיחודים

מלחמת האיחודים (1683–1684) הייתה סכסוך בין צרפת, ספרד והאימפריה הרומית הקדושה, עם מעורבות מוגבלת של ג'נובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת האיחודים · ראה עוד »

מלחמת האיכרים בראשות ג'רג' דוז'ה

מלחמת האיכרים בראשות ג'רג' דוז'ה או מלחמת האיכרים ההונגרית (בהונגרית: Dózsa György-féle parasztháború או A magyar parasztháború) הייתה התקוממות איכרים עקובה מדם בשטחי ממלכת הונגריה, בעיקר בווייבודות טרנסילבניה, שהתרחשה למשך חדשים אחדים באפריל-יולי 1514. המרד פרץ אחרי שלקריאת הארכיבישוף של אסטרגום, טאמאש באקוץ, התגייסו רבבות איכרים, רובם צמיתים, כדי להשתתף במסע צלב נגד האיום הטורקי העות'מאני. עקב הגיוס ראו עצמם האצילים הגדולים ללא כוח אדם באחוזותיהם והתחילו להתנכל קשות למשפחות המתנדבים המגויסים וגם להעבידן בפרך. מששמעו זאת סירבו האיכרים המגויסים לצאת למלחמה, ובסופו של דבר ניתנה פקודה לבטל את מסע הצלב ולהחזיר את המגויסים. אולם האיכרים מרדו וקמו עם נשקם נגד אדוניהם מן האצולה הגדולה. אליהם הצטרפו גם תושבי ערים, כולל סוחרים ובני האצולה הקטנה. המשתתפים במרד היו רובם הונגרים וסקלרים, אך גם איכרים רומנים, סלובקים, רוסינים ובני קבוצות אתניות אחרות בממלכה. איש הצבא שנועד לעמוד בראש צבא הצלבנים, הסקלרי ג'רג' דוז'ה, הפך למנהיג המרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת האיכרים בראשות ג'רג' דוז'ה · ראה עוד »

מלחמת העצמאות של ראקוצי

מלחמת העצמאות של ראקוצי (1703–1711; בהונגרית: Rákóczi-szabadságharc) הייתה מלחמת העצמאות המשמעותית הראשונה נגד האבסולוטיזם ההבסבורגי בממלכת הונגריה, ששוחררה 25 שנים לפני כן מהשלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת העצמאות של ראקוצי · ראה עוד »

מלחמת העצמאות של טורקיה

טורקיה (צהוב) לפי הסכם סוור: סגול-ארמניה, אדום-בריטניה, תכלת-צרפת, ירוק-איטליה, כחול-יוון, כתום-אזור המצרים (מנהל אנגלי-צרפתי משותף) הישיבה הראשונה של האספה הלאומית הגדולה של טורקיה מלחמת העצמאות של טורקיה (טורקית Kurtuluş Savaşı או İstiklal Harbi) הייתה חלק מהאירועים הפוליטיים והצבאיים שהחלו עם ייסודה ב-1919 של התנועה הלאומית הטורקית לאחר מלחמת העולם הראשונה, דרך מלחמת יוון–טורקיה, מלחמת טורקיה–ארמניה, מלחמת טורקיה–צרפת, וכלה ב-1923, בחתימת הסכם לוזאן, הכרזת העצמאות של טורקיה וההכרה הבינלאומית בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת העצמאות של טורקיה · ראה עוד »

מלחמת העצמאות היוונית

מלחמת העצמאות היוונית (ביוונית: Ελληνική Επανάσταση του1821; "המהפכה היוונית של 1821") התקיימה החל מהכרזת העצמאות היוונית מהאימפריה העות'מאנית ב־25 במרץ 1821, עד קבלת העצמאות של יוון באמנת קונסטנטינופול ביולי 1832.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת העצמאות היוונית · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מלחמת הקווקז

אזור הלחימה הפלישה הרוסית לקווקז, המוכרת יותר כהמלחמה הקווקזית (ברוסית: Кавказская война), היא סדרת כיבושים של האימפריה הרוסית בשנים 1817–1864 כנגד צ'צ'ניה, דאגסטן וצפון מערב הקווקז (צ'רקסיה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת הקווקז · ראה עוד »

מלחמת הברית המרובעת

מלחמת הברית המרובעת (1717–1720) פרצה כתוצאה משאיפותיהם של פליפה החמישי, מלך ספרד, אשתו, אליזבטה פארנזה, וראש הממשלה ג'וליו אלברוני לכבוש מחדש את השטחים שאבדו באיטליה לטובת בית הבסבורג האוסטרי, ואולי אפילו לתבוע את הכס בצרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת הברית המרובעת · ראה עוד »

מלחמת הבלקן הראשונה

מטוס עות'מאני במלחמת הבלקן הראשונה מלחמת הבלקן הראשונה התנהלה בתקופה שבין 8 באוקטובר 1912 ובין 18 במאי 1913, בין הליגה הבלקנית, שכללה את בולגריה, סרביה, מונטנגרו ויוון ובין האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת הבלקן הראשונה · ראה עוד »

מלחמת הבלקן השנייה

המלחמה הבלקנית השנייה פרצה ב-1913 בין בולגריה מצד אחד לבין יוון וסרביה מהצד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת הבלקן השנייה · ראה עוד »

מלחמת הירושה הפולנית

מלחמת הירושה הפולנית התקיימה בין השנים 1733–1738, ופרצה בעקבות ניסיונו של סטניסלאב לשצ'ינסקי לתפוס את כתר המלוכה הפולנית לאחר מותו של אוגוסט השני, מלך פולין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת הירושה הפולנית · ראה עוד »

מלחמת הירושה הבווארית

מלחמת הירושה הבווארית (בגרמנית: Bayerischer Erbfolgekrieg) היה מאבק מזוין בין מלוכת הבסבורג לממלכת פרוסיה, נסיכות הבוחר מסקסוניה ונסיכות הבוחר מבוואריה שאירע בשנים 1778–1779.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת הירושה הבווארית · ראה עוד »

מלחמת יוון–טורקיה

מלחמת יוון–טורקיה (בטורקית: Türk-Yunan Cephesi, ביוונית: Μικρασιατική εκστρατεία או Ελληνοτουρκικός πόλεμος 1922–1919) הייתה עימות מזוין לאחר מלחמת העולם הראשונה וחלק ממלחמת העצמאות של טורקיה, שהתרחש במערבה של אסיה הקטנה בין התנועה הלאומית הטורקית ולאחר מכן כוחות האספה הלאומית הגדולה של טורקיה מצד אחד, לבין צבא יוון מצד שני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת יוון–טורקיה · ראה עוד »

מלחמת יוון–טורקיה (פירושונים)

בין יוון לבין טורקיה או האימפריה העות'מאנית התחוללו מספר מלחמות במרוצת ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמת יוון–טורקיה (פירושונים) · ראה עוד »

מלחמות קרים–רוסיה

מלחמות קרים–רוסיה התנהלו בין כוחות רוסיה לטטרים של חאנות קרים במהלך המאה ה-16 על האזור סביב נהר הוולגה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמות קרים–רוסיה · ראה עוד »

מלחמות רוסיה–פרס

מלחמות האימפריה הרוסית–פרס (בפרסית: جنگ‌های ایران و روسیه, ברוסית: Русско-персидская война) היו סדרת מלחמות בין רוסיה הצארית ומאוחר יותר האימפריה הרוסית לבין ממלכת פרס תחת שלטון האימפריה הספווית ומאוחר יותר השושלת הקאג'ארית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמות רוסיה–פרס · ראה עוד »

מלחמות המהפכה הצרפתית

מלחמות המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Guerres de la Révolution française) הוא השם שניתן לסדרת עימותים צבאיים גדולים שניטשו בשנים 1792–1802 כתוצאה מאירועי המהפכה הצרפתית. כוחות צרפת המהפכנית התמודדו מול צבאות בריטניה, אוסטריה, פרוסיה, רוסיה ומונרכיות נוספות, שתמכו בהשבת המלוכנות לצרפת. מלחמות המהפכה הצרפתית נחלקות בדרך כלל לשתיים: מלחמת הקואליציה הראשונה (1792–1797) ומלחמת הקואליציה השנייה (1798–1801), אף שצרפת הייתה במלחמה עם בריטניה הגדולה ברציפות מ-1793 עד 1802. פעולות האיבה נפסקו עם חתימת הסכם אמיין ב-1802, אולם העימות נתחדש שוב עם פרוץ המלחמות הנפוליאוניות. הסכם אמיין מציין בדרך כלל את סוף מלחמות צרפת המהפכנית; ברם, ישנם חוקרים המצביעים על מאורעות אחרים לפני 1802 ולאחריה כנקודת ההתחלה של המלחמות הנפוליאוניות. במהלך מלחמות אלו, שהצטיינו בלהט מהפכני צרפתי ובחידושים צבאיים, הנחילו צבאות צרפת המהפכנית תבוסה לשתי קואליציות שנתאגדו מולם, והרחיבו את שליטת צרפת אל ארצות השפלה, איטליה וחבל הריין. הצבאות שנטלו חלק באותן מלחמות היו אדירי ממדים, בעיקר בשל הנהגת שיטת הגיוס ההמוני. כבר משנת 1791 עקבו המונרכיות האירופיות בדאגה אחר אירועי המהפכה הצרפתית והשפעתם הצפויה על המתרחש בשטחן, ושקלו התערבות צבאית, אם כדי לסייע ללואי ה-16 למנוע את התפשטות המהפכה או על מנת לנצל את התוהו ובוהו בממלכה לתועלתן האישית. אוסטריה הציבה כוחות צבא משמעותיים על גבולה עם צרפת וביחד עם פרוסיה הוציאה את הצהרת פילניץ, שאיימה בתוצאות קשות אם המלך לואי והמלכה מרי אנטואנט ייפגעו. לאחר סירובה של אוסטריה להסיג את כוחותיה מהגבול ולחזור בה מאיומיה הכריזה צרפת עליה ועל פרוסיה מלחמה באביב 1792. אוסטריה ופרוסיה הגיבו בפלישה מתואמת לשטח צרפת אך נסוגו בספטמבר אותה שנה לאחר קרב ואלמי. הניצחון בקרב עודד את הוועידה הלאומית להכריז על ביטול המלוכה בצרפת. סדרת ניצחונות שנחל צבא המהפכה הצרפתי ב-1793 הסתיימה בהפסד בקרב נירווינדן, ולנסיגה מארצות השפלה. תבוסות נוספות בהמשך השנה הביאו לעלייתם של היעקובינים ולשלטון הטרור בראשות רובספייר. ב-1794 השתפר המצב משמעותית לאחר ניצחונות על האוסטרים וההולנדים בקרב פלרוס ועל הספרדים בקרב ההר השחור, שסימנו תחילת שלב חדש במלחמה. עד 1795 כבשה צרפת את ארצות השפלה האוסטריות ואת הרפובליקה ההולנדית. בנוסף יצאו פרוסיה וספרד מהמלחמה לאחר שחתמו עם צרפת על הסכם בזל. גנרל אלמוני באותה עת בשם נפוליאון בונפרטה החל באפריל 1796 במערכה לכיבוש איטליה. במהלך אותה שנה הנחילו הצרפתים בפיקודו תבוסה קשה לכוחות בית הבסבורג האוסטרים וגרשו אותם מחצי האי האיטלקי, תוך שהם מנצחים כמעט בכל הקרבות ולוקחים בשבי כ-150,000 חיילים. כאשר החל הצבא הצרפתי לצעוד לעבר וינה ביקשו האוסטרים לפתוח במשא ומתן לשלום וחתמו על חוזה קמפו פורמיו, שסיים את מלחמת הקואליציה הראשונה. מלחמת הקואליציה השנייה החלה ב-1798 עם פלישה צרפתית למצרים בפיקודו של נפוליאון. מדינות הקואליציה ניצלו את ההתמקדות הצרפתית במזרח התיכון כדי להשיב לעצמן שטחים שאיבדו במלחמת הקואליציה הראשונה. המלחמה באירופה התחדשה כשכוחות הקואליציה הדפו בהדרגה את הצרפתים מאיטליה ופלשו לשווייץ, עם ניצחונות בקרבות מגנאנו, קסאנו ונובי. אף על פי כן, תבוסת הצבא הרוסי-אוסטרי בקרב ציריך השני בספטמבר גרמה לפרישת רוסיה מהקואליציה השנייה. באותו הזמן השמיד צבאו של נפוליאון מספר כוחות צבאיים מצריים ועות'מאניים בקרבות הפירמידות, הר תבור ואבוקיר. ניצחונות אלה הגבירו את הפופולריות של נפוליאון בצרפת והוא שב לשם כמנצח בסתיו 1799, זאת על אף שהמערכה במצרים הסתיימה בכישלון. ניצחונו של הצי המלכותי הבריטי בקרב הנילוס ב-1798 הגביר את שליטת הבריטים בים התיכון והחליש את הצי הצרפתי. שובו של נפוליאון לצרפת הביא לנפילת הדירקטורט בהפיכת 18 בברימר. נפוליאון מינה עצמו לקונסול, ארגן מחדש את הצבא הצרפתי ופתח במתקפה מחודשת כנגד האוסטרים באיטליה באביב 1800. המערכה באיטליה הסתיימה לאחר ניצחון צרפתי מכריע בקרב מרנגו, שהביא לנסיגת כלל הכוחות האוסטריים מחצי האי האיטלקי. ניצחון צרפתי מכריע נוסף בקרב נוהנלינדן בבוואריה אילץ את האוסטרים לפתוח במשא ומתן לשלום בפעם השנייה, וב-1801 נחתם הסכם לינוויל. לאחר פרישת רוסיה ואוסטריה מהקואליציה נותרה בריטניה מבודדת והסכימה לחתום על הסכם אמיין עם נפוליאון ב-1802, שסיים את מלחמות המהפכה. אף על פי כן, המתח שהוסיף לשרור בין הצדדים לא היה ניתן להכלה, ושנה לאחר מכן, עם הקמת הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית, החלו המלחמות הנפוליאוניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמות המהפכה הצרפתית · ראה עוד »

מלחמות הבלקן

מלחמות הבלקן הן שתי מלחמות, שהתרחשו בחבל הבלקן ב-1912 וב-1913.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלחמות הבלקן · ראה עוד »

מלבי

מלבי עם מי ורדים מלבי (מערבית: مُهلّبية, תעתיק: מוּהַלבּיה; תעתיק מדויק: מהלביה; שמות נוספים בערבית: محلبية (מחלביה), مهلبية (מהלביה), محلاية (מחלאיה), محلبيه (מחלביה), محلبي (מחלבי)) הוא פודינג מוצק שנהוג במטבח הערבי, במטבח הטורקי ובמטבח היווני, ומוגש כקינוח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלבי · ראה עוד »

מלבי"ם

הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלבי"ם · ראה עוד »

מלון א-דיירה

מלון א-דיירה עזה פלסטין (בערבית: فندق الديرة غزة فلسطين) הוא בית מלון חוף הממוקם בעזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלון א-דיירה · ראה עוד »

מלון פאסט

חזית מלון דו-פארק (לימים - פאסט) ב-1903 דגל צלב קרס מעל מלון פאסט בשנת 1933 שירות הצילום של מטסון, אשר פעל מחנות שכורה בחזית המלון, הנראית בשמאל הצילום מלון פאסט (Hotel Fast) היה מלון שפעל בירושלים החל משנת 1891.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלון פאסט · ראה עוד »

מלוכת הבסבורג

מלוכת הבסבורג או ממלכת הבסבורג (בגרמנית: Habsburgermonarchie, 1526–1806) הוא הכינוי המקובל על ידי היסטוריונים לשטחים שנשלטו על ידי הענף האוסטרי של בית הבסבורג, רובם במסגרת האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלוכת הבסבורג · ראה עוד »

מלכת המדבר (סרט)

מלכת המדבר (באנגלית: Queen of the Desert) הוא סרט קולנוע אמריקאי מ-2015 אשר ביים וכתב ורנר הרצוג ומבוסס על סיפורה האמיתי של גרטרוד בל, שהייתה סופרת, ארכאולוגית, חוקרת, פוליטיקאית וקרטוגרפית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלכת המדבר (סרט) · ראה עוד »

מלכות המשנה של הקווקז

מלכות המשנה של הקווקז הוא מונח המציין את הרשות המנהלתית והפוליטית של הקווקז בתקופת האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלכות המשנה של הקווקז · ראה עוד »

מלכי יוון

הסמל המלכותי של יוון תחת בית גליקסבורג, שנוצר לאחר החזרתו של המלך גאורגיוס השני לכס המלכות ב-1935 ממלכת יוון נשלטה על ידי בית ויטלסבאך בין השנים 1832 ו-1862 ועל ידי בית גליקסבורג מ-1863 עד 1924.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלכי יוון · ראה עוד »

מלכיאל מני

יצחק מלכיאל מני (כ"ה בכסלו תרכ"א, דצמבר 1860, חברון – ה' בכסלו תרצ"ג, 1932, תל אביב) היה ראשון השופטים היהודים בבית המשפט העליון תחת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומלכיאל מני · ראה עוד »

מטאורה

מטאורה (יוונית Μετέωρα, מילולית: "אמצע השמיים") הוא מקבץ מנזרים אורתודוקסיים השוכן בנומוס טריקלה (Τρίκαλα) שבמחוז תסליה במרכז יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומטאורה · ראה עוד »

מטנדראן

מכון מסרוב משדוץ לכתבי יד עתיקים (בארמנית: Մեսրոպ Մաշտոցի անվան հին ձեռագրերի ինստիտուտ), המכונה גם מטנדראן (մատենադարան), הוא מאגר של כתבי יד עתיקים, מכון מחקר, ומוזיאון בירוואן, ארמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומטנדראן · ראה עוד »

מטפחת

מטפחת מטפחת היא פיסת בד מרובעת מקופלת אותה נהוג לשאת בכיס או בתיק יד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומטפחת · ראה עוד »

מטבעות עתיקים על בולי מדינת ישראל

ב-16 במאי 1948, יומיים לאחר הכרזת העצמאות, הונפקו בישראל בולי הדואר הראשונים, הידועים בשם בולי דואר עברי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומטבעות עתיקים על בולי מדינת ישראל · ראה עוד »

מטבעות עות'מאניים

אקצ'ה (פני המטבע), הסולטאן מוראט השני,ש 1430-1431 מטבעות עות'מאניים שימשו בכל רחבי האימפריה העות'מאנית, לעיתים לצד מטבעות אירופאים אחרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומטבעות עות'מאניים · ראה עוד »

מטונימיה

מֶטונימיה (מיוונית: μετωνυμία - מט-אונימיה -"החלפת שם", "שימוש בשם אחר במקום השם המקורי", והפועל - μετ-ονομαζειν מט-אונומאזין) היא אמצעי פיגורטיבי הממחיש מושג או גורם באמצעות החלפתו בגורם אחר הקרוב אליו בזמן או במקום או כסמל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומטונימיה · ראה עוד »

מז'יבוז'

מז'יבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מֶדְז'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה (בעבר שטעטל) במחוז משנה לטיצ'ב שבמחוז חמלניצקי באוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומז'יבוז' · ראה עוד »

מזרח אפריקה האיטלקית

מזרח אפריקה האיטלקית, או "האימפריה המזרח-אפריקאית של איטליה" (איטלקית: Africa Orientale Italiana), הייתה קולוניה איטלקית קצרת ימים שהתקיימה בקרן אפריקה בשטחי אתיופיה, סומלילנד האיטלקית ואריתריאה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומזרח אפריקה האיטלקית · ראה עוד »

מזרחנות

מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומזרחנות · ראה עוד »

מזל מוצרי

מזל-מתילדה מוצריתמונה להחלפה מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי (25 בדצמבר 1894, חברון - 15 ביוני 1981, ירושלים) הייתה עיתונאית, אשת ציבור ופעילה ציונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומזל מוצרי · ראה עוד »

מזטור

מזטור (בהונגרית: Mezőtúr) היא עיירה בהונגריה, נמצאת במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק, כ-88 קילומטר דרומית מזרחית מהעיר בודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומזטור · ראה עוד »

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומזבח העולה · ראה עוד »

מחמד סאוופט פאשה

מֶחמֶד סַאוְופֶט פַאשָה (בטורקית: Mehmed Esat Safvet Paşa; 1814 - 1883) היה מדינאי עות'מאני-טורקי והווזיר הגדול ב-1878.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחמד סאוופט פאשה · ראה עוד »

מחמוד א-נאשף

מחמוד א-נאשף (בערבית: محمود الناشف; 1906 – 10 בנובמבר 1979) היה חבר הכנסת מטעם סיעת חקלאות ופיתוח בכנסת הרביעית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחמוד א-נאשף · ראה עוד »

מחמוד ברזאנג'י

שייח' מַחְמוּד בֶּרְזַנְגִ'י (בכורדית: شێخ مه‌حموود بەرزنجی; 1878 - 9 באוקטובר 1956) היה מייסד צבא פֶּשְׁמַרְגַה והמייסד ומלך היחיד של ממלכת כורדיסטן בין 1922 ועד אשר סופחה הממלכה בידי המנדט הבריטי בעיראק בשנת 1924.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחמוד ברזאנג'י · ראה עוד »

מחמוד הותכ

שָׁאָה מַחְמוּד הוֹתכּ (בפשטו: شاه محمود هوتک; 1697 – 22 באפריל 1725) נודע גם בתור שָׁאָה מַחְמוּד גִילְגֵ'זִי (פשטו: شاه محمود غلجي) היה שליט אפגני של האימפריה ההותכית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחמוד הותכ · ראה עוד »

מחנה TURKSOM

חניכת הבסיס, ספטמבר 2017 מחנה TURKSOM (בסומלית: Xerada TURKSOM, בטורקית: Somali Türk Görev Kuvveti Komutanlığı) הוא בסיס צבאי, ששוכן במוגדישו שבסומליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחנה TURKSOM · ראה עוד »

מחנה אלנבי

מחנה אלנבי בתקופת המנדט הבריטי. ברקע - בתי שכונת תלפיות שלמה ויהודית יחזקאלי במחנה אלנבי, 1959 מחנה אלנבי היה מחנה צבאי, שהוקם על ידי צבא האימפריה העות'מאנית בדרום ירושלים בשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחנה אלנבי · ראה עוד »

מחנה רחבעם

מחנה רחבעם (מחנה קבע 103) הוא בסיס צבאי השוכן ברמלה, סמוך לשכונת קריית האומנים בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחנה רחבעם · ראה עוד »

מחנות ריכוז בצרפת

מחנות מעצר וריכוז רבים הוקמו בצרפת לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ואחריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחנות ריכוז בצרפת · ראה עוד »

מחתרת

מחתרת היא ארגון לא-חוקי הפועל נגד השלטון או נגד המשטר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחתרת · ראה עוד »

מחתרות עבריות בארץ ישראל

פיצוצו בידי האצ"ל ב-22 ביולי 1946. דגל הממלכה המאוחדת מתנוסס מעל חזית המלון. מתחילת המאה ה-20 ועד זמן מה לאחר הקמת המדינה פעלו בארץ ישראל מחתרות יהודיות-ציוניות, שמטרתן הייתה הגנה על היישוב היהודי מפני ערביי ארץ ישראל והתנגדות לשלטון הזר - תחילה השלטון העות'מאני ואחר כך שלטון המנדט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחתרות עבריות בארץ ישראל · ראה עוד »

מחלף ארלוזורוב

מחלף ארלוזורוב הוא מחלף בתל אביב-יפו הסמוך לרחוב ארלוזורוב ומכונה גם מחלף הרכבת משום קרבתו לתחנת הרכבת תל אביב מרכז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחלף ארלוזורוב · ראה עוד »

מחלף עד הלום

מחלף עד הלום (בעבר נקרא מחלף אשדוד דרום) הוא מחלף בכביש 4 המחליף את "צומת אשדוד דרום" ומשמש ככניסה הדרומית לאשדוד דרך רחוב מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחלף עד הלום · ראה עוד »

מחלף שער העמקים

צומת העמקים מעל בית מעצר קישון צומת העמקים מחלף שער העמקים (ג'למה) הוא מחלף מרכזי בעמק זבולון, בקרבת קיבוץ שער העמקים, המפגיש את כביש 6 וכביש 75.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחלף שער העמקים · ראה עוד »

מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית

הול לארס לרסון בעבודתו תמונת טקס כניעת ירושלים בפני הבריטים 1917. התמונה עברה צביעה מאוחרת בצבע שמן תמונה סטריאוסקופית של העיר העתיקה שירות הצילום של מטסון נראה בתחתית בניין מלון פאסט שירות הצילום של מטסון מחלקת הצילום של המושבה האמריקאית (באנגלית: American Colony Photo Department) פעלה במושבה האמריקאית בירושלים משנת 1898 ועד מחצית המאה ה-20, ובמסגרתה צולמו אלפי תמונות בכל רחבי המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחלקת הצילום של המושבה האמריקאית · ראה עוד »

מחלול

מַחְלוּל הוא מושג משפטי בדיני הקרקעות באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחלול · ראה עוד »

מחדלים בנזיקין

בדיני הנזיקין, מחדלים מעלים את סוגיית חיובו של אדם כמזיק בשל אי נקיטת פעולה (על אף החובה שיש לנקוט בפעולה כזו), אשר בעטיה נגרם נזק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחדלים בנזיקין · ראה עוד »

מחול מזרחי

מחול מזרחי אומנותי מודרני "רקדנית בטן" ציור של ז'אן-לאון ז'רום. רקדניות בטן טורקיות רקדנית בטן במרקש (מרוקו) מחול מזרחי (בערבית: رقص شرقي، רקץ שרקי), או בשמו העממי ריקוד בטן, הוא סגנון מחול שמקורו במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחול מזרחי · ראה עוד »

מחוז א-שרקייה

א-שרקייה (בערבית: المنطقة الشرقية; מילולית: האזור המזרחי) הוא מחוז במזרח ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחוז א-שרקייה · ראה עוד »

מחוז המרכז

מחוז המרכז הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחוז המרכז · ראה עוד »

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד משבעת המחוזות המנהליים אליהן מחולקת מדינת ישראל לפי חלוקת משרד הפנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחוז הצפון · ראה עוד »

מחוז ירושלים

מחוז ירושלים הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחוז ירושלים · ראה עוד »

מחוזות אלבניה

אלבניה מחולקת מבחינה אדמיניסטרטיבית ל-12 מחוזות (qark, צ'ארק).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחוזות אלבניה · ראה עוד »

מחוזות לוב

מפת חבלי לוב מפת מחוזות לוב מבחינה מנהלית לוב מחולקת ל-22 מחוזות (שעביאת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחוזות לוב · ראה עוד »

מחוזות גאורגיה

נפות גאורגיה באפור; הנפות בלבן משתייכות לטריטוריות אבחזיה ודרום אוסטיה אשר אינן מוכרות גאורגיה מחולקת בחלוקה ראשית למחוזות גאורגיה (בגאורגית: საქართველოს ტერიტორიული მოწყობა) הכוללים שתי רפובליקות אוטונומיות ועשרה מחוזות שנקראות מחרה (בגאורגית: მხარე, מחַרֶה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומחוזות גאורגיה · ראה עוד »

מבצע משה (מלחמת העצמאות)

חיילי צה"ל בבאר שבע, בנובמבר 1948, בכניסה לבניין "בית הספר לילדי הבדואים", בו הייתה קודם מפקדת הצבא המצרי. מבצע משה היה הקרב לשחרור באר שבע על ידי צה"ל במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצע משה (מלחמת העצמאות) · ראה עוד »

מבצע מגן הפרת

מבצע מגן הפרת (בטורקית: Fırat Kalkanı Operasyonu או: Cerablus Harekâtı) היה מבצע צבאי של הכוחות המזוינים של טורקיה שהתנהל בצפון סוריה, סמוך לגבול עם טורקיה, המבצע החל ב-24 באוגוסט 2016 והסתיים ב-29 במרץ 2017.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצע מגן הפרת · ראה עוד »

מבצע אגרוף (1918)

חיילים גרמנים בקייב מבצע אגרוף (בגרמנית: Operation Faustschlag) הידוע גם בכינוי מלחמת אחד-עשר הימים (Eleven Days' War), הייתה מתקפה של מעצמות המרכז כנגד רוסיה הסובייטית שנערכה מ-18 בפברואר 1918 עד 3 במרץ אותה שנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצע אגרוף (1918) · ראה עוד »

מבצר אריוואן

ציור של המצור על מבצר אריוואן בשנת 1827 על ידי כוחות רוסיים תחת מנהיגות של איוון פסקביץ', מטת פרנץ רובוד. אולם המראות (''Shushaband-ayva'') סרדר של הארמון. מבצר אריוואן (בארמנית: Երևանի բերդը (ירוואני בֶּרדֶה); בפרסית: قلعه ایروان, (גאלה-יה ירוואן); באזרית: ايروان قالاسى (איראבאן קלאסי); ברוסית: Эриванская крепость (אירוונסקאיה קרפוסט)) הוא מבצר מהמאה ה-16 בירוואן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר אריוואן · ראה עוד »

מבצר סנט מייקל

שרידיו של מבצר סנט מייקל הראשון באיל-פונטה שרידיו של מבצר סנט מייקל השני לחופי ערוץ המספנה מבצר סנט מייקל (מלטית Forti San Mikiel; אנגלית Fort Saint Michael) הוא שמם של שני מבצרים שונים שהקימו ההוספיטלרים על חצי האי הקטן עליו שוכנת כיום העיר סנגלאה במלטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר סנט מייקל · ראה עוד »

מבצר סנט אנג'לו

מפת הנמל הגדול ונמל מרסמשט מבצר סנט אנג'לו (במלטית: Forti Sant’Anġlu; באנגלית Fort St. Angelo) הוא מבצר השוכן בקצה המערבי של העיר בירגו במלטה וצופה אל הנמל הגדול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר סנט אנג'לו · ראה עוד »

מבצר סנט אלמו

מפת ולטה מבצר סנט אלמו (במלטית: Il-Forti Sant'Iermu, באנגלית: Fort Saint Elmo) הוא מבצר השוכן בקצה הצפון-מזרחי של חצי האי הצר שברס (Sceberras), עליו בנויה ולטה, בירת מלטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר סנט אלמו · ראה עוד »

מבצר עתלית

מבצר עתלית, הידוע גם בשמו הצלבני קסטלום פרגרינורום (בלטינית: Castellum peregrinorum, מבצר עולי הרגל) או טירת פֶּלֶרֶן (Château Pèlerin), הוא אתר ארכאולוגי ובו מבצר צלבני וכן שרידי יישוב קדומים יותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר עתלית · ראה עוד »

מבצר קמניץ-פודולסקי

מבצר קמניץ-פודולסקי (באוקראינית: Кам'янець-Подільська фортеця; בפולנית: twierdza w Kamieńcu Podolskim) הוא מבצר ימי-בניימי הממוקם בעיר קמניץ-פודולסקי שבחבל הארץ ההיסטורי פודוליה, שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר קמניץ-פודולסקי · ראה עוד »

מבצר תלעפר

מבצר תלעפר ב-2007 מבצר תלעפר(בטורקית: Telafer Kalesi) היה מבצר ששכן בעיר תלעפר, עיר במחוז נינוה בצפון עיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר תלעפר · ראה עוד »

מבצר ז'וליאן

מבצר ז'וליאן עם סירה מצרית, 1803 מבצר ז'וליאן (באנגלית: Fort Julien או Jullien) היה מבצר במצרים, שנבנה במקור על ידי האימפריה העות'מאנית ונכבש על ידי צרפת במהלך מסעותיו של נפוליאון במצרים ובסוריה בין 1798 ל-1801.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר ז'וליאן · ראה עוד »

מבצר באץ'

מבצר באץ' או מצודת באץ' (בסרבית: Бачка тврђава; בהונגרית: Bácsi vár) הוא מבצר מימי הביניים שנמצא ליד הנהר מוסטונגה בבאץ', וויבודינה, סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר באץ' · ראה עוד »

מבצר דימדים

מבצר דִימְדִים (בכורדית: قەڵای دمدم, בפרסית: قلعه دمدم, תעתיק עברי: קָלְעָת דִימְדִים) היא טירה עתיקה, שהייתה על תל בשם דימדים, באיראן, בפרובינציית מערב אזרבייג'ן, ממערב לימת אורמיה, בגובה של כ-2,000 מ' מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר דימדים · ראה עוד »

מבצר הארבל

מצוק ארבל מצוק ארבל מצוק ארבל מגורים בארבל ביצורי הארבל שוכנים במצוקי הר ארבל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצר הארבל · ראה עוד »

מבצרים צלבניים במזרח התיכון

מפת מבצרי צלבנים בלבנט. המפה מציגה את מיקום המבצרים הגדולים או בעלי חשיבות לאורך 200 השנים של קיום ממלכת ירושלים הצלבנית. חלק מהמבצרים לא היו קיימים לאורך כל התקופה והמפה מציירת ריכוז מבצרים שלא היה קיים בו זמנית איור המשחזר את מבצר קראק דה שבלייה הגדול שבסוריה. המבצרים הצלבניים שימשו כעמוד השדרה של מערכת השלטון הצלבנית, וחשיבותם חרגה מעבר לתפקידם הצבאי כמגיני דרכים, גבולות וערים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבצרים צלבניים במזרח התיכון · ראה עוד »

מבטשה (טחנת מים)

תחריט של מבטשה, 1661 מבטשה היא טחנת מים הידרודינמית לעיבוד צמר הדומה בפעולתה לטחנות הקמח העתיקות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומבטשה (טחנת מים) · ראה עוד »

מג'לה

מֶגֶ'לֶּה (בטורקית: mecelle, בשמו המלא בערבית ובטורקית עות'מאנית -مجلة الأحكامالعدلية מג'לת אלאחכּאם אלעדליה - ספר ההוראות המשפטיות) הוא קובץ דינים אזרחיים עות'מאני, שהיווה את הקוד האזרחי של האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומג'לה · ראה עוד »

מג'דל בני פדיל

מג'דל בני פאדל (בערבית: مجدل بني فاضل תעתיק מדויק: מג'דל בני פאצ'ל) הוא כפר פלסטיני, השוכן כ 15 ק"מ, דרומית מזרחית לשכם, בגובה כ- 650 מ' מעל פני הים ושייך לנפת שכם ברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומג'דל בני פדיל · ראה עוד »

מג'דל יאבא

מג'דל יאבא (בערבית: مجدل يابا, "מגדל יפו", על שום שממנו נראית במערב הרחוק העיר יפו; נקרא גם מג'דל צאדק – מגדל צדק) היה כפר ערבי בירכתי השרון ולמרגלות הרי השומרון – כ-6 ק"מ מזרחה מפתח תקווה, בצד הכביש פתח תקווה וראש העין–בן שמן (היום כביש 444).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומג'דל יאבא · ראה עוד »

מגן דוד

200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגן דוד · ראה עוד »

מגפת הכולרה הראשונה

מגפת הכולרה הראשונה (מוכרת גם בתור: מגפת הכולרה האסייתית הראשונה, או הכולרה האסייתית) הייתה הראשונה מבין שבע מגפות כולרה בקנה מידה רחב שהתחוללו במהלך המאות ה-19 וה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגפת הכולרה הראשונה · ראה עוד »

מגרש הרוסים

מפת הבניינים ההיסטוריים במגרש הרוסים כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים חצר סרגיי מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם במרכז ירושלים, וכולל מספר מבני ציבור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגרש הרוסים · ראה עוד »

מגרלית

מֶגרֶלִית (მარგალური ნინა - מארגאלוּרי נינה; גאורגית: მეგრული ენა' - מֶגרוּלי אֶנה) היא השפה המדוברת בצפון-מערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגרלית · ראה עוד »

מגלופוליס (יוון)

מֵגָלוֹפּוֹלִיס, או מגלופולי (ביוונית: Μεγαλόπολη - עיר גדולה), היא עיר יוונית ביחידה האזורית ארקאדיה שבחצי האי פלופונסוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגלופוליס (יוון) · ראה עוד »

מגדל נבוישה

מגדל נבוישה (בסרבית: Кула Небојша; ביוונית: Πύργος Νεμπόισα; מילולית: "ללא חת"), המוכר גם בשמות המגדלור הלבן (בסרבית: Бела кула) ומגדל טימישוארה (בסרבית: Темишварска кула), הוא המגדל היחיד ששרד מימי הביניים ששייך למצודת בלגרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגדל נבוישה · ראה עוד »

מגדל באיזיט

שמאל מגדל באיזיט (או מגדל סרעסכר, על שם שר המלחמה העות'מאני) הוא מגדל תצפית מפני אש בגובה של 85 מטרים, הניצב בקמפוס אוניברסיטת איסטנבול (לשעבר מקום מושב משרד המלחמה העות'מאני), ברובע פאטיח בעיר איסטנבול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגדל באיזיט · ראה עוד »

מגדל גלאטה

מגדל גאלטה (בטורקית: Galata Kulesi) הוא מגדל הממוקם באיסטנבול שבטורקיה, צפונית לקרן הזהב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגדל גלאטה · ראה עוד »

מגדל דוד

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגדל דוד · ראה עוד »

מגדל האריה (טריפולי)

מגדל האריה (באנגלית: Lion Tower; בערבית: برج السبع; בלטינית: Burj es-Sabaa) (קרוי גם Barsbay Tower) הוא מבצר צבאי שנבנה במהלך ההתקופה הממלוכית בעיר טריפולי שבלבנון והוא הגדול והמרשים מבין שבעה מגדלים שהוקמו באותה תקופה כדי להגן על העיר והנמל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגדל האריה (טריפולי) · ראה עוד »

מגדל השעון (סקופיה)

מגדל השעון בסקופיה (במקדונית: Саат-кула) הוא מגדל שעון בן שש קומות, שממוקם במסגד סולטאן-מוראטובה, סקופיה, מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגדל השעון (סקופיה) · ראה עוד »

מגדל השעון (יפו)

מגדל השעון, אוגוסט 1954 המגדל והכיכר ב-1929 המגדל, הכיכר והסראייה חלקו העליון של המגדל עבודות מתכת בעיצוב האמן אריק קורן, המשולבות בחזית המגדל מגדל השעון בשעת ערב מגדל השעון של יפו, צילום מזווית נמוכה. מגדל השעון ביפו הוא מגדל שעון שהוקם על ידי מוריץ שינברג, יזם נדל״ן, שען וצורף יהודי מיפו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגדל השעון (יפו) · ראה עוד »

מגדל התקשורת של איסטנבול

מגדל התקשורת של איסטנבול (בטורקית: Küçük Çamlıca TV-Radyo Kulesi), הוא מגדל תקשורת עם תצפית ומסעדות ברובע אוסקודר שבאיסטנבול, טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגדל התקשורת של איסטנבול · ראה עוד »

מגדלי השעון העות'מאניים בישראל

250px מגדלי השעון העות'מאניים בישראל נבנו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במספר מקומות בארץ לציון 25 שנה לשלטונו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגדלי השעון העות'מאניים בישראל · ראה עוד »

מגיני החוקה

מגיני החוקה (וגם שומרי החוקה, בסרבית: Уставобранитељи) הייתה התאגדות של אליטה פוליטית לאומנית סרבית בנסיכות סרביה, שפעלה לחזק את כוחו של הפרלמנט על פני המלוכנות, להצר את צעדיו של בית אוברנוביץ', ולהגביל את שוויון הזכויות שניתן למיעוטים בסרביה, בעיקר ליהודי סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגיני החוקה · ראה עוד »

מגילת סתרים (ברסלב)

מגילת סתרים הוא שמה של מגילה שתוכנה נשמר בסוד במשך מאתיים שנה, ובה נכתב חזונו המשיחי הסודי של רבי נחמן מברסלב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומגילת סתרים (ברסלב) · ראה עוד »

מדנין (עיר)

מדנין (בערבית: مدنين) היא עיר בדרום מזרח תוניסיה, בירת מחוז מדנין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדנין (עיר) · ראה עוד »

מדרחוב קרן קיימת לישראל

שמאל רחוב קרן קיימת לישראל הוא אחד הרחובות הראשונים בבאר שבע המודרנית שנבנתה על ידי העות'מאנים בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדרחוב קרן קיימת לישראל · ראה עוד »

מדלינג

מדלינג (בגרמנית: Mödling) היא עיר במדינת אוסטריה תחתית שבאוסטריה ובירת מחוז מדלינג, נמצאת במרחק 14 ק"מ מווינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדלינג · ראה עוד »

מדליית קרים הטורקית

מדליית מלחמת קרים הטורקית (בטורקית: Kırım Harbi Madalyası) הייתה מדליית מערכה אשר הוענקה על ידי אבדילמג'יט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית למשרתים בצבא בריטניה, צרפת וסרדיניה; בעלות בריתה של האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת קרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדליית קרים הטורקית · ראה עוד »

מדינת קונגו החופשית

מדינת קונגו החופשית (בצרפתית: État indépendant du Congo) הייתה מדינה גדולה במרכז אפריקה משנת 1885 עד 1908.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינת קונגו החופשית · ראה עוד »

מדינת שארית

מדינת שארית היא חלק קטן ממדינה שהייתה בעבר גדולה יותר וכעת, בעקבות ירידה בכוחה, סיפוח חיצוני, כיבוש, דה-קולוניזציה או הפיכה בחלק משטחה, איבדה חלק ניכר ממנו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינת שארית · ראה עוד »

מדינת חלב

מדינת חלב (בצרפתית: État d'Alep; בערבית: دولة حلب) הייתה אחת משש המדינות שהוקמו על ידי הגנרל הצרפתי אנרי גורו במנדט הצרפתי של סוריה לאחר ועידת סן רמו בשנת 1920 והתבוסה של הממלכה קצרת הימים של פייסל, מלך סוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינת חלב · ראה עוד »

מדינת ג'בל א-דרוז

מדינת ג'בל א-דרוז או מדינת הר הדרוזים (בצרפתית: État de la Montagne Druze, בערבית: دولة جبل الدروز) הייתה מדינה דרוזית אוטונומית שהתקיימה במשך כ-15 שנים, תחת שלטון המנדט הצרפתי על סוריה בין השנים 1921 ל-1936.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינת ג'בל א-דרוז · ראה עוד »

מדינת האפיפיור

מפת מדינת האפיפיור בסוף המאה ה-8. באדום נחלת פטרוס, בחום מתת פפין מדינת האפיפיור או מדינת הכנסייה (באיטלקית: Gli Stati della Chiesa - ארצות הכנסייה או Stati Pontificii - ארצות האפיפיור, בלטינית: Status Ecclesiae) הייתה מדינה שהתקיימה במרכז חצי האי האפניני לפני איחוד איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינת האפיפיור · ראה עוד »

מדינת העלווים

מדינת העלווים (בערבית: دولة جبل العلويين; בצרפתית: État des Alaouites) הייתה אחת משש המדינות שיצרו הצרפתים לאחר מלחמת העולם הראשונה בשטחי המנדט שלהם בסוריה, לבנון ודרום טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינת העלווים · ראה עוד »

מדינה (מלטה)

מדינה (במלטית: Mdina) או ל-אימדינה (L-Imdina) היא עיר היסטורית קטנה במלטה ששימשה בעברה כבירת האי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינה (מלטה) · ראה עוד »

מדינה פלסטינית

מדינה פלסטינית או "מדינת פלסטין" (בערבית: دَوْلَة فِلَسْطِين، "דַוְלת פִלַסטין" או دَوْلَة فِلَسْطِينِيَّة "דַוְלה פִלַסטִינִיה") מוכרת בתור מדינה ששואפים להקים חלק ניכר מהפלסטינים, ובפרט אש"ף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינה פלסטינית · ראה עוד »

מדינות לפי שם

ערך זה מפרט את רשימת המדינות המוכרות, המדינות שאינן מוכרות, ורשימת הטריטוריות שאינן ריבוניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומדינות לפי שם · ראה עוד »

מה שקורה בצללים

מה שקורה בצללים (באנגלית: What We Do in the Shadows) היא סדרת טלוויזיה אמריקאית מוקומנטרית מסוגת קומדיה שחורה המבוססת על הסרט "החיים בצללים" שנכתב על ידי ג'מיין קלמנט וטאיקה וואטיטי ומספר על קבוצת ערפדים המתגוררים יחד כשותפים לדירה ומנסים להסתגל למאה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומה שקורה בצללים · ראה עוד »

מה השתבש?

מה השתבש?: ההתנגשות בין האסלאם והמודרניות במזרח התיכון (באנגלית: What Went Wrong?: Western Impact and Middle Eastern Response) הוא ספר עיון קצר, המיועד לקהל הרחב, שנכתב על ידי המזרחן ברנרד לואיס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומה השתבש? · ראה עוד »

מהמט עלי פאשא

מהמט עלי פאשא (בטורקית: Mehmet Ali Paşa; 18 בנובמבר 1827, ברנדנבורג, פרוסיה - 7 בספטמבר 1878, דאקוביצה, קוסובו, האימפריה העות'מאנית) היה איש צבא עות'מאני ממוצא גרמני, עם שורשים צרפתיים, אשר כיהן בין השאר כמפקד הכוחות העות'מאניים באזור בולגריה של ימינו, בעת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), בטרם הוחלף על ידי סולימאן חוסני פאשא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט עלי פאשא · ראה עוד »

מהמט פאשא קפרולו

מהמט פאשא קפרולו (בטורקית: Köprülü Mehmed Paşa; 1578, אלבניה – 31 באוקטובר 1661, אדירנה) היה הווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית בימי הסולטאן מהמט הרביעי, משנת 1656 ועד מותו ב-1661.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט פאשא קפרולו · ראה עוד »

מהמט הראשון

מהמט הראשון (טורקית I. Mehmet (כונה צ'לבי טורקית Çelebi Mehmet או Mehmet Çelebi; טורקית עות'מאנית محمد چلبى; 1386 – 26 במאי 1421) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית מ-1413 ועד מותו ב-1421.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט הראשון · ראה עוד »

מהמט הרביעי

מהמט הרביעי (טורקית IV. Mehmet; טורקית עות'מאנית محمد رابع; 2 בינואר 1642 – 6 בינואר 1693; כונה גם "מהמט הצייד" - "Avcı Mehmet" בשל חיבתו לספורט זה) היה הסולטאן התשעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 באוגוסט 1648 עד שהודח ב-8 בנובמבר 1687.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט הרביעי · ראה עוד »

מהמט השני

כניסת מהמט השני לתוך קונסטנטינופול - ציור משנת 1876 מאת בנז'מין קונסטן מהמט השני מוצג רכוב על סוסו באנדרטה לזכר כיבוש קונסטנטינופול ברובע Fatih באיסטנבול מהמט השני (טורקית עות'מאנית: محمد ثانى, טורקית: Fatih Sultan Mehmed - "מהמט הכובש"; 30 במרץ 1432 – 3 במאי 1481), היה סולטאן האימפריה העות'מאנית לתקופה קצרה בין 1444 ו-1446, ולאחר מכן שוב בין 1451 ו-1481.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט השני · ראה עוד »

מהמט השלישי

סולטאן מהמט השלישי (טורקית III. Mehmet; טורקית עות'מאנית محمد ثالث, 26 במאי 1566 – 21 בדצמבר 1603) היה הסולטאן השלושה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה לאחר אביו מוראט השלישי, מ-16 בינואר 1595 ועד מותו בשנת 1603.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט השלישי · ראה עוד »

מהמט השישי

מהמט השישי (או מהמט וחידטין) (טורקית VI. Mehmet, Vahidettin; טורקית עות'מאנית محمد السادس או محمد وحيد الدين, 14 בינואר 1861 – 16 במאי 1926) היה הסולטאן ה-36 והאחרון של האימפריה העות'מאנית, החל מ-4 ביולי 1918 ועד ביטול הסולטנות על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1 בנובמבר 1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט השישי · ראה עוד »

מהמט החמישי

מהמט החמישי (בטורקית: Mehmed V Reşad או Reşat Mehmet; בטורקית עות'מאנית محمد خامس رشاد; בערבית: محمد الخامس رشاد, 2 בנובמבר 1844 – 3 ביולי 1918) היה הסולטאן ה-35 של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמט החמישי · ראה עוד »

מהמוט הראשון

מהמוט הראשון מהמוט הראשון (טורקית I. Mahmut; טורקית עות'מאנית محمود اول, 2 באוגוסט 1696 – 13 בדצמבר 1754) היה הסולטאן העשרים-וארבעה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-1 באוקטובר 1730 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמוט הראשון · ראה עוד »

מהמוט השני

מהמוט השני מהמוט השני (בטורקית II. Mahmut, בטורקית עות'מאנית: محمود ثانى; 20 ביולי 1785 – 2 ביולי 1839) היה הסולטאן השלושים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-28 ביולי 1808 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהמוט השני · ראה עוד »

מהפכת 1848 (ולאכיה)

ציור של קוסטקה פטרסקו, ברבו איסקובסקו נושא את הדגל מהפכת 1848. על הדגל מופיעות המילים: '''צדק – אחווה''', כשהן כתובות באותיות האלפבית הקירילי הרומני מהפכת 1848 (ברומנית: Revoluția de la 1848 din Țara Românească), שהתרחשה בנסיכות ולאכיה, הייתה חלק מגל המהפכות של אביב העמים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהפכת 1848 (ולאכיה) · ראה עוד »

מהפכת 1848 בהונגריה

מלמעלה למטה ומשמאל לימין: לאיוש בתיאני - ראש הממשלה, שרים: ברטלן סמרה (Bertalan Szemere (פנים), פאל אסטרהאזי (ענייני המלכות), גאבור קלאוזאל (חקלאות, תעשייה, מסחר), לאיוש קושוט (אוצר), לאזאר מסארוש (ביטחון), אישטוון סצ'ני (עבודות ציבוריות ותחבורה), יוז'ף אטווש (דתות וחינוך), פרנץ דיאק (משפטים). ההונגרים מביסים את הקרואטים בקרב פאקוזד המצביא האוסטרי אלפרד הראשון, נסיך וינדיש-גרץ קרב טמשוואר הוצאתו להורג של לאיוש בתיאני המרד ההונגרי של 1848 (בהונגרית מכונה: Az 1848–49-es magyar polgári forradalom és szabadságharc, כלומר "המהפכה האזרחית והמאבק למען החירות בשנים 1849-1848") היה מרד שפרץ בהונגריה ב-15 במרץ 1848, במטרה להשתחרר משלטון האימפריה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהפכת 1848 בהונגריה · ראה עוד »

מהפכת אוקטובר בפורטוגל

מהפכת אוקטובר הייתה הפיכה שהתרחשה בפורטוגל ב-5 באוקטובר 1910 אשר במסגרתה הוחלף בית המלוכה הפורטוגזי ששלט בממלכה במשך שמונה מאות שנים ברפובליקה הפורטוגזית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהפכת אוקטובר בפורטוגל · ראה עוד »

מהפכת הדפוס בעולם המוסלמי

מהפכת הדפוס בעולם המוסלמי הוא מושג המתייחס לתהליך חדירתה של טכנולוגיית הדפוס אל המרחבים המוסלמים במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהפכת הדפוס בעולם המוסלמי · ראה עוד »

מהרי"ט (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהרי"ט (פירושונים) · ראה עוד »

מהדיה

העיר העתיקה של מהדיה, מראה מצפון מפת המצור על מהדיה ב-1535 מאה ה-10 מהדיה (בערבית: المهدية, אל-מהדיה) היא עיר במרכז חופהּ המזרחי של תוניסיה, כ-90 ק"מ מדרום-מזרח לקירואן בקו אווירי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהדיה · ראה עוד »

מהומות 1919 במצרים

הפגנות בקהיר, מרץ 1919 מהומות 1919 (בערבית: ثورة 1919) היו גל מהומות שנמשך כארבעה חודשים כנגד הפרוטקטורט של האימפריה הבריטית במצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומהומות 1919 במצרים · ראה עוד »

מומצ'ילגראד

מוֹמְצִ'ילְגְרָאד (בבולגרית: Момчилград) היא עיר בדרום בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במחוז קרדז'אלי ושוכנת 215 קילומטרים דרומית מזרחית לבירה סופיה ו-14 קילומטרים דרומית מזרחית לבירת המחוז קרדז'אלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומומצ'ילגראד · ראה עוד »

מונמבסיה

מונמבסיה (ביוונית: Μονεμβασία) היא עיירה עתיקה בלקוניה בפלופונסוס בדרום יוון, ובה מתגוררים כ-4,000 איש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומונמבסיה · ראה עוד »

מונאג'ים באשי

אסטרולוגים (מונג'ים) של המצפה העות'מאני ובראשם "מונאג'ים באשי" (אסטרולוג ראשי) המשתמשים בסקסטנט. מונאג'ים באשי (בערבית: منجمباشي; בטורקית: Müneccimbashi, Müneccimbasi, Munejjimbashi או Munejjim-bashi) היה התואר שניתן לאסטרולוג החצר הראשי באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומונאג'ים באשי · ראה עוד »

מונפור (מבצר)

ממוזער מבצר המונפור מבצר המוֹנפוֹר (בצרפתית: Montfort, הר-חזק; מכונה גם מונטפורט בעקבות איות שמו בצרפתית; לעיתים מכונה מונפורט; בגרמנית Starkenberg; בערבית: קַלעַת אל-קֻרַיְן) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים ובו שרידי מבצר צלבני מימי ממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומונפור (מבצר) · ראה עוד »

מונרך

הוקון השביעי, מלך נורווגיה, ורעייתו, הנסיכה מוד מוויילס, בשנת 1906 מונרך הוא ראש המדינה, במדינות בעלות ממשל מונרכי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומונרך · ראה עוד »

מונטנגרו

מונטנגרו ב-1913 הרכב אתני במחוזות מונטנגרו על-פי מפקד האוכלוסין של 2003: אדום - מונטנגרים, תכלת - סרבים, ירוק כהה - בוסנים, אפור - אלבנים העיר הרצג נובי ליד הים התיכון חומת העיר העתיקה של קוטור רפובליקת מונטנגרו (במונטנגרית: Црна Гора או Crna Gora, מבוטא "צְרְנָה גוֹרָה",; באופן מילולי: "הר שחור") היא מדינה קטנה והררית, השוכנת בדרום אירופה, בחלקו המערבי של הבלקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומונטנגרו · ראה עוד »

מונטנה (מחוז)

מחוז (אובלסט) מונטנה (בבולגרית: Област Монтана) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה ושוכן בצפון מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומונטנה (מחוז) · ראה עוד »

מונטנה (בולגריה)

מונטנה (בבולגרית: Монтана) היא עיר בצפון-מערב בולגריה, בירת מחוז מונטנה, השוכנת כ-45 קילומטרים דרומית לנהר הדנובה, 40 קילומטרים מצפון מערב לעיר וראצה ו-30 קילומטרים מזרחית מגבול סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומונטנה (בולגריה) · ראה עוד »

מונירה ח'אנום

מונירה ח'אנום (בפרסית: منیره خانم; 1847- 28 באפריל 1938), הייתה אשתו של עבד אל-בהאא, מנהיג הדת הבהאית לאחר מות אביו, בהאא אללה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומונירה ח'אנום · ראה עוד »

מוסא אל-עלמי

מוסא אל-עלמי (גם: אל-עלמה, אל עלמי; בערבית: موسى العلمي; 3 במאי 1897, ירושלים – 8 ביוני 1984) היה משפטן ופקיד בכיר בממשלת המנדט הבריטי על ארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20, ממנהיגי התנועה הלאומית הפלסטינית וחבר הוועד הערבי העליון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסא אל-עלמי · ראה עוד »

מוסא עבאדי

מוסא עבאדי (בצרפתית: Moussa Abadi; (כ1907–1997) היה שחקן יהודי צרפתי, יליד סוריה, בעל תוכנית רדיו צרפתית פופולרית בנושא תיאטרון, ופעיל בהצלת ילדים יהודים בדרום צרפת בתקופת שואת יהודי צרפת באמצעות רשת הצלה שנקראה "רשת מרסל". לפי הערכות, רשת ההצלה של עבאדי הצילה יותר מ-500 ילדים יהודים בין השנים 1943–1945 באזור ניס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסא עבאדי · ראה עוד »

מוסא דאג

מוסא דאג (בטורקית: Musa Dağı, בארמנית: Մուսա լեռ Musa leṛ; בעברית: הר משה) הוא הר בקצה הדרומי של רכס הרי אמנוס, בחוף הים-תיכוני בדרום טורקיה, בחבל האטיי, קרוב לגבול הבינלאומי עם סוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסא דאג · ראה עוד »

מוסא כאזם אל-חוסייני

מוסא כּאזם (באשה) אל-חוסייני (בערבית: موسى كاظمالحسيني; בתעתיק מדויק: מוסא כאט'ם אלחסיני; 1850 – 27 במרץ 1934) היה פוליטיקאי ערבי פלסטיני, ראש עיריית ירושלים בשנים 1918–1920, ומנהיגה הראשון של התנועה הלאומית הפלסטינית, מ-1920 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסא כאזם אל-חוסייני · ראה עוד »

מוסתערבים

מוּסְתערבּים (בעברית: מִסְתַּעַרְבִים, בערבית: اليهود المستعربة) היה כינוי לקהילות יהדות ארצות האסלאם העתיקות ודוברות הערבית שחיו במזרח התיכון, ובארץ ישראל, אשר ישבו בארצות אלו לפני המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסתערבים · ראה עוד »

מוסלה

מוסלה (בולגרית: Мусала) הוא ההר הגבוה ביותר בבולגריה המשתייך לרכס הרי רילה הנמצא בדרום-מערב בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסלה · ראה עוד »

מוסטאר

הכניסה לבית הכנסת במוסטאר מוסטאר (בבוסנית: Mostar) היא עיר הנמצאת בבוסניה והרצגובינה, בירת אזור הרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטאר · ראה עוד »

מוסטפא פאשה אל-ח'ליל

מבנה החמאם אותו בנה אל-ח'ליל, מבט לכיוון צפון מרחוב שיבת ציון מוסטפא פאשה אל-ח'ליל היה ראש העירייה הרביעי של חיפה, הוא כיהן בתפקיד בין השנים 1903-1885.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא פאשה אל-ח'ליל · ראה עוד »

מוסטפא בארזאני

מוסטפא בארזאניתמונה להחלפה מולא מוסטפא בארזאני (בכורדית: Mela Mistefa yê Barzanî, או: مستەفا بارزانی; 14 במרץ 1903 - 1 במרץ 1979) היה מנהיג כורדי, נשיאה ומייסדה של מפלגת הכורדים הגדולה ביותר כיום בעיראק, המפלגה הכורדית הדמוקרטית (Kurdistan Democratic Party).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא בארזאני · ראה עוד »

מוסטפא הרביעי

מוסטפא הרביעי (בטורקית: IV. Mustafa; בטורקית עות'מאנית: مصطفى رابع, 8 בספטמבר 1779 – 17 בנובמבר 1808) היה הסולטאן העשרים-ותשעה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-29 במאי 1807 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא הרביעי · ראה עוד »

מוסטפא השני

מוסטפא השני מוסטפא השני (טורקית II. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثانى, 6 בפברואר 1664 – 29 בדצמבר 1703) היה הסולטאן העשרים-ושניים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-6 בפברואר 1695 ועד 22 באוגוסט 1703.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא השני · ראה עוד »

מוסטפא השלישי

מוסטפא השלישי (טורקית III. Mustafa; טורקית עות'מאנית مصطفى ثالث, 28 בינואר 1717 – 21 בינואר 1774) היה הסולטאן העשרים-ושישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-30 באוקטובר 1757 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא השלישי · ראה עוד »

מוסטפא כמאל אטאטורק

מוסטפא כמאל אטאטורק (בטורקית: Mustafa Kemal Atatürk - "אבי הטורקים"; 1881 – 10 בנובמבר 1938) היה מדינאי ומנהיג צבאי טורקי, מייסדה של הרפובליקה של טורקיה ונשיאה הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא כמאל אטאטורק · ראה עוד »

מוסטפא כמאל פאשא (עיר)

מוסטפא כמאל פאשא (בטורקית: Mustafakemalpaşa) היא עיר ותת-נפה בנפת בורסה, במחוז מרמרה שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא כמאל פאשא (עיר) · ראה עוד »

מוסטפא כאמל

מוסטפא כאמל או מוסטפא כאמל פאשה (בערבית: مصطفى كامل باشا - תעתיק מדויק לעברית: מצטפא כאמל באשא); 14 באוגוסט 1874 – 10 בפברואר 1908) עורך דין, עיתונאי ומהפכן מצרי, אשר נחשב על-פי רוב לאחד מאבותיה ומבשריה של התנועה הלאומית המצרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסטפא כאמל · ראה עוד »

מוסד החכם באשי במולדובה

נסיכות מולדובה הוקמה באמצע המאה ה-14 והפסיקה להתקיים באופן רשמי בינואר 1859 לאחר האיחוד עם נסיכות מונטניה (הידוע גם בכינוי ולאכיה או הארץ הרומנית) ובחירתו של הקולונל אלכסנדרו יון קוזה ממולדובה לשליט הנסיכויות המאוחדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסד החכם באשי במולדובה · ראה עוד »

מוסה קזם קראבקיר

מוסה קזם קראבקיר (בטורקית Musa Kâzım Karabekir; 1882 - 26 בינואר 1948) היה איש צבא ומדינאי טורקי, חבר ויושב ראש האספה הלאומית הגדולה של טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסה קזם קראבקיר · ראה עוד »

מוסול (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוסול (פירושונים) · ראה עוד »

מועצת האיחוד והקידמה

"מועצת האיחוד והקידמה" (בטורקית עות'מאנית: إتحاد و ترقى; בטורקית: Birlik ve İlerleme Derneği), שכונתה גם "הוועד לאיחוד ולקידמה", הייתה ארגון המסגרת של תנועת הטורקים הצעירים בראשיתה, ולאחר מהפכת הטורקים הצעירים בשנת 1908, הייתה לארגון הגג של הזרם הלאומני באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומועצת האיחוד והקידמה · ראה עוד »

מועצת השליט

מועצת השליט (הדיוואן) בוולאכיה בשנת 1837 דיוואן אד הוק שכונס בשנת 1857 פתיחת הפרלמנט הרומני ב-29 בפברואר 1860 מועצת השליט (ברומנית: Sfatul domnesc) היה גוף שלטוני שכיהן בנסיכות מולדובה ובוולאכיה שהורכב מגדולי הבויארים, הדרגטורים וראשי הכנסייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומועצת השליט · ראה עוד »

מועצה אזורית אבו בסמה

אוטובוס ילדים של המועצה חונה במכתש רמון. אַבּוּ בַּסְמַה (בערבית: أبو بسمة "אבי החיוך") הייתה מועצה אזורית בנגב במחוז הדרום, שפעלה בין השנים 2003-2012, ושאיגדה 11 יישובים בדואים וסיפקה שירותי חינוך ורווחה לבדואים של הפזורה המתגוררים באזור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומועצה אזורית אבו בסמה · ראה עוד »

מועדון ימי הכוח

מועדון ימי הכוח (בספרדית: Club Náutico Hacoaj) הוא מועדון ספורט ארגנטינאי, שמרכזו נמצא ברובע טיגרה בבואנוס איירס רבתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומועדון ימי הכוח · ראה עוד »

מופתי

מופתי טורקי. איור ספרדי מהמאה ה-17 מוּפתי (בערבית: مفتٍ, תעתיק מדויק: מֻפְתִן, מן השורש הערבי "פ-ת-י" לייעץ בצורה של שו"ת - שאלות ותשובות) הוא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומופתי · ראה עוד »

מופתי גדול

מופתי גדול (בערבית: المفتي الأكبر, אל-מֻפתי אל-אכּבּר) הוא המופתי הראשי של מדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומופתי גדול · ראה עוד »

מוצא

בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוצא · ראה עוד »

מוצב אלוף

מוצב אלוף. מהצד הנגדי של הגבול מונף דגל מצרים מוצב אלוף או "תצפית האלוף" היה מוצב של צה"ל על שפת הים התיכון בין הגבול של רצועת עזה לבין מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוצב אלוף · ראה עוד »

מוקייבלה

מוּקֵייבִּלָה (בערבית: مقيبلة, הגייה נפוצה בערבית: מֻקֵ֫יבְּלֶה או מְקֵ֫יבְּלֶה) הוא יישוב ערבי השייך למועצה אזורית הגלבוע והיישוב הגדול במועצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוקייבלה · ראה עוד »

מוראט הראשון

מוראט הראשון (טורקית I. Murat; טורקית עות'מאנית اول مراد; 29 ביוני 1326 – 15 ביוני 1389) היה בנו של אורהן הראשון, נולד בבורסה ונהרג במהלך קרב קוסובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראט הראשון · ראה עוד »

מוראט הרביעי

מוראט הרביעי (בטורקית IV. Murat; בטורקית עות'מאנית مراد رابع, 27 ביולי 1612 – 8 בפברואר 1640) היה הסולטאן השבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בספטמבר 1623 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראט הרביעי · ראה עוד »

מוראט השני

מוראט השני (בטורקית: II. Murat; בטורקית עות'מאנית: مراد ثاني, 16 ביוני 1404, אמסיה – 3 בפברואר 1451, אדירנה) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1421 ו-1451 (למעט תקופה בין 1444 ו-1446).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראט השני · ראה עוד »

מוראט השלישי

מוראט השלישי (טורקית: III. Murad; טורקית עות'מאנית: مراد ثالث, 4 ביולי 1546 − 16 בינואר 1595) היה הסולטאן השנים עשר של האימפריה העת'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראט השלישי · ראה עוד »

מוראט החמישי

מורט החמישי מוראט החמישי (בטורקית: V. Murat; בטורקית עות'מאנית: مراد خامس, 21 בספטמבר 1840 – 29 באוגוסט 1904) היה הסולטאן ה-33 של האימפריה העות'מאנית, ששלט בין 30 במאי ל-31 באוגוסט 1876.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראט החמישי · ראה עוד »

מוראה

חלוקה מנהלית של אזור המוראה תחת שלטון ונציה (1685 עד 1714) מוראה (ביוונית: Μωρέας) הוא השם שבו נתכנה חצי האי פלופונסוס בתקופת ימי הביניים על ידי שליטיו הפרנקים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוראה · ראה עוד »

מורנו גרציאני

משמאל בתמונה אברהם תג'ר, לצידו מורנו גרציאני. מימין בתמונה רחמים מושונוב ולצידו יוסיף הרבסט ויושבת סולטנה מושונוב, רעייתו של רחמים. התמונה צולמה בינואר 1896 מורנו אברהם בן משה גרציאני (בבולגרית: Морено (Аврам) Моше Грасияни; 1872, שומן, האימפריה העות'מאנית – 1941, סופיה, ממלכת בולגריה) היה קולונל יהודי בצבא בולגריה, אחד משלושת היהודים היחידים שהגיעו לדרגה זו, וגיבור מלחמה בולגרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומורנו גרציאני · ראה עוד »

מורסקה סובוטה

מוּרְסְקָה סוֹבּוֹטָה (בהונגרית: Muraszombat, מוּרַסוֹמְבַּט) היא עיר בצפון-מזרח סלובניה, בירת האזור הסטטיסטי פומורסקה, השוכנת סמוך לנהר מורה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומורסקה סובוטה · ראה עוד »

מורגנטאו

מוֹרגֶנטַאוּ (בגרמנית: Morgenthau), ובצורה היידית מוֹרגֶנטוֹי, הוא שם משפחה שפירושו "טל בוקר".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומורגנטאו · ראה עוד »

מורה דרך בארץ ישראל וסוריה

מורה דרך בארץ ישראל וסוריה הוא ספר משנת 1890 מאת אברהם משה לונץ, שנועד להיות מעין מדריך "בדקר" (Baedeker) בידי הקורא העברי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומורה דרך בארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »

מוריס ארנולד דה פורסט

מוריס ארנולד דה פורסט-בישופסהיים, רוזן בנדרן (באנגלית: Maurice Arnold De Forest-Bischoffsheim, count of Bendern; 9 בינואר 1879 – 6 באוקטובר 1968) היה איל הון, פוליטיקאי, דיפלומט ונדבן, אזרח של בריטניה ושל הנסיכות ליכטנשטיין, אשר התפרסם גם כספורטאי - בעיקר במרוץ מכוניות; כפציפיסט, וכמגן על זכויות בעלי החיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוריס ארנולד דה פורסט · ראה עוד »

מוריס אברבנאל

מוריס אַבְּרַבַנְאֵל (6 בינואר 1903 – 22 בספטמבר 1993) היה מנצח ופסנתרן יהודי-אמריקאי מצליח, יליד יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוריס אברבנאל · ראה עוד »

מוריס דה סאקס

מוריס דה סאקס, רוזן סקסוניה (גרמנית: Graf Hermann Moritz von Sachsen, צרפתית: Maurice de Saxe; 28 באוקטובר 1696 - 30 בנובמבר 1750) היה איש צבא סקסוני ששירת בצבא הצרפתי וזכה בדרגת מרשל צרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוריס דה סאקס · ראה עוד »

מוריס הירש

הברון הירש בצעירותו שלט אצולה של הברון הירש הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth) (9 בדצמבר 1831 – 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוריס הירש · ראה עוד »

מוריסטן

מפת המוריסטן וסביבתו ברובע הנוצרי המזרקה במוריסטן המוריסטן וכנסיית הגואל בפסטיבל "אור וירושלים", יוני 2009 שוק אבטימוס במוריסטן המוריסטן (בפרסית: بیمارستان נהגה: בִימָרֶסְטָאן, עברית: בית חולים, או: تيمارِسْتان, נהגה: תִימָרֵסְתָאן, עברית: בית משוגעים) הוא מתחם גדול ורבוע של רחובות, כיכרות, חנויות ובתי מלאכה ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוריסטן · ראה עוד »

מוש

מוּש (בטורקית: Muş; בארמנית: Մուշ; בכורדית: Mûş/مووش) היא עיר בכורדיסטן הטורקית ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוש · ראה עוד »

מוש (נפה)

נפת מוש (בטורקית: Muş ili) היא נפה (פרובינציה) הנמצאת במזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוש (נפה) · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומושבה · ראה עוד »

מושדוש

מושדוש (בהונגרית: Mosdós) הוא כפר במחוז שומוג', בנפת קאפושוואר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומושדוש · ראה עוד »

מול (סרביה)

מוֹל (בסרבית קירילית: Мол, בסרבית בכתב לטיני: Mol, בהונגרית: Mohol) היא עיירה בסרביה השוכנת במחוז באנאט הצפוני אשר בפרובינציית וויבודינה, וסמוכה לאדה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומול (סרביה) · ראה עוד »

מול הלבנון

מול הלבנון (בערבית: سلسلة جبال لبنان الشرقية, ג'יבאל א-שרקייה, ההרים המזרחיים) הוא רכס הרים המצוי בין לבנון וסוריה, וחלקו הדרומי מצוי צפונית לרמת הגולן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומול הלבנון · ראה עוד »

מולא עלי בסטאמי

מולא עלי בסטאמי (בפרסית: ملا علي البسطامى; באנגלית: Mullá ʻAlí-i-Bastámí; נפטר ב-1846) היה השני להימנות על 18 מאמיניו הראשונים של הבאב, מייסד תנועת הבאביזם (התנועה שקדמה להופעת הדת הבהאית), וכתוצאה מכך האות השנייה מבין אותיות הח"י.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומולא עלי בסטאמי · ראה עוד »

מוזש סיקיי

מוזש סֵיקֶיי או סֵייקֶיי (בהונגרית: Székely Mózes, ברומנית:Moise Secuiul "מויסה סקויול" - כלומר "מויסה הסקלר", בערך 1553 – 17 ביולי 1603) היה איש צבא סקלרי מטרנסילבניה, שכיהן זמן קצר (בין 15 באפריל ל-17 ביולי 1603) כנסיך טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזש סיקיי · ראה עוד »

מוזיאון מצודת חלב

מוזיאון מצודת חלבּ (בערבית: متحف قلعة حلب, בתעתיק מדויק: מתחף קלעת חלבּ) הוא מוזיאון לארכאולוגיה השוכן בעיר חלב בסוריה, בשטח מצודת חלב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון מצודת חלב · ראה עוד »

מוזיאון א-רקה

מוזיאון א-רקה (בערבית: متحف الرقة) הוא מוזיאון לארכאולוגיה ולאמנות, השוכן בעיר א-רקה בצפון סוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון א-רקה · ראה עוד »

מוזיאון סורסוק

250px מוזיאון סוּרסוֹק (נקרא גם: מוזיאון ניקולס סורסוק) (באנגלית: Sursock Museum; בערבית: قصر سرسق) הוא מוזיאון לאמנות בעיר ביירות שבלבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון סורסוק · ראה עוד »

מוזיאון סולימאניה

אחד משני האולמות הגדולים במוזיאון האולם ששופץ בעזרת אונסק"ו. נפתח לציבור במרץ 2013 וכולל את הממצאים הייחודיים של המוזיאון. לוח 5 של עלילות גילגמש. מאוסף המוזיאון מוזיאון סולימאניה (בכורדית: مۆزه‌خانه‌ی سلێمانی; בערבית: متحف السليمانية, בתעתיק מדויק: מתחף אלסלימאניה) הוא מוזיאון לארכאולוגיה השוכן בעיר סולימאניה בכורדיסטן העיראקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון סולימאניה · ראה עוד »

מוזיאון פארס

מוזיאון פארס (בפרסית: موزه پارس) הוא מוזיאון לתרבות ואמנות השוכן בגן נַזַר (בפרסית: باغ نظر, בּאע'-י נַטַ'ר) בשיראז שבאיראן, המציג מוצגים מהתקופה הטרום-אסלאמית ואחריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון פארס · ראה עוד »

מוזיאון פרגמון

מוזיאון פרגמון (בגרמנית: Pergamonmuseum) הוא מוזיאון המצוי באי המוזיאונים שבברלין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון פרגמון · ראה עוד »

מוזיאון צ'ורום

שחזור קבר מאתר אלג'היויוק קנקן מהתקופה החתית הקדומה עם תגליפים, נמצא באתר הוסיאנדד טפה (Hüseyindede Tepe) אסטלה מחתושש, הכתובת בשפה הלווית. מוזיאון צ'ורום (בטורקית: Çorum Müzesi) הוא מוזיאון לארכאולוגיה בעיר צ'ורום במחוז הים השחור בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון צ'ורום · ראה עוד »

מוזיאון רכבת ישראל

הכניסה למוזיאון הרכבת בחיפה המבנה למוצגים גדולים שימש בעבר מוסך קטרים של הרכבת החיג'זית חן מלינג, מנהל המוזיאון הנוכחי מוזיאון רכבת ישראל הוא מוזיאון הרכבת הלאומי בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון רכבת ישראל · ראה עוד »

מוזיאון בארדו (תוניס)

המאה ה־3 המוזיאון הלאומי בַּארדוֹ בתוניס, בירת תוניסיה (בערבית: المتحف الوطني بباردو, בצרפתית: Musée national du Bardo), הוא מוזיאון לארכאולוגיה, השני בגודלו בצפון אפריקה לאחר המוזיאון המצרי בקהיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון בארדו (תוניס) · ראה עוד »

מוזיאון האסלאם (הר הבית)

מפת הר הבית מוזיאון האסלאם (בערבית: المتحف الإسلامي) נמצא בהר הבית בירושלים, סמוך למסגד אל-אקצא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון האסלאם (הר הבית) · ראה עוד »

מוזיאון הטבע (ירושלים)

דגם של דינוזאור בחצר המוזיאון התצוגה הגאולוגית תצוגת גוף האדם תצוגת פוחלצי העופות. משמאל - קמין מקורי של הבית תצוגת פוחלץ עגל בעל שני ראשים אח במוזיאון הטבע בירושלים שנמצא במבנה של וילה דקאן מוזיאון הטבע הוא מוזיאון השוכן בבית אבן עתיק ליד המושבה הגרמנית בירושלים, וכולל תצוגות מתחום מדעי הטבע, הסביבה וגוף האדם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון הטבע (ירושלים) · ראה עוד »

מוזיאון החצר הישנה עין שמר

החצר הישנה הוא מוזיאון העוסק בתולדות ההתיישבות החלוצית בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון החצר הישנה עין שמר · ראה עוד »

מוזיאון יהדות טורקיה

אולם תצוגה במוזיאון בית הכנסת זולפריס מוזיאון יהדות טורקיה שוכן בעיר איסטנבול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיאון יהדות טורקיה · ראה עוד »

מוזיקה טורקית

מוזיקה טורקית היא מוזיקה הכוללת בעיקר אלמנטים טורקיים, אך מושפעת גם ממוזיקה יוונית, מוזיקה עות'מאנית, מוזיקה ארמנית ומוזיקה בלקנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיקה טורקית · ראה עוד »

מוזיקה יהודית

לויים מנגנים "בכינורות ובנבלים ובמצילתיים ובכל כלי שיר בלא מספר", ולראות את זקני העם "מרקדים ואבוקות של אש בידם" ("שמחת בית השואבה", ציור מים מאת דפנה לבנון) מוזיקה יהודית היא המורשת המוזיקלית של העם היהודי לדורותיו, כוללת הן מוזיקה ליטורגית והן מוזיקה אמנותית ופופולרית, וכן מגוון קצבים וצלילים שהושפעו מתרבויות מוזיקליות שונות לאורך תקופה של 3,000 שנה, החל מהתרבות המזרח תיכונית העתיקה, ובהמשך בתרבויות השונות בארצות התפוצה שבהן היה העם היהודי מפוזר במשך כ-2,000 שנה, ועד הקמת מדינת ישראל וימינו אלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוזיקה יהודית · ראה עוד »

מוח'מאס

מוח'מאס (בערבית: مُخماس) הוא כפר פלסטיני בהרי בנימין המשתייך לנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוח'מאס · ראה עוד »

מוח'תאר

מֻח'תאר (בערבית: مختار) או מוכתר הכפר הוא מוסד מתקופת האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוח'תאר · ראה עוד »

מוחמד אל-חאמד

ממוזער מוחמד אל-חאמד (ערבית: محمد الحامد; 1910–1969) היה פעיל אסלאמיסטי סורי, השייח' של מסדר הנקשבנדיה בעיר חמאת וממייסדי סניף האחים המוסלמים בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד אל-חאמד · ראה עוד »

מוחמד אחמד

מוחמד אחמד אבן סייד עבדאללה (בערבית: محمد أحمد المهدي بن عبد الله) שכונה בידי הבריטים לעיתים גם "המהדי המשוגע" (12 באוגוסט 1844 - 22 ביוני 1885) היה מנהיג מוסלמי בסודאן האנגלו-מצרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד אחמד · ראה עוד »

מוחמד אגא א-שאמי

מוחמד אגא א-שאמי (בערבית: محمد اغا الشامي; 1770–1833) היה מושל יפו מטעם השלטון העות'מאני אחרי שהמושל מוחמד אבו אל-מארק ברח למצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד אגא א-שאמי · ראה עוד »

מוחמד נג'אתי צדקי

מוחמד נג'אתי צדקי (בערבית: محمد نجاتي صدقي; 15 במאי 1905 – 1979) היה עיתונאי, אינטלקטואל, מתרגם (מלבד ערבית דיבר ברהיטות צרפתית, רוסית וספרדית) וקומוניסט פלסטיני שהיה בין הערבים הספורים שנלחמו נגד פרנסיסקו פרנקו במלחמת האזרחים בספרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד נג'אתי צדקי · ראה עוד »

מוחמד נגיב

מוחמד נגיב (בערבית: محمد نجيب; תעתיק מדויק: מחמד נגיב; 19 בפברואר 1901 – 29 באוגוסט 1984) היה נשיא מצרים הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד נגיב · ראה עוד »

מוחמד סעיד פאשא

מוחמד סעיד פאשא (בערבית: محمد سعيد باشا; תעתיק מדויק: מחמד סעיד באשא), ידוע גם כסעיד מוחמד, היה ואלי (תואר המקביל למושל מחוזי) של מצרים מ-1854 ועד 1863, תחת חסות הלכתית של האימפריה העות'מאנית אם כי בפועל שלט על מצרים בצורה ריבונית והיה עליו רק לשלם מס סמלי לממשל בקונסטנטינופול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד סעיד פאשא · ראה עוד »

מוחמד עלי (שליט מצרים)

מוחמד עלי פאשא (בערבית: محمد علي باشا; תעתיק מדויק: מחמד עלי באשא; בטורקית עות'מאנית מבוטא כמהמט עלי פאשה; 4 במרץ 1769 – 2 באוגוסט 1849) היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית ולדמות העיקרית בהסדרת ריבונותה של מצרים מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד עלי (שליט מצרים) · ראה עוד »

מוחמד עלי ג'ינה

מוחמד עלי ג'ינה (אורדו: محمد علی جناح, בתעתיק חצי-מדויק: מוחמד עלי ג'ינאח, נהגה: מוּהַמַד אַלִי גִ'ינַהּ; 25 בדצמבר 1876 – 11 בספטמבר 1948) היה מנהיג מוסלמי הודי שעמד בראש "הליגה המוסלמית", שהביאה לייסודה של מדינת פקיסטן, ושימש כמושל הכללי הראשון של פקיסטן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד עלי ג'ינה · ראה עוד »

מוחמד רזא שאה פהלווי

מוחמד רזא שאה פהלווי (בפרסית: محمدرضا شاه پهلوی, תעתיק מדויק: מחמדרצ'א שאה פּהלוי; 26 באוקטובר 1919 – 27 ביולי 1980) היה השאה האחרון של איראן, שלט בשנים 1941–1979.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד רזא שאה פהלווי · ראה עוד »

מוחמד בן ג'אסם אאל ת'אני

שייח' מוחמד בן ג'אסם אאל ת'אני (בערבית: محمد بن جاسمبن محمد آل ثاني; 17 בינואר 1881 – 8 באפריל 1971) היה אמיר קטר בפועל בשנים 1913–1914, בנו של שייח' ג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד בן ג'אסם אאל ת'אני · ראה עוד »

מוחמד החמישי, מלך מרוקו

קברו במאוזיליאום ברבאט מוחמד החמישי בִּן יוּסף (בערבית: محمد الخامس; 10 באוגוסט 1909 – 26 בפברואר 1961) היה סולטאן מרוקו תחת הכיבוש הצרפתי בשנים 1927–1953, ומלך מרוקו העצמאית מ-1955 עד 1961.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוחמד החמישי, מלך מרוקו · ראה עוד »

מוהאץ'

מוהאץ' (בהונגרית: Mohács; בקרואטית: Mohač; בסרבית: Мохач; בטורקית: Mohaç; בסלובקית: Moháč; בגרמנית: Mohatsch) היא עיירה בדרום הונגריה במחוז באראניה, על גבול קרואטיה ועל גדות הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוהאץ' · ראה עוד »

מוולד א-נבי

מוולד א-נבי: (בערבית: مولد النبي، ميلاد النبي، المولد النبوي - יום הולדתו של הנביא מוחמד) הוא מחגי האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומוולד א-נבי · ראה עוד »

מכנסיים כלבוש נשים

אניטה קרון טראסת, מנהלת חברת HP בנורווגיה, לובשת מכנסי נשים נשים לא נהגו ללבוש מכנסיים עד אמצע המאה ה-19, ובאופן נרחב עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומכנסיים כלבוש נשים · ראה עוד »

מכתבי חוסיין–מקמהון

דיוקנו של השריף חוסיין על שטר של דינר ירדני. הכיתוב: "'''השריף חוסיין בן עלי (מלך הערבים)'''" מכתבי חוסיין–מקמהון (מכונים גם: "איגרות מק'-מהון") הם חליפת חמישה עשר מכתבים מהשנים 1915–1916 – ימי מלחמת העולם הראשונה, בין הנרי מקמהון, מושל מצרים מטעם האימפריה הבריטית, לבין השריף חוסיין בן עלי מהמשפחה ההאשמית, שהיה שליט מחוז חג'אז ושומר המקומות הקדושים במכה ובאל-מדינה תחת השפעת האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומכתבי חוסיין–מקמהון · ראה עוד »

מכלוף אלדאודי

הרב מכלוף אלדאודי (1825–1910) היה רב ושד"ר ממוצא מרוקאי, שכיהן כחכם באשי האחרון של מחוז עכו, ונציגם של יהודי צפון ארץ ישראל בפני הממשל העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומכלוף אלדאודי · ראה עוד »

מכבי חשמונאי ירושלים

בית ישראל חרדים מהשכונות הסמוכות מנסים לעצור משחק של הקבוצה בשבת, 1932 מכבי חשמונאי ירושלים (לעיתים כונתה בר כוכבא ירושלים, מכבי חשמונאים ירושלים או מכבי ירושלים) הייתה אחת מקבוצות הכדורגל הראשונות שפעלו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומכבי חשמונאי ירושלים · ראה עוד »

מכון פסטר (ירושלים)

מכון פסטר בירושלים (היה קרוי גם: המכון הפסטורי של אגודת הרופאים העבריים בירושלים, וגם: מכון פסטר של אגודת הרופאים וחוקרי הטבע העבריים) היה מכון שנוסד בשנת 1913 על ידי הד"ר אריה בעהם ועסק בבדיקות בקטריולוגיות, במניעה וטיפול בכלבת, אבעבועות שחורות ומחלות זיהומיות אחרות ובייצור חיסונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומכון פסטר (ירושלים) · ראה עוד »

מכונית

סקודה אוקטביה שנת 2021 טקסט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומכונית · ראה עוד »

מכירי כהונה

מכירי כהונה הוא כינוי תלמודי להסכם בלתי רשמי, שלפיו תושבי עיר מסוימת או משפחה מסוימת נוהגים לתת את יבולם של מתנות כהונה אך ורק לכהן מסוים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומכירי כהונה · ראה עוד »

מינאס, קיסר אתיופיה

מינאס (געז: ሜናስ) היה קיסר אתיופיה, בנו הצעיר של הקיסר דווית השני מאשתו הקיסרית וונג מוגסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומינאס, קיסר אתיופיה · ראה עוד »

מינה רוזן

מינה רוזן (נולדה ב-21 באוקטובר 1947) היא פרופסור אמריטה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומינה רוזן · ראה עוד »

מינה ויצמן

מינה ויצמן (לאחר נישואיה: מינה ויצמן-לאו; 1889 - יוני 1925) הייתה רופאה, מהסטודנטיות הראשונות לרפואה באירופה, מרגלת בקהיר, בשליחות האימפריה העות'מאנית, באמצעות מפעיל גרמני כנגד השלטון הבריטי (1915–1918), מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, רופאה מיילדת בבית החולים הדסה (היה קרוי: בית החולים מאיר רוטשילד) בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, אחותו של נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומינה ויצמן · ראה עוד »

מיס אל-ג'בל

מַיְס אל-גַ֫'בַּל (בערבית: ميس الجبل) הוא כפר לבנוני בנפת מרג' עיון, מחוז א-נבטיה שבדרום לבנון, במרחק 114 ק"מ מביירות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיס אל-ג'בל · ראה עוד »

מיסאק מאנושיאן

מיסאק מאנושיאן מתוך הכרזה האדומה (l’affiche rouge) שפרסמו הנאצים "הכרזה האדומה" עם חברי קבוצת המחתרת, אותה פרסמו הנאצים מיסאק (מישל) מאנושיאן (בארמנית: Միսաք Մանուշյան; 1 בספטמבר 1906 - 21 בפברואר 1944) היה פעיל קומוניסטי ממוצא ארמני בתנועת ההתנגדות הצרפתית בימי מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיסאק מאנושיאן · ראה עוד »

מיסטרס

מפה פיזית של דרום הפלופונסוס מראה כללי של האתר מיסטרס (יוונית Μυστράς, ובעבר Μυζηθράς) הוא אתר ארכאולוגי בלקוניה בדרום הפלופונסוס שביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיסטרס · ראה עוד »

מיסולונגי

מיסולונגי (ביוונית: Μεσολόγγι) היא עיר במערב יוון, המשמשת כבירת היחידה האזורית אטוליה-אקארנאניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיסולונגי · ראה עוד »

מיסירלו

מיסירלו (ביוונית Μισιρλού, בטורקית Mısırlı, באנגלית Misirlou או Miserlou) הוא לחן עממי מזרח תיכוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיסירלו · ראה עוד »

מיסיון

מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיסיון · ראה עוד »

מיקלוש זריני

מיקלוש זריני או ניקולה זרינסקי (בהונגרית: Miklós Zrínyi, בקרואטית: Nikola VII Zrinski Čakovečki; 5 בינואר 1620 או 1 במאי 1620, אוזאל או צ'אקובץ – 28 בנובמבר 1664 גורני קושאנץ) היה מצביא, מדינאי ומשורר ממוצא הונגרי וקרואטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיקלוש זריני · ראה עוד »

מיקונוס

מיקונוס (ביוונית: Μύκονος) הוא אי יווני בים האגאי, השייך לארכיפלג האיים הקיקלאדיים, ומהווה, יחד עם דלוס, ריניה ומספר איים לא מיושבים אחרים, יחידה אזורית נפרדת במחוז דרום הים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיקונוס · ראה עוד »

מירצ'אה (סרט)

מירצ'אה (ברומנית: Mircea) הוא סרט קולנוע היסטורי רומני הממוקד באירועים היסטוריים בנסיכות ולאכיה בשנים האחרונות לשלטונו של מירצ'אה הזקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומירצ'אה (סרט) · ראה עוד »

מירצ'ה הרועה

מירצ'ה הרועה (ברומנית: Mircea Ciobanul, (מת ב־25 בספטמבר 1559), הידוע בכתבי היסטוריונים רומנים כמירצ'ה החמישי היה ווייבוד (שליט) של ולאכיה שלוש פעמים, בתקופות מ־17 במרץ 1545 עד 16 בנובמבר 1552, ממאי 1553 עד 28 בפברואר 1554 ומינואר 1558 עד 21 בספטמבר 1559. מירצ'ה החמישי הוא בנו החמישי של ראדו הגדול ונשא לאשה את קיאז'נה (Chiajna), בתו של פטרו רארש וכנראה נכדתו של שטפן הגדול. הוא כונה "הרועה" משום שלפני הגיעו לשלטון עסק בקניית כבשים עבור העות'מאנים. הוא התמנה לשלטון בשנת 1545 במקום אחיו למחצה, ראדו פאיסיה (מוכר גם בשם פטרו מארג'ש Petru de la Argeş). לאחר מותו עבר השלטון לבנו בן ה־13, פטרו הצעיר שבשמו שלטה אמו. בתקופתו מוזכרים יהודי בוקרשט באחד הצווים השלטוניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומירצ'ה הרועה · ראה עוד »

מירקו פטרוביץ'-נייגוש

מירקו פטרוביץ'-נייגוש (בסרבית: Мирко Петровић; 19 באוגוסט 1820 - 1 באוגוסט 1867), היה מפקד צבאי מונטנגרי, דיפלומט ומשורר, מבית פטרוביץ'-נייגוש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומירקו פטרוביץ'-נייגוש · ראה עוד »

מירזה פתאלי אחונדוב

מירזה מהמדטא (ג)י-או (ג)לו פתאלי אחונדוב (באזרית: Mirzə Fətəli Məhəmmədtağı oğlu Axundov, בפרסית: میرزا فتحعلی آخوندزاده שם בלידה: מירזא פתח'עלי אח'ונדזאדה, 12 ביולי 1812 נוח'ה, כיום שקי - 9 במרץ 1878 טביליסי) היה סופר, מחזאי הוגה-דעות ומבקר ספרות אזרביג'אני בשפות אזרית ופרסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומירזה פתאלי אחונדוב · ראה עוד »

מירון ברנובסקי-מובילה

מירון ברנובסקי-מובילה (ברומנית: Miron Barnovschi-Movilă; ? - 2 ביולי 1633) היה שליט נסיכות מולדובה במהלך שתי קדנציות, הראשונה מ-13 בינואר 1626 עד אוגוסט 1629 והשנייה מאפריל 1633 עד השני ביולי באותה שנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומירון ברנובסקי-מובילה · ראה עוד »

מירוסלב קרלז'ה

ממוזער מירוסלב קרלז'ה (בקרואטית: Miroslav Krleža; 7 ביולי 1893 - 29 בדצמבר 1981) היה סופר קרואטי שחי ופעל רוב חייו ביוגוסלביה, מחבר רומנים, נובלות, דרמות, פואמות ומסות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומירוסלב קרלז'ה · ראה עוד »

מישקולץ

חשמליות ברחוב סֵצֶ'נִ'י (מדרחוב) מישקולץ (בהונגרית: Miskolc) היא עיר תעשייתית גדולה בצפון-מזרח הונגריה, ובירת מחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומישקולץ · ראה עוד »

מישור חוף הכרמל

מבט על מישור חוף הכרמל מחיפה חוף הכרמל, מבט מהכרמל באזור צומת אורן חוטם הכרמל חוף הים, במבט ממורדות הכרמל מישור חוף הכרמל הוא חלק ממישור החוף הצפוני, בקטע שמראש הכרמל בצפון ועד נחל תנינים בדרום, בתחום שיפוטה של המועצה האזורית חוף הכרמל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומישור חוף הכרמל · ראה עוד »

מישור החוף

מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומישור החוף · ראה עוד »

מישור החוף הצפוני

250px מישור החוף הצפוני הוא אחד משלושת חלקיו של מישור החוף בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומישור החוף הצפוני · ראה עוד »

מילאן הראשון, מלך סרביה

מילאן אוברנוביץ' (בסרבית: Milan Obrenović; 22 באוגוסט 1854, מרששט, נסיכות מולדובה – 11 בפברואר 1901, וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית) היה נסיך סרביה האוטונומית תחת האימפריה העות'מאנית ומלכה הראשון של ממלכת סרביה העצמאית, עם השחרור מעול העותמ'אנים לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומילאן הראשון, מלך סרביה · ראה עוד »

מילנה ווקוטיץ'

מילנה ווקוטיץ' (בסרבית: Милена Вукотић; 4 במאי 1847 - 16 במרץ 1923), הייתה אשתו של ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומילנה ווקוטיץ' · ראה עוד »

מילת

מילֶת (טורקית עות'מאנית ملت; טורקית Millet) הוא השם שניתן באימפריה העות'מאנית לכל עדה או קהילה דתית מוכרת ומוגנת על ידי החוק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומילת · ראה עוד »

מילון בן-יהודה

מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן־יהודה, הוא מילון עברי היסטורי חשוב של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומילון בן-יהודה · ראה עוד »

מילוש אוברנוביץ'

מילוש אוברנוביץ (בסרבית: Милош Обреновић) נולד כמילוש תאודורוביץ' (Милош Теодоровић; 18 במרץ 1780 (7 במרץ לפי לוח השנה היוליאני, - 26 בספטמבר 1860). היה הנסיך של נסיכות סרביה בשנים 1839-1815 ושוב בשנים 1860-1858. הוא השתתף במרד הסרבי הראשון נגד שלטון הטורקים העות'מאנים בארצו, הנהיג את המרד הסרבי השני וייסד את שושלת אוברנוביץ'. תחת הנהגתו, הפכה סרביה לנסיכות אוטונומית במסגרת האימפריה העות'מאנית. מילוש אוברנוביץ' היה אחראי במידה רבה לתהליך התחייה של הישות המדינית הסרבית ולעיצוב המדיניות הפנים והחוץ של המדינה הסרבית המודרנית. שלטונו היה אוטוקרטי, כשהוא סירב לחלק את הכוח עם אחרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומילוש אוברנוביץ' · ראה עוד »

מילוטין נדיץ'

מילוטין ד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומילוטין נדיץ' · ראה עוד »

מיליטריזם

מיליטריזם או צְבָאָנוּת היא אידאולוגיה, אשר מדגישה את חשיבותו של הכוח הצבאי, אף בלי קשר לצורכי הביטחון, ורואה באלמנט הצבאי מטרה ויעד שעליו מתבקשת החברה האזרחית להסתמך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיליטריזם · ראה עוד »

מיטרוביצה

מִיטְרוֹבִיצָה וכן קוֹסוֹבְסְקָה מִיטְרוֹבִיצָה (באלבנית: Mitrovica, בסרבית קירילית: Косовска Митровица) היא עיר ורשות מקומית בצפון קוסובו ובירת מחוז מיטרוביצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיטרוביצה · ראה עוד »

מיהאי סילאגי

מיהאי סילאג'י, רוזן הורוגסג (בהונגרית: Horogszegi gróf Szilágyi Mihály, בערך 1400–1460 איסטנבול) היה אציל ומצביא הונגרי, עוצר ממלכת הונגריה בשנת 1458.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיהאי סילאגי · ראה עוד »

מיהרימה סולטאן

מיהרימה סולטאן (בטורקית: Mihrimah Sultan; 21 במרץ 1522, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית – 25 בינואר 1578, קונסטנטינופול) הייתה בתם של הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון ואשתו הורם סולטאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיהרימה סולטאן · ראה עוד »

מיכאל פון מלאס

מיכאל פרידריך בנדיקט ברון פון מלאס (בגרמנית: Michael Friedrich Benedikt Baron von Melas; 12 במאי 1729 – 31 במאי 1806) היה גנרל מהאימפריה הרומית הקדושה (הידועה יותר בשם האימפריה האוסטרית).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכאל פון מלאס · ראה עוד »

מיכאל שלמה אלכסנדר

המצבה על קברו של הבישוף אלכסנדר הכיתוב בעברית על המצבה מיכאל שלמה אלכסנדר (1 במאי 1799 – 23 בנובמבר 1845) היה יהודי מומר אשר שמש כבישוף האנגליקני הראשון של ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכאל שלמה אלכסנדר · ראה עוד »

מיכאל וינטר

מיכאל וִינְטֶר (Winter; 1934 – 1 בספטמבר 2020) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה שבאוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכאל וינטר · ראה עוד »

מיכאל כספי

מיכאל כספי (1914 - 13 ביוני 2006) היה עורך דין ישראלי, מייסד משרד עורכי הדין כספי ושות'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכאל כספי · ראה עוד »

מיכאיל מג'ארוב

מיכאיל איוואנוב מג'ארוב (בבולגרית: Михаил Иванов Маджаров; 12 בפברואר 1854, קופריבשטיצה, האימפריה העות'מאנית – 23 בינואר 1944, סופיה, ממלכת בולגריה) היה דיפלומט, משפטן, פובליציסט ופוליטיקאי בולגרי מראשי מפלגת העם של בולגריה, אשר בין 1919–1920 כיהן כשר החוץ הדתות של בולגריה בממשלתו של אלכסנדר סטמבוליסקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכאיל מג'ארוב · ראה עוד »

מיכאיל סטורדזה

רפובליקה מולדובה עם דיוקן שליט נסיכות מולדובה, מיכאיל סטורדזה מיכאיל סטורדזה (סטורזה) (ברומנית: Mihail Sturdza, 24 באפריל 1794 - 8 במאי 1884) היה שליט נסיכות מולדובה מאפריל 1834 ועד יוני 1849.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכאיל סטורדזה · ראה עוד »

מיכאיל קוטוזוב

הנסיך מיכאיל אילריונוביץ' קוטוזוב (ברוסית: князь Михаи́л Илларио́нович Голени́щев-Куту́зов; 16 בספטמבר 1745 – 28 באפריל 1813 לפי הלוח הגרגוריאני) היה מצביא רוסי הנחשב כגיבור העם הרוסי וכמי שהציל את רוסיה מידי נפוליאון בונפרטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכאיל קוטוזוב · ראה עוד »

מיכאיל לאזארב

מיכאיל פטרוביץ' לאזארֶב (ברוסית: Михаил Петрович Лазарев; 3 בנובמבר 1788 - 11 באפריל 1851) היה אדמירל בצי הרוסי ומגלה ארצות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכאיל לאזארב · ראה עוד »

מיכאיל, נסיך אבחזיה

מיכאיל או חמוד ביי (მიხეილ შარვაშიძე, מת ב-1866) מבית שרוואשידזה היה הנסיך ששלט בנסיכות אבחזיה משנת 1823 ועד 1864.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכאיל, נסיך אבחזיה · ראה עוד »

מיכאילו אוברנוביץ'

מיכאילו אוברנוביץ' (בסרבית: Михаило Обреновић; 16 בספטמבר 1823, קראגויבאץ, נסיכות סרביה - 10 ביוני 1868, בלגרד, נסיכות סרביה) היה הנסיך של נסיכות סרביה בשנים 1839–1842 ושוב בשנים 1860–1868.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכאילו אוברנוביץ' · ראה עוד »

מיכל הראשון, מלך פולין

סמלו כמלך פולין מיכל הראשון, מלך פולין ודוכס גדול של ליטא טקס ההכתרה מיכל קוריבוט וישניובייצקי (בפולנית: Michał Korybut Wiśniowiecki; בליטאית: Mykolas Kaributas Višnioveckis) או מיכל הראשון (בפולנית: Michał I; בליטאית: Mykolas I; 31 במאי 1640 - 10 בנובמבר 1673) היה שליט האיחוד הפולני-ליטאי, מלך פולין ודוכס גדול של ליטא מ ה-29 בספטמבר 1669 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכל הראשון, מלך פולין · ראה עוד »

מיכל הכהן

מיכל הכהן מיכְל יצחק אליהו הכהן (תקצ"ד, 1834, יאסווין, רוסיה (ליטא) – כ"ד באלול תרע"ד, ספטמבר 1914, ירושלים) היה מדפיס ועיתונאי בירושלים במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומיכל הכהן · ראה עוד »

מייסדי תל אביב

מייסדי העיר תל אביב היו 66 משפחות ובודדים, חברי אגודת אחוזת בית ביפו, אשר השתתפו בהגרלת המגרשים לאחוזת בית ב-11 באפריל 1909.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומייסדי תל אביב · ראה עוד »

מייקל (אונייה, 1511)

מייקל (באנגלית/סקוטית: Michael, נודעה גם בכינוי Great Michael) הייתה אוניית מלחמה מסוג קאראק של הצי המלכותי הסקוטי בראשית המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ומייקל (אונייה, 1511) · ראה עוד »

א' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא' באייר · ראה עוד »

א-נזלה א-שרקיה

א-נזלה א-שרקיה (בערבית: النزلة الشرقية) הוא כפר פלסטיני בנפת טולכרם שבצפון מערב השומרון, הממוקם כ-18 ק"מ צפונית-מזרחית לטולכרם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-נזלה א-שרקיה · ראה עוד »

א-ראם

אַ-רַּאם היא עיירה בנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית, נמצאת דרומית־מזרחית לעיר רמאללה, בסמוך לשכונות נווה יעקב ובית חנינא, שבירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-ראם · ראה עוד »

א-ראס

א- ראס או: אל-רָאס (בערבית: الراس) הוא כפר פלסטיני, בנפת טולכרם, כ־12 ק"מ דרומית־מזרחית לעיר טולכרם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-ראס · ראה עוד »

א-רקה

שערי בגדד בעיר אַ-רַּקַּה (בערבית: الرقة, תעתיק מדויק: אלרַּקַּה) היא עיר בצפון סוריה, השוכנת על גדת נהר פרת בשפכו של נהר בליח, כ-160 קילומטר מזרחית לעיר חלב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-רקה · ראה עוד »

א-שויוח'

א-שויוח' (בערבית: الشيوخ) היא עיירה פלסטינית בנפת חברון, הממוקמת כשישה קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר חברון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-שויוח' · ראה עוד »

א-תופאח

אַ-תֻּפַّאח (בערבית: حي التفاح – שכונת התפוח) היא שכונה בעיר עזה, צפונית-מזרחית למרכז העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-תופאח · ראה עוד »

א-לובן אל-ע'רבי

אַ-לֻּבַּן אל-עַ'רְבִּי (בערבית: اللبّن الغربيّ), או אַ-לֻּבַּן אל-עַ'רְבִּיַּה (اللبّن الغربيّة) הוא כפר פלסטיני במערב נפת רמאללה ואל-בירה, השוכן סמוך לגדר ההפרדה, מזרחית לכפר רנתיס ומערבית לבית אריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-לובן אל-ע'רבי · ראה עוד »

א-זובארה

מראה במצודה אַ-זֻּבַּארַה (בערבית: الزبارة) היא אתר ארכאולוגי בצפון-מערב קטר, השוכן כקילומטר מחופו של המפרץ הפרסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-זובארה · ראה עוד »

א-זיתונה

א-זיתונה (בערבית: الزيتونة, תרגום: "הזית") היא מועצה מקומית פלסטינית בנפת רמאללה ואל-בירה, שנוסדה בשנת 2005 כתוצאה ממיזוג של הכפרים אבו שח'דים ואל-מזרעה אל-קיבאלייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-זיתונה · ראה עוד »

א-ג'ריד

א-ג'ריד, (בערבית: الجريد; דרג'ה: ג'ריד; אנגלית:Djerid; תרגום מילולי: כפות תמרים) הוא מחוז בדרום מערב תוניסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-ג'ריד · ראה עוד »

א-דאמון

א-דאמון (בערבית: الدامون) היה כפר ערבי ששכן 11.5 ק"מ מהעיר עכו והתרוקן מתושביו במהלך מלחמת העצמאות, בעקבות הפצצה של צה"ל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-דאמון · ראה עוד »

א-דרג'

א-דרג' (בערבית: حارة الدرج) הוא רובע בצפון מערב העיר עזה והחלק העתיק ביותר של העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא-דרג' · ראה עוד »

א.א.ק. אתונה

א.א.ק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וא.א.ק. אתונה · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אמנת קונסטנטינופול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמנת קונסטנטינופול · ראה עוד »

אמנת קונסטנטינופול (1832)

אמנת קונסטנטינופול היא אמנה שנחתמה ביולי 1832 בקונסטנטינופול, והביאה לסיום מלחמת העצמאות היוונית, בכך שיצרה מדינה יוונית עצמאית מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמנת קונסטנטינופול (1832) · ראה עוד »

אמנת קושטא

אמנת קושטא (באנגלית: The Convention of Constantinople) היא אמנה בינלאומית אשר נחתמה בקונסטנטינופול, ביום 29 באוקטובר 1888 בידי בריטניה, גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ספרד, צרפת, איטליה, הולנד, רוסיה, והאימפריה העות'מאנית, כדי להבטיח מעבר חופשי בנתיב המים של תעלת סואץ בעיתות שלום ומלחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמנת קושטא · ראה עוד »

אמנת לונדון (1518)

אמנת לונדון ב-1518 הייתה הסכם אי-התקפה בין המדינות המרכזיות באירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמנת לונדון (1518) · ראה עוד »

אמנת בריסל משנת 1890

אמנת ועידת בריסל משנת 1890 (הכותרת המלאה: אמנה ביחס לסחר ויבוא בעבדים לאפריקה של כלי נשק, תחמושת ומשקאות חריפים) היה אוסף של צעדים נגד עבדות שנחתמו בבריסל ב-2 ביולי 1890 (ואשר נכנסו לתוקף ב-31 באוגוסט 1891) במטרה "לשים קץ לסחר בעבדים כושים ביבשה וגם בים, ולשפר את תנאי הקיום המוסריים והחומריים של הגזעים הילידים".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמנת בריסל משנת 1890 · ראה עוד »

אמנון כהן (מזרחן)

אמנון כהן (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לחקר השלטון העות'מאני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמנון כהן (מזרחן) · ראה עוד »

אמנואיל זימברקקיס

אמנואיל זימברקקיס (ביוונית: Εμμανουήλ Ζυμβρακάκης; 1861, נאפפליו, ממלכת יוון – 1928, אתונה, הרפובליקה ההלנית השנייה) היה גנרל יווני, מפקד גיס בחזית המקדונית עליו פיקד בקרב סקרה שבמהלכו הובס צבא ממלכת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמנואיל זימברקקיס · ראה עוד »

אמנות האסלאם

מדרסה בעיר סמרקנד באוזבקיסטן Bibi Ka Maqbara, אורנגבד, מהאראשטרה, הודו החצר הפנימית במסגד אגה בוזורג בכאשאן, איראן פאלאס בירושלים המונח אמנות האסלאם מתייחס בדרך-כלל לאמנות הפלסטית, לאדריכלות ולקליגרפיה כפי שהתפתחו ונפוצו באימפריה המוסלמית, והמדינות שהתפצלו ממנה, מהקמתה במאה ה-7 ועד התפוררות האימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמנות האסלאם · ראה עוד »

אמסיה

אמסיה (בטורקית: Amasya) היא עיר בצפון טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמסיה · ראה עוד »

אמפיפוליס

אמפיפוליס על מפת יוון מפת העיר חורבות אמפיפוליס כיום "האריה מאמפיפוליס" - אנדרטה מתקופת השלטון המוקדוני בעיר חיילים בריטים באמפיפוליס במהלך מלחמת העולם הראשונה אַמְפִיפּוֹלִיס (ביוונית עתיקה: Ἀμφίπολις) הייתה עיר חשובה בתראקיה במהלך העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמפיפוליס · ראה עוד »

אמצעי התקשורת בישראל

עיתונים ישראלים, 3 במרץ 1949 המונח אמצעי התקשורת בישראל מתייחס לתקשורת ההמונים (דפוס, רשתות הרדיו והעיתונות המקוונת) אשר קיימים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמצעי התקשורת בישראל · ראה עוד »

אמרה איפק

אמרה או אמרח ארדואן איפק (בטורקית: Emrah Erdoğan İpek; נולד ב-1 בינואר 1971) הוא זמר ושחקן טורקי, שהחל את דרכו כילד פלא בשנות ה-80'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמרה איפק · ראה עוד »

אמת מים

נבטית בפטרה (ירדן) אמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה פון דו גאר, דרום צרפת אמת המים של סגוביה, סגוביה, ספרד סולימאן ליד קיבוץ לוחמי הגטאות, מצפון לעכו עותמאנית אַמַּת מַיִם (או אַקְוֶודוּקְט) היא תעלה מלאכותית שתפקידה להעביר מים ממקום אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמת מים · ראה עוד »

אמליה פלמינג

ליידי אמליה פלמינג (נולדה קוטסורי; לשעבר וורקאס; באנגלית: Amalia Fleming; ביוונית: Αμαλία Φλέμινγκ; 28 ביוני 1912 – 26 בפברואר 1986) הייתה רופאה, בקטריולוגית, פוליטיקאית ופעילת זכויות אדם יוונייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמליה פלמינג · ראה עוד »

אמטוס לוזיטנוס

אמטוס לוזיטנוס (Amatus Lusitanus/Amato Lusitano; 1511–1568), אחד מגדולי הרופאים היהודים במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמטוס לוזיטנוס · ראה עוד »

אמזונות

במיתולוגיה היוונית, אמזונות הן שבט של נשים לוחמות שמונה נשים בלבד ומתנהל על ידי נשים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמזונות · ראה עוד »

אמג'זדה חוסיין פאשא קפרולו

אמג'זדה חוסיין פאשא קפרולו (בטורקית: Köprülü Amcazade Hacı Hüseyin Paşa; 1644 – 19 בספטמבר 1702) ממשפחת קפרולו, היה הווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית תחת מוסטפא השני מספטמבר 1697 עד ספטמבר 1702.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמג'זדה חוסיין פאשא קפרולו · ראה עוד »

אמדן (סיירת, 1908)

אמדן (בגרמנית: Emden) הייתה סיירת קלה של הצי הקיסרי הגרמני, שפעלה באוקיינוס ההודי בחודשים הראשונים שלאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמדן (סיירת, 1908) · ראה עוד »

אמי בואה

רחוב אמי בואה בסופיה, בולגריה אמי בואה (בגרמנית: Ami Boué; 16 במרץ 1794, המבורג, האימפריה הרומית הקדושה – 21 בנובמבר 1881, וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית), גאולוג ממוצא הוגנוטי צרפתי, מוכר בזכות סיוריו בבלקן ותיאוריו לגבי ערים שונות באזורי בולגריה ומקדוניה המודרניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמי בואה · ראה עוד »

אמין אל-חוסייני

מוחמד אמין אל-חוסייני (בערבית: الحاج محمد أمين الحسيني תעתיק מדויק: אלחאג' מֻחמד אמין אלחֻסֶיני, ידוע כחאג' אמין; 1895 – 4 ביולי 1974) היה מנהיג ערבי-מוסלמי בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל והמנהיג הראשי של ערביי ארץ ישראל לפני הקמת אש"ף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמין אל-חוסייני · ראה עוד »

אמין פאשא

אֶמין פאשא (28 במרץ 1840 - 23 באוקטובר 1892), נולד כיצחק אדוארד שניצר, הוטבל (בסביבות 1847) כאדוארד קרל אוסקר תאודור שניצר, היה רופא, חוקר טבע ומושל אקווטוריה שבאפריקה, בדרום סודאן של ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמין פאשא · ראה עוד »

אמין-סלים ג'רג'ורה

אמין-סלים ג'רג'ורה (בערבית: أمين سليمجرجورة; 12 באוקטובר 1886 – 20 באוגוסט 1975) היה חבר הכנסת בכנסת הראשונה וראש עיריית נצרת בין השנים 1954–1960.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמין-סלים ג'רג'ורה · ראה עוד »

אמינה גולבהר הטון

קברה של אמינה גולבהר הטון אמינה גולבהר הטון (בטורקית I. Gülbahar Hatun), הייתה אשתו של הסולטאן מהמט השני ואימו של יורשו, הסולטאן באיזיט השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמינה גולבהר הטון · ראה עוד »

אמיר כביר

מִירְזָא תָּאקִי חָ'אן פָרְאַהאנִי (בפרסית: میرزا تقی‌خان فراهانی; 1807 – 10 בינואר 1852), המוכר יותר בכינוי אָמִיר כַּבִּיר (בפרסית: امیرکبیر), היה מדינאי ויועץ קיסרי פרסי בתקופת השושלת הקאג'ארית אשר פעל בתקופת שלטונם של מוחמד שאה קאג'אר ובנו, נאסר א-דין שאה קאג'אר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמיר כביר · ראה עוד »

אמירות

אמירות (מערבית: إمارة, אימארה וברבים: إمارات, אימאראת) היא שטח אדמה פוליטי אשר נשלט על ידי אמיר בסגנון שושלת ערבית מונרכית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמירות · ראה עוד »

אמירות א-דרעיה

עבדאללה בן סעוד אמירות א-דרעיה (בערבית: إمارة الدرعية), הידועה גם בשם המדינה הסעודית הראשונה, הוקמה בפברואר 1727 (1139 לפי הלוח ההיג'רי).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמירות א-דרעיה · ראה עוד »

אמירות עבר הירדן

אמירות עבר הירדן (בערבית: إمارة شرق الأردن) הייתה מדינת חסות בריטית, שהוקמה באפריל 1921 בחלקו המזרחי של שטח המנדט הבריטי על פלשתינה (א"י), והפכה ב-1946 לממלכה האשמית של עבר הירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמירות עבר הירדן · ראה עוד »

אמירות ג'בל שמר

אמירות ג'בל שמיר (בערבית: إِمَارَة جَبَل شَمَّر), שנודעה גם כאמירות חאיל (إِمَارَة حَائِل) ואמירות ראשידי (إِمَارَة آل رَشِيْد), הייתה מדינה בחלק הצפוני של חצי האי ערב, כולל נג'ד, שהתקיימה מאמצע המאה התשע-עשרה עד 1921.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמירות ג'בל שמר · ראה עוד »

אמיל בנבניסט

אמיל בּנבניסט (בצרפתית: Émile Benveniste; שמו בלידה: עזרא בנבניסט, 27 במאי 1902, חלב, סוריה, האימפריה העות'מאנית – 3 באוקטובר 1976, ורסאי, צרפת) היה בלשן צרפתי יהודי יליד סוריה, מומחה בשפות האיראניות, בשפות הודו, בארמנית ובשפות הודו-אירופיות אחרות; הצטיין במחקריו בתחום הדקדוק ההשוואתי של השפות ההודו-אירופיות ובבלשנות הכללית; היה מנציגי הסטרוקטורליזם, בהמשך למסורתו של דה סוסיר, וממייסדי הסטרוקטורליזם הצרפתי, לצד קלוד לוי-שטראוס וז'ורז' דומזיל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואמיל בנבניסט · ראה עוד »

אאוגניוס הרביעי

גומחה בחזית סנטה מריה דל פיורה אאוגניוס הרביעי (בלטינית: Eugenius IV; 1383 – 23 בפברואר 1447) נולד בשם גבריאלה קונדולמר (באיטלקית: Gabriele Condulmer) היה אפיפיור מ-11 במרץ 1431 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואאוגניוס הרביעי · ראה עוד »

אם המושבות החדשה (שכונה)

כיכר יעל רום ומאחוריה "מרכז רום" כיכר בשכונה ומאחוריה "מרכז צים" שלט הנמצא בכיכר הרעות ומסביר על מאורעות תרפ"א "כיכר החתולים" הנמצאת בשכונה רחוב יעל רום בשכונה אם המושבות החדשה או בשמה הרשמי הדר המושבות החדשה, היא שכונה הנמצאת בצפון-מערב פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואם המושבות החדשה (שכונה) · ראה עוד »

אננייב

אננייב (באוקראינית: Ананьїв) היא עיר המהווה גם מרכז מנהלי במחוז אודסה, אוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואננייב · ראה עוד »

אנצ'בדזה

שלט האצולה של משפחת אנצ'בדזה אנצַ'בַּדזה (בגאורגית: ანჩაბაძე) הידועים גם כאצ'בּה (באבחזית: А́чба) היא משפחה אבחזית-גאורגית ומשפחת אצולה אבחזית הוותיקה ביותר ששרדה עד היום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנצ'בדזה · ראה עוד »

אנצ'יסחטי

כנסיית אנצ'יסחטי כיום כנסיית אנצ'יסחטי ב-1890 אנצ'יסחָטי (בגאורגית: ანჩისხატი) נקראת גם "הבזיליקה אנצ'יסחטי של מריה הקדושה" היא הכנסייה העתיקה ביותר בטביליסי, גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנצ'יסחטי · ראה עוד »

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

דוד תדהר עם האנציקלופדיה בעריכתו אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו היא אנציקלופדיה בעריכתו של דוד תדהר המונה 19 כרכים ובהם 6,000 ערכים, המכילים חומר ביוגרפי על אודות אישים יהודים שסייעו בבניית ארץ ישראל למן המחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו · ראה עוד »

אנקרה

אַנְקָרָה היא בירת טורקיה, מחוז מרכז אנטוליה ונפת אנקרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנקרה · ראה עוד »

אנטקביר

אטאטורק מייסד טורקיה המודרנית האֵנֶטקביר (טורקית Anıtkabir - "קבר הזיכרון" או "אנדרטת הקבר", ובדרך כלל רק Anıt, אֵנֶט - "האנדרטה") הוא האתר שבו שוכן המאוזוליאום של מוסטפא כמאל אטאטורק, אבי האומה הטורקית המודרנית ונשיאה הראשון של טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטקביר · ראה עוד »

אנטליה

אנטליה (בטורקית: Antalya; ביוונית: Αττάλεια - אטאליה) היא עיר נמל לחופי הים התיכון בדרום-מערב טורקיה, בירת הנפה הקרויה על שמה ועיר הנופש הגדולה ב ובמדינה כולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטליה · ראה עוד »

אנטון פאן

אנטון פאן, בשמו המלא אנטונן פנטולאון פטרוב, נודע אחר כך בוולאכיה כאנטוניֶה פנטולאון פטרוביאנו (ברומנית: Anton Pann, Antonie Pantoleon Petroveanu; 1790 סליבן - 2 בנובמבר 1854 בוקרשט) היה מלחין, זמר כנסייה, מוזיקולוג, סופר ומשורר רומני יליד בולגריה (אז חלק מרומליה באימפריה העות'מאנית), לפי השערות רבות - ממוצא צועני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטון פאן · ראה עוד »

אנטון יוגוב

אנטון טאנב יוגוב (בבולגרית: Антон Танев Югов; 28 באוגוסט 1904, פוליקסטרו, האימפריה העות'מאנית – 6 ביולי 1991, סופיה, בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי, מנהיג המפלגה הקומוניסטית, אשר כיהן במספר תפקידי שר וכראש ממשלת בולגריה משנת 1956 עד שנת 1962.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטון יוגוב · ראה עוד »

אנטוני פיוטרובסקי

אנטוני אדם פיוטרובסקי (בפולנית: Antoni Adam Piotrowski; 7 בספטמבר 1853 – 12 בדצמבר 1924) היה צייר פולני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטוני פיוטרובסקי · ראה עוד »

אנטוניו גרימאני

דיוקנו של אנטוניו גרימאני מעשה ידי דומניקו טינטורטו. שלט האצולה של אנטוניו גרימאני. אנטוניו גרימאני (באיטלקית: Antonio Grimani; 28 בדצמבר 1434 - 7 במאי 1523) היה הדוכס ה-76 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטוניו גרימאני · ראה עוד »

אנטוניו דה ביובר

אנטוניו דה לה סיירבה אי לוויטה, רוזן בַּיוֹבַּר (בספרדית: Antonio de la Cierva y Lewita Conde de Ballobar; 1 בדצמבר 1885, וינה – 1971, מדריד) היה דיפלומט ספרדי ששימש כקונסול הספרדי בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטוניו דה ביובר · ראה עוד »

אנטוניוס מרגריטה

כריכת הספר "האמונה היהודית כולה" (1530) אנטוניוס מרגריטה (ידוע גם כאנטוניו או אנטון מרגריטה) (סביבות 1492–1542) היה יהודי מומר בן המאה השש-עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטוניוס מרגריטה · ראה עוד »

אנטי-אמריקניזם

שריפת דגלי ארצות הברית ובעלות בריתה במזרח התיכון - ישראל וערב הסעודית במהלך הפגנה באיראן. איראן שלאחר המהפכה האיראנית נודעת כיום בשנאתה העמוקה לארצות-הברית אנטי-אמריקניזם (באנגלית: Anti-Americanism) או רגש אנטי-אמריקני, ולעיתים גם אמריקנו-פוביה, מתייחס לרגשות שנאה או התנגדות לדרך החיים, מדיניות ממשל ארצות הברית, ובייחוד מדיניות החוץ של העם האמריקני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטי-אמריקניזם · ראה עוד »

אנטי-ארמניזם

אנטי-ארמניאניזם או אנטי-ארמניזם (באנגלית: Anti-Armenianism, Armenophobia וAnti-Armenian sentiment) מבטא ספקטרום רחב של רגשות שליליים, חוסר חיבה, פחד, שנאה, לעג ודעה קדומה כלפי הארמנים, ארמניה, והתרבות הארמנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטי-ארמניזם · ראה עוד »

אנטי-ציונות

מפגינים ערבים כנגד התנועה הציונית בארץ ישראל ליד שער שכם בירושלים, במאורעות תר"ף 1920 אנטי-ציונות הוא מונח מורכב ורב-פנים, שמשמעותו התנגדות לתנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטי-ציונות · ראה עוד »

אנטים האיברי

כתב יד מהמאה ה-18 אנטים האיבֶרי (ברומנית: Antim Ivireanul, בגאורגית: ანთიმოზ ივერიელი, אנתימוּז איווֶריאֶלי, 1650–1716) או בשמו החילוני אנדריה, היה אחד מהדמויות הכנסייתיות של ולאכיה (כיום רומניה), תאולוג מפורסם של הנצרות האורתודוקסית ופילוסוף, מנהל של בית הדפוס הנסיכותי של ולאכיה, והמיטרופוליט של בוקרשט, בשנים 1708–1715.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטים האיברי · ראה עוד »

אנטישמיות מוסלמית

טבח שבט בני קוריט'ה היהודי, על ידי מוחמד (ציור מהמאה ה-19) אנטישמיות מוסלמית היא שנאת יהדות ויהודים שנשזרה במוסלמים ברחבי העולם, דרך דתם האסלאם הן בפרקטיקה והם בכתובים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטישמיות מוסלמית · ראה עוד »

אנטישמיות בספורט

אנטישמיות בספורט היא תופעה של הדרה ופגיעה בספורטאים יהודים, מאמנים ועסקני ספורט יהודים או במוסדות יהודים על רקע היותם יהודים או מזוהים עם היהדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטישמיות בספורט · ראה עוד »

אנטישמיות בעולם הערבי

אנטישמיות בעולם הערבי מתייחסת לאפליה, וחינוך לשנאה, דעות קדומות ושנאה נגד יהודים במדינות ערב, ויהודים בכלל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטישמיות בעולם הערבי · ראה עוד »

אנטישמיות ברומניה

מודעת בחירות אנטישמית של המפלגה הלאומית-נוצרית האנטישמיות ברומניה ליוותה את המדינה משעת הקמתה, כאשר מסמך היסוד, שעל פיו קמה המדינה, הסכמת פריז, קבע בסעיף 46 שאנשי מולדובה וולאכיה (שתי הנסיכויות שאיחודן יצר את רומניה) בני כל זרם נוצרי יזכו לזכויות פוליטיות שוות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטישמיות ברומניה · ראה עוד »

אנטיוך קנטמיר

אנטיוך קנטמיר ואביו קונסטנטין אנטיוך קָנטֵמיר (1670 - 1726, מנזר גוֹליה) היה וויווד של נסיכות מולדובה מ-18 בדצמבר 1695 עד 12 בספטמבר 1700, ושוב מ-23 בפברואר 1705 עד 31 ביולי 1707.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטיוך קנטמיר · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנטיוכיה · ראה עוד »

אנזא"ק

חייל ANZAC מסייע לחייל טורקי פצוע גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים - Australian and New Zealand Army Corps (או ANZAC, או אנזק בראשי תיבות) היה כוח צבאי של חיילים אוסטרלים וניו זילנדיים שלחמו במלחמת העולם הראשונה לצד "מדינות ההסכמה" נגד "מעצמות המרכז" בגליפולי, במזרח התיכון ובחזית המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנזא"ק · ראה עוד »

אנג'לו לוי-ביאנקיני

אנג'לו לוי-ביאנקיני (באיטלקית: Angelo Levi Bianchini) (4 בפברואר 1877 – 20 באוגוסט 1920), היה יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנג'לו לוי-ביאנקיני · ראה עוד »

אנג'ינרה

אנג'ינרה במיץ עגבניות אנג'ינרה (ארטישוק) ברוטב חמוץ מתוק אָנְגִ'ינָרַה (בלאדינו: Anginara) הוא סוג של מתאבן ספרדי יהודי מתפוצות הבלקנים: יוון, בולגריה, מקדוניה וטורקיה, העשוי מקישואים ומוגש קר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנג'ינרה · ראה עוד »

אנגרן השביעי, אדון קוסי

אנגרן דה קוּסי השביעי (בצרפתית: Enguerrand VII de Coucy; 1339 – 18 בפברואר 1397) היה רוזן בדפורד, בנם היחיד של אנגרן השישי דה קוסי, אדונהּ של טירת קוּסי בפיקרדי, ואשתו קתרינה מאוסטריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנגרן השביעי, אדון קוסי · ראה עוד »

אנדראס מטאקסס

אַנְדְּרֵאָס מָטַאקְסְס (ביוונית: Ανδρέας Μεταξάς; 1790 – 19 בספטמבר 1860) היה פוליטיקאי, לוחם ודיפלומט יווני, אשר לחם במלחמת העצמאות היוונית וכיהן כראש ממשלת יוון בין 1843 ל-1844.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדראס מטאקסס · ראה עוד »

אנדראה גריטי

הקבר שלו בוונציה אנדראה גריטי (באיטלקית: Andrea Gritti) היה הדוכס ה-77 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדראה גריטי · ראה עוד »

אנדראה דוריה

נפטון מאת אניולו ברונזינו במוזיאון פינקוטקה די בררה במילאנו בגלריה הלאומית לאמנות אנדראה דוריה (באיטלקית: Andrea Doria; 30 בנובמבר 1466 - 25 בנובמבר 1560) היה קונדוטיירי איטלקי ואדמירל הצי המלחמתי של הרפובליקה של ג'נובה במחצית הראשונה של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדראה דוריה · ראה עוד »

אנדראה ונדראמין

דיוקנו של אנדראה ונדראמין. אנדראה ונדראמין (באיטלקית: Andrea Vendramin; 1393 - 5 במאי 1478) היה הדוכס ה-71 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדראה ונדראמין · ראה עוד »

אנדרניק אוזניאן

אַנְדֶּרְנִיק אוֹזָנְיָאן (בארמנית: Անդրանիկ Օզանյան; 25 בפברואר 1865 – 31 באוגוסט 1927) היה מצביא ולוחם עצמאות ארמני, אשר היה מגדולי המנהיגים הצבאיים של התנועה הארמנית לשחרור לאומי מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדרניק אוזניאן · ראה עוד »

אנדרטאות מלחמת ששת הימים בירושלים

אנדרטת גדוד 66 בגבעת התחמושת סמוך לאחר חנוכתה, מאי 1968. למטה: הגלעד הזמני שהוקם במקום בו ניצבת האנדרטה הגלעד הזמני הספונטני לחיילים שנהרגו בגבעת התחמושת על הגבעה החשופה 1967 עשרים ושתיים אנדרטאות הוקמו בירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדרטאות מלחמת ששת הימים בירושלים · ראה עוד »

אנדרטת חללי התעופה באיסטנבול

אנדרטת חללי התעופה באיסטנבול (טורקית: Tayyare Şehitleri Anıtı) היא אנדרטה לזכרם של שלושה חלוצי תעופה אשר נהרגו בשתי תאונות אוויריות בשנת 1914 מעל שמי ארץ ישראל במהלך ניסיונות לבצע מסע אווירי מאיסטנבול בטורקיה אל אלכסנדריה אשר במצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדרטת חללי התעופה באיסטנבול · ראה עוד »

אנדרטת בצרה

אנדרטת בצרה היא אנדרטה לחללי מלחמת העולם הראשונה, הניצבת בקרבת העיר בצרה שבעיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדרטת בצרה · ראה עוד »

אנדרטת הטייסים הטורקים

האנדרטה תוכנית הטיסה באנדרטת הטייסים הטורקים אנדרטת הטייסים הטורקים היא אנדרטה המצויה כ-800 מטרים מזרחית לכביש 92 בקרבת האון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדרטת הטייסים הטורקים · ראה עוד »

אנדרו בונאר לואו

אנדרו בונאר לואו (ההגייה הנכונה של שם המשפחה היא "לוֹ"; בתעתיק IPA: /lɔː/; באנגלית: Andrew Bonar Law; 16 בספטמבר 1858 – 30 באוקטובר 1923) היה מדינאי בריטי שמרני יליד קנדה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדרו בונאר לואו · ראה עוד »

אנדריאס מיאוליס

פסלו של אנדריאס מיאוליס בהידרה אַנְדְרֵיאַס ווֹקוֹס מִיָאוּלִיס (ביוונית: Ανδρέας Βώκος Μιαούλης; 20 במאי 1768 - 24 ביוני 1835) היה אדמירל ומדינאי יווני, שפיקד על הצי היווני במהלך מלחמת העצמאות של יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדריאס מיאוליס · ראה עוד »

אנדריי אוסטרמן

200px היינריך יוהאן פרידריך אוסטרמן (בגרמנית: Heinrich Johann Friedrich Ostermann; 9 ביוני 1686 - 31 במאי 1747), שנודע ברוסיה בתקופתו בשם אנדריי (Андрей), היה מדינאי רוסי ממוצא גרמני, שבלט בתקופת פיוטר הגדול ואחריו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדריי אוסטרמן · ראה עוד »

אנדריי ליאפצ'ב

אנדריי טאסב לִיַאפְּצֶ'ב (בבולגרית: Андрей Тасев Ляпчев; 12 בדצמבר 1866, רסן, מקדוניה, האימפריה העות'מאנית – 6 בנובמבר 1933, סופיה, ממלכת בולגריה), היה פוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן במספר תפקידי שרים בממשלות בולגריה וכן כראש ממשלת בולגריה מטעם הברית הדמוקרטית הבולגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדריי ליאפצ'ב · ראה עוד »

אנדריי טושב

אנדריי סלאבוב טושב (בבולגרית: Андрей Славов Тошев; 16 באפריל 1867, סטארה זאגורה, האימפריה העות'מאנית – 10 בינואר 1944, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית), היה מדען ופוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן ב-1935 למשך מספר חודשים כראש ממשלת ממלכת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנדריי טושב · ראה עוד »

אנה רגינסקי

אנה רגינסקי (באנגלית: Anna Raginski; 1891– פברואר 1981) הייתה ממקימות ארגון הסתדרות הציונית הדסה, ומי שהקימה את השלוחה הראשונה בקנדה ולימים הנשיאה השנייה של הארגון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנה רגינסקי · ראה עוד »

אנה גלקתיה

תמונות מהוצאה להורג (אנה גלקתיה) (באנגלית: Scenes from an Execution) הוא מחזה פרי עטו של הווארד בארקר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנה גלקתיה · ראה עוד »

אנה דר-אבדיקיאן

אנה דר-אבדיקיאן  (בארמנית: Աննա Տեր-Ավետիքյան; ברוסית: Анна Тер Аветикян; 10 באוקטובר 1908 (על פי הלוח היוליאני) / 23 באוקטובר 1908 – 16 בינואר 2013) הייתה האישה-האדריכלית הארמנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנה דר-אבדיקיאן · ראה עוד »

אנה הדוויג בול

אנה הדוויג בול (בלעז: Anna Hedvig Büll, במקור: Anna Hedwig Buhl; 4 בפברואר 1887 — 3 באוקטובר 1981) הייתה מסיונרית אסטונית (ממוצא גרמני-בלטי) שסייעה להצלת חייהם של כמה אלפי ילדים יתומים ארמנים, בתקופת רצח העם הארמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנה הדוויג בול · ראה עוד »

אנה, נסיכת בוהמיה והונגריה

אנה, נסיכת בוהמיה והונגריה (בהונגרית: Jagelló Anna magyar királyné; 22 ביולי 1503- 27 בינואר 1547), הייתה בתו של אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה, ואשתו של פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנה, נסיכת בוהמיה והונגריה · ראה עוד »

אנה, קיסרית רוסיה

אנה, קיסרית רוסיה (ברוסית: Анна Иоанновна; 17 בפברואר 1693 - 28 באוקטובר 1740) הייתה קיסרית האימפריה הרוסית בין השנים 1730–1740.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנה, קיסרית רוסיה · ראה עוד »

אנוסיס

התרחבות טריטוריאלית של יוון בין השנים 1832–1947 אנוסיס (ביוונית: Ένωσις; בתרגום לעברית: איחוד או התאחדות (union)) הוא מושג המתאר שילוב ואיחוד אזורים וקהילות יווניות שונות מחוץ ליוון, עם יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנוסיס · ראה עוד »

אנוואר נוסייבה

אנוואר נוסייבה (בערבית: انور نسيبة; 1913, ירושלים – 22 בנובמבר 1986, ירושלים) היה מדינאי בתנועה הלאומית הפלסטינית אשר קידם את רעיון האחדות באומה הערבית על יסוד הטענה כי המאחד בין הערבים גדול מהבדלי ההשקפות הקיימים ביניהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנוואר נוסייבה · ראה עוד »

אנוור פאשה

איסמעיל אנוור פאשה (בטורקית עות'מאנית: اسماعیل انور پاشا, טורקית: İsmail Enver Paşa; 22 בנובמבר 1881 - 4 באוגוסט 1922) היה קצין בצבא העות'מאני, אחד ממנהיגי מהפכת הטורקים הצעירים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואנוור פאשה · ראה עוד »

אני (אתר ארכאולוגי)

אני (ארמנית Անի; טורקית Ani) הוא אתר ארכאולוגי השוכן בצפון-מזרחה של טורקיה, על גבולה עם ארמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואני (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »

אסמאעיל פאשא

אִסמאעיל פאשא (בערבית: إسماعيل باشا; תעתיק מדויק: אסמאעיל באשא; 1830–1895), היה ואלי מצרי ומאוחר יותר גם הח'דיו הראשון של מצרים, שלט כיורש שושלת מוחמד עלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסמאעיל פאשא · ראה עוד »

אסמאעיל ח'יר בכ

אסמאעיל ח'יר בכ היה מנהיג עלווי מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסמאעיל ח'יר בכ · ראה עוד »

אסמאעיליה (מחוז)

מחוז אסמאעיליה או מחוז אל-אסמאעיליה (בערבית מצרית: محافظة الإسماعيلية) הוא אחד ממחוזות מצרים, שבירתו היא אסמאעיליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסמאעיליה (מחוז) · ראה עוד »

אסנובגראד

מראה העיר ב-1900 אסנובגראד (בבולגרית: Асеновград) היא עיר בדרום מרכז בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במחוז פלובדיב וממוקמת 169 ק"מ מהבירה סופיה ו-15 ק"מ מבירת המחוז פלובדיב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסנובגראד · ראה עוד »

אסעד שוקיירי

שייח' אסעד א-שוקיירי (בערבית: أسعد الشقيري, תעתיק מדויק: אסעד אלשקירי; 1860–1940) היה מנהיג דתי ופוליטי מוסלמי ערבי-פלסטיני מהעיר עכו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסעד שוקיירי · ראה עוד »

אספקת המים לירושלים

נקבת השילוח בשנת 1900 נקבת השילוח בשנת 2002 אספקת המים לירושלים היוותה אתגר מורכב מאז היווסדה של העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואספקת המים לירושלים · ראה עוד »

אספרטה

אספרטה (בטורקית: Isparta) היא עיר בדרום-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואספרטה · ראה עוד »

אספינדזה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואספינדזה · ראה עוד »

אסקישהיר

אסקישהיר (בטורקית: Eskişehir; מילולית: "העיר העתיקה/הישנה") היא עיר בצפון-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסקישהיר · ראה עוד »

אסתר קירה

אסתר קירה חאנדאלי (Esther Kyra Handali, (1539–1592)), יהודיה, הייתה אשת מפתח בחצר הסולטנים באיסטנבול בסביבות שנת 1600.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסתר קירה · ראה עוד »

אסלאמיזם

אסלאמיזם, הידוע גם כאסלאם פוליטי, הוא תנועה פוליטית המבוססת הפונדמנטליזם האסלאמי המנהלת מאבק בשליטים מקומיים מוסלמים מתונים ובגורמי חוץ המזוהים עם המערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסלאמיזם · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסלאם · ראה עוד »

אסלאם קיצוני

אסלאם קיצוני (מכונה גם אסלאם רדיקלי) הוא מונח גג למערכת מרובדת של אמונות, אידאולוגיות ופרקטיקות קיצוניות על פי פרשנות רדיקלית של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסלאם קיצוני · ראה עוד »

אסלאם בארצות הברית

אסלאם היא הדת השלישית בגודלה בארצות הברית, אחרי נצרות ויהדות, ובעלת קצב הגדילה המהיר ביותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסלאם בארצות הברית · ראה עוד »

אסלאם באוקראינה

האסלאם היא הדת הרביעית בגודלה באוקראינה, המייצגת 0.6% -0.9% מהאוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסלאם באוקראינה · ראה עוד »

אסלאם בגאורגיה

המסגד היחיד בטביליסי דת האסלאם הגיע לראשונה לגאורגיה בשנת 645, כאשר צבא שנשלח על ידי הח'ליף האיסלמי, עומר, כבש את מזרח גאורגיה וייסד את אמירות טביליסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסלאם בגאורגיה · ראה עוד »

אסלאם ביפן

האסלאם הוא אחת מאמונות המיעוט הקטנות ביותר ביפן, המונה כ-0.15% מהאוכלוסייה נכון לשנת 2022.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסלאם ביפן · ראה עוד »

אסלאם בישראל

מוסלמים מהווים, נכון לסוף שנת 2021 – כ-1,707,000 תושבים – שהם 18.1% מכלל האוכלוסייה בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסלאם בישראל · ראה עוד »

אסטרטגיה צבאית

מפת מבצעים של קרב ווטרלו אסטרטגיה צבאית היא שם כולל לכל רמות התכנון והביצוע של מלחמה או לוחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסטרטגיה צבאית · ראה עוד »

אסטרגום

אֶסטֶרגוֹם (בהונגרית: Esztergom) היא עיר בצפון הונגריה, על גדתו הדרומית של נהר הדנובה, המהווה בנקודה זו את הגבול בין הונגריה לסלובקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסטרגום · ראה עוד »

אסטיפליה

חורבות טירה באסטיפליה אסטיפליה (ביוונית: Αστυπάλαια, באיטלקית: Stampalia, בטורקית עות'מאנית: استانبوليه (איסטאנבוליה)), הוא אי מאיי הדודקאנס, המהווים מחוז משנה במחוז דרום הים האגאי ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסטיפליה · ראה עוד »

אסחאק אפנדי

אסחאק אפנדי או חוג'ה איסחאק אפנדי (בערך 1774 בארטה - 1835 בסואץ) היה מתמטיקאי ומהנדס עות'מאני יהודי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסחאק אפנדי · ראה עוד »

אסיה

אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואסיה · ראה עוד »

אע'א

אע'א (בטורקית עות'מאנית: أغا, בפרסית: آقا) היה תואר בהיררכיית התארים האזרחית והצבאית של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואע'א · ראה עוד »

אפמינונדאס דליגאורגיס

אֵפָּמִינוֹנְדָאס דְּלִיגֵאוֹרְגִיס (ביוונית: Επαμεινώνδας Δεληγεώργης; 10 בינואר 1829 – 14 במאי 1879) היה עורך דין, מוציא לאור, עיתונאי ופוליטיקאי יווני אשר כיהן כראש ממשלת יוון בשש קדנציות שונות במאה ה-19 המאוחרת בתקופת ממלכת יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפמינונדאס דליגאורגיס · ראה עוד »

אפאטין

אָפָּאטִין (בסרבית קירילית: Апатин) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת לגדות הדנובה, במחוז באצ'קה המערבי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפאטין · ראה עוד »

אפנדי

אפנדי טורקי (1862). צייר לא ידוע. תמונה שנמצאת בספריית העיר ניו יורק אפנדי (בטורקית: Efendi מיוונית: αυθέντης) היה תואר טורקי שמשמעו "אדון" או "מורה", ואשר מביע כבוד או נימוס בשימוש מודרני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפנדי · ראה עוד »

אפרים ארדיט

הרב אפרים ארדיט (1700–1786) היה רבה של אזמיר שבטורקיה ומחבר ספר מטה אפרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפרים ארדיט · ראה עוד »

אפרים צ'יזיק

אפרים צ'יזיק אפרים צ'יזיק (1897 - 28 באוגוסט 1929, כ"ג באב תרפ"ט) היה פעיל ציוני, לוחם ההגנה וחקלאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפרים צ'יזיק · ראה עוד »

אפרים קארש

אפרים קארש (באנגלית: Efraim Karsh; נולד ב-1953) הוא היסטוריון ישראלי-בריטי, לשעבר ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון בקינגס קולג' שבלונדון, וכיום ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפרים קארש · ראה עוד »

אפרים דיינרד

עמוד השער של הספר 'מסע בארץ הקדם ומורה דרך לכל הנוסעים לארץ הקדושה ומצרים ' משנת 1883. לעיון בספר המלא https://www.eretzisrael.co.il/1883-מסע-בארץ-הקדם-אפרים-דיינארד/ לחצו כאן. אפרים גרשון דיינרד (נכתב גם דיינארד; שם עטו: אדיר; תר"ו, 1846, שוסמאקן, לטביה – כ"ח בסיוון ה'תר"ץ, 24 ביוני 1930, ניו יורק), היה ביבליוגרף וסופר עברי ואידי (כתב גם באנגלית), אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפרים דיינרד · ראה עוד »

אפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפריקה · ראה עוד »

אפונסו דה אלבוקרקי

דום אפונסו דה אלבוקרקי או אפונסו ד'אלבוקרקי (בפורטוגזית מוקדמת: Afonso de Albuquerque; 1453 - 16 בדצמבר 1515) היה פידאגלו פורטוגזי, אדמירל שפעולותיו הצבאיות והמנהליות הובילו להקמת האימפריה הפורטוגזית באוקיינוס ההודי ומושל הודו הפורטוגזית השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפונסו דה אלבוקרקי · ראה עוד »

אפיו

אָפְּיוּ (בלאדינו: Apiu) הוא סוג של מתאבן מהמטבח היהודי ספרדי של תפוצות הבלקנים ואסיה הקטנה העשוי משורש סלרי וגזר ומוגש קר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואפיו · ראה עוד »

אצ'ר

אֶצֶ'ר (בהונגרית: Ecser, בסלובקית: Ečer, מילולית: סוג של אלון) הוא כפר במחוז פשט, באזור המטרופוליטני של בודפשט בירת הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואצ'ר · ראה עוד »

אצ'ה

בעלי חיים בפארק הלאומי גונונג לאוסר אָצֶ'ה (באינדונזית: Aceh; באצ'אית: Acèh, מבוטא; בג'אווי: اچيه) הוא מחוז המוגדר כאזור מיוחד (daerah istimewa) באינדונזיה, השוכן בקצה הצפוני של האי סומטרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואצ'ה · ראה עוד »

אצבע הגליל

250px הנוף של אצבע הגליל נשקף מהרי נפתלי אצבע הגליל היא אזור גאוגרפי בצפון-מזרח ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואצבע הגליל · ראה עוד »

אק קויונלו

אק קויונלו (טורקמנית: Akgoýunly, אזרית: Ağqoyunlu,טורקית: Akkoyunlu, פרסית וטורקית עות'מאנית: آق قوینلو, מילולית "בעלי הכבשה הלבנה") הייתה פדרציה של שבטי אוע'וז ששלטה בין השנים 1378–1508 באזרבייג'ן, ארמניה, מזרח טורקיה צפון עיראק ואיראן של ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואק קויונלו · ראה עוד »

אקצ'ה (מטבע)

אקצ'ה (פני המטבע), מימי הסולטאן מוראט השני, 1430–1431 אקצ'ה (בטורקית: Akçe; בטורקית עות'מאנית: آقچه) היה מטבע באימפריה העות'מאנית עשוי כסף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואקצ'ה (מטבע) · ראה עוד »

אקרמן

ביצורי אקרמן אקרמן (ברוסית עד 1944: Аккерма́н לפי מקור טורקי או בשמה האוקראיני, Білгород-Дністровський בילהורוד-דניסטרובסקי; ברומנית: Cetatea Albă - "צ'ֶטׇאטְיׇה אׇלְבֶּה"; בטורקית Ak Kale) היא עיר במחוז אודסה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואקרמן · ראה עוד »

אקרמן (פירושונים)

אקרמן הוא שם משפחה גרמני, אנגלי ויהודי שמשמעותו במקור הגרמני היא "איש השדה", חרש או איש פלחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואקרמן (פירושונים) · ראה עוד »

ארמן לוי (מהפכן)

אַרְמַן לֵוִי או בשמו המלא פרנסואה-תאודור-ארמן לוי (בצרפתית: François Théodore Armand Lévy; 12 במרץ 1827 – 25 במרץ 1891), משפטן ועיתונאי צרפתי, בעל השקפות רפובליקניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמן לוי (מהפכן) · ראה עוד »

ארמאביר

ארמאביר (ברוסית: Армави́р) היא עיר במחוז קרסנודאר, רוסיה, הממוקמת על נהר הקובאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמאביר · ראה עוד »

ארמנים

ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמנים · ראה עוד »

ארמניה

רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, הָיַסְטָנִי הַנְרָפֵּטוּתְיוּן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירואסיה, בין הים השחור והים הכספי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמניה · ראה עוד »

ארמניה הזקארידית

ארמניה הזַקארידית (בארמנית: Զաքարյան Հայաստան) הוא מונח המתאר את השטחים שניתנו בארמניה לנסיך זקאריד-מחארגרזלי כפייף על ידי תמר מלכת הממלכה הגאורגית המאוחדת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמניה הזקארידית · ראה עוד »

ארמניה הווילסונית

מפת ארמניה הווילסונית כפי ששורטטה על ידי וודרו וילסון ארמניה הווילסונית היא המדינה הארמנית שתוכננה על פי חוזה סוור, בהתאם להצעות מחלקת המדינה של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמניה הווילסונית · ראה עוד »

ארמס דה פונסקה

ארמס רודריגס דה פונסקה (בפורטוגזית: Hermes Rodrigues da Fonseca; 14 במאי 1855 - 9 בספטמבר 1923) היה איש צבא ופוליטיקאי ברזילאי, אשר כיהן כנשיא ברזיל השמיני, בין השנים 1910 ו-1914.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמס דה פונסקה · ראה עוד »

ארמון מוגושואיה

ארמון מוגושואיה (ברומנית: Palatul Mogoșoaia) הוא מכלול של מבנים היסטוריים בכפר מוגושואיה, המרוחק כ-15 קילומטרים ממרכז בוקרשט, בירת נסיכות ולאכיה, לימים בירת רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון מוגושואיה · ראה עוד »

ארמון עאבדין

החזית של הארמון כניסה לאזור המוזיאונים שבארמון ארמון עאבדין (בערבית: قصر عابدين) הוא ארמון היסטורי במרכז קהיר, בירת מצרים, מהווה מעון ממשלתי רשמי ומשרד ראשי עבור נשיא מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון עאבדין · ראה עוד »

ארמון עזם

ארמון עַזֶם (בערבית: قصر العظم, בתעתיק מדויק: קַצְרֶ אלְעַטֶ'ם) הוא ארמון בתוך העיר העתיקה של דמשק, סוריה, שנבנה באמצע המאה ה-18 כמעונו הפרטי של אסעד באשא אל-עזם, מושל העיר מטעם האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון עזם · ראה עוד »

ארמון צ'ראאן

ארמון צ'ראאן (בטורקית: Çırağan Sarayı) הוא ארמון עות'מאני לשעבר, המשמש היום כבית מלון חמישה כוכבים ברשת המלונות קמפינסקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון צ'ראאן · ראה עוד »

ארמון ראשי המסדר של אבירי רודוס

ארמון ראשי המסדר של אבירי רודוס (באיטלקית: Palazzo dei Gran Maestri dei cavalieri di Rodi, ביוונית: Παλάτι τουΜεγάλουΜαγίστρου) הידוע בשם קסטלו (יוונית: Καστέλο, איטלקית: Castello) פירוש המילה באיטלקית היא טירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון ראשי המסדר של אבירי רודוס · ראה עוד »

ארמון טופקאפי

ארמון טופקאפי מודל של ארמון טופקאפי בנקודת סראגליו החצר הרביעית – מבט אל פאביליון הקפה של הסולטאן. גני הארמון מטבחי ארמון טופקאפי. ארמון טופקאפי (בטורקית: Topkapı Sarayı – "ארמון שער התותח") הוא ארמון השוכן בעיר העתיקה של איסטנבול, בצידה האירופי של איסטנבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון טופקאפי · ראה עוד »

ארמון בלוודר

ספינקס צרפתי בארמון בלוודר, וינה, אוסטריה ארמון בלוודר (בגרמנית: Belvedere) הוא מתחם היסטורי בווינה, אוסטריה, שנבנה כארמון קיץ לנסיך אויגן מסבויה, ונמצא בלנדשטראסה, הרובע השלישי של וינה, דרום-מזרחית לאינרה שטאדט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון בלוודר · ראה עוד »

ארמון דולמאבהצ'ה

מבט על ארמון דולמאבהצ'ה מכיוון הבוספורוס מדרגות הבדולח המפורסמות האולם הראשי (פרט) ארמון דולמאבהצ'ה (בטורקית: Dolmabahçe Sarayı) הוא ארמון הממוקם באיסטנבול שבטורקיה, על הגדה האירופית של הבוספורוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון דולמאבהצ'ה · ראה עוד »

ארמון הפאשא

ארמון הפאשא - עכו ארמון הפאשא או בית עבדאללה פאשא בעכו הוא בניין שהיה אחד מנכסיה של משפחת בהאא אללה, אשר שימש את המשפחה המתרחבת, וכמקום להקביל בו את פניהם של עולי הרגל הבהאים שהגיעו אל העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון הפאשא · ראה עוד »

ארמון הגראנד מאסטר

ארמון הגראנד מאסטר במרכזה של ולטה, מוקף בכיכרות תרשים הקומה הראשונה של הארמון מראה הארמון חצר נפטון ארמון הגראנד מאסטר (במלטית: Palazz tal-Gran Mastru) בוולטה הוא ארמון השוכן בעיר ולטה, והפונה אל כיכר הרפובליקה (Misraħ ir-Repubblika) שמדרום-מערב לו, ואל רחוב הרפובליקה וכיכר ג'ורג' הקדוש (Pjazza San Ġorġ) שמצפון-מערב לו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון הגראנד מאסטר · ראה עוד »

ארמון הורדוס בירושלים

דגם '''ארמונו של הורדוס''' בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני בפינה הצפון מערבית של חומות העיר העליונה. שלושת המגדלים הם היפיקוס, פצאל ומרים. ממש מתחת לשני האחרונים נראה חלק מהשחזור של בניין הארמון עצמו. ארמון הורדוס בירושלים נבנה על ידי הורדוס ברבע האחרון של המאה ה-1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון הורדוס בירושלים · ראה עוד »

ארמון ורדאלה

מראה הארמון מגני בוסקט ארמון ורדאלה תרשים קומת הקרקע ארמון ורדאלה (במלטית: Il-Palazz Verdala, באנגלית: Verdala Palace) הוא אחד משלושת מעונותיו הרשמיים של נשיא מלטה, והוא שוכן בגני בוסקט שבדרום מערבו של האי מלטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון ורדאלה · ראה עוד »

ארמון יילדיז

ארמון יילדיז (בטורקית: Yıldız Sarayı) הוא מתחם עצום של ווילות אימפריאליות עות'מאניות לשעבר בבישיקטאש, איסטנבול, טורקיה, שנבנה במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמון יילדיז · ראה עוד »

ארמין ואמברי

ארמין וַאמְבֵּרִי (בהונגרית: Vámbéry Ármin; בשמו המקורי: הרמן ואמברגר - Wamberger Hermann, סוואטי יור, 19 במרץ 1832 - בודפשט, 15 בספטמבר 1913) היה מזרחן, תייר, בלשן, חוקר מרכז אסיה הונגרי-יהודי. בנו היחיד רוסטם ואמברי היה עורך דין פלילי וחבר האספה הלאומית ההונגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמין ואמברי · ראה עוד »

ארמין וגנר

ארמין וגנר (Armin Theophil Wegner; 16 באוקטובר 1886 – 17 במאי 1978) היה סופר וחסיד אומות העולם מגרמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארמין וגנר · ראה עוד »

אראסט פנדורין

ארסט פטרוביץ' פנדורין (ברוסית: Эраст Петрович Фандорин) הוא גיבור ספרותי, גיבור סדרת סיפורי הבלשים ההיסטוריים של הסופר הרוסי בוריס אקונין "תיבת פנדורין".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואראסט פנדורין · ראה עוד »

ארם אנדוניאן

ארם אנדוניאן (בארמנית: Արամ Անտոնեան; 1875 – 23 בדצמבר 1951) היה עיתונאי, היסטוריון וסופר ארמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארם אנדוניאן · ראה עוד »

ארנסט קנטורוביץ'

ארנסט הרטוויג קנטורוביץ' (באנגלית ובגרמנית: Ernst Hartwig Kantorowicz; 3 במאי 1895 – 9 בספטמבר 1963) היה היסטוריון יהודי-גרמני-אמריקאי, שעסק במחשבה פוליטית ובתאולוגיה של ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארנסט קנטורוביץ' · ראה עוד »

ארנסט רידיגר פון שטארהמברג

הרוזן ארנסט רידיגר פון שטארהמברג (בגרמנית: Ernst Rüdiger von Starhemberg; 12 בינואר 1638 – 4 בינואר 1701) היה מושל צבאי של וינה משנת 1680, מגן העיר במהלך קרב וינה ב-1683, גנרל קיסרי במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה, ונשיא הופקריגסראט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארנסט רידיגר פון שטארהמברג · ראה עוד »

ארנסט גוסטב שולץ

ארנסט גוסטב שולץ (בגרמנית: Ernst Gustav Schultz, 20 במאי 1811 דברן, פרוסיה המזרחית - 22 באוקטובר 1851 ירושלים) היה מזרחן ודיפלומט גרמני, ששימש כסגן קונסול (1845-1842) ולאחר מכן הקונסול הראשון (1851-1845) של פרוסיה בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארנסט גוסטב שולץ · ראה עוד »

ארנסטו מומבלי

ארנסטו מומבלי (באיטלקית: Ernesto Mombelli; 1867, ממלכת איטליה – 1932, ממלכת איטליה), היה פוליטיקאי וגנרל איטלקי, שכיהן כמפקד הגיס של צבא איטליה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ובהמשך כיהן כמושל קירנאיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארנסטו מומבלי · ראה עוד »

ארנדה

ארנדה (Arenda) היא שיטה כלכלית שהתקיימה באיחוד הפולני-ליטאי של ימי הביניים המאוחרים, ובמסגרתה העניקו אוצר המלך או האצולה, בתמורה לדמי חכירה, זיכיונות לניהול וניצול נכסים או מיזמים ציבוריים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארנדה · ראה עוד »

ארנולד טוינבי

ארנולד ג'וזף טוֹיְנְבִּי (באנגלית: Arnold Joseph Toynbee; 14 באפריל 1889 - 22 באוקטובר 1975) היה היסטוריון בריטי שהמגנום אופוס שלו בן שנים עשר הכרכים, המנתח את עלייתן ונפילתן של תרבויות, מחקר של ההיסטוריה, 1961-1934, היה סינתזה של היסטוריה עולמית, מטא-היסטוריה המבוססת על מקצבים אוניברסליים של עלייה, פריחה והידרדרות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארנולד טוינבי · ראה עוד »

ארסן, נסיך יוגוסלביה

ארסניג'ה "ארסן", נסיך יוגוסלביה (בסרבית: Арсен Карађорђевић; 16 באפריל 1859 - 19 באוקטובר 1938) היה נסיך סרבי מבית קאראג'ורג'ביץ', וקצין בצבא האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארסן, נסיך יוגוסלביה · ראה עוד »

ארץ הלבונה

האתר הארכאולוגי בשיסר מראה בחור רורי ארץ הלבונה (אנגלית Land of Frankincense) הוא השם שהעניק ארגון אונסק"ו לחבל ארץ בדרום-מערב מחוז זופאר בעומאן, בעת שהכריז עליו כאתר מורשת עולמית בשנת 2000.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארץ הלבונה · ראה עוד »

ארץ החוף האוסטרית

ארץ החוף האוסטרית (בגרמנית: Österreichisches Küstenland, באיטלקית: Litorale Austriaco, בקרואטית: Austrijsko primorje, בסלובנית: Avstrijsko primorje, בהונגרית: Osztrák Tengermellék) הייתה נחלת כתר (Kronland) של האימפריה האוסטרית, שהוקמה ב-1849.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארץ החוף האוסטרית · ראה עוד »

ארץ כינרות

ארץ כינרות יבנאל וסביבתה אֶרֶץ כִּנְרוֹת היא חלק מבקעת הירדן, הכוללת את הכנרת ואת העמקים הסובבים אותה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארץ כינרות · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארץ ישראל · ראה עוד »

ארץ ישראל הרוסית

עולי רגל רוסיים אורתודוקסים במתחם הבניינים הרוסים של החברה הארץ-ישראלית האורתודוקסית הקיסרית. תמונה של הנזיר טימון. סוף המאה ה-19 ארץ ישראל הרוסית היא השם הקולקטיבי של אחזקות קרקעות ונדל"ן השייכים לאימפריה הרוסית, לאחר מכן ברית המועצות, לכנסייה האורתודוקסית הרוסית ולחברה הארץ-ישראלית האורתודוקסית הקיסרית במזרח התיכון במאות ה-19 עד ה-21.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארץ ישראל הרוסית · ראה עוד »

ארצ'י (הונגריה)

ארצ'י (בהונגרית: Ercsi) היא עיר במחוז פייר, הונגריה, כ-35 ק"מ מדרום לבודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארצ'י (הונגריה) · ראה עוד »

ארצ'יבלד מארי

סר ארצ'יבלד ג'יימס מארי (באנגלית: Archibald James Murray; 21 באפריל 1860 - 23 בינואר 1945) היה גנרל בצבא הבריטי בעת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארצ'יבלד מארי · ראה עוד »

ארצות ערב

אזורים עם מיעוט ערבי ארצות עֲרָב הן מדינות במזרח התיכון ובצפון אפריקה אשר רוב תושביהן ערבים שמוצאם האתני הוא מחצי האי ערב והשפה הערבית היא שפתן הרשמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארצות ערב · ראה עוד »

ארצות הברית של האיים היוניים

ארצות הברית של האיים היוניים (אנגלית United States of the Ionian Islands; יוונית Ηνωμένον Κράτος των Ιονίων Νήσων; איטלקית Stati Uniti delle Isole Ionie) הייתה מדינת חסות של האימפריה הבריטית מ-1815 עד 1864.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארצות הברית של האיים היוניים · ראה עוד »

ארקאדיה

ארקאדיה (ביוונית: Αρκαδία) היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארקאדיה · ראה עוד »

ארקלה השני

מטבעות מתקופת תאימורז השני וארקלה השני עיר הולדתו, תלאווי שער הכניסה לארמונו של ארקלה השני בתלאווי, השער מעוטר בארכיטקטורה פרסית מהמאה ה-18 אֶרֶקלֶה השני (בגאורגית: ერეკლე II; 7 בנובמבר 1720 או 7 באוקטובר 1721 - 11 בינואר 1798) מבית בגרטיוני היה מלך ממלכת קאחתי משנת 1744 ועד 1762, ולאחר מכן מלך ממלכת כארתלי-קאחתי משנת 1762 ועד 1798.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארקלה השני · ראה עוד »

אררט

מבט מירוואן, בירת ארמניה, על שתי הפסגות של הר אררט: מימין אררט הגדול ומשמאל אררט הקטן צידו הצפון-מזרחי של ההר פונה לעבר ארמניה, והמבנה בקדמת התמונה הוא מנזר חור ויראפ, השוכן על הגבול בין ארמניה וטורקיה אררט (בטורקית: Ağrı Dağı (מילולית "הר התיבה"), בארמנית: Արարատ) הוא הר געש שכבתי רדום הנמצא בצפון-מזרח טורקיה, סמוך להגבולות עם ארמניה ואיראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואררט · ראה עוד »

ארשק פטוואדג'יאן

ארשק פטוואדג'יאן (באנגלית: Arshak Fetvadjian; 1 באוקטובר 1866 - 7 באוקטובר 1947) היה אמן, צייר ומעצב ארמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארשק פטוואדג'יאן · ראה עוד »

ארשגוהי טאוטיג

ארשקוהי תאודיק (בארמנית: Արշակուհի Թեոդիկ, 1875-1922) הייתה עובדת סוציאלית ארמנית, מחנכת, פובליציסטית, סופרת, ומתרגמת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארשגוהי טאוטיג · ראה עוד »

ארתור מנחם הנטקה

ארתור (מנחם) הַנְטְקֶה (בגרמנית: Arthur Hantke; 5 במרץ 1874 – 9 באוקטובר 1955, כ"ג בתשרי תשט"ז, ירושלים) היה משפטן, עורך דין וכלכלן, מראשי הציונות בגרמניה, מראשי "קרן היסוד".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארתור מנחם הנטקה · ראה עוד »

ארטה (יוון)

ארטה (ביוונית: Άρτα) היא עיר בצפון-מערב יוון השייכת למחוז אפירוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארטה (יוון) · ראה עוד »

ארטורול

ארטורול (טורקית Ertuğrul Gazi וגם Ertuğrul Bey; 1198-1281) היה אביו של עות'מאן הראשון, מייסדה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארטורול · ראה עוד »

ארטורול: התחייה

ארטורול התחייה (באנגלית: Resurrection: Ertugrul; בטורקית: Diriliş: Ertuğrul) היא סדרת הרפתקאות היסטורית, שנוצרה על ידי Mehmet Bozdağ, בכיכובו של Engin Altan Düzyatan בתפקיד המוביל של ארטורול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארטורול: התחייה · ראה עוד »

ארזורום

ננה הטון שנפטרה בשנת 1955 מראה העיר מהמצודה ארזורום (בטורקית: Erzurum; בארמנית: Կարին - קרין; בכורדית: Erzîrom/ئەرزیڕۆم- ארזירום) היא עיר בירת מחוז מזרח אנטוליה ונפת ארזורום במזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארזורום · ראה עוד »

ארזורום (נפה)

נפת ארזורום (בטורקית: Erzurum ili, בכורדית Erzirom) היא נפה במזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארזורום (נפה) · ראה עוד »

ארזי האל

יער ארזי האל (בערבית: أرز الربّ; קרי: אַרְזְ אַ-רַּבּ, תעתיק מדויק: ארז אלרּבּ) הוא אחד השרידים האחרונים מיערות הארזים של לבנון, אשר שגשגו ברחבי הר הלבנון בימי קדם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארזי האל · ראה עוד »

ארזינג'אן

ממוזער ארזינג'אן (בטורקית: Erzincan; בטורקית עות'מאנית: ارزنجان; בכורדית: Ezirgan/ئەزرگان - אזרגאן או Erzingan/ئەرزنگان - ארזנגאן; בארמנית: Երզնկա - יֶרזְנְקָה) היא עיר במזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארזינג'אן · ראה עוד »

ארבע עשרה הנקודות

נשיא ארצות הברית וודרו וילסון ארבע עשרה הנקודות הוא נאום שנשא נשיא ארצות הברית וודרו וילסון בקונגרס של ארצות הברית ב-8 בינואר 1918, שבו הדגיש 14 נקודות למען בנייה מחודשת של אירופה חדשה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארבע עשרה הנקודות · ראה עוד »

ארבעים הימים של מוסה דאג

ארבעים הימים של מוסה דאג (בגרמנית: Die vierzig Tage des Musa Dagh) הוא רומן מאת הסופר היהודי-אוסטרי פרנץ ורפל, המבוסס על אירועים שקרו במוסא דאג בזמן רצח העם הארמני בידי העות'מאנים בשנת 1915.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארבעים הימים של מוסה דאג · ראה עוד »

ארביל

אַרְבִּיל (מערבית: أربيل; בארמית חדשה: ܐܲܪܒܹܝܠ, אַרבֵיל) או הֵוְּלֶר (בכורדית: ھەولێر/Hewlêr, הֵוְלֶר) היא בירת כורדיסטן העיראקית, ובירת מחוז ארביל בעיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארביל · ראה עוד »

ארגמון קהה-קוצים

קונכיות של ארגמון קהה–קוצים הפתח של קונכיית הארגמון ארגמון קהה–קוצים (שם מדעי: Hexaplex trunculus) הוא חילזון ימי טורף ממשפחת הארגמוניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארגמון קהה-קוצים · ראה עוד »

ארגנטינאים

ארגנטינאים (בספרדית: Argentinos לגברים, או Argentinas לנשים) הם אנשים המזוהים עם מדינת ארגנטינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארגנטינאים · ראה עוד »

ארגון צופי עיראק

עיראק הייתה אחת המדינות הערביות הראשונות שאימצו את תנועת הצופים, והשיקה את תוכניתה בשנת 1921, שנתיים בלבד לאחר שיצר חבר הלאומים את המדינה מתוך האימפריה העות'מאנית הישנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארגון צופי עיראק · ראה עוד »

ארגוס

ארגוס (ביוונית: Άργος) היא עיר במזרח חצי האי פלופונסוס שביוון, שהייתה פוליס יוונית עוד בתקופת יוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארגוס · ראה עוד »

ארגוליס

ארגוליס (ביוונית: Ἀργολίς) היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארגוליס · ראה עוד »

ארד (עיר)

ארד (ברומנית ובהונגרית: Arad) היא עיר ברומניה, בירת מחוז ארד שבשוליה המערביים של חבל טרנסילבניה, באזור ההיסטורי הקרוי קרישאנה (קֶרֶשׁווידֵק) או פרטיום (פארציום).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארד (עיר) · ראה עוד »

ארד (הונגריה)

ארד (בהונגרית: Érd) היא עיר במחוז פשט בהונגריה, לשעבר במחוז פייר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארד (הונגריה) · ראה עוד »

ארדהאן (נפה)

נפת ארדהאן (בטורקית: Ardahan ili, בגאורגית: არტაანი, ארטאאני) היא נפה בצפון־מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארדהאן (נפה) · ראה עוד »

ארוחת האפטאר בבית הלבן

הנשיא ברק אובמה בארוחת אפטאר, יוני 2015 ארוחת האפטאר בבית הלבן היא קבלת פנים שנתית המתקיימת בבית הלבן על ידי נשיא ארצות הברית והגברת הראשונה לרגל חודש הרמדאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארוחת האפטאר בבית הלבן · ראה עוד »

ארכאולוגיה של ארץ ישראל

ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארכאולוגיה של ארץ ישראל · ראה עוד »

ארכנגלסק

ארכנגלסק (ברוסית: Арха́нгельск) היא עיר מחוז בצפון מערב רוסיה ובירת מחוז ארכנגלסק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארכנגלסק · ראה עוד »

ארכידוכסות אוסטריה

ארכידוכסות אוסטריה, הייתה אחת מהמדינות החשובות באימפריה הרומית הקדושה, ומרכז הכוח של בית הבסבורג, שהחל מהמאה ה-15 יצאו ממנו כל קיסרי האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארכידוכסות אוסטריה · ראה עוד »

ארכיון ראש פינה

שילוט על הבניין המתאר את תולדות בית פיק"א ארכיון ראש פינה הוא ארכיון היסטורי וחינוכי המנוהל על ידי העמותה לשימור ושחזור מורשת הראשונים בראש פינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארכיון ראש פינה · ראה עוד »

ארכיון המדינה

סמליל ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של דגל עשוי פסיפס. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי אולם הקריאה שנסגר בפברואר 2018 ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גַּנְזַךְ המדינה) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וארכיון המדינה · ראה עוד »

אריך פון פאלקנהיין

אריך גאורג סבסטיאן אנטון פון פאלקנהיין (גרמנית: Erich Georg Sebastian Anton von Falkenhayn; 11 בספטמבר 1861 – 8 באפריל 1922) היה איש צבא גרמני בדרגת גנרל חיל הרגלים, כיהן כראש המטה הכללי בצבא הגרמני בחלק ממלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן היה מפקד הארמייה התשיעית ומפקד הכוחות העות'מאנים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואריך פון פאלקנהיין · ראה עוד »

אריסטוטלס אונאסיס

אריסטוטלס אונאסיס (ביוונית: Αριστοτέλης Ωνάσης; 20 בינואר 1906 - 15 במרץ 1975) היה איש עסקים יווני, שהתמחה בעיקר בעסקי ספנות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואריסטוטלס אונאסיס · ראה עוד »

אריתראים

חיילות באריתריאה אריתראים (בתיגרינית: ኤርትራውያን) הם התושבים הילידים של אריתריאה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואריתראים · ראה עוד »

אריתריאה

מדינת אֵריתריאה (בתיגרינית: ሃገረ ኤርትራ - Hagärä Ertra, בערבית: إرتريا - Iritriyā אִרִתְרִיא) היא מדינה בצפון-מזרח אפריקה, לחוף הים האדום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואריתריאה · ראה עוד »

אריה ליב ברנשטיין

אריה לֶיְבּ (לֶייבּל) ברנשטיין (כ"ז בכסלו תרנ"א, 9 בדצמבר 1890 – 16 במאי 1965) היה עגלון ביפו ובתל אביב, מראשוני המתנדבים לגדוד נהגי הפרדות וחבר בניל"י.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואריה ליב ברנשטיין · ראה עוד »

אריה לייב גיסין

אריה לייב גיסין אריה לייב גיסין (ח' באלול תרל"א, אוגוסט 1871 – ה' בתשרי תרפ"ג, 27 בספטמבר 1922) היה איש העלייה הראשונה, איכר וכורם, חבר ועד המושבה ראשון לציון וראש הוועד החקלאי במושבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואריה לייב גיסין · ראה עוד »

אשעריה

האַשְעַרִיָה, או האסכולה האשערית (בערבית: الأشعريـّة או الأشاعرة), היא אחת מארבע האסכולות התאולוגיות באסלאם, על שמו של אבו אל-חסן אל-אשערי (أبو الحسن الأشعري, 873–936 לספירה); חסידיה נקראים גם אשערים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשעריה · ראה עוד »

אשקלון

שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשקלון · ראה עוד »

אשר מזרחי

אשר שמעון מזרחי (1890 – 27 באוקטובר 1967) היה מוזיקאי, טנור, חזן, מלחין ומשורר ציוני, גדול הפייטנים-חזנים של החזנות הספרדית-ירושלמית במאה ה-20, ו"המפורסם מבין כל המנגנים והפייטנים, גם בקרב היישוב הערבי".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשר מזרחי · ראה עוד »

אשר אנשיל ניימאן

הרב אשר אנשיל ניימאן (ה'תקנ"ט 1798 – כ' באייר ה'תרמ"ב, 9 במאי 1882) היה רבה הראשון של הקהילה היהודית בואץ (וייצן) שבהונגריה, ממייסדי הקהילה ההונגרית בירושלים ורבה הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשר אנשיל ניימאן · ראה עוד »

אשר קובו

הרב אשר רפאל רחמים קובו (1797–1874) היה דיין, חכם באשי ורבה הראשי של סלוניקי שביוון, מגדולי הפוסקים והרבנים בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשר קובו · ראה עוד »

אשראף

אשראף (מערבית: أشراف; "אצילים") הוא כינוים של צאצאי מוחמד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשראף · ראה עוד »

אשלג בישראל

האשלג נחשב לאחד מאוצרות הטבע העיקריים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשלג בישראל · ראה עוד »

אשטבאו דה גאמה

אשטבאו דה גאמה (בפורטוגלית: Estêvão da Gama; 1505–1576) היה בנו השני של ואסקו דה גאמה, מושל הודו הפורטוגזית בשנים 1540–1542 ומפקד בכיר בצי הפורטוגזי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשטבאו דה גאמה · ראה עוד »

אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשדוד · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשור · ראה עוד »

אשורים

האשורים (בארמית סורית: ܐܬܘܪܝܐ, תעתיק מדויק: אָתוּרָיֵא; בערבית: آشوريون/سريان/كلدان, תעתיק מדויק: אאשוריון/סריאן/כלדאן; בטורקית: Asurlular/Süryaniler/Keldaniler) הם קבוצה אתנית שחבריה משתייכים לדת הנוצרית ודוברים ניבים שונים של השפה הארמית החדשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשורים · ראה עוד »

אשוב סולטאן

אשוב סולטאן (בטורקית עות'מאנית: آشوب سلطان; 1627 – 3 בינואר 1690) הייתה בת זוגו של הסולטאן העות'מאני אבראהים הראשון וה לבנם סולימאן השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואשוב סולטאן · ראה עוד »

אתנולוגיה

כלי חרס מטיוואנאקו במוזיאון האתנולוגי בברלין אתנולוגיה (Ethnology מיוונית: Εθνολογία) היא ענף של אנתרופולוגיה שעוסק בהשוואה בין אמונות ומנהגים של חברות שונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואתנולוגיה · ראה עוד »

אתניות יהודית

מפה של יהדות העולם לפי אתניות האתניות היהודית מחולקת וכוללת קהילות יהודים רבות אך ייחודיות ובעלות מכנה משותף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואתניות יהודית · ראה עוד »

אתונה

אתונה (ביוונית: Αθήνα, אַתֶינַא) היא עיר הבירה של יוון, בירת נפת אתונה (Νομαρχίας Αθηνών) ומחוז אטיקה (Περιφέρειας Αττικής), וכן העיר הגדולה במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואתונה · ראה עוד »

אתיופיה

הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה (באמהרית: የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ, תעתיק לעברית: יאיתיופ'יה פדראלאווי דימוקיראסייווי ריפביליק) היא מדינה ללא מוצא לים בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואתיופיה · ראה עוד »

אל באב

מפת הקרבות במלחמת האזרחים בסוריה סביב אל-באב כוחות המורדים בסוריה כוחות הצבא ששחררו את אל באב מידי דאעש אל באב (בערבית: الْبَاب) היא עיר, השייכת מבחינה מנהלתית למחוז חלב של הרפובליקה הערבית הסורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל באב · ראה עוד »

אל האצולה הנוצרית של האומה הגרמנית

. אל האצולה הנוצרית של העם הגרמני (בגרמנית: An den christlichen Adel deutscher Nation) היא אחת משלוש מסכות כתובות גרמנית (שהייתה השפה המדוברת, בניגוד ללטינית שבה נכתבו רוב האיגרות) שכתב מרטין לותר ב־1520.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל האצולה הנוצרית של האומה הגרמנית · ראה עוד »

אל-מסתמסכ

אל-מסתמסכ באללה (מילולית: הדבק בעקשנות באל), אבו אל-צבר יעקוב בן אל-מתוכל עלא אללה השלישי (בערבית: المستمسك بالله, ابو الصبر يعقوب بن المتوكل على الله الثالث) היה הח'ליף העבאסי הסמלי שמשל בקהיר תחת חסות הממלוכים בין השנים 1498-1509 ובשנית למספר חודשים בשנת 1516.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-מסתמסכ · ראה עוד »

אל-מתוכל

אל-מֻתַוַכִּל עלא אללה (מילולית: הנסמך על האל, בערבית: المتوكل على الله) היה שם שלטונם של מספר ח'ליפים מבית עבאס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-מתוכל · ראה עוד »

אל-מתוכל הרביעי

אל-מֻתַוַכִּל עלא אללה הרביעי (מילולית: הנסמך על האל), מחמד בן יעקוב אל-מסתמסכ באללה (בערבית: المتوكل على الله الرابع, محمد بن يعقوب المستمسك بالله) היה הח'ליף העבאסי שמשל בקהיר תחת חסות הממלוכים בין השנים 1507 ועד 1516, ובשנית לתקופה קצרה בין 1516 ו 1517.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-מתוכל הרביעי · ראה עוד »

אל-מתוכל השלישי

אל-מֻתַוַכִּל עלא אללה השלישי (בערבית: المتوكل على الله الثالث, ابو العز عبد العزيز بن المستعين بالله - אבו אל-עִז עבד אל-עזיז בן אל-מסתעין באללה, מילולית: המסתמך על האל) היה הח'ליף העבאסי הסמלי שמשל בקהיר תחת חסות הממלוכים בין 1479 ו-1498.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-מתוכל השלישי · ראה עוד »

אל-מדרסה א-תנכיזיה

קמרון הכניסה למדרסת תנכזיה עיטורי הקירות בתנכזיה גומחת התפילה המוסלמית מפת הרובע המוסלמי אל-מדרסה אל-תנכיזיה (בערבית: المدرسة التنكزية, נקרא גם אל-מחכמה ולעיתים "המחכמה") היא מבנה מדרסה ממלוכית סמוך לכותל המערבי בסוף רחוב השלשלת בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-מדרסה א-תנכיזיה · ראה עוד »

אל-מהג'ר

אַלְ-מַהְגַ'ר (בערבית: المهجر, הפזורה) הייתה תנועה ספרותית שנוסדה על ידי סופרים דוברי ערבית, שהיגרו לאמריקה מהלבנט תחת השלטון העות'מאני בתקופת מפנה המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-מהג'ר · ראה עוד »

אל-מוע'ייר (נפת רמאללה)

מוע'ייר אל-מוּעַַ'יֶּיר (בערבית: المغيّر, תעתיק מנוקד: אל-מֻעַ֫'יֶּר, הגייה נפוצה: לֶמְעַ֫'יֶּר) הוא כפר פלסטיני בשומרון, המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-מוע'ייר (נפת רמאללה) · ראה עוד »

אל-אמירה

קצה שכונת אל-אמירה במבט ממערב - במרכז התמונה מלון הגאולה, ברקע בריכת ממילא בית צ'רצ'יל סמוך למנזר רטיסבון בשנת 1941 אל-אמירה (בערבית: الأميرة; תעתיק מדויק: אלאמירה; בעברית: הנסיכה) הייתה שכונה נוצרית במרכז ירושלים, שהוקמה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-אמירה · ראה עוד »

אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי

סביל קאיתבאי, הר הבית, ירושלים אל-מלכ אל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי (בערבית: الأشرف سيف الدين قايت باي) (נודע גם בשם קאיתבֵּאי) היה הסולטאן הממלוכי ה-17 בשושלת הבורג'ית, מושבו היה בקהיר, מצרים, משם שלט גם על ארץ ישראל בשנים 1468–1496.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-אשרף סיף אל-דין קאיתבאי · ראה עוד »

אל-אח'ואן

דגל האח'ואן אל-אח'ואן (בערבית: الإخوان - האחים; ידועים גם כאחו'אן מן טאע אללה - האחים המצייתים לאללה), היה כוח צבאי סעודי-והאבי המורכב משבטי נוודים מסורתיים, ששימש כצבאו של אבן סעוד עוד בהיותו שליט סולטנות נג'ד, והוא שיחק תפקיד חשוב בהפיכת אבן סעוד לשליט של מרבית חצי האי ערב וליצירת ממלכת סעודיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-אח'ואן · ראה עוד »

אל-אחסא

אל-אחסא (בערבית: الْأَحْسَاء), הוא נווה מדבר מסורתי, הידוע גם בשמות אל-חסה (الْحَسَاء) והג'ר (هَجَر), השוכן בנפת אל-אחסא במחוז א-שרקייה שבמזרח ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-אחסא · ראה עוד »

אל-אוואלי

נהר אל-אוואלי (בערבית: نهر الاولي, תעתיק מדויק: "נהר אלאולי", בעברית נקרא גם: נהר האוואלי) הוא נהר בדרום לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-אוואלי · ראה עוד »

אל-עריש

אל-עריש (בערבית: العريش) היא עיר בצפון חצי האי סיני לחוף הים התיכון, סמוך לשפך ואדי אל-עריש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-עריש · ראה עוד »

אל-פראדיה

אל-פראדיה היה כפר ערבי דרומית-מערבית לצפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-פראדיה · ראה עוד »

אל-פתאת

גַ'מַעִיָאת אל-עַרַבִּיַה אל-פָתָאת (בערבית: جمعية العربية الفتاة, מילולית: החברה הערבית הצעירה) הייתה האגודה הלאומית הפאן-ערבית הראשונה במסגרת התנועה הלאומית הערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-פתאת · ראה עוד »

אל-קטייפה

אל-קטייפה (בערבית: القطيفة, בתעתיק מדויק: אלקטיפה) היא עיר סורית בנפת אל-קטייפה שבמחוז ריף דמשק, הממוקמת כ-40 קילומטרים צפון-מזרחית לדמשק הבירה, למרגלות הרי קלמון (القلمون).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-קטייפה · ראה עוד »

אל-שריעה (ספינה)

תמונת הטבעת הספינה, צויר בשנת 1919, מתוך אוסף מוזיאון המלחמה האימפריאלי ספינת אל-שריעה, או ספינת קיטור דומה לה, 1916-1918 אל-שריעה (בטורקית עות'מאנית: الشريعة) הייתה ספינת קיטור עות'מאנית ששייטה בכנרת כמעבורת בקו טבריה-סמח'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-שריעה (ספינה) · ראה עוד »

אל-חלה

אל-חלה (בערבית: الحلة) היא עיר הבירה של מחוז באבל שבמרכז עיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-חלה · ראה עוד »

אל-באג'י א-סבסי

מוחמד אל-באג'י קאיד א-סבסי (בערבית: محمد الباجي قائد السبسي, תעתיק מדויק: מחמד אלבאג'י קאא'ד אלסבסי; 29 בנובמבר 1926 – 25 ביולי 2019) היה פוליטיקאי תוניסאי שכיהן כנשיא תוניסיה מדצמבר 2014 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-באג'י א-סבסי · ראה עוד »

אל-ביידא (לוב)

אל-ביידא (בערבית: البيضاء – הלבנה, תעתיק מדויק: אלביצ'אא') היא עיר מסחר ותעשייה בצפון חבל קירנאיקה שבמזרח לוב, ובירת מחוז אל-ג'בּל אל-אח'דר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-ביידא (לוב) · ראה עוד »

אל-יאמון

אל-יאמון (בערבית: اليامون) היא עיירה פלסטינית, הממוקמת כתשעה קילומטרים מערבית לג'נין בנפת ג'נין, בצפון יהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואל-יאמון · ראה עוד »

אלמוס

אלמוס הוא רומן היסטורי מאת אורה יעקבי, יצא לאור בהוצאת אות ועוד, בשנת 2006.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלמוס · ראה עוד »

אלמירנטה לאטורה (אוניית מערכה, 1913)

אלמירנטה לאטורה, שנקראה על שמו של חואן חוסה לאטורה, הייתה אוניית מערכה סופר-דרדנוט שנבנתה עבור הצי הצ'יליאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלמירנטה לאטורה (אוניית מערכה, 1913) · ראה עוד »

אלנבי (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלנבי (פירושונים) · ראה עוד »

אלנה (בולגריה)

אלנה (בבולגרית: Елена) היא עיירה במרכז בולגריה ורכס הרי הבלקן, בשטח מחוז וליקו טרנובו, בתוך עמק נהר אלנה וממוקמת 42 קילומטרים דרומית מזרחית מבירת המחוז וליקו טרנובו, 230 קילומטרים מווארנה ו 280 קילומטרים מהבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלנה (בולגריה) · ראה עוד »

אלניה

אלניה (בטורקית: Alanya) היא עיר נופש בנפת אנטליה במחוז הים התיכון שבדרום-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלניה · ראה עוד »

אלסנדרו פארנזה, דוכס פארמה

אָלֵסַנְדְּרוֹ פָארְנֶזֵה, דּוּכַּס פַּארְמָה (באיטלקית: Alessandro Farnese, בספרדית: Alejandro Farnesio; 27 באוגוסט 1545 – 3 בדצמבר 1592) היה אציל איטלקי וגנרל בצבא ספרד ההבסבורגית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלסנדרו פארנזה, דוכס פארמה · ראה עוד »

אלפרד נוסיג

אלפרד נוֹסיג (בכתיב לועזי: Alfred Nossig; 1864 – 22 בפברואר 1943 (י"ז באדר א' תש"ג)), היה מראשוני התנועה הציונית, הוגה דעות סוציאליסטי, סופר, פסל ומוזיקאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלפרד נוסיג · ראה עוד »

אלפרדו סראנו

אלפרדו סראנו (6 בספטמבר 1906, ט"ז באלול תרס"ו– 2 באפריל 1990, ז' בניסן תש"ן) היה פקיד בקהילה היהודית של מילאנו בין השנים 1931–1943, בתפקידו זה היה אחראי על תשלומי המיסים של קהילת מילאנו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלפרדו סראנו · ראה עוד »

אלפתריוס וניזלוס

אֶלֶפְתֶרִיוֹס קִירְיאַקוּ וֶנִיזֶלוֹס (ביוונית: Ελευθέριος ΚυριάκουΒενιζέλος; 23 באוגוסט 1864 – 18 במרץ 1936) היה ראש ממשלת יוון ומחשובי הפוליטיקאים והמדינאים בתולדותיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלפתריוס וניזלוס · ראה עוד »

אלפונסו החמישי, מלך אראגון

אלפונסו החמישי, מלך אראגון (בספרדית: Alfonso V de Aragón; 1396 - 27 ביוני 1458) היה מלך אראגון בין השנים 1416–1458, ומלך נאפולי בין השנים 1442–1458.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלפונסו החמישי, מלך אראגון · ראה עוד »

אלתר לוין

אלתר לוין בלבוש מערבי המילים 'אסף הלוי תרפ"ג' בפתח ביתו ברוממה ממוזער אלתר לוין (כ"ה בטבת תרמ"ג, 4 בינואר 1883 – י"ד בתשרי תרצ"ד, 4 באוקטובר 1933), שנודע גם בכינויו הספרותי אסף הלוי, היה איש עסקים בינלאומי, מרגל ומקימה של רשת ריגול חשובה, משורר ירושלמי ומחלוצי ענף הביטוח בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלתר לוין · ראה עוד »

אלזס

אַלְזַס (בצרפתית:; בגרמנית:; באלזסית: Elsàss) היה אחד מחבלי צרפת, בין 1972 לסוף שנת 2015, הנמצא בגבול המזרחי של המדינה, על הגדה המערבית של נהר הריין, וגובל בגרמניה ובשווייץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלזס · ראה עוד »

אלזס-לורן

חבל אלזס-לורן (מסומן באדום) במפת הקיסרות הגרמנית אלזס-לורן (בצרפתית: Alsace-Lorraine; בגרמנית: Elsaß-Lothringen, אלזס לותרינגן) היא כיום שני חבלים בצרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלזס-לורן · ראה עוד »

אלחובו

אלחובו (בבולגרית: Елхово) היא עיר בדרום מזרחה של בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז ימבול וממוקמת כ-339 ק"מ מהבירה סופיה, 38 ק"מ מבירת המחוז ימבול ושוכנת על גדות הנהר טונדז'ה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלחובו · ראה עוד »

אלבאסאן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלבאסאן · ראה עוד »

אלבנים

האלבנים (באלבנית: Shqiptarët) הם קבוצה אתנית ילידת חצי האי הבלקני החולקת מוצא, תרבות, היסטוריה ושפה משותפים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלבנים · ראה עוד »

אלבניה

הכיכר המרכזית בעיר הבירה טירנה אנדרטת דגל אלבניה בטירנה מקום מגוריו של אנוור הוג'ה בטירנה נהר ולבונה בצפון אלבניה רפּוּבְּלִיקַת אַלְבַּנְיָה (באלבנית: Republika e Shqipërisë; פירוש השם הוא "ארץ העיטים") היא מדינה בדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלבניה · ראה עוד »

אלבניה תחת השלטון האיטלקי

ממלכת אלבניה הייתה מדינת חסות של איטליה הפשיסטית בין השנים 1939 ו-1943 שהוקמה על שטחי ממלכת אלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלבניה תחת השלטון האיטלקי · ראה עוד »

אלבניה העצמאית

אלבניה העצמאית (באלבנית: Principata e Shqipërisë) הייתה מדינה שהוכרזה במהלך מלחמת הבלקן הראשונה, ואשר התקיימה בין השנים 1912–1914.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלבניה העצמאית · ראה עוד »

אלבסן

אלבסן (באלבנית: Elbasani) היא עיר באלבניה ממחוז אלבסן, והעיר הרביעית באוכלוסייתה במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלבסן · ראה עוד »

אלבר ונדאל

אלבר ונדאל או בשמו המלא לואי ז'ול אלבר, רוזן ונדאל (בצרפתית: Louis-Jules-Albert conte Vandal; 7 ביולי 1853, פריז – 30 באוגוסט 1910, פריז) היה היסטוריון צרפתי, חבר האקדמיה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלבר ונדאל · ראה עוד »

אלברט חוראני

אלברט חביב חוראני (באנגלית: Albert Habib Hourani, בערבית: ألبرت حبيب حوراني; 31 במרץ 1915 – 17 בינואר 1993) היה היסטוריון בריטי, בן למשפחה לבנונית, אחד מהמלומדים הבולטים ביותר בחקר ההיסטוריה של המזרח התיכון שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלברט חוראני · ראה עוד »

אלברט כהן (מלומד)

אלברט כהן (באנגלית: Albert Cohn; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony; 14 בספטמבר 1814 – 15 במרץ 1877) היה ד"ר יהודי - צרפתי לפילוסופיה, מנהל פעילות הצדקה של הברון רוטשילד, חוקר שפות שמיות כולל עברית ויהדות המזרח וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלברט כהן (מלומד) · ראה עוד »

אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה

אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה ודוכס סקסוניה (פרנסיס אלברט אוגוסטוס קארל עמנואל) (26 באוגוסט 1819 – 14 בדצמבר 1861) היה בעלה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה · ראה עוד »

אלברכט פון ולנשטיין

אלברכט ונצל אוזביוס פון ולנשטיין (בגרמנית: Albrecht Wenzel Eusebius von Waldstein 24 בספטמבר 1583 בוהמיה - 25 בפברואר 1634 אגר) היה אציל בוהמי והמצביא המפורסם ביותר שפעל בשירות האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלברכט פון ולנשטיין · ראה עוד »

אלברכט דירר

האביר, מוות והשטן הדיוקן העצמי הצבוע הראשון שצייר דירר. שמן על עור, 1493, מוזיאון הלובר, פריז אַלבּרֶכט דִירֶר (בגרמנית: Albrecht Dürer; 21 במאי 1471 – 6 באפריל 1528) היה צייר, אמן הדפס עץ, תחריט ורישום, ואיש אשכולות גרמני, ששלח ידו גם במתמטיקה, בגאומטריה, בצורפות, במוזיקה, בכתיבה, ובמחקר בנושאי פרופורציות, פרספקטיבה, אנטומיה, ותכנון כלי תעופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלברכט דירר · ראה עוד »

אלבה (מחוז)

מחוז אלבה (ברומנית: Alba או Județul Alba) הוא מחוז (ז'ודץ) בחבל טרנסילבניה שברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלבה (מחוז) · ראה עוד »

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, בתעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ; בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה הדמוקרטית העממית של אלג'יריה (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, בתעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה בשטחה באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלג'יריה · ראה עוד »

אלג'יריה העות'מאנית

אלג'יריה העות'מאנית או "איילט אלג'יר" הייתה פרובינציה עות'מאנית בשטחה של אלג'יריה בת זמננו לערך, שמרכזה העיר אלג'יר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלג'יריה העות'מאנית · ראה עוד »

אלון מצוי

אלון מצוי (שם מדעי:.Quercus coccifera L שם קודם: Quercus calliprinos) הוא עץ נמוך שפרותיו בַּלּוּטִים והוא נמנה עם משפחת האלוניים והוא אחד מחמשת מיני הסוג אלון בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלון מצוי · ראה עוד »

אלון תלמי

אלון תלמי (7 באוקטובר 1914 – 6 ביולי 2000) היה כימאי פיזיקלי ודיפלומט ישראלי, פרופסור באוניברסיטת תל אביב ומייסד בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלון תלמי · ראה עוד »

אלואיס מוסיל

אלואיס מוסיל ב-1901 אלואיס מוּסִיל (Alois Musil; 30 ביוני 1868 – 12 באפריל 1944) היה חוקר, מזרחן ותאולוג אוסטרי-צ'כי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלואיס מוסיל · ראה עוד »

אלולה אנגדה

שלל מלחמה מקרב גורה. אָלוּלַה אְנְגְדָה (בגעז: ራስ አሉላ እንግዳ; 1847 – 15 בפברואר 1897) הידוע יותר בשם "רָאס אָלוּלַה" ולעיתים כאבא נגה ו"וודי קובי" היה מצביא אתיופי, מושל מחוז והאיש השני בחשיבותו באימפריה האתיופית בתקופת כהונתו של הקיסר יוהנס הרביעי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלולה אנגדה · ראה עוד »

אלוויזה מוצ'ניגו הראשון

דיוקנו של אלוויזה מוצ'ניגו הראשון, מעשה ידי דומניקו טינטורטו. הדיוקן מתאר את אלוויזה ומשפחתו לפני מרים, אם ישו. אלוויזה מוצ'ניגו הראשון (באיטלקית: Alvise I Mocenigo; 1507–1577) היה הדוכס ה-85 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלוויזה מוצ'ניגו הראשון · ראה עוד »

אלוויזה קונטאריני

אלוויזה קונטאריני (באיטלקית: Alvise Contarini; 24 באוקטובר 1601 - 15 בינואר 1684) היה הדוכס ה-106 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלוויזה קונטאריני · ראה עוד »

אלויס פון אהרנטל

אלויס לאופולד יוהאן בפטיסט לקסה, רוזן אהרנטל (בגרמנית: Alois Lexa Graf von Aehrenthal או Ährenthal; 27 בספטמבר 1854 בגרוס סקאל (הרובה סקאלה) שבצ'כיה – 17 בפברואר 1912 בווינה) היה דיפלומט אוסטרי, בעל שורשים צ'כיים, שכיהן בשנים 1906–1912 כשר החוץ של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלויס פון אהרנטל · ראה עוד »

אלכסנדר מלינוב

מלינוב כפי שצולם בשנת 1931, לאחר הקדנציה השלישית כראש ממשלה, עם מחליפו בתפקיד, ניקולה מושאנוב אלכסנדר פבלוב מלינוב (בבולגרית: Александър Павлов Малинов; 3 במאי 1867, פנדקלי, בסרביה, האימפריה הרוסית – 20 במרץ 1938, סופיה, ממלכת בולגריה) היה עורך דין, שופט, שר וראש ממשלת בולגריה למשך שלוש תקופות כהונה מטעם המפלגה הדמוקרטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר מלינוב · ראה עוד »

אלכסנדר סובורוב

ברית המועצות בול דואר, אלכסנדר סובורוב אלכסנדר ואסילייביץ' סובורוב (ברוסית: Александр Васильевич Суворов; 24 בנובמבר 1729 או 1730 – 18 במאי 1800) היה מצביא רוסי מהולל, אשר רכש תהילה כמי שלא הפסיד אף קרב בחייו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר סובורוב · ראה עוד »

אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', נסיך סרביה

אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', נסיך סרביה (בסרבית בכתב קירילי: Александар Карађорђевић; 11 באוקטובר 1806 – 3 במאי 1875), היה נסיך סרביה בין השנים 1842–1858.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', נסיך סרביה · ראה עוד »

אלכסנדר קולצ'ק

אָלֶכְּסַנְדֶּר וָאסִילְיֵיבִיץ' קוֹלְצָ'ק (ברוסית: Алекса́ндр Васи́льевич Колча́к; 4 בנובמבר 1874, פלך סנקט פטרבורג – 7 בפברואר 1920, אירקוטסק) היה מדינאי רוסי, סגן אדמירל הצי הרוסי הקיסרי (1916), אדמירל השייטת הסיבירית (1918), מראשי הצבא הלבן והמנהיג העליון של רוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר קולצ'ק · ראה עוד »

אלכסנדר להר

אלכסנדר להר (בגרמנית: Alexander Löhr; 20 במאי 1885 – 26 בפברואר 1947) היה גנרל-אוברסט בלופטוואפה, ואחד משלושה אוסטרים שקיבלו את הדרגה הזו (האחרים הם לותר רנדוליץ וארהרד ראוס).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר להר · ראה עוד »

אלכסנדר זייד

אלכסנדר זייד קטע משאלון אישי שמילא זייד אנדרטת אלכסנדר זייד ליד הגן הלאומי בית שערים, פיסל דוד פולוסקברו של אלכסנדר זייד בקברות השומרים בקריית טבעון ציון המקום בו נורה אלכסנדר זייד בקצה רחוב יזרעאל אלכסנדר זייד (1886 – 11 ביולי 1938) היה חלוץ, שומר ועובד אדמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר זייד · ראה עוד »

אלכסנדר בן-גיאת

שער הספר "פירלאס דיל תלמוד" (פניני התלמוד), מאת אלכסנדר בן-גיאת. איזמיר 1921. מצבתו של אלכסנדר בן-גיאת, המכונה בכור, עורך העיתון "איל מיסיריט", בבית העלמין גורצ'שמה, איזמיר. אלכסנדר בן-גיאת (1863–1923), המכונה בכור, היה עיתונאי, סופר, מתרגם, משורר, מחזאי ומו"ל יהודי-טורקי-עות'מאני הנחשב לאחד מגדולי היוצרים בלאדינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר בן-גיאת · ראה עוד »

אלכסנדר באטנברג, נסיך בולגריה

באטנברג מפקד על הכוחות הבולגרים בקרב סליבניצה במהלך מלחמת בולגריה–סרביה (1885) המאוזוליאום בו קבור הנסיך באטנברג, בעיר סופיה אלכסנדר באטנברג (בבולגרית: Александър I Батенберг, בגרמנית: Alexander Joseph von Battenberg (אלכסנדר יוזף פון באטנברג); 5 באפריל 1857, ורונה, הקיסרות האוסטרית - 23 באוקטובר 1893, גראץ, האימפריה האוסטרו הונגרית.) היה הקניאז (הנסיך הראשון, בבולגרית Княз) של נסיכות בולגריה המודרנית לאחר תום שלטונה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר באטנברג, נסיך בולגריה · ראה עוד »

אלכסנדר בקוביץ'-צ'רקסקי

בקוביץ'-צ'רקסקי הנסיך אלכסנדר בקוביץ'-צ'רקסקי (ברוסית: Алекса́ндр Беко́вич-Черка́сский; מת ב-1717, נולד בשם דבלט גירי-מורזא (Девлет-Гирей-мурза) היה קצין האימפריה הרוסית ממוצא צ'רקסי, ראש המשלחת הראשונה שהוציא פיוטר הגדול למרכז אסיה ("טרנס-כספיה", כלומר ממזרח לים הכספי). יצר את המפה המדויקת הראשונה של הים הכספי, הקים שלושה מבצרים על גדותיו, בהם מבצר קרסנובודסק בקיזיל-סו (כיום העיר טורקמנבאשי בטורקמניסטן) ונרצח בח'אנות חיווה עם משלחתו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר בקוביץ'-צ'רקסקי · ראה עוד »

אלכסנדר גוצ'קוב

אלכסנדר גוצ'קוב אלכסנדר גוצ'קוב (ברוסית: Александр Иванович Гучков; 14 באוקטובר 1862, מוסקבה – 14 בפברואר 1936, פריז), היה פוליטיקאי רוסי, יו"ר מפלגת ברית 17 באוקטובר, יו"ר הדומה, שר ההגנה ושר הצי, בממשלה הראשונה שהוקמה לאחר מהפכת פברואר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר גוצ'קוב · ראה עוד »

אלכסנדר גורצ'קוב

אלכסנדר גורצ'קוב אלכסנדר מיכאיילוביץ' גורצ'קוב (ברוסית: Александр Михайлович Горчаков; 15 ביולי 1798 – 11 במרץ 1883) היה מדינאי רוסי, נסיך ממשפחת גורצ'קוב וכיהן גם כשר החוץ של רוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר גורצ'קוב · ראה עוד »

אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה

אלכסנדר הראשון (המנצח) (ברוסית: Александр I Победитель, ובשמו המלא: אלכסנדר פאבלוביץ' רומנוב, 23 בדצמבר 1777 - 1 בדצמבר 1825) היה קיסר רוסיה מ־23 במרץ 1801 עד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה · ראה עוד »

אלכסנדר השמיני

אלכסנדר השמיני (בלטינית: Alexander VIII; 22 באפריל 1610 – 1 בפברואר 1691; נולד בשם פייטרו ויטו אוטובוני, Pietro Vito Ottoboni) היה אפיפיור מ-6 באוקטובר 1689 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר השמיני · ראה עוד »

אלכסנדר השני, קיסר רוסיה

אלכסנדר ניקולאייביץ' השני (ברוסית: Александр II Николаевич; 17 באפריל 1818 – 13 במרץ 1881) היה צאר האימפריה הרוסית, מלך פולין והדוכס הגדול של פינלנד משנת 1855 ועד 1881.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדר השני, קיסר רוסיה · ראה עוד »

אלכסנדרל, שליט מולדובה

אלכסנדרל או אלכסנדר השני (ברומנית: Alexăndrel, בפולנית מכונה גם אולֶכנוֹ, כנראה 1429 – 25 במאי 1455, צ'טאטיה אלבה), היה שלוש פעמים השליט ("ווייבוד" או "דוֹמְן") של נסיכות מולדובה - בין פברואר 1449 לאוקטובר 1449, בין 1452 ל-1454 ובין פברואר למאי 1455.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרל, שליט מולדובה · ראה עוד »

אלכסנדרו מצ'דונסקי

אלכסנדרו מצ'דונסקי (ברומנית: Alexandru Macedonski; 14 במרץ 1854, בוקרשט - 24 בנובמבר 1920, בוקרשט) היה משורר, סופר ופובליציסט רומני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרו מצ'דונסקי · ראה עוד »

אלכסנדרו אוורסקו

אלכסנדרו אוורסקו (ברומנית: Alexandru Averescu; 3 באפריל 1859 – 2 באוקטובר 1938) היה גנרל, תאורטיקן צבאי ופוליטיקאי רומני, יליד בסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרו אוורסקו · ראה עוד »

אלכסנדרו קאלימאקי

אלכסנדרו קאלימאקי (1737 - 12 בדצמבר 1821) היה שליט נסיכות מולדובה בשנים 1795–1799.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרו קאלימאקי · ראה עוד »

אלכסנדרו של מולדובה

אלכסנדרו או אלכסנדרו של מודלובה(ברומנית: Alexandru al Moldovei, מחצית השנייה של המאה ה-15 - 26 ביולי 1496) היה נסיך רומני בנו הבכור של שליט מולדובה, שטפן הגדול ויורש העצר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרו של מולדובה · ראה עוד »

אלכסנדרו לפושניאנו

אלכסנדרו לפושניאנו, אשתו רוקסנדרה ובנם בוגדאן אלכסנדרו לפושניאנו (ברומנית: Alexandru Lăpuşneanu, מכונה לעיתים על ידי היסטוריונים אלכסנדרו הרביעי לפושניאנו; שמו לפני הכתרתו היה פטרו סטולניקול (Petru Stolnicul), כלומר פטרו הסטולניק), היה שליט נסיכות מולדובה בין השנים 1552-1561 ובין 1564–1568.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרו לפושניאנו · ראה עוד »

אלכסנדרו דימיטריה גיקה

אלכסנדרו דימיטריה גיקה (ברומנית: Alexandru Dimitrie Ghica; 1 במאי 1795 - ינואר 1862) היה השליט התקנוני הראשון של נסיכות ולאכיה בין אפריל 1834 ובין אוקטובר 1842 ומאוחר יותר קאימקאם בין 4 ביולי 1856 ובין אוקטובר 1858.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרו דימיטריה גיקה · ראה עוד »

אלכסנדרו השני מירצ'ה

אלכסנדרו השני מירצ'ה, המכונה "כבשה עקרה" ("Oaie Seacă") (ברומנית: Alexandru al II-lea (al Doilea) Mircea, 3 במרץ? 1529 טרנסילבניה ? – אחרי 11 בספטמבר 1577 בוקרשט) היה שליט (ווייבוד) של נסיכות ולאכיה בין השנים 1568–1577, עם הפסקה של כ-4 ימים מ-30 במרץ עד 4 באפריל 1574, כשהוחלף בטוען לכתר וינטילה, שהוכתר בזמן מתקפת הנגד של שליט מולדובה, יואן האיום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרו השני מירצ'ה · ראה עוד »

אלכסנדרוס מברוקורדאטוס

אָלֶכְּסַנְדְּרוֹס מָבְרוֹקוֹרדַאטוֹס (ביוונית: Αλέξανδρος Μαυροκορδάτος; 11 בפברואר 1791 – 18 באוגוסט 1865) היה מדינאי יווני וממנהיגי מלחמת העצמאות היוונית נגד שלטון האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרוס מברוקורדאטוס · ראה עוד »

אלכסנדרוס קומונדורוס

אָלֶכְּסַנְדְּרוֹס קוּמוֹנְדוּרוֹס (ביוונית: Αλέξανδρος Κουμουνδούρος; 4 בפברואר 1817 – 26 בפברואר 1883) היה פוליטיקאי רב השפעה בממלכת יוון במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרוס קומונדורוס · ראה עוד »

אלכסנדרופולי

אלכסנדרופולי (ביוונית: Αλεξανδρούπολη, בטורקית: Dedeağaç, בבולגרית: Дедеагач) היא עיר הבירה של היחידה האזורית של אברוס שביוון, ובה 66,125 תושבים (נכון ל-2010).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרופולי · ראה עוד »

אלכסנדרין טינה

אלכסנדרין פטרונלה פרנסינה טינה (באנגלית: Alexandrine Tinné; 17 באוקטובר 1835 – 1 באוגוסט 1869) הייתה חוקרת הולנדית באפריקה והאישה האירופית הראשונה שניסתה לחצות את הסהרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסנדרין טינה · ראה עוד »

אלכסיי אורלוב

אלכסיי אורלוב אלכסיי אורלוב (בכתב רוסי: Алексей Григорьевич Орлов; 5 באוקטובר 1737 – 5 בינואר 1808) היה מדינאי רוסי בתקופת יקטרינה הגדולה ואחיו של גריגורי אורלוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסיי אורלוב · ראה עוד »

אלכסיי פיודורוביץ' אורלוב

אלכסיי פיודורוביץ' אורלוב (ברוסית: Алексей Фёдорович Орлов) (19 באוקטובר 1786 - 2 ביוני 1862) היה מדינאי רוסי, נסיך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלכסיי פיודורוביץ' אורלוב · ראה עוד »

אלי פטהי אוקיאר

מוסטפא כמאל ואלי פתהי אוקיאר ב-1930 אלי פטהי אוקיאר (טורקית Ali Fethi Okyar; 29 באפריל 1880 – 7 במאי 1943) היה איש צבא, מדינאי ודיפלומט טורקי, כיהן כראש ממשלת טורקיה השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלי פטהי אוקיאר · ראה עוד »

אליאס נח'לה

אליאס נח'לה (בערבית: إلياس نخلة; 1913 - 29 ביוני 1990) היה איש ציבור ערבי-ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בשנים 1959–1974.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליאס נח'לה · ראה עוד »

אליאב ליואי

אליאב ליואי (28 בדצמבר 1905, ל' בכסלו ה'תרס"ו – 26 במרץ 1987, כ"ה באדר ה'תשמ"ז) היה עורך דין ופוליטיקאי ביישוב ובמדינת ישראל, ראש המועצה המקומית בת ים בין השנים 1943–1950.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליאב ליואי · ראה עוד »

אליס (יוון)

אֵליס (ביוונית: Ηλεία), או איליס, היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליס (יוון) · ראה עוד »

אליס, נסיכת באטנברג

הנסיכה אליס פון באטנברג (בגרמנית: Alice von Battenberg, באנגלית: Princess Alice of Battenberg, ביוונית: Αλίκη τουΜπάττενμπεργκ, ויקטוריה אליס אליזבת ג'וליה מרי, 25 בפברואר 1885 – 5 בדצמבר 1969) הייתה נינתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת ואמו של הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, בעלה של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, וסבתו מצד אביו של המלך צ'ארלס השלישי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליס, נסיכת באטנברג · ראה עוד »

אליעזר מאיר ליפשיץ

שלט רחוב הראם בשכונת סנהדריה בירושלים אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; יום הכיפורים, ה'תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקולה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליעזר מאיר ליפשיץ · ראה עוד »

אליעזר אשכנזי

מצבת הרב אליעזר אשכנזי. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב הרב אליעזר אשכנזי בן רבי אליה הרופא (ה'רע"ג, 1513 – כ"ב בכסלו ה'שמ"ו, 1586) היה רב, פרשן מקרא, פייטן ופילוסוף יהודי מפורסם באירופה ובמזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליעזר אשכנזי · ראה עוד »

אליעזר אבן שנג'י

הרב אליעזר אבן שאנג'י או שנג'י או שנגי (ה'ת"ך - התע"א) היה אב"ד ומגדולי דורו בקושטא, ומחבר ספר דת ודין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליעזר אבן שנג'י · ראה עוד »

אליעזר פאפו

הרב אליעזר ב"ר יצחק פאפו (תקמ"ו - כ' בתשרי תקפ"ח; 1786 – 11 באוקטובר 1827) היה פוסק ומקובל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליעזר פאפו · ראה עוד »

אליעזר ריבלין (סופר)

אליעזר ריבלין (ט"ו באדר תרמ"ט, 16 בפברואר 1889 - י' בסיוון תש"ב, 26 במאי 1942) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליעזר ריבלין (סופר) · ראה עוד »

אליעזר חזן

הרב אליעזר חזן היה רב, פרשן ודיין באזמיר ובירושלים, ממקובלי ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליעזר חזן · ראה עוד »

אליעזר די טולדו

הרב אליעזר די טולדו (תק"ל, 1770 - תר"ח, מרץ 1848) היה פוסק, דיין ואב"ד בקושטא ומחבר ספר משנת רבי אליעזר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליעזר די טולדו · ראה עוד »

אליעזר הלוי

ד"ר אליעזר הלוי (לואי לֶווה) (באנגלית: Louis Loewe; י' בתמוז תקס"ט, 24 ביוני 1809 – א' בכסלו תרמ"ט, 5 בנובמבר 1888) היה מלומד יהודי בריטי ממוצא גרמני אשר שימש כעוזרו ומזכירו של משה מונטיפיורי במשך כחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליעזר הלוי · ראה עוד »

אליעזר הופיין

אליעזר הופיין, 1937 אליעזר הופיין, בהיותו מנכ"ל בנק אנגלו-פלשתינה, מעיד בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל אליעזר זיגפריד הופיין (כונה: אז"ה; Siegfried Hoofien; 1881 – 7 ביולי 1957) היה פעיל ציוני יליד הולנד, רואה חשבון בהכשרתו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליעזר הופיין · ראה עוד »

אליעזר כלב

אליעזר משה כלב (בבולגרית: Елиезер Моше Калев; 1815, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 1889, פלובדיב, נסיכות בולגריה) היה איש ציבור, נדבן ובנקאי יהודי, מנכבדי יהדות פלובדיב, חבר מועצת מחוז פלובדיב ותומך בתנועות התחייה הלאומית הבולגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליעזר כלב · ראה עוד »

אליקים גאטינייו

שער ספר אגורה באהלך הרב אליקים גאטינייו (ה'תפ"ה, 1725 בערך - ה' בשבט תקנ"ה, 25 בינואר 1795) היה דיין, פרשן ופוסק באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליקים גאטינייו · ראה עוד »

אליזבת מאוסטריה (1436–1505)

אליזבת מאוסטריה (בגרמנית: Elisabeth von Habsburg; 1436 - 30 באוגוסט 1505), הייתה בתו של אלברכט השני, מלך גרמניה, אשתו של קז'ימייז' הרביעי, מלך פולין, ואמם של ארבעה ממלכי פולין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליזבת מאוסטריה (1436–1505) · ראה עוד »

אליזבת מלוקסמבורג

אליזבת מלוקסמבורג (בגרמנית: Elisabeth von Luxembourg; 7 באוקטובר 1409 – 19 בדצמבר 1442), הייתה בתו של זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואשתו של אלברכט השני, מלך גרמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליזבת מלוקסמבורג · ראה עוד »

אליזבת אן פין

הבית בכרם אברהם ההרודיון, ציור מאת אליזבת פין, 1873 אליזבת אן פין (באנגלית: Elizabeth Anne Finn; 14 במרץ 1825–18 בינואר 1921) הייתה סופרת בריטית שעסקה גם בפעילות קהילתית בארץ ישראל כאשתו של ג'יימס פין ששימש קונסול בריטי בפלשתינה העות'מאנית בשנים 1846–1863.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליזבת אן פין · ראה עוד »

אליהו מזרחי

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם; 1435–1526, רפ"ו) היה פוסק הלכה, איש מדע, סופר קומנטר ומדינאי יהודי-טורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו מזרחי · ראה עוד »

אליהו אלפאנדרי

רבי אליהו אלפאנדרי או אלפנדרי (הראשון) היה ראש רבני קושטא באמצע המאה ה-17, מחבר ספר מכתב מאליהו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו אלפאנדרי · ראה עוד »

אליהו אלישר

אליהו אליָשר (כ' בתשרי ה'תר"ס, 24 בספטמבר 1899 – ב' בחשוון ה'תשמ"ב, 30 באוקטובר 1981) היה איש ציבור ואיש עסקים ישראלי, נשיא ועד עדת הספרדים בירושלים, סגן ראש עיריית ירושלים וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו אלישר · ראה עוד »

אליהו אורבך

ד"ר אליהו אורבך בן 75, חיפה 1957 ד"ר אליהו אורבך (בגרמנית: Elias Auerbach, 28 ביולי 1882, י"ב באב תרמ"ב, ריטְשֶנְוואלדֶה, חבל פוזנן, הקיסרות הגרמנית - 15 ביולי 1971, כ"ב בתמוז תשל"א, חיפה) היה הרופא היהודי "המלא" הראשון בחיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו אורבך · ראה עוד »

אליהו עניו

רבי אליהו עניו או מהר"א עניו (נפטר ב-1832) היה רבה של קושטא וראש ישיבה בבאלאטה שבעיר במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו עניו · ראה עוד »

אליהו פאלומבו

הרב אליהו פאלומבו או אליה פאלומבו היה ראש ישיבה ואב בית דין ורבה של קושטא בסוף המאה ה-18, ומחבר ספר יד המלך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו פאלומבו · ראה עוד »

אליהו ששון

אליהו ששון (2 בפברואר 1902, כ"ה בשבט ה'תרס"ב – 8 באוקטובר 1978, ז' בתשרי ה'תשל"ט) היה דיפלומט, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו ששון · ראה עוד »

אליהו חאקו (הראשון)

רבי אליהו חאקו (? - אייר ה'תק"ו (1746) היה רב באזמיר בראשית המאה ה-18, מחבר ספר רוח אליהו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו חאקו (הראשון) · ראה עוד »

אליהו בן משה חיים

רבי אליהו בן רבי משה חיים (ה'תקס"ז, 1807 - ז באלול ה'תרי"ט, 6 בספטמבר 1859) היה מקובל, דרשן, פוסק וסוחר, ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר בגדאד שבעיראק במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו בן משה חיים · ראה עוד »

אליהו בן-אמוזג

הרב אליהו בן-אמוֹזֶג (הראב"א) (בצרפתית: Elie Benamozegh; י"ג באייר ה'תקפ"ג, 24 באפריל 1823 – ז' באדר א' תר"ס, 6 בפברואר 1900) היה רב, מקובל, פילוסוף ופרשן המקרא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו בן-אמוזג · ראה עוד »

אליהו ברזילי

הרב אליהו פנחס ברזילי (ביוונית: Ηλίας Μπαρζιλάι; 1891–1971) היה רבה הראשי של הקהילה היהודית באתונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו ברזילי · ראה עוד »

אליהו גולומב

אליהו גולומב בצעירותו בית אליהו גולומב בשדרות רוטשילד בתל אביב, שאחרי פטירתו הפך למוזיאון ההגנה מצבתו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, ועליה הכיתוב: "ללמד בני יהודה קשת" בשל תפקידו בכוח המגן העברי אליהו גוֹלוֹמְבּ (בפי עצמו: אליהו בן-נפתלי; 2 במרץ 1893 – 11 ביוני 1945) היה "המפקד הבלתי מוכתר" של ארגון "ההגנה", ממעצבי כוח המגן היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו גולומב · ראה עוד »

אליהו הכרמלי

אליהו הכרמלי (לולו) (ט' בתמוז תרנ"ב, 1 באוגוסט 1891 – ג' בטבת תשי"ג, 21 בדצמבר 1952) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו הכרמלי · ראה עוד »

אליהו הכהן (רב)

רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי (איזמיר, 1659 (משוער) – איזמיר, 1729, ח' באדר ב' ה'תפ"ט) היה דיין, מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואליהו הכהן (רב) · ראה עוד »

אלייה איזטבגוביץ'

אלייה איזטבגוביץ' אלייה איזטבגוביץ' (בסרבו-קרואטית: Алија Изетбеговић; 8 באוגוסט 1925 - 19 באוקטובר 2003), הנשיא האחרון של נשיאוּת בוסניה והרצגובינה במסגרת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, הנשיא הראשון שלה כמדינה הנלחמת על עצמאותה ועל יציבותה הפנימית במלחמת בוסניה (1992 עד 1996), ואחד משלושת חברי נשיאוּת בוסניה והרצגובינה (1996 עד 2000) ויו"ר הנשיאות (1996–1998, 2000), כנציג הבוסניאקי של הפדרציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואלייה איזטבגוביץ' · ראה עוד »

אטאנאס קוסטוב

אטאנאס קוסטוב (בבולגרית: Атанас Костов; נולד ב-1900, ברסן, האימפריה העות'מאנית – 1961, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה) היה רופא בולגרי אשר זכה לעיטור חסיד אומות העולם על שהציל רופאים יהודים ובני משפחותיהם במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואטאנאס קוסטוב · ראה עוד »

אטאנאס בורוב

אטאנאס דימיטרוב בּוּרוֹב (בבולגרית: Атанас Димитров Буров; 30 בינואר 1875, גורנה אוריאחוביצה, האימפריה העות'מאנית – 15 במאי 1954, פאזארג'יק, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה כלכלן, פילנתרופ ופוליטיקאי בולגרי אשר כיהן גם כחבר פרלמנט ובמספר תפקידי שר בממשלות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואטאנאס בורוב · ראה עוד »

אטרופולה

אֶטְרוֹפּוֹלֶה (בבולגרית: Етрополе) היא עיר במערב בולגריה, בשטח מחוז סופיה, הממוקמת בסמיכות למדרונות הרי הבלקן ומרוחקת 87 קילומטרים מהבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואטרופולה · ראה עוד »

אטביזם

בדומה לחיות אחרות, העובר האנושי (בתמונה בשבוע השביעי להריון) מראה תכונות של אבות קדמונים, כמו זנב. תכונות אלו נעלמות לרוב בהמשך ההתפתחות, אך לא במקרה של אטביזם תמונת טומוגרפיה ממוחשבת של צוואר ובית חזה באדם עם צלע צווארית שמאלית נוספת (ימין התמונה). צלע צווארית נוספת מופיעה ביונקים רק כאטביזם. הזזת אוזניים היא תכונה הנתפסת כתוצר של אטביזם. המונח אטביזם (שמקורו במילה הלטינית atavus ומשמעותו; אב-קדמון) מציין נטייה לחזור אחורה לתכונה של אבות קדמונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואטביזם · ראה עוד »

אזור

שלט באחת הכניסות לאזור אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל, ליד כביש 44.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואזור · ראה עוד »

אזוב (עיר)

אזוב (ברוסית: Азов; בטורקית: Azak) היא עיר במחוז רוסטוב בדרום-מערב רוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואזוב (עיר) · ראה עוד »

אחמד א-ד'אהר

אחמד כאמל א-ד'אהר (בערבית: أحمد كامل الظاهر; 1906 - 6 בפברואר 1984) היה חבר הכנסת בכנסת הרביעית ובכנסת החמישית וחבר מועצת עיריית נצרת במשך כ-30 שנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד א-ד'אהר · ראה עוד »

אחמד אל-מנסור

מולאי אבו אל-עבאס אחמד אל-מנסור (בערבית: أبو العباس أحمد المنصور) מכונה גם אל-מלכ א-דהבי - המלך המוזהב (1549, פאס, מרוקו - 25 באוגוסט 1603, פאס) היה סולטאן מרוקו משנת 1578 ועד פטירתו בשנת 1603.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד אל-מנסור · ראה עוד »

אחמד אל-ג'זאר

ציור קיר לזכר אחמד אל ג'זאר, על גבי האודיטוריום בעכו מסגד אל-ג'זאר בעכו הכניסה לחמאם אל-באשה חאן אל-עומדאן - מבט לכיוון מגדל השעון בצידו הצפוני של המבנה אחמד פאשה אל-ג'זאר (בערבית: أحمد الجزار, או أحمد البوشناقي ("אחמד הבוסני"); 1720 – 23 באפריל 1804) היה מושל צפון ארץ ישראל בשם האימפריה העות'מאנית בין השנים 1775–1804.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד אל-ג'זאר · ראה עוד »

אחמד אבן איברהים אל-גאזי

אחמד אבן איברהים אל-גאזי היה אימאם ושליטה של סולטנות אדאל בין השנים 1506–1543.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד אבן איברהים אל-גאזי · ראה עוד »

אחמד רזא

אחמד רזא (טורקית Ahmed Rıza, 1858 איסטנבול - 26 בפברואר 1930) היה ממנהיגי תנועת הטורקים הצעירים באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד רזא · ראה עוד »

אחמד שאה קאג'אר

אחמד שאה קאג'אר (בפרסית: احمد شاه قاجار; 21 בינואר 1898 – 21 בפברואר 1930) היה שאה איראן בין השנים 1909–1925.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד שאה קאג'אר · ראה עוד »

אחמד שוקיירי

אחמד שוקיירי (أحمد الشقيري, תעתיק מדויק: אחמד אלשֻקַירי; 1 בינואר 1908, תבנין – 26 בפברואר 1980, עמאן) היה ממייסדי מפלגת אל-איסתקלאל, חבר הוועד הערבי העליון (1946–1948), יושב ראש אש"ף הראשון ומחבר האמנה הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד שוקיירי · ראה עוד »

אחמד לוטפי א-סייד

אַחְמַד לֻטְפִי א-סַּיִּד (בערבית: أحمد لطفي السيد; 15 בינואר 1872 – 5 במרץ 1963) היה הוגה דעות ופילוסוף מצרי, מאדריכלי הלאומיות, הליברליזם והחילוניות המצריים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד לוטפי א-סייד · ראה עוד »

אחמד טוקאן

אחמד טוקאן (בערבית: احمد طوقان; 15 באוגוסט 1903–1981) היה פוליטיקאי ירדני ממוצא פלסטיני, שימש כראש ממשלת ירדן במשך חודש בזמן אירועי ספטמבר השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד טוקאן · ראה עוד »

אחמד חילמי עבד אל-באקי

אחמד חילמי באשא בשורה הראשונה של נכבדי הוועד הערבי העליון אחמד חִילמי עבד אל-באקי - באשא (בערבית: أحمد حلمي عبد الباقي - باشا; 1882–1963) היה בנקאי פלסטיני וראש ממשלת כל פלסטין משנת 1949 ועד פירוקה בשנת 1959.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד חילמי עבד אל-באקי · ראה עוד »

אחמד ג'מאל פאשה

ג'מאל סוקר את הכוחות האוסטריים הנכנסים לירושלים במלחמת העולם הראשונה אחמד ג'מאל פאשה רכוב על סוס לחופי ים המלח, 1915. ג'מאל פאשא עם הגנרל אריך פון פאלקנהיין בהר הבית, 1917 אחמד ג'מאל פאשה (6 במאי 1872 – 21 ביולי 1922) (בטורקית: Ahmed Cemal Paşa) היה איש צבא ומדינאי טורקי מהטורקים הצעירים, מתכנן רצח העם הארמני, שר הימייה, שליט מחוז (וילאייט) סוריה ומפקד הארמייה הרביעית של צבא האימפריה העות'מאנית בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחמד ג'מאל פאשה · ראה עוד »

אחריות מעסיק קבלן (בעל חוזה)

הנחת הבסיס בדיני הנזיקין היא שהנתבע צריך לשלם בשל מעשים שהוא עצמו ביצע וגרמו לנזק, וניתן להטיל חבות על המזיק רק כאשר הוא עושה משהו שאינו כשורה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחריות מעסיק קבלן (בעל חוזה) · ראה עוד »

אחלציחה

אחלציחה בשנת 1887 לערך מוזיאון אחלציחה אחַלציחֶה (בגאורגית: ახალციხე, שמות ישנים: "ლომსია"-"לוֹמסיה"; בטורקית: Ahıska, "אהיסקה") היא עיירה בנפת אחלציחה שבדרום-מערב גאורגיה, ובירת מחוז סאמצחה-ג'אוואחתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחלציחה · ראה עוד »

אחלציחה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחלציחה (פירושונים) · ראה עוד »

אחלכלכי

מגדל מימי הביניים באחלכלכי אחַלכַּלַכּי (בגאורגית: ახალქალაქი, הפירוש: "עיר חדשה", בארמנית: Ախալքալաք, בטורקית: Ahılkelek) היא עיירה בנפת אחלכלכי שבמחוז סאמצחה-ג'אוואחתי גאורגיה, אשר אוכלוסייתה מונה 8,295 איש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחלכלכי · ראה עוד »

אחיאא עלום א-דין

אִחְיַאא עֻלוּם א-דִּין (בערבית: احياء علومالدين, בעברית: "החיאת מדעי הדת") הוא ספר שנכתב על ידי האימאם אל-ע'זאלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואחיאא עלום א-דין · ראה עוד »

אבן סעוד

עבד אל-עזיז בן עבד א-רחמאן בן פייסל אָאל סעוד (בערבית: عبد العزيز بن عبد الرحمن بن فيصل آل سعود) (15 בינואר 1876 – 9 בנובמבר 1953), הידוע בעיקר בתור אִבְּן סַעוּד, היה מייסדהּ של ממלכת ערב הסעודית ומלכהּ הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבן סעוד · ראה עוד »

אבן כמאל

אבן כמאל (בטורקית: ibn-i Kemâl, בפרסית: Kemal Paşa-zade, מילולית בנו של קמאל פאשה, 1468, אדירנה או טוקט, האימפריה העות'מאנית - 16 באפריל 1534, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית), היה היסטוריון חצר באימפריה העות'מאנית, בתקופתם של שלושה סולטאנים: באיזיט השני, סלים הראשון וסולימאן הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבן כמאל · ראה עוד »

אבאזה סיאבוש פאשה הראשון

אבאזה סיאבוש פאשה הראשון (בטורקית: Abaza Siyavuş Pasha I, נולד בערך בסביבות 1611 - מת ב-25 באפריל 1656) היה איש צבא ופוליטיקאי עות'מאני ממוצא אבזי, שכיהן פעמיים לזמנים קצרים כוזיר גדול של האימפריה העות'מאנית בימי שלטונו של מהמט הרביעי, בשנת 1651 ובשנית ב-1656.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבאזה סיאבוש פאשה הראשון · ראה עוד »

אבנר רבן

אבנר רבן (15 במאי 1937 - 11 בפברואר 2004) היה ארכאולוג ימי ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבנר רבן · ראה עוד »

אבנר גלעדי

אבנר גלעדי (נולד ב-28 ביולי 1947), הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבנר גלעדי · ראה עוד »

אבק שרפה

אבק שרפה אבק השרפה הוא חומר בעירה שהומצא, ככל הנראה, על ידי הסינים במאה ה-9.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבק שרפה · ראה עוד »

אבראהים פאשא

איבראהים מחמד עלי באשא, ציור של צ׳רלס פיליפ לריווייר. אִבּראהים מחמד עלי פאשא (בערבית: إبراهيممحمد علي باشا; תעתיק מדויק: אבראהים מחמד עלי באשא; 1789–1848) היה קצין מצרי שנלחם בהצלחה נגד האימפריה העות'מאנית והשתלט על סוריה ועל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבראהים פאשא · ראה עוד »

אבראהים האשם

אבראהים האשם (ערבית: ابراهيمهاشم, 1888-1958) היה פוליטיקאי ירדני ממוצא פלסטיני ששימש חמש פעמים כראש ממשלת ירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבראהים האשם · ראה עוד »

אבראהים הראשון

אִבְּראהים הראשון (טורקית עות'מאנית ابراهيماول; טורקית I. İbrahim, 5 בנובמבר 1616 – 18 באוגוסט 1648) היה הסולטאן השמונה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-9 בפברואר 1640 עד 8 באוגוסט 1648.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבראהים הראשון · ראה עוד »

אברם פטרוביץ' גניבל

אברם פטרוביץ' גניבל (רוסית: Абра́м Петро́вич Ганниба́л) (1696 – 14 במאי 1781) היה אציל בחצר המלוכה וקצין צבא רוסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברם פטרוביץ' גניבל · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם מונסון

רבי אברהם מונסון (מכונה גם: אברהם מונסון הזקן; 1560 בערך – 1619) היה רב, דיין, ראש ישיבה ומקובל בקהיר שבמצרים וממנהיגיה של יהדות מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם מונסון · ראה עוד »

אברהם מוטאל

הרב אברהם מוטאל (נפטר בי"ז באדר ה'תי"ח; 22 במרץ 1658) היה ראש ישיבה ופוסק בשאלוניקי ומחבר ספר תורת נזיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם מוטאל · ראה עוד »

אברהם מויאל

אברהם מויאל (1850 – 20 בדצמבר 1885) היה סוחר עשיר ומבכירי קהילת יהודי יפו, שימש כנציג תנועת חובבי ציון בארץ ישראל, כנציג הכלכלי של חברת כל ישראל חברים, וכן כבא כוחו של הברון רוטשילד בארץ; מויאל, בן דור היהודים המערביים, שקדמו לעליות הנספרות, ותיווכו את המציאות הארץ ישראלית ליהודים המזרחיים, בני העליות הראשונות ובינם לבין הממשל העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם מויאל · ראה עוד »

אברהם אשכנזי

הרב אברהם אשכנזי (תקע"א, 1811 - ט' בשבט תר"מ, 22 בינואר 1880), היה רב ראשי של כל יהודי ארץ ישראל בתקופת האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון וחכם באשי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם אשכנזי · ראה עוד »

אברהם אלמליח

אלמליח (עומד שני משמאל) בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן; עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק ויצחק בן-צבי) אברהם רפאל בן־ציון אלמליח (ניסן ה'תרמ"ה, 1885 – 2 באפריל 1967) היה עיתונאי, בלשן, חוקר, היסטוריון, מתרגם, ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם אלמליח · ראה עוד »

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם אלקנה כהנא שפירא · ראה עוד »

אברהם אלטלף

אברהם אלטלף (15 בינואר 1900 – 12 במרץ 1987) היה ממקימי יהוד, חזן, פייטן וראש המועצה הנבחר הראשון של יהוד ופעיל למען מורשת יהדות טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם אלטלף · ראה עוד »

אברהם אליעזר הלוי

הרב אברהם אליעזר הלוי (תקי"ח, 1758 – י"א בכסלו תקפ"ו, 21 בנובמבר 1825) היה אב בית הדין של הקהילה היהודית טריאסטה, מחשובי רבני איטליה בדורו ומורו של שד"ל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם אליעזר הלוי · ראה עוד »

אברהם אליגרי

הרב אברהם אליגרי היה רב בקושטא ומחבר פירוש לב שמח על ספר המצוות לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם אליגרי · ראה עוד »

אברהם אבן מוסה

הרב אברהם אבן מוסה (ה'ת"כ, 1660 (משוער) - כ"א באדר ה'תצ"ג, מרץ 1733) היה רב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי מהמאה ה-18, שפעל בתטואן ובתוניס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם אבן מוסה · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא (אזמיר)

שער ספר בתי כנסיות לרבי אברהם אבן עזרא רבי אברהם אבן עזרא (1690 בערך - 1761) היה הרב הכולל באזמיר ומחבר ספר בתי כנסיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם אבן עזרא (אזמיר) · ראה עוד »

אברהם סבע

רבי אברהם בן יעקב סבע (1440 ה'ר, ספרד - 1508, ט' בתשרי ה'רס"ט, ליד ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם סבע · ראה עוד »

אברהם עקרא

רבי אברהם בן דון שמואל עקרא, היה רב, חוקר ומו"ל של מדרשים במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם עקרא · ראה עוד »

אברהם עבאס

אברהם עבאס (1912 - 17 בספטמבר 1958) היה חבר הכנסת בכנסת השלישית מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם עבאס · ראה עוד »

אברהם פרנקו

אברהם פרנקו (3 ביוני 1897 – 9 באפריל 1993) היה מחנך ואיש ציבור, מפעיליו הבולטים של היישוב היהודי בחברון במאה ה-20, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים, היועץ המשפטי והמזכיר של עיריית ירושלים במשך שנים רבות, ויקיר העיר לשנת 1979.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם פרנקו · ראה עוד »

אברהם פרץ

רבי אברהם פרץ היה רב ודיין בקושטא, מזכיר עדת אדריאנופולי ומחבר ספר אבני שוהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם פרץ · ראה עוד »

אברהם פונטרימולי

הרב אברהם פונטרימולי (ה'תר"א - י"ח בתמוז ה'תרנ"א, 1841 - 24 ביולי1891) היה רב, פרשן תפילה ומנהג, פוסק, מחנך, ובעל בית דפוס באזמיר שבטורקיה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם פונטרימולי · ראה עוד »

אברהם קמונדו

אברהם שלמה קמונדו (1781 - 30 במרץ 1873) היה פילנתרופ יהודי איטלקי והמייסד של משפחת קמונדו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם קמונדו · ראה עוד »

אברהם קסטרו

אַבְרָהָם קַסְטְרוֹ (בספרדית: Abraham de Castro; מת ב-1560) היה איש כספים יהודי עות'מאני ששימש כמנהל המטבעה של הסולטאן העות'מאני סלים הראשון ומילא תפקיד פעיל בפורים קהיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם קסטרו · ראה עוד »

אברהם קורקידי

הרב אברהם קורקידי (1813 - 29 ביולי 1885) היה רב, ש"ץ, דרשן ושוחט ובודק באזמיר, אדאסי ובירגאמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם קורקידי · ראה עוד »

אברהם רקנאטי

אברהם שמואל רקנאטי (כ"א בשבט תרמ"ח, 3 בפברואר 1888 – ט"ז באדר תש"ם, 3 במרץ 1980) היה ממנהיגי יהדות סלוניקי ואיש ציבור בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם רקנאטי · ראה עוד »

אברהם שלמה זלמן צורף

הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) (תקמ"ו/ 1786 – י"ט באלול ה'תרי"א /16 בספטמבר 1851), נמנה עם מחדשי היישוב האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-19 ושימש כשד"ר של יהודי ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם שלמה זלמן צורף · ראה עוד »

אברהם תג'ר

משמאל בתמונה אברהם תג'ר, לצידו מורנו גרציאני. מימין בתמונה רחמים מושונוב ולצידו יוסיף הרבסט ויושבת סולטנה מושונוב, רעייתו של רחמים. התמונה צולמה בינואר 1896 אברהם פרץ תג'ר (בבולגרית: Авраам Перец Таджер; 15 באוגוסט 1872, סופיה, האימפריה העות'מאנית – 20 באוקטובר 1958, תל אביב, ישראל) היה קולונל יהודי בצבא בולגריה, גיבור מלחמה ובכיר הקצינים מקרב יהדות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם תג'ר · ראה עוד »

אברהם לייב מונזון

אברהם לייב מונזון (1865–1948) היה דפס ואומן ארץ-ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם לייב מונזון · ראה עוד »

אברהם חמוי

הרב אברהם שלום חי חמוי (26 בנובמבר 1838 – 1886) (להלן הא"ח) היה פוסק הלכה, מקובל, פולמוסן ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם חמוי · ראה עוד »

אברהם חרי

אברהם חרי, ירושלים 1935 אברהם יעקב חרי (28 בדצמבר 1884, אטאקי, בסרביה – 5 במרץ 1957, ירושלים) היה איש העלייה השנייה ואחד ממובילי גאולת האדמות במסגרת עבודתו במחלקת הקרקעות של קק"ל החל מהקמתה ב-1921 ועד לפרישתו ב-1954.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם חרי · ראה עוד »

אברהם חלפון

אברהם חלפון (באנגלית: Avram Halfon; 1808–1884), היה בנקאי יהודי ספרדי בנסיכות ולאכיה ולאחר האיחוד עם נסיכות מולדובה, ברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם חלפון · ראה עוד »

אברהם חיים נאה

בתקופת חייו בירושלים רבי אברהם חיים נאה (י"ג באייר ה'תר"ן – כ' בתמוז ה'תשי"ד, 3 במאי 1890 - 21 ביולי 1954) (מכונה "הגרא"ח נאה" ו"בעל השיעורים") היה רב, דיין, בעל שיטה הלכתית חשובה ויסודית בנוגע למידות ושיעורי תורה ומחשובי רבני חב"ד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם חיים נאה · ראה עוד »

אברהם בן אביגדור

רבי אברהם בן אביגדור או אברהם בכ"ר אביגדור (לעיתים: אברהם אביגדור; ~ה'תע"ה, 1715 - ה'תקמ"ו, 1786) היה רב וראש ישיבה באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם בן אביגדור · ראה עוד »

אברהם בן חנניה

רבי אברהם בן חנניה תלמיד רבי יוסף מטראני מחכמי ארץ ישראל, שד"ר ומקובל נולד בשנת שמ"ה בערך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם בן חנניה · ראה עוד »

אברהם בן-ארויה

מצבת קברו של אברהם בן-ארויה בבית העלמין בחולון אברהם אליעזר בן-ארויה (בבולגרית: Аврам Елиезер Бенароя, ביוונית: Αβραάμ Μπεναρόγια; 1887, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית, או וידין, נסיכות בולגריה – 16 במאי 1979, חולון, ישראל) היה פוליטיקאי, מהפכן וסוציאליסט ממוצא יהודי אשר פעל בבולגריה וביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם בן-ארויה · ראה עוד »

אברהם בר-אדון

אברהם אשר בר-אדון (1885–1949) היה אומן ישראלי, ממורי "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם בר-אדון · ראה עוד »

אברהם בכר

אברהם (אברמיקו) בכר (יולי 1914 - 23 בספטמבר 2004) היה רבה של קהילת יוצאי בולגריה ביפו, רב קבוצת הכדורגל מכבי יפו ודמות מרכזית בחיי העדה הבולגרית בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם בכר · ראה עוד »

אברהם ביג'אג'ו

הרב אברהם ביג'אג'ו (1858 – 12 באוגוסט 1923) היה שד"ר ודיין, רב הקהילה היהודית בפארו שבפורטוגל, ומחשובי רבני העדה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם ביג'אג'ו · ראה עוד »

אברהם גלנטי

פרופסור אברהם גלנטי בּוֹדְרוּמְלוּ, בטורקית: Avram Galanti Bodrumlu; 4 בינואר 1873, בודרום, האימפריה העות'מאנית – 6 באוגוסט 1961, איסטנבול, טורקיה) היה מורה, עיתונאי, היסטוריון ופוליטיקאי, חוקר נודע של תולדות יהדות טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם גלנטי · ראה עוד »

אברהם דאנון

ר' אברהם דאנון (באנגלית: Abraham Danon; 15 באוגוסט 1857 – 23 במאי 1925) היה משכיל עברי, רב, משורר, מתרגם, עיתונאי, היסטוריון ומחנך יהודי-ספרדי עות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם דאנון · ראה עוד »

אברהם די בוטון

רבי אברהם ברבי משה די בוטון (1545, ה'ש"ה או 1548, ה'ש"ח - 1588, ה'שמ"ח) המכונה הלחם משנה היה רב, פוסק וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם די בוטון · ראה עוד »

אברהם הרצפלד

אברהם הרצפלד בביקור בקיבוץ עין השופט, שנות ה-40 הרצפלד פותח את הברז הראשי בעת חנוכת תחנת השאיבה המרכזית בנגב, 1951, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית קברו של הרצפלד בבית הקברות כנרת אברהם הֶרצפֶלד (פוסטרלקו) (נולד: ה' בסיוון תרמ"ו, 8 ביוני 1886. נפטר: ב' באלול תשל"ג, 30 באוגוסט 1973) היה חלוץ איש העלייה השנייה, פעיל ציוני, ממייסדי מפלגת "אחדות העבודה" ובין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית, חבר הכנסות הראשונה עד החמישית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם הרצפלד · ראה עוד »

אברהם הלל

הרב אברהם הלל הרב הלל (קיצוני משמאל) עם רבני עיראק חכם אברהם הלל (1824 – 8 בינואר 1920) היה חכם באשי וראב"ד בבגדאד, וממנהיגי יהדות בבל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם הלל · ראה עוד »

אברהם היכיני

הרב אברהם היכיני או היכני היה רב, פוסק, פייטן ומשורר בקושטא ובאזמיר במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם היכיני · ראה עוד »

אברהם כלפון

אברהם כַּלְפוֹן (16 בדצמבר 1900, טבריה – 4 ביולי 1983, חיפה) היה איש ציבור ישראלי, חבר הכנסת בכנסת השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם כלפון · ראה עוד »

אברהם יפה

אברהם יפה ('יופה') (22 באוקטובר 1913 – 11 באפריל 1983) היה אלוף בצה"ל, חבר הכנסת, ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה ומנהל רשות שמורות הטבע, מקים החי בר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם יפה · ראה עוד »

אברהם-חיים שאג

הרב אברהם-חיים שָאג (צְוֶובְּנֶר) (י"ב בתמוז ה'תרמ"ג 17 ביולי 1883 - כ"ד בכסלו ה'תשי"ט 6 בדצמבר 1958), היה חבר הכנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת בכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואברהם-חיים שאג · ראה עוד »

אבשלום פיינברג

תמונה של אבשלום פיינברג בחצר בית פיינברג בחדרה אבשלום פיינברג (כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 – כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917) היה הוגה רעיון מחתרת ניל"י ומייסדה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבשלום פיינברג · ראה עוד »

אבל פן

שנות ה-20), שמן על עץ, אוסף גלריה אנגל בצלאל" בהדרכת אבל פן, 1912 אָבֵּל פַּן (במקור אבא פפרמן, בגרמנית: Abel Pann; 1 בינואר 1883, קרסלאבקה, האימפריה הרוסית – דצמבר 1963, ירושלים) היה צייר יהודי שפעל בעיקר בארץ ישראל ובישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבל פן · ראה עוד »

אבטליון (משורר)

אַבְטַלְיוֹן ב"ר מרדכי דויק (ה'ש"ל, 1570, קושטא – נפטר באדריאנופוליס) היה מגדולי המשוררים בטורקיה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבטליון (משורר) · ראה עוד »

אבזאחים

אַבְּזָאחִים, או אַבְּדְזָאחִים (באדיגית: Абдзах), הם בני שבט צ'רקסי שמקורם בקווקז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבזאחים · ראה עוד »

אבחזים

אַבְּחָזִים (באבחזית: Аҧсуа; בגאורגית: აფხაზები) הם קבוצה אתנית קווקזית, אשר רוב חבריה מתגוררים באבחזיה, רפובליקה בדלנית הדורשת עצמאות מגאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבחזים · ראה עוד »

אבחזיה

אבחזיה נוף באבחזיה אַבְּחַזְיָה (באבחזית: Аҧсны; ברוסית: Республика Абхазия; בגאורגית: აფხაზეთი) היא ישות מדינית שהתנתקה מגאורגיה והכריזה על עצמה כעצמאית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבחזיה · ראה עוד »

אבדילמג'יט הראשון

אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹן (בטורקית: I. Abdülmecit; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد اول, 25 באפריל 1823 – 25 ביוני 1861) היה הסולטאן ה-31 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-2 ביולי 1839 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבדילמג'יט הראשון · ראה עוד »

אבדילמג'יט השני

אבדילמג'יט השני ובתו אַבְּדִילְמֵגִ'יט הַשֵּׁנִי (בטורקית: Halife Abdülmecit – "הח'ליף אבדילמג'יט"; בטורקית עות'מאנית: عبد المجيد ثانى, 29 במאי 1868, איסטנבול – 23 באוגוסט 1944, פריז) היה הח'ליף העות'מאני האחרון ונצר לשושלת הסולטאנים העות'מאנים, לאחר שמוסד הסולטנות בוטל על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה ב-1 בנובמבר 1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבדילמג'יט השני · ראה עוד »

אבדילאזיז

אַבְּדִילְאָזִיז (בטורקית: Abdülaziz; בטורקית עות'מאנית: عبد العزيز, 8 בפברואר 1830 – 4 ביוני 1876) היה הסולטאן ה-32 של האימפריה העות'מאנית, שלט עליה מ-25 ביוני 1861 ועד 30 במאי 1876.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבדילאזיז · ראה עוד »

אבדילקרים נאדיר פאשא

אבדילקרים נאדיר פאשא (לפני 1883) אַבְּדִילְקֵרִים נָאדִיר פָּאשָׁא (בטורקית: Abdülkerim Nadir Paşa; 1807, צ'ירפאן, האימפריה העות'מאנית - 1883, רודוס, האימפריה העות'מאנית) היה מרשל בצבא העות'מאני, מפקד אוגדה ומושל פלך רומליה בעת המלחמה העות'מאנית-רוסית של 1877–1878.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבדילקרים נאדיר פאשא · ראה עוד »

אבדילקרים פאשא

אַבְּדִילְקֵרִים פָּאשָׁא (בטורקית: Abdülkerim Paşa; 1872, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית - 16 בינואר 1923, איסטנבול, טורקיה) היה גנרל טורקי בצבא האימפריה העות'מאנית, אשר פיקד על הגיס ה-11 במהלך המערכה בקווקז ועל הגיס ה-20 בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבדילקרים פאשא · ראה עוד »

אבדילהמיט הראשון

אַבְּדִילְהָמִיט הָרִאשׁוֹן (עבד אלחמיד) (בטורקית: I. Abdülhamit; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد اول, 20 במרץ 1725 – 7 באפריל 1789) היה הסולטאן ה-27 של האימפריה העות'מאנית, שלט בה מ-21 בינואר 1774 ועד מותו ב-1789.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבדילהמיט הראשון · ראה עוד »

אבו מוסא (אי)

האי אבו מוסא (בפרסית: ابوموسی בערבית: أبو موسى) הוא אי קטן בגודל 12.8 קמ"ר והוא אחד מששת האיים המרכיבים את הארכיפלג של מצר הורמוז במזרח המפרץ הפרסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבו מוסא (אי) · ראה עוד »

אבו נבוט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבו נבוט · ראה עוד »

אבו סנאן

אַבּוּ סְנַאן (בערבית: أبو سنان; בהגייה ספרותית: אַבּוּ סִנַאן, בתעתיק לטיני: Abu Sinan) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבו סנאן · ראה עוד »

אבו דיס

גדר עוטף ירושלים באבו דיס אַבּוּ דִיס (בערבית: أبو ديس) היא עיירה פלסטינית ממזרח לירושלים בגבול מדבר יהודה הצפוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבו דיס · ראה עוד »

אבו כביר

אַבּוּ כַּבִּיר (מערבית: أبو كبير) הייתה שכונה ערבית של יפו, אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבו כביר · ראה עוד »

אבון (עיר)

אבון (בהונגרית: Abony) היא עיר במחוז פשט שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבון (עיר) · ראה עוד »

אבוסוד אפנדי

מֶהְמֶט אֶבּוּסוּד אֵפֶנְדִי (בטורקית: Mehmed Ebussuud Efendi; בערבית: محمد أبو السعود أفندي; 30 בדצמבר 1490 – 23 באוגוסט 1574) היה שייח' אל-אסלאם באימפריה העות'מאנית, פוסק הלכה, פרשן הקוראן, משפטן חנפי, האדם שיצק תוכן משמעותי לתפקיד שייח' אל-אסלאם וכן כתב הרבה חיבורי הלכה ופרשנות של הכתוב בקוראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבוסוד אפנדי · ראה עוד »

אבי רובין

אבי רובין (נולד בשנת 1971) הוא היסטוריון ישראלי, המתמחה בהיסטוריה חברתית-משפטית של המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבי רובין · ראה עוד »

אבי בגס

אָבִי אַדְרִיאָן (וִיקְטוֹר) בֵּגָס (נולד ב-9 בדצמבר 1967) הוא איש עסקים ישראלי מבעלי קבוצת יפעת, ויו"ר החברות הציבוריות הישראליות גיידליין גרופ טכנולוגיות מידע ואפסלון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואבי בגס · ראה עוד »

אביה השמשוני

אביה השמשוני (14 באוגוסט 1912 – 16 בינואר 2008) היה אדריכל, מתכנן ערים וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואביה השמשוני · ראה עוד »

אג'ריה

הגשר שפוצץ על נהר הצ'לוכי אג'ריה או אצ'ארה (בגאורגית) או הרפובליקה האוטונומית של אג'ריה (בגאורגית: აჭარის ავტონომიური რესპუბლიკა, בתעתיק עברי: אצ'אריס אבטוֹנוֹמיוּרי רֶספּוּבליקה) היא רפובליקה אוטונומית בדרום-מערב גאורגיה, ומחוז בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואג'ריה · ראה עוד »

אגמי המלח של לרנקה

מפת אגמי המלח של לרנקה מראה מן האוויר של האלה סולטאן טקה לחופו המערבי של אגם אליקי אגם אליקי על רקע בתיה של לרנקה אגמי המלח של לרנקה (ביוונית: Αλυκή Λάρνακας, בטורקית: Larnaka Tuz Gölü) הם קבוצה של ארבעה אגמים מלוחים, השוכנים דרומית לעיר לרנקה בקפריסין, סמוך לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגמי המלח של לרנקה · ראה עוד »

אגאתיוס הקדוש

אגאתיוס הקדוש (מת ב-303) הוא קדוש נוצרי, אחד מארבעה-עשר הקדושים המסייעים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגאתיוס הקדוש · ראה עוד »

אגם אאירדיר

אגם אֶאִירְדִיר (בטורקית: Eğirdir Gölü) הוא אגם במערב טורקיה, כ-180 ק"מ צפונית לאנטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגם אאירדיר · ראה עוד »

אגם שקודרה

אגם שקודרה (באלבנית: Liqeni i Shkodrës, במונטנגרית: Скадарско језер, באיטלקית: Lago di Scutari) הוא האגם הגדול ביותר בחצי האי הבלקני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגם שקודרה · ראה עוד »

אגריניו

אגריניו (ביוונית: Αγρίνιο) היא העיר הגדולה ביותר באטוליה-אקארנאניה, יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגריניו · ראה עוד »

אגריסטדה

אגריסטדה אָגְרִיסְטָדַה, (לאדינו: Agristada), היא סוג של בלילה חמצמצה, מהמטבח היהודי ספרדי של תפוצות הבלקנים ואסיה הקטנה המשמשת כרוטב או ציר לתבשילים שונים, אותם נהוג להגיש בדרך כלל כמנות ראשונות לפני ארוחת חגי שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגריסטדה · ראה עוד »

אגתוניסי

אגתוניסי (ביוונית: Αγαθονήσι) הוא אי הממוקם בצפון האיים הדודקאנסיים, השייכים ליוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגתוניסי · ראה עוד »

אגוסטינו בארבאריגו

דיוקנו של אגוסטינו בארבאריגו מעשה ידי ג'ובאני בליני. אגוסטינו בארבאריגו (באיטלקית: Agostino Barbarigo; 1420 לערך - 20 בספטמבר 1501) היה הדוכס ה-74 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגוסטינו בארבאריגו · ראה עוד »

אגודת אחוה

אגודת אחוה העולמית היא אגודת סתרים דתית שנוסדה בשנת תרנ"ה (1895) ומטרתה עזרה הדדית וקיום ממשי של מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגודת אחוה · ראה עוד »

אגודת ביאליסטוק

האגודה לקניית קרקעות בארץ ישראל בביאליסטוק הייתה אגודה דתית שנוסדה על מנת לרכוש קרקעות בארץ ישראל, ולארגן קבוצות שתתיישבנה בהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגודת ביאליסטוק · ראה עוד »

אגודת יורדי ים זבולון

סמל אגודת יורדי ים זבולון השקת הסירה הראשונה של זבולון בחוף תל אביב על ידי זאב ז'בוטינסקי, 1928 הירקון כמעגן. משמאל גמלים בחוף הים, במקום בו נחפר נמל תל אביב בשנת 1936. במרכז מגרש מכבי לקראת המכביה הראשונה ומשמאלו "גני התערוכה יריד המזרח". צולם ב-1931-1932 "חווה רדינג" סירת המנוע של בית הספר הימי, מתנתה של ידידת האגודה, הליידי רדינג בת המרקיז הנרייטה דיאמונד גרבנוב בסיום מחזור א' ב-1931 שעורי חתירה, תלמידים ומורים ודגל זבולון בירקון 1939 "בת גלים" וצוות זבולונים חזרו משיט לקפריסין, 1943 אגודת יורדי ים זבולון היא אגודה ישראלית העוסקת בחינוך, הכשרה וטיפוח של ענף הימאות בקרב הנוער והציבור הישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואגודת יורדי ים זבולון · ראה עוד »

אדמאנטיוס קוראיס

אדמאנטיוס קוראיס או אדמאנדיוס קוראיס (ביוונית: Ἀδαμάντιος Κοραῆς) היה אינטלקטואל הומניסטי ודמות מרכזית בתנועת ההשכלה היוונית, נזקפת לזכותו הנחת היסודות לספרות היוונית המודרנית ויחד עם סריפולוס את היסודות לחוקת יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדמאנטיוס קוראיס · ראה עוד »

אדמונד אלנבי

אלנבי בצילום משנות ה-20 פילדמרשל אדמונד הנרי היינמן אַלנבִּי, הוויקונט הראשון אלנבי (באנגלית: Edmund Henry Hynman Allenby, 1st Viscount Allenby; 23 באפריל 1861 – 14 במאי 1936) היה איש צבא בריטי, שהתפרסם בשל פעילותו במלחמת העולם הראשונה וכמי שכבש את ארץ ישראל וירושלים שהיו בשליטת האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדמונד אלנבי · ראה עוד »

אדנאן מנדרס

אדנאן מנדרס, 1960 אלי אדנאן ארטקין מנדרס (בטורקית: Ali Adnan Ertekin Menderes; נולד ב-1899 – הוצא להורג ב-17 בספטמבר 1961) היה מדינאי טורקי, ממייסדיה ומנהיגיה של המפלגה הדמוקרטית הטורקית וראש ממשלת טורקיה בין השנים 1950 עד 1960.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדנאן מנדרס · ראה עוד »

אדנה

המסגד המרכזי על שם סבנג'י ונהר סייהאן תחנת הרכבת באדנה אדנה קבפ אדנה (בטורקית: Adana) היא בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים התיכון בדרום טורקיה והעיר החמישית בגודל אוכלוסייתה במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדנה · ראה עוד »

אדנה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדנה (פירושונים) · ראה עוד »

אדריאנוס השישי

אדריאנוס השישי (בלטינית: Hadrianus VI; נולד כאדריאן פלוריץ דדל, בנו של פלוריץ בוינס, ב-2 במרץ 1459 באוטרכט – מת ב-14 בספטמבר 1523 ברומא) היה אפיפיור משנת 1522 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדריאנוס השישי · ראה עוד »

אדריכלות מורית

אדריכלות מורית (באנגלית: Moorish architecture) היא אדריכלות אסלאמית שהתפתחה בימי הביניים במערב עולם האסלאם, באזור שכלל את אנדלוסיה (ספרד ופורטוגל המוסלמיות בין 711–1492) והמגרב (מרוקו, אלג'יריה ותוניס של ימינו).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדריכלות מורית · ראה עוד »

אדריכלות אסלאמית

אגרה הוא דוגמה ייצוגית לאדריכלות אסלאמית בהודו כיכר אל-הדים ביחד עם שער מנסור בעיר העתיקה של מקנס, מרוקו שער תימן בעיר העתיקה של צנעא העשויה כולה לבני בוץ עם גבס מרכז המשפחות של קאזאן בטטרסטן, רוסיה, המאפיין את האדריכלות המוסלמית של מרכז רוסיה כיפת הסלע בירושלים כיפת "המסגד החדש" מהמאה ה-17 באיסטנבול מסגד אורטאקוי באיסטנבול שנבנה במאה ה-19 אדריכלות בסגנון מורי-ספרדי במלון פאלאס בירושלים, המאה העשרים אדריכלות אסלאמית כוללת את כל המגוון של האדריכלות שהתפתחה מהאסלאם כתופעה חברתית, תרבותית, פוליטית ודתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדריכלות אסלאמית · ראה עוד »

אדריכלות נאו-מורית

בית כנסת היובל בפראג בתכנונו של וילהלם שטיאסני - שימוש באבלק ממלוכי, בקשת פרסה ספרדית, בגמלון גותי ובצבעוניות עזה למתן "סגנון מורי" בוסניה - אדריכלות נאו-מורית להדגשת הלאומיות הבוסנית ווינה, דוגמה לשימוש בסגנון למבנה תעשייה מבטון אדריכלות נאו-מורית היא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ מן המחצית השנייה של המאה ה-19 ועד המחצית הראשונה של המאה ה-20 באירופה ובאמריקה למבני ציבור (בעיקר תיאטראות ובתי כנסת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדריכלות נאו-מורית · ראה עוד »

אדריכלות בתל אביב

ההתפתחות האורבנית של העיר תל אביב החלה עם ייסוד מספר שכונות יהודיות מחוץ ליפו והמשך צמיחה כעיר מאז ייסוד אחוזת בית בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדריכלות בתל אביב · ראה עוד »

אדריכלות בירושלים

סגנונות אדריכלות שונים במרכז העיר בירושלים משכן הכנסת, אדריכל יוסף קלארוויןבניין מועצת העירייה ההיסטורי, בדרום קריית עיריית ירושלים בניין מועצת העירייה החדש, בצפון קריית העירייה הכניסה למרכז לתולדות השואה, 2006 בירושלים קיימים מאות רבות של מבנים בעלי חשיבות אדריכלית אשר נבנו בתקופות שונות, תחת שלטונות שונים ומתוך תפיסות דתיות, פוליטיות וסגנוניות שונות ומגוונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדריכלות בירושלים · ראה עוד »

אדגר קינה

אֶדְגַר קִינֶה (בצרפתית: Edgar Quinet; 17 בפברואר 1803 – 27 במרץ 1875) היה סופר, משורר והיסטוריון צרפתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדגר קינה · ראה עוד »

אדה (סרביה)

בית הכנסת באדה (גלויה, 1900) שלט הנצחה לבית הכנסת באדה שנהרס ב-1973 אָדָה (בסרבית קירילית: Ада, ביידיש: אדא) היא עיירה ורשות מקומית בצפון סרביה בשטח הפרובינציה האוטונומית וויבודינה, השוכנת בסמוך לנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדה (סרביה) · ראה עוד »

אדה קלה

הבאזאר של אדה קלה ב-1912 אדה קלה (ברומנית: Ada Kaleh) היה אי על הדנובה במערב רומניה, בסמוך לגבול עם סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדה קלה · ראה עוד »

אדוארד קודרינגטון

אדמירל סר אדוארד קודרינגטון (באנגלית: Edward Codrington) (27 באפריל 1770 – 28 באפריל 1851) היה קצין הצי המלכותי הבריטי, שהשתתף במלחמות הנפוליאוניות ובמלחמת 1812, אך זכור במיוחד בשל ניצחונו בקרב נאווארינו במלחמת העצמאות היוונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדוארד קודרינגטון · ראה עוד »

אדוארד שפרד קריזי

סר אדוארד שפרד קריזי (באנגלית: Edward Shepherd Creasy; 12 בספטמבר 1812, קנט – 27 בינואר 1878, לונדון) היה היסטוריון בריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדוארד שפרד קריזי · ראה עוד »

אדוארד גריי

אדוארד גריי אדוארד גריי, ויקונט גריי הראשון מפולודון (באנגלית: Edward Grey, 1st Viscount Grey of Fallodon; 25 באפריל 1862 - 7 בספטמבר 1933) היה פוליטיקאי ואורניתולוג בריטי, אשר נודע בעיקר עקב כהונתו כשר החוץ של בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדוארד גריי · ראה עוד »

אדוארד דה סטייקל

אדוארד דה סטייקל, בשמו המלא אדוארד אנדרייביץ' פון סטייקל (איות גרמני של שם פרטי ושם המשפחה הוא "אדוארד פון סטייקל" או "שטוקל"; נולד ב-1804, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית - מת ב-26 בינואר 1892, פריז, צרפת) היה דיפלומט רוסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדוארד דה סטייקל · ראה עוד »

אדווין סרוסי

אֶדווין סֶרוּסי (נולד ב-26 בדצמבר 1952) הוא פרופסור אמריטוס למוזיקלוגיה, חוקר מוזיקה יהודית ישראלי ואתנומוזיקולוג המתמחה בעיקר בחקר המוזיקה של יהודי צפון אפריקה, האימפריה העות'מאנית ומוזיקה ישראלית עממית ופופולרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדווין סרוסי · ראה עוד »

אדווין די לאון

אדווין די ליאון (באנגלית: Edwin de Leon; 4 במאי 1818 - 30 בנובמבר 1891) היה סופר, עיתונאי ומדינאי יהודי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדווין די לאון · ראה עוד »

אדירנה

אדירנה (בטורקית: Edirne; ביוונית: Αδριανούπολη - אדריאנופולי; בבולגרית: Одрин - אודרין) היא בירת נפת אדירנה בתראקיה (שמשתייכת ליבשת אירופה) שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדירנה · ראה עוד »

אדית ג'ונקוק

אדית ג'ונקוק (באנגלית: Edith Johncock; 1871–1920) הייתה אחות ומיסיונרית אנגלייה, שימשה בתפקיד האחות הראשית של בית חולים אי.מ.מ.ס הסקוטי בנצרת בין השנים 1905- 1914 ובין השנים 1918–1920, וניהלה בפועל את בית החולים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1914–1917.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדית ג'ונקוק · ראה עוד »

אדיגיה

רפובליקת אָדִיגֵיָה (ברוסית: Республика Адыгея, באדיגית: Адыгэ Республик) היא רפובליקה בפדרציה הרוסית בהרי קווקז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואדיגיה · ראה עוד »

אה"מ מלאיה

אה"מ מלאיה הייתה אחת מחמש אוניות המערכה מסדרת קווין אליזבת שנבנו עבור הצי המלכותי במהלך שנות ה-1910 המוקדמות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ מלאיה · ראה עוד »

אה"מ ארין

אה"מ ארין הייתה אוניית מערכה דרדנוט של הצי המלכותי, שהוזמנה במקור על ידי הממשלה העות'מאנית מחברת ויקרס הבריטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ ארין · ראה עוד »

אה"מ אז'נקור (1913)

אה"מ אז'נקור הייתה אוניית מערכה דרדנוט שנבנתה בבריטניה בתחילת שנות ה-1910.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ אז'נקור (1913) · ראה עוד »

אה"מ אגממנון (1906)

אה"מ אגממנון הייתה אחת משתי אוניות מערכה פרה-דרדנוט מסדרת לורד נלסון שהושקו ב-1906 והושלמו ב-1908.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ אגממנון (1906) · ראה עוד »

אה"מ אדינבורו (1811)

אוניית הוד־מלכותו "אדינבורו" (באנגלית: HMS Edinburgh) הייתה אוניית קו מדרגה שלישית בעלת 74 תותחים של הצי המלכותי הבריטי, ונקראה על שם העיר אדינבורו בסקוטלנד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ אדינבורו (1811) · ראה עוד »

אה"מ אינדפטיגבל (1909)

אוניית הוד מלכותו "אינדפטיגבל" (באנגלית: HMS Indefatigable) הייתה האונייה הראשונה בסדרת שלוש סיירות מערכה מדגם "אינדפטיגבל" שנבנו עבור הצי המלכותי במהלך העשור הראשון של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ אינדפטיגבל (1909) · ראה עוד »

אה"מ אינדומיטבל (1907)

אה"מ אינדומיטבל הייתה אחת משלוש סיירות המערכה של סדרת אינווינסיבל שנבנו עבור הצי המלכותי הבריטי במהלך העשור הראשון של המאה ה-20 לפני מלחמת העולם הראשונה והייתה להם קריירה פעילה במהלך המלחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ אינדומיטבל (1907) · ראה עוד »

אה"מ אייג'קס (1912)

אה"מ אייג'קס הייתה השלישית מתוך ארבע אוניות מערכה דרדנוט מסדרת קינג ג'ורג' החמישי שנבנו עבור הצי המלכותי בתחילת שנות ה-1910.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ אייג'קס (1912) · ראה עוד »

אה"מ פאוורפול (1826)

אוניית הוד מלכותו "פאוורפול" (1826) (באנגלית: HMS Powerful) הייתה אוניית קו דו-סיפונית בריטית מדרגה שנייה נושאת 84 תותחים, שהושקה ב 21 ביוני 1826 במספנת הצי בצ'טם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ פאוורפול (1826) · ראה עוד »

אה"מ פרינסס שארלוט (1825)

אוניית הוד־מלכותו פרינסס שארלוט (באנגלית: HMS Princess Charlotte) הייתה אוניית קו מדרגה ראשונה בעלת 104 תותחים, והרביעית שנשאה שם זה בצי המלכותי הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ פרינסס שארלוט (1825) · ראה עוד »

אה"מ פיניקס (1832)

אה"מ "פיניקס" ואה"מ "דיליג'נס" בגרינלנד, 1854 אוניית הוד-מלכותו "פיניקס" (באנגלית: HMS Phoenix) הייתה סלופ קיטור של הצי המלכותי הבריטי, בעלת גוף עץ ומונעת על ידי משוטות, שהושקה ב-1832.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ פיניקס (1832) · ראה עוד »

אה"מ קאנופוס (1897)

אה"מ קאנופוס (באנגלית: HMS Canopus) הייתה אוניית מערכה פרה-דרדנוט של הצי המלכותי הבריטי והספינה המובילה של סדרת קאנופוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ קאנופוס (1897) · ראה עוד »

אה"מ קווין אליזבת (1913)

אה"מ קווין אליזבת הייתה האונייה הראשונה בסדרת האוניות מדגם "קווין אליזבת", שכללה חמש אוניות מערכה דרדנוט שנבנו עבור הצי המלכותי בתחילת שנות ה-1910, ושימשה לעיתים קרובות כספינת דגל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ קווין אליזבת (1913) · ראה עוד »

אה"מ ריוונג' (1805)

אוניית-הוד-מלכותו "ריוונג" (באנגלית: HMS Revenge) הייתה אונית קו בריטית מדרגה שלישית בעלת 74 תותחים, שהושקה ב-13 באפריל 1805 במספנת הצי בצ'טם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ ריוונג' (1805) · ראה עוד »

אה"מ ת'נדרר (1831)

אוניית הוד מלכותו "ת'נדרר" (באנגלית: HMS Thunderer) הייתה אוניית קו דו-סיפונית מדרגה שנייה בעלת 84 תותחים של הצי המלכותי הבריטי. האונייה, דגם משופר של סדרת קנופוס/פורמידבל, הושקה ב 22 בספטמבר 1831 במספנת הצי בווליץ', ונבנתה עם צלעות מלוכסנות ויחס אורך רוחב גדול יותר על פי חישוביו של ויליאם סיימונדס, הארכיטקט הימי הראשי של הצי. ב-1840 הייתה חלק משייטת בריטית-אוסטרית-טורקית, שפעלה לסילוק מוחמד עלי שליט מצרים מסוריה וארץ ישראל, ולקחה חלק פעיל בהפגזת העיר צידון ובהפגזת העיר עכו ב-3 בנובמבר 1840. בהמשך שירתה בים התיכון ובאפריקה הדרומית. בשנת 1863 חופתה בשריון פלדה והפכה לאוניית מטרה לניסויים בפגזים נפיצים. בשנת 1869 שונה שמה ל"קומט" (HMS Comet), ובשנת 1870 ל"נטל" (HMS Nattle), בשנת 1901 נמכרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ ת'נדרר (1831) · ראה עוד »

אה"מ לורד נלסון (1906)

אה"מ לורד נלסון הייתה אחת משתי אוניות מערכה פרה-דרדנוט מסדרת לורד נלסון שהושקו ב-1906 והושלמו ב-1908.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ לורד נלסון (1906) · ראה עוד »

אה"מ בנבואו (1813)

אוניית הוד-מלכותו "בנבואו" (באנגלית: HMS Benbow) הייתה אונית קו בריטית מדרגה שלישית מסדרת ונגור (Vengeur), בעלת 74 תותחים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ בנבואו (1813) · ראה עוד »

אה"מ בלאק פרינס (1904)

אה"מ בלאק פרינס הייתה סיירת משוריינת מסדרת דיוק אוף אדינבורו שנבנתה עבור הצי המלכותי בתחילת שנות ה-1900.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ בלאק פרינס (1904) · ראה עוד »

אה"מ דיוק אוף אדינבורו

אה"מ דיוק אוף אדינבורו הייתה הספינה המובילה של סיירות משוריינות מסדרת דיוק אוף אדינבורו שנבנו עבור הצי המלכותי בתחילת שנות ה-1900.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ דיוק אוף אדינבורו · ראה עוד »

אה"מ האזרד (1894)

אה"מ "האזרד" (באנגלית: HMS Hazard) הייתה ספינת תותחים נושאת טורפדות מדגם "דרייאד" של הצי המלכותי הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ האזרד (1894) · ראה עוד »

אה"מ ווטרלו (1818)

אוניית הוד-מלכותו "ווטרלו" (באנגלית: HMS Waterloo), לימים אה"מ "בלרופון", הייתה אוניית קו מדרגה שלישית של הצי המלכותי הבריטי, שהושקה ב-16 באוקטובר 1818.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואה"מ ווטרלו (1818) · ראה עוד »

אהמט מוחתאר פאשא

אהמט מוחתאר פאשא (בטורקית: Ahmet Muhtar Paşa; 1 בנובמבר 1839, בורסה, האימפריה העות'מאנית – 21 בינואר 1919, איסטנבול) היה גנרל, מפקד הכוחות העות'מאניים באזור הקווקז בעת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), ומדינאי אשר לתקופה קצרה בשנת 1912 כיהן כווזיר הגדול, מורה ומחנך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהמט מוחתאר פאשא · ראה עוד »

אהמט הראשון

אהמט הראשון (טורקית I. Ahmet; טורקית עות'מאנית احمد اول, 18 באפריל 1590 – 22 בנובמבר 1617) היה הסולטאן הארבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-1603 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהמט הראשון · ראה עוד »

אהמט השני

אהמט השני (בטורקית II. Ahmet; בטורקית עות'מאנית احمد ثانى, 25 בפברואר 1643 – 6 בפברואר 1695) היה הסולטאן העשרים-ואחד של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 ביוני 1691 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהמט השני · ראה עוד »

אהמט השלישי

אהמט השלישי (טורקית III. Ahmet; טורקית עות'מאנית احمد ثالث, 30 בדצמבר 1673 – 1 ביולי 1736) היה הסולטאן העשרים-ושלושה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-22 באוגוסט 1703 עד 1 באוקטובר 1730.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהמט השלישי · ראה עוד »

אהרן מני

עו"ד אהרן מני אהרן סלימאן אליהו מני (1877 - 17 ביולי 1961) היה משפטן, מתרגם, חוקר ואיש ציבור יהודי יליד חברון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהרן מני · ראה עוד »

אהרן מויאל

קברו בהר הזיתים ר' אהרן מויאל (1813 – יולי 1899) היה סוחר יהודי-מרוקאי עשיר מרבאט שעלה לארץ ישראל והיה לאחד ממנהיגי היישוב היהודי ביפו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהרן מויאל · ראה עוד »

אהרן אברהם קבק

שלט מעלות קבק בשכונת בית הכרם בירושלים אהרן אברהם קַבָּק (א. א. קבק; גם קאבאק; כ"ט בכסלו ה'תרמ"ד, 28 בדצמבר 1881, סמורגון – ב' בכסלו התש"ה, 18 בנובמבר 1944) היה סופר עברי ארץ-ישראלי יליד רוסיה הלבנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהרן אברהם קבק · ראה עוד »

אהרן אהרנסון

אהרן אהרנסון (בלועזית: Aaron Aaronsohn, 21 במאי 1876 – 15 במאי 1919) היה בוטנאי, אגרונום וגאולוג, ראשון לאנשי המדע היהודים בארץ ישראל וראש מחתרת הריגול ניל"י.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהרן אהרנסון · ראה עוד »

אהרן איתין

אהרן אִיתִין (ראש השנה ה'תרכ"ה, 1864, בריאנסק, האימפריה הרוסית – י' בסיוון ה'תר"ץ, יוני 1930, תל אביב) היה ממייסדי אחוזת בית ובעל בית דפוס ביפו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהרן איתין · ראה עוד »

אהרן קריספין

שער ספר בית אהרן קריספין חתימת ידו של הרב אהרן קריספין (איזמיר תרי"ב) הרב אהרן קריספין היה רב ופוסק באזמיר במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהרן קריספין · ראה עוד »

אהרן לפפה

הרב אהרן בן יצחק לַפַּפָּה (ה'שס"ד, 1604 - כ"ו באייר ה'תכ"ז 1667), היה מרבני טורקיה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהרן לפפה · ראה עוד »

אהרן ליש

אהרון ליש (25 במאי 1933 – 16 באפריל 2022) היה פרופסור במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהרן ליש · ראה עוד »

אהרון סחרוב

אהרון סחרוב (20 באוגוסט 1916 – 18 בנובמבר 2004) היה איש עסקים ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהרון סחרוב · ראה עוד »

אהרון שידלובסקי

יוסף שידלובסקי בצעירותו מימין אהרון ומשמאל יוסף אחיו התעשיין על הדשא בקבוצת כנרת אהרון שִידְלוֹבְסקי (ב' בטבת תרנ"ב, 2 בינואר 1892 – כ"ה בכסלו תש"ם, 15 בדצמבר 1979) היה איש העלייה השנייה וממייסדי קבוצת כנרת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהרון שידלובסקי · ראה עוד »

אהוד טולידאנו

אהוד רפאל טולידאנו (נולד ב-1949) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בתולדות האימפריה העות'מאנית ובהיסטוריה חברתית-תרבותית של המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהוד טולידאנו · ראה עוד »

אהוד בן-יהודה

אהוד שלמה בן-יהודה (27 בנובמבר 1897, ב' בכסלו ה'תרנ"ח – 29 בנובמבר 1982, י"ג בכסלו ה'תשמ"ג) היה מילונאי עברי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואהוד בן-יהודה · ראה עוד »

אומברטוס ארגירוס

אומברטוס ארגירוס (ביוונית: Ουμβέρτος Αργυρός, 1882 קוואלה – 12 במאי 1963 אתונה) היה צייר יווני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואומברטוס ארגירוס · ראה עוד »

אום אל-פחם

ראש הכפר אום אל-פחם חותם בנוכחות אנשי הממשל הצבאי על שבועת אמונים למדינת ישראל, עם העברת הכפר לשלטון ישראלי (1949) המסגד המרכזי בליבה ההיסטורי של העיר. בית הספר התיכון "העתיד" (المستقبل) באום אל-פחם. אחד מחדרי התצוגה ב"הגלריה לאמנות אום אל-פחם", מרץ 2007 מראה כללי של העיר. אוּם אֶל-פַחֶם (וגם אֻם אֶל-פַחְם) (בערבית: أُمّ ٱلْفَحْم, תעתיק מדויק: אֻם אלְפַחְם, משמעות השם: "מקור הפחם" או "אם הפחם") היא עיר ערבית-מוסלמית בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואום אל-פחם · ראה עוד »

אום אל-קיוין

אום אל-קיוין (בערבית: أمّ القيوين) היא אחת משבע אמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות במפרץ הפרסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואום אל-קיוין · ראה עוד »

אום סלאל מוחמד

אום סלאל מוחמד (בערבית: أمصلال محمد) היא בירת מחוז אום סלאל שבקטר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואום סלאל מוחמד · ראה עוד »

אום רשרש

אום רשרש (בערבית: أمالرشراش; בתעתיק מדויק: אם אלרשראש) היה מתחם תחנה של משטרת המנדט ששכנה בחמש בקתות חמר בחופו הצפוני של מפרץ אילת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואום רשרש · ראה עוד »

אום ח'אלד

אום ח'אלד (בערבית: أمّ خالد) היה כפר ערבי בשרון כקילומטר מזרחית לנתניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואום ח'אלד · ראה עוד »

אונס במהלך רצח העם הארמני

Karen Jeppe אונס במהלך רצח העם הארמני בוצע על ידי האימפריה העות'מאנית שבראשה עמדה מפלגת הטורקים הצעירים ובוצע על ידי הצבא הטורקי, מיליציות ואנשי ציבור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואונס במהלך רצח העם הארמני · ראה עוד »

אוניברסיטאות בימי הביניים

שמאל שמאל שמאל האוניברסיטאות בימי הביניים היו המוסד העיקרי לרכישת השכלה מתקדמת, עוד בזמן הקמתן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוניברסיטאות בימי הביניים · ראה עוד »

אוניברסיטת מרמרה

בנין נשיאות אוניברסיטת מרמרה, אזור כיכר סולטאן מחמט מידאני, איסטנבול אוניברסיטת מרמרה (בטורקית: Marmara Üniversitesi) שוכנת באיסטנבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוניברסיטת מרמרה · ראה עוד »

אוניברסיטת סרייבו

אוניברסיטת סרייבו (בסרבו-קרואטית, בוסנית:Univerzitet u Sarajevu / Универзитет у Сарајеву) היא האונירסיטה הגדולה והוותיקה שבין אונברסיטאות בוסניה והרצגובינה ומושבה הוא בעיר סרייבו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוניברסיטת סרייבו · ראה עוד »

אוניברסיטת בלגרד

אוניברסיטת בלגרד (בסרבית: Универзитет у Београду,Univerzitet u Beogradu) היא האוניברסיטה הגדולה והוותיקה ביותר בסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוניברסיטת בלגרד · ראה עוד »

אוניות המערכה מסדרת קווין אליזבת

אוניות המערכה מסדרת קווין אליזבת (באנגלית: Queen Elizabeth-class battleship) היו סדרה של חמש סופר-דרדנוטים שנבנו עבור הצי המלכותי במהלך העשור השני של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוניות המערכה מסדרת קווין אליזבת · ראה עוד »

אוניות המערכה מסדרת לורד נלסון

אוניות המערכה מסדרת לורד נלסון הייתה מורכבת מזוג פרה-דרדנוטים שנבנו עבור הצי המלכותי בעשור הראשון של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוניות המערכה מסדרת לורד נלסון · ראה עוד »

אוניות המערכה מסדרת בלרופון

אוניות המערכה מסדרת בלרופון הייתה קבוצה של שלוש אוניות מערכה דרדנוט שנבנו עבור הצי המלכותי בעשור הראשון של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוניות המערכה מסדרת בלרופון · ראה עוד »

אוניית מערכה

אֳנִיַּת מַעֲרָכָה (או אוניית קרב, מאנגלית: Battleship) היא סוג של אוניית מלחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוניית מערכה · ראה עוד »

אוניית לוחמה אמפיבית

אוניית לוחמה אמפיבית היא סוג של אוניית מלחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוניית לוחמה אמפיבית · ראה עוד »

אוסמאן

קטגוריה:שמות פרטיים לגברים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסמאן · ראה עוד »

אוסמאן פאזוואנטולו

הספרייה של וידין, שנבנתה בתקופת אוסמאן פאזוואנטולו צריח המסגד של וידין הקרוי על שם אוסמאן פאזוואנטולו אוסמאן פאזוואנטולו (Osman Pazvantoğlu; 1758 - 27 בינואר 1807) היה איש צבא עות'מאני שמרד והקים ישות מדינית עצמאית באזור וידין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסמאן פאזוואנטולו · ראה עוד »

אוסמאן המדי ביי

230px אוסמאן המדי בשנת 1883 בעת חפירותיו בהר נמרוט אוסמאן המדי ביי (בטורקית: Osman Hamdi Bey; 30 בדצמבר 1842 – 24 בפברואר 1910) היה מדינאי, ארכאולוג, צייר ואינטלקטואל עות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסמאן המדי ביי · ראה עוד »

אוסף פירקוביץ'

אוסף פִירְקוֹביץ' (Фиркович) הוא אחד האוספים הגדולים של כתבי השומרונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסף פירקוביץ' · ראה עוד »

אוסקר שטראוס

אוסקר סולומון שטראוס (Oscar Solomon Straus; 23 בדצמבר 1850 - 3 במאי 1926), דיפלומט, סופר ופוליטיקאי אמריקני; היה היהודי הראשון שכיהן כחבר בקבינט של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסקר שטראוס · ראה עוד »

אוסטרליה במלחמת העולם הראשונה

כרזה אוסטרלית המעודדת גיוס במלחמת העולם הראשונה. באוסטרליה התקבל פרוץ מלחמת העולם הראשונה בהתלהבות רבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסטרליה במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסטריה · ראה עוד »

אוסוואלד בלקה

אוסוואלד בלקה (בגרמנית: Oswald Boelcke, נכתב קודם לכן: Bölcke, 19 במאי 1891 – 28 באוקטובר 1916), היה אלוף הפלות גרמני במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסוואלד בלקה · ראה עוד »

אוסווייטי

אוּסְוְויָיטִי (ברוסית: Усвяты) הוא יישוב עירוני ומרכז מנהלי במחוז פסקוב ברוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסווייטי · ראה עוד »

אוסייק

אוסייק (בקרואטית: Osijek) היא העיר הרביעית בגודלה בקרואטיה, והגדולה ביותר בחבל סלאבוניה, ובמחוז אוסייק-ברניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוסייק · ראה עוד »

אוצ'קיב

אוצ'קיב (באוקראינית: Очаків) היא עיר במחוז מיקולאייב, אוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוצ'קיב · ראה עוד »

אוצרות בחומה

מראה במוזיאון מכשיר טלפון חוגה כחלק מתצוגת בית מרקחת ישן, במוזיאון "אוצרות בחומה" "המוזיאון האתנוגרפי אוצרות בחומה" הוא מוזיאון הנמצא בעכו, המציג תרבות חומרית בארץ ישראל מסוף המאה ה-19 ועד שנות השבעים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוצרות בחומה · ראה עוד »

אוצרין

אוצרין (בערבית: أُوصرين) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם שבמרכז יהודה ושומרון, הממוקם כ-16 קילומטר דרום-מזרחית לשכם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוצרין · ראה עוד »

אוצלו רושו

אוצלו רושו (ברומנית: Oţelu Roşu - "הפלדה האדומה", בעבר בגרמנית: Ferdinandsberg כלומר "ההר של פרדיננד", ברומנית Ferdinand, בהונגרית: Nándorhegy) היא עיר במחוז קאראש-סוורין בחבל באנאט ברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוצלו רושו · ראה עוד »

אוקראינה של הגדה הימנית

מפת אוקראינה של הגדה הימנית אוקראינה של הגדה הימנית (באוקראינית: Правобережна Україна, ברוסית: Правобережная Украина, בפולנית: Prawobrzeżna Ukraina) הוא שם היסטורי לחלק מאוקראינה הנמצא בגדה המערבית של נהר הדנייפר ואשר כולל את האובלסט המודרניים של ווהלין, ויניצה, ז'יטומיר, קירובוהראד וקייב וכן חלקים של קייב וצ'רקאסי וטרנופול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוקראינה של הגדה הימנית · ראה עוד »

אוקרוג סוחומי

אוקרוג סוחומי (ברוסית: Сухумский округ) אחד ממחוזות האימפריה הרוסית תחת מלכות המשנה של הקווקז, שהשתרע באזור אבחזיה, בין קווי הרוחב '3042° - 44°, ובין קווי האורך 39° - 41°.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוקרוג סוחומי · ראה עוד »

אוראן

אוראן (בערבית: وهران, תעתיק מדויק: והראן; בברברית: ⵡⴻⵀ) היא עיר נמל באלג'יריה, השוכנת במפרץ אוראן, לחופי הים התיכון, במרחק 430 ק"מ מזרחית למצר גיברלטר ובמרחק 350 ק"מ דרומית מערבית לאלג'יר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוראן · ראה עוד »

אורסון הייד

אורסון הייד (Orson Hyde; 8 בינואר 1805 – 28 בנובמבר 1878).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורסון הייד · ראה עוד »

אורפה

אורפה (בטורקית: Şanlıurfa – שנלאורפה; מילולית: "אורפה רבת התהילה"; בכורדית: Riha/ڕحا - רחא; בערבית: الرها, תעתיק: אלרהא, או أورفة - אורפה; בארמית: ܐܘܪܗܝ – "אורהוי" או "אורפא"; בארמנית: Ուռհա) היא עיר בכורדיסטן הטורקית ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורפה · ראה עוד »

אורתצ'לה

ניקולוז הקדוש, שנבנתה בשנת 1815 אוֹרתָצַ'לָה (בגאורגית: ორთაჭალა) הוא רובע עתיק בטביליסי העתיקה ליד קרצניסי שבשיא פריחתו היה מלא בגנים הידועים כגני אותרצ'לה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורתצ'לה · ראה עוד »

אורטונה

קומונת אורטונה על מפת המחוז קייטי, בחבל אברוצו באיטליה אורטונָה (באיטלקית:Ortona בניב של אברוזי Urtónë) היא עיירה ורשות עירונית בחוף האדריאטי בנפת קייטי שבמחוז אברוצו באיטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורטונה · ראה עוד »

אורחיי

אוֹרחֶיי (ברומנית: Orhei; קרויה גם אוניצקאן, ברומנית: Oniţcani; בעבר נקראה אורגייב או אורהייב (גם: אורגיוב, אורהיוב, אורייב, אוריוב, אורייוו), ברוסית: Оргеев) היא עיר ורשות עירונית במולדובה, בירת נפת אורהיי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורחיי · ראה עוד »

אורבאן

אורבאן (Orban או Urban) היה מזקק ברזל ויוצק תותחים הזכור במיוחד בגלל יצירת תותח-על, ששימש בכיבוש קונסטנטינופול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורבאן · ראה עוד »

אורבנוס השמיני

שלט האצולה שלו הקרדינל ברבריני בגיל 30, ציור מאת קרוואג'ו פסלו מאת ג'ובני לורנצו ברניני, 1635-1640 האפיפיור אורבנוס השמיני (בלטינית: Urbanus VIII; 5 באפריל 1568 – 29 ביולי 1644), נולד בשם מפאו ברבריני (Maffeo Barberini), כיהן כאפיפיור מ-6 באוגוסט 1623 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורבנוס השמיני · ראה עוד »

אורה שורצולד

אורה (רוֹדְרִיג) שְוַרְצְוַלְד (נולדה ב-28 במאי 1944 בתל אביב) היא בלשנית ישראלית, מומחית בעברית ובלאדינו, פרופסור אמריטה באוניברסיטת בר-אילן, חברת האקדמיה ללשון העברית וחברה לענייני הספרדית-היהודית באקדמיה הממלכתית הספרדית (RAE).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורה שורצולד · ראה עוד »

אורהן הראשון

אורהן הראשון (טורקית Orhan Gazi; טורקית עות'מאנית اورخان بک, 1281 – מרץ 1362) היה שליט האימפריה העות'מאנית בין השנים 1326 ו־1362.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורהן הראשון · ראה עוד »

אורוץ' ברברוסה

אוֹרוּץ' רֵאִיס (בטורקית עות'מאנית: عروج ريس; 1474 בערך – 1518), הנודע בכינויו ברברוסה (Barbarossa), היה הסולטאן של אלג'יריה העות'מאנית בשנים 1516-1518.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורוץ' ברברוסה · ראה עוד »

אורורה מרדיגניאן

אַוּרוֹרָה (ארשלויס) מַרְדִיגַניאן (בארמנית: Աուրորա Մարտիկանեան; 12 בינואר 1901, צ'מישגזק, ממורט-איל עזיז, האימפריה העות'מאנית - 6 בפברואר 1994, לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית) הייתה שחקנית וסופרת ארמנית, ניצולת רצח העם הארמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורורה מרדיגניאן · ראה עוד »

אורי ברנר

אורי ברנר חמישי מימין, יחד עם מטה הפלמ"ח, מאי 1948 אורי ניסן ברנר (20 ביולי 1914, ירושלים – 24 במרץ 1993, מעוז חיים) היה סגן מפקד הפלמ"ח והיסטוריון צבאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורי ברנר · ראה עוד »

אורי יפה

אורי יפה (ה' באדר תרע"ו, 10 במרץ 1916 – י"ג באלול תשס"ג, 10 בספטמבר 2003) היה מפקד בחי"ש, מראשוני המפקדים בפלמ"ח, מקים חטיבה 9 ומפקדה הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורי יפה · ראה עוד »

אוריאל הד

אוריאל הד (הייד; Uriel Heyd; 26 ביולי 1913 – 13 במאי 1968) היה מזרחן, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, נודע במחקריו על טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוריאל הד · ראה עוד »

אוריאחובו

אוֹרִיָאחוֹבוֹ (בבולגרית: Оряхово) היא עיר נמל בצפון מערב בולגריה, הרביעית בגודלה במחוז וראצה, שוכנת לגדות הדנובה וממוקמת 128 קילומטרים צפונית מבירת בולגריה סופיה ו-73 ק"מ מבירת המחוז וראצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוריאחובו · ראה עוד »

אורינין

אורינין (באוקראינית וברוסית: Оринин; בפולנית: Orynyn; ביידיש: אָריניען) הוא כפר במחוז חמלניצקי באוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואורינין · ראה עוד »

אוריינט אקספרס

כרזת פרסומת לאוריינט אקספרס האוריינט אקספרס (Orient Express) הייתה רכבת נוסעים מהודרת, שפעלה במשך קרוב למאה שנה בין פריז לאיסטנבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוריינט אקספרס · ראה עוד »

אוריינטליזם

Women of Algiers – ציור של אז'ן דלקרואה אוריינטליזם (בעברית: מזרחתנוּת) היא הדרך שבה מתוארת תרבות המזרח בעיניים מערביות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוריינטליזם · ראה עוד »

אושא

אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ותחילת תקופת התלמוד, בין המאה ה-1 לבין המאה ה-4 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואושא · ראה עוד »

אותון, מלך יוון

נַאפְפְּלִיוֹ. פטר פון הס, 1835. אותון מלך יוון (ביוונית: Όθων, Βασιλεύς της Ελλάδος; 1 ביוני 1815 – 26 ביולי 1867) היה אציל מבית ויטלסבאך, ששימש כמלך הראשון של יוון המודרנית וכן כנסיך בוואריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואותון, מלך יוון · ראה עוד »

אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה

אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה (בהונגרית: II. Ulászló magyar király, בפולנית: Władysław II Jagiellończyk, בצ'כית: Vladislav II. Jagellonský, בסלובקית: Vladislav II. Jagelovský, בקרואטית: Vladislav II. Jagelović), היה מלך בוהמיה בין השנים 1471–1516, ומלך הונגריה בין השנים 1490–1516. נמנה, דרך אביו, עם בני השושלת היגלונית, ממוצא ליטאי-פולני. מצד אמו היה ממוצא אוסטרי-גרמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה · ראה עוד »

אולגה חנקין

אולגה (עלקא חיינה) חנקין לבית (י"ז בטבת תרי"ב, 9 בינואר 1852, בלארוס – ט"ו בניסן תש"ב, 2 באפריל 1942, עמק יזרעאל), אשת העלייה הראשונה, מיילדת ידועה בראשית ההתיישבות הציונית בתקופת היישוב העברי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואולגה חנקין · ראה עוד »

אולימפיאדת אתונה (1896)

אולימפיאדת אתונה (1896) היא האולימפיאדה הראשונה בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואולימפיאדת אתונה (1896) · ראה עוד »

אוטאץ'

אוטאץ' (ברומנית: Otaci; לשעבר אטאקי, ברוסית: Атаки או Отачь, במולדובנית Ataki, ביידיש נכתב אטיק ונהגה אוֹטק) היא עיר על הגדה הדרומית-מערבית של נהר הדניסטר, המהווה את הגבול הצפון-מזרחי של מולדובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוטאץ' · ראה עוד »

אוטו לימן פון זאנדרס

אוטו לימן פון זאנדרס (בגרמנית: Otto Liman von Sanders; 17 בפברואר 1855 – 22 באוגוסט 1929), היה גנרל ומצביא גרמני בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שבין היתר היה היועץ הגרמני לאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוטו לימן פון זאנדרס · ראה עוד »

אוטיס אלן גלייזברוק

אוטיס אלן גלייזברוק אוטיס אלן גלייזברוק (באנגלית: Otis Allan Glazebrook; 13 באוקטובר 1839 - 26 באפריל 1931) היה מיסיונר ודיפלומט אמריקאי אשר שירת בתור הקונסול האמריקאי בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוטיס אלן גלייזברוק · ראה עוד »

אוזו

בקבוק אוזו אוּזוֹ (ביוונית: Ούζο) הוא משקה חריף מזוקק בטעם אניס, שמקורו ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוזו · ראה עוד »

אוזון חסן

אימפריית אק קויונלו תחת מנהיגותו של אוזון חסן, בשנת 1478 אוזון חסן, הידוע גם כחסן בק ביאנדיר או בשמו המלא מועין אל-ח'ילאפה וא-סלטאנה נוסראת א-דין אבו נאצר אוזון חסן ביי (בטורקמנית: Uzun Hasan; באזרית: Uzun Həsən, כלומר "חסן הגבוה"; בפרסית: اوزون حسن. 1423 אמידה, אז דיארבקיר – 6 בינואר 1478תבריז) היה ח'אן, שאה וסולטאן מהפדרציה של השבטים הטורקמנים אוגוזים אק קויונלו ("בעלי הכבשה הלבנה").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוזון חסן · ראה עוד »

אוחריד

אוחריד (במקדונית: Охрид, להאזנה) היא עיר הנמצאת על הגדה המזרחית של אגם אוחריד ברפובליקת מקדוניה הצפונית ומתגוררים בה כ-55,700 תושבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוחריד · ראה עוד »

אוחריד (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוחריד (פירושונים) · ראה עוד »

אוג'דה

אוג'דה (בערבית: وجدة, בברברית: ⵡⴻⵊⴷⴰ, בצרפתית: Oujda) היא עיר בצפון-מזרח מרוקו, ששוכנת צמוד לגבול עם אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוג'דה · ראה עוד »

אוגוסט הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג

אוגוסט הזקן, דוכס בראונשווייג-לינבורג (18 בנובמבר 1568 - 1 באוקטובר 1636) היה הבישוף הלותרני של רצבורג בין השנים 1610–1636 ונסיך לינבורג בין השנים 1633–1636.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוגוסט הראשון, דוכס בראונשווייג-לינבורג · ראה עוד »

אוגולין

אוגולין (בקרואטית: Ogulin) היא עיירה ורשות מקומית בקרואטיה השוכנת במחוז קרלובץ, 84 קילומטרים מהבירה זאגרב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוגולין · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואודסה · ראה עוד »

אוואלישווילי

הנסיכה מרים אוואלישווילי, אשתו של גארסוואן צ'בצ'בדזה אוואלישווילי (בגאורגית: ავალიშვილი) הייתה משפחת אצולה גאורגית, שהייתה ענף של בית ציציאשווילי מהמאה השש עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוואלישווילי · ראה עוד »

אוולין בארינג, הרוזן הראשון מקרומר

אוולין בארינג, הרוזן הראשון מקרומר (באנגלית: Evelyn Baring; 26 בפברואר 1841 - 29 בינואר 1917) היה קצין ולאחר מכן דיפלומט בריטי אשר בין היתר שימש קונסול כללי במצרים ולמעשה ניהל אותה מטעם האימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוולין בארינג, הרוזן הראשון מקרומר · ראה עוד »

אווליה צ'לבי

"ספר המסעות" מאת אווליה צ'לבי אווליה צ'לבי (טורקית עות'מאנית: اوليا چلبي, טורקית מודרנית: Evliya Çelebi; 25 במרץ 1611–1682), הידוע גם בשם דרויש מהמד זילי הוא הנוסע העות'מאני המפורסם ביותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואווליה צ'לבי · ראה עוד »

אווה פרנק

רחל פרנק (כתיב לטיני: Ewa Frank, נודעה גם כאווה רומנובה; 1754 – 7 בספטמבר 1816) הייתה מנהיגת כת הפרנקיסטים, בתוכה נתפשה כקדושה וכהתגלמות השכינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואווה פרנק · ראה עוד »

אוכלוסיית היהודים בעולם לאורך ההיסטוריה

ריכוזי האוכלוסייה היהודיים השתנו מאוד עם הזמן, בשל זרמי פליטים יהודים בלתי פוסקים שנוצרו כתוצאה מגירושים, רדיפות והרג יהודים במקומות שונים בזמנים שונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואוכלוסיית היהודים בעולם לאורך ההיסטוריה · ראה עוד »

אויגן, דוכס וירטמברג (1788–1857)

אויגן, דוכס וירטמברג (בגרמנית: Eugen Herzog von Württemberg; 8 בינואר 1788 - 16 בספטמבר 1857), היה נסיך גרמני מבית וירטמברג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואויגן, דוכס וירטמברג (1788–1857) · ראה עוד »

אי הנחשים

אי הנחשים (באוקראינית: Острів Зміїний, ברומנית: Insula Şerpilor) הוא אי אוקראיני בים השחור בסמוך לגבול עם רומניה, במרחק של 45 קילומטרים מהדלתה של הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואי הנחשים · ראה עוד »

אימאתין

אִמַּאתֵ֫ין (בערבית: إماتين) הוא כפר פלסטיני בשומרון, דרומית לקדומים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימאתין · ראה עוד »

אימפריאליזם

ממלכת איטליה מנדרין) מנסה לעצור אותם, אך הוא חסר אונים. אימפריאליזם היא שיטה מדינית הדוגלת בהרחבת שטח השלטון של המדינה, במטרה להגדיל את כוחה הפוליטי ואת עושרה על ידי השתלטות על ארצות אחרות וניצול משאביהן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריאליזם · ראה עוד »

אימפריאליזם מודרני

האימפריאליזם המודרני מתאר את התפשטות שליטת האימפריות האירופיות בין השנים 1830 ל-1914, בעיקר לעבר יבשת אפריקה ודרום-מזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריאליזם מודרני · ראה עוד »

אימפריאליזם מודרני באפריקה

אף על פי שסוחרים זרים הגיעו לחופי אפריקה כבר במאה ה-15 הרי שעד סוף המאה ה-18 הייתה ההתיישבות האירופית לאורך החופים בלבד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריאליזם מודרני באפריקה · ראה עוד »

אימפריה

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה בעלת השטח הרציף הגדול ביותר. אימפריה (מהמילה הלטינית imperium – סמכות עליונה) או קיסרות היא ריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריה · ראה עוד »

אימפריה העות'מאנית

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

אימפריה העות'מנית

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריה העות'מנית · ראה עוד »

אימפריה העותומנית

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריה העותומנית · ראה עוד »

אימפריות

רשימת אימפריות ומעצמות על מחולקת לתקופות היסטוריות ואזורים גאוגרפיים שונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריות · ראה עוד »

אימפריית קאנם בורנו

דגלה של בורנו מפה של אימפריית קאנם אימפריית קאנם-בורנו נוסדה ככל הנראה סביב אמצע המאה ה-13 ושלטונה נמשך עד לסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריית קאנם בורנו · ראה עוד »

אימפריית קושאן

אימפריית קוּשָאן (Kushan) הייתה ממלכה שהתקיימה במרכז אסיה בין המאה ה-1 למאה ה-3.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימפריית קושאן · ראה עוד »

אימרתי

אימֶרֶתי (בגאורגית: იმერეთი) – מחוז במערב גאורגיה, שנמצא בחבל ארץ הקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימרתי · ראה עוד »

אימרחווי

גשר על נהר האימרחווי בין צ'אדילי וצקארוס-תאבי קבוצת אימרחווים. יומן המסע של ניקולאס מאר, 1911 אִימֵרחֶווִי (בגאורגית: იმერხევი, בטורקית: İmerhev) הוא עמק בצפון שוושתי שבנפת ארטווין שבטורקיה, המשתרע לאורך הגבול עם גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימרחווי · ראה עוד »

אימרה טקלי

אימרה טקלי הרוזן אימרה טקלי מקשמארק (בהונגרית: Gróf késmárki Thököly Imre; קשמארק, 25 בספטמבר 1657 – איזמיט, 13 בספטמבר 1705) היה אציל הונגרי, המפקד העליון של אנשי קורוץ, הוא היה הנסיך של "הונגריה העליונה" בין 1682 לבין 1685 והנסיך של נסיכות טרנסילבניה (1570–1711) משנת 1690.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואימרה טקלי · ראה עוד »

אינגילואים

אינגילואים או הרתים (בגאורגית: ინგილოები/ჰერები) הם קבוצה אתנית של הגאורגים המתגוררים בסאינגילו - צפון מערב אזרבייג'ן והם דוברי דיאלקט אינגילואי של הגאורגית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואינגילואים · ראה עוד »

אינוקנטיוס האחד עשר

אינוקנטיוס האחד עשר (בלטינית: Innocentius XI, נולד כבנדטו אודסקלצ'י; 16 במאי 1611 – 12 באוגוסט 1689) היה האפיפיור משנת 1676 ועד מותו בשנת 1689.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואינוקנטיוס האחד עשר · ראה עוד »

אינוקנטיוס השמיני

אינוקנטיוס השמיני (בלטינית: Innocentius VIII; 1432 – 25 ביולי 1492), אפיפיור מ-29 באוגוסט 1484 עד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואינוקנטיוס השמיני · ראה עוד »

אינוקנטיוס השלושה עשר

אינוקנטיוס השלושה עשר (בלטינית: Innocentius XIII; 13 במאי 1655 – 7 במרץ 1724, נולד בשם מיכלאנג'לו דה קונטי) היה אפיפיור מ-8 במאי 1721 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואינוקנטיוס השלושה עשר · ראה עוד »

איסמעיל קאדרה

איסמעיל קָאדָרֶה (באלבנית: Ismail Kadare; נולד ב-28 בינואר 1936) הוא סופר ומשורר אלבני, הזוכה הראשון בפרס מאן בוקר הבינלאומי ב-2005.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיסמעיל קאדרה · ראה עוד »

איסמט אינני

מוסטפא איסמט אינני (בטורקית: Mustafa İsmet İnönü; 24 בספטמבר 1884 – 25 בדצמבר 1973) היה איש צבא ומדינאי טורקי, הראשון שכיהן כראש המטות המשולבים של טורקיה וכראש ממשלתה, וכן כנשיאה השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיסמט אינני · ראה עוד »

איספריך (עיר)

אִיסְפֶּרִיך (בבולגרית: Исперих) היא עיר בצפון מזרח בולגריה, השנייה בגודלה במחוז ראזגרד ושוכנת כ-307 ק"מ מהבירה סופיה ו-40 ק"מ מבירת המחוז ראזגרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיספריך (עיר) · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיסטנבול · ראה עוד »

איסדוד

איסְדוּד (בערבית: إسدود) הייתה עיירה ערבית במישור החוף הדרומי שהתהוותה במאה ה־7 בסמוך לתל אשדוד, עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיסדוד · ראה עוד »

איסכנדרון

איסכנדרון (בטורקית: İskenderun; בערבית: الإسكندرونة, תעתיק מדויק: אלאסכנדרונה; ביוונית: Αλεξανδρέττα - אלכסנדרטה, מילולית: "אלכסנדריה הקטנה") היא עיר בדרום טורקיה והעיר השנייה בגודלה בנפת האטיי במחוז הים התיכון שלאורך חופי הים התיכון ומפרץ איסכנדרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיסכנדרון · ראה עוד »

איפסילנטי

קטגוריה:שמות משפחה יווניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיפסילנטי · ראה עוד »

איפריקיה

הרומית ממלכת אפריקה הנורמנית (1135–1160) מסומנת בקווקוו אדום אִפרִיקִיָה (בערבית: إفريقية; בבֶּרבֶּרית: ⵉⴼⵔⵉⵇⵢⴰ; באנגלית: Ifriqiya) הייתה בימי הביניים ישות גאוגרפית והיסטורית, שכללה את חלקהּ הצפוני-מזרחי של אלג'יריה, את תוניסיה ואת טריפוליטניה (מערב לוב).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיפריקיה · ראה עוד »

איפשירי מוסטפא פאשה

איפשירי או איפשיר (איבשיר) מוסטפא פאשה (בטורקית: İpşiri Mustafa Paşa, ידוע גם כ-"Sadrazam Damat İbşir Mustafa Paşa"; 1607 - 11 במאי 1655 איסטנבול) היה איש צבא עות'מאני, ממוצא אבחזי, וזיר גדול (סאדר-אזאם) של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1654–1655, בימי הסולטאן מהמט הרביעי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיפשירי מוסטפא פאשה · ראה עוד »

איראן הגדולה

מפה המתארת את שטחי איראן הגדולה איראן הגדולה (גם: איראן רבתי או פרס הגדולה, בפרסית: ایران بزرگ) הוא מונח המתייחס לאזורים בקווקז, מערב אסיה, מרכז אסיה, וחלקים של דרום אסיה, אשר בהם ישנה השפעה תרבותית איראנית משמעותית, או שיש להם היסטוריה ארוכה של שליטה איראנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיראן הגדולה · ראה עוד »

אירקליה

אירקליה (ביוונית: Ηράκλεια) הוא כפר בפתיוטיס, יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואירקליה · ראה עוד »

אירלנד במלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה אירלנד חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, אשר נכנסה למלחמה באוגוסט 1914 כחלק ממדינות ההסכמה לצידן של צרפת והאימפריה הרוסית כנגד מעצמות המרכז אשר כללו את האימפריות הגרמנית, האוסטרו-הונגרית, העות'מאנית וממלכת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואירלנד במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואירופה · ראה עוד »

אישטוון סצ'ני

אישטוון סצ'ני, דיוקן ייסוד האקדמיה ההונגרית למדעים על ידי התרומה של סצ'ני, תבליט על קיר בניין האקדמיה הרוזן אִישְטְװָן סֵצֶ'נִי (בהונגרית: Gróf Széchenyi István; 21 בספטמבר 1791 – 8 באפריל 1860), מגדולי המדינאים ההונגרים, תומך ויוזם המודרניזם והליברליזם בתנועה הלאומית ההונגרית והוגה איחוד הערים בודה ופשט לבירת הונגריה, בודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואישטוון סצ'ני · ראה עוד »

אישטוואן טמרקן

אישטוואן טֶמֶרְקֵן (בהונגרית: Tömörkény István, שמו בלידה אישטוואן שטיינגאסנר - Steingassner István, 21 בדצמבר 1866 צגלד – 24 באפריל 1917 סגד) היה סופר, עיתונאי, אתנוגרף וארכאולוג הונגרי ממוצא גרמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואישטוואן טמרקן · ראה עוד »

אישטוואן בוצ'קאי

אישטוואן בוצ'קאי קישמאריאי (בהונגרית: Bocskai István, בגרמנית: Stefan Bocskay, 1 בינואר 1557 קלוז' (קולוז'וואר) - 29 בדצמבר 1606 קושיצה (קאשה)) היה שליט טרנסילבניה בשנים 1605–1606.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואישטוואן בוצ'קאי · ראה עוד »

איתן בלקינד

איתן בלקינד (21 בספטמבר 1896, ראשון לציון – 25 במאי 1979, ראשון לציון) היה מחברי מחתרת ניל"י, פעיל ציבור בראשון לציון, חבר מחתרת אצ"ל ופעיל בתנועת החרות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיתן בלקינד · ראה עוד »

איתמר בן-אב"י

איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (27 ביולי 1885 – 8 באפריל 1943) היה עיתונאי עברי, פעיל ציוני ונמנה עם מייסדי נתניה ואבן יהודה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיתמר בן-אב"י · ראה עוד »

איתקה

אִיתָקֶה (או אִיתָקָה,, ביוונית: Ιθάκη), הוא אי יווני בים היוֹני, סמוך לחוף יוון, המהווה, יחד עם מספר איים קטנים לא מאוכלסים, יחידה אזורית נפרדת במחוז האיים היוניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיתקה · ראה עוד »

איל טיימפו

איל טיימפו (בלאדינו: El Tiempo; בתרגום לעברית: "הזמן") היה עיתון יהודי בלאדינו, שיצא לאור באיסטנבול שבטורקיה בין השנים 1872–1930.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיל טיימפו · ראה עוד »

אילת (עיר מקראית)

אילת (ביוונית: Ελά,Ἀηλά,Αἴλανα,Αἰλανίτης,Αἰλανή,Ἐλάνα,Αἴλανον,Αἰλάς,Αἰλάθ,Αἰλών,Ἡλάθ,Αϊλά; בלטינית: Aila) הייתה עיר מקראית אשר הוזכרה פעמים רבות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואילת (עיר מקראית) · ראה עוד »

אילוק

אִילוֹק (בקרואטית: Ilok) היא עיירה במזרח קרואטיה, השוכנת בשטחי מחוז ווקובאר-סריים אשר בחבל סלאבוניה, וסמוכה לגבול עם סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואילוק · ראה עוד »

איליא אבו מאדי

אִילִיַא אַבּוּ מַאדִי (בערבית: إيليا أبو ماضي, תעתיק מדויק: איליא אבו מאצ'י; באנגלית: Elia Abu Madi וגם Elia D. Madey; 15 במאי 1890–23 בנובמבר 1957) היה משורר ועיתונאי אמריקאי יליד לבנון שהשתייך לתנועת אל-מהג'ר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיליא אבו מאדי · ראה עוד »

איליא פטרוס

אִילְיָא פֶּטְרוּס מבָּאַז (בסורית: ܐܝܠܝܐ ܦܹܛܪܘܼܣ, בפרסית: پطروس ایلیا, בצרפתית: Petros Elia; אפריל 1880 – 2 בפברואר 1932), ידוע גם בתור אע'א פֶּטְרוּס, היה מפקד צבאי אשורי במהלך מלחמת העולם הראשונה, ממפקדי המגויסים האשורים ומראשי ההנהגה של המחתרת האשורית במהלך רצח העם האשורי, המערכה בפרס במלחמת העולם הראשונה והמערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיליא פטרוס · ראה עוד »

איליריה

אזור ההתיישבות המשוער של האילירים בימי קדם איליריה (ביוונית: Ἰλλυρία, או איליריס Ἰλλυρίς; לטינית Illyria וגם Illyricum כשמה של פרובינקיה רומית; אלבנית: Iliria - שמקורו לפי המסורת האלבנית מהמילים האלבניות i lirë "חופשי") היא חבל ארץ קדום במערב הבלקן ולאורך חופיו המזרחיים של הים האדריאטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיליריה · ראה עוד »

איליה צאנוב

איליה חאג'יטומאקב צאנוב (בבולגרית: Илия Хаджитомакев Цанов; 27 ביולי 1835, וידין, האימפריה העות'מאנית – 27 במרץ 1901, סופיה, נסיכות בולגריה) היה משפטן, דיפלומט, ופוליטיקאי בולגרי, אשר בין השנים 1894–1896 כיהן כשר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיליה צאנוב · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיטליה · ראה עוד »

איזמאיל

איזמאיל (באוקראינית: Ізмаїл, ברוסית: Измаил, ברומנית: Ismail, בטורקית: Ismailiye או Hacidar, בפולנית: Izmaił) היא עיר עתיקה השוכנת לגדת נהר הדנובה, בדרום אוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיזמאיל · ראה עוד »

איזמיר

איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיזמיר · ראה עוד »

איזמיט

איזמיט (בטורקית: İzmit או Kocaeli - קוג'אלי) היא בירת הנפה המטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") קוג'אלי במחוז מרמרה בצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיזמיט · ראה עוד »

איזידור שליט

איזידור שליט, ישראל ד"ר איזידור (יצחק) שליט (בגרמנית: Isidor Schalit; ט"ז בסיוון ה'תרל"א, 5 ביוני 1871, וינה – י"ב בשבט ה'תשי"ד, 16 בינואר 1954, תל אביב) היה רופא שיניים, איש עיתונות ומראשי התנועה הציונית באוסטריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיזידור שליט · ראה עוד »

איחטימן

אִיחְטִימָן (בבולגרית: Ихтиман) היא עיר במערב בולגריה, בשטח מחוז סופיה, השוכנת 48 קילומטרים מהבירה סופיה ו-95 קילומטרים מפלובדיב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיחטימן · ראה עוד »

איחוד תימן

צפון תימן (בכתום) ודרום תימן (בכחול) לפני 1990 איחוד תימן (בערבית: الوحدة اليمنية; תעתיק מדויק: אלוחדת אלימניה) התרחש ב-22 במאי 1990, כאשר הפכו צפון תימן ודרום תימן למדינה אחת - הרפובליקה התימנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיחוד תימן · ראה עוד »

איחוד גרמניה

פרידריך השלישי, עומד לימין אביו וילהלם. ציור של אנטון פון ורנר. איחוד גרמניה היה תהליך שבו אוחדו המדינות הגרמאניות השונות למדינה אחת, בשנת 1871, בעיצובו והנהגתו של המדינאי אוטו פון ביסמרק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיחוד גרמניה · ראה עוד »

איחוד הנסיכויות הרומניות

יחידות מנהליות של  ב-1864, חמש שנים לאחר איחוד וואלכיה ומולדובה ב-1859. איחוד הנסיכויות הרומניות (ברומנית: Unirea Principatelor Române), המכונה גם "האיחוד הקטן" (ברומנית: Mica Unire), היה תהליך פוליטי שקרה באמצע המאה ה-19 על ידי מיזוגן של נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה (צארה רומנאסקה) לכדי ישות מדינית אחת, שנקראה הנסיכויות הרומניות המאוחדות, תהליך שהיווה נדבך חשוב בהנחת היסודות לייסודה של המדינה הרומנית המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיחוד הנסיכויות הרומניות · ראה עוד »

איברהים אל-יאזג'י

איברהים אל-יאזיג'י (בערבית: ابراهيماليازجي, תעתיק מדויק: אבראהים אליאזגי 1847–1906) היה פילולוג, משורר שעסק בקליגרפיה, לאומן ערבי לבנוני יווני קתולי שחי באימפריה העות'מאנית והיה בנו של נאצף אל-יאזג'י.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיברהים אל-יאזג'י · ראה עוד »

איברהים ביי (ממלוכי)

Roda Island, ליד קהיר איברהים ביי (נולד כאברם שינג'יקאשווילי; 1735 – 1816/1817) היה מנהיג ממלוכי ושליט של מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיברהים ביי (ממלוכי) · ראה עוד »

איבריה הבגרטידית

איבריה הבגרטידית או ממלכת אִיבֶּרִיָה (כַּרתְווֵלתָה סַאמֵפּוֹ) הייתה מונרכיה אירואסיאתית בקווקז בימי הביניים תחת שליטתם של מלכים משושלת בגרטיוני, אשר צמחה בשנת 888 לספירה וירשה את נסיכות איבריה, באזור ההיסטורי של מחוז טאו-קלארג'תי ואיבריה עילית (או כארתלי עילית) בצפון-מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיבריה הבגרטידית · ראה עוד »

איגנטיוס מלויולה

איגנטיוס עם שריון אבירים איגנטיוס (מקובל גם: איגנציוס) מלויולה (בסקית: Ignazio Loiolakoa ספרדית: Ignacio de Loyola) (23 באוקטובר 1491 - 31 ביולי 1556) היה אציל, לוחם, תאולוג, מייסד מסדר הישועים ומנהיגו הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיגנטיוס מלויולה · ראה עוד »

אידיל

אידיל היא עיר מחוז במחוז צירנק בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואידיל · ראה עוד »

איה סופיה

איה סופיה כיום האיה סופיה, בחותם של נזירים מהמאה ה-13 שרטוט של חתך המבנה אַיָה סוֹפִיָה (מיוונית: Αγία Σοφία, "החוכמה הקדושה"; בטורקית: Ayasofya; בלטינית: Sancta Sophia) הוא מבנה היסטורי חשוב באיסטנבול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיה סופיה · ראה עוד »

איון דרגומיס

איון דרגומיס (ביוונית: Ίων Δραγούμης; 14 בספטמבר 1878, אתונה - 31 ביולי 1920, אתונה) היה דיפלומט וסופר יווני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיון דרגומיס · ראה עוד »

איוס

איוס (ביוונית: Ίος, נקרא בעגה המקומית Νιός, ניוס) הוא אי יווני בקבוצת האיים הקיקלאדיים בים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוס · ראה עוד »

איוב ת'אבת

איוב ת'אבת (בערבית: ايوب ثابت; 1884 - פברואר 1947) היה פוליטיקאי לבנוני פרוטסטנטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוב ת'אבת · ראה עוד »

איוו אנדריץ'

איוואן "איוו" אנדריץ' או איבו אנדריץ' (בסרבית בכתב קירילי: Иво Андрић; בסרבו-קרואטית: Ivan Ivo Andrić, 10 באוקטובר 1892, טראווניק בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 13 במרץ 1975, בלגרד, יוגוסלביה) היה סופר ומשורר יוגוסלבי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1961.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוו אנדריץ' · ראה עוד »

איוואן מזפה

איוואן מזפה (באוקראינית: Іван Степанович Мазепа; 20 במרץ 1639 - 22 בספטמבר 1709) הטמאן אוקראינה, היה בין תומכיו של פיוטר הגדול, אך בשנת 1708 עבר לתמוך ביריבו במלחמת הצפון הגדולה קרל השנים עשר, מלך שוודיה ונאלץ להימלט לאימפריה העות'מאנית לאחר קרב פולטבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן מזפה · ראה עוד »

איוואן אנדרוניקשווילי

הנסיך איוואן אנדרוֹניקַשווילי (בגאורגית: ივანე ანდრონიკაშვილი, ברוסית: Иван Малхазович Андронников) (1798 1868) הידוע גם כ"קניאז" איוואן מלחזוביץ' אנדרוניקוב, היה אציל גאורגי וגנרל בשירות האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן אנדרוניקשווילי · ראה עוד »

איוואן אלכסנדר, קיסר בולגריה

איוואן אלכסנדר או יואן אלכסנדר (בבולגרית: Иван Александър; ברומנית: Ioan Alexander), (1301 - 17 בפברואר 1371) היה קיסר (צאר) האימפריה הבולגרית השנייה בין השנים 1331 ל-1371.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן אלכסנדר, קיסר בולגריה · ראה עוד »

איוואן סרצימיר, קיסר בולגריה

איוואן סְרַצִימִיר (בבולגרית Иван Срацимир; 1324–1397) היה צאר וידין (כיום - מחוז וידין, מחוז מונטנה ושטחים נוספים) שבאימפריה הבולגרית השנייה בין השנים 1356-1397.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן סרצימיר, קיסר בולגריה · ראה עוד »

איוואן פסקביץ'

איוואן פסקביץ' (ברוסית: Иван Фёдорович Паскевич; 19 במאי 1782 פולטבה - 1 בפברואר 1856 ורשה) היה רוזן ירוואן, נסיך ורשה, גנרל-פלדמרשל רוסי ממוצא אוקראיני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן פסקביץ' · ראה עוד »

איוואן רומנובסקי

איוואן פבלוביץ' רומנובסקי (ברוסית: Иван Павлович Романовский; 28 באפריל 1877 – 17 באפריל 1920) היה לוטננט גנרל רוסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן רומנובסקי · ראה עוד »

איוואן רוסב

איוואן אטאנסוב רוסב (בבולגרית: Иван Атанасов Русев; 22 בנובמבר 1872, שומן, האימפריה העות'מאנית – 1 בפברואר 1945, סופיה, ממלכת בולגריה) היה גנרל ופוליטיקאי בולגרי שפיקד על אוגדת הרגלים השנייה, "תראקיה", במהלך קרב דוברו פולה ובהמשך נבחר לפרלמנט הבולגרי וכיהן כשר הפנים של הממלכה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן רוסב · ראה עוד »

איוואן שאריץ'

הארכיבישוף ד"ר איוואן שָארִיץ' (בקרואטית: Ivan Šarić; 27 בספטמבר 1871, טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 16 ביולי 1960, מדריד, המדינה הספרדית) היה איש דת קתולי-קרואטי אשר כיהן כארכיבישוף המטרופוליטני של הארכידיוקסיה במזרח בוסניה במהלך מלחמת העולם השנייה, שמרכזה בסרייבו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן שאריץ' · ראה עוד »

איוואן שישמן, קיסר בולגריה

איוואן שישמן (בבולגרית Иван Шишман; 1350 – 3 ביוני 1395) היה קיסר האימפריה הבולגרית השנייה בין השנים 1371 ל-1395, בן לאם יהודיה שהתנצרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן שישמן, קיסר בולגריה · ראה עוד »

איוואן לוקוב

איוואן לוּקוֹב (בבולגרית: Иван Луков; 22 באוגוסט 1871, גברובו, האימפריה העות'מאנית – 17 באפריל 1926, סופיה, ממלכת בולגריה), היה גנרל בולגרי, מפקד הארמייה השנייה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, אשר הגיש בשם הצבא הבולגרי את בקשת שביתת הנשק ממפקדי כוחות מדינות ההסכמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן לוקוב · ראה עוד »

איוואן בונצ'ב

איוואן בונצ'ב בונצ'ב (בבולגרית: Иван Бончев Бончев; 20 ביוני 1866, טרגובישטה, האימפריה העות'מאנית –1958, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה גנרל-מיור בולגרי, מפקד אוגדת הרגלים ה-5 "דנובה" במהלך מלחמת העולם הראשונה, אשר לחמה בחזית המקדונית ובמסגרתה נחלה תבוסה בקרב סקרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן בונצ'ב · ראה עוד »

איוואן גשוב

איוואן אֶבְסְטְרָטִיֶיב גֶשוֹב (בבולגרית: Иван Евстратиев Гешов; 20 בפברואר 1849, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 11 במרץ 1924, סופיה, ממלכת בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן במספר כהונות כשר, כיושב ראש האספה הלאומית של בולגריה וכן כראש ממשלת ממלכת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן גשוב · ראה עוד »

איוואן גודוביץ'

איוואן גודוביץ' איוואן גודוביץ' (ברוסית: Иван Васильевич Гудович) (1741 – 1820) - מפקד רוסי, גנרל-פלדמרשל, בלט במלחמות של רוסיה עם האימפריה העות'מאנית ואיראן שהתרחשו בין 1804 לבין 1812.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן גודוביץ' · ראה עוד »

איוואן הרביעי

257x257 פיקסלים אִיוואן הרביעי (25 באוגוסט 1530 – 28 במרץ 1584) נודע גם כ"אִיוַואן האיום" (Ива́н Гро́зный, איוואן גרוֹזְנִי).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן הרביעי · ראה עוד »

איוואן ואזוב

קברו של איוואן ואזוב בסופיה אִיוָואן מִינְצ'וֹב וָאזוֹב (בבולגרית: Иван Минчов Вазов; 9 ביולי 1850, סופוט, האימפריה העות'מאנית - 22 בספטמבר 1921, סופיה, ממלכת בולגריה) היה משורר, סופר, מחזאי, מהפכן, פטריוט ופוליטיקאי בולגרי, הנחשב לאבי הספרות והשירה בבולגריה המתחדשת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיוואן ואזוב · ראה עוד »

איכתאבא

איכתאבא (ערבית: إكتابا) היא עיירה פלסטינית, הממוקמת כארבעה קילומטרים צפונית מזרחית לעיר טולכרם בנפת טולכרם בצפון יהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיכתאבא · ראה עוד »

איי פרסאן

איי פרסאן (בערבית: جزر فرسان) הוא ארכיפלג איים בדרום הים האדום, במחוז ג'אזאן בדרום מערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיי פרסאן · ראה עוד »

איי דחלק

מפת הארכיפלג איי דחלק מהחלל איי דהלכּ הם ארכיפלג הנמצא בים סוף, לא הרחק מהעיר מאסאווה, המהווים חלק מאריתריאה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיי דחלק · ראה עוד »

איימי סינגר

איימי סינגר (נולדה ב-15 ביוני 1959) היא היסטוריונית ומזרחנית ישראלית אמריקאית, פרופסור מן המניין ומופקדת הקתדרה על שם סילביה הסנפלד ללימודים אסלאמיים בחוג להיסטוריה באוניברסיטת ברנדייס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיימי סינגר · ראה עוד »

איילט

איילט (בטורקית: Eyalet; בטורקית עות'מאנית: ايالت) או גם פאשאליק היה היחידה השלטונית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית עד לתקופת הטנזימאט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט · ראה עוד »

איילט מצרים

איילט מצרים היה מחוז מנהלי של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1517–1867.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט מצרים · ראה עוד »

איילט מוסול

איילט מוסול (בטורקית עות'מאנית: ایالت موصل) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט מוסול · ראה עוד »

איילט מוראה

איילט מוראה (בטורקית עות'מאנית: ایالت موره) היה מחוז (איילט) של האימפריה העות'מאנית, שמרכזו חצי האי פלופונסוס בדרום יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט מוראה · ראה עוד »

איילט אנטוליה

איילט אנטוליה (בטורקית עות'מאנית: ایالت آناطولی) היה אחד משני מחוזות הליבה (איילט רומליה היה השני) בשנים הראשונות של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט אנטוליה · ראה עוד »

איילט ארזורום

איילט ארזורום (בטורקית עות'מאנית: ایالت ارضروم) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט ארזורום · ראה עוד »

איילט אגרי

איילט אגר (בטורקית עות'מאנית: ایالت اگیر, בהונגרית: Egri ejálet, בסרבית: Jegarski ejalet) או פאשאליק של אגרי היה איילט של האימפריה העות'מאנית שהוקם בשנת 1596 ובירתו באגרי (בהונגרית: Eger).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט אגרי · ראה עוד »

איילט אדנה

איילט אדנה (בטורקית עות'מאנית: ایالت ادنه) היה איילט של האימפריה העות'מאנית, שהוקם בשנת 1608, כשהוא מופרד מאיילט חלב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט אדנה · ראה עוד »

איילט ניש

איילט ניש (בטורקית עות'מאנית: ایالت نیش) היה ישות טריטוריאלית מנהלית של האימפריה העות'מאנית שנמצאה בשטח דרום סרביה של ימינו ומערב בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט ניש · ראה עוד »

איילט סלוניקי

איילט סלוניקי (בטורקית עות'מאנית: ایالت سلانیك) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט סלוניקי · ראה עוד »

איילט סיליסטרה

איילט סיליסטרה (בטורקית עות'מאנית: ایالت سیلیستره), לימים איילט אוזי (בטורקית עות'מאנית: ایالت اوزی) כלומר פרובינציית אוצ'קיב היה איילט של האימפריה העות'מאנית לאורך הים השחור והגדה הדרומית של נהר הדנובה בדרום מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט סיליסטרה · ראה עוד »

איילט סיגטוואר

איילט סיגטוואר היה איילט של האימפריה העות'מאנית שהוקם בשנת 1596 והתקיים תקופה קצרה עד לשנת 1600, אז צורף לאיילט קניז'ה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט סיגטוואר · ראה עוד »

איילט פודוליה

איילט פודוליה (בטורקית עות'מאנית: Eyalet-i Kamaniçe) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט פודוליה · ראה עוד »

איילט צידון

איילט צידון (בטורקית עות'מאנית: ایالت صیدا, קרוי גם: פאשאלוק צידון) הייתה איילט באימפריה העות'מאנית בין השנים 1660–1864.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט צידון · ראה עוד »

איילט קניז'ה

קניז'ה במאי 1664, שנערך על ידי כוחות נוצריים בראשות מיקלוש זריני, באן (המשנה למלך) מקרואטיה, הגנרל הוהנלוה-נוינשטיין והגנרל פיטר סטרוצי. איילט קניז'ה (בטורקית עות'מאנית: ایالت قنیژه) היה איילט של האימפריה העות'מאנית שהוקם בשנת 1600 והתקיים עד קריסת השלטון העות'מאני במרכז אירופה לאחר 1686 (באופן נומינלי עד 1699).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט קניז'ה · ראה עוד »

איילט רומליה

איילט רומליה (בטורקית עות'מאנית: ایالت رومایلی), המכונה גם ביילרבייק של רומליה, היה מחוז בדרגה ראשונה (ביילרביק או איילט) של האימפריה העות'מאנית שהקיף את מרבית חבל הבלקן ("רומליה").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט רומליה · ראה עוד »

איילט תימן

איילט תימן (בערבית: إيالة اليمن; בטורקית עות'מאנית: ایالت یمن) היה איילט (מחוז) של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט תימן · ראה עוד »

איילט טמשוואר

איילט טמשוואר בשנת 1602 מסגדים בעיר טימישוארה, רומניה בשנת 1656 בוקרק העות'מאנית (Bečkerek) בשנת 1697/1698 איילט טמשוואר (בטורקית עות'מאנית: ایالت تمشوار), הידוע בשם איילט יאנובה לאחר 1658, היה יחידה מנהלית ברמה הראשונה (איילט) של האימפריה העות'מאנית באזור באנאט במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט טמשוואר · ראה עוד »

איילט טרבזון

איילט טרבזון (בטורקית עות'מאנית: ایالت طربزون) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט טרבזון · ראה עוד »

איילט טריפולי

איילט טריפולי (בטורקית עות'מאנית: ایالت طرابلس شام; בערבית: طرابلس الشام) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט טריפולי · ראה עוד »

איילט חלב

איילט חלב (בטורקית עות'מאנית: ایالت حلب) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט חלב · ראה עוד »

איילט חבש

איילט חבש (בטורקית עות'מאנית: ایالت حبش) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט חבש · ראה עוד »

איילט בצרה

איילט בצרה (בטורקית עות'מאנית: ایالت بصره) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט בצרה · ראה עוד »

איילט בגדאד

איילט בגדאד (בטורקית עות'מאנית: ایالت بغداد) היה איילט של האימפריה העות'מאנית שמרכזו בבגדאד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט בגדאד · ראה עוד »

איילט בוסניה

איילט בוסניה (בטורקית: Eyalet-i Bosna) היה איילט עות'מאני אשר כלל את רוב שטחי בוסניה והרצגובינה המודרנית, ואת רוב שטחי סלאבוניה, ליקה ודלמטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט בוסניה · ראה עוד »

איילט בודין

איילט בודין (הידוע גם בשם פרובינציית בודין / בודה או פאשאליק של בודין / בודה, בטורקית עות'מאנית: ایالت بودین) היה איילט של האימפריה העות'מאנית במרכז אירופה והבלקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט בודין · ראה עוד »

איילט דמשק

איילט דמשק (בטורקית עות'מאנית: إيالة شام') או וילאייט דמשק היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט דמשק · ראה עוד »

איילט דולקדיר

איילט דולקדיר (בטורקית עות'מאנית: ایالت ذو القادریه / دولقادر) או איילט מאראש היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט דולקדיר · ראה עוד »

איילט דיארבקיר

איילט דיארבקיר (בטורקית עות'מאנית: ایالت دیاربكر) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט דיארבקיר · ראה עוד »

איילט הרצגובינה

איילט הרצגובינה (בטורקית: Eyālet-i Hersek) היה איילט עות'מאני אשר הופרד מאיילט בוסניה בעקבות המרד הבוסני והתקיים למשך תקופה קצרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט הרצגובינה · ראה עוד »

איילט ואראט

איילט ואראט (בטורקית עות'מאנית: ایالت وارد) היה איילט של האימפריה העות'מאנית שהוקם בשנת 1660.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט ואראט · ראה עוד »

איילט כורדיסטן

איילט כורדיסטן (בטורקית עות'מאנית: Eyâlet-i Kurdistan) היה איילט של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואיילט כורדיסטן · ראה עוד »

אייטוס

אָייטוֹס (בבולגרית: Айтос) היא עיר במזרח בולגריה, הממוקמת 30 קילומטרים מחוף הים השחור, בשטח מחוז בורגס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואייטוס · ראה עוד »

אייזנשטאדט

אייזנשטאדט (בגרמנית: Eisenstadt; בהונגרית: Kismarton; בקרואטית: Željezno) היא עיר הבירה של מדינת בורגנלנד שבמזרח אוסטריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ואייזנשטאדט · ראה עוד »

נמל איזמיר

נמל איזמיר (בטורקית: İzmir Limanı), המכונה גם נמל אלסנקאק, הוא נמל ימי באיזמיר, טורקיה ומשמש למשא ונוסעים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונמל איזמיר · ראה עוד »

נמל סלוניקי

נמל סלוניקי (ביוונית: Λιμάνι της Θεσσαλονίκης) הוא נמל הנמצא לחופי העיר סלוניקי שבמחוז מרכז מקדוניה ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונמל סלוניקי · ראה עוד »

נמל פותי

נמל פותי נמל הים של פותי (בגאורגית: ფოთის საზღვაო ნავსადგური, פּוֹתיס סאזר'וואוֹ נאווסאדגוּרי) הוא נמל ראשי בעיר הנמל פותי שבגאורגיה, לחופיו המזרחיים של הים השחור בשפך-נהר הריוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונמל פותי · ראה עוד »

נמל חיפה

מכולות בנמל חיפה נמל חיפה הוא נמל ימי מרכזי בישראל, שנמצא במפרץ חיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונמל חיפה · ראה עוד »

נמל ביירות

נמל ביירות הוא הנמל העיקרי של לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונמל ביירות · ראה עוד »

נמל גאלאץ

נמל גאלאץ בשנת 1826 נמל גאלאץ בשנת 1906 נמל גאלאץ בשנת 1909 נמל גאלאץ (ברומנית: Portul Galați) הוא נמל הממוקם בעיר גאלאץ, על הגדה השמאלית של הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונמל גאלאץ · ראה עוד »

נמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול אטאטורק

נמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול אטאטורק (בטורקית: İstanbul Atatürk Uluslararası Havalimanı) היה נמל תעופה בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונמל התעופה הבין-לאומי איסטנבול אטאטורק · ראה עוד »

נמל התעופה הבין-לאומי לרנקה

נמל התעופה הבינלאומי בלרנקה (ביוונית: Διεθνής Aερολιμένας Λάρνακας) הוא נמל תעופה המשמש כשער האווירי העיקרי של הרפובליקה של קפריסין, ושימש כבסיס הפעולה המרכזי של חברת התעופה סייפרוס איירווייז, עד שהפסיקה את פעילותה ב-9 בינואר 2015.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונמל התעופה הבין-לאומי לרנקה · ראה עוד »

נמירוב

נמירוב (באוקראינית: Немирів, ברוסית: Немиров) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה המהווה את מרכז נפת נמירוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונמירוב · ראה עוד »

נאסר א-דין שאה קאג'אר

נָאסֶר א-דִּין שָׁאָה קָאגָ'אר (בפרסית: ناصرالدین شاه قاجار; פונטית: Nāṣiru d-Dīn Shāh Qājār; 16 ביולי 1831 - 1 במאי 1896) היה שאה (מלך איראן) מ-17 בספטמבר 1848 ועד מותו בהתנקשות, כ-50 שנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונאסר א-דין שאה קאג'אר · ראה עוד »

נאסריה

נַאסֶרִיָה (בערבית: الناصرية; תעתיק מדויק: אלנאצריה) היא עיר הבירה של מחוז ד'י קאר שבדרום-מזרח עיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונאסריה · ראה עוד »

נאפפליו

נאפְפְּלִיוֹ (ביוונית מודרנית: Ναύπλιο, ביוונית עתיקה: נָאוּפְּלִיוֹן - Ναύπλιον/Ναύπλιων; בלטינית: Nauplion) היא עיירת נמל בפלופונסוס שביוון, בחלק הצפוני ביותר של מפרץ ארגוליס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונאפפליו · ראה עוד »

נאצריזם

הנאצריזם הוא מונח כללי המתייחס למכלול תפיסות, מדיניות ומוסדות המיוחסות לתקופת שלטונו של גמאל עבד אל נאצר במצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונאצריזם · ראה עוד »

נאקוס

נאקוס בקתדרלת יעקב הקדוש, 1910 נָאקוֹס (בערבית: ناقوس) או סימנדרון (ביוונית: σήμαντρον או σημαντήριον) הוא שמה של קורת עץ או טבלת מתחת גדולה, עליה מקישים הנוצרים כדי לקרוא לתפילה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונאקוס · ראה עוד »

נארודנה אודברנה

נארודנה אודברנה (בסרבית: Народна одбрана) היה ארגון סרבי לאומני שהוקם ב-8 באוקטובר 1908, כתגובה לסיפוח של בוסניה והרצגובינה על ידי אוסטרו-הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונארודנה אודברנה · ראה עוד »

נאשיצה

נָאשִיצֶה (בקרואטית: Našice) היא עיירה ורשות מקומית במזרח קרואטיה, השוכנת במחוז אוסייק-ברניה, 53 קילומטרים דרומית-מערבית לבירת המחוז אוסייק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונאשיצה · ראה עוד »

נאזים חכמת

נאזים חכמת (20 בינואר 1902, סלוניקי - 3 ביוני 1963, מוסקבה) היה משורר ומחזאי טורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונאזים חכמת · ראה עוד »

נאג'י שווכת

נאג'י שווכת (בערבית - ناجي شوكت; 1893–1980) היה פוליטיקאי עיראקי ששימש כראש ממשלת עיראק, אך בעיקר ידוע כאחד מתומכיו של רשיד עאלי אל-כילאני, וכאיש הקשר של כילאני והמופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני עם גרמניה הנאצית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונאג'י שווכת · ראה עוד »

נאדיר שאה

נַאֲדִיר שָׁאָה אַפְשָׁאר (בפרסית: نادر شاه افشار; ידוע גם בתור נַאֲדִיר קוֹלִי בָּאַיְּג, בפרסית: نادر قلی بیگ, וגם בתור תֵהָמַאָסְפ קוֹלִי חָ'אן, בפרסית: تهماسپ قلی خان; 22 בנובמבר 1688 – 20 ביוני 1747) היה משליטיה החזקים והמשפיעים ביותר בכל תולדותיה של ממלכת פרס (איראן של היום), ושלט בתור השאה (מלך) כמקימה של השושלת האפשארית מאז לקיחת השלטון בשנת 1736 ועד להרצחו בעת פעל נגד מרד כורדי בשנת 1747.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונאדיר שאה · ראה עוד »

נאו-עות'מאניות

נאו-עות'מאניות הוא מונח המשמש לתאר, בדרך כלל לגנאי, את מדיניות החוץ הטורקית תחת שלטון מפלגת הצדק והפיתוח שעלתה לשלטון ב-2002.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונאו-עות'מאניות · ראה עוד »

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונס ציונה · ראה עוד »

נסבר

נסבר (בבולגרית: Несебър; מיוונית: Μεσημβρια) היא עיר עתיקה לחופי הים השחור, המשמשת כבירת נפת נסבר (Община Несебър) במחוז בורגס שבמזרח בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסבר · ראה עוד »

נסיך-בישוף

היינריך פון לוקסמבורג למלך הרומאים בשנת 1312. משמאל בתמונה, המוכרים בזכות כיסוי ראשם, שלושת הבוחרים, שהם גם ארכיבישופים. (קלן, מיינץ, טרייר) תבנית שלט אצולה של נסיך-בישוף מפת הישויות בהן שלט נסיך-בישוף באימפריה הרומית הקדושה יוהאן אוטו פון גמינגן, הנסיך הבישוף של אוגסבורג (1591–1598) אלברכט זיגיסמונד פון באיירן (1623–1685), הנסיך-הבישוף של פרייזינג. יוהאן השני פון בלנקנפלד (1471–1527), הארכיבישוף של ריגה. לאחר מותו, בשנת 1561, במהלך מלחמת לבוניה, יבוטל תואר הנסיך-הבישוף. נסיך-בישוף (בגרמנית: Fürstbischof) היה בישוף או ארכיבישוף, שבנוסף לסמכותו הרוחנית היה גם השליט האזרחי על שטח, שאותו ניהל כריבון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיך-בישוף · ראה עוד »

נסים אוחנה

שלט לזכר הרב אוחנה בבית כנסת "היכל נתנאל" בחיפה הרב נסים בנימין אוחנה (מדיאה - דצמבר 1881, חיפה - 30 במרץ 1962) היה סגן הרב הראשי במצרים, רב ראשי בעזה, בחיפה ובמקומות נוספים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסים אוחנה · ראה עוד »

נסים עובדיה

הרב ד"ר נסים יוסף עובדיה (1890–1942) היה איש ציבור יהודי-טורקי, עיתונאי ודוקטור לפילוסופיה, יוזם ומייסד ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים, חבר הנהלת הסוכנות היהודית ורב הקהילות היהודיות-ספרדיות בווינה, בפריז ובניו יורק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסים עובדיה · ראה עוד »

נסים קורקידי

נייר פירמה מבית העסק של ניסים קורקידי (תל אביב, תר"ץ בערך) נסים גרשון קורקידי (ברגאמה, האימפריה העות'מאנית, 1872 - תל אביב, 30 באוקטובר 1937) סוחר, חזן ואיש ציבור ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסים קורקידי · ראה עוד »

נסים רפאל יצחק צורייאנו

רבי נסים רפאל יצחק צורייאנו היה רבה של יוזיל חיסאר (איידין) במאה ה-19 ומחבר שו"ת תאיר נרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסים רפאל יצחק צורייאנו · ראה עוד »

נסים בכר

נסים בכר (תר"ח, 21 בפברואר 1848 – י"ד בטבת ה'תרצ"א, 1 בינואר 1931) היה מורה ואיש חינוך יהודי מארץ ישראל, עסקן בולט מנכבדי העדה הספרדית ונשיא הוועד שלה בירושלים, פעיל כל ישראל חברים בסוריה, בולגריה, טורקיה וירושלים, ואחרי 1901 בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסים בכר · ראה עוד »

נסים גבאי

הרב נסים גבאי או נסים שמואל גבאי היה אב בית דין, דרשן, פרשן ורב מפורסם בקושטא במאה ה-18 ומחבר שו"ת פאת נגב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסים גבאי · ראה עוד »

נסים יהודה דנון

הרב נסים יהודה דנון (תרל"ד 1874 - ט"ו בשבט תר"ץ 1930) היה הראשון לציון והחכם באשי האחרון בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסים יהודה דנון · ראה עוד »

נסיכות מונטנגרו

נסיכות מונטנגרו (בסרבית קירילית: Књажевина Црнa Горa), הייתה מדינה בבלקן שהתקיימה בין השנים 1852–1910, שודרגה לאחר מכן לממלכת מונטנגרו, ובשנת 1918 צורפה לממלכת סרביה ליצירת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות מונטנגרו · ראה עוד »

נסיכות מולדובה

נסיכות מולדובה (ברומנית) הייתה נסיכות רומנית אשר נוסדה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות מולדובה · ראה עוד »

נסיכות אפירוס

נסיכות אפירוס, או בתוארה היווני: דספוטט אפירוס (ביוונית Δεσποτάτο της Ηπείρου), הייתה מדינה שנוצרה בתקופת מסע הצלב הרביעי, ב-1205, כשהצלבנים כבשו את קונסטנטינופול וחילקו את האימפריה הביזנטית למספר מדינות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות אפירוס · ראה עוד »

נסיכות ארפורט

נסיכות ארפורט (בגרמנית: Fürstentum Erfurt; בצרפתית: Principauté d'Erfurt) הייתה מדינה קטנה בתורינגיה המודרנית, גרמניה, שהתקיימה בין השנים 1807–1814, הכוללת את העיר המודרנית ארפורט והארץ שמסביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות ארפורט · ראה עוד »

נסיכות אבחזיה

נסיכות אבחזיה (בגאורגית: აფხაზეთის სამთავრო) נוסדה כישות פיאודלית נפרדת במאה החמש עשרה-שש עשרה, בין מלחמות האזרחים בממלכת גאורגיה, שהביאו להתפוררותה של הממלכה. הנסיכות שמרה על מידה מסוימת של אוטונומיה תחת השלטון העות'מאני, ולאחר מכן תחת השלטון הרוסי, וסופחה בסופו של דבר לאימפריה הרוסית בשנת 1864.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות אבחזיה · ראה עוד »

נסיכות סאמורזקנו

מחוז גאלי נסיכות סאמורזקאנו (בגאורגית: სამურზაყანო) הייתה נסיכות קטנה באזור מחוז גאלי של היום (אבחזיה גאורגיה), שנוצרה עם התפרקותה של נסיכות אבחזיה עד שנת 1840.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות סאמורזקנו · ראה עוד »

נסיכות סרביה

נסיכות סרביה (בסרבית קירילית: Кнежевина Србија) היה שמה של סרביה בין השנים 1815–1882.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות סרביה · ראה עוד »

נסיכות סוואנתי

הנסיך קונסטנטין דאדשכליאני המתאווארי האחרון של סוואנתי נסיכות סוואנתי (בגאורגית: სვანეთის სამთავრო) הייתה נסיכות קטנה (סמתאווארו) בהרי הקווקז הגדול שנוסדה בעקבות התפרקותה של ממלכת גאורגיה בסוף המאה החמש עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות סוואנתי · ראה עוד »

נסיכות קאראמאן

נסיכות קאראמאן (בטורקית: Karamanoğulları Beyliği), הייתה אחת הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה, שהקימו בני שבט הקרמנאואולו (בטורקית Karamanoğlu), השייך לקבוצת שבטי האוע'וז הטורקמניים, עם ירידת כוחן של סולטנות רום והאימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות קאראמאן · ראה עוד »

נסיכות טרנסילבניה (1570–1711)

נסיכות טרנסילבניה (בגרמנית: Fürstentum Siebenbürgen; בהונגרית: Erdélyi Fejedelemség; בלטינית: Principatus Transsilvaniae; ברומנית: Principatul Transilvaniei או Principatul Ardealului; בטורקית: Erdel Voyvodalığı או Transilvanya Prensliği) הייתה מדינה עצמאית למחצה, שנשלטה בעיקר על ידי נסיכים הונגרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות טרנסילבניה (1570–1711) · ראה עוד »

נסיכות טרנסילבניה (1711–1867)

נסיכות טרנסילבניה, משנת 1765 הנסיכות הגדולה של טרנסילבניה, הייתה חלק מנחלות הכתר ההונגרי ומשנת 1804 נחלת כתר אוסטרית, 1860, Chambers's Encyclopaedia based on Brockhaus Enzyklopädie, 10th Edition שנשלטה על ידי מלכי הבסבורג והבסבורג-לורן כחלק ממלוכת הבסבורג (לימים האימפריה האוסטרית).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות טרנסילבניה (1711–1867) · ראה עוד »

נסיכות בולגריה

נסיכות בולגריה (בבולגרית: Княжество България) הייתה מדינה שהוקמה על ידי הרוסים בחוזה סן סטפנו, ובקונגרס ברלין אושר מעמדה על ידי אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות בולגריה · ראה עוד »

נסיכות גוריה

Teramo Castelli, כ1634-1640 חיילים מגוריה נסיכות גוריה (בגאורגית: გურიის სამთავრო, גוּרייס סאמתאוורוֹ) הייתה נסיכות היסטורית בגאורגיה באזור המחוז גוריה שבדרום מערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות גוריה · ראה עוד »

נסיכות דולקדיר

אסיה הקטנה ב-1400 לערך נסיכות דולקדיר (בטורקית: Dulkadiroğulları Beyliği) הייתה אחת מנסיכויות הסְפָר שהקימו בני שבט הדולקדיראואולו (בטורקית Dulkadiroğlu), השייך לקבוצת שבטי האוע'וז הטורקמניים, לאחר קריסת סולטנות רום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות דולקדיר · ראה עוד »

נסיכות הבוחר מבוואריה

נסיכות הבוחר מבוואריה, (מגרמנית: Kurfürstentum Bayern) הייתה אחת מנסיכויות הבוחר באימפריה הרומית הקדושה ששודרגה בשנת 1623 לנסיכות הבוחר, ובשנת 1806 קיבלה מעמד של ממלכה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות הבוחר מבוואריה · ראה עוד »

נסיכות הונגריה העליונה

נסיכות הונגריה העליונה (בהונגרית: Felső-Magyarországi Fejedelemség; בטורקית עות'מאנית: او رتا ماجار, באותיות לטיניות: Orta Macâr, הונגריה התיכונה) הייתה מדינת וסאלים עות'מאנית קצרת מועד שנשלטה על ידי אימרה תקיי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכות הונגריה העליונה · ראה עוד »

נסיכויות הדנובה

נסיכויות הדנובה באמצע המאה ה-19. ולאכיה בירוק, ומולדובה בכתום נסיכויות הדנובה (ברומנית: Principatele Dunărene) היה הכינוי המקובל לנסיכויות הרומניות מולדובה וולאכיה, אשר הוקמו במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונסיכויות הדנובה · ראה עוד »

נעמן בלקינד

נעמן בֶּלְקִינְד (16 בדצמבר 1888 – 16 בדצמבר 1917 א' טבת התרע"ח) היה מחברי ארגון ניל"י שתפיסתו על ידי העות'מאנים, בספטמבר 1917, סימנה את קיצו של הארגון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונעמן בלקינד · ראה עוד »

נפפקטוס

נָפפָּקְטוֹס (ביוונית: Ναύπακτος, ביוונית עתיקה נהגה נָאוּפָּקְטוֹס, באיטלקית, ספרדית ופורטוגזית: Lepanto, לֶפָּנְטוֹ) היא העיר השנייה בגודלה ביחידה האזורית אטוליה-אקארנאניה שביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונפפקטוס · ראה עוד »

נפתלי הרץ אימבר

הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונפתלי הרץ אימבר · ראה עוד »

נפוליאון (מטבע)

נפוליאון זהב הוא הכינוי הנפוץ למטבע זהב צרפתי שהיה בשימוש במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונפוליאון (מטבע) · ראה עוד »

נפוליאון השלישי

הנס המלכותי של נפוליאון השלישי נפוליאון השלישי, הידוע גם כלואי-נפוליאון בונפרטה (בצרפתית: Louis-Napoléon Bonaparte, שמו המלא שארל לואי נפוליאון בונפרטה; 20 באפריל 1808 – 9 בינואר 1873) היה צאצא לבית בונפרטה, אחיינו של נפוליאון, שנבחר בשנת 1848 לנשיא הרפובליקה הצרפתית השנייה, ולאחר כארבע שנים ביצע הפיכה שלטונית והכריז על עצמו כקיסר הקיסרות הצרפתית השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונפוליאון השלישי · ראה עוד »

נפילתה של ניל"י

ערך זה מפרט את נפילתה של ניל"י בידי השלטונות העות'מאניים, החל מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד סופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונפילתה של ניל"י · ראה עוד »

נצרות אורתודוקסית

הנצרות האורתודוקסית, או הנצרות האורתודוקסית המזרחית, היא קהילה של כנסיות נוצריות אוטוקפאליות (עצמאיות) המתבססת על מסורות נוצריות שהתפתחו בביזנטיון, בניגוד לנצרות הקתולית, אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו באימפריה הרומית המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונצרות אורתודוקסית · ראה עוד »

נצרות קתולית מזרחית

נצרות קתולית מזרחית הוא שם קיבוצי למספר כנסיות או זרמים נוצריים אוטונומיים (סואי יוריס), הסרים למרות האפיפיור שברומא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונצרות קתולית מזרחית · ראה עוד »

נציב עליון (חבר העמים הבריטי)

בחבר העמים הבריטי נציב עליון (באנגלית: High Commissioner) הוא דיפלומט בכיר (בדרך כלל בדרגת שגריר), הממונה על משלחת דיפלומטית של אחת מממשלות חבר העמים אל ממשלה של חברה אחרת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונציב עליון (חבר העמים הבריטי) · ראה עוד »

נציבין

נְצִיבִין (בטורקית: Nusaybin - נוסאיבין; בסורית: ܨܘܒܐ - צובא; בכורדית: Nisêbîn/نسێبین - נסבין; בערבית: نصيبين; בעבר נקראה ניסיביס) היא עיר בנפת מרדין במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבדרום-מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונציבין · ראה עוד »

נקסוס

הספינקס המכונף מנקסוס, במוזיאון דלפי נקסוס (ביוונית: Ναξος) הוא אי יווני בים האגאי, השייך לקבוצת האיים הקיקלאדיים והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונקסוס · ראה עוד »

נרניה

הכניסה להצגת הבכורה מ-2008 של הנסיך כספיאן נירצון (באנגלית: Narnia) הוא עולם הפנטזיה שבו מתרחשת עלילת שבעת ספרי הסופר הבריטי ק.ס. לואיס: "דברי ימי נרניה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונרניה · ראה עוד »

נריקלה

נריקלה, 1911 נָרִיקָלָה (בגאורגית: ნარიყალა) היא מצודה עתיקה, המשקיפה על טביליסי, בירת גאורגיה, ועל נהר הקורה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונריקלה · ראה עוד »

נתן פרידלנד

הרב נתן פרידלנד (תקס"ח - י"ח באדר ב' תרמ"ג; 1808–1883) היה רב, דרשן, סופר ופעיל למען רעיון יישוב ארץ ישראל בתקופת מבשרי הציונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונתן פרידלנד · ראה עוד »

נתניאל קלייטמן

נתניאל קלייטמן (26 באפריל 1895 - 13 באוגוסט 1999) היה נוירופיזיולוג ופסיכולוג אמריקאי, יהודי יליד בסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונתניאל קלייטמן · ראה עוד »

נתניה

כיכר העצמאות במיקומה הראשון (2010) כיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית. צילום של חוף סירונית מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר חוף הים בנתניה – מבט מכיוון צפון נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונתניה · ראה עוד »

נטעים (אגודה)

אגודת נטעים הייתה חברה ציונית בבעלות פרטית, שנועדה לקדם התיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונטעים (אגודה) · ראה עוד »

נזלת זיד

נזלת זֵיד (בערבית: نزلة الشيخ زيد) הוא כפר פלסטיני בצפון הגדה המערבית, שייך מנהלית נפת ג'נין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונזלת זיד · ראה עוד »

נזלה

נזלה (בערבית: نزلة, מאויתת גם אל-נזלה, נאזלה, אנאזלה או אנ-נוזלה באנגלית:l-Nazlah, Nazle, Annazla or en-Nuzleh) הוא כפר פלסטיני בצפון רצועת עזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונזלה · ראה עוד »

נזלי סברי

נזלי סברי (בערבית: نزلي صبري / نازلى صبرى; 25 ביוני 1894 – 29 במאי 1978) הייתה מלכת מצרים מ-1919 עד 1936.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונזלי סברי · ראה עוד »

נזורה במדבר יהודה

מנזרי מדבר יהודה הוקמו במאה ה-4 והגיעו לשיא פעולתם במאה ה-6, תקופה בה חיו מאות נזירים במנזרים שייסד חריטון וכ-600 נזירים במנזר שייסד תיאודוסיוס וזאת לעומת נזירים בודדים שחיו במנזרים אלו בעת הקמתם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונזורה במדבר יהודה · ראה עוד »

נזירה ג'ונבלאט

נזירה ג'ונבלאט (בערבית: نظيرة جنبلاط; תעתיק מדויק: נט'ירה ג'נבלאט; 1890 - 27 במרץ 1951) הייתה מנהיגה פוליטית בלבנון במחצית הראשונה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונזירה ג'ונבלאט · ראה עוד »

נחאלין

נַחָאלִין (או: נחלין, ערבית: نحالين) הוא כפר פלסטיני בנפת בית לחם, מדרום-מערב לעיר בית לחם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונחאלין · ראה עוד »

נחל אצל

ואדי יצול - מבט מלמעלה נחל אצל ויער השלום ערוץ נחל אצל זורם מדרום לשכונת אבו תור אל עבר נחל קדרון נַחַל אָצַל (בערבית: ואדי יצול) הוא אחד מיובליו של נחל קדרון בדרום מזרח ירושלים, בין הר אצל (רכס ארמון הנציב) לגבעת אבו תור, בתוך יער השלום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונחל אצל · ראה עוד »

נחל שונם

נַחַל שׁוּנֵם הוא נחל אכזב בגליל התחתון, שראשיתו בשיפוליה הדרומיים של גבעת המורה, ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים, וסופו בחיבור לנחל חרוד שבעמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונחל שונם · ראה עוד »

נחל תבור

נַחַל תָּבוֹר (בערבית: ואדי אל-בִּירָה) הוא נחל איתן בגליל התחתון, שמוצאו באזור הר כסולות שבהרי נצרת, זורם לכיוון דרום-מזרח ונשפך אל נהר הירדן סמוך לתל שושן, כ-3 ק"מ מדרום לנהריים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונחל תבור · ראה עוד »

נחום פפר

נחום פפרתמונה להחלפה נחום פָּפֶּר (1887 חרסון, רוסיה - 31 בדצמבר 1936 נהלל) היה מהנדס ומודד קרקעות מוסמך, שעסק במדידה וסימון קרקעות מטעם חברת "הכשרת הישוב", בשותפות עם יהושע חנקין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונחום פפר · ראה עוד »

נחום שריג

נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב במבצע חורב בניצנה הכבושה לאחר מבצע חורב. מימין: דני אגמון, נחום שריג, אבי זכאי עוזי נרקיס (משמאל) ונחום שריג במבצע חורב, 12/1948 נחום ("סרגיי") שריג (וייספיש) (25 בנובמבר 1915 – 27 ביולי 1999) היה ממפקדי הפלמ"ח הבולטים ומפקד חטיבת הנגב במלחמת העצמאות, שלאחריה פרש מצה"ל ושב לקיבוצו, בית השיטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונחום שריג · ראה עוד »

נחום גולדמן

נחום גולדמן (יושב באמצע) נחום גולדמן בשיחה עם חיים ויצמן בשנת 1935 משמאל: משה שרת, מרים פרוינד, לואי ליפסקי ונחום גולדמן נחום גולדמן (10 ביולי 1895 – 29 באוגוסט 1982) היה מנהיג יהודי וציוני, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי ונשיאו שנים רבות, ומן הפעילים הבולטים למען השגת רוב בעצרת האו"ם להחלטת החלוקה והסכם השילומים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונחום גולדמן · ראה עוד »

נחום וילבוש

דיוקנו של נחום וילבוש נחום וילבוש (21 בנובמבר 1879 - 18 באפריל 1971) היה פעיל ציוני ויזם כלכלי, מחלוצי התעשייה המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונחום וילבוש · ראה עוד »

נבי סמואל

נבי סמואל באיור משנת 1889 נבי סמואל. מבט מכיוון שדרות מנחם בגין בירושלים. מימין - שכונת רמות פתח הכניסה הראשי של המסגד, (2007) המונים עולים לקבר שמואל הנביא ביום ההילולה ממצאים צלבניים וממלוכים סביב המסגד נשים בציון הקבר בקומת המרתף (בניגוד למוסלמים, המציגים אותו בקומת הכניסה) נבי סמואל בלילה נבי סמואל (מכונה גם קבר שמואל הנביא; בערבית: النبي صموئيل, "אַ-נַבִּי צַמְוִיל") הוא אתר המקודש לשלוש הדתות האברהמיות כמקום קבורתו של שמואל הנביא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונבי סמואל · ראה עוד »

נביל זרנדי

נביל אעט'ם זרנדי, מולא מוחמד (בפרסית: ملّا محمد نبیل اعظمزرندی; 29 ביולי 1831 בזרנד, איראן – 3 בספטמבר 1892 בעכו, האימפריה העות'מאנית) היה משורר פרסי בהאי, מורה ומחבר כרוניקה על ההיסטוריה הבאבית, ואחד משליחיו של בהאא אללה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונביל זרנדי · ראה עוד »

נג'ף

נַגַ'ף (בערבית: النجف) היא בירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז עיראק, העיר שוכנת כ-150 ק"מ מדרום לבירה בגדאד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונג'ף · ראה עוד »

נג'קניז'ה

נג'קניז'ה (בהונגרית: Nagykanizsa; בגרמנית: Großkirchen, Groß-Kanizsa; בקרואטית: Velika Kaniža; בטורקית: Kanije) היא עיר במחוז זאלה, בדרום-מערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונג'קניז'ה · ראה עוד »

נג'ד

אזור נג'ד על גבי מפה מודרנית של ערב הסעודית נַגְ'ד (בערבית: نَجْدٌ, בתרגום ישיר רמה או מישור) או נֵגְ'ד הוא אזור בערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונג'ד · ראה עוד »

נג'יפ פאזיל קיסקורק

אֲהְמֶט נַגִ'יפּ פַאזִיל קִיסַקוּרֶק (בטורקית: Ahmet Necip Fazıl Kısakürek, 1983 – 1904) היה משורר, נובליסט, מחזאי ופעיל אנטישמי טורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונג'יפ פאזיל קיסקורק · ראה עוד »

נג'יב אפנדי אל-יאסין

נג'יב אפנדי אל-יאסין היה אחד מראשי הערים הראשונים של חיפה המודרנית במהלך שלטונה של האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונג'יב אפנדי אל-יאסין · ראה עוד »

נג'יב עזורי

נג'יב עזורי (בערבית: نجيب عازوري; סביבות 1870? - 1916) היה מחלוצי התנועה הלאומית הערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונג'יב עזורי · ראה עוד »

נגורנו קרבאך

נַגוֹרְנוֹ-קַרָבָּאך (ברוסית: нагорный Карабах) הוא חבל ארץ בהרי הקווקז, אשר באופן היסטורי אוכלס על ידי ארמנים אתניים בני הדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונגורנו קרבאך · ראה עוד »

נגיד מסדר ההוספיטלרים

האח מתיו פסטינג האנגלי, נגיד ההוספיטלרים משנת 2008 ועד 2018. החצר הפנימית של ארמון ראשי המסדר של אבירי רודוס חצר נפטון בארמון נגיד ההוספיטלרים בוולטה משרדי הנגיד ברומא נגיד מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים, שחבריו ידועים גם בכינוי הוספיטלרים וכיום הוא מכונה גם מסדר מלטה, הוא השליט הריבון והסמכות הדתית העליונה של המסדר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונגיד מסדר ההוספיטלרים · ראה עוד »

נדב הלוי

נדב הלוי (3 במאי 1928 – מרץ 2022) היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונדב הלוי · ראה עוד »

נהדה

תקופת הנהדה (בערבית: نهضة - נהצ'ה, התעוררות), שמילאה תפקיד מרכזי בעיצוב השקפות עולם ותפיסות ערביות, החלה במחצית הראשונה של המאה ה-19 ונמשכה עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונהדה · ראה עוד »

נואר

בני הנואר הם קונפדרציה של שבטים בדרום סודאן ובמערבה של אתיופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונואר · ראה עוד »

נוסח קטלוניה

נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונוסח קטלוניה · ראה עוד »

נופו של פרח יוון

נופו של פרח יוון (בגרמנית: Blick in Griechenlands Blüte) הוא אחד הציורים החשובים ביותר של הצייר, האדריכל ומעצב הפנים קארל פרידריך שינקל, שהועתק ידי בשנת 1836.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונופו של פרח יוון · ראה עוד »

נורמן בנטוויץ'

נורמן (נחמן מתתיהו) בנטוויץ' (הוא היה כותב את שמו "בנטביטש") (28 בפברואר 1883 – 8 באפריל 1971) היה משפטן יהודי-בריטי ששימש כיועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונורמן בנטוויץ' · ראה עוד »

נוראדין איברהים פאשה

250px 250px נוראדין איברהים פאשה (נקרא גם נוראדין איברהים קוניאר) (בטורקית: Nureddin İbrahim Paşa; 22 בנובמבר 1873 - 18 בפברואר 1932) היה קצין בכיר בצבא העות'מאני ואחד ממובילי מהפכת הטורקים הצעירים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונוראדין איברהים פאשה · ראה עוד »

נורבאנו סולטאן

נורבאנו סולטאן (טורקית עות'מאנית: نور بانو سلطان; 1525 - 7 בדצמבר 1583) הייתה האסקי סולטאן של האימפריה העות'מאנית כבת זוגו הראשית של הסולטאן סלים השני (שלט 1566–1574), אשתו החוקית, כמו גם ולידה סולטאן כאמו של הסולטאן מוראט השלישי (שלט 1574–1595).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונורבאנו סולטאן · ראה עוד »

נורוללה ברק

נורוללה ברק (בטורקית: Nurullah Berk; 22 במרץ 1906 – 9 בינואר 1982) היה צייר, מבקר אמנות ומורה טורקי, מושפע באמנותו במיוחד על ידי זרם הקונסטרוקטיביזם, לפעמים גם על ידי קוביזם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונורוללה ברק · ראה עוד »

נורוז

הפת סין נורוז (בפרסית: نوروز - "יום חדש") הוא שמו של ראש השנה וחג האביב הפרסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונורוז · ראה עוד »

נורי א-סעיד

נורי א-סעיד (בערבית: نوري السعيد; 1888 - 15 ביולי 1958) היה מדינאי עיראקי בתקופת המנדט הבריטי בעיראק ובית המלוכה העיראקי, אשר שירת בממשלת עיראק במגוון תפקידים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונורי א-סעיד · ראה עוד »

נוריס (כפר)

נוריס (בערבית: نورِِِس) היה כפר פלסטיני בנפת ג'נין המנדטורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונוריס (כפר) · ראה עוד »

נושא רומח רכוב

נושא רומח בשירות הצבא הצרפתי במהלך המלחמות הנפוליאוניות. נושאי רומח (באנגלית: Lancer) הם סוג של פרשים שהתקיימו בצבאות שונים בעולם מהעת העתיקה ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונושא רומח רכוב · ראה עוד »

נולד מלך

נולד מלך (בערבית: وُلِدَ مَلِكاً, באנגלית: Born a King) הוא סרט דרמה היסטורי של התבגרות משנת 2019 בבימויו של אגוסטי וילארונגה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונולד מלך · ראה עוד »

נובאר פאשא

נוּבָּאר פָאשָׁא (בערבית: نوبار باشا, בארמנית: Նուպար Փաշա; 4 בינואר 1825 – 14 בינואר 1899) היה פוליטיקאי ארמני-מצרי אשר שירת כראשון שבראשי ממשלת מצרים בשלוש קדנציות לא רצופות תחת שלטונם של הח'דיו המצריים אסמאעיל פאשא, תאופיק פאשא ועבאס חלמי השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובאר פאשא · ראה עוד »

נובה (מוזיקה אנדלוסית)

נוּבָּה היא יצירה במוזיקה האנדלוסית הצפון אפריקנית, הכוללת סולם מוזיקלי ומערכת חוקים שעל פיהם נבנית היצירה, בדומה למקאם המקובל במוזיקה הערבית והמזרחית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובה (מוזיקה אנדלוסית) · ראה עוד »

נובה זמקי

בית הכנסת בנובה זמקי נובה זמקי (בסלובקית: Nové Zámky) היא עיר בדרום מערב סלובקיה, בשפלות הדנובה, על הנהר ניטרה כ-100 ק"מ מברטיסלאבה וכ-25 ק"מ מגבול הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובה זמקי · ראה עוד »

נובה זאגורה

נובה זאגורה (בבולגרית: Нова Загора) היא עיר במזרח מרכז בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז סליבן ושוכנת 222 ק"מ מהבירה סופיה, 32 ק"מ מסטארה זאגורה ו-37 ק"מ מבירת המחוז סליבן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובה זאגורה · ראה עוד »

נובה גראדישקה

נוֹבָה גְרָאדִישְקָה (בקרואטית: Nova Gradiška) היא עיירה ורשות מקומית במזרח קרואטיה, השוכנת במחוז ברוד-פוסאבינה, וסמוכה לעיירה סטארה גראדישקה ולגבול עם בוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובה גראדישקה · ראה עוד »

נובו ברדו

שרידי מצודת נובו ברדו נוֹבוֹ בְּרְדוֹ (באלבנית: Novobërdë, בסרבית קירילית: Ново Брдо, בטורקית: Nobırda) היא עיר ורשות מקומית במזרח קוסובו בשטח מחוז פרישטינה, הממוקמת 20 קילומטרים דרום-מזרחית לבירת קוסובו פרישטינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובו ברדו · ראה עוד »

נובוסליצה

נובוסליצה (באוקראינית: Новоселиця, נובוסליציה; ברומנית: Noua Suliță, נואה סוליצה; ברוסית: Новоселица; ביידיש: נאוואסעליץ) היא עיר במערב אוקראינה במחוז צ'רנוביץ, על הגדה המערבית של נהר הפרוט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובוסליצה · ראה עוד »

נובורוסיסק

מבט מהאוויר על נובורוסיסק נוֹבוֹרוֹסִיסְק (ברוסית: Новороссийск) היא עיר נמל בחבל קרסנודאר על שפת הים השחור ברוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובורוסיסק · ראה עוד »

נובורוסיה (האימפריה הרוסית)

נובורוסיה (ברוסית: Новороссия; באוקראינית: Новоросія; באופן מילולי: רוסיה החדשה) היא חבל ארץ היסטורי בדרום אוקראינה ובדרום-מערב רוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובורוסיה (האימפריה הרוסית) · ראה עוד »

נובי פאזאר

נובי פאזאר (בסרבית: Novi Pazar, Нови Пазар) היא עיר בדרום-מערב סרביה, התשיעית בגודלה במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובי פאזאר · ראה עוד »

נובי פאזאר (בולגריה)

נובי פאזאר (בבולגרית: Нови пазар) היא עיר בצפון-מזרחה של בולגריה, בשטח מחוז שומן, הממוקמת על גדות הנהר קריבה, במישור הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובי פאזאר (בולגריה) · ראה עוד »

נובי קנז'באץ

נוֹבִי קְנֶזֶ'בָאץ (בסרבית קירילית: Нови Кнежевац, בסרבית בכתב לטיני: Novi Kneževac) היא עיירה בסרביה השוכנת במחוז באנאט הצפוני אשר בפרובינציית וויבודינה, לגדות הנהר טיסה וממוקמת 15 קילומטרים צפונית לעיר סנטה ו-20 קילומטרים דרומית לעיר סגד אשר בהונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובי קנז'באץ · ראה עוד »

נובי בצ'יי

נוֹבִי בֶּצֶ'יי (בסרבית בכתב קירילי: Нови Бечеј, בסרבית בכתב לטיני: Novi Bečej) היא עיר ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באנאט המרכזי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונובי בצ'יי · ראה עוד »

נוגט

נוגט ("גאז") מאיראן נוגט (Nougat) היא משפחת ממתקים העשויים מסוכר או מדבש, מאגוזים קלויים (שקדים, אגוזי מלך, פיסטוק חלבי ואגוזי לוז הם הפופולריים ביותר), ולעיתים גם מפירות מסוכרים קצוצים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונוגט · ראה עוד »

נווה (עיר בסוריה)

נווה (בערבית: نوى - נַוָא) היא עיר בדרום סוריה, המשתייכת למחוז דרעא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונווה (עיר בסוריה) · ראה עוד »

נויהרדטהוף

המבנה האחרון ששרד בשטח מפעל חישולי כרמל מצדו השני, 2012 מפת האזור משנת 1932, היישוב כלל רחוב מרכזי אחד שלאורכו כעשרה בתים וחלקות אדמה חקלאית מפת חיפה משנת 1942, היישוב דומו בגודלו למפת 1932 אך סמוך לו הוקמו שלוחות מסילת רכבת (כנראה לטובת מחנות הצבא הבריטי שהוקמו באזור) נויהרדטהוף (בגרמנית: Neuhardthof) היה יישוב קטן של גרמנים טמפלרים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונויהרדטהוף · ראה עוד »

ניאגויה בסאראב

נְיאָגוֹיֶה בַּסאראב (ברומנית: Neagoe Basarab, ? - 15 בספטמבר 1521) היה שליט נסיכות ולאכיה בין השנים 1521-1512.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניאגויה בסאראב · ראה עוד »

ניסים חיים משה מזרחי

הרב ניסים חיים משה מזרחי, (סביבות שנת ה'ת"ן (1690) - ד' בתמוז ה'תק"ט - 9 ביוני 1749), מרבני ירושלים במאה ה-18, כיהן בתפקיד הראשון לציון בשנים ה'תק"ה (1745) - ה'תק"ט (1749).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניסים חיים משה מזרחי · ראה עוד »

ניקוס קאזאנצאקיס

ניקוס קאזאנצאקיס (Νίκος Καζαντζάκης, נודע גם בשם העט פטרוס פסילוריטי; 18 בפברואר 1883 - 26 באוקטובר 1957) היה סופר, מחזאי, מתרגם, ותייר יווני, הוגה דעות, פעיל ציבור ופוליטיקאי יווני, שהגיע למעלה של שר בממשלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקוס קאזאנצאקיס · ראה עוד »

ניקוסיה

כנסייה בניקוסיה המעבר ברחוב לדרה ניקוסיה (ביוונית: Λευκωσία "לפקוסיה", בטורקית: Lefkoşa "לפקושה") היא עיר באי קפריסין, המחולקת בין הרפובליקה של קפריסין לבין צפון קפריסין המוכרת על ידי טורקיה בלבד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקוסיה · ראה עוד »

ניקופול (בולגריה)

ציור של קרב ניקופול שהתרחש בשנת 1396 כנסית פטרוס ופאולוס הקדושים שהוקמה במאה ה-14 כניעת מבצר ניקופול ב-4 ביולי 1877 במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) שער הכניסה למצודת ניקופול העתיקה מראה גדת הדנובה מהעיר ניקופול בחורף הצפת העיר על ידי נהר הדנובה ב-2006 ניקוֹפּוֹל (בולגרית Никопол; טורקית Niğbolu; יוונית Νικόπολις) היא עיר נמל בצפון בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקופול (בולגריה) · ראה עוד »

ניקולאה מילסקו

ניקולאֶה מילֶסקו ספטארול (ברומנית: Nicolae Milescu Spătarul; ניקולאֶה מילסקו ספטארול; ברוסית:Николай Гаврилович Спафарий או Николае Гаврилович Милеску; ניקולאה גברילוביץ' ספאפארי או ניקולאי גברילוביץ' מילסקו; 1636–1708) היה סופר, נוסע, גאוגרף ודיפלומט רומני ממולדובה, שהתיישב ברוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולאה מילסקו · ראה עוד »

ניקולאי אוברוצ'ב

ניקולאי ניקולאייביץ' אוברצ'ב (ברוסית: Никола́й Никола́евич О́бручев; 3 בדצמבר 1830 – 8 ביולי 1904) היה גנרל רוסי אשר שימש כראש המטה הכללי הרוסי בין 1881-1897.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולאי אוברוצ'ב · ראה עוד »

ניקולאי איגנאטייב

נ.פ. איגנאטייב - ציור של קוסטודייב הרוזן ניקולאי פבלוביץ' איגְנאטְיֶיב (ברוסית: Николай Павлович Игнатьев; 29 בינואר 1832, סנקט פטרבורג האימפריה הרוסית – 3 ביולי 1908, קרופודרינצי, פלך קייב, האימפריה הרוסית), היה פוליטיקאי ודיפלומט רוסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולאי איגנאטייב · ראה עוד »

ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1831–1891)

הדוכס הגדול ניקולאי ניקולאייביץ' (ברוסית: Николай Николаевич; 27 ביולי 1831, צארסקויה סלו, האימפריה הרוסית – 13 באפריל 1891, אלופקה, האימפריה הרוסית) היה בנו השלישי מבין שבעת ילדיו של ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה ואשתו שרלוטה, נסיכת פרוסיה (אלכסנדרה פיודורובנה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1831–1891) · ראה עוד »

ניקולאי סלטיקוב

ניקולאי איבנוביץ' סָלְטִיקוֹב (ברוסית: Николай Иванович Салтыков; 31 באוקטובר 1736 – 30 במאי 1816) היה גנרל-פלדמרשל, שר החוץ וראש הממשלה של האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולאי סלטיקוב · ראה עוד »

ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה

ניקולאי הראשון (ברוסית: Николай I Павлович, "ניקולאי הראשון פאבלוביץ'", 6 ביולי 1796 – 2 במרץ 1855), היה צאר רוסי שכיהן מ-1 בדצמבר 1825 עד מותו ב-2 במרץ 1855.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולאי הראשון, קיסר רוסיה · ראה עוד »

ניקולאיה מברוקורדט

ניקולאיה מברוקורדט, נסיך מולדובה ונסיך ולאכיה לכידת מברוקורדט בידי חיילים אוסטרים בשנת 1716 ניקולאיה מַבְרוֹקוֹרְדַט (ברומנית: Nicolae Mavrocordat, ביוונית: Νικόλαος Μαυροκορδάτος; 3 במאי 1670 – 3 בספטמבר 1730) היה שליט נסיכות מולדובה בין ה-17 בנובמבר 1709 לנובמבר 1710 ובין 1711 ל-5 בינואר 1716; ושליט ולאכיה בין ה-21 בינואר 1716 ל-25 בנובמבר 1716 ובין מרץ 1719 ל-3 בספטמבר 1730.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולאיה מברוקורדט · ראה עוד »

ניקולאיה מברוגני

ניקולאיה מברוגני (ביוונית: Νικόλαος Μαυρογένης; ברומנית Nicolae Mavrogheni, ניקולאוס פטרו מברויֶניס, 1735 פארוס – 30 בספטמבר 1790 ביאלה, צפון בולגריה של היום) היה שליט פנריוטי של נסיכות ולאכיה בין 6 באפריל 1786 – ספטמבר 1790.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולאיה מברוגני · ראה עוד »

ניקולאיה בלצ'סקו

ניקולאיה בלצ'סקו בפורטרט שצויר על ידי גאורגה טטרסקו שטר כסף רומני עם דמותו של ניקולאיה בלצ'סקו ניקולאיה בלצ'סקו (ברומנית: Nicolae Bălcescu, תעתיק פונטי: nikoˈla.e bəlˈt͡ʃesku;; 29 ביוני 1819 - 29 בנובמבר 1852) היה סופר, היסטוריון ומהפכן רומני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולאיה בלצ'סקו · ראה עוד »

ניקולאיה יורגה

ניקוֹלאַיֶה יוֹרְגָה (ברומנית: Nicolae Iorga; שמו בתעודת הלידה Nicu N.Iorga- ניקוּ נ. יורגה, לפעמים חתם Niculae Iorga;17 בינואר 1871 - 27 בנובמבר 1940) היה היסטוריון, פוליטיקאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מחזאי ומשורר רומני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת בוקרשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולאיה יורגה · ראה עוד »

ניקולה מושאנוב

נִיקוֹלָה סְטוֹיְקוֹב מוּשָאנוֹב (בבולגרית: Никола Стойков Мушанов; 12 באפריל 1872, דריאבנו, האימפריה העות'מאנית – 10 במאי 1951, וליקו טרנובו, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה פוליטיקאי וליבראל בולגרי, אשר כיהן במספר תפקידי שרים בממשלות בולגריה וכן כראש ממשלת בולגריה מטעם המפלגה הדמוקרטית הבולגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולה מושאנוב · ראה עוד »

ניקולה סטויצ'ב (פוליטיקאי)

ניקולה ס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולה סטויצ'ב (פוליטיקאי) · ראה עוד »

ניקולה ריבארוב

נִיקוֹלָה אִילִיֶיב רִיבָּארוֹב (בבולגרית: Никола Илиев Рибаров; 1 במאי 1859, רוסצ'וק, האימפריה העות'מאנית – 5 בפברואר 1927, סופיה, ממלכת בולגריה), היה גנרל בולגרי שפיקד על אוגדת הרגלים השלישית – "בלקן" במהלך קרב דוברו פולה במסגרת החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולה ריבארוב · ראה עוד »

ניקולה ז'קוב

ניקולה טודורוב זֵ'קוֹב (בבולגרית Никола Тодоров Жеков; 6 בינואר 1865, סליבן, האימפריה העות'מאנית – 1 בנובמבר 1949, פוסן, גרמניה המערבית) היה גנרל, שר המלחמה ומפקד כוחות צבא ממלכת בולגריה, במערכה בבלקן במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולה ז'קוב · ראה עוד »

ניקולה גנאדייב

ניקולה איוואנוב גנאדייב (בבולגרית: Никола Иванов Генадиев; 1 בדצמבר 1868, מונאסטיר, האימפריה העות'מאנית – 30 באוקטובר 1923, סופיה, ממלכת בולגריה) היה עיתונאי, משפטן, ופוליטיקאי בולגרי מראשי מפלגת העם הליברלית של בולגריה, אשר כיהן במספר כהונות שר בממשלות בולגריה, וב-1913 כיהן כשר החוץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולה גנאדייב · ראה עוד »

ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו

ניקולה הראשון שליט מונטנגרו ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו (בסרבית: Никола Први Петровић-Његош; 7 באוקטובר 1841 - 1 במרץ 1921) עמד בראש מונטנגרו בשנים 1860–1918 והיה הכוח המניע מאחורי המרד באימפריה העות'מאנית והשגת העצמאות של מונטנגרו בשנת 1878.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולה הראשון, מלך מונטנגרו · ראה עוד »

ניקולו קוטונר

תחריט המתאר את ניקולו קוטונר ניקולו קוטונר ניקולו קוטונר (בספרדית: Nicolau Cotoner i d'Olesa; 1608–1680) היה חשמן והגראנד מאסטר ה-61 של המסדר של מלטה בין 1663 ל-1680.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולו קוטונר · ראה עוד »

ניקולו טרון

שלט האצולה של ניקולו טרון. מטבע ה"טרון". קברו של טרון. בזיליקת סנטה מריה גלוריוזה דיי פרארי. ניקולו טרון (באיטלקית: Nicolò Tron; 1399 לערך - 1473) היה הדוכס ה-68 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניקולו טרון · ראה עוד »

ניש

ניש (בסרבית בכתב קירילי: Ниш; באלפבית לטיני: Niš) היא העיר השלישית בגודלה בסרביה, לאחר הבירה בלגרד והעיר נובי סאד, והיא בירת מחוז נישאבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניש · ראה עוד »

נישואים בישראל

חתונה בישראל, 1964 חתונה בישראל, 2016 טקסי הנישואין בישראל נערכים על ידי איש דת, אשר הוסמך לבצע אותם על ידי אחת מהרשויות הדתיות בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ונישואים בישראל · ראה עוד »

ניל"י

ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניל"י · ראה עוד »

ניל"י (פירושונים)

ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, שמואל א' ט"ו כ"ט) קטגוריה:פירושון ראשי תיבות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניל"י (פירושונים) · ראה עוד »

ניו זילנד במלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הכריזה ממשלת ניו זילנד ללא היסוס מלחמה על גרמניה מיד לאחר שעשתה זאת בריטניה, למרות בידודה הגאוגרפי ואוכלוסייתה הקטנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניו זילנד במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

ניוט גינגריץ'

ניוט גינגריץ', 2011 ניוטון לירוי "ניוט" גינגריץ' (באנגלית: Newton Leroy "Newt" Gingrich; נולד ב-17 ביוני 1943) הוא סופר ופוליטיקאי אמריקאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וניוט גינגריץ' · ראה עוד »

ס. יזהר

ס. יזהר ב-1951ס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וס. יזהר · ראה עוד »

סן בנדטו דל טרונטו

סן בנדטו דל טרונטו (באיטלקית: San Benedetto del Tronto) היא עיר בנפת אסקולי פיצ'נו שבמחוז מארקה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסן בנדטו דל טרונטו · ראה עוד »

סמאצ'בלו

סָמאצַבּלוֹ (בגאורגית: სამაჩაბლო) הוא מחוז היסטורי באזור נפת צחינוואלי שבכארתלי הפנימית גאורגיה של היום, הנמצא כיום ברובו בשליטת הרפובליקה הבדלנית של דרום אוסטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמאצ'בלו · ראה עוד »

סמסון

סמסון (בטורקית: Samsun; ביוונית: Σαμψούντα - סאמפסונטה) היא עיר נמל בצפון טורקיה על חוף הים השחור, בירת נפת סמסון ומחוז הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמסון · ראה עוד »

סמל מונטנגרו

סמל מונטנגרו אומץ על ידי הפרלמנט ב-12 ביולי 2004 והחליף את הסמל של ממלכת מונטנגרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמל מונטנגרו · ראה עוד »

סמל ארמניה

סמל הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית סמל ארמניה כולל עיט ואריה מחזיקים מגן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמל ארמניה · ראה עוד »

סמל אלבניה

סמל אלבניה הוא עיבוד של דגל אלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמל אלבניה · ראה עוד »

סמל בולגריה

סמל בולגריה אומץ ב-1997.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמל בולגריה · ראה עוד »

סמל האימפריה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו בירושלים לכל סולטאן ששלט באימפריה העות'מאנית היה סמל משלו, שנקרא "טורה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמל האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

סמל העיר פתח תקווה

בול פתח תקווה עליו מבוסס הסמל סמל העיר פתח תקווה הוא הסמל הרשמי של העיר פתח תקווה, והוא משמש את המוסדות המוניציפליים של העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמל העיר פתח תקווה · ראה עוד »

סמגרלו

סמגרלו בגאורגיה סָמֶגרֶלוֹ (בגאורגית: სამეგრელო, במגרלית: სამარგალო, סאמארגאלוֹ) או מגרליה או מינגרליה הוא מחוז היסטורי-גאוגרפי במערב גאורגיה, שרובו משתרע על חלקו המערבי של מישור קולכתי (კოლხეთის დაბლობი).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמגרלו · ראה עוד »

סמדרבו

סמדרבו (בסרבית קירילית: Смедеревo) היא עיר בסרביה על גדות נהר הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמדרבו · ראה עוד »

סמהורודוק

סמהורודוק (באוקראינית וברוסית: Самгородок, ברוסית נהגה: "סמגורודוק") היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמהורודוק · ראה עוד »

סמוקוב

מבנה בית הכנסת החרב בסמוקוב סָמוֹקוֹב (בבולגרית: Cамоков) היא עיר בשטח מחוז סופיה, בדרום-מערב בולגריה, השוכנת 40 ק"מ מהבירה סופיה, 36 ק"מ מדופניצה ו-12 ק"מ מאתר הסקי בורובץ המצוי בשטח השיפוט שלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמוקוב · ראה עוד »

סמוליאן

סמוליאן (בבולגרית: Смолян) היא עיר ואתר סקי בדרום בולגריה, בירת מחוז סמוליאן, השוכנת על הרכס המרכזי של הרודופי, 260 ק"מ דרומית מזרחית לבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמוליאן · ראה עוד »

סמוליאן (מחוז)

מחוז (אובלסט) סמוליאן (בבולגרית: Област Смолян) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן במרכז דרומה של בולגריה, על רכז הרי הרודופי, גובל ביוון ובירתו היא העיר סמוליאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמוליאן (מחוז) · ראה עוד »

סמיר א-ריפאעי

סמיר א-ריפאעי (בערבית: سمير الرفاعي; 30 בינואר 1901 – 12 באוקטובר 1965) היה פוליטיקאי ירדני ממוצא פלסטיני שכיהן שש פעמים כראש ממשלת ירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסמיר א-ריפאעי · ראה עוד »

סאמצחה-ג'אוואחתי

Vakhushti of Kartli, 1745 סאמצחֶה-ג'אוואחֶתי (בגאורגית: სამცხე-ჯავახეთის; בארמנית: Սամցխե-Ջավախքի) הוא מחוז בדרום גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאמצחה-ג'אוואחתי · ראה עוד »

סאמוס

סאמוס (ביוונית: Σάμος) הוא אי יווני במזרח הים האגאי, הממוקם מול חופי איוניה, ומהווה יחידה אזורית ורשות מוניציפלית נפרדת של יוון במחוז צפון הים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאמוס · ראה עוד »

סאמי שווכת

סאמי שווכת (בערבית: سامي شوكت; תעתיק מדויק: סאמי שוכת; 1893–1987) היה רופא, פוליטיקאי ומחנך עיראקי פאן-ערבי שפעל בתחום החינוך בעיראק המנדטורית והעצמאית בין השנים 1931–1942.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאמי שווכת · ראה עוד »

סאמי הדאווי

סאמי הדאווי (בערבית: سامي هداوي; 3 במרץ 1904 - 22 באפריל 2004) היה פקיד בממשלת המנדט, היסטוריון וסופר פלסטיני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאמי הדאווי · ראה עוד »

סאנסקי מוסט

סָאנְסְקִי מוֹסְט (בבוסנית: Sanski Most) היא עיר ורשות מקומית בצפון הפדרציה של בוסניה והרצגובינה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאנסקי מוסט · ראה עוד »

סאפריה

סאפריה (בערבית: السافرية, נכתב גם ספריא או אל-סאפריה) היה כפר ערבי בנפת יפו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאפריה · ראה עוד »

סארפי

סארפּי (בגאורגית: სარფი) הוא כפר קטן על שפת הים השחור, בגבול שבין טורקיה לגאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסארפי · ראה עוד »

סאלם חבשוש

מארי סאלם (שלום) בן יחיא חִבְּשׁוּשׁ (ה'תקפ"ה, 1825 – אדר ה'תרס"ה, מרץ 1905) היה מרבני צנעא שבתימן, וראש הישיבה הכללית האחרון בצנעא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאלם חבשוש · ראה עוד »

סאלח אל-עלי

השייח' סאלח אחמד אל-עלי (בערבית: الشيخ صالح أحمد العلي; נולד באל-שייח' באדר, 1884 - מת בטרטוס, 1950) היה מנהיג סורי עלווי חשוב והמפקד של המרד העלווי של 1919 מהמרידות הראשונות כנגד המנדט הצרפתי על סוריה לפני המרד הסורי הגדול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאלח אל-עלי · ראה עוד »

סאלח-חסן ח'ניפס

סאלח-חסן ח'ניפס (בערבית: صالح حسن خنيفس; 1 במרץ 1913 – 16 במרץ 2002) היה חבר כנסת דרוזי בכנסת השנייה והשלישית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאלח-חסן ח'ניפס · ראה עוד »

סאטע אל-חוסרי

סאטע אל-חוסרי (בערבית: ساطع الحصري, תעתיק מדויק: סאטע אל-חצרי; 1880/1882–24 בדצמבר 1968) היה מחנך, הוגה דעות וסופר ערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאטע אל-חוסרי · ראה עוד »

סאו פאולו

סאוּ פאוּלוּ (בפורטוגזית: São Paulo) היא העיר הגדולה בברזיל והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסאו פאולו · ראה עוד »

סנאן ראיס

"ברברוסה" מנצח בקרב מול אנדראה דוריה ב-1538 סנאן ראיס היה שודד ים יהודי אשר הפליג עם האדמירל המפורסם באימפריה העות'מאנית, ח'יר א-דין, המכונה "ברברוסה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנאן ראיס · ראה עוד »

סנטאנדרה

סמטה בעיירה אתר ההנצחה היהודי על רקע אחת הכנסיות יצירה במוזיאון המרציפן סֶנְטְאֵנְדְרֵה (בהונגרית: Szentendre) היא עיירת אמנים קטנה השוכנת במרחק של כ-20 קילומטרים צפונית לבודפשט שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנטאנדרה · ראה עוד »

סנטה

סֶנְטָה (בסרבית: Сента, בהונגרית: Zenta, ביידיש: זענטא) היא עיר ורשות מקומית השוכנת לגדות הנהר טיסה, בפרובינציית וויבודינה אשר בסרביה, בתחומי מחוז באנאט הצפוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנטה · ראה עוד »

סנג'ק

קטגוריה:פירושונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנג'ק · ראה עוד »

סנג'ק (חבל ארץ)

חבל סנג'ק בסרביה ומונטנגרו סנג'ק (בסרבית: Санџак או Sandžak) הוא חבל ארץ היסטורי וגאו-פוליטי, המשתרע בדרום-מערב סרביה וצפון-מזרחה של מונטנגרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנג'ק (חבל ארץ) · ראה עוד »

סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)

וילאייטים והסנג'אקים של האימפריה העות'מאנית בסביבות 1899. סַנְגָ'ק (בטורקית: sancak, בכתיב עות'מאני: سنجاق שפירושו דגל, מחוז) היה שטח בחלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית שהיה נקרא גם ליווא (בערבית: لواء).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנג'ק (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

סנג'ק פוז'גה

סנג'ק פוז'גה היה סנג'ק עות'מאני באזור סלאבוניה, אשר סופח בשלום קרלוביץ לממלכת הבסבורג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנג'ק פוז'גה · ראה עוד »

סנג'ק בוסניה

סנג'ק בוסניה (בטורקית: Bosanski sandžak) היה סנג'ק עות'מאני באזור בוסניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנג'ק בוסניה · ראה עוד »

סנגלאה

מראה כללי של העיר סנגלאה (Senglea) הידועה גם בשם ל-איסלה (L-Isla - "האי") היא עיר בצפון-מזרחה של מלטה, הנמנית עם שלוש הערים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנגלאה · ראה עוד »

סנדנסקי

סַנְדַנְסְקי (בבולגרית: Сандански) היא עיר בדרום-מערב בולגריה בשטח מחוז בלגואבגרד, לרגלי המורדות המרכזיים של הרי פירין ועד ל-1949 נקראה סוויטי וראץ'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנדנסקי · ראה עוד »

סנוסים

הדגל המסורתי של הסנוסים, שימש כבסיס לדגל לוב המסדר הסנוסי (Senussi או Sanusi) הוא תנועה שהוקמה בשנת 1837 במכה על ידי מחמד אל סנוסי (1791–1859).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסנוסים · ראה עוד »

סניאטין

סניאטין (באוקראינית: Снятин; בפולנית Śniatyń, שְׁניאטין) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסניאטין · ראה עוד »

ססיל ברני

אדמירל הצי סר ססיל ברני, הברון הראשון, GCB, GCMG (באנגלית: Sir Cecil Burney, 1st Baronet; 15 במאי 1858 – 5 ביוני 1929) היה קצין בצי המלכותי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וססיל ברני · ראה עוד »

סעד זע'לול

סעד זע'לול (בערבית: سعد زغلول; 1859 – 23 באוגוסט 1927) היה מדינאי ומהפכן מצרי אשר הוביל את המאבק למען עצמאות מצרים כנגד הכיבוש הבריטי בשם תנועת הלאומיות המצרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסעד זע'לול · ראה עוד »

סעדיה שושני

סעדיה שושני (י"ט באדר א' ה'תרמ"ט, 20 בפברואר 1889 – כ"ה בכסלו ה'תשל"ב, 13 בדצמבר 1971) היה איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסעדיה שושני · ראה עוד »

סעדיה בנבנישתי

הרב סעדיה "רבנו" בנבנישתי (1876–1957) היה מורה ומחנך בירושלים, בבוכרה, בסוריה ובלבנון, מנהיג הקהילה היהודית בקוריינטס שבארגנטינה, וחבר בית הדין של העדה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסעדיה בנבנישתי · ראה עוד »

סעיר

סעיר (בערבית: سعير, הגייה: סַעִ֫יר או סֶעִ֫יר) היא עיר פלסטינית בנפת חברון, מרכז חבל יהודה, 8 ק"מ מצפון מזרח לחברון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסעיר · ראה עוד »

סעיד א-שאווה

חאג' סעיד א-שאווה (ערבית: سعيد الشوا; תעתיק מדויק: סעיד אלשוא; 1868 – אוקטובר 1930) היה פוליטיקאי ערבי-פלסטיני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסעיד א-שאווה · ראה עוד »

סף שער הדין

סף שער הדין. צילום מודרני. אדריכל ירושלים קונרד שיק בחפירות הרוסיות. 1883 תמונה של הנזיר יוסיף. סף יום הדין. תמונה של הנזיר יוסיף. 5 בספטמבר 1891. חצר אלכסנדר בירושלים. תמונה של הנזיר יוסיף. סוף המאה ה-19. הפטריארך של ירושלים גרסים מבקר בחצר אלכסנדר ב-22 במאי 1896. תמונה של הנזיר יוסיף. סף שער הדין. תמונה של הנזיר ג'וזף. 1907. סף שער הדין (ברוסית: Поро́г Су́дныхВрат) הוא כינויו של קבר קדוש אורתודוקסי שנמצא בשטחו של חצר אלכסנדר של החברה הארצישראלית האורתודוקסית בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסף שער הדין · ראה עוד »

ספן הדנובה

ספן הדנובה (בצרפתית: Le Pilote du Danube) הוא ספר הרפתקאות מאת ז'ול ורן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספן הדנובה · ראה עוד »

ספא סנט לוקאץ'

ספא סנט לוקאץ' (בהונגרית: Szent Lukács gyógyfürdő; בלשון העם: לוקאץ') הוא אחד מבתי הספא העתיקים ביותר בבודפשט, הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספא סנט לוקאץ' · ראה עוד »

ספא גלרט

בריכת הגלים ספא גלרט (בהונגרית: Gellért gyógyfürdő) הוא אחד מאתרי הספא המפורסמים של בודפשט, והמבנה שלו הוא יצירה יוצאת דופן של אר נובו הונגרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספא גלרט · ראה עוד »

ספארת נאמה

ספארת נאמה (בטורקית עות'מאנית: سفارت نامه; מילולית "ספר השגרירות") הוא ז'אנר קלאסי בספרות הטורקית המקורב במהותו לסיאחת נאמה ("ספר המסעות").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספארת נאמה · ראה עוד »

ספצס

עוגנות לחופיה של ספצס נמל ספצס ותותח חוף עתיק ספצס (ביוונית: Σπέτσες) הוא אי מול חופי דרום יוון, במפרץ ארגוליס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספצס · ראה עוד »

ספקטריה

ספקטריה (יוונית: Σφακτηρία) הוא אי קטן לא מיושב, בכניסה למפרץ פילוס במערב הפלופונסוס שביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספקטריה · ראה עוד »

ספר עלי-ביי

ספר עלי-ביי שרוואשידזה (საფარ-ალი-ბეი შერვაშიძე; נפטר ב-7 בפברואר 1821) הידוע גם בשמו הנוצרי גיורגי שרוואשידזה היה נסיך נסיכות אבחזיה משנת 1810 ועד לשנת 1821.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספר עלי-ביי · ראה עוד »

ספרנבולו

ספרנבולו (בטורקית: Safranbolu; ביוונית: Σαφράμπολη - ספרמפולי) היא עיירה בנפת קרביק במחוז הים השחור שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספרנבולו · ראה עוד »

ספרטה

ספרטה (ביוונית מודרנית וביוונית אטית: Σπάρτη, ביוונית דורית: Σπάρτα; מכונה גם לאקדיימון, ביוונית: Λακεδαίμων) היא עיר קטנה ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספרטה · ראה עוד »

ספרבה בניה

סָפָּרֶבָה בניה (בבולגרית: Сапарева баня) היא עיר בדרום מערבה של בולגריה, בשטח מחוז קיוסטנדיל, הממוקמת על המורדות הצפוניים של הרי רילה, כ-15 קילומטרים מזרחית לעיר דופניצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספרבה בניה · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספרד · ראה עוד »

ספרד ההבסבורגית

בזמן שלטונו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (קרלוס הראשון, מלך ספרד), שעלה לכתר ספרד לאחר מות סבו פרדיננד, ספרד ההבסבורגית השתרעה מהפיליפינים עד לארצות השפלה, והייתה, למשך זמן, הכוח הגדול באירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספרד ההבסבורגית · ראה עוד »

ספרות אורדו

ספרות אורדו (באורדו: اردو ادب) התפתחה במהלך ההיסטוריה במקביל להתפתחות שפת האורדו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספרות אורדו · ראה עוד »

ספרות רומנית

המכתב של נאקשו, הטקסט הראשון בשפה הרומנית הספרות הרומנית הוא כינוייה של כלל היצירה הספרותית שנוצרה בשפה הרומנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספרות רומנית · ראה עוד »

ספרי נופוס

250px ספרי נופוס (נפוס) הם ספרים בהם נרשמו מפקדי אוכלוסין שנערכו בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני בארץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספרי נופוס · ראה עוד »

ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה היא ספרייה אקדמית כוללת מהגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

ספליט

ספליט (בקרואטית: Split; בלטינית: Spalatum; ביוונית: Ασπάλαθος; באיטלקית: Spalato) היא העיר המרכזית בדלמטיה ובירת המחוז ספליט-דלמטיה שבקרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספליט · ראה עוד »

ספטמוורי

ספטמוורי (בבולגרית: Септември) היא עיירה ורשות מקומית השוכנת במחוז פאזארדז'יק שבבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספטמוורי · ראה עוד »

ספונות

כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספונות · ראה עוד »

ספינלונגה

המבצר הוונציאני בספינלונגה סמל האריה הוונציאני המכונף במבצר ספינלונגה השער של ספינלונגה ספינלונגה (ביוונית: Σπιναλόγκα) הוא אי סלעי קטן במפרץ אלונדה, ליד החוף הצפון-מזרחי של כרתים, שבעבר שכנה בו מושבת מצורעים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספינלונגה · ראה עוד »

ספירידון טריקופיס

סְפִּירִידוֹן טְרִיקוֹפִיס (ביוונית: Σπυρίδων Τρικούπης; 20 באפריל 1788 – 24 בפברואר 1873) היה מנהיג פוליטי יווני, היסטוריון, פוליטיקאי, דיפלומט ומבין מנהיגי מלחמת העצמאות היוונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספירידון טריקופיס · ראה עוד »

ספירידון הקדוש

ספירידון הקדוש (ביוונית: Άγιος Σπυρίδωνας, ספירידונס; 270 בערך – 348) הוא קדוש נוצרי יליד קפריסין, המקובל בנצרות המזרחית והמערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספירידון הקדוש · ראה עוד »

ספייה סולטאן

מליקה ספייה סולטאן (בטורקית עות'מאנית: صفیه سلطان; 1550 – 10 בנובמבר 1619) הייתה פילגשו האלבנית של הסולטאן העות'מאני מוראט השלישי והוולידה סולטאן בתקופת שלטונו של בנה, מהמט השלישי וסבתם של אהמט הראשון ומוסטפא הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וספייה סולטאן · ראה עוד »

סקאלאט

סקאלאט (באוקראינית: Скалат; בפולנית: Skałat) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסקאלאט · ראה עוד »

סקנדרבג

פסל סקנדרבג בטירנה סקנדרבג ולוחמיו במוזיאון סקנדרבג בקרויה פסל סקנדרבג בקרויה פסל של סקנדרבג בבזאר בקרויה עם קסדת העז ג'יֵרְג' קַסְטְרִיוֹטִי (אלבנית: Gjergj Kastrioti, נולד ב-1405 - 17 בינואר 1468) ידוע יותר כסְקַנְדֶרְבֶּג, הוא הדמות המפורסמת בהיסטוריה של אלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסקנדרבג · ראה עוד »

סקר הר מנשה

סקר הר מנשה ("סקר השומרון") הוא סקר ארכאולוגי שנערך על ידי הארכאולוג פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה באזורים החופפים לנחלה המקראית של שבט מנשה בהר המרכזי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסקר הר מנשה · ראה עוד »

סקר הכפרים (1945)

מפת מחוזות המנדט הבריטי בארץ ישראל, 1945 סקר הכפרים 1945 (באנגלית: Village statistics 1945) הוא סקר שהוכן בעבודה משותפת של מחלקת הסטטיסטיקות (Government Office of Statistics) ומחלקת הקרקעות של ממשלת המנדט הבריטי, עבור ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שפעלה בתחילת שנת 1946.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסקר הכפרים (1945) · ראה עוד »

סקרה

סקרה (ביוונית: Σκρα) הוא כפר בצפון-מערב יוון בשטח מרכז מקדוניה, השוכן 81 ק"מ צפונית-מערבית מסלוניקי, 115 ק"מ דרומית-מערבית מסקופיה, 138 ק"מ מערבית מאוחריד וכ-4 ק"מ מגבול מקדוניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסקרה · ראה עוד »

סקשפהרוואר

ארמון הבישופות סקשפהרוואר (בהונגרית: Székesfehérvár, בגרמנית: Stuhlweißenburg, בלטינית: Alba Regia Regina) היא עיר בהונגריה, מעברו המערבי של נהר הדנובה באמצע הדרך בין בודפשט הבירה לאגם בלטון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסקשפהרוואר · ראה עוד »

סקופיה

פסל יוסטיניאנוס הראשון בסקופיה מבצר סקופיה פסל האם תרזה בסקופיה שעון על קיר תחנת הרכבת לשעבר שנעצר בשעת רעידת האדמה ב-26 ביולי 1963 בשעה 05:17 בבוקר. בהמשך, הוסב המבנה למוזיאון העיר סקופיה. סקופיה (מקדונית: Скопје, להאזנה) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במקדוניה הצפונית, ובה גרים כרבע מתושבי המדינה כולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסקופיה · ראה עוד »

סקורני

סקורני (מאוקראינית: Сокиряни - סוקיריאני, ברומנית: Târgu Secureni) היא עיירה השוכנת בחלק הצפון-מערבי של גבעות בסרביה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסקורני · ראה עוד »

סקוגשירקוגורדן

סקוגשירקוגורדן (שוודית: Skogskyrkogården, בית הקברות שביער) הוא בית קברות השוכן בדרום סטוקהולם, שוודיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסקוגשירקוגורדן · ראה עוד »

סרמסקה מיטרוביצה

סְרֶמְסְקָה מִיטְרוֹבִיצָה (בסרבית: Сремска Митровица, בהונגרית: Szávaszentdemeter, סאוואסנטדמטר) היא עיר ורשות מקומית השוכנת בפרובינציית וויבודינה, לגדת הנהר סאווה אשר בסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסרמסקה מיטרוביצה · ראה עוד »

סרמסקי קרלובצי

סרמסקי קרלובצי (בסרבית-קירילית: Сремски Карловци; בקרואטית: Srijemski Karlovci; בגרמנית: Karlowitz; בהונגרית: Karlóca) היא עיר בחבל ההיסטורי של סרמיה בפרובינציית וויבודינה בסרביה, על גדות הדנובה, 8 ק"מ מנובי סאד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסרמסקי קרלובצי · ראה עוד »

סרס (עיר)

כנסייה בעיר סרס סֶרֶס (ביוונית: Σέρρες, בטורקית: Serez, בבולגרית: Сяр) היא עיר בצפון מזרח יוון בחבל מרכז מקדוניה, הממוקמת 24 ק"מ צפונית מזרחית מתוואי הנהר סטרומה ו-69 ק"מ צפונית מזרחית לעיר סלוניקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסרס (עיר) · ראה עוד »

סרצה דנגל, קיסר אתיופיה

סרצה דנגל (געז: ሠርጸ ድንግል, "ליבלוב הבתולה") היה קיסר אתיופיה, בנו של הקיסר מינאס מאשתו הקיסרית אדמס מוגסה, נולד באוגוסט 1549 בשם "יצחק" והוטבל בשם "סרצה דנגל".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסרצה דנגל, קיסר אתיופיה · ראה עוד »

סרטן הנחלים

סרטן הנחלים (שם מדעי: Potamon potamios) הוא מין של סרטן ממשפחת הפוטמוניים החי במים מתוקים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסרטן הנחלים · ראה עוד »

סרביה

הרפובליקה של סֶרְבְּיָה (בסרבית: Република Србија) היא מדינה בלקנית ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסרביה · ראה עוד »

סרביה במלחמת העולם הראשונה

סרביה במלחמת העולם הראשונה הייתה זירת המערכה הראשונה והעילה לפרוץ המלחמה, כאשר הניצוץ לפרוץ המלחמה נגרם בשל סכסוך פנימי של האימפריה האוסטרו-הונגרית מול סרביה, שגרר אחריו, בשל מערכת הבריתות, את כל מדינות אירופה למלחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסרביה במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

סרייבו

נהר בוסנה העיר העתיקה של סרייבו שלט העומד במיקום הרצחו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד סָרָיֶיבוֹ (בבוסנית: Sarajevo, בקירילית: Сарајево) היא הבירה, והעיר הגדולה ביותר במדינת בוסניה והרצגובינה ובפדרציה של בוסניה והרצגובינה, אחת משתי הישויות הפדרליות של בוסניה והרצגובינה לצד רפובליקה סרפסקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסרייבו · ראה עוד »

סרייבו (קנטון)

קנטונים של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה. קנטון סרייבו (בבוסנית: Kanton Sarajevo, בקרואטית: Kanton Sarajevo, בסרבית קירילית: Сарајевски кантон) הוא אחד מעשרת הקנטונים של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה, מחוז בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסרייבו (קנטון) · ראה עוד »

סלמאן אל הוזייל

השייח' סלמאן אל הוזייל השייח' סלמאן אל הוזייל בצעירותו ביקור של יצחק בן צבי, נשיא מדינת ישראל בביתו של אל הוזייל ביקורה של אלינור רוזוולט, הגברת הראשונה של ארצות הברית, בבית השיח' יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל, מקבל חרב מהשיח' סלמאן אל הוזייל ביקור מפקד חיל האוויר השני, אהרון רמז, בביתו של אל הוזייל השיח' סלמאן אל הוזייל וחמישה מילדיו השיח' סלמאן אל הוזייל השייח' סלמאן אל הוזייל באחרית ימיו השייח' סלמאן אלהוזייל (בערבית: سلمان الهزييل; 1882 לערך - 1982) ידוע גם בשמו המלא סלמאן עלי סלמאן עלי עזאם אלהוזייל נולד בצפון הנגב, ליד קיבוץ שובל והעיר רהט כיום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלמאן אל הוזייל · ראה עוד »

סלמאן אליהו

הרב סלמאן אליהו (ה'תרל"ב, 1872 – ב' בתשרי ה'תש"א, 4 באוקטובר 1940) היה מקובל יהודי עיראקי, מתלמידי ה"בן איש חי".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלמאן אליהו · ראה עוד »

סלאטינה (קרואטיה)

סְלָאטִינָה (בקרואטית: Slatina, במקורות בעברית מוכרת גם כ:פּוֹדְרָאבְסְקָה סלאטינה) היא עיירה במזרח קרואטיה, השוכנת במחוז וירוביטיצה-פודראבינה, 29 קילומטרים דרומית-מזרחית מבירת המחוז וירוביטיצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלאטינה (קרואטיה) · ראה עוד »

סלאח א-דין א-סבאע'

סלאח א-דין א-סבאע' (בערבית - صلاح الدين الصباغ; 1889–1945) היה קצין עיראקי שהיה ממנהיגי מרד רשיד עאלי אל-כילאני בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלאח א-דין א-סבאע' · ראה עוד »

סלאחטין אולקומן

סלאחטין אולקומן (בטורקית: Selahattin Ülkümen; 14 בינואר 1914, אנטיוכיה, האימפריה העות'מאנית – 24 ביולי 2003, איסטנבול, טורקיה) היה דיפלומט טורקי, חסיד אומות העולם שהציל יהודים בעת הכיבוש הנאצי של איי הדודקאנס והאי רודוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלאחטין אולקומן · ראה עוד »

סלאבוניה

סמל סלאבוניה - מופיע גם בסמל קרואטיה (שני מימין) בין חמשת סמלי האזורים ההיסטוריים של המדינה סלאבוניה (בקרואטית Slavonija; בסרבית Славонија; בהונגרית Szlavónia) הוא חבל ארץ היסטורי וגאוגרפי במזרח קרואטיה, הגובל בחלקו בנהרות דראווה מצפון, סאווה מדרום ובדנובה ממזרח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלאבוניה · ראה עוד »

סלאבים

קרב בין לוחמים סלאבים ללוחמים סקיתים ציור משנת 1881 של האמן הרוסי ויקטור וסנצוב ציור מהגוספל של אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה עם תיאור סמלי של מעלי מנחה. הדמות מצד שמאל מתארת את הסלאבים מקור הסלאבים בין המאות ה-5 וה-10 שבטים סלאבים מהמאה ה-7 עד ה-9 סלאבים הם עמים וקבוצות אתניות שדוברים ניבים של שפות סלאביות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלאבים · ראה עוד »

סלפית

סלפית (בערבית: سلفيت) היא עיירה פלסטינית בהרי שומרון, ברשות הפלסטינית ושטח A, ומשמשת כבירת נפת סלפית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלפית · ראה עוד »

סלט (עיר)

סַלְט (בערבית: ألسلط; בתעתיק מדויק: אלסלט) היא בירת מחוז בלקא, העיר החמישית בגודלה בירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלט (עיר) · ראה עוד »

סלבונסקי ברוד

סלבונסקי ברוד (בקרואטית: Slavonski Brod) היא עיר במזרח קרואטיה, בירת מחוז ברוד-פוסבינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלבונסקי ברוד · ראה עוד »

סלומון שווייגר

ירושלים, פורסמה ב-1608 שווייגר; כנסיית הקבר בירושלים שווייגר; שער ספר מסעותיו סלומון שווייגר (בגרמנית: Salomon Schweigger; 30 בינואר 1551 – 21 ביוני 1622) היה איש כנסייה ותאולוג לותרני גרמני ששהה שנים אחדות בקונסטנטינופול וביקר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלומון שווייגר · ראה עוד »

סלוני

סלוני (בקרואטית: Slunj; בהונגרית: Szluin, סלואין; שמה הישן בגרמנית בגרמנית: Sluin, שלואין; בלטינית: Slovin, סלובין) היא עיירה בקרואטיה, הניצבת בחלק ההררי של מרכז המדינה, וממוקמת לאורך נתיב חשוב המוביל לים האדריאטי, דרומית לעיר קרלובץ וצפונית לפארק הלאומי אגמי פליטביצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלוני · ראה עוד »

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלוניקי · ראה עוד »

סלובקיה

סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלובקיה · ראה עוד »

סלוג'ר

סלוּג'ר (ברומנית: Sluger, או, נדיר יותר, "סולג'ר"- Sulger) היה תפקיד מנהלי ותואר היסטורי של בויאר - דרגטור - בחצרות השליטים של הנסיכויות הרומניות ולאכיה ומולדובה בימי הביניים ועד לתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלוג'ר · ראה עוד »

סלימאן קארה

הרב סלימאן בן יוסף קארה (1889-1804) היה אב בית דין של צנעא במשך 40 שנה, וכן החכם באשי של יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלימאן קארה · ראה עוד »

סלימה

פסטה של הרובע כנסיית הרובע "ישו מנצרת" לחופה הצפון-מערבי של העיר סלימה (במלטית: Tas-Sliema - "טאס-סלימה") היא עיר בצפון-מזרחו של האי מלטה במלטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלימה · ראה עוד »

סלים הראשון

הסולטאן סלים הראשון המכונה "הנחוש" או "הבלתי מתפשר" (טורקית Yavuz Sultan Selim; טורקית עות'מאנית سليماول, 10 באוקטובר 1465 – 22 בספטמבר 1520) היה סולטאן עות'מאני, מרחיב גבולה הגדול וכובש הממלכה הממלוכית המצרית ב-1517.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלים הראשון · ראה עוד »

סלים השני

סלים השני (בטורקית עות'מאנית: سليمثانى; בטורקית: II. Selim; 28 במאי 1524 − 12 בדצמבר 1574) היה הסולטאן האחד-עשר של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1566 ועד מותו ב-1574.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלים השני · ראה עוד »

סלים השלישי

סלים השלישי הטורה (Tuğra) של סלים השלישי סלים השלישי (בטורקית: III. Selim; בטורקית עות'מאנית: سليمثالث; 24 בדצמבר1761 – 28 ביולי 1808) היה הסולטאן העשרים-ושמונה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-7 באפריל 1789 ועד 29 במאי 1807.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסלים השלישי · ראה עוד »

סליבן

סְלִיבֶן (בבולגרית: Сливен) היא עיר במזרח מרכז בולגריה, בירת מחוז סליבן השוכנת 270 ק"מ מזרחית מהבירה סופיה, 114 ק"מ מבורגס ו-28 ק"מ מימבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסליבן · ראה עוד »

סליבן (מחוז)

מחוז (אובלסט) סליבן (בבולגרית Област Сливен) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן במזרח מרכז בולגריה, עיר בירתו היא סליבן, שטחו מהווה 3.19% משטח המדינה וכמות האוכלוסין שבו מהווה 2.8% מאוכלוסיית בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסליבן (מחוז) · ראה עוד »

סליבניצה

סְלִיבְנִיצָה (בבולגרית: Сливница) היא עיר במערב בולגריה בשטח מחוז סופיה, השוכנת 29 קילומטרים מהבירה סופיה, על אם הדרך בין הבירה לגבול סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסליבניצה · ראה עוד »

סטמאטיס ספאנודאקיס

סְטַמָֿאטִיס סְפַּאנוּדַֿאקִיס (ביוונית: Σταμάτης Σπανουδάκης; נולד ב-11 בדצמבר 1948) הוא מלחין יווני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטמאטיס ספאנודאקיס · ראה עוד »

סטמבוליסקי

סְטָמְבּוֹלִיסְקִי (בבולגרית Стамболийски) היא עיר בדרום בולגריה, במחוז פלובדיב, המנציחה בשמה את ראש ממשלת ממלכת בולגריה אלכסנדר סטמבוליסקי, שנרצח באכזריות בהפיכה צבאית ב-1923.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטמבוליסקי · ראה עוד »

סטארה מוראביצה

סְטָארָה מוֹרָאבִיצָה (בסרבית קירילית: Стара Моравица, בסרבית בכתב לטיני: Stara Moravica) הוא כפר בסרביה השוכן במחוז באצ'קה הצפוני אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטארה מוראביצה · ראה עוד »

סטארה נובה ואניה

סטארה נובה ואניה (במקדונית: Стара нова бања), המוכר גם בשם חמאם אסקי-יאני (במקדונית: Ески-јени амамот), הוא חמאם טורקי שנמצא בבזאר הישן בסקופיה, ליד אוניברסיטת סקופיה, מסגד סולטאן-מוראטובה ומגדל השעון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטארה נובה ואניה · ראה עוד »

סטארה זאגורה

מצבות מבית הקברות היהודי בסטארה זאגורה סטארה זאגורה (בבולגרית: Стара Загора) היא העיר השישית בגודלה בבולגריה ואחד המרכזים הכלכליים החשובים במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטארה זאגורה · ראה עוד »

סטארה זאגורה (מחוז)

מחוז (אובלסט) סטארה זאגורה (בבולגרית: Област Стара Загора) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטארה זאגורה (מחוז) · ראה עוד »

סטארי גראד

סטארי גראד (קרואטית Stari Grad; איטלקית Cittavecchia - בשתי השפות "עיר עתיקה") היא עיירה בצפון-מערבו של האי הקרואטי הוואר, השוכן בים האדריאטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטארי גראד · ראה עוד »

סטניסלב ז'ולקייבסקי

סטניסלב ז'ולקייבסקי סטניסלב ז'ולקייבסקי (בפולנית: Stanisław Żółkiewski, 1547–1620) היה מצביא פולני, אציל ומגנאט ממשפחת האצולה לוביץ', שהצטיין במלחמות הממלכה ("רפובליקה") הפולנית-ליטאית בשלהי המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטניסלב ז'ולקייבסקי · ראה עוד »

סטפן אורוש הרביעי דושאן

סטפן אוּרוֹש הרביעי דוּשָאן (בסרבית: Стефан Урош Четврти Душан; 1308, שקודרה, ממלכת סרביה - 20 בדצמבר 1355, דבול, אזור קורצ'ה הקיסרות הסרבית) היה מלך סרביה מ-1331 ועד 1346, מייסד הקיסרות הסרבית והצאר הראשון שלה מ-1346 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטפן אורוש הרביעי דושאן · ראה עוד »

סטפן נרזוב

סטפן נרזוב (בבולגרית: Стефан Нерезов; 12 בנובמבר 1867, סבליאבו, האימפריה העות'מאנית – 16 באפריל 1925, סופיה, ממלכת בולגריה) היה גנרל בולגרי, מפקד הארמייה הראשונה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ובהמשך ראש המטה הכללי הבולגרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטפן נרזוב · ראה עוד »

סטפן סטאמבולוב

פסלו של סטאמבולוב המוצב בעיר הולדתו וליקו טרנובו סטפן ניקולוב סטאמבולוב (בבולגרית: Стефан Николов Стамболов; 12 בפברואר 1854, וליקו טרנובו, האימפריה העות'מאנית – 18 ביולי 1895, סופיה, נסיכות בולגריה) היה מהפכן, פוליטיקאי ומשורר בולגרי, אשר כיהן כעוצר המלוכה בין 1886 ל-1887 וכראש ממשלת הנסיכות מ-1887 עד ל-1894.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטפן סטאמבולוב · ראה עוד »

סטפן פפריקוב

סטפן גאורגייב פפריקוב (בבולגרית: Стефан Георгиев Паприков; 24 באפריל 1858, פירדופ, האימפריה העות'מאנית – 30 במאי 1920, סופיה, ממלכת בולגריה) היה לוטננט גנרל בצבא בולגריה, ראש המטה הכללי ב-1887, דיפלומט, ופוליטיקאי בולגרי, אשר בין 1908–1910 כיהן כשר החוץ הדתות של בולגריה בממשלתו של אלכסנדר מלינוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטפן פפריקוב · ראה עוד »

סטפן ראזין

דיוקנו של ראזין סטפן ראזין (וסילי סוריקוב) סְטֵנְקָה (סְטֵפַּן) ראזין (ברוסית: Степан Тимофеевич Разин; 1630 – 16 ביוני 1671) היה קוזאק, מנהיג המרד הגדול ברוסיה הצארית במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטפן ראזין · ראה עוד »

סטפן טושב

סטפן טושב (בבולגרית: Стефан Тошев; 18 בדצמבר 1859, סטארה זאגורה, האימפריה העות'מאנית – 27 בנובמבר 1924, פלובדיב, ממלכת בולגריה) היה גנרל בצבא הבולגרי במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטפן טושב · ראה עוד »

סטפאן באטורי

הסמל של סטפאן באטורי כמלך פולין 250px סטפאן באטורי כמלך פולין בשנת 1583 סטפאן באטורי (בהונגרית: Somlyai Báthory István, שוֹמיוֹאִי באטורי אישטוואן; בפולנית: Stefan Batory; ברומנית: Ştefan Báthory; בליטאית: Steponas Batoras; בבלארוסית: Стэфан Баторы; 27 בספטמבר 1533, שימלאו סילבאניי – 12 בדצמבר 1586, הורדנה) היה וויווד טרנסילבניה (1571–1586), נסיך טרנסילבניה (1576–1586), מלך פולין, והדוכס הגדול של ליטא (1576–1586).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטפאן באטורי · ראה עוד »

סטפה סטפנוביץ'

סְטֶפָּה סְטֶפָּנוֹבִיץ' (בסרבית קירילית: Степа Степановић; 11 במרץ 1856, קומודראז', נסיכות סרביה, האימפריה העות'מאנית – 29 באפריל 1929, צ'אצ'אק ממלכת יוגוסלביה), היה מרשל סרבי, מפקד הארמייה הסרבית השנייה במערכה על סרביה ובחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ואחד מהמפקדים הבולטים שהובילו להכרעת החזית לטובת מדינות ההסכמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטפה סטפנוביץ' · ראה עוד »

סטצ'ק

סְטֶצַ'ק (בסרבו-קרואטית: Stećak, בכתב קירילי: Стећак; בלשון רבים: סְטֶצְ'צִי, בסרבו-קרואטית: Stećci, בכתב קירילי: Стећци) הוא מונח המתאר מצבות מונומנטליות מימי הביניים אשר פזורות ברחבי בוסניה והרצגובינה, ומעט אל תוך גבולותיהן של קרואטיה, מונטנגרו וסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטצ'ק · ראה עוד »

סטראטיס מיריביליס

ספרי מיריביליס שראו אור בעברית סטראטיס מיריביליס (ביוונית: Στρατής Μυριβήλης; 30 ביוני 1890 – 19 ביולי 1969) היה סופר יווני מרכזי, בספרות היוונית של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטראטיס מיריביליס · ראה עוד »

סטרומיצה

250px סטרומיצה היא עיר בדרום-מזרח מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטרומיצה · ראה עוד »

סטרוגה

צריח מסגד פסל האחים מילאדינוב סטרוגה (במקדונית: Струга, באלבנית: Strugë) היא עיר במערב מקדוניה הצפונית, כ-15 ק"מ צפונית-מערבית לאוחריד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטרוגה · ראה עוד »

סטלה מאריס

מפת סטלה מאריס סטלה מאריס ב-1894 סטלה מאריס מכיוון כביש 4, סמוך לחוף הים התיכון המנזר ב-1934 קפלת הלב הקדוש ומבט לשכונת בת גלים דרך הצלב במנזר סטלה מאריס מצבת חיילי נפוליון עם כיתוב בלטינית של קינת דוד על שאול המתחם מצילום אוויר סְטֶלָה מַארִיס (מלטינית: Stella Maris – "כוכב הים") הוא אזור בראש הכרמל ובו מתחמים של מנזר וכנסייה בני מאות שנים, וכן קפלות ומבנים נוספים השייכים למסדר הכרמליתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטלה מאריס · ראה עוד »

סטבאן מוקרניאץ

סטבאן מוקרניאץ, בשמו בלידה סטבאן סטויאנוביץ' (בסרבית: Стеван Мокрањац, Стеван Стојановић או בכתב לטיני - Stevan Mokranjac, Stevan Stojanović, 9 בינואר 1856 נוגטין - 28 בספטמבר 1914 סקופיה) היה מלחין, מנצח מקהלה, צ'לן ומורה סרבי למוזיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטבאן מוקרניאץ · ראה עוד »

סטולאץ

קברו של הרב משה דאנון הרב הראשי ליהודי סרייבו 1830-1815 השוכן בסטולאץ בית הכנסת בסטולאץ סְטוֹלָאץ (בבוסנית: Stolac, בסרבית קירילית: Столац) היא עיר ורשות מקומית השוכנת בשטח קנטון הרצגובינה-נרטבה, בפדרציה של בוסניה והרצגובינה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטולאץ · ראה עוד »

סטויאן דאנב

סטויאן פטרוב דאנב (בבולגרית: Стоян Петров Данев; 28 בינואר 1858, שומן, האימפריה העות'מאנית – 30 ביולי 1949, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן במספר כהונות שר וכן פעמיים כראש ממשלת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסטויאן דאנב · ראה עוד »

סח'נין

סַחְ'נִין (בערבית: سخنين, במקורות חז"ל: סכנין) היא עיר ערבית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסח'נין · ראה עוד »

סחר תבלינים

סחר התבלינים (באנגלית: Spice trade) מתייחס לסחר בין תרבויות היסטוריות באסיה, צפון מזרח אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסחר תבלינים · ראה עוד »

סבסטופול

סֵבַסְטוֹ֫פּוֹל (באוקראינית: Севастополь; בטורקית: Akyar; ברוסית: Севасто́поль) היא עיר נמל על חוף הים השחור בחצי האי קרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסבסטופול · ראה עוד »

סבסטיאן מינסטר

סבסטיאן מינסטר (בגרמנית: Sebastian Münster; 20 בינואר 1488, אינגלהיים – 26 במאי 1552, בזל, שווייץ) היה הומניסט גרמני ואחד מ-15 ההבראיסטים הבולטים בתקופת הרפורמציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסבסטיאן מינסטר · ראה עוד »

סבסטיאנו ונייר

מנצחי קרב לפאנטו (משמאל): דון חואן מאוסטריה, מרקאנטוני קולונה וסבאסטיאנו ונייר. סבסטיאנו ונייר או סבסטיאנו וניירו (באיטלקית: Sebastiano Venier או Veniero; 1496 לערך - 3 במרץ 1578) היה הדוכס ה-86 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסבסטיאנו ונייר · ראה עוד »

סבסטיה

סבסטיה (בערבית: سبسطية) הוא כפר פלסטיני בהרי השומרון, סמוך לעיר שכם, בנפת שכם אשר בתחום הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסבסטיה · ראה עוד »

סבליאבו

סֶבְלִיאֶבוֹ (בבולגרית: Севлиево) היא עיר בצפון מרכז בולגריה בשטח מחוז גברובו, השנייה בגודלה במחוז מבחינת כמות אוכלוסין לאחר בירת המחוז גברובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסבליאבו · ראה עוד »

סבטוזר נשיץ'

סבטוזר ט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסבטוזר נשיץ' · ראה עוד »

סבישטוב

סְבִישטוֹב (מבולגרית: Свищов) היא עיר נמל בצפון בולגריה בשטח מחוז וליקו טרנובו, השוכנת על גדות נהר הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסבישטוב · ראה עוד »

סביל

סביל אבו נבוט, פארק אבו נבוט, תל אביב-יפו "סביל סולימאן" בחזית הדרומית של מסגד המחמודייה ביפו סביל בפתח תקווה שהוקם על ידי אברהם שפירא (זקן השומרים) לזכר אימו ראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הסביל נמצא בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון מזרקת שתייה בסגנון מרוקאי במקנס סַבִּיל (בערבית: سَبِيل; בטורקית: Sebil; בעברית: רהט) הוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה של בני אדם ולעיתים גם בהמות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסביל · ראה עוד »

סבילנגראד

סְבִילֶנְגְרָאד (בבולגרית: Свиленград) היא עיר בדרום בולגריה, הרביעית בגודלה במחוז חאסקובו, סמוכה לגבולות יוון וטורקיה, שוכנת לגדות הנהר מריצה וממוקמת 258 קילומטרים דרומית מזרחית לבירה סופיה ו-56 קילומטרים מבירת המחוז חאסקובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסבילנגראד · ראה עוד »

סביהה גקצ'ן

Istanbul Aviation Museum סבּיהה גקצ'ן (Sabiha Gökçen; 22 במרץ, 1913, בורסה, האימפריה העות'מאנית – 22 במרץ 2001, אנקרה, טורקיה) הייתה הטייסת הטורקית הראשונה ונחשבת לטייסת הקרב הראשונה בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסביהה גקצ'ן · ראה עוד »

סגד

סגד (בהונגרית: Szeged, ברומנית: Seghedin, בסרבית ובקרואטית: Segedin) היא עיר בדרום־מזרח הונגריה במפגש הנהרות מֵרוש וטיסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסגד · ראה עוד »

סגהאלום

סגהאלום (בהונגרית: Szeghalom) היא עיר שממוקמת בחלק הצפוני של מחוז בקש, ומהווה את מרכזה של נפת סגהאלום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסגהאלום · ראה עוד »

סדזן

גִּ'יכֵּתִי במפה צרפתית מהמאה ה-18 סדזן או אבחזיה הקטנה הוא מחוז היסטורי של אבחזיה, שגבולותיו לא ברורים לגמרי, אשר היה מיושב ב"סאדזים" ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסדזן · ראה עוד »

סהר

סהר דגל טורקיה ימין סהר הוא הצורה המתקבלת מחיתוך עיגול מתוך עיגול אחר, מוזח הצדה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסהר · ראה עוד »

סומלי

סומלי (באמהרית: ሶማሌ, בסומלית: Soomaalida, נקראת לעיתים "סומליה") היא אחת המדינות המרכיבות את הפדרציה האתיופית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסומלי · ראה עוד »

סומליה האיטלקית

סומליה האיטלקית (ידועה גם כסומלילנד האיטלקית) הייתה קולוניה של ממלכת איטליה משנות ה-80 של המאה ה-19 ועד לשנת 1941 (משנת 1936 חלק ממזרח אפריקה האיטלקית), באזור סומליה של היום שבקרן אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסומליה האיטלקית · ראה עוד »

סומטרה

חוף ים באי סיקואוי הר סינבונג בצפון סומטרה לוחמי באטאק ב-1870 סומטרה הוא האי השישי בגודלו בעולם וחלק מאינדונזיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסומטרה · ראה עוד »

סומבור

בית העלמין היהודי בסומבור. סוֹמְבּוֹר (בסרבית: Сомбор, בהונגרית: Zombor) היא עיר ורשות מקומית השוכנת בצפון פרובינציית וויבודינה אשר בסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסומבור · ראה עוד »

סומוביט

סומוביט (בבולגרית: Сомовит) הוא כפר בצפון בולגריה, בשטח הרשות המקומית גוליאנצי אשר במחוז פלבן, השוכן לגדות הדנובה, 30 קילומטרים מבירת המחוז פלבן ו-162 קילומטרים מבירת בולגריה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסומוביט · ראה עוד »

סואץ (עיר)

סוּאֵץ (בערבית: السويس, תעתיק מדויק: אלסויס, תעתיק חופשי: אַ-סּוּאַיְס) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסואץ (עיר) · ראה עוד »

סוסה (עיר)

סוּסַה (בערבית: سُوسَة, בצרפתית: Sousse, סוּס), היא העיר השלישית בגודלה בתוניסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוסה (עיר) · ראה עוד »

סוסה מייריג

סוסה מייריג (בארמנית: Սոսէ Մայրիկ; 1865 – 1952), נולדה סוסה ורדניאן, (Սոսե Վարդանյան) הייתה פדאית (לוחמת גרילה) ארמנית, אשר נלחמה למען עצמאותה של ארמניה המערבית משלטון האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוסה מייריג · ראה עוד »

סופוצ'אני

מנזר סופוצ'אני (בסרבית: Манастир Сопоћани) השוכן במרחק של 16 ק"מ מהעיר נובי פאזאר (Novi Pazar או Нови Пазар) בדרום-מערב סרביה, הוקם בשנת 1260 על ידי המלך סטפאן נמאניה (Стефан Немања).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסופוצ'אני · ראה עוד »

סופוט (בולגריה)

סופוט (בבולגרית: Сопот) היא עיר במרכז בולגריה, בשטח מחוז פלובדיב, השוכנת לרגלי המורדות המרכזיים של הרי הבלקן, בשטח עמק קרלובו, 5 ק"מ מערבית לקרלובו, 63 ק"מ צפונית לפלובדיב ו-136 ק"מ מזרחית לסופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסופוט (בולגריה) · ראה עוד »

סופיה

קתדרלת אלכסנדר נבסקי שומרי משכן הנשיא בסופיה בית הכנסת בסופיה סופיה (בבולגרית) היא בירת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסופיה · ראה עוד »

סופיה (מחוז)

מחוז (אובלסט) סופיה (בבולגרית: Софийска област) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, המקיף משלושת עבריו את עיר הבירה סופיה שהיא גם עיר בירתו של המחוז, אך גם מחוז עצמאי בפני עצמו בשל גודלה מבחינת שטח וכמות אוכלוסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסופיה (מחוז) · ראה עוד »

סופיה, נסיכת פרוסיה

סופיה, נסיכת פרוסיה (בגרמנית: Sophie von Preußen, 14 ביוני 1870 – 13 בינואר 1932) הייתה בתו של פרידריך השלישי, קיסר גרמניה ורעייתו של קונסטנטינוס הראשון, מלך היוונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסופיה, נסיכת פרוסיה · ראה עוד »

סוצ'י

סוֹצְ'י (ברוסית: Сочи; אדיגית Шъачэ; אבחזית Шəачa; גאורגית სოჭი) היא עיר לחופו של הים השחור, בדרום-מזרחו של חבל קרסנודאר ברוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוצ'י · ראה עוד »

סוראמי

סוראמי (בגאורגית: სურამი) היא עיירה בנפת חאשורי שבמחוז כארתלי הפנימית שבגאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוראמי · ראה עוד »

סורוקה (עיר)

סורוקה (ברומנית: Soroca, אוקראינית: Сороки, בפולנית: Soroki, ביידיש: סאָראָקע) היא עיר בצפון מולדובה, סמוך לגבול עם אוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסורוקה (עיר) · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוריה · ראה עוד »

סוריה העות'מאנית

סוריה העות'מאנית מתייחסת לשליטת האימפריה העות'מאנית באזור סוריה, המוגדר בדרך כלל כמזרח לים התיכון, ממערב לנהר הפרת, מצפון למדבר הערבי ומדרום להרי הטאורוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוריה העות'מאנית · ראה עוד »

סוריה הגדולה

סוריה הגדולה או סוריה רבתי (ביוונית: Συρία; בערבית: سوريا الكبرى, בתעתיק מדויק: סוריא אלכברא, נהגה: סוריה אל-כּוּבְּרה; האזור מכונה בערבית גם: بلاد الشام, בלאד א-שאם, "ארץ הצפון") היא חבל ארץ קדום המקביל בקירוב ללבנט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוריה הגדולה · ראה עוד »

סוריה הדרומית

שטחים הכלולים במחוזות סוריה במהלך התקופה העותמאנית. סוריה הדרומית (בערבית: سوريا الجنوبية, תעתיק: סורִיא אל-ג'נוּבִּיה) היא החלק הדרומי של אזור סוריה, החופף בערך לאזור דרום הלבנט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוריה הדרומית · ראה עוד »

סולם (יישוב)

סוּלֶם (בערבית: سولم) הוא יישוב ערבי בעמק יזרעאל ליד העיר עפולה השייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג', בה הוא מהווה את היישוב הדרומי והמערבי ביותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולם (יישוב) · ראה עוד »

סולנוק

סולנוק (בהונגרית: Szolnok) היא עיר במרכז הונגריה, על גדות נהר הטיסה בלב המישור ההונגרי הגדול כ-100 ק"מ דרומית מזרחית מבודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולנוק · ראה עוד »

סולטאן (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטאן (פירושונים) · ראה עוד »

סולטאן אל-אטרש

פסל סולטאן אל-אטרש בחורפיש סולטאן אל-אטרש (בערבית: سلطان الأطرش; ידוע גם בשם סולטאן באשא אל-אטרש, سلطان باشا الأطرش; 1891-1982) היה מנהיג דרוזי בולט, לאומן סורי ומנהיג המרד הדרוזי בשנים 1925–1927.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטאן אל-אטרש · ראה עוד »

סולטאן עות'מאני

סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »

סולטאני

סולטאני, הוטבע ב-1481 סולטאני (בטורקית: Sultani) היה מטבע זהב עות'מאני במשקל 3.45 גרם, אשר הוטבע לראשונה בתקופת הסולטאן מהמט השני במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטאני · ראה עוד »

סולטנות מצרים

סולטנות מצרים (בערבית: السلطنة المصرية) הייתה סולטנות שהתקיימה במצרים התחתונה, מצרים העליונה ושטחי סודאן, כמדינת חסות בריטית, בין השנים 1914–1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטנות מצרים · ראה עוד »

סולטנות אצ'ה

סולטנות אצ'ה (שם רשמי: ממלכת אצ'ה משכן השלום (Keurajeun Acèh Darussalam בג'אווי: كاورجاون اچيه دارالسلام) הייתה סולטנות שמרכזה באזור שהוא כיום מחוז אצ'ה בקצה הצפוני של האי סומטרה באינדונזיה. סולטנות אצ'ה הייתה מעצמה אזורית מרכזית במאה ה-16 וה-17, אך לאחר מכן חוותה תקופה ארוכה של הידרדרות. בירתה הייתה קוטארג'ה, כיום בנדה אצ'ה - עיר הבירה של מחוז אצ'ה. בשיאה הייתה הסולטנות אויב מר של סולטנות ג'והור ושל העיר מלאקה בשלטון הפורטוגזים, שתיהן בחצי האי המלאי, כאשר כל השלוש ניסו לשלוט על המסחר שעבר דרך מצר מלאקה ועל הייצוא האזורי של פלפל שחור ובדיל. לאורך השנים חוותה כל אחת מהן גם הצלחות וגם כישלונות. בנוסף לעוצמתה הצבאית הניכרת שימשה הסולטנות מרכז מסחר אזורי וחצר הסולטאן באצ'ה שימשה כמרכז בולט ללימודי האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטנות אצ'ה · ראה עוד »

סולטנות אדאל

סולטנות אדאל וקיסרות אקסום בסביבות 1500 לספירה סולטנות אדאל (או ממלכת אדאל) הייתה ממלכה וסולטנות מוסלמית סומלית בקרן אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטנות אדאל · ראה עוד »

סולטנות נג'ד

סולטנות נג'ד (בערבית: سلطنة نجد) היא מדינה בערב שהתקיימה מ-1921 עד ינואר 1926.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטנות נג'ד · ראה עוד »

סולטנות רום

סולטנות רום הייתה סולטנות סלג'וקית-טורקית ששלטה באסיה הקטנה החל בשנת 1077 ועד ל-1307, תחילה מאיזניק ולאחר מכן מקוניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטנות רום · ראה עוד »

סולטנות הנשים

סולטנות הנשים הייתה תקופה של כמעט 130 שנים במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17 כאשר הנשים של ההרמון הקיסרי של האימפריה העות'מאנית הפעילו את השפעתן הפוליטית יוצאת הדופן בענייני מדינה ועל הסולטאן העות'מאני, החל מתקופת שלטונו של סולימאן המפואר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולטנות הנשים · ראה עוד »

סולומון ליפשיץ

סולומון ליפשיץ (באנגלית: Solomon Lefschetz; 3 בספטמבר 1884 – 5 באוקטובר 1972) היה מתמטיקאי יהודי-אמריקאי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת פרינסטון החל מ-1924.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולומון ליפשיץ · ראה עוד »

סולומון השני, מלך אימרתי

החתימה של סולומון השני סולומון השני מלך אימרתי (בגאורגית: სოლომონ II; 7 בפברואר 1772 - 7 בדצמבר 1815) מבית בגרטיוני, היה המלך האחרון של ממלכת אימרתי, אשר מלך משנת 1789 ועד להדחתו בשנת 1810, על ידי האימפריה הרוסית, ולמעשה השליט הגאורגי האחרון לבית בגרטיוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולומון השני, מלך אימרתי · ראה עוד »

סולימאן

סולימאן או סלימאן הוא צורת הביטוי בשפה הערבית לשם שלמה (במקור משלמה המלך).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן · ראה עוד »

סולימאן אסקרי ביי

סולימאן אסקרי ביי או סולימאן אסקרי פאשה (בטורקית: Süleyman Askerî Bey; 1884 – 14 באפריל 1915) היה קצין בכיר בצבא העות'מאני ממוצא צ'רקסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן אסקרי ביי · ראה עוד »

סולימאן אוחנה

רבי סולֵימַאן אוחנה (נפטר ב-שע"ח, 1618) היה מקובל שנמנה עם גורי האר"י.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן אוחנה · ראה עוד »

סולימאן פאשא (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן פאשא (פירושונים) · ראה עוד »

סולימאן פאשא ברגיני

סולימאן פאשא ברגיני או ברקינזדה (אלבנית Sulejman Pasha Bargjini, טורקית Berkinzade Suleyman Paşa) היה גנרל עות'מאני ובעל אחוזות ממוצא אלבני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן פאשא ברגיני · ראה עוד »

סולימאן פאשה

אמת המים לעכו ליד לוחמי הגטאות – מפעל בנייה של סולימאן פאשה שפעל במשך 133 שנים סולימאן פאשה (בערבית: سليمان باشا; בסביבות 1750 – אוגוסט 1819), המכונה "אל-עאדל" (العادل - "עושה הצדק"), היה מושל עכו כוואלי של צידון בשנים 1819-1805.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן פאשה · ראה עוד »

סולימאן חוסני פאשא

'''סולימאן חוסני פאשא''' סולימאן חוסני פאשא (בטורקית: Süleyman Hüsnü Paşa; 1838, איסטנבול האימפריה העות'מאנית - 11 באוגוסט 1892, בגדאד, האימפריה העות'מאנית) היה גנרל בצבא העות'מאני ומפקד גיזרת הבלקן בעת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן חוסני פאשא · ראה עוד »

סולימאן הראשון

Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן הראשון · ראה עוד »

סולימאן השני

סולימאן השני סולימאן השני (בטורקית: II. Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان ثانى, 15 באפריל 1642 – 22 ביוני 1691) היה הסולטאן העשרים של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בנובמבר 1687 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסולימאן השני · ראה עוד »

סוזרניות

סוּזֵרֵנִיּוּת או רִבּוֹנוּת עַל היא מושג במדע המדינה המתאר את היחסים בין ישויות מדיניות, אשר אחת מהן כפופה לרעותה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוזרניות · ראה עוד »

סוזופול

סוֹזוֹפּוֹל (בבולגרית: Созопол) היא עיירת קיט בדרום-מזרח בולגריה, בשטח מחוז בורגס, השוכנת על גדות הים השחור ומרוחקת כ-35 קילומטרים מבירת המחוז בורגס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוזופול · ראה עוד »

סוחמור

סוחמור (בערבית: سحمر) היא עיירה בדרום לבנון במערב הבקאע, מחוז אל-בקאע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוחמור · ראה עוד »

סוחומי

סוֹחוּמי (בגאורגית: სოხუმი; באבחזית: Аҟəа, אכּווה) או סוּחוּמי היא עיר הבירה של אבחזיה - הרפובליקה הבדלנית של גאורגיה, שסבלה קשות בזמן הסכסוך הגאורגי-אבחזי של תחילת שנות ה-90.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוחומי · ראה עוד »

סובח-י אזל

סובח-י אזל (בפרסית: صبح ازل, תעתיק מדויק: צבח-י אזל) הוא כינויו של מירזא יחיא נורי (1830–1912), מייסד זרם הבאביזם האזלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסובח-י אזל · ראה עוד »

סובב חומות ירושלים

שטח הגן מחוץ לחומת העיר צמחייה מחוץ לחומה, סמוך לשער ציון. צמחייה מחוץ לחומות. סובב חומות ירושלים הוא גן לאומי המתבסס על חומת ירושלים העתיקה, שבנה הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר בשנת 1536.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסובב חומות ירושלים · ראה עוד »

סובורובו

סוּבוֹרוֹבוֹ (בבולגרית: Суворово) היא עיר בצפון מזרח בולגריה בשטח מחוז וארנה השוכנת 356 ק"מ צפונית מזרחית לבירה סופיה ו-34 ק"מ צפונית מערבית לבירת המחוז וארנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסובורובו · ראה עוד »

סוגומון טהליריאן

סוגומון (סולומון, שלֹמֹה) טהליריאן (בארמנית: Սողոմոն Թեհլիրեան; 2 באפריל 1897, פאקאריש, וילאייט ארזורום, האימפריה העות'מאנית – 23 במאי 1960, סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית) היה סטודנט ארמני וניצול שואת הארמנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוגומון טהליריאן · ראה עוד »

סודאן האנגלו-מצרית

סודאן האנגלו-מצרית (בערבית: السودان الإنجليزي المصري) הייתה מדינת חסות משותפת של הממלכה המאוחדת ומצרים בצפון אפריקה בין השנים 1899–1956, אך בפועל מדינת החסות הייתה בשליטה בריטית מלאה ומצרים קיבלה השפעה במקרים ספציפיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסודאן האנגלו-מצרית · ראה עוד »

סודיט

סודיט (sudit), ברבים סודיצי (sudiţi), היה תושב של אחת הנסיכויות הרומניות, נסיכות מולדובה או ולאכיה שקיבל חסות של אחת המעצמות הזרות, בדרך כלל האימפריה האוסטרו הונגרית, האימפריה הרוסית או צרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסודיט · ראה עוד »

סוואהילי

סוואהילי, קיסוואהילי או סוואהילית (Swahili או Kiswahili) היא שפה ממשפחת שפות הבנטו ("בנטו צר"), שהתפתחה במזרח אפריקה במהלך האלף השני לספירה, תוך מגע הדוק עם השפה הערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסוואהילי · ראה עוד »

סכנת א-תורכי

שרידי סביל בסכנת א-תורכי סכנת א-תורכי (בערבית: سكنة التركي; מילולית: "שכונת הטורקי") או סכנת א-סביל (سكنة السبيل, "שכונת הסביל") הייתה שכונה בין אבו כביר ליפו, ששרידיה נמצאים כיום באזור מפגש הרחובות פנחס לבון ובן-צבי בתל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסכנת א-תורכי · ראה עוד »

סכסוך סוצ'י

מחוז סוצ'י 1918-1919, חלק מהרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה סכסוך סוצ'י היה סכסוך גבולות משולש במעורבות הצבא האדום הבולשביקי, הצבא הלבן והרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, כאשר כל השלושה שאפו להשתלט על העיר סוצ'י שלחופי הים השחור והאזורים הסמוכים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסכסוך סוצ'י · ראה עוד »

סין (קרואטיה)

סין (בקרואטית: Sinj; באיטלקית: Signo) היא עיר במחוז ספליט-דלמטיה שבקרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסין (קרואטיה) · ראה עוד »

סימה ארלוזורוב

סימה ארלוזורוב (26 בדצמבר 1901 – 2 במרץ 1976) הייתה אשתו של חיים ארלוזורוב, שהייתה עדת ראייה לרצח ארלוזורוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסימה ארלוזורוב · ראה עוד »

סימון ברוד

דוד סטוליאר משמאל וסימון ברוד מימין, באיסטנבול, 1942 סימון ברוד (בטורקית: Simon Brod 1893–1962) היה איש עסקים ועסקן יהודי ציוני, יליד איסטנבול, האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסימון ברוד · ראה עוד »

סימור ואן דן ברג

סימור ואן דן ברג (באנגלית: Seymour Jacob Van den Bergh; 1890 – 27 באוקטובר 1917) היה קצין יהודי-בריטי בחיל הפרשים הבריטי בסוף מלחמת העולם הראשונה, בן להנרי והנרייטה ואן דן ברג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסימור ואן דן ברג · ראה עוד »

סימיט

סימיט (בטורקית: Simit; באנגלית: Turkish Bagel) הוא לחם בצורת טבעת העשוי מקמח חיטה ונפוץ במטבח הטורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסימיט · ראה עוד »

סיאחת נאמה

סיאחת נאמה (בפרסית: سياحت نامه; בטורקית עות'מאנית: Seyahâtnâme) הוא כינוי פרסי לספר מסעות המופיע בעיקר בספרות העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיאחת נאמה · ראה עוד »

סינאן

פסל סינאן בבייקצ'קמג'ה סמוך לאיסטנבול מסגד שחזדה מחמט באיסטנבול מסגד רוסתם פאשה באיסטנבול פאר יצירתו של סינאן - מסגד סלימיה באדירנה מסגד סולימאנייה באיסטנבול שתכנן מימר סינאן בהוראת הסולטאן סולימאן הראשון מימר סינאן (בטורקית: Mimar Sinan, בערבית: سنان آغا או معمار سنان) (15 באפריל 1489 – 17 ביולי 1588) היה אדריכל החצר של הסולטאנים העו'תמאניים סלים הראשון, סולימאן המפואר, סלים השני ומוראט השלישי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסינאן · ראה עוד »

סינאן (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסינאן (פירושונים) · ראה עוד »

סינאן פאשא

סינאן פאשא, הידוע כקוג'ה סינאן פאשא, כלומר סינאן פאשא "הזקן" (טורקית: Koca Sinan Paşa, באלבנית Sinan Pashë Topojani, 1506 - 3 באפריל 1596) היה מצביא ומדינאי עות'מאני שנולד באלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסינאן פאשא · ראה עוד »

סינר

מלצרים בסינר מסורתי, פריז, 2013 תינוק עם סינר, לאחר הארוחה צייר לובש סינר ציירים מלא, ארצות הברית, 1927 מסתפר עם סינר המגן על בגדיו עובדות משק בית בשוודיה, סוף המאה ה-19, לובשות סינרי מטבח בעיצובים שונים עובדות משק בית בקליפורניה, 1940, לובשות סינרים מודרניים יותר סִינָר (בעגת הדיבור גם "סינור") הוא פריט לבוש, הנלבש מעל הבגדים כשחלקו העיקרי מכסה את קדמת הגוף ונסגר מאחור, ונועד להגן על הבגדים מפני לכלוך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסינר · ראה עוד »

סינג'אר

סינג'אר (בערבית: سنجار סנג'אר; בכורדית: شنگال שינגאל; בסורית: ܫܝܓܪ שנגר) היא עיר במחוז נינוה שבצפון-מערב עיראק, סמוך לגבול סוריה, במורדות הדרומיים של הרי סינג'אר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסינג'אר · ראה עוד »

סינג'יל

סינג'יל (בערבית: سنجل, התעתיק המדויק: סנג'ל) הוא כפר ערבי-מוסלמי בשטחי הרשות הפלסטינית, הממוקם בהרי שומרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסינג'יל · ראה עוד »

סינופ

סינופ (בטורקית: Sinop; ביוונית: Σινώπη - סינופי) היא העיר הצפונית ביותר בטורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסינופ · ראה עוד »

סינוד ירושלים

כנסיית המולד בבית לחם, מקום התכנסות הסינוד סינוד ירושלים או סינוד בית לחם (בספרות, Synodus Jerosolymitana או Synodus Bethlehemitica) היה ועידה כנסייתית לענייני אמונה (סינוד) שכונסה ב-1672 על ידי פטריארך ירושלים דוסיתאוס השני בכנסיית המולד בבית לחם לשם התנערות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית מן הקלוויניזם וקביעת עיקרי האמונה המבדילים אותה מן הנצרות המערבית (הכוללת הן את הנצרות הקתולית והן את הנצרות הפרוטסטנטית).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסינוד ירושלים · ראה עוד »

סיני

סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיני · ראה עוד »

סיסאק

סִיסָאק (בקרואטית: Sisak) היא עיר ורשות מקומית במרכז קרואטיה, השוכנת במחוז סיסאק-מוסלאבינה, במפגש הנהרות סאווה וקופה, 57 קילומטרים דרומית-מזרחית לבירה זאגרב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיסאק · ראה עוד »

סיסטו, נסיך בורבון-פארמה

סיקסטוס פרדיננד מריה איגנציו אלפרד רוברט, נסיך בורבון-פארמה (1 באוגוסט 1886 - 14 במרץ 1934) היה בנו של רוברטו הראשון, דוכס פארמה ואחיה של זיטה, קיסרית אוסטריה ומלכת הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיסטו, נסיך בורבון-פארמה · ראה עוד »

סיף א-דין א-זועבי

סֵיף א-דין א-זוֹעְבּי (בערבית: سيف الدين الزعبي; תעתיק מדויק: סיף אלדין אלזעבי; 1913 – 26 ביוני 1986) היה ראש עיריית נצרת, חבר הכנסת וסגן יושב ראש הכנסת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיף א-דין א-זועבי · ראה עוד »

סיפאהים

סיפאהים במאה ה-17 הסיפּאהים היו חיל הפרשים העות'מאני ואחד המעמדות החברתיים החשובים באימפריה העות'מאנית עד הקמת היניצ'רים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיפאהים · ראה עוד »

סיפורו של השגריר מורגנטאו

סיפורו של השגריר מורגנטאו (1918; אנגלית: Ambassador Morgenthau's Story) הוא ספר זיכרונותיו של הנרי מורגנטאו, שהיה שגריר ארצות הברית באימפריה העות'מאנית בין השנים 1916-1913, עד יום התפטרותו מהתפקיד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיפורו של השגריר מורגנטאו · ראה עוד »

סיפורי אבו-נימר

"סיפורי אבו נימר" (בהרחבה: "סיפורי אבו נימר: לאנשים שלא מפינים ערבית ולא מכירים טוף אל-ערבים") הוא ספר סיפורים עממיים, פתגמים ומשלים מאת דן בן אמוץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיפורי אבו-נימר · ראה עוד »

סיפוח יהודה ושומרון לישראל

סיפוח יהודה ושומרון לישראל הוצע פעמים רבות מאז שהאזור נכבש על ידי ישראל במלחמת ששת הימים בשנת 1967.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיפוח יהודה ושומרון לישראל · ראה עוד »

סיפוי

חיידר עלי, סולטן ממלכת מייסור, בתקופה ששירת כסיפוי. סיפוי (באנגלית: Sepoy) היה המונח הפרסי שמקורו במילה "סיפאהי" בהתייחס לחייל רגלים הודי מקצועי, החמוש באופן מסורתי ברובי מוסקט, בצבאות האימפריה המוגולית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיפוי · ראה עוד »

סיקסטוס הרביעי

סמלו סיקסטוס הרביעי (בלטינית: Sixtus IV; 21 ביולי 1414 – 12 באוגוסט 1484), אפיפיור מ-1471 עד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיקסטוס הרביעי · ראה עוד »

סיר (נפת ג'נין)

סיר (בערבית: صير) הוא כפר פלסטיני בנפת ג'נין כ-15 ק"מ דרומית לעיר ג'נין, בגובה כ-450 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיר (נפת ג'נין) · ראה עוד »

סירוס (אי)

סירוס (ביוונית: Σύρος) הוא אי בקבוצת האיים הקיקלאדיים שבים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסירוס (אי) · ראה עוד »

סיריס

סיריס (בערבית: سيريس) היא עיירה פלסטינית בצפון השומרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיריס · ראה עוד »

סילביו סנטוס

סניור אברבנאל (נולד ב-12 בדצמבר 1930),, מוכר בשם סילביו סנטוס, הוא יזם ברזילאי, איל מדיה ומנחה טלוויזיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסילביו סנטוס · ראה עוד »

סיליסטרה

סיליסטרה (בבולגרית: Силистра) היא עיר נמל בולגרית על חוף הדנובה, ובירת מחוז סיליסטרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיליסטרה · ראה עוד »

סיליסטרה (מחוז)

מחוז (אובלסט) סיליסטרה (בבולגרית: Област Силистра) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, השוכן בחבל דרום דוברוג'ה בצפון מזרח בולגריה ובצפונו עובר תוואי נהר הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיליסטרה (מחוז) · ראה עוד »

סיליברי

סִילִיבְרִי (בטורקית: Silivri; בלאדינו: סִילִיבְרִיָה) היא עיר ורשות מקומית השוכנת לחוף ים מרמרה, בנפת איסטנבול במחוז מרמרה שבצפון-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיליברי · ראה עוד »

סיגטוואר

סיגטוואר (בהונגרית: Szigetvár) היא עיר במחוז באראניה, מרכז נפת סיגטוואר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיגטוואר · ראה עוד »

סיוואס

סיוואס (בטורקית: Sivas; ביוונית: Σεβάστεια - סבסטיה) היא עיר במזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מרכז אנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיוואס · ראה עוד »

סייקס

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסייקס · ראה עוד »

סיירות המערכה מסדרת מולטקה

סיירות המערכה מסדרת מולטקה הייתה סדרה של שתי סיירות מערכה של הצי הקיסרי הגרמני שנבנו בין השנים 1909–1911.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיירות המערכה מסדרת מולטקה · ראה עוד »

סיירות המערכה מסדרת אינדפטיגבל

סיירות המערכה מסדרת אינדפטיגבל היו הסדרה השנייה שנבנתה של סיירות מערכה בריטיות ששירתו בצי המלכותי ובצי המלכותי האוסטרלי במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיירות המערכה מסדרת אינדפטיגבל · ראה עוד »

סיירות המערכה מסדרת אינווינסיבל

שלושת סיירות המערכה מסדרת אינווינסיבל נבנו עבור הצי המלכותי ונכנסו לשירות בשנת 1908 בתור סיירות המערכה הראשונות בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וסיירות המערכה מסדרת אינווינסיבל · ראה עוד »

עמנואל קרסו

משלחת הפרלמנט העות'מאני אל הסולטאן עבדול חמיד השני ב-1909.שקרסו שני משמאל עמנואל קָרָסוֹ (1862, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית - 1934, טריאסט, ממלכת איטליה), צאצא משפחה יהודית ספרדית בסלוניקי (כעת ביוון), היה עורך דין וחבר בטורקים הצעירים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמנואל קרסו · ראה עוד »

עמנואל ברודו

הרב עמנואל יצחק ברוּדוֹ (י"ד באדר ה'תרי"ז, מרץ 1857 - ה' בטבת ה'תרפ"ו, דצמבר 1925) היה מחכמי יהדות סלוניקי בתחילת המאה ה-20; דרשן, אב בית דין וממלא מקום רבה הראשי של העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמנואל ברודו · ראה עוד »

עמק זבולון

עמק זבולון או "עמק עכו" או "עמק יגור" הוא עמק בצפון ארץ ישראל, הנמצא לאורך מפרץ חיפה ומהווה למעשה המשך השבר של עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמק זבולון · ראה עוד »

עמק בית שאן

חפירות בית שאן עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמק בית שאן · ראה עוד »

עמק החולה

מושלג ג'מוסים בשמורת החולה שדה חיטה בעמק החולה, על רקע החרמון, מרץ 2007 עמק החוּלָה הוא עמק מישורי בצפון ארץ ישראל, התופס את מרבית שטחה של "אצבע הגליל".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמק החולה · ראה עוד »

עמרם בלוי

עמרם בלוי (בלויא; 1900 - ט"ו בתמוז תשל"ד, 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמרם בלוי · ראה עוד »

עמרם דרמון

מדליית אביר לגיון הכבוד הצרפתי והתעודה של עמרם דרמון משנת 1852. עמרם דרמון (בצרפתית:Amram Darmon; חי בין השנים 1878 – 1815) היה קצין יהודי ומתורגמן צבאי בכיר בצבא צרפת ששלט באלג'יריה; היהודי הראשון בעל עיטור אביר לגיון הכבוד הצרפתי על אומץ ליבו בשדה הקרב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמרם דרמון · ראה עוד »

עמואס

טרקטור הורס את בתי הכפר תושבי הכפר עִמְוַאס (בערבית: عمـواس) היה כפר ערבי ששכן עד שנת 1967 באזור מובלעת לטרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמואס · ראה עוד »

עמוס מוקדי

עמוס מוקדי מימין בכיתתו במשמר העמק, 1948 עמוס מוֹקָדי (נולד ב-8 ביולי 1931) הוא יוצר, במאי, מפיק, שחקן קולנוע ותיאטרון, תסריטאי, מחזאי, מנהל, סופר, מתרגם ופעיל חברתי ישראלי, מחברה של הטרילוגיה "חיי נביא" (על חיי עמוס הנביא), "פרדיגמה יהודית חדשה" ועוד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמוס מוקדי · ראה עוד »

עמוס נוי

עמוס נוי (נולד ב-12 בדצמבר 1956) הוא משורר ישראלי וחוקר תרבות ופולקלור בהווה; איש מחשבים, מתמטיקאי, ועיתונאי בעברו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמוס נוי · ראה עוד »

עמי אסף

עמי אסף (וילקומיץ) (22 ביולי 1903 – 17 במאי 1963) היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כמזכ"ל תנועת המושבים, חבר הכנסת וסגן שר החינוך והתרבות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמי אסף · ראה עוד »

עמינדב אשבל

עמינדב אשבל (18 באפריל 1897, גדרה – 19 ביולי 1975, ירושלים) היה יו"ר הדירקטוריון של חברת הכשרת היישוב, מומחה ארצי לענייני רכישת קרקע ופיתוחה, סופר, מורה ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועמינדב אשבל · ראה עוד »

עאלי קאפו

עאלי קאפו (בפרסית: عالی قاپو- "השער הרם") הוא ארמון מפואר בעיר אספהאן שבאיראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועאלי קאפו · ראה עוד »

עאליי

עאליי (בערבית: عاليه, תעתיק מדויק: עאליה) היא עיירת נופש בנפת עאליי בהר הלבנון בלבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועאליי · ראה עוד »

עאטף צדקי

עאטף מחמד נגיב צדקי (בערבית: عاطف محمد نجيب صدقى, 29 באוגוסט 1930 - 25 בפברואר 2005) היה פוליטיקאי מצרי, אשר כיהן בתפקיד ראש ממשלת מצרים בין השנים 1986-1996.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועאטף צדקי · ראה עוד »

ענקי פוטסדאם

"בחור גבוה", ציור מאת יוהאן כריסטוף מרק (Johann Christof Merk)כ, 1718 ענקי פוטסדאם היה השם של רגימנט חיל רגלים בצבא הפרוסי שהורכב מחיילים גבוהים מן הממוצע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וענקי פוטסדאם · ראה עוד »

עספיא

עספיא, מרכז הכפר, ספטמבר 2009 תצלום הנוף סביב הכפר עִסְפִיַא (בערבית: عسفيا, הגייה שגויה נפוצה: עוספיה) היא מועצה מקומית ערבית-דרוזית במחוז חיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועספיא · ראה עוד »

עצמאות

במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לקיומה הפיזי והכלכלי, להגנה על גבולותיה ולשמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועצמאות · ראה עוד »

עצומת בלקסטון

כריכת עותק העצומה עצומת בלקסטון או תזכיר בלקסטון (באנגלית: Blackstone Memorial) היא עצומה שחוברה על ידי הכומר ויליאם יוג'ין בלקסטון והוגשה לנשיא ארצות הברית בנג'מין הריסון ב-5 במרץ 1891, הקוראת להשבת ארץ ישראל לעם היהודי ולסיוע פעיל של ארצות הברית בכך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועצומת בלקסטון · ראה עוד »

עקבה

מיקומה של ההתיישבות בעקבה לאורך התקופות מסוף המכולות של נמל עקבה משחתת הצי המלכותי הבריטי א.ה.מ איאולוס מבקרת בנמל עקבה בהפגנת תמיכה במלך ירדן 1950. מרכז העיר מראה בעיר עַקַבָּה (בערבית: العقبة; תעתיק: "אל-עקבה") היא עיר בדרום-מערב ירדן, השוכנת לחופו של מפרץ אילת, ממזרח לעיר אילת שבישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועקבה · ראה עוד »

עראבה (נפת ג'נין)

עראבה (בערבית عرابة) היא עיירה בנפת ג'נין של הרשות הפלסטינית, הממוקמת כ-13 ק"מ מדרום מערב לג'נין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועראבה (נפת ג'נין) · ראה עוד »

ערב הסעודית

צילום לווין של חצי האי ערב מלכה של ערב הסעודית איור משנת 1750 של מסגד הנביא במדינה ומסגד אל-חראם במכה, שני המסגדים הראשונים בחשיבותם באסלאם, הנמצאים בתחומי ערב הסעודית הממלכה הערבית הסעודית (בערבית חג'אזית:, אַלְמַמְלַכַּה (א)לְעַרַבִּיַּה (אל)סֻּעוּדִּיַּה; בקיצור: ٱلسَّعُودِيَّة, (אל)סַּעוּדִיַּה; שם חוץ רשמי: ערב הסעודית, العرب السّعوديّة) היא תאוקרטיה אסלאמית והמדינה בעלת השטח הגדול ביותר בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וערב הסעודית · ראה עוד »

ערבית חג'אזית

ממוזער ערבית חג'אזית (בערבית: اللهجة الحجازية), הידועה גם כערבית מערב־ערבית, היא הניב הערבי המדובר באזור המערבי של ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וערבית חג'אזית · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

ערביי ישראל

מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل; במרחב הערבי: عرب 48, "ערביי 48'"; عرب الداخل, "ערביי הפְּנים", או فلسطينيون إسرائيليون, "פלסטינים ישראלים") הם ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל, המגזר השני בגודלו בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וערביי ישראל · ראה עוד »

ערים בישראל

שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד)ירושליםשיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 91%, והוא בין הגבוהים בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וערים בישראל · ראה עוד »

עתיל

עַתִּ֫יל (בערבית: عتيل) היא עיירה פלסטינית בנפת טול כרם במזרח יהודה ושומרון, כ-12 ק"מ צפונית מזרחית לטולכרם, בגובה 100 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועתיל · ראה עוד »

על היהודים ושקריהם

על היהודים ושקריהם (בגרמנית: Von den Jüden und iren Lügen) היא מסה אנטישמית שכתב בשנת 1543 התאולוג הגרמני-פרוטסטנטי, מרטין לותר, שבה הוא מטיף לרדיפה קשה, אכזרית ואלימה נגד היהודים ובפרט נגד היהדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועל היהודים ושקריהם · ראה עוד »

עלמת קוסובו

"עלמת קוסובו", מאת אורוש פרדיץ' עלמת קוסובו או עלמת שחרור השדה (בסרבית: Косовка девојка) היא הדמות המרכזית בשיר בעל אותו שם, השיר הוא חלק מ"מחוג קוסובו" (שירה העוסקת במיתולוגיה הקוסובואית) אשר הוא בעצמו חלק מהשירה האפית הסרבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלמת קוסובו · ראה עוד »

עלואן שמעון אבידני

חכם עלוואן שמעון אבידני (ה'תרמ"א 1881 - כ"ט בתמוז ה'תשמ"א יולי 1981) היה חזן, דרשן וחכם באשי באמדי שבכורדיסטן העיראקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלואן שמעון אבידני · ראה עוד »

עלווים

שיעים-מוסלמים עַלַווים (בערבית: علويون, מקובל גם הכתיב עלאווים) הם קבוצה אתנו-דתית שמקורה באסלאם, המרוכזת באזור הלבנט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלווים · ראה עוד »

עלי מונטר

מראה העיר עזה מעלי מונטר, 1910 עלי אל־מונטר (בערבית: علي المنطار. בתעתיק מדויק: עלי אלמנטאר. בערבית מכונה גם תֶלֶּ אלְמֻנְטַאר (تل المنطار) או תַלֶּתֶ אלְמֻנְטַאר (تلة المنطار)) היא גבעה בגובה 90 מטר מעל פני הים המתנשאת מדרום־מזרח לעיר עזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלי מונטר · ראה עוד »

עלי א-רידא

מקדש האימאם א-רידא במשהד עלי א-רידא (בערבית: علی بن موسی الرضا; תעתיק מדויק: עלי בן מוסא אלרצ'א; בפרסית נהגה כעלי בן מוסא א-רֵזא; 1 בינואר 766 – 26 במאי 818) היה האימאם השיעי השמיני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלי א-רידא · ראה עוד »

עלי אופקי

עלי אופקי (Ali Ufki; 1610–1675), או וויצ'ך בובובסקי (בפולנית: Wojciech Bobowski) היה מוזיקאי פולני ומתרגם בשירות האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלי אופקי · ראה עוד »

עלי פאשא

עלי פאשא (ידוע גם בכינויים עלי פאשא מטפלנה, עלי פאשא מיואנינה והאריה מיואנינה; באלבנית: Ali Pashë Tepelena, בארומנית: Ali Pãshelu, בטורקית: Tepedelenli Ali Paşa וביוונית: Αλή Πασάς των Ιωαννίνων או Αλή Πασάς Τεπελενλής; 1740 - 24 בינואר 1822) היה הפאשא ששלט בפשאליק יואנינה שבמערב רומליה, בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלי פאשא · ראה עוד »

עלי ביי אל-כביר

עלי ביי אל-כביר עלי (ביי) אל-כביר (בטורקית עות'מאנית: علي بك الكبير תעתיק מדויק: עלי בכּ אלכּביר; 1728–8 במאי 1773) היה פוליטיקאי, מפקד צבאי וסולטאן ממלוכי ששלט במצרים בין השנים 1760‏–1772.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלי ביי אל-כביר · ראה עוד »

עלילת בצרה

עלילת בצרה התרחשה בעיר בצרה שבעיראק, בתחומי האימפריה העות'מאנית בעשור האחרון של המאה ה-18 והייתה אירוע יוצא דופן בו יהודים ניהלו עלילת דם כנגד נוצרים והאשימו אותם ברצח יהודי מסיבות דתיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלילת בצרה · ראה עוד »

עלילת הדם ברודוס

עלילת הדם ברודוס כפי שדווחה בעיתון הניו יורק טיימס ב-18 באפריל 1840 עלילת הדם ברודוס אירעה בשנת 1840 באי רודוס שביוון (אז חלק מהאימפריה העות'מאנית), אז האשימה הקהילה היוונית האורתודוקסית את היהודים באי ברצח למטרת פולחן של ילד נוצרי שנעלם בפברואר אותה שנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלילת הדם ברודוס · ראה עוד »

עלילות דם בהיסטוריה הרומנית

עלילות דם נגד היהודים הופיעו בהיסטוריה הרומנית עם ריבוי האוכלוסייה היהודית במחוזות בהם חיו הרומנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלילות דם בהיסטוריה הרומנית · ראה עוד »

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל הם גלי העלייה לארץ ישראל של מגורשי חצי האי האיברי וצאצאיהם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועליות מגורשי ספרד ופורטוגל · ראה עוד »

עליית אעלה בתמר

עליית אעלה בתמר הייתה עלייה של יהודים מתימן לארץ ישראל בשנים תרמ"א-תרמ"ב (1881) מעט לפני העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועליית אעלה בתמר · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עז א-דין אל-קסאם

שייח' עִז א-דין עבד אל-קאדר מוסטפא יוסף אל-קסאם (בערבית: عزّ الدين القسّام; 1881 או 19 בדצמבר 1882 – 20 בנובמבר 1935) היה סורי מוסלמי שהנהיג מאבק מקומי נגד שלטון איטלקי, צרפתי ובריטי בלבנט והקים ארגוני התנגדות מיליטנטיים כנגד העלייה הציונית לפלשתינה (א"י).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועז א-דין אל-קסאם · ראה עוד »

עזקה

תל עזקה (מבט על התל ממזרח) תצפית מתל עזקה מזרחה על עמק האלה, עם פסוקים הקשורים למלחמת דוד בגוליית תל עזקה (זכריה) הייתה עיר קדומה בליבה של שפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועזקה · ראה עוד »

עזרא אהרון

עזרא אהרון (בערבית: عزرا أهارون; נולד בשם: עזורי שעשוע, בערבית: عزوري شعشوع; שם במה: עזורי אפנדי, בערבית: عزوري أفندي; י"ז באדר תרס"ג, מרץ 1903 – 1995) היה מלחין, נגן עוד וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועזרא אהרון · ראה עוד »

עזרא עטייה

הרב עזרא עטייה (לעיתים: עטיא; י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, 11 בפברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת פורת יוסף, ומגדולי הדור הספרדיים ומראשי הישיבות הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועזרא עטייה · ראה עוד »

עזרא קורין

טבלת זיכרון בגן ד"ר עזרא קורין ברמת גן עזרא קורין (16 בינואר 1908, י"ג בשבט תרס"ח – 22 במרץ 1976, כ' באדר ב' תשל"ו) היה רופא ופעיל חברתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועזרא קורין · ראה עוד »

עזרא חדד

עזרא י' חדד (חדאד) (ברזילי) (בערבית: عزرا حداد; 9 בספטמבר 1903 – 14 במאי 1972) היה מחנך, מתרגם, משורר, עיתונאי, היסטוריון ופעיל ציוני יהודי-עיראקי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועזרא חדד · ראה עוד »

עזרא דנגור

הרב עֶזְרָא שָׂשׂוֹן דַנְגוּר (כ"ו באב ה'תר"ח אוגוסט 1848 – י"ג בטבת ה'תר"ץ ינואר 1930) היה הרב הראשי של קהילת יהודי בגדאד בשנים 1923–1928.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועזרא דנגור · ראה עוד »

עזרא המנחם

עזרא המנחם (2 בדצמבר 1907 – 13 בינואר 1993), היה סופר ישראלי, זוכה פרס ירושלים לספרות יפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועזרא המנחם · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועזה · ראה עוד »

עזיז עלי אל-מסרי

שלט רחוב על שמו של הגנרל עזיז אל-מסרי בקהיר (מאוחר יותר רחוב ג'סר א-סויס – شارع جسر السويس). עזיז עלי אל-מסרי (בערבית: عزيز علي المصري; תעתיק מדויק: עזיז עלי אלמצרי) (1879 – 15 ביוני 1965) היה קצין ופוליטיקאי טורקי עות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועזיז עלי אל-מסרי · ראה עוד »

עזיז ביי

עזיז ביי (בערבית: عزيز بك, תעתיק מדויק: עזיז בכ) היה מפקד המודיעין הצבאי של האימפריה העות'מאנית בלבנט בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועזיז ביי · ראה עוד »

עבאס שאה הראשון

עבאס שאה הראשון "הגדול" (בפרסית شاه عباس یکم- שאה עבאס יקם, شاه عباس اول שאה עבאס אוול או شاه عباس بزرگ שאה עבאס בוזורג", בשמו המלא ותאריו: זילוללה אמיר אל מו'מינין היידאר אבו ל-מוזאפר שאה עבאס אל חוסייני אל מוסאוי אל ספווי בהדור חאן,27 בינואר 1557 בהראת – 19 בינואר 1629 במאזנדראן) היה השאה של פרס במשך 42 שנים (1587–1629).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבאס שאה הראשון · ראה עוד »

עבאס חלמי השני

עַבַּאס חִלְמִי הַשֵּׁנִי או עַבַּאס השני (בערבית: عباس حلمي الثاني; תעתיק מדויק: עַבַּאס חִלְמִי אֶלתַ'אנִי), מוכר גם בשם עַבַּאס חִלְמִי פאשא (عباس حلمي باشا), (14 ביולי 1874; קהיר, ח'ידווית מצרים – 19 בדצמבר 1944; ז'נבה, שווייצריה) היה הח'דיו (המשנה למלך) השלישי והאחרון של מצרים, שלט בין 1892–1914, תחת שלטון בריטי בפועל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבאס חלמי השני · ראה עוד »

עברון

עֶבְרוֹן הוא קיבוץ ליד נהריה המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועברון · ראה עוד »

עבד א-רחמן אל-כוואכבי

עבד א-רחמן אל-כוואכבי (בערבית: عبد الرحمن الكواكبي, תעתיק מדויק: עבד אלרחמן אלכואכבי; סביב 1854 – 14 ביוני 1902) היה מבשרה של הלאומיות הערבית המודרנית כמו גם מחלוצי התחדשות הסלפיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבד א-רחמן אל-כוואכבי · ראה עוד »

עבד א-רחמן עארף

עבד א-רחמן מוחמד עארף אל-ג'מילי (בערבית - عبد الرحمن محمد عارف الجميلي, בתעתיק עברי מדויק: עבד אלרחמן מחמד עארף אלג'מילי; 1916 - 24 באוגוסט 2007) היה נשיא עיראק וראש ממשלתה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבד א-רחמן עארף · ראה עוד »

עבד אל-עזיז, סולטאן מרוקו

מולאי עבד אל-עזיז הרביעי (בערבית: عبد العزيز الرابع; 24 בפברואר 1875 – 4 באפריל 1943) היה סולטאן מרוקו בין השנים 1894–1908.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבד אל-עזיז, סולטאן מרוקו · ראה עוד »

עבד אל-קאדר אל-חוסייני

עבד אל-קאדר אל-חוסייני (במרכז), 1936 אל-חוסייני (במרכז) עם כוחותיו לפני ההתקפה על כפר עציון בינואר 1948. הלווייתו של אל חוסייני, 9 באפריל 1948 עבד אל-קאדר אל-חוסייני (בערבית: عبد القادر الحسيني, 1907 – 8 באפריל 1948) היה מנהיג הכוחות הערבים באזור ירושלים במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבד אל-קאדר אל-חוסייני · ראה עוד »

עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי

עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי אלג'ירי עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי לצבא צרפת. עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי (בערבית: عبد القادر الجزائري, 6 בספטמבר 1809- 26 במאי 1883) היה מנהיג סופי אלג'ירי שהנהיג את המרד נגד הכיבוש הצרפתי בין השנים 1832–1847.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבד אל-קאדר אל-ג'זאירי · ראה עוד »

עבד אל-בהאא

עבדֻ אל-בהאא (פרסית וערבית عبد البهاء; נקרא בעברית גם עבדול בהאא; נולד בשם עבאס אפנדי; 23 במאי 1844 - 28 בנובמבר 1921) היה מנהיגה של הדת הבהאית לאחר מות אביו, בהאא אללה, מייסד הדת, שנפטר ב-1892.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבד אל-בהאא · ראה עוד »

עבדאללה סומך

הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבדאללה סומך · ראה עוד »

עבדאללה פאשא

בית עבדאללה פאשא בעכו עבדאללה פאשא (בערבית: عبدالله باشا; 1801–1833 (?)) היה מושל עכו כוואלי של צידון בשנים 1831-1819.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבדאללה פאשא · ראה עוד »

עבדאללה הראשון, מלך ירדן

שנות ה-20 עבדאללה הראשון בביקור אצל נשיא טורקיה, אטאטורק, ב-1937 עבדאללה יוצא מהר הבית, כמה שבועות לפני רציחתו הנסיך חוסיין ניצב שלישי מימין עבדאללה הראשון בן חוסיין (בערבית: عبد الله الأول بن حسين, 2 בפברואר 1882 – 20 ביולי 1951) היה המלך הראשון של הממלכה ההאשמית של ירדן (או בשמה בעת ייסודה: הממלכה ההאשמית של עבר הירדן).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבדאללה הראשון, מלך ירדן · ראה עוד »

עבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט

עבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט (בטורקית: Arnavut Abdurrahman Abdi Paşa, תאריך לידה לא ידוע, לפני 1616 - 2 בספטמבר 1686) היה וזיר, איש צבא ומינהל עות'מאני בכיר ממוצא אלבני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבדורחמן עבדי פאשה ארנבוט · ראה עוד »

עבדות

שוק העבדים", ציור מאת גוסטב בולאנז'ה עבדות היא בעלות של אדם על אדם אחר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבדות · ראה עוד »

עבדות באימפריה העות'מאנית

באימפריה העות'מאנית העבדות באימפריה העות'מאנית הייתה מוסד מרכזי וחלק משמעותי מכלכלת האימפריה העות'מאנית ומהמסורת החברתית שלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבדות באימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

עבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה

לאורך כל ההיסטוריה היהודית אחוזי המסחר והשימוש של יהודים בעבדים לא נפל מזה של החברות שבהן הם חיו, אלא אם כן נאסר הדבר עליהם מסיבות שונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבדות בחברה היהודית העות'מאנית בראשית העת החדשה · ראה עוד »

עבדול חמיד השני

הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועבדול חמיד השני · ראה עוד »

עג'מי אולן

ע'גמי אולן או עג'מי אוג'אי -(בטורקית: Acemi Ocağı "בית הזרים" או Acemi Oğlan - "הבנים הזרים") הוא שמם של הנערים והצעירים הנוצרים - יוונים, אלבנים, בולגרים, סרבים, ארמנים, צ'רקסים, גאורגים - שגויסו כדי לשרת כגוף רזרבי של היאניצ'רים העות'מאנים (ה"קאפי קולו" - kapı kulu "עבדי השער") הם גויסו בהתחלה במלחמות, בדרך כלל חמישית מכלל העבדים שבויי מלחמות, ומאוחר יותר באמצעות מסעות גיוס הידועים כדוושירמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועג'מי אולן · ראה עוד »

עג'לון

עג'לון (בערבית: عجلون), היא עיירה הררית בצפון ממלכת ירדן המשמשת כבירה של מחוז עג'לון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועג'לון · ראה עוד »

עג'ה

עג'ה (בערבית: عجّة) היא עיירה פלסטינית בנפת ג'נין בצפון השומרון, הממוקמת כ-19 ק"מ דרומית-מערבית לג'נין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועג'ה · ראה עוד »

עג'ול

עג'ול (ערבית: عجّول) הוא כפר פלסטיני, המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה וממוקם כ -19 ק"מ מצפון לרמאללה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועג'ול · ראה עוד »

עדן

נמל עדן – גלויה מראשית המאה ה-20 עַדַן (בערבית: عدن נהגה ʿAdan; באנגלית ובשפות לועזיות נוספות ידועה כ-Aden) היא עיר נמל בתימן, לשעבר בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועדן · ראה עוד »

עדה רפפורט-אלברט

עדה רפפורט-אלברט (באנגלית: Ada Rapoport-Albert; 26 באוקטובר 1945 – 18 ביוני 2020) הייתה חוקרת ישראלית, שהתגוררה בממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועדה רפפורט-אלברט · ראה עוד »

עומאן

דקלי קוקוס על קו החוף של העיר הדרומית סלאלה (صلالة) סופת חול בעומאן, צילום לוויין סולטנות עוּמאן (בערבית: سلطنة عُمان, סַלְטנת עֻמַאן) היא מדינה מזרח-תיכונית, בחלק הדרומי-מערבי של אסיה, בדרום-מזרח חצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועומאן · ראה עוד »

עומאר פאשה

עומאר פאשה (בגרמנית: Omar Pascha; בטורקית: Ömer Paşa; 24 בנובמבר 1806, יאניה גורה, אזור קרואטיה, האימפריה האוסטרית - 18 באפריל 1871, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית) היה קצין בכיר בצבא העות'מאני בדרגת מושיר אשר כיהן כמושל בוסניה ובהמשך השתתף במלחמת קרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועומאר פאשה · ראה עוד »

עומר אל-מוח'תאר

עומר אל-מוח'תאר (בערבית: عمر_المختار; 20 באוגוסט 1858 – 16 בספטמבר 1931), אשר כונה אריה המדבר, היה מנהיג ההתקוממות בקירנאיקה האיטלקית (במזרח לוב של ימינו) תחת המסדר הסנוסי, כנגד הכיבוש האיטלקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועומר אל-מוח'תאר · ראה עוד »

עומר וערי

סעאדה אל-ג'לאד, עומר אל-וערי ואחמד שוקיירי עומדים לפני כיפת הסלע על הר הבית, בירושלים, 1954 עומר אמין סולימאן ח'מיס סולימאן וערי (בערבית: عمر أمين سليمان خميس سليمان الوعري; 1903–1972) היה פוליטיקאי פלסטיני ששימש כראש עיריית ירושלים המזרחית בשנים 1952–1955.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועומר וערי · ראה עוד »

עונת המלפפונים

"עונת המלפפונים" הוא ביטוי ציני הקשור לעולם התקשורת, והוא מתאר עונה בה אין אירועים חדשותיים מרעישים, ואנשי התקשורת נאלצים לשוחח על עניינים שוליים וחסרי ערך סנסציוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועונת המלפפונים · ראה עוד »

עופות טמאים

עופות טמאים הם עופות אסורים באכילה על פי היהדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועופות טמאים · ראה עוד »

עות'מאן נורי פאשא

עות'מאן נורי פאשא (בטורקית: Osman Nuri Paşa; 1832, טוקט – 5 באפריל 1900, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית) היה קצין עות'מאני בדרגת פילדמרשל (בטורקית: Müşir) ונחשב לגיבור מלחמה בשל תעוזתו בעת המצור על פלבן, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועות'מאן נורי פאשא · ראה עוד »

עות'מאן בן עפאן

עות'מאן בן עַפַאן (בערבית: عثمان بن عَفَّان; 574–656) היה הח'ליפה השלישי במניין "ארבעת הח'ליפים הצדיקים" ששלטו באימפריה המוסלמית לאחר מוחמד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועות'מאן בן עפאן · ראה עוד »

עות'מאן הראשון

עות'מאן הראשון (בטורקית עות'מאנית: عثمان باک; 1258 – 1326) היה מייסד השושלת העות'מאנית והעניק לה את שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועות'מאן הראשון · ראה עוד »

עות'מאן השני

עות'מאן השני (בטורקית II. Osman; בטורקית עות'מאנית عثمان ثاني, 3 בנובמבר 1604 – 20 במאי 1622) או "עות'מאן הצעיר" (Genç Osman) היה הסולטאן השישה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה כ-4 שנים, מ-26 בפברואר 1618 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועות'מאן השני · ראה עוד »

עות'מאן השלישי

עות'מאן השלישי עות'מאן השלישי (בטורקית III. Osman; טורקית עות'מאנית عثمان ثالث, 2 בינואר 1699 – 30 באוקטובר 1757) היה הסולטאן העשרים-וחמישה של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-13 בדצמבר 1754 ועד יום מותו ב-1757.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועות'מאן השלישי · ראה עוד »

עות'מאני

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועות'מאני · ראה עוד »

עולמא

עולמא (בערבית: علماء, בתעתיק מדויק: עֻלמאא', ביחיד: עאלִם - عالِم, קרי, המחזיק בידע) הם חוג חכמי הדת האסלאמיים שהשלימו הכשרה בת מספר שנים במדעים אסלאמיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועולמא · ראה עוד »

עולם הדיסק

עולם הדיסק, הנישא על ארבעה פילים הניצבים על גבו של א'טואן הגדול, הצב הגלקטי הענק שמרחף ברחבי החלל. עולם הדיסק (באנגלית: Discworld) היא סדרת ספרי פנטזיה הומוריסטיים מאת הסופר האנגלי טרי פראצ'ט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועולם הדיסק · ראה עוד »

עובידייה

עובידייה (בערבית: العبيدية) היא עיירה פלסטינית המשתייכת לנפת בית לחם ונמצאת כ-6 ק"מ מזרח לבית לחם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועובידייה · ראה עוד »

עוג'ה אל-חפיר

עוג'ה לאחר כיבושה בידי צה"ל, 1949 תחנת הרכבת הטורקית בעוג'ה אל-חפיר. משמאל: מגדל-מיכל שסיפק מים לקטרי הרכבת. מימין: שריד קיר המשרד של מנהל התחנה. עוג'ה אל-חפיר (בערבית: عوجة الحفير) היא צומת דרכים עתיק סמוך לבארות מים בוואדי עוג'ה אל-חפיר, בנגב המערבי על גבול מדבר סיני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועוג'ה אל-חפיר · ראה עוד »

עוגת פונץ'

עוגת פונץ' (בגרמנית: Punschkrapfen או Punschkrapferl) היא עוגת ספוג במילוי נוגט וריבה ספוגה ברום מהמטבח האוסטרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועוגת פונץ' · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועכו · ראה עוד »

עין מודע

עין מודע בני נוער המתגוררים באזור רוחצים במעיין עין מודע בפסח ה'תשפ"א, 2021 עין מודע הוא אחד מהמעיינות בעמק בית שאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועין מודע · ראה עוד »

עין נטפים

'''עין נטפים''' - נביעת נטפי המים בין סדקי הסלע עין נטפים (בערבית: ביר אל קטר או עין אל קטר) הוא מעיין מים מתוקים בהרי אילת בערוץ נחל נטפים ליד הגבול עם מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועין נטפים · ראה עוד »

עין קנייא

עין קנייא (בערבית: عين قنية, תעתיק מדויק: עין קניה) הוא כפר דרוזי במורדות הר חרמון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועין קנייא · ראה עוד »

עין שמר

עין שמר מבט מעל. עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועין שמר · ראה עוד »

עין זיתון

עין זיתון (בערבית: عين الزيتون), היה יישוב קדום בארץ ישראל, המתועד מן העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועין זיתון · ראה עוד »

עין זיתים

עין זיתים בגלויה עתיקה עין זיתים היה יישוב בגליל העליון, כשני ק"מ מצפון לצפת, על מדרונות הר ביריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועין זיתים · ראה עוד »

עין זיוון (כפר)

עין זיוון (בערבית: عين زوان; עין זיואן) הוא כפר צ'רקסי נטוש בצפון רמת הגולן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועין זיוון (כפר) · ראה עוד »

עיקול הדנובה

עיקול הדנובה (בהונגרית: Dunakanyar) ניתן לתרגם גם כ"סיבוב הדנובה" או "פניית הדנובה" הוא קטע הדנובה בין אסטרגום לבין בודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועיקול הדנובה · ראה עוד »

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועיר בירה · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועיראק · ראה עוד »

עיראק המנדטורית

ממלכת עיראק תחת השלטון הבריטי, או עיראק המנדטורית (בערבית: الانتداب البريطاني على العراق), הוקמה בשנת 1921, לאחר המרד העיראקי בשנת 1920 נגד המנדט הבריטי על מסופוטמיה, ונחקק באמצעות אמנת אנגלו-עיראק משנת 1922 והתחייבות של בריטניה בשנת 1924 לחבר הלאומים למלא את התפקיד כמנדט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועיראק המנדטורית · ראה עוד »

עיריית ראשון לציון

בית העירייה הישן במדרחוב רוטשילד עיריית ראשון לציון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועיריית ראשון לציון · ראה עוד »

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועיריית ירושלים · ראה עוד »

עיתונות ערבית

עיתונות ערבית ובכללה עיתונות וכתבי עת המתפרסמים בשפה הערבית קיימת משלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועיתונות ערבית · ראה עוד »

עילאר

עילאר (בערבית: عِلار) היא עיירה פלסטינית בנפת טולכרם בצפון יהודה ושומרון, הממוקמת כ-10 ק"מ צפונית-מזרחית לטולכרם, ו-25 ק"מ ממזרח לנתניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ועילאר · ראה עוד »

פמגוסטה

מסגד לאלה מוסטפא פאשה במבנה קתדרלת ניקולאוס הקדוש מן המאה ה-14 נמל פמגוסטה. תחריט מספרו של אולפרט דאפר, אמסטרדם, 1703 פמגוסטה (ביוונית: Αμμόχωστος (אמוכוסטוס); בטורקית: Gazimağusa או Mağusa (מאוסה)) היא עיר נמל לחוף המזרחי של האי קפריסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופמגוסטה · ראה עוד »

פאן-ערביות

דגל המרד הערבי כפי שמתנוסס מעל מצודה בעקבה שבירדן. פאן-ערביות או כל-ערביות (בערבית: الوحدة العربية) היא תנועה הקוראת לאיחוד מדיני, חברתי וכלכלי בין העמים והמדינות הערביות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאן-ערביות · ראה עוד »

פאניוניוס (כדורסל)

מועדון הכדורסל פאניוניוס אתונה (ביוונית: Πανιώνιος KAE) היא קבוצת כדורסל יווני מעיר הבירה, אתונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאניוניוס (כדורסל) · ראה עוד »

פאסיל גמב

פאסיל גמב במרכזה של גונדר. מראה ממלון גוהה שמצפון למתחם פַאסִיל גִמבּ (געז ፋሲል ግቢ - "מגדל פאסיל", ובעבר "אצה גמב"), המכונה גם "המתחם הקיסרי" או "המתחם המלכותי", הוא מתחם מבוצר מוקף בחומת אבן, השוכן במרכזה של העיר גונדר שבצפון אתיופיה, ושימש כמרכז השלטון וכמעונם של קיסרי אתיופיה במשך 220 שנה עד מחצית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאסיל גמב · ראה עוד »

פאפוס

פאפוס (ביוונית: Πάφος; בטורקית: Baf ובעבר: بافا) היא עיר חוף בחלק הדרום-מערבי של קפריסין ובירת מחוז פאפוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאפוס · ראה עוד »

פאקראץ

פָּאקְרָאץ (בקרואטית: Pakrac) היא עיירה במזרח קרואטיה, השוכנת במחוז פוז'גה-סלאבוניה לגדות הנהר פאקרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאקראץ · ראה עוד »

פאראסקבה האדוקה

איקונין של פאראסקבה האדוקה פאראסקבה האדוקה (ביוונית: Αγία Παρασκευή) הוא כינויה של קדושה הנערצת בכנסיות השונות של הכנסייה האורתודוקסית הנוצרית ונחשבת לפטרונית המגינה של מולדובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאראסקבה האדוקה · ראה עוד »

פארס חמדאן

פארס חמדאן (בערבית: فارس حمدان; 1910 – 29 בנובמבר 1966) היה חבר הכנסת מטעם חקלאות ופיתוח בכנסת ה-2 ובכנסת ה-3.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופארס חמדאן · ראה עוד »

פארק אופקים

פארק אופקים הוא פארק ירוק המשתרע על כ-500 דונם שממוקם במזרח העיר אופקים שבצפון הנגב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופארק אופקים · ראה עוד »

פארק ז'בוטינסקי

מבצר שוני בשנות ה-40 התיאטרון במבצר שוני חצר "מוזיאון אחיעם לפיסול" לזכרו של אחיעם שושני פסלים ב"מוזיאון אחיעם לפיסול" פארק ז'בוטינסקי, הנקרא גם מבצר שוני או אמפי שוני, נמצא בין בנימינה לזכרון יעקב (בתחום המועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופארק ז'בוטינסקי · ראה עוד »

פארה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופארה (פירושונים) · ראה עוד »

פארוס (יוון)

פארוס (ביוונית: Πάρος; באנגלית: Paros, להבדיל מ-Pharos שבמצרים העתיקה) הוא אי יווני בים האגאי, חלק מארכיפלג האיים הקיקלאדיים, מערבה מנקסוס, השלישי בגודלו לפי השטח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופארוס (יוון) · ראה עוד »

פאשא

פאשא (בטורקית: Paşa; בפרסית: پاشا; תעתיק: פאשא) או באשא (בערבית: باشا; תעתיק מדויק: באשא), לעיתים גם פאשה או באשה (לעיתים מכונה בעברית גם "פחה", על פי התנ"ך), היה תואר כבוד צבאי ואזרחי מקובל באימפריה העות'מאנית ובעולם המוסלמי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאשא · ראה עוד »

פאשא (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאשא (פירושונים) · ראה עוד »

פאל קיניז'י

חותם של פאל קיניז'י פאל קיניז'י בהונגרית: Kinizsi Pál; רומנית: Pavel Chinezul, "פאבל קינזול", סרבית-קרואטית Knez Pavel; 1432, קנז – 24 בנובמבר 1494, סנט קלמן) היה מצביא הונגרי, שופט ממלכת הונגריה, מושל מחוז זלה; אחד מאילי המלחמה הידועים ביותר בהיסטוריה של הונגריה. גיבור שהפך לדמות אגדית עד היום בזכות הפיקוד המצוין שלו, היכולות, הכוח האגדי וסדרת הניצחונות שלו. קיניז'י לא הפסיד אף קרב בחייו, דבר נדיר בכל העולם. הוא היה גיבור גם של עמי האזור באנאט במלחמות ההגנה נגד הטורקים העות'מאנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאל קיניז'י · ראה עוד »

פאזארדז'יק

מגדל השעון בפאזארדז'יק האנדרטה לזכר קורבנות ניסיון ההפיכה הקומוניסטי הכושל בספטמבר 1923 פָּאזָארְדְזִ'יק, וגם פאזארג'יק (בבולגרית Пазарджик), היא עיר בבולגריה, בירת מחוז פאזארדז'יק, השוכנת על גדות נהר המריצה, 39 קילומטרים מהעיר פלובדיב ו-109 קילומטרים מהבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאזארדז'יק · ראה עוד »

פאזארדז'יק (מחוז)

מחוז (אובלסט) פאזארדז'יק (בבולגרית Област Пазарджик) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאזארדז'יק (מחוז) · ראה עוד »

פאזל מוסטפא פאשא קפרולו

קרב סלנקמן ב-1691. ציור מ-1878 פאזל מוסטפא פאשא קפרולו (בטורקית: Köprülü Fazıl Mustafa Paşa; 1637 – 19 באוגוסט 1691) שימש כווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית מ-1689 עד 1691, כאשר האימפריה הייתה מעורבת במלחמה נגד מדינות במלחמת האימפריה העות'מאנית–הליגה הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאזל מוסטפא פאשא קפרולו · ראה עוד »

פאזל אהמט פאשא קפרולו

פאזל אהמט פאשא קפרולו (בטורקית עות'מאנית: كپرولى زاده فاضل احمد پاشا; בטורקית: Köprülü Fazıl Ahmet Paşa; 1635 – 3 בנובמבר 1676) היה הווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית בימי הסולטאן מהמט הרביעי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאזל אהמט פאשא קפרולו · ראה עוד »

פאבל ציציאנוב

פאבל דמיטרייביץ' ציציאנוב (ברוסית: Павел Дмитриевич Цицианов) או פאטה ציציאשווילי (בגאורגית) 19 בספטמבר 1754 - 20 בפברואר 1806) היה מפקד צבאי באימפריה הרוסית, גנרל חיל-הרגלים משנת 1804 והנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז משנת 1802 ועד להירצחו בשנת 1806. ציציאנוב נולד במוסקבה והיה בן למשפחת האצולה הגאורגית, ציצישווילי. בשנת 1794 הוא השתתף כמפקד במרד קושצ'ושקו שהתרחש בפולין ובליטא, ובמלחמת רוסיה-פרס, 1804-1813. עקב הצלחתו בדיכוי המרד הפולני, יכולות הניהול שלו, והיותו צאצא למשפחה גאורגית מתבוללת שהתיימר להכיר את המנטליות של תושבי הקווקז, מונה, ב-9 בספטמבר 1802, על ידי אלכסנדר הראשון, לנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז, ולמעשה לראש צבא האימפריה הרוסית בגאורגיה. על פי גישתו, הדיפלומטיה הטובה ביותר בקווקז "הוא הכוח". יחד עם זאת נאלץ, בתקופת פעילותו כנציב, לקיים משא ומתן עם השליטים המקומיים, כדי להכפיף אותם למרותה של האימפריה הרוסית. עוד בשנת התמנותו לנציב, 1802, הצליח ציציאנוב להגיע להסכם עם שליטי דרבנט, קייטאך, טאבאסאראן וטארקי (Тарки), בגיאורגייבסק, שעל פיו קיבלו השליטים את חסותה העליונה של האימפריה הרוסית והתחייבו להילחם לצידה במקרה של התקפה מצד הפרסים. כמו כן הסכימו כי סכסוכים פנימיים בין השליטים ייפתרו בדרך של בוררות עם השלטונות הרוסיים והבטחת המסחר בין המדינות תוך כדי קביעת מכסים אחידים. למרות ההסכם שהתגבש פעל ציצאנוב לתכנון מבצעים צבאיים ולכיבוש ערים אסטרטגיות לחופי הים הכספי. הצאר אלכסנדר הראשון לא הטיל מגבלות כלשהן על פעולותיו של ציציאנוב ועמדתו בעניין לא הייתה ברורה ולכן הושאר העניין במידה רבה להכרעתו של ציציאנוב. בפברואר 1803, הגיע ציציאנוב לטביליסי והתפנה מיידית לביצורה של העיר ולתכנון פעולות תגמול כנגד הלזגינים שפשיטות הביזה שלהם בגאורגיה התגברו עם מותו של גיאורגי השנים עשר. בסוף אותה שנה, ב-2 בדצמבר, הוא חתם על הסכם עם נסיכות אודישי (סמגרלו) המעניק לה את הגנתה וחסותה של האימפריה הרוסית, וב-3 ביולי 1804 חתם הסכם דומה עם נסיכות גוריה. ב-25 באפריל 1804, בוועידת אלזנאורי, הכריח ציציאנוב, את סולומון השני, מלך ממלכת אימרתי, להיכנע לשעבוד הרוסי ולהכריז על ממלכת אימרתי כמדינת חסות של האימפריה הרוסית. זאת לאחר שהוביל את צבאו לתוך הממלכה. התחזקותה של רוסיה בקווקז עוררה התנגדות מצד הפרסים והעות'מאנים, שזכו לתמיכה גם של אנגליה וצרפת. דרישתה של פרס מרוסיה להסיג את כוחותיה מהקווקז, בשנת 1804, נתקלו בסירוב והיא הכריזה עליה מלחמה. ב-14 במאי 1805 חתם הח'אן איברהים חליל, מנסיכות קרבאך, על הסכם עם ציציאנוב בו הכריז החאן על עצמו כווסאל של האימפריה הרוסית. החאן התחייב בהסכם גם כי כל שליט שיעלה לשלטון בנסיכותו יצטרך לקבל את אישורם של הרוסים, התחייב לשלם מס עובד שנתי של 8,000 צ'רבונצים, והסכים להצבתם של יחידות הצבא הרוסי בנסיכות. כמו כן הוא נשבע שבועת אמונים לאימפריה הרוסית והתחייב למסור את נכדו, שיוחזק בטביליסי, כבן ערובה למימוש ההסכם. הסכם זה שימש דוגמה להסכמים שבאו אחריו. באותה שנה חתם ציציאנוב גם עם שאקי על הסכם זהה בתוכנו. באותה שנה, לאחר שסיפח את נסיכות קארבאך ונסיכות שאקי, כבש ציציאנוב את נסיכות שירוואן, וזאת לאחר שבמשא ומתן עם השליט מצטפא-ח'אן לא התקבלו התנאים של הרוסים. לאחר כיבוש שירוואן התפנה ציציאנוב לכיבוש הנחלות של סאליאני (Sal'iani). בשנת 1803 קיבל על עצמו נסיך אוואריה (דאגסטן) את חסותה של רוסיה במישרין. באותה שנה הודיע ציציאנוב לחוסיין קולי-ח'אן, שליטה של נסיכות באקו כי שייך עלי-חאן, שליטה של נסיכות דרבנט, מתכנן לכבוש את נסיכותו, והדרך היחידה להמשך קיום נסיכות באקו היא לקבל את חסותה של רוסיה והצבת יחידותיה בעיר. שליט באקו הפר את התנאים שהציבו לו הרוסים ותוך מסירת מבצר העיר נרצח ציציאנוב בהתנקשות ב-8 בספטמבר 1806. רצח זה הוביל את הרוסים לכיבושו של האזור בכוח ללא משא ומתן. מאוחר יותר, בשנת 1811, הועבר אפרו של ציציאנוב לקבורה בקתדרלת סיוני בטביליסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאבל ציציאנוב · ראה עוד »

פאבל שתב

פאבל שתב (במקדונית: Павел Поцев Шатев; 15 ביולי 1882 - 30 בינואר 1951) היה מהפכן שפעל בשטח של יוון, בולגריה ומקדוניה הצפונית שכיום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאבל שתב · ראה עוד »

פאוק סלוניקי (כדורגל)

מועדון הכדורגל פאוק סלוניקי (ביוונית: ΠΑΕ ΠΑΟΚ) הוא מועדון כדורגל יווני מהעיר סלוניקי, אשר מתמודד בליגת העל היוונית ונחשב למועדון האהוד ביותר בחבל מקדוניה שבצפון המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאוק סלוניקי (כדורגל) · ראה עוד »

פאולו ורונזה

פאולו ורונזה (באיטלקית: Paolo Veronese; 1528 – 19 באפריל 1588) היה צייר איטלקי בתקופת הרנסאנס בוונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאולו ורונזה · ראה עוד »

פאולוס הרביעי

פאולוס הרביעי (28 ביוני 1476 – 18 באוגוסט 1559) היה אפיפיור מ-1555 עד מותו ב-1559.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאולוס הרביעי · ראה עוד »

פאולוס השני

פאולוס השני (בלטינית: Paulus II; 23 בפברואר 1417 – 26 ביולי 1471) היה אפיפיור מ-30 באוגוסט 1464 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאולוס השני · ראה עוד »

פאוזי קאוקג'י

קאוקג'י בשנת 1936 פַאוּזִי קָאוֻקְגִ'י (ערבית: فوزي القَاوُقْجِي, תעתיק מדויק: פוזי אלקאוקג'י; 19 בינואר 1890 – 5 ביוני 1977) היה מפקד צבאי ערבי סורי, שמוכר במיוחד על לחימתו כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל במרד הערבי הגדול (1936) ובמלחמת העצמאות (1948).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאוזי קאוקג'י · ראה עוד »

פאודוסיה

המועצה העירונית פאודוסיה על מפת קרים פאודוסיה (באוקראינית: Феодо́сія, ברוסית: Феодо́сия, בטטרית: Kefe, בעברית היה מקובל הכתיב כפא) היא עיר ונמל על שפת הים השחור, בחוף הדרום-מזרחי של חצי האי קרים, באופן רשמי חלק מאוקראינה, בפועל בשליטת רוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאודוסיה · ראה עוד »

פאיז א-סראג'

פאיז א-סראג' עם ג'ון קרי פאיז מוסטפא א-סראג' (בערבית: فايز السراج או فائز السراج; נולד ב-20 בפברואר 1960 בטריפולי) הוא איש עסקים ופוליטיקאי לובי שכיהן, בהתאם להסכמי סחיראת מדצמבר 2015, כראש המועצה הנשיאותית וכראש ממשלת ההסכמה הלאומית של לוב עד מרץ 2021, כשהוחלף על ידי מוחמד אל-מנפי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאיז א-סראג' · ראה עוד »

פאיז ביי אל-אידריסי

פאיז ביי אל-אידריסי פאיז (ביי) אל-אידריסי (??18 - 1969) (בערבית: فايز بيك الادريسي, תעתיק מדויק: פאיז ביכ אלאדריסי; בעיתונות ובספרות העברית מוכר גם כ"פאיז ביי אידריסי") היה קצין בכיר במשטרת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופאיז ביי אל-אידריסי · ראה עוד »

פנאיוטיס דנגליס

פנאיוטיס דנגליס (ביוונית Παναγιώτης Δαγκλής; 1853, אגריניו, ממלכת יוון – 9 במרץ 1924, אתונה, ממלכת יוון), היה גנרל יווני, שר המלחמה היווני ומפקדו בפועל של צבא יוון אשר הוביל אותו לניצחון על ממלכת בולגריה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופנאיוטיס דנגליס · ראה עוד »

פנצ'בו

פָּנְצֶ'בוֹ (בסרבית: Pančevo, Панчево) היא עיר הממוקמת בדרום פרובינציית וויבודינה שבסרביה, כ-15 קילומטרים מזרחית לבירה בלגרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופנצ'בו · ראה עוד »

פנרים

תדמית חיי המותרות שיוחסו לפֿנרים בוולאכיה: ניקולאיה מברוגני נוסע ברחובות בוקרשט במרכבה רתומה לאיילים (שנות השמונים המאוחרות של המאה ה-18) פֿנרים או יוונים פֿנרים (ביוונית: Φαναριώτες (פֿאנאריוטס), ברומנית: Fanarioţi, בסרבית: Фанариоти, Fanarioti) היו בני משפחות יווניות חשובות שהתגוררו בפֿנר (Fener, Φανάρι של ימינו), הרובע היווני העיקרי של קונסטנטינופול (איסטנבול), מקום מושבו של הפטריארך האקומני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופנרים · ראה עוד »

פנטלריה

חיילים בריטים בעת כיבוש האי במלחמת העולם השנייה פנטלריה (Pantelleria או Pantalaria), בעת העתיקה: קוסירה (Cossyra), הוא אי וקהילה במצר סיציליה שבים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופנטלריה · ראה עוד »

פנטליי קיסלוב

פנטליי קיסלוב (בבולגרית: Пантелей Киселов; 23 באוקטובר 1863, סבישטוב, האימפריה העות'מאנית – 14 באוקטובר 1927, סופיה ממלכת בולגריה) היה גנרל בצבא הבולגרי במהלך מלחמת העולם הראשונה, אשר תהילתו באה לו בזכות הניצחון בקרב טורטוקאיה שנערך בתחילת ספטמבר 1916.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופנטליי קיסלוב · ראה עוד »

פנחס רפאל יהושע די שיגורה

חותמתו של הרב יהושע רפאל פנחס די שיגורה רבי יהושע רפאל פנחס די שיגורה, המכונה מורינו (במקור: פנחס די שיגורה) (הפרד"ס או הפרד"ש) (?- 1851) היה אב"ד, ריש מתיבתא, מקובל, ופוסק באזמיר, מחבר הספר אות היא לעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופנחס רפאל יהושע די שיגורה · ראה עוד »

פנחס וייל

פנחס וייל (מרץ 1893 – אפריל 1973) היה רופא פנימי ורופא ריאות, מנהל בית החולים הארצי לחולי שחפת ב-צפת (1929–1948), מנהל מחלקת ריאות במרכז רפואי הדסה בירושלים (1952 - עד יציאתו לגמלאות).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופנחס וייל · ראה עוד »

פנגיורישטה

פָּנַגְיוּרִישְטֶה (בבולגרית: Панагюрище) היא עיר במערב מרכזה של בולגריה, הרביעית בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז פאזארדז'יק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופנגיורישטה · ראה עוד »

פנדקומיה

אל-פַנדָקוּמִיָה (בערבית: الفندقومية) הוא כפר פלסטיני בשומרון, בתחום נפת ג'נין ברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופנדקומיה · ראה עוד »

פנדורים

פנדורים קרואטיים ב-1742, בשירותה של מריה תרזה הפנדורים (בגרמנית: Pandur) היו חיילים לא סדירים שניהלו מלחמות גרילה בשירות האימפריה ההבסבורגית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופנדורים · ראה עוד »

פסאלמוס הונגריקוס

פסאלמוס הונגריקוס (בהונגרית: Psalmus Hungaricus), (תהילים הונגריים) אופוס 13, היא יצירה כוראלית לטנור, מקהלה ותזמורת מאת זולטאן קודאי, שחוברה בשנת 1923.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופסאלמוס הונגריקוס · ראה עוד »

פסקארה

פסקארה (באיטלקית: Pescara) היא עיר הבירה של נפת פסקארה שבמחוז אברוצו שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופסקארה · ראה עוד »

פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה

250px 250px 250px 250px 250px פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה היא פשיטה שערכו הכוחות הבריטים במהלך מלחמת העולם הראשונה, בחודש מאי 1917, על קטעים ממסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה על מנת לחבל בה ולמנוע מהטורקים להשתמש בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה · ראה עוד »

פץ'

מרכז העיר ממעוף ציפור פץ' (בהונגרית: Pécs) היא עיר בדרום הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופץ' · ראה עוד »

פץ' (קוסובו)

פץ' (בסרבית: Peć או Пећ; באלבנית: Peja או Pejë) היא עיר במערב קוסובו ובירת מחוז פץ'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופץ' (קוסובו) · ראה עוד »

פקרדוני קלוסט ורטן

ורטן קלוסט ורטן או בשמו המלא ד"ר קלוסט ורטן פקרדוני (Pacradooni Kaloost Vartan; 1835–1908) היה רופא, שליח המיסיון שייסד וניהל את בית החולים אי.מ.מ.ס הסקוטי בנצרת בשנת 1861.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופקרדוני קלוסט ורטן · ראה עוד »

פקיעין

בכיכר המרכזית והעתיקה ביישוב בית משפחת זינאתי - שומרי בית הכנסת העתיק אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007 פסל היונים בכניסה הצפונית לפקיעין פסל סולטאן אל-אטרש (משמאל) בכיכר המעיין בפקיעין פְּקִיעִין (בערבית: البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופקיעין · ראה עוד »

פראנקוס

1.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופראנקוס · ראה עוד »

פראונקירכן

פראונקירכן (בגרמנית: Frauenkirchen, בהונגרית: Boldogasszony) היא עיר במחוז נויזידל אם זה (Neusiedl am See), במדינה הפדרלית בורגנלנד ברפובליקת אוסטריה, השוכנת דרומית מזרחית לווינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופראונקירכן · ראה עוד »

פרנאו מנדש פינטו

פֶרְנָאוּ מֶנְדֶשׁ פִּינְטוּ (בפורטוגזית: Fernão Mendes Pinto; בפורטוגזית עתיקה: Fernam Mendez Pinto; 1509 או 1511 – 8 ביולי 1583) היה מגלה ארצות וסופר פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנאו מנדש פינטו · ראה עוד »

פרננדו אלברס דה טולדו, הדוכס השלישי מאלבה

פֶרְנַנְדוֹ אַלְבָרֵס דֶּה טוֹלֵדוֹ, הַדֻּוכָּס הַשְּׁלִישִׁי מֵאָלְבָה (בספרדית: Fernando Álvarez de Toledo y Pimentel; 29 באוקטובר 1507 – 11 בדצמבר 1582) נודע גם בכינויים "הדוכס הגדול של אלבה" בספרד ופורטוגל ובתור "דוכס הברזל" בארצות השפלה, היה אריסטוקרט, מדינאי ומצביא ששירת תחת האימפריה הספרדית במהלך המאה ה-16 המאוחרת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרננדו אלברס דה טולדו, הדוכס השלישי מאלבה · ראה עוד »

פרנסואה הראשון, מלך צרפת

פרנסואה הראשון, מלך צרפת במדליון מאת ג'ירולמו דלה רוביה במוזיאון המטרופוליטן לאמנות פרנסואה הראשון (בצרפתית: François Ier; 12 בספטמבר 1494 – 31 במרץ 1547), היה מלך צרפת מ-1515 ועד מותו ב-1547 ובן לשושלת ולואה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנסואה הראשון, מלך צרפת · ראה עוד »

פרנסיס בופורט

סולם הרוחות" (גרסת 1810) בכתב ידו של פרנסיס בופורט גלריית הדיוקנאות הלאומית, לונדון) פרנסיס בופורט (באנגלית: Francis Beaufort; 27 במאי 1774, נאבן, מחוז מית', אירלנד – 17 בדצמבר 1857, הוֹבֿ, מזרח סאסקס, אנגליה) היה גאוגרף, הידרוגרף ומטאורולוג אנגלי-אירי, יוצר סולם בופורט לדירוג עוצמות הרוח ואדמירל-משנה בצי המלכותי הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנסיס בופורט · ראה עוד »

פרנסיס בייקר

פרנסיס בייקר (באנגלית: Francis Horace Baker; (1887 - ?) היה שופט בריטי שכיהן בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. ישב בדין בבית המשפט העליון המנדטורי, כאחד מהרכב שלושת השופטים שדנו בערעורו של אברהם סטבסקי מנאשמי משפט רצח ארלוזורוב, על הרשעתו בבית המשפט לפשעים חמורים, שבגינה נגזר עליו עונש מוות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנסיס בייקר · ראה עוד »

פרנסיסקו חאווייר

פרנסיסקו חאווייר (7 באפריל 1506 – 3 בדצמבר 1552) היה מחשובי המיסיונרים הקתוליים וממייסדי מסדר הישועים, שהוכרז קדוש נוצרי לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנסיסקו חאווייר · ראה עוד »

פרנסיסקו דה אלמיידה

פרנסיסקו דה אלמיידה (באנגלית: Francisco de Almeida) המכונה גם "דום פרנסיסקו הגדול" (1450 - 1510), היה אציל, חייל וחוקר ארצות פורטוגזי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנסיסקו דה אלמיידה · ראה עוד »

פרנסיסקו דה טולדו

פרנסיסקו אלברס דה טולדו (בספרדית: Francisco Álvarez de Toledo; 10 ביולי 1515- 21 באפריל 1582) היה אריסטוקרט ואיש צבא בממלכת ספרד וכיהן כמשנה למלך בפרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנסיסקו דה טולדו · ראה עוד »

פרנץ נופצ'ה

פרנץ נופצ'ה (בהונגרית: Franz Nopcsa; 3 במאי 1877 – 25 באפריל 1933) היה אריסטוקרט הונגרי, הרפתקן, מלומד, גאולוג ופליאונטולוג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנץ נופצ'ה · ראה עוד »

פרנץ ראקוצי

פסלו של ראקוצי בבודפשט פֶרֶנץ ראקוצי השני (בהונגרית: Második Rákóczi Ferenc; 27 במרץ 1676 – 8 באפריל 1735) היה אציל הונגרי (נסיך טרנסילבניה), שהוביל בין השנים 1703 ל-1711 מרד נגד שלטון בית הבסבורג לשם השגת עצמאות ממלכת הונגריה, חופש דת לפרוטסטנטים ורפורמות חברתיות וכלכליות, ועמד בראש מדינה הונגרית עצמאית קצרת-ימים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנץ ראקוצי · ראה עוד »

פרנץ לפורט

פרנץ יקובלביץ' לֶפוֹרְט (ברוסית: Франц Яковлевич Лефорт; 2 בינואר 1656 – 12 במרץ 1699) היה מדינאי וגנרל רוסי של המאה ה-17 ממוצא שווייצרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנץ לפורט · ראה עוד »

פרנץ בורגיה קרי

פרנץ בורגיה קרי (בהונגרית: Kéri Borgia Ferenc, בסלובקית: František Borgia Kéri, 10 באוקטובר 1702 אולי בקנזלה, בימינו במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן בהונגריה – 1 בדצמבר 1768 בנאג'סומבט, או טרנבה, בשטח סלובקיה של היום, אז ממלכת הונגריה) היה ישועי הונגרי, שפעל בעיקר בשטחי סלובקיה של ימינו, ונודע כאסטרונום, פיזיקאי והיסטוריון, היה פרופסור באוניברסיטאות בקושיצה ובטרנבה, רקטור של אוניברסיטת טרנבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנץ בורגיה קרי · ראה עוד »

פרנץ יוזף ואלץ

פרנץ יוזף ואלץ (בגרמנית: Franz Josef Walz; 4 בדצמבר 1885 – 18 בדצמבר 1945) היה טייס בשירות האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה ובלופטוואפה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנץ יוזף ואלץ · ראה עוד »

פרנצ'סקו מורוזיני

מדליה שהוצאה לרגל ניצחונותיו הצבאיים של פרנצ'סקו מורוזיני. פרנצ'סקו מוֹרוֹזיני (באיטלקית: Francesco Morosini; 1619–1694) היה הדוכס ה-108 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנצ'סקו מורוזיני · ראה עוד »

פרנצ'סקו מולין

פרנצ'סקו מולין (באיטלקית: Francesco Molin; 21 באפריל 1575 - 27 בפברואר 1655) היה הדוכס ה-99 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנצ'סקו מולין · ראה עוד »

פרנצ'סקו אריצו

דיוקנו של פרנצ'סקו אריצו מעשה ידי ברנרדו סטרוצי, שנת 1631 לערך. אנדרטה לזכרו של אריצו, בכנסיית סן מרטינו. פרנצ'סקו אריצו (באיטלקית: Francesco Erizzo; 18 בפברואר 1566 - 3 בינואר 1646) היה הדוכס ה-98 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנצ'סקו אריצו · ראה עוד »

פרנצ'סקו קריספי

פְרַנְצֶ'סְקוֹ קְרִיסְפִּי (באיטלקית: Francesco Crispi; 4 באוקטובר 1818 – 11 באוגוסט 1901) היה פטריוט ומדינאי איטלקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנצ'סקו קריספי · ראה עוד »

פרנק יוברט מקנמרה

סגן-מרשל אוויר פרנסיס יוברט "פרנק" מקנמרה (באנגלית: Francis Hubert (Frank) McNamara; 4 באפריל 1894 - 2 בנובמבר 1961) היה חייל בכוחות ההגנה של אוסטרליה שקיבל את צלב ויקטוריה, שהוא העיטור הצבאי הגבוה ביותר עבור גבורה בפני האויב שניתן להעניקו לחבר בכוחות המזוינים של הממלכה המאוחדת או חבר העמים הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרנק יוברט מקנמרה · ראה עוד »

פרניק

פֶּרְנִיק (בבולגרית: Перник) היא עיר במרכז מערב בולגריה, בירת מחוז פרניק, השוכנת על שתי גדותיו של הנהר סטרומה ו-40 קילומטרים דרומית מערבית לבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרניק · ראה עוד »

פרניק (מחוז)

מחוז (אובלסט) פרניק (בבולגרית: Област Перник) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן במערב בולגריה, גובל בסרביה ועיר בירתו היא פרניק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרניק (מחוז) · ראה עוד »

פרס למדן

פרס למדן הוא פרס על שם יצחק למדן לספרות ילדים ונוער שחולק בין השנים 1954–1983 על ידי עיריית רמת גן בשיתוף עם אגודת הסופרים העבריים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרס למדן · ראה עוד »

פרסידה ננאדוביץ'

פרסידה ננאדוביץ' (בסרבית: Персида Ненадовић; 15 בפברואר 1813 – 29 במרץ 1873) הייתה אשתו של אלכסנדר קאראג'ורג'ביץ', נסיך סרביה, ששלט בנסיכות סרביה מבחירתו ב-14 בספטמבר 1842 עד להדחתו ב-24 באוקטובר 1858.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרסידה ננאדוביץ' · ראה עוד »

פרעתא

פרעתא (בערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה, בגובה של כ- 540 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרעתא · ראה עוד »

פרעון

פרעון (בערבית: فرعون) היא עיירה פלסטינית בנפת טולכרם במערב השומרון, השוכנת כארבעה קילומטרים דרומית לטולכרם, בגובה של כ- 150 מטר מעל פני הים, בסמוך לגדר ההפרדה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרעון · ראה עוד »

פרעות צפת (1834)

פרעות צפת או הביזה הגדולה בצפת הייתה סדרת פרעות שערכו כפריים ערבים ומוסלמים ודרוזים מקומיים בקהילה היהודית בצפת במהלך מרד הפלאחים בשנת 1834.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרעות צפת (1834) · ראה עוד »

פרעות תראקיה הטורקית (1934)

ביזה והרס של בתי עסק בבעלות יהודית בעיר צ'נקלה, יוני 1934 פרעות תראקיה הטורקית (בטורקית: 1934 Trakya Olayları, בלאדינו: La Furtuna, "הסופה") היו פרעות נגד יהודי תראקיה הטורקית, שהתחוללו בין 21 ביוני 1934 ל-4 ביולי 1934.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרעות תראקיה הטורקית (1934) · ראה עוד »

פרש בלי סוס

פרש בלי סוס (בערבית: فارس بلا جواد, פַארִס בִּלַא גַ'וַאד) הייתה סדרת טלוויזיה בת 30 פרקים ששודרה בטלוויזיה הממלכתית של מצרים בשנת 2002.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרש בלי סוס · ראה עוד »

פרשת מיס סטון

Katerina Cilka. Hristo Chernopeev. Елън Мария Стоун פרשת מיס סטון (בבולגרית: Афера „Мис Стоун“; במקדונית: „Афера Мис Стон“) היה חטיפתן של המיסיונרית הפרוטסטנטית האמריקאית, אלן מריה סטון, ועמיתה המיסיונרית הבולגרית ההרה, קתרינה סילקה ידי הארגון המהפכני הפנים-מקדוני, שאירעה ב-21 באוגוסט 1901.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרשת מיס סטון · ראה עוד »

פרשת סיסטו

סיסטו, נסיך בורבון-פארמה פרשת סיסטו (בגרמנית: Sixtus-Affäre) הוא הכינוי שניתן לניסיון של קרל הראשון, קיסר אוסטריה להוציא את האימפריה האוסטרו-הונגרית ממלחמת העולם הראשונה באמצעות כריתת הסכם שלום עם מדינות ההסכמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרשת סיסטו · ראה עוד »

פרשת בכרי-בוג'נאח

איור של "תקרית המניפה" - שליט אלג'יריה פוגע עם מניפה בקונסול הצרפתי במהלך דיון על חובותיה של צרפת לחברת בכרי-בוג'נאח פרשת בַכּרי-בוּג'נאח (בצרפתית: L'affaire Bakri-Busnach) היא השם לסכסוך מסחרי-פוליטי בין צרפת לאלג'יריה בתחילת המאה ה-19 שבמרכזו עמדו חובותיה של צרפת לחברה מסחרית בבעלות המשפחות היהודיות-אלג'יריות בכרי ובוג'נאח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרשת בכרי-בוג'נאח · ראה עוד »

פרתנון

הפרתנון (ביוונית: Παρθενών) הוא מקדש יווני הניצב על האקרופוליס של אתונה העתיקה, ונחשב לבניין המפורסם ביותר מתקופת יוון העתיקה, ולאחד הבניינים המפורסמים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרתנון · ראה עוד »

פרטיזן

פרטיזן הוא כינוי ללוחם בצבא לא-סדיר שפועל נגד כוחות כיבוש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרטיזן · ראה עוד »

פרטיום

אזור פרטיום, במקרה זה כולל צפון מרכז וצפון באנאט, בצבע חום כהה ושאר נסיכות טרנסילבניה בשנת 1570 פרטיום או פרציום (מלטינית: Partium, בהונגרית גם Párcium; בהונגרית וברומנית: Partium מבטאים "פרציום", קיים גם התרגום להונגרית: Részek) הוא השם ממקור לטיני הניתן בהונגרית לאזורים הגובלים עם טרנסילבניה ממערב ומצפון, ממזרח לנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרטיום · ראה עוד »

פרחי

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרחי · ראה עוד »

פרגלי אבראהים פאשא

פרגלי אִבּראהים פאשא (בטורקית: Pargalı İbrahim Paşa, 1493, פארגה, הרפובליקה של ונציה - 15 במרץ 1536, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית) היה וזיר גדול באימפריה העות'מאנית בין השנים 1523–1536, בראשית ימי שלטונו של הסולטאן סולימאן הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרגלי אבראהים פאשא · ראה עוד »

פרדריק פלמר

פרדריק פלמר (באנגלית: Frederick Palmer; 31 בינואר 1862 – 7 באפריל 1934) היה מהנדס בריטי שתכנן את נמל חיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדריק פלמר · ראה עוד »

פרדריק תסיגר, הברון השני מצ'למספורד

צ'למספורד במהלך קרב אולונדי גנרל פרדריק אוגוסטוס תסיגר, הברון השני מצ'למספורד (באנגלית: Frederic Augustus Thesiger, 2nd Baron Chelmsford; 31 במאי 1827 - 9 באפריל 1905) היה גנרל בריטי שנודע בשל פיקודו על הצבא הבריטי במהלך מלחמת הזולו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדריק תסיגר, הברון השני מצ'למספורד · ראה עוד »

פרדריק לה פלה

פרדריק לה פלה (בצרפתית: Frédéric Le Play; 11 באפריל 1806 – 5 באפריל 1882) היה מהנדס צרפתי, שנודע כסוציולוג וכלכלן ועסק בתחומי עבודה סוציאלית ומחקר חברתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדריק לה פלה · ראה עוד »

פרדריק ג'ון סקרימג'ר

ד"ר פרדריק ג'ון סקרימג'ר (באנגלית: Frederick John Scrimgeour) היה רופא שליח המיסיון, מנהלו השני של בית החולים אי.מ.מ.ס הסקוטי בנצרת, (1908–1914), (1920–1921), עם תחילת המנדט הבריטי ב-1917 מונה לקצין רפואה ראשי של אזור צפון ארץ-ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדריק ג'ון סקרימג'ר · ראה עוד »

פרדריק המילטון-טמפל-בלקווד

פרדריק טמפל המילטון-טמפל-בלקווד, מרקיז דפרין ואווה הראשון (באנגלית: Frederick Temple Hamilton-Temple-Blackwood, 1st Marquess of Dufferin and Ava; 21 ביוני 1826 – 12 בפברואר 1902) היה פקיד ממשלתי בריטי וחבר בולט בחברה הוויקטוריאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדריק המילטון-טמפל-בלקווד · ראה עוד »

פרדיננד מריה, הנסיך הבוחר מבוואריה

פרדיננד מריה, הנסיך הבוחר מבוואריה (בגרמנית: Ferdinand Maria von Bayern), היה הנסיך הבוחר מבוואריה בין השנים 1651–1679.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדיננד מריה, הנסיך הבוחר מבוואריה · ראה עוד »

פרדיננד שצ'ביל

פרדיננד שצ'ביל (באנגלית: Ferdinand Schevill; 12 בנובמבר 1868, סינסינטי, אוהיו - 10 בדצמבר 1954, טוסון, אריזונה) היה היסטוריון אמריקאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדיננד שצ'ביל · ראה עוד »

פרדיננד לסל

פרדיננד יוהאן גוֹטליבּ לָסָל (בגרמנית: Ferdinand Johann Gottlieb Lassal; 11 באפריל 1825 – 31 באוגוסט 1864) היה הוגה דעות ומנהיג סוציאליסטי יהודי-גרמני, מחלוצי רעיון המפלגה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדיננד לסל · ראה עוד »

פרדיננד הראשון, מלך בולגריה

המלך גאורגיוס מיוון, בסלוניקי בשנת 1912 המלך פרדיננד הראשון, כפי שצולם בגרמניה בשנת 1928 ארון הקבורה המיותם של המלך פרדיננד, המוצב בכנסיית אוגוסטין הקדוש בגרמניה ולא נקבר, מאחר שבצוואתו ביקש המלך להקבר בבולגריה פרדיננד הראשון, מלך בולגריה (בבולגרית: Фердинанд I; 26 בפברואר 1861, וינה - 10 בספטמבר 1948, קובורג), נולד כנסיך פרדיננד מקסימיליאן קרל לאופולד מריה לבית סקסה קובורג גותה, שהייתה משפחת אצולה גרמנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדיננד הראשון, מלך בולגריה · ראה עוד »

פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

250px פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (10 במרץ 1503 – 27 ביולי 1564) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה משנת 1556 ועד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי

פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי (2 ביוני 1423 - 25 בינואר 1494), היה מלך נאפולי בין השנים 1458–1494.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרדיננדו הראשון, מלך נאפולי · ראה עוד »

פרה-דרדנוט

צי האמריקני פְּרֶה-דְרֶדְנוֹט (מאנגלית: Pre-dreadnought) הוא כינוי לשלב בהתפתחותן של אוניות מערכה, בעיקר בין השנים 1890 עד 1905.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרה-דרדנוט · ראה עוד »

פרוקופליה

פרוקופליה (בסרבית קירילית: Прокупље) היא עיר ורשות מקומית בדרום סרביה, בירת מחוז טופליצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרוקופליה · ראה עוד »

פרוטוקול דמשק

ירדני פרוטוקול דמשק היה מסמך מתקופת מלחמת העולם הראשונה, אשר ניתן לפייסל אבן חוסיין על ידי שתי אגודות הסתרים הערביות אל-פתאת ואל-עהד בעת ביקורו השני לדמשק שבמהלכו נועד עם בכירים טורקיים בקונסטנטינופול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרוטוקול דמשק · ראה עוד »

פרובאדיה

שרידי המבצר בעיר העתיקה אובץ' פְּרוֹבָאדִיָה (בבולגרית: Провадия) היא עיר בצפון מזרח בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז וארנה וממוקמת 340 ק"מ צפונית מזרחית לבירה סופיה ו-47 ק"מ מערבית לבירת המחוז וארנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרובאדיה · ראה עוד »

פרובינציית פומרניה (1653–1815)

פרובינציית פומרניה הייתה פרובינציה של ברנדנבורג-פרוסיה, ולאחר מכן של ממלכת פרוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרובינציית פומרניה (1653–1815) · ראה עוד »

פרויקט דרום-מזרח אנטוליה

לוגו הפרויקט מיקום אזור הפרויקט במפת טורקיה אזור הפרויקט: הגדלה וחלוקה לנפות סכרים קיימים (נקודות שחורות) ומתוכננים (נקודות אדומות) ואזורים חקלאיים בפרויקט דרום-מזרח אנטוליה סכר קבן סכר אטאטורק פרויקט דרום-מזרח אנטוליה (טורקית Güneydoğu Anadolu Projesi, GAP) הוא פרויקט רב-מגזרי לפיתוח אזורי בר-קיימא משולב בדרום-מזרח אנטוליה בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרויקט דרום-מזרח אנטוליה · ראה עוד »

פרים (אי)

האי במפה משנת 1519 פרים (בערבית: بريم), נקרא גם מאיון (ميون), הוא אי גבוה במצר באב אל-מנדב בים האדום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרים (אי) · ראה עוד »

פריץ פרנק

פריץ פרנק (אוגוסט 1873, ירושלים - 8 בספטמבר 1968, וייסנברג, גרמניה) היה הרפתקן וחוקר טבע גרמני שפעל בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי, ואשר שמו נקשר למיתוסים שונים הקשורים לריגול במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופריץ פרנק · ראה עוד »

פרילפ

פְּרִילֶפּ (במקדונית: Прилеп, להאזנה) היא עיר בדרום מקדוניה הצפונית בשטח האזור הסטטיסטי פלגוניה, השוכנת 128 קילומטרים דרומית לבירה סקופיה ו-44 קילומטרים מביטולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרילפ · ראה עוד »

פריזרן

פְּרִיזְרֶן (באלבנית: Prizreni; בסרבית קירילית: Призрен) היא עיר ורשות מקומית בדרום קוסובו ובירת מחוז פריזרן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופריזרן · ראה עוד »

פריח אבו מדין

פריח אבו מדין (בערבית: فريح أبو مدين,1871–1955), היה ראש שבט החנאג'רה, מהשייח'ים הבדואים הבולטים והמכובדים בנגב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופריח אבו מדין · ראה עוד »

פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה

פריחא בת רבי אברהם בן אדיבה (או בשמה הספרותי: פריחא בת יוסף) הייתה משוררת יהודייה בת המאה ה-18 מצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופריחא בת רבי אברהם בן אדיבה · ראה עוד »

פריד אל-אטרש

פריד אל-אטרש (בערבית: فريد الأطرش; העשור השני של המאה ה-20 – 26 בדצמבר 1974) היה זמר, מלחין, נגן עוד וירטואוז ושחקן מצרי-דרוזי פופולרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופריד אל-אטרש · ראה עוד »

פרידריך קרס פון קרסנשטיין

פרידריך פרייהר קְרֶס פון קרסנשטיין (בגרמנית: Friedrich Freiherr Kreß von Kressenstein) (24 באפריל 1870, נירנברג – 6 בינואר 1948, מינכן) היה גנרל גרמני בחיל התותחנים וחבר בצוות הקצינים שסייע לראשות הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרידריך קרס פון קרסנשטיין · ראה עוד »

פרידריך הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג

פרידריך הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (בגרמנית: Friedrich I., Kurfürst von Brandenburg; 21 בספטמבר 1371 - 20 בספטמבר 1440) היה הנסיך בוחר של ברנדנבורג הראשון מבית הוהנצולרן, בין השנים 1415–1440.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרידריך הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג · ראה עוד »

פרידריך ורנר פון דר שולנבורג

פרידריך-ורנר ארדמן מתיאס יוהאן ברנהרד אריך גראף פון דר שולנבורג (באנגלית:; 20 בנובמבר 1875 – 10 בנובמבר 1944) היה דיפלומט גרמני ששירת כשגרירה האחרון של גרמניה הנאצית, בברית המועצות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרידריך ורנר פון דר שולנבורג · ראה עוד »

פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה

פרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm II von Preußen; 25 בספטמבר 1744 ברלין, פרוסיה – 16 בנובמבר 1797 פוטסדאם, פרוסיה) היה מלך פרוסיה בשנים 1786–1797.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרידריך וילהלם השני, מלך פרוסיה · ראה עוד »

פרידריך כריסטיאן, מרקיז מייסן

פרידריך כריסטיאן, מרקיז מייסן (בגרמנית: Friedrich Christian von Sachsen; 31 בדצמבר 1893 - 9 באוגוסט 1968), היה בנו של פרידריך אוגוסט השלישי, מלך סקסוניה וראש בית וטין בין השנים 1932–1968.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופרידריך כריסטיאן, מרקיז מייסן · ראה עוד »

פריידור

פְּרִייֶדוֹר (בבוסנית: Prijedor) היא עיר ורשות מקומית בצפון רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופריידור · ראה עוד »

פשמרגה

מחמוד ברזאנג'י (1919), המנהיג הראשון של הפשמרגה. פֶּשְׁמֶרגֶה (בכורדית: Pêşmerge) הוא כינוי ללוחמים כורדים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופשמרגה · ראה עוד »

פשטרה

פֶּשְטֶרָה (בבולגרית: Пещера) היא עיר בדרום מערב בולגריה, השלישית בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז פאזארדז'יק ושוכנת 125 ק"מ מהבירה סופיה, 18 קילומטרים מבירת המחוז פאזארדז'יק ו-43 קילומטרים מפלובדיב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופשטרה · ראה עוד »

פתרון שתי המדינות

מפה המציגה את אזור הגדה המערבית ורצועת עזה נכון לשנת 2007. "פתרון שתי המדינות" (באנגלית: Two-state solution) הוא מונח כולל למגוון הצעות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני שבסופו תוקם מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופתרון שתי המדינות · ראה עוד »

פתרון המדינה האחת

מפת ארץ ישראל המערבית המציגה את השטח השנוי במחלוקת "פתרון המדינה האחת" (באנגלית: One-state solution), כשלעיתים נעשה השימוש במונח "מדינה דו-לאומית" (Bi-national state), הוא שם כולל למגוון עמדות ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלפיהן יש להקים מדינה אחת בין הירדן לים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופתרון המדינה האחת · ראה עוד »

פתווה

פתווה (בערבית: فتوى, תעתיק מדויק: פַתְוַא) הוא פסק שריעה שניתן על ידי מופתי, ומספק הנחיה בנושא ספציפי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופתווה · ראה עוד »

פלמה דה מיורקה

פלמה דה מיורקה (בספרדית: Palma de Mallorca; בקטלאנית: Palma או Ciutat de Mallorca; רשמית נקראת פלמה - Palma) היא עיר הבירה של הקהילה האוטונומית האיים הבלאריים, השייכת לספרד ונמצאת בצפון מערב הים התיכון, לא הרחק מחופי ספרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלמה דה מיורקה · ראה עוד »

פלא יועץ

פלא יועץ, הוא ספר מוסר, המכיל עצות להנהגות בכל תחומי החיים, שנכתב על ידי רבי אליעזר פאפו, ונדפס לראשונה בקושטנדינא בשנת 1824, ולאחר מכן חזר והודפס בעוד 16 מהדורות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלא יועץ · ראה עוד »

פלאח

ציור של שלושה פלאחים משנת 1835 פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלאח · ראה עוד »

פלסטין (עיתון)

שער העיתון פלסטין מתאריך 6 במאי 1936 בדיווח על אירועים מן המרד הערבי הגדול קטע מתוך גיליון העיתון "פלסטין", 9 באוגוסט 1936 Yousef El-Issa. פַלַסְטִין (בערבית: فلسطين) היה עיתון בשפה הערבית שהיה לאחד המשפיעים ביותר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלסטין (עיתון) · ראה עוד »

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלסטינים · ראה עוד »

פלסטינים אמריקאים

פלסטינים אמריקאים (בערבית: فلسطينيو أمريكا; באנגלית: Palestinian Americans) הם אמריקאים ממוצא פלסטיני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלסטינים אמריקאים · ראה עוד »

פלשקפה

פֶּלֶשְקֶפֶה (בהונגרית: Pölöskefő) הוא כפר קטן בן כ-500 תושבים במחוז זאלה, בנפת נג'קניז'ה, בגבעות זאלה, קרוב למשולש הגבולות הונגריה-קרואטיה-סלובניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלשקפה · ראה עוד »

פלבן

הנסיך קרול מרומניה רוכב בראש חייליו לעיר פלבן לאחר כיבושה מידי העות'מאנים קפלת המאוזוליאום של גאורגיוס הקדוש המוזיאון ההיסטורי בפלבן בניין העירייה בפלבן התיאטרון בפלבן תחנת הרכבת בעיר פלבן (בבולגרית: Плевен) היא העיר השביעית בגודלה בבולגריה, בירת מחוז פלבן וממוקמת 170 קילומטרים צפונית מזרחית לבירה סופיה, באמצע המישור ההררי של הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלבן · ראה עוד »

פלבן (מחוז)

מחוז (אובלסט) פלבן (בבולגרית: Област Плевен) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלבן (מחוז) · ראה עוד »

פלורנס בייקר

פלורנס, ליידי בייקר (באנגלית: Florence, Lady Baker) או מריה פריין פון סאס; ברברה סאז; ברברה מריה סאז (בהונגרית: Sass Flóra – פלורה שאש; 6 באוגוסט 1841 – 11 במרץ 1916) הייתה מגלת ארצות וחוקרת ממוצא הונגרי–בריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלורנס בייקר · ראה עוד »

פלוריאנה

גני ארגוטי פלוריאנה (מלטית: Furjana; אנגלית: Floriana) היא עיר במלטה השוכנת בסמיכות לבירה ולטה, מדרום-מערב לה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלוריאנה · ראה עוד »

פלורינה

הנהר סאקולבה החוצה את העיר פלורינה הכיכר המרכזית בעיר פלורינה בניין עיריית פלורינה הקתדרלה שבעיר פלורינה (ביוונית: Φλώρινα, בבולגרית: Лерин) היא עיר בצפון יוון בחבל מערב מקדוניה, בירת מחוז פלורינה ודרכה זורם הנהר סָאקוּלֶבַה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלורינה · ראה עוד »

פלובדיב

האודיאון, (אמפיתיאטרון), הרומי העתיק שנתגלה בפלובדיב. העיר העתיקה בפלובדיב. הקתדרלה הקתולית בפלובדיב. המגדל העות'מאני, בעיר העתיקה של פלובדיב. פְּלוֹבְדִיב (בבולגרית: Пловдив) היא העיר השנייה בגודלה בבולגריה, לאחר הבירה סופיה ומהווה בירת מחוז פלובדיב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלובדיב · ראה עוד »

פלובדיב (מחוז)

מחוז (אובלסט) פלובדיב (בבולגרית: Област Пловдив) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה ובירתו היא העיר פלובדיב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלובדיב (מחוז) · ראה עוד »

פלוג'ה (עיראק)

פלוג'ה (בערבית: الفلوجة, תעתיק מדויק: אלפלוג'ה) היא עיר במחוז אל-אנבאר שבמרכז עיראק השוכנת על גדת נהר הפרת ומרוחקת כ-69 ק"מ מערבית לבירה בגדאד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלוג'ה (עיראק) · ראה עוד »

פלינדרס פיטרי

פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; 3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלינדרס פיטרי · ראה עוד »

פליפה השני, מלך ספרד

250px פליפה השני, מלך ספרד (בספרדית: Felipe II de España; 21 במאי 1527 – 13 בספטמבר 1598), המלך הראשון של ספרד כחצי האי ההיספני כולו (שלט 1556–1598), נאפולי וסיציליה (1554–1558), מלך פורטוגל כפליפה הראשון (1580–1598), ומלך אנגליה ואירלנד במשותף עם אשתו מרי הראשונה (1554–1558).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופליפה השני, מלך ספרד · ראה עוד »

פליקס סיפנייבסקי

פליקס סיפנייבסקי (בפולנית: Feliks Sypniewski; 1830 – 1903) היה צייר ואמן פולני, שצייר סצינות קרב היסטוריות בעיקר מהגבולות של פולין וגרמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופליקס סיפנייבסקי · ראה עוד »

פלישת טורקיה לקפריסין

חוף הנחיתה בפנטמילי פלישת טורקיה לקפריסין (בטורקית: Kıbrıs Barış Harekâtı - "מבצע השלום בקפריסין", ביוונית: Τουρκική εισβολή) התרחשה ב-20 ביולי 1974, בעקבות ההפיכה הצבאית בקפריסין ותפיסת השלטון בידי ארגון קפריסאי יווני לאומני אשר רצה לספח את האי ליוון חמישה ימים קודם לכן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלישת טורקיה לקפריסין · ראה עוד »

פליטים יהודים ממדינות ערב

משפחה יהודית-תימנית בדרכה למחנה המעבר של הג'וינט ליד עדן פליטים יהודים ממדינות ערב הם כ-850,000 יהודים אשר עזבו את מדינות ערב בהן נולדו וחיו, ללא רכושם, והפכו לפליטים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופליטים יהודים ממדינות ערב · ראה עוד »

פלייבליה

הבאזאר הישן של פלייבליה מסגד חוסיין פאשה תחנת הכוח של פלייבליה פלייבליה (במונטנגרית: Пљевља) היא עיר השוכנת בצפון מונטנגרו, ומשמשת כבירת מחוז פלייבליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופלייבליה · ראה עוד »

פטמוס

סקאלה פטמוס (יוונית Πάτμος; טורקית Batnaz; איטלקית Patmo) הוא אי קטן בים האגאי השייך לאיי הדודקאנס שהם תת-מחוז במחוז דרום הים האגאי ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטמוס · ראה עוד »

פטקו קרבלוב

קברו של קרבלוב פֶּטְקוֹ סְטוֹיְצֶ'ב קָרָבֶלוֹב (בבולגרית: Петко Стойчев Каравелов; 24 במרץ 1843, קופריבשטיצה, האימפריה העות'מאנית – 24 בינואר 1903, סופיה, נסיכות בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן ארבע פעמים כראש ממשלת בולגריה ונחשב לאחד ממכונני בולגריה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטקו קרבלוב · ראה עוד »

פטר פשיץ'

פטר פשיץ' (בסרבית: Петар Пешић; 26 בספטמבר 1871 – 6 בספטמבר 1944) היה גנרל יוגוסלבי אשר כיהן כראש המטה הכללי היוגוסלבי בין השנים 1921–1922 ושוב בין השנים 1924–1929.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטר פשיץ' · ראה עוד »

פטר בויוביץ'

פטר בּוֹיוֹבִיץ' (בסרבית קירילית: Петар Бојовић; 16 ביולי 1858, מישביצ'י, נסיכות סרביה, האימפריה העות'מאנית – 19 בינואר 1945, בלגרד, יוגוסלביה הדמוקרטית פדרלית), היה מרשל סרבי, שכיהן כמפקד הארמייה הראשונה של צבא סרביה בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה ובהמשך כיהן כראש המטה הכללי של ממלכת יוגוסלביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטר בויוביץ' · ראה עוד »

פטר גודב

פטר טודורוב גוּדֶב (בבולגרית: Петър Тодоров Гудев; 13 ביולי 1862, גראדץ, מחוז סליבן, האימפריה העות'מאנית – 11 במאי 1932, סופיה, ממלכת בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן כשר הפנים וראש ממשלת נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטר גודב · ראה עוד »

פטר דנוב

פטר קונסטנטינוב דנוב (בבולגרית Петър Константинов Дънов; 11 ביולי 1864, ניקולאבה, האימפריה העות'מאנית – 27 בדצמבר 1944, סופיה, ממלכת בולגריה), היה פילוסוף ומורה רוחני בולגרי של כ-40,000 תלמידים להם העניק 8,200 הרצאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטר דנוב · ראה עוד »

פטר הראשון, מלך סרביה

פטר הראשון או פטר קָארָאג'וֹרְגֶ'בִיץ' (בסרבית בכתב קירילי: Петар I Карађорђевић; 29 ביוני 1844, בלגרד, נסיכות סרביה – 16 באוגוסט 1921, בלגרד, ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים) היה מלכה האחרון של סרביה, אשר חזה בחורבנם הגדול של ממלכתו ועמו במהלך מלחמת העולם הראשונה ובערוב ימיו, כשהוא חולה ועל ערש דווי, חזה גם בתקומתם מחדש, עת כיהן כמלכה הראשון של ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטר הראשון, מלך סרביה · ראה עוד »

פטר החכם

פסל של פטר החכם בפרילפ, מקדוניה פטר החכם או פטר הערמומי (בבולגרית: Хитър Петър; במקדונית: Итар Пејо או Итар Петар) הוא דמות בפולקלור הבולגרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטר החכם · ראה עוד »

פטרו מוהילה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטרו מוהילה · ראה עוד »

פטרוס מברומיכאליס

פסלו של פטרוס מברומיכאליס באתונה. פֶּטרוֹס מַבְרוֹמִיכָאלִיס (באנגלית: Petros Mavromichalis; ביוונית: Πέτρος Μαυρομιχάλης; 1765–1848), הידוע גם בשם "פטרוביי" (Πετρομπέης), היה מנהיג המניאטים, יושבי חצי האי מאני (Mani) בדרום יוון, במחצית הראשונה של המאה ה-19 ומהאישים הבולטים במלחמת העצמאות היוונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטרוס מברומיכאליס · ראה עוד »

פטריץ'

פטריץ' (בבולגרית: Петрич) היא עיר בדרום-מערב בולגריה, בשטח מחוז בלגואבגרד, השנייה בגודלה במחוז מבחינת כמות האוכלוסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטריץ' · ראה עוד »

פטוי

פְּטוּי היא עיר ורשות מקומית בצפון-מזרח סלובניה, השוכנת לגדות הנהר דראווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופטוי · ראה עוד »

פזאן

פזאן (בלטינית: Fesanas, באנגלית: Fezzan) הוא חבל ארץ בדרום מערב לוב, זהו אזור צחיח בלב מדבר סהרה, בירת החבל היא סבהא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופזאן · ראה עוד »

פח'ר א-דין השני

פרנציסקני אבגניוס רוג'ה שהיה רופאו בשנותיו האחרונות ארמון פח'ר א-דין בדיר אל-קמר מדרום לעיר ביירות פח'ר א-דין אל-מעני השני (ערבית فخر الدين المعني الثاني 1572–1635), היה אציל דרוזי ששלט במחצית הדרומית של לבנון ובצפונה של ארץ ישראל בסוף המאה ה-16 וברבע הראשון של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופח'ר א-דין השני · ראה עוד »

פחמה (כפר)

פַ֫חְמֶה (בערבית: فحمة) היא עיירה פלסטינית במערב השומרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופחמה (כפר) · ראה עוד »

פחר אל-ניסא זייד

פחר אל-ניסא זייד (בערבית: الأميرة فخر النساء زيد; 1901, איסטנבול - 5 בספטמבר 1991, עמאן) הייתה אמנית ממוצא טורקי ששילבה ביצירתה השפעות מוסלמיות וביזנטיות מהמזרח עם אמנות אבסטרקטית מערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופחר אל-ניסא זייד · ראה עוד »

פחה

פֶּחָה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופחה · ראה עוד »

פחווה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופחווה (פירושונים) · ראה עוד »

פבל פסטל

פבל איבנוביץ' פסטל (ברוסית: Павел Иванович Пестель; 24 ביוני 1793, מוסקבה - 13 ביולי 1826, סנקט פטרבורג) היה איש צבא רוסי, קולונל, שנודע כמהפכן, מנהיג רוחני וארגוני בולט של תנועת הדקבריסטים, מנהיגה של "האגודה הדרומית" (רוס' Южное Общество) של התנועה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופבל פסטל · ראה עוד »

פדרו השני, קיסר ברזיל

דום פדרו השני, קיסר ברזיל (בפורטוגזית: Pedro II do Brasil; 2 בדצמבר 1825 – 5 בדצמבר 1891) היה הקיסר השני והאחרון של האימפריה הברזילאית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופדרו השני, קיסר ברזיל · ראה עוד »

פדריקו גראווינה

דון פדריקו קרלוס גראווינה (בספרדית: Federico Carlos Gravina; 12 באוגוסט 1756 פלרמו - 9 במרץ 1806 קדיס) היה אדמירל ספרדי שהשתתף בקרבות רבים במלחמת העצמאות של ארצות הברית ובמהלך המלחמות הנפוליאוניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופדריקו גראווינה · ראה עוד »

פואד ג'ונבלאט

פואד ג'ונבלאט (בערבית: فواد جنبلاط; 1885 - 6 באוגוסט 1921) היה מנהיג דרוזי משושלת ג'ונבלאט והקאימקאם של מחוז הרי השוף בלבנון בתקופה העות'מאנית ובתחילת תקופת השלטון הצרפתי בלבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופואד ג'ונבלאט · ראה עוד »

פואד הראשון, מלך מצרים

פוּאַד הראשון (בערבית: فؤاد الاول; נולד כאַחְמַד פוּאַד; 26 במרץ 1868 - 28 באפריל 1936), מלך מצרים וסודאן, ריבון על נוביה, כורדופאן ודארפור, היה לסולטאן מצרים ב-1917, כשירש את אחיו, חוסיין כאמל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופואד הראשון, מלך מצרים · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופועלי ציון · ראה עוד »

פופובו

האנדרטה לזכר הנופלים מקרב הצבא הרוסי במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) פּוֹפּוֹבוֹ (בבולגרית: Попово) היא עיר בצפון מזרח בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במחוז טרגובישטה, ממוקמת 31 ק"מ מבירת המחוז טרגובישטה ו-248 ק"מ צפונית מזרחית לבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופופובו · ראה עוד »

פוקשאן

פוקשאן (רומנית: Focşani, אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר בחבל מולדובה שברומניה המשמשת כבירת מחוז ורנצ'אה, על גבול חבל מונטניה (חלקה מעבר לגבול זה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופוקשאן · ראה עוד »

פוקוטיה

מפת נסיכות מולדובה בימי שטפן הגדול - פוקוטיה בקצה הצפון מערבי בול אוסטרו-הונגרי עם חותמת CMT שהיה בשימוש בפוקוטיה בעת שנכבשה ב-1919 על ידי הצבא הרומני. פוקוטיה (אוקראינית: Покуття, פולנית: Pokucie (פוקוציה), רומנית: Pocuţia) הוא חבל ארץ היסטורי הררי במפגש הגבולות של אוקראינה, פולין ורומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופוקוטיה · ראה עוד »

פורלי

פיאצה סאפי, הכיכר המרכזית פורלי (באיטלקית: Forlì) היא קומונה המשמשת כמרכז המנהלי של נפת פורלי-צ'זנה שבמחוז אמיליה-רומאניה, איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופורלי · ראה עוד »

פורט סעיד

פורט סעיד (בערבית: بورسعيد, תעתיק מדויק: בּוּרְסַעִיד) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופורט סעיד · ראה עוד »

פורטוגל

פורטוגל (נקראת רשמית: הרפובליקה הפורטוגלית; בפורטוגזית: República Portuguesa) היא ארץ ומדינה בדרום מערב אירופה, הגובלת בספרד, ושוכנת בחלקו המערבי של חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופורטוגל · ראה עוד »

פורים שני

יהודי פרנקפורט בחודש מרץ 1616, שנת ה'שע"ו, לאחר תבוסת הצורר וינצנץ פטמילך. נחגג מאז כ'''פורים שני'''. תחריט עץ, 1628. פורים שני הוא שם כולל לעשרות ימי הודאה פרטיים שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, חוקים להמרת דת ומקרי הצלה אחרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופורים שני · ראה עוד »

פול אנרי ד'אטורנל דה קונסטן

פול אנרי בנז'מן באליה ד'אטורנל דה קונסטן, הברון מקונסטן ומרֶבֶּק (בצרפתית: Paul Henri Benjamin Balluet d'Estournelles de Constant; 22 בנובמבר 1852 – 15 במאי 1924) היה דיפלומט ומדינאי צרפתי, חתן פרס נובל לשלום לשנת 1909 במשותף עם אוגוסט ברנארט הבלגי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופול אנרי ד'אטורנל דה קונסטן · ראה עוד »

פול-אמיל בוטה

פּוֹל-אמיל בוטה (בצרפתית: Paul-Émile Botta; 6 בדצמבר 1802 – 29 במרץ 1870) היה סייר וחוקר ארצות, חוקר טבע, רופא, ארכאולוג ודיפלומט צרפתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופול-אמיל בוטה · ראה עוד »

פולמוס אתרוגי קורפו

פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופולמוס אתרוגי קורפו · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופולין · ראה עוד »

פוליטיקה של מצרים

מצרים היא רפובליקה נשיאותית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופוליטיקה של מצרים · ראה עוד »

פוליטיקה של סוריה

הפוליטיקה בסוריה מתנהלת בשיטה של רפובליקה נשיאותית אשר מורכבת ממספר גורמים מבצעים: הנשיא, שני סגני נשיא, ראש ממשלה, קבינט והרשות המחוקקת של סוריה, מועצת העם הסורית אך בפועל המדינה מתפקדת כדיקטטורה העוברת בירושה, הפוליטיקה בסוריה נשלטת על ידי משפחת אל-אסד ומפלגת הבעת', מאז מהפכת התיקונים בסוריה ועלייתו לשלטון של חאפז אל-אסד ולאחר מכן של בנו, בשאר אל-אסד לא נותרו פוליטיקאים דומיננטיים במדינה - Ariel Zirulnick.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופוליטיקה של סוריה · ראה עוד »

פוטיומקין (אוניית מערכה, 1900)

פוטיומקין (ברוסית: Князь Потёмкин Таврический) הייתה אוניית מערכה של הצי הרוסי, אשר השתייכה לצי הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופוטיומקין (אוניית מערכה, 1900) · ראה עוד »

פוז'ארוואץ

פוז'ארוואץ (בסרבית: Пожаревац או Požarevac; ברומנית: Pojarevaţ; בהונגרית: Pozsarevác) היא עיר ומרכז מנהלי של מחוז בראניצ'בו בסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופוז'ארוואץ · ראה עוד »

פוז'גה

פּוֹזֶ'גָה וגם סלאבונסקה פוז'גה (בקרואטית: Požega) היא עיר ורשות מקומית במזרח קרואטיה, בירת מחוז פוז'גה-סלאבוניה, השוכנת לגדות הנהר אוֹרְלִיָאוָוה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופוז'גה · ראה עוד »

פוזולי

פוזולי (בערבית: فضولى; 1494 – 1556) הוא שם העט של מוחמד בן סולימאן (محمد بن سليمان), משורר, סופר והוגה דעות משבטי הביאת שמהאוע'וז, בשטחי אזרבייג'ן של ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופוזולי · ראה עוד »

פוגרדץ

פוגרדץ (באלבנית: Pogradec) היא עיר בדרום-מזרח אלבניה, לחופו הדרום-מערבי של אגם אוחריד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופוגרדץ · ראה עוד »

פוגרומי אודסה

חברי גדודי העבודה היהודית (הבונד) עם גופות חבריהם שנהרגו באודסה בעת המהפיכה הרוסית בשנת 1905 פרעות אודסה או הפוגרומים באודסה היו סדרה של פוגרומים כנגד יהודים בעיר אודסה שהייתה שייכת לאימפריה הרוסית (מאז קבלת העצמאות באוקראינה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופוגרומי אודסה · ראה עוד »

פודגוריצה

נהר מורכה העובר בעיר כיכר הרפובליקה ליד הספרייה העירונית בית העירייה נמל התעופה פודגוריצה פודגוריצה (במונטנגרית: Подгорица,Podgorica) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר במדינת מונטנגרו שקיבלה עצמאות בשנת 2006.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופודגוריצה · ראה עוד »

פיסידיה

מפה המתארת את הממלכות העתיקות באסיה הקטנה. פיסידיה בירוק בדרום המפה פיסידיה (ביוונית: Πισιδία; בטורקית: Pisidya) הוא חבל ארץ היסטורי באסיה הקטנה, חופף בערך לאזור אנטליה בטורקיה המודרנית, אך משתרע צפונית יותר מגבול אנטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיסידיה · ראה עוד »

פיקו

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיקו · ראה עוד »

פירמאן

פירמאנים מוצגים בכנסייה יוונית באיסטנבול. מכוח הוראותיהם, הוענקה הכנסייה לקהילה פירמאן (מפרסית فرمان; טורקית Ferman) הוא צו מלכותי שנהג במספר מדינות מוסלמיות בתקופות שונות בהיסטוריה, ובהן האימפריה העות'מאנית, האימפריה המוגולית ובאיראן בתקופתו של השאה מוחמד רזא שאה פהלווי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופירמאן · ראה עוד »

פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית

פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית היה אירוע גאופוליטי גדול שהתרחש כתוצאה מצמיחתן של סתירות חברתיות פנימיות והפרדה בין חלקים שונים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. הסיבות המיידיות יותר להתמוטטות האימפריה היו מלחמת העולם הראשונה, יבול דל בחקלאות של 1918, רעב כללי ומשבר כלכלי. האימפריה האוסטרו-הונגרית אף נחלשה, לאורך תקופה ממושכת יותר, בגלל פער שגדל בין האינטרסים ההונגריים והאוסטריים. יתר על כן, היסטוריה של מדיניות מחויבות-יתר מתמדת, שמקורה בקונגרס וינה ב-1815, בו התחייב מטרניך כי אוסטריה תמלא תפקיד שחייב כוח צבאי אוסטרי בלתי מעורער, מעבר לכוחותיה. על הבסיס מעורער זה, גורמי מערערים נוספים במהלך מלחמת העולם הראשונה זירזו את קריסת האימפריה. מהפכת אוקטובר 1917 והצהרות השלום של וודרו וילסון מינואר 1918 ואילך עודדו סוציאליזם מחד, ולאומיות מאידך, או לחלופין שילוב של שתי ההשקפות, בקרב כל העמיםיש תחת שלטון בית הבסבורג. השטחים הנותרים אוכלסו על ידי עמים שפוצלו בין מספר מדינות קיימות, או מדינות שזה עתה נוצרו. מבחינה משפטית, התמוטטות האימפריה נעשתה רשמית בחוזה סן-ז'רמן בספטמבר 1919 עם אוסטריה, שהיווה גם חוזה שלום לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובחוזה טריאנון, מיוני 1920, עם הונגריה. מאוחר יותר, רבות מאדמות אוסטריה והונגריה הועברו למדינות אחרות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

פירוט

מלחמת בולגריה-סרביה פּירוֹט (בסרבית: Пирот) היא עיר הממוקמת בדרום מזרח סרביה, ושוכנת 330 קילומטרים מהבירה בלגרד, 35 ק"מ מגבול בולגריה, 70 ק"מ מהעיר סופיה ומהווה את בירת מחוז פירוט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופירוט · ראה עוד »

פירי ראיס

הצי העותמאני בפתח מפרץ עדן, אמצע המאה ה-16אהמט מוהיטין פּירי (בטורקית: Ahmet Muhittin Pîrî; בטורקית עותמאנית: أحمد محيي الدين پيري; 1470, אולי 1465, גליפולי, האימפריה העות'מאנית – 1554, קהיר, מצרים), המוכר בכינויו פּירי ראיס (בטורקית עותמאנית: پیری رئیس), היה אדמירל עותמאני, גאוגרף, הידרוגרף (חוקר ימים) וכרטוגרף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופירי ראיס · ראה עוד »

פיל מלחמה

קרתגי במלחמת העולם הראשונה השתמשו בפילים כדי לגרור ציוד כבד פיל מלחמה היה נשק חשוב שהיה נפוץ בעולם העתיק ובימי הביניים במזרח התיכון ובמזרח הרחוק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיל מלחמה · ראה עוד »

פילהלניזם

"העלייה לרגל של האביר הרולד", קובץ שירים של הלורד ביירון, 1825, אחד מסמלי התנועה שרטוט אדריכלי של האקרופוליס של אתונה, (ז'אן-ז'אק ברתלמי, 1832). להתלהבות הרומנטית התלווה גם מחקר מדעי "קרב גיאור וחסן" (אז'ן דלקרואה, 1826) – נושאים ממלחמת העצמאות היוונית היו בעלי חשיבות גדולה באמנות פילהלניזם ("אהבת יוון", הלחם בסיסים של המילים היווניות φίλος ("פילוס" - חבר, אהוב) ו-ἑλληνισμός ("הלניסוס" - יווני) או פילהלניות (אהבת כל מה שהוא יווני) הייתה תנועה אינטלקטואלית, תרבותית ואמנותית אשר שגשגה במערב אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19. התנועה ראתה ביוון הקלאסית את מקור כל הנעלה והטוב, הן בעיצוב האמנותי והאדריכלי (במסגרת תנועת הנאו-קלאסיציזם), הן בשיטת הממשל הדמוקרטית והן בשירה ובפרוזה ובעם היווני את הטוב שבעמים המדוכאים על ידי העריצות. רבים מהאישים המזוהים עמה כגון פושקין, ויקטור הוגו, פרסי ביש שלי ובפרט הלורד ביירון הטיפו לעצמאות מדינית ליוון והשתחררותה מעול האימפריה העות'מאנית ורתמו משאבים לסיוע ממשי במלחמת העצמאות היוונית. אף כי מקור השאיפה היה רומנטי ותפיסתה אידיאליסטית ומדומיינת במידה רבה, היא הובילה גם ללימוד רציני של השפה, קריאה במקורות ראשוניים וחקר הארכאולוגיה ובכך העלה תרומה למחקר מדעי מבוסס של יוון הקדומה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופילהלניזם · ראה עוד »

פיליפ ריבלין

פיליפ ריבלין (ט"ז באב תרנ"ג, 29 ביולי 1893 – ט"ז בתמוז תשמ"ד, 16 ביולי 1984) היה ממייסדי תנועת הנוער בית"ר בארץ ישראל ומראשי ארגון עובדי הצה"ר ובית"ר בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיליפ ריבלין · ראה עוד »

פיליפ חתי

פיליפ ח'ורי חתי (בערבית: فيليب خوري حتي; 22 ביוני 1886 - 24 בדצמבר 1978) היה היסטוריון של האסלאם, חלוץ לימודי התרבות הערבית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיליפ חתי · ראה עוד »

פיליפ גרייבס

פיליפ פֶּרְסִיבַל גרייבס (באנגלית: Philip Perceval Graves; 25 בפברואר 1876 – 3 ביוני 1953) היה עיתונאי וסופר אנגלו-אירי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיליפ גרייבס · ראה עוד »

פיליפ וילייה דה ל'איל-אדם

פיליפ וילייה דה ל'איל-אדם (בצרפתית: Philippe de Villiers de L'Isle-Adam; 1464 – 21 באוגוסט 1534), היה אביר במסדר אבירי יוחנן הקדוש, והגראנד מאסטר ה-41 של המסדר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיליפ וילייה דה ל'איל-אדם · ראה עוד »

פיליפ, רוזן פפאלץ-נויבורג

פיליפ, רוזן פפאלץ-נויבורג (בגרמנית: Philipp der Streitbare; 12 בנובמבר 1503 - 4 ביולי 1548), היה רוזן פפאלץ-נויבורג בין השנים 1505–1541.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיליפ, רוזן פפאלץ-נויבורג · ראה עוד »

פיליקי אטריה

דגל פיליקי אטריה פיליקי אטריה (ביוונית: Φιλική Εταιρεία - "אחווה ידידותית"), מכונה גם אגודת האחווה, היה ארגון לאומני מחתרתי שפעל בדרום-מזרח אירופה, בראשית המאה ה-19, במטרה להפיל את השלטון העות'מאני ביוון ולייסד מדינה יוונית עצמאית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיליקי אטריה · ראה עוד »

פיטר מאנדי

קהילת קונסטנטינופול פיטר מאנדי (באנגלית: Peter Mundy; 1596, פנרין, קורנוול, ממלכת אנגליה - 1667, פאלמות', ממלכת אנגליה) היה סוחר, אתנוגרף, וצייר אשר נודע במסעותיו בשטחי האימפריה העות'מאנית, רוסיה הצארית, האימפריה המוגולית, וסין בתקופת שושלת מינג המאוחרת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיטר מאנדי · ראה עוד »

פיוס החמישי

פיוס החמישי (בלטינית: Pius V; 1504–1572), היה האפיפיור משנת 1566 עד מותו בשנת 1572.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיוס החמישי · ראה עוד »

פיוטר אנדרייביץ' טולסטוי

פיוטר טולסטוי פיוטר אנדרייביץ' טולסטוי (ברוסית: Пётр Андреевич Толстой; 1645 - 17 בפברואר 1729) היה אציל רוסי, ממקורביו של פיוטר הגדול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיוטר אנדרייביץ' טולסטוי · ראה עוד »

פיוטר בגרטיון

הנסיך פיוטר איוונוביץ בגרטיון (בגאורגית: პეტრე ივანეს ძე ბაგრატიონი, ברוסית: Багратио́н Пётр Ива́нович; 1765 - 12 בספטמבר 1812), היה גנרל רוסי ממוצא גאורגי שהשתתף בצורה פעילה במלחמות נפוליון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיוטר בגרטיון · ראה עוד »

פיוטר השני, קיסר רוסיה

פיוטר השני, קיסר רוסיה (ברוסית: Пётр II, 23 באוקטובר 1715 -6 בינואר 1730), היה קיסר האימפריה הרוסית בשנים 1727-1730.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיוטר השני, קיסר רוסיה · ראה עוד »

פיוטר הגדול

דיוקן בשמן של פיוטר הגדול, מעשה ידי ז'אן מארק נאטייה. צויר לאחר 1717. כיום מצוי בגלריית רומנוב בארמון החורף שבסנקט פטרבורג. פְּיוֹטֶר הראשון אַלְכְּסֵיְיבִיץ' רוֹמָנוֹב (ברוסית: Пётр I Алексеевич Рома́нов; 30 במאי 1672 – 28 בינואר 1725 לפי הלוח היוליאני) המוכר בשם פיוטר הגדול וכן פטר הגדול, היה שליט רוסיה החל מ-7 במאי 1682 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיוטר הגדול · ראה עוד »

פייסל הראשון, מלך עיראק

האמיר פייסל (מימין) וחיים ויצמן (משמאל). צולם בשנת 1918 כיכר פייסל הראשון מלך עיראק, בחיפה פייסל איבן חוסיין (בין 1883 ל-1885 – 8 בספטמבר 1933) (בערבית: فيصل ابن حسين, תעתיק לעברית: פַיצְל אִבְּן חֻסֵין) היה לזמן קצר מלך הממלכה הערבית של סוריה בשנת 1920 ומלך עיראק משנת 1921 עד 1933.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופייסל הראשון, מלך עיראק · ראה עוד »

פייסל, מלך ערב הסעודית

האמיר פייסל ב-1943, בעת ביקור ממלכתי בארצות הברית. האמיר פייסל מייצג את ציר ערב הסעודית בישיבת האומות המאוחדות במסגרת תפקידו כשר החוץ הסעודי. שר החוץ הסעודי פייסל ונשיא ארצות הברית, ג'ון פיצג'רלד קנדי. מוחמד אל-אמין ביי – מלך תוניסיה, חביב בורגיבה – נשיא תוניסיה, ריצ'רד ניקסון – סגן נשיא ארצות הברית ופט ניקסון – רעייתו. במהלך טקס צבאי בתוניסיה ב-1957. פייסל במסגד אל-אקצא ב-1966 במהלך ביקורו ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים תחת שלטון ירדן. הגברת הראשונה ניקסון. פייסל ואמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים ומנהיג ממשלת כל פלסטין. פגישת מנהיגי ארצות ערב בקהיר, ספטמבר 1970: המלך פייסל יושב לצד ומדבר עם נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר. המלך פייסל ב-1974 עם אחיו ויועציו ביוצאם מתפילה במסגד. פייסל ב-1975, בסוריה, נואם בקירוב לגבול ישראל-סוריה. פייסל ומזכיר המדינה של ארצות הברית, הנרי קיסינג'ר, ב-19 במרץ 1975, שישה ימים בלבד לפני רצח פייסל. פַיְיסַל בֶּן עַבְּד אֶל-עָזִיז בֶּן עַבְּד א-רַחְמָאן (בערבית: فيصل بن عبد العزيز بن عبد الرحمن; 14 באפריל 1906 – 25 במרץ 1975) היה מלכה השלישי של ערב הסעודית (בשנים 1964–1975) ומנהיגו השמונה-עשר של בית סעוד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופייסל, מלך ערב הסעודית · ראה עוד »

פייר פאבר

פייר פאבר (בצרפתית: Pierre Favre או גם Pierre Lefevre; 13 באפריל 1506 - 1 באוגוסט 1546) היה תאולוג ישועי צרפתי מסבויה ושותף, יחד עם איגנטיוס מלויולה בהקמת מסדר הישועים, בו היה הכומר הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופייר פאבר · ראה עוד »

פייטרו לאנדו

דיוקנו של פייטרו לאנדו מעשה ידי דומניקו טינטורטו. פייטרו לאנדו (באיטלקית: Pietro Lando; 1462 - 9 בנובמבר 1545) היה הדוכס ה-78 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופייטרו לאנדו · ראה עוד »

פייטרו דלה ואלה

דף ממכתבו של דלה ואלה לחברו סקיפּאנו מיום 21 באוקטובר 1621 שאליו העתיק חמש אותיות בכתב יתדות; הודות לו התוודעו באירופה לראשונה לכתב הזה Albertinum בדרזדן סיתי מעאני פייטרו דֶלָה וַאלֶה (Pietro della Valle; 1586, רומא – 1652, רומא) היה נוסע, סופר ומלחין איטלקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופייטרו דלה ואלה · ראה עוד »

פיידי אל-עלמי

פיידי אל-עלמי (בערבית: فيضي العلمي, בתעתיק מדויק: פָיְצ'י אלעלמי; 1865 – מרץ 1924) היה ראש עיריית ירושלים בין השנים 1906–1909.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ופיידי אל-עלמי · ראה עוד »

צ'אנטאוויר

צָ'אנְטָאוִויר (בסרבית קירילית: Чантавир, בסרבית בכתב לטיני: Čantavir) הוא כפר בסרביה השוכן במחוז באצ'קה הצפוני אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'אנטאוויר · ראה עוד »

צ'ארלס פירסון

לוטננט גנרל צ'ארלס פירסון (יולי 1834 ביאוביל, האימפריה הבריטית - 2 באוקטובר 1909 בנורווד עלית, האימפריה הבריטית) היה איש צבא בריטי שהתפרסם בעיקר עקב פיקודו על הכוח הבריטי במהלך המצור על אשאו במלחמת הזולו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'ארלס פירסון · ראה עוד »

צ'צ'נים

צ'צ'נים (בצ'צ'נית: Нохчи נוחצ'י; ברוסית: Чеченцы) מהווים את הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בצפון הקווקז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'צ'נים · ראה עוד »

צ'צ'נית

צ'צ'נית (Нохчийн) היא השפה המדוברת במחוז צ'צ'ניה שברוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'צ'נית · ראה עוד »

צ'רנוביץ

אוניברסיטת צ'רנוביץ צ'רנוביץ (באוקראינית: Чернівці, "צֶ'רְנִיבְצִי"; ברוסית: Черновцы, "צֶ'רְנוֹבְצִי"; ברומנית: Cernăuţi, "צֶ'רְנַאוּץ", בגרמנית Czernowitz "צ'רנוביץ", ביידיש: טשערנאָוויץ או טשרנוביץ) היא עיר מחוז בצפון בוקובינה, כיום באוקראינה, השוכנת על גדת הנהר פרוט, סמוך לגבול עם צפון רומניה, כ-650 קילומטר מדרום־מערב לבירה קייב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'רנוביץ · ראה עוד »

צ'רקסים

צ'רקסים, הנקראים בפי עצמם אדיגים (באדיגית: Адыгэхэ), הם עם קווקזי המורכב מ־12 שבטים שמתגוררים בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, בטורקיה ובשאר המזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'רקסים · ראה עוד »

צ'רקסים בישראל

צ'רקסים בישראל (באדיגית: Адыгэхэу Исраэл исыхэр) היא קבוצה אתנית בחברה הישראלית, ממוצא צ'רקסי, אשר משתייכת לזרם הסוני של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'רקסים בישראל · ראה עוד »

צ'רקסיה

צ'רקסיה (באדיגית: Адыгэ Хэку) הייתה מדינה ואזור היסטורי בחלק הצפוני של חבל הקווקז לאורך החוף הצפון מזרחי של הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'רקסיה · ראה עוד »

צ'לארבו

צֶ'לָארֶבוֹ (בסרבית קירילית: Челарево, בסרבית בכתב לטיני: Čelarevo) הוא כפר בסרביה השוכן בשטח הרשות המקומית באצ'קה פאלאנקה, במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'לארבו · ראה עוד »

צ'טניקים

צ'טניקים (בסרבית: Четници, Četnici) או התנועה הצ'טניקית הייתה תנועה מלוכנית-לאומנית סרבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'טניקים · ראה עוד »

צ'בנבורי

צ'בֶנֶבּוּרי (בגאורגית: ჩვენებური, פירוש: שלנו, בסגנון שלנו, בטורקית: Çveneburi) היא קבוצה אתנית של מהגרים מוסלמים ממוצא גאורגי, שהתיישבו בטורקיה באזור שבו הרוב איננו גאורגי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'בנבורי · ראה עוד »

צ'הריק

שרידי מצודת צ'הריק כיום צ'הריק (בפרסית: چهریق) הוא כפר הממוקם במחוז אורמיה בצפון מערבה של איראן, בכפר נמצא גם מבצר הקרוי באותו שם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'הריק · ראה עוד »

צ'ונופליה

צ'וֹנוֹפְּלְיָה (בסרבית קירילית: Чонопља, בסרבית בכתב לטיני: Čonoplja) הוא כפר בסרביה השוכן במחוז באצ'קה המערבי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'ונופליה · ראה עוד »

צ'ורטקוב

צ'ורטקוב (באוקראינית: Чортків, צ'ורטקיב, ברוסית: Чортков; בפולנית: Czortków, ביידיש: טשאָרטקאָוו) היא עיר במחוז טרנופול במערב אוקראינה, המשמשת כמרכז מינהלי ומסחרי של מחוז צ'ורטקוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'ורטקוב · ראה עוד »

צ'ורבאג'י

צ'ורבאג'י היא דרגה צבאית של חיל היניצ'רים באימפריה העות'מאנית, ששימשה למפקד גדוד ("אורטה"), והיא מקבילה לדרגת אלוף-משנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'ורבאג'י · ראה עוד »

צ'ורוג

צ'וּרוּג (בסרבית קירילית: Чуруг, בסרבית בכתב לטיני: Čurug) הוא כפר בסרביה השוכן במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'ורוג · ראה עוד »

צ'ולוכי (נהר)

נהר הצ'וֹלוֹכּי (בגאורגית: ჩოლოქი) הוא נהר בגאורגיה שמהווה את הגבול בין הרפובליקה האוטונומית אג'ריה ומחוז גוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'ולוכי (נהר) · ראה עוד »

צ'כלרה

צֶ'כְלָרֶה (בבולגרית: Чехларе) הוא כפר במרכז בולגריה בשטח הרשות המקומית ברזובו שבמחוז פלובדיב וממוקם 154 קילומטרים מהבירה סופיה ו-28 קילומטרים מצ'ירפאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'כלרה · ראה עוד »

צ'ירפאן

הלווייתם של האחים אלבלח שנורו למוות על ידי המשטרה הבולגרית ב-18 באוקטובר 1943, בחשד סיוע לפרטיזנים צ'ירפאן (בבולגרית: Чирпан) היא עיר בדרום מרכז בולגריה, השלישית בגודלה במחוז סטארה זאגורה וממוקמת כ-174 ק"מ מהבירה סופיה, 48 ק"מ מפלובדיב ו-36 ק"מ מבירת המחוז סטארה זאגורה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'ירפאן · ראה עוד »

צ'יהירין

צ'יהירין (באוקראינית: Чигирин; ביידיש: טשערין) היא עיירה במחוז צ'רקאסי שבאוקראינה, בעלת חשיבות היסטורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצ'יהירין · ראה עוד »

צמח (מרכז אזורי)

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל של אזור צמח משנת 1880 סמח' בשנת 1913 בית הספר אחד העם בתל אביב-יפו. אנדרטת הזיכרון בצומת צמח צמח הוא מרכז אזורי בעמק הירדן במקום בו הייתה העיירה ערבית בשם סמח' (سمخ).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצמח (מרכז אזורי) · ראה עוד »

צארבץ

הכניסה למצודה מפת וליקו טרנובו בתקופת האימפריה הבולגרית השנייה צַארֶבֶץ (בבולגרית: Царевец) היא מצודה מימי הביניים הנמצאת על גבעה בעלת אותו שם בעיר וליקו טרנובו שבצפון בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצארבץ · ראה עוד »

צאלח סלימאן

צאלח סלימאן (בערבית - صالح سليمان; 1888 - 24 בנובמבר 1980) היה איש ציבור ערבי ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצאלח סלימאן · ראה עוד »

צנעא

צנעא (ערבית صنعاء, תעתיק מדויק צַנְעַאא') היא בירת תימן והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצנעא · ראה עוד »

צעדת מוות

ארמנים מוצעדים על ידי חיילים עות'מאנים חמושים במסגרת רצח העם הארמני. חרפרט, האימפריה העות'מאנית, אפריל 1915 צעדת מוות היא צעדה כפויה של שבויי מלחמה או בני ערובה או מגורשים אחרים אשר מבוצעת במטרה להרוג, להתאכזר או להחליש את האנשים לאורך הדרך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצעדת מוות · ראה עוד »

צפת במאה ה-16

צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצפת במאה ה-16 · ראה עוד »

צפון איטליה

צפון איטליה (באיטלקית: Italia settentrionale) הוא אזור גאוגרפי, היסטורי ותרבותי בחלקה הצפוני של איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצפון איטליה · ראה עוד »

צפון תימן

צפון תימן הוא כינוי לישות המדינית הרפובליקה הערבית התימנית (בערבית: الجمهورية العربية اليمنية) שהתקיימה בין השנים 1962–1990 וזו שקדמה לה - "הממלכה המותוואכלית התימנית" (ערבית: المملكة المتوكلية اليمنية), שהתקיימה בין השנים 1918–1962.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצפון תימן · ראה עוד »

צפון דוברוג'ה

מפת רומניה עם צפון דוברוג'ה מודגשת בכתום צפון דוברוג'ה (ברומנית: Dobrogea de Nord, או פשוט Dobrogea; בבולגרית: Северна Добруджа, Severna Dobrudzha) הוא החלק של דוברוג'ה בתוך גבולות רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצפון דוברוג'ה · ראה עוד »

צרפת בעת החדשה המוקדמת

ממלכת צרפת (בצרפתית: Royaume de France) בעת החדשה המוקדמת, מתקופת הרנסאנס (בערך 1500–1550) ועד המהפכה (1789–1804), הייתה מונרכיה שנשלטה על ידי בית בורבון (ענף זוטר של בית קאפה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצרפת בעת החדשה המוקדמת · ראה עוד »

צלאח א-דין

צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سه‌لاحه‌دین ئه‌یوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצלאח א-דין · ראה עוד »

צלב המילניום

צלב המילניום (במקדונית: Милениумски крст) הוא צלב שנבנה ב-2002 המוצב על הר ודנו, מעל בירת מקדוניה הצפונית, סקופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצלב המילניום · ראה עוד »

צלב הגפן

צלב הגפן בקתדרלת סיוני שבטביליסי וורדזיה צלב הגפן (בגאורגית: ჯვარი ვაზისა; ג'בארי ואזיסה), הידוע גם בשם הצלב הגאורגי או צלב נינו הקדושה, הוא הסמל הראשי של הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית, שמקורו מתוארך למאה הרביעית, עת הפכה הנצרות לדת הרשמית של ממלכת איבריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצלב הגפן · ראה עוד »

צלב ירושלים

צלב ירושלים צלב צלבני גודפריד מבויון לובש בגדים עם צלב ירושלים צלב ירושלים הוא מוטיב דתי-נוצרי, המורכב מצלב גדול בסגנון צלב פּוֹטנט (Potent), בצבע צהוב (או זהב), שבו כל ארבע זרועותיו שוות באורכן, וקרובות בדרך כלל לרוחבן, והוא מסתיים בצורת האות הלטינית T. הצלב הגדול מחלק את המישור לארבעה חלקים שווים ובהם ממוקמים ארבעה צלבים יוונים קטנים המקיפים את הצלב הגדול מכל עבריו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצלב ירושלים · ראה עוד »

צליה (עיר)

צליה (בסלובנית: Celje) היא עיר במרכז סלובניה, והשלישית בגודלה במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצליה (עיר) · ראה עוד »

צטיניה

מראה כללי של העיר צטיניה חדר בארמון המלך ניקולה נשים במרכז העיר צטיניה (במונטנגרית: Цетиње או Cetinje, באיטלקית: Cettigne, ביוונית: Κετίγνη, בטורקית: Çetince) היא עיר הבירה לשעבר של ממלכת מונטנגרו וכיום הבירה המשנית של המדינה, בה נמצא מעונו הרשמי של הנשיא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצטיניה · ראה עוד »

צבא קבע

פקח טיסה, תפקידים מקצועיים הדורשים ידע והכשרה ארוכה מחייבים חתימה לקבע ומאפשרים התמקצעות תפקידי קצונה בכירה הולכים ונפתחים גם לנשים בשירות קבע על מנת להתחרות עם פיתויי התעסוקה בשוק האזרחי מספק הצבא לאנשי הקבע תנאי שירות ופיתוח קריירה צבא קבע הוא חלקו המקצועי הקבוע של הצבא, המורכב מקצינים ונגדים שזו היא עבודתם הקבועה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבא קבע · ראה עוד »

צבא טורקיה

צבא טורקיה (בטורקית: Türk Kara Kuvvetleri - "כוחות היבשה הטורקים") הוא הזרוע היבשתית של הכוחות המזוינים של טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבא טורקיה · ראה עוד »

צבא האסלאם

מתקני קידוח הנפט סמוך לבאקו עולים באש בעת קרב באקו צבא האסלאם (בטורקית: İslam Ordusu) היה כוח צבאי שהקימה האימפריה העות'מאנית בשלהי מלחמת העולם הראשונה בהוראתו של שר המלחמה איסמאיל אנוור פאשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבא האסלאם · ראה עוד »

צבא האסלאם (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבא האסלאם (פירושונים) · ראה עוד »

צבא האימפריה העות'מאנית

סמל צבא האימפריה עות'מאנית צבא האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני חולק מבחינה ארגונית לשלושה: חיל יבשה, חיל ים וחיל אוויר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבא האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

צבא הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה

חיילים גרמנים בדרך לחזית גרמניה האמינה שהניצחון במלחמה יהיה קל ומהיר: חיילים גרמנים על רכבת בדרך לחזית המערב מזמינים את האזרחים להצטרף אליהם ל"טיול לפריז".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבא הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

צבא יוון

צבא יוון (ביוונית: Ellinikós Stratós, בראשי תיבות: ΕS, תעתיק: אליניקוס סטרטוס "הצבא ההלני") הוא זרוע היבשה של הכוחות המזוינים של יוון והגדול מבין שלוש הזרועות הכוללים גם את חיל האוויר היווני (HAF) וחיל הים היווני (HN).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבא יוון · ראה עוד »

צבאות מוסלמיים במזרח התיכון בימי הביניים

ערבים חוצים את המדבר. ציור של ז'אן-לאון ז'רום לוחם ערבי מתפלל. ציור של ז'אן-לאון ז'רום הסתערות של לוחמים ערבים רכובים על גמלים. ציור של רוברט קלי לוחמים ערבים חוזרים מפשיטה. ציור של רוזטי האסלאם פרץ מחצי האי ערב כשהוא נישא על גבי כידוני הצבאות מוסלמיים במזרח התיכון בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבאות מוסלמיים במזרח התיכון בימי הביניים · ראה עוד »

צבי מסיני

צבי מסיני עומד בכניסה למשרדי חברת סאפיינס ברחובות, יחד עם עובדיה, בדואי הטוען שהוא ממוצא יהודי מסיני יחד עם רבני הסנהדרין החדשה במפגש עם בדואים ברהט, אוקטובר 2009 צבי מסיני (נולד ב-15 באפריל 1946) הוא מדען מחשבים ויזם ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבי מסיני · ראה עוד »

צבי נדב

בית הקברות של כפר גלעדי צבי נדב (נולד בשם צבי הלפרין, לתקופה שינה את שמו בשל רדיפות הטורקים לאיתן ברגמן; דצמבר 1891 – 7 במרץ 1959) היה איש העלייה השנייה, חבר השומר, חבר מרכזי בגדוד העבודה וממנהיגי ראשית התעופה העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבי נדב · ראה עוד »

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבי פסח פרנק · ראה עוד »

צבי בקר

250px 250px צבי בקר (1887 – 16 באפריל 1918) היה חבר תנועת פועלי ציון וממייסדי ארגוני השמירה בר גיורא והשומר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבי בקר · ראה עוד »

צבי ברנזון

צבי בֶּרֶנזון (26 בפברואר 1907 – 30 בינואר 2001) היה שופט בית המשפט העליון ומנכ"ל משרד העבודה והביטוח העממי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצבי ברנזון · ראה עוד »

צדקה חוצין (הראשון)

הרב צדקה חוצין (הראשון) (ה'תנ"ט, 1699 - ו' בתשרי ה'תקל"ג, 3 באוקטובר 1772), היה רבה של בגדאד במשך כשלושים שנה - בין השנים ה'תק"ג - ה'תקל"ג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצדקה חוצין (הראשון) · ראה עוד »

צדוק שלוש

צדוק שלוש ורוז אפלבוים מאורסים צדוק אברהם שלוש (15 באפריל 1898 – 1 בינואר 1949) היה איש עסקים וסוחר ארצישראלי, בן למשפחת שלוש, שפעל למען היישוב היהודי בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצדוק שלוש · ראה עוד »

צדיקין (לבנון)

צדיקין (בערבית: صديقين, נהגה ס'ידיקין), לעיתים ס'דיקין או סדיקין, היא עיירה קטנה בדרום לבנון, המשתייכת לנפת צור, מחוז דרום לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצדיקין (לבנון) · ראה עוד »

צו כרמיה

צילום נוסח הצו אדולף כרמיה, יוזם צו כרמיה צו כרמיה, או פקודת כרמיה, צו שניתן ב-1870 בצרפת והעניק לכ-35 אלף יהודי אלג'יריה אזרחות צרפתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצו כרמיה · ראה עוד »

צוערי הצי 4

צוערי הצי 4 (ברוסית: Гардемарины — IV) הוא כינויו הנפוץ של צוערי הצי — 1787.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצוערי הצי 4 · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצור (לבנון) · ראה עוד »

צי האינדיאס

מאה ה-16, ציור מאת אלונסו סנצ'ס קואייו (Sánchez Coello) צי האינדיאס (בספרדית: Flota de Indias), הידוע גם כצי האוצר הספרדי (באנגלית: Spanish treasure fleet) היה מנגנון סחר ברחבי האימפריה הספרדית שהסדיר את הסחר בין ספרד לבין הקולוניות שלה באמריקה ובפיליפינים בין המאות ה-16 וה-18 בצורה של שיירות עונתיות של ספינות סוחר מאובטחות בידי ספינות מלחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצי האינדיאס · ראה עוד »

צי הים השחור

מסמלי צי הים השחור צי הים השחור הרוסי (ברוסית: Черноморский флот) הוא הצי המבוסס בים השחור ובסיסיו העיקרי נמצא בעיר סבסטופול (אוקראינה דה יורה, רוסיה דה פקטו).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצי הים השחור · ראה עוד »

ציר פילדלפי

ציר פילדלפי הוא רצועת חיץ בין רצועת עזה למצרים, שהוקמה עם העברת סיני מישראל למצרים ב-1982 בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, והייתה בשליטה ביטחונית ישראלית גם לאחר הסכמי אוסלו, עד ספטמבר 2005.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וציר פילדלפי · ראה עוד »

ציר המתפללים

ציר המתפללים מקריית ארבע (שמאל התמונה - צפון) למערת המכפלה (ימין - דרום מערב). "סימטת המוות" במרכז ימין פונה למעלה - דרומה ליד הבית הוורוד ציר המתפללים בחברון הוא כביש באורך של כ-730 מטר המחבר בין קריית ארבע ומערת המכפלה בחברון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וציר המתפללים · ראה עוד »

ציר הזמן של אלכסנדריה

הערך מציג את ציר זמן של ההיסטוריה של העיר אלכסנדריה שבמצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וציר הזמן של אלכסנדריה · ראה עוד »

ציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל

זהו ציר זמן של ההיסטוריה של מדינת ישראל, הכולל שינויים משפטיים וטריטוריאליים ואירועים פוליטיים חשובים בישראל ובישויות שקדמו לה, לצד אירועים חשובים שהשפיעו על התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וציר הזמן של ההיסטוריה של ישראל · ראה עוד »

ציד ראשים

תצוגת גולגולות אצל האצטקים במתקן טצומפנטלי, איור ממסמך ספרדי 1587 לוחמת משבט "האמזונות של דהומי", 1851 מחזיקה בראש אויב ציד ראשים (באנגלית: Headhunting) הוא הנוהג של עריפה ושימור הראש של אדם לאחר שהרגו אותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וציד ראשים · ראה עוד »

צידון

צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצידון · ראה עוד »

צידון (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וצידון (פירושונים) · ראה עוד »

ציון כהן (איש המוסד לעלייה ב')

ציון כהן (16 באפריל 1916 – 21 בנובמבר 1986) היה איש המוסד לעלייה ב' וממקימי מעוז חיים, בית הערבה וגשר הזיו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וציון כהן (איש המוסד לעלייה ב') · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וציונות · ראה עוד »

ציור איטלקי ברנסאנס

הציור האיטלקי ברנסאנס הוא הציור בתקופה שמתחילת המאה ה-15 ועד לאמצע המאה ה-16 באזור איטליה של היום, שהיה מחולק אז לחלקים עצמאיים רבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וציור איטלקי ברנסאנס · ראה עוד »

קמניץ-פודולסקי

קמניץ-פודולסקי (באוקראינית: Кам’янець-Подільський; בפולנית: Kamieniec Podolski; ברוסית: Каменец-Подольский; ביידיש: קאַמענעץ־פאדאלסק) היא עיר בדרום-מערב אוקראינה, על גדות נהר סמוטריץ'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקמניץ-פודולסקי · ראה עוד »

קמפולונג מולדובנסק

קמפולונג מולדובנסק (רומנית: Câmpulung Moldovenesc וכן Cîmpulung Moldovenesc) היא עיר במחוז סוצ'אבה, ממוקמת בצפון רומניה, באזור ההיסטורי של בוקובינה לגדות נהר המולדובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקמפולונג מולדובנסק · ראה עוד »

קמילו בנסו די קאבור

קמילו פאולו פיליפו ג'וליו בנסו, הרוזן מקאבור (איטלקית: Camillo Paolo Filippo Giulio Benso, Conte di Cavour,; 10 באוגוסט 1810 - 6 ביוני 1861), הידוע גם כקמילו קאבור, היה ראש ממשלת ממלכת סרדיניה-פיימונטה ואחר כך ראש הממשלה הראשון של איטליה, ודמות מפתח במאבק לאיחוד איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקמילו בנסו די קאבור · ראה עוד »

קאנו (כפר)

קאנוֹ (בהונגרית: Kánó) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאנו (כפר) · ראה עוד »

קאנון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאנון · ראה עוד »

קאנון (כלי נגינה)

'קאנון ארמני' ביצוע על ידי נגנית ארמנית צעירה בשנת 2013 קאנון ערבי קָאנוּן (בערבית: قَانُون, בטורקית: kanun, ביוונית: κανονάκι - "קָנוֹנָאקִי") הוא כלי פריטה ממשפחת הכלים הקורדופוניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאנון (כלי נגינה) · ראה עוד »

קאניז'ה

קָאנִיזָ'ה וגם סְטָארָה קאניז'ה (בסרבית קירילית: Кањижа, בסרבית בכתב לטיני: Kanjiža, ביידיש: קיניזשא) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באנאט הצפוני אשר בפרובינציית וויבודינה, סמוך לגדות הנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאניז'ה · ראה עוד »

קאסם אמין

קאסם אמין (בערבית: قاسمأمين; 1 בדצמבר 1863 – 5 במרץ 1908) היה אינטלקטואל וסופר מצרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאסם אמין · ראה עוד »

קאע אל-יהוד

קאע אל-יהוד (בערבית: قاع اليهود) פירושו: "בקעת היהודים" (נקראה גם: "קאע ביר אל-עזב", בערבית: قاع بير العزب, פירושו: בקעת ביר אל-עזב), היא שכונה שבנו יהודי צנעא, ובה התגוררו החל מהמאה ה-17 עד לעלייה הגדולה בשנת ה'תש"ט (1949).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאע אל-יהוד · ראה עוד »

קאפושוואר

קאפושוואר (בהונגרית: Kaposvár; בגרמנית: Kopisch, Ruppertsberg, Ruppertsburg; בקרואטית: Kapošvar, Kapuš, Kapušvar) היא עיר בדרום־מערב הונגריה, יושבת על גדותיו של נהר הקאפוש כ-190 ק"מ מבודפשט הבירה וכ-50 ק"מ דרומית לאגם בלטון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאפושוואר · ראה עוד »

קאראמאן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאראמאן · ראה עוד »

קאראמאן (נפה)

נפת קאראמאן (טורקית Karaman ili) היא נפה במחוז מרכז אנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאראמאן (נפה) · ראה עוד »

קאראמאן (עיר)

קאראמאן (בטורקית: Karaman) היא עיר בדרום-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מרכז אנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאראמאן (עיר) · ראה עוד »

קאראג'ורג'ה

ממוזער קאראג'ורג'ה (בסרבית: Карађорђе, באלפבית לטיני: Karađorđe, כלומר "ג'ורג'ה השחור", מטורקית "קארא".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאראג'ורג'ה · ראה עוד »

קאראגוז

קאראגוז (בטורקית Karagöz - "עין שחורה") הוא כינוי לז'אנר של תיאטרון צלליות בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאראגוז · ראה עוד »

קארס

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקארס · ראה עוד »

קארס (נפה)

נפת קארס (טורקית: Kars ili) היא נפה בצפון-מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקארס (נפה) · ראה עוד »

קארלו קונטאריני

קארלו קונטאריני (באיטלקית: Carlo Contarini; 5 ביולי 1580 - 1 במאי 1656) היה הדוכס ה-100 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקארלו קונטאריני · ראה עוד »

קארלו רוציני

דיוקנו של קארלו רוציני. קארלו רוציני (באיטלקית: Carlo Ruzzini; 11 בנובמבר 1653 - 5 בינואר 1735) היה הדוכס ה-113 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקארלו רוציני · ראה עוד »

קארוי קישפלודי

פסלו של קארוי קישפלודי בגן המוזיאון הלאומי של הונגריה קַארוֹי קִישְׁפַלוּדִי (בהונגרית: Kisfaludy Károly; 5 בפברואר 1788 – 21 בנובמבר 1830) היה סופר, משורר, מחזאי וצייר הונגרי, והמייסד של התיאטרון הלאומי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקארוי קישפלודי · ראה עוד »

קאתארבוסה

'אטקטה' של אדאמנטיוס קוראיס – המילון היווני המודרני הראשון קאתארבוסה (ביוונית: Καθαρεύουσα; קתרוס, καθαρός.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאתארבוסה · ראה עוד »

קאלוסט גולבנקיאן

קאלוסט סרקיס גולבנקיאן (בארמנית: Գալուստ Սարգիս Կիւլպէնկեան, באנגלית וצרפתית: Calouste Sarkis Gulbenkian, 23 במרץ 1869 אושקודר - 20 ביולי 1955) היה איש עסקים, יזם ומומחה פיננסי, אספן אמנות, מצנט ונדבן בריטי, בן למשפחה ארמנית מטורקיה, בהכשרתו מהנדס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאלוסט גולבנקיאן · ראה עוד »

קאלוש

קאלוש (באוקראינית: Калуш; בפולנית: Kałusz; ביידיש: קאליש) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק, אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאלוש · ראה עוד »

קאזה (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאזה (פירושונים) · ראה עוד »

קאבוס נאמה

חתימת הקאבוס נאמה, מתוך העותק הקדום ביותר ששרד משנת 1349 הקאבוס נאמה (בפרסית: قابوس نامه) הוא יצירה פרסית חשובה שנכתבה במאה ה-11, בסביבות שנת 1080.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאבוס נאמה · ראה עוד »

קאוואס

קאוואסים ברחבת כנסיית הקבר הרברט סמואל ולפניו שני קאוואסים, 1923 ארבעה קאוואסים של ארבעה קונסולים בקבלת פנים ליום הולדתו של מלך בלגיה בבית הקונסול הבלגי בירושלים, 1941 קאוואס (בערבית: قواس; בטורקית: kavas; מילולית: קַשָּׁת, יורה בקשת) הוא שומר ראש טקסי לאישיות רמת מעלה באזורי השליטה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאוואס · ראה עוד »

קאוואל

סוגים של קאוואל בולגרי קאוואל (בבולגרית: Кавал, ברומנית: caval, בטורקית: kaval) או קוואלי (ביוונית: καβάλι קאוואלי או τζαμάρα "צאמארה") הוא סוג של חליל המשמש, בגרסאות שונות, את המוזיקה העממית המסורתית בבלקן, בייחוד בבולגריה ומקדוניה, כמו כן ברומניה, באלבניה, סרביה, יוון וטורקיה, כמו כן במזרח התיכון - במצרים, ובארמניה (ה"בלוּר"), אזרבייג'ן וכורדיסטן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאוואל · ראה עוד »

קאימק

קאימק (וכן: קז'מאק, קז'מארק, קאילגמאק, גיימאק, גיימאר, גאימר, קמר) הוא מוצר חלב שמנתי ממטבחי מרכז אסיה, חבל הבלקן, העמים הטורקיים והמטבח הטורקי, העשוי מחלב בקר או תאו מים ודומה לשמנת עשירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאימק · ראה עוד »

קאימקאמיה

קאימקאמיה (בערבית: נפה), כינוי לצורת שלטון אשר רווחה, בתוספת שינויים מסוימים, בלבנון בין השנים 1863–1843.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאימקאמיה · ראה עוד »

קאימקאם

איור של הקאימקאם של קונסטנטינופול ב-1809 קאימקאם (בטורקית: Kaymakam, בטורקית עות'מאנית: قائممقام) היה תואר מנהלי באימפריה העות'מאנית, שניתן למושל קאזה, שהייתה יחידת משנה של סנג'ק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקאימקאם · ראה עוד »

קנז'ה

קנז'ה, (בבולגרית: Кнежа) היא עיר בצפון בולגריה בשטח מחוז פלבן ושמה נגזר מהתואר השלטוני הבולגרי קניאז, המקביל לעוצר וניתן לנסיכים ויורשו עצר בתקופות קדומות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקנז'ה · ראה עוד »

קניב

קניב (אוקראינית: Канів; בפי יהודי העיר: קַנְיֶיב) היא עיר במחוז צ'רקאסי אוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקניב · ראה עוד »

קסם סולטאן

קֶסֶם סולטאן (בטורקית: Kösem Sultan; בערך ב-1589 – 2 בספטמבר 1651), הייתה האישה החזקה ביותר בהיסטוריה העות'מאנית ודמות בולטת בתקופת סולטנות הנשים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקסם סולטאן · ראה עוד »

קסנתי

מגדל השעון אחד ממחסני הטבק הישנים בהם נכלאו יהודי העיר טרום גרושם בית העלמין היהודי החרב בעיר קסנתי קְסָנְתִי (ביוונית: Ξάνθη) היא עיר בצפון מזרח יוון בחבל מזרח מקדוניה ותראקיה ובירת מחוז קסנתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקסנתי · ראה עוד »

קסרין

קסרין (באנגלית: Kasserine; בערבית: ڨصرين) היא עיר הבירה של מחוז קסרין, במערב מרכז תוניסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקסרין · ראה עוד »

קסטלוריזו

מפרץ קסטלוריזו קסטלוריזו עם שקיעה קסטלוריזו (שמו הרשמי ביוונית - Μεγίστη (מייסטי), שמו בטורקית - Meis, באיטלקית - Castelrosso), הוא אי יווני קטן במזרח הים התיכון, הנחשב לחלק מאיי הדודקאנס המהווים מחוז משנה במחוז דרום הים האגאי ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקסטלוריזו · ראה עוד »

קסטוריה

קַסְטוֹרְיָה (ביוונית: Καστοριά) היא עיר לחופו של אגם אורסטיאדה במחוז מערב מקדוניה שביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקסטוריה · ראה עוד »

קסג

טירת מיקלוש יורישיץ' בקסג הנוף של העיר העתיקה כיכר מרכזית - בתי בורגנים שבע המקורות כנסיית קלוואריה וההרמיטאז'ים מעל העיר הצווינגר (מרחב בין שתי חומות) וחומת העיר קסג (בהונגרית: Kőszeg; בגרמנית: Güns) היא עיירה של כ-12,000 תושבים בקצה המערבי של מחוז ואש בהונגריה ליד הגבול האוסטרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקסג · ראה עוד »

קפס

הקפס בארמון טופקאפי הקפס (טורקית Kafes - "הכלוב") היה חלק מוגדר בארמון בתקופת האימפריה העות'מאנית שבו הוחזקו טוענים אפשריים לכתר בהסגר ותחת שמירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקפס · ראה עוד »

קפריסין

הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקפריסין · ראה עוד »

קפריסין הבריטית

קרבות רחוב בניקוסיה, בשיא המתיחות באי, 1956 קפריסין הבריטית (באנגלית: British Cyprus) היא הישות המדינית באי קפריסין תחת שלטון האימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקפריסין הבריטית · ראה עוד »

קפשאלי

משפחת קפשאלי הייתה משפחת רבנים, פוסקים ומלומדים שנודעה במהלך המאות ה-15 וה-16 בשטחים האירופיים של האימפריה העות'מאנית, בעיקר בבלקן ושמה ניגזר ממקום מוצאה הגאוגרפי בדרום מוראה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקפשאלי · ראה עוד »

קפדוקיה

העיירה אוצ'היסר קפדוקיה (בטורקית: Kapadokya, ביוונית: Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה באסיה הקטנה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקפדוקיה · ראה עוד »

קפה טורקי

קפה טורקי הוא משקה קפה חם העשוי מפולי קפה, שנכתשים לאבקה דקיקה, המורתח בקנקן קפה בשם ג'זווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקפה טורקי · ראה עוד »

קפיטולציות

קפיטולציות או כרסומי ריבונות הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של מדינות אחרות באסיה ובאפריקה (בסין נהנתה גם יפן, כמו מדינות אירופה וארצות הברית, מזכויות הדומות לקפיטולציות).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקפיטולציות · ראה עוד »

קקון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקקון · ראה עוד »

קרן הזהב

מראה מקפה פייר לוטי באייפ - קרן הזהב וגשר הליץ' הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu) קונסטנטינופול (איסטנבול) בתקופה הביזנטית. קרן הזהב בחלקה העליון של המפה קרן הזהב (בטורקית: Haliç - "האליץ'"; ביוונית: Χρυσόν Κέρας) היא לשון ים צרה באורך של כ-8 ק"מ היוצאת ממצר הבוספורוס ומחלקת את חלקה האירופי של איסטנבול לשני חלקים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרן הזהב · ראה עוד »

קרן הכרמל

פסל אליהו, למרגלותיו ראשו הכרות של נביא הבעל קרן הכרמל (ערבית دَيْر المحرقة, תעתיק: דַיְר אלְמֻחְרַקַה - "מנזר השריפה") היא פסגה ברכס הכרמל, והיא מתנשאת לגובה של 474 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרן הכרמל · ראה עוד »

קרמיקה בארץ ישראל

הקרמיקה בארץ ישראל כוללת את כלי החרס שהיו בשימוש האוכלוסייה המקומית, מן התקופה הנאוליתית ועד התקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרמיקה בארץ ישראל · ראה עוד »

קראטובו

קראטובו היא עיירה בצפון-מזרח מקדוניה הצפונית, השוכנת 60 קילומטרים מזרחית לבירה סקופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקראטובו · ראה עוד »

קרנובט

שרידי בית העלמין היהודי בקרנובט קרנובט (בולגרית: Карнобат) היא עיר במזרח בולגריה, השלישית בגודלה מבחינת אוכלוסין בשטח מחוז בורגס בו היא שוכנת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרנובט · ראה עוד »

קרסנאיה פוליאנה

קרסנאיה פוליאנה (ברוסית: Кра́сная Поля́на; באבחזית: Гәбаадәы; באדיגית: Ӏаткъуадж) הוא אזור ברובע אדלר שבעיר סוצ'י, מחוז קרסנודאר על גבול גאורגיה-רוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרסנאיה פוליאנה · ראה עוד »

קרפאתוס

קרפאתוס (ביוונית: Κάρπαθος) הוא האי השני בגודלו בין האיים הדודקאנסיים הנמצאים בים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרפאתוס · ראה עוד »

קרפל ליפה

קרפל ליפה או ד"ר קרל קרפל ליפה (בכתיב לועזי: Karpel Lippe או Karl Karpel Lippe; שמו העברי: נתן פתחיה; 17 בנובמבר 1830, סטניסלב, גליציה – 2 באוגוסט 1915, וינה) היה רופא ופובליציסט יהודי-גליציאני שהתגורר מרבית חייו ברומניה, עסקן ומנהיג ציוני בולט ביאשי, זקן הקונגרס הציוני העולמי הראשון ונשיאו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרפל ליפה · ראה עוד »

קרץ'

שרידי פנטיקפיאום כנסיית יוחנן המטביל מהמאה השמינית קרץ' בציור של איוואן אייווזובסקי קֶרץ' (באוקראינית: Керч, ברוסית: Керчь, בטטרית של קרים: Keriç, ביוונית עתיקה: פנטיקפיאום (Παντικάπαιον), בטורקית: Kerç) היא עיר במזרח חצי האי קרץ' שבמזרח חצי האי קרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרץ' · ראה עוד »

קרשקו

קרשקו (בסלובנית: Krško, בגרמנית: Gurkfeld) היא עיירה השוכנת במזרח סלובניה, לגדת נהר סאווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרשקו · ראה עוד »

קרל נטר

קַּרֶל נֶטֶר שמו העברי המלא; קַּרֶל (יַעֲקוֹב קַּאוֹפִּיל) נֶטֶר כינויו בקרב תנועות הנוער בצרפת ומרוקו שַּׂרֶל נֶטֶר (בצרפתית - Charles Netter שתרגומו שַּׂארֶל נֶטֶר בביידיש -נֶעטֶער, נולד י"ב באלול חודש הרחמים ה'תקפ"ו, 14 בספטמבר 1826 – חול המועד סוכות י"ט בתשרי ה'תרמ"ג, 2 באוקטובר 1882) פילנתרופ צרפתי, ממקימי אליאנס - כל ישראל חברים (כי"ח), מייסד החינוך החקלאי בארץ-ישראל שהקים את בית הספר החקלאי מקוה ישראל בשנת 1870.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרל נטר · ראה עוד »

קרל פפר-וילדנברוך

אובר-גרופנפיהרר קרל פפר-וילדנברוך (בגרמנית Karl Pfeffer-Wildenbruch; 12 ביוני 1888 – 29 בינואר 1971) היה מפקד בכיר בוואפן אס אס שפיקד על קורפוסים במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרל פפר-וילדנברוך · ראה עוד »

קרל פיליפ, נסיך שוורצנברג

קרל פיליפ, נסיך שוורצנברג (בגרמנית: Karl I. Philipp zu Schwarzenberg; 18 באפריל 1771 - 15 באוקטובר 1820), היה מצביא של בית הבסבורג ודיפלומט אוסטרי שפיקד על כוחות אוסטרים במהלך המלחמות הנפוליאוניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרל פיליפ, נסיך שוורצנברג · ראה עוד »

קרל רוברט נסלרודה

הרוזן קרל רוברט נסלרודה (Karl Robert Nesselrode; 14 בדצמבר 1780 – 23 במרץ 1862) היה דיפלומט רוסי ממוצא גרמני-בלטי ואחד המדינאים השמרנים הבולטים בברית הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרל רוברט נסלרודה · ראה עוד »

קרל הראשון, קיסר אוסטריה

קַרְל הראשון, קיסר אוסטריה (בשמו המלא: קַרְל פְרַנְץ יוֹזֶף לוּדְוִויג הוּבֶרט גֵּאוֹרְג אוֹטוֹ מָרִיָּה פוֹן הַבְּסְבּוּרְג-לותְרִינְגֶן, בגרמנית: Karl Franz Joseph Ludwig Hubert Georg Otto Marie von Habsburg-Lothringen, ובהונגרית: Károly Ferenc József; 17 באוגוסט 1887 – 1 באפריל 1922), היה המונרך האחרון מבית הבסבורג והקיסר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית בין השנים 1916–1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרל הראשון, קיסר אוסטריה · ראה עוד »

קרל השנים עשר, מלך שוודיה

קרל השנים עשר, מלך שוודיה (בשוודית: Karl XII, Kung av Sverige; 17 ביוני 1682 – 30 בנובמבר 1718) היה מלך שוודיה בין השנים 1697–1718 משושלת ויטלסבאך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרל השנים עשר, מלך שוודיה · ראה עוד »

קרל השלישי פיליפ, הנסיך הבוחר מפפאלץ

קרל השלישי פיליפ, הנסיך הבוחר מפפאלץ (גרמנית: Karl III Philip von der Pfalz; 4 בנובמבר 1661 - 31 בדצמבר 1742) היה הנסיך הבוחר מפפאלץ בין השנים 1716–1742.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרל השלישי פיליפ, הנסיך הבוחר מפפאלץ · ראה עוד »

קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

שלט האצולה של קרל ה-5 קרל החמישי (בגרמנית: Karl der Fünfte, בלטינית: Carolus Quintus, בספרדית: Carlos Primero de España), שחי בשנים 24 בפברואר 1500 – 21 בספטמבר 1558, היה מלך ספרד בשנים 1516–1556 (שם כונה קרלוס הראשון) וקיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנים 1519–1556.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

קרל החמישי, דוכס לורן

קרל החמישי, דוכס לורן (3 באפריל 1643 - 18 באפריל 1690, היה דוכס לורן בין השנים 1675–1690.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרל החמישי, דוכס לורן · ראה עוד »

קרלו אירלודי

קרלו אֵירלודי (באיטלקית: Carlo Airoldi; 21 בספטמבר 1869 – 1929) היה רץ מרתון איטלקי שהתפרסם בכך שאת כל הדרך לאולימפיאדת אתונה (1896) עשה רגלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרלו אירלודי · ראה עוד »

קרלוס בגס

קרלוס מאוריציו בגס (נולד ב-18 בפברואר 1944) הוא איש עסקים ישראלי-ארגנטינאי, המכהן כיושב ראש ובעל השליטה בקבוצת יפעת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרלוס בגס · ראה עוד »

קרלוס השני, מלך ספרד

קרלוס השני, מלך ספרד (בספרדית: Carlos II de España; 6 בנובמבר 1661 – 1 בנובמבר 1700), הידוע בכינויו "קרלוס המכושף", היה המלך האחרון של ספרד תחת שלטון בית הבסבורג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרלוס השני, מלך ספרד · ראה עוד »

קרלובץ

קרלובץ (בקרואטית: Karlovac; בגרמנית: Karlstadt או Carlstadt, קרלשטאט; בהונגרית: Károlyváros, קארויווארוש; באיטלקית: Carlostadio, קרלוסטדיו) היא עיר במרכז קרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרלובץ · ראה עוד »

קרלובו

קרלובו (בולגרית: Карлово) היא עיר בדרום-מרכז בולגריה בשטח מחוז פלובדיב, השוכנת על המורדות הדרומיים של רכס הרי הבלקן ובחלקה בעמק הוורדים הבולגרי, 147 ק"מ מהבירה סופיה ו-60 ק"מ צפונית לבירת המחוז פלובדיב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרלובו · ראה עוד »

קרטוגרפיה של ירושלים

ואן אדריכם, 1584 קרטוגרפיה של ירושלים היא היצירה, העריכה, העיבוד וההדפסה של מפות העיר ירושלים, מאז העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרטוגרפיה של ירושלים · ראה עוד »

קרב מצ'ין

קרב מצ'ין היה הקרב הגדול האחרון של המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792) והוא התרחש ב-9 ביולי 1791 בין הכוחות של האימפריה הרוסית לבין כוח של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב מצ'ין · ראה עוד »

קרב מרג' דאבק

קרב מרג' דאבק (בערבית: معركة مرج دابق, קרב אחו (אזור המרעה) דאבִק; בטורקית: Mercidabık Muharebesi) הוא קרב שנערך ב-24 באוגוסט 1516 בסוריה, צפונית לחלב של ימינו, ובו הכו כוחות האימפריה העות'מאנית את צבא הסולטנות הממלוכית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב מרג' דאבק · ראה עוד »

קרב מגדבה

קרב מגדבה, שהיה חלק מן המערכה בסיני ובארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, נערך ב-23 בדצמבר 1916.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב מגדבה · ראה עוד »

קרב מגידו

Thomas Cantrell Dugdale שבויים עות'מאנים בביסאן ב-24 בספטמבר 1918 קרב מגידו הוא קרב שנערך בין האימפריה הבריטית לאימפריה העות'מאנית במסגרת המערכה על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, בין 19 עד 25 בספטמבר 1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב מגידו · ראה עוד »

קרב מגידו (פירושונים)

קרב מגידו הוא כינוי למספר עימותים צבאיים שנערכו במרחב לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב מגידו (פירושונים) · ראה עוד »

קרב מולודי

קרב מולודי הוא קרב גדול שהתרחש בין 29 ביולי ל-2 באוגוסט 1572, 50 ורסטאות מדרום למוסקבה, בו התנגשו כוחות רוסיים בהנהגת הנסיכים מיכאיל וורוטינסקי ודמיטרי חבורוסטינין וצבאו של ח'אן קרים דבלט הראשון גראי בקרב, שכלל, בנוסף ליחידות מקרים, גם יחידות טורקיות ושל אורדת נוגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב מולודי · ראה עוד »

קרב מוהאץ'

קרב מוהאץ' (בהונגרית: Mohácsi csata, בטורקית: Mohaç Muharebesi) שהתחולל ב-29 באוגוסט 1526 ליד העיירה מוהאץ' שבדרום הונגריה, בקרבת נהר הדנובה, היה חלק מהמאבק רב השנים בין האימפריה העות'מאנית המתפשטת לבין אירופה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב מוהאץ' · ראה עוד »

קרב מוהאץ' (1687)

קרב מוהאץ' (1687), הידוע גם בשמות "קרב מוהאץ' השני" ו"קרב הרשאני", התחולל ב-12 באוגוסט 1687 ליד העיירה מוהאץ' שבדרום הונגריה בקרבת נהר הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב מוהאץ' (1687) · ראה עוד »

קרב מייסלון

חיילים סורים במייסלון קרב מייסלון (בצרפתית: Bataille de Khan Mayssaloun, בערבית: معركة ميسلون; מכונה גם "קרב מעבר מייסלון") הוא קרב שנערך ב-24 ביולי 1920 בין כוחות הממלכה הערבית של סוריה לצרפתים, כ-20 קילומטר ממערב לדמשק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב מייסלון · ראה עוד »

קרב אנקרה

באיזיט הראשון בשבי קרב אנקרה (טורקית Ankara Savaşı) התרחש ב-20 ביולי 1402 בשדה צ'ובוק (Çubuk) שליד אנקרה, בין צבאות הסולטאן העות'מאני באיזיט הראשון לצבאותיו של טימור לנג, שליט האימפריה הטימורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב אנקרה · ראה עוד »

קרב אספינדזה

קרב אספינדזה (בגאורגית: ასპინძის ბრძოლა) היה קרב בין הגאורגים, בראשות ממלכת כארתלי-קאחתי ארקלה השני, כנגד האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב אספינדזה · ראה עוד »

קרב אראס (1917)

קרב אראס היה מתקפה בריטית במהלך מלחמת העולם הראשונה, מ-9 באפריל עד 16 במאי 1917, שבה תקפו כוחות בריטיים, קנדיים, ניו זילנדיים, ניו פאונדלנדיים ואוסטרליים את ההגנות הגרמניות ליד העיר הצרפתית אראס שבחזית המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב אראס (1917) · ראה עוד »

קרב ארזינג'אן

קרב ארזינג'אן (בטורקית: Erzincan Muharebesi, ברוסית: Эрзинджанское сражение), היה ניצחון רוסי על הצבא העות'אמני במערכה בקווקז במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב ארזינג'אן · ראה עוד »

קרב אדריאנופול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב אדריאנופול · ראה עוד »

קרב אוסטרליץ

קרב אוֹסְטֶרְלִיץ, הידוע גם כ"קרב שלושת הקיסרים", נערך ב-2 בדצמבר 1805 בין הגרנד ארמה הצרפתי שמנה כ-73,000 חיילים בפיקודו של נפוליאון לבין כוחות הברית הרוסית-אוסטרית שמנו כ-85,000 חיילים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב אוסטרליץ · ראה עוד »

קרב נארווה (1700)

קרב נארווה היה קרב בין צבא שוודי בפיקוד קרל השנים עשר, מלך שוודיה, לבין צבא רוסיה, שהתרחש בנובמבר 1700 באזור העיר נארווה (כיום באסטוניה) במסגרת השלבים הראשונים של מלחמת הצפון הגדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב נארווה (1700) · ראה עוד »

קרב נאווארינו

אבראהים פאשא אדמירל אדוארד קודרינגטון מפת מפרץ נאווארינו מ-1829. תרשים מערך הקרב מכיל אי דיוקים. תמונת לוויין של הפלופונסוס. מפרץ נאווארינו נראה מתחת לכיתובית "מסיניה". ניתן להקליק להגדלה. היערכות הכוחות בתחילת הקרב הצי העות'מאני העולה באש במפרץ נאווארינו, 20 באוקטובר 1827. אוניית הדגל של קודרינגטון, אה"מ "אסיה" (במרכז), משמידה בו זמנית שתי אוניות-דגל עות'מאניות. הסולטאן הטורקי מהמוט השני קרב נאווארינו (ביוונית: Ναυμαχία τουΝαυαρίνου; בטורקית: Navarin Deniz Savaşı) נחשב לאחת מנקודות המפנה החשובות במלחמת העצמאות היוונית והוא הקרב הגדול האחרון שנערך בין אוניות מפרשים מלחמתיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב נאווארינו · ראה עוד »

קרב נבי סמואל (1917)

250px קרב נבי סמואל היה קרב שהתחולל בין 18 בנובמבר ל-24 בנובמבר 1917 בין הצבא הבריטי לצבא העות'מאני, כחלק מהקרבות לכיבוש ירושלים במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב נבי סמואל (1917) · ראה עוד »

קרב סמח'

קרב סמח' הוא קרב אשר התחולל בכפר סמח' ובתחנת הרכבת הסמוכה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב סמח' · ראה עוד »

קרב סריקמיש

קרב סריקמיש התרחש במלחמת העולם הראשונה מ-22 בדצמבר 1914 ועד 17 בינואר 1915 בין צבאות האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית, באזור מזרח טורקיה בפאתי הרי הקווקז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב סריקמיש · ראה עוד »

קרב סינופ

קרב סינופ (ברוסית: Синопское сражение, בטורקית: Sinop Baskını) הוא קרב ימי שניטש ב-30 בנובמבר 1853, בתחילת מלחמת קרים (1853–1856), בין אוניות הצי הרוסי הקיסרי לאוניות הצי העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב סינופ · ראה עוד »

קרב עקבה

בקרב עקבה במלחמת העולם הראשונה, כבשו כוחות חג'אזיים-ערביים, אשר פעלו לצד הבריטים וכנגד העות'מאנים, את העיירה עקבה (כיום בממלכת ירדן).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב עקבה · ראה עוד »

קרב עזה הראשון

קרב עזה הראשון התחולל סמוך לעיר עזה ב-26 במרץ 1917, כחלק מהחזית הדרומית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב עזה הראשון · ראה עוד »

קרב עזה השלישי

קרב עזה השלישי, שהיה חלק מן המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, נערך, ככל המדובר בקרבות תמרון, החל מן הלילה שבין 1 ו-2 בנובמבר 1917, אם כי גישושים וריכוך ארטילרי החלו מספר ימים קודם לכן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב עזה השלישי · ראה עוד »

קרב עבר הירדן הראשון

250px 250px 250px 250px 250px 250px 250px קרב עבר הירדן הראשון מתייחס לפעולה מלחמתית שנערכה בין 21 במרץ 1918 ל-2 באפריל במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב עבר הירדן הראשון · ראה עוד »

קרב עבר הירדן השני

250px 250px 250px 250px קרב עבר הירדן השני התחולל בין 30 באפריל ל-4 במאי 1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב עבר הירדן השני · ראה עוד »

קרב עבר הירדן השלישי

250px 250px 250px 250px 250px קרב עבר הירדן השלישי התחולל בעבר הירדן בין 21 בספטמבר ל-28 בספטמבר 1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב עבר הירדן השלישי · ראה עוד »

קרב עוג'ה

קרב עוג'ה, או קרב ניצנה, היה קרב בין צבא ההגנה לישראל וצבא מצרים בעוג'ה (היום ניצנה) ובסביבתה במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב עוג'ה · ראה עוד »

קרב עין ג'אלות

קרב עין ג'אלוּת היה קרב מכריע בתולדות ארץ ישראל, שנערך ביום שישי, 3 בספטמבר 1260 בשטח ארץ ישראל, סמוך למעין חרוד, בעמק יזרעאל המזרחי, בין הצבא הממלוכי לבין כוח צבאי מונגולי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב עין ג'אלות · ראה עוד »

קרב עיון קרא

מפת קרב עיון קרא באנדרטה בראשון לציון קרב עיון קרא (באנגלית: The Battle of Ayun Kara או Action of Ayun Kara) היה קרב כחלק מהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. הוא התרחש מערבית לנס ציונה ודרומית לראשון לציון ב-14 בנובמבר 1917 בין כוחות הבריגדה הניו זילנדית הרכובה מדיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק של הצבא הבריטי ובין הארמייה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית. הקרב היה אחד משרשרת קרבות קטנים יחסית בהיקפם, שהתרחשו בצפון הנגב, בשפלה ובמישור החוף הדרומי, בעת שהצבא העות'מאני ניסה להדוף ולעכב את כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובכך למנוע את התקדמותו לקו רמלה-יפו. ייחודו של הקרב היה בכך שנלחמו בו יחידות ניו זילנדיות אורגניות בפיקוד קצינים ניו זילנדים (ולא קצינים בריטיים, כנהוג), ובכך שהתרחש בשטח שבקרבת שלוש המושבות העבריות רחובות, נס ציונה וראשון לציון. שם הקרב נגזר מכינויה הערבי של ראשון לציון בידי החיילים הניו זילנדיים, כשם המעיין ששמו העכשווי הוא עין הקורא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב עיון קרא · ראה עוד »

קרב פוקשאן

קרב פוקשאן היה קרב שהתרחש ב-1 באוגוסט 1789 בין כוחות משולבים של האימפריה הרוסית ואוסטריה, לבין כוח של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב פוקשאן · ראה עוד »

קרב פולטבה

השער האדום שהוקם במוסקבה לכבוד הניצחון בקרב פולטבה קרב פולטבה היה קרב שהתרחש ב-8 ביולי 1709 בקרבת העיר פולטבה כחלק של מלחמת הצפון הגדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב פולטבה · ראה עוד »

קרב פינטה

מאתיי באסאראב, שליט נסיכות ולאכיה קרב פינטה נערך ליד הכפר פינטה (ברומנית: Finta), בנסיכות ולאכיה, ביום 17 במאי 1653, בין הצבא של נסיכות מולדובה, בראשותו של וסילה לופו ובסיוע חיל משלוח של קוזקים המונהגים על ידי טימוש חמלניצקי ובין צבאה של נסיכות ולאכיה בהנהגתו של מאתיי באסאראב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב פינטה · ראה עוד »

קרב צ'סמה

קרב צ'סמה היה קרב ימי שהתרחש ב־7 ביולי 1770 בין הכוחות של האימפריה הרוסית לבין כוח של האימפריה העות'מאנית בים האגאי ליד חופי טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב צ'סמה · ראה עוד »

קרב צ'לדיראן

סולטאן סלים הראשון, שליט האימפריה העות'מאנית שאה אסמאעיל ספווי הראשון, שליט האימפריה הספווית אנדרטה באתר קרב צ'לדיראן, צפון מחוז מערב אזרבייג'ן, איראן; הוקמה ב-2003 קרב צ'לדיראן (בפרסית: جنگ چالدران; בטורקית: Çaldıran Savaşı) התרחש ב-23 באוגוסט 1514 בין האימפריה העות'מאנית ובין האימפריה הספווית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב צ'לדיראן · ראה עוד »

קרב קאראנסבש

קרב קאראנסבש (בגרמנית: Der Rückzug von Karansebes, בהונגרית: A Karánsebesi csata, ברומנית: Lupta de la Caransebeș; בטורקית: Şebeş Muharebesi) היה אירוע מוטל בספק של אש ידידותית של הצבא האוסטרי, כחלק מהצבא של האימפריה הרומית הקדושה שככל הנראה התרחש בשנת 1788, בזמן המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1788–1791), חלק מהמלחמה העות'מאנית-רוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב קאראנסבש · ראה עוד »

קרב קאחול

קרב קאחול (קאגול בתעתיק רוסי) היה קרב שהתרחש ב-1 באוגוסט 1770 (21 ביולי 1770 לפי הלוח היוליאני) במסגרת המלחמה העות'מאנית-רוסית, בין הכוחות של האימפריה הרוסית לבין כוח של האימפריה העות'מאנית וחאנות קרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב קאחול · ראה עוד »

קרב קרצניסי

קרב קרְצַנִיסִי (קרְצַנִיסִיס בּרדזוֹלָה) נערך בין הפרסים, מהשושלת הקאג'ארית, לצבאות הגאורגיים של ממלכת כארתלי-קאחתי וממלכת אימרתי, בקרצַנִיסִי (כיום חלק מטביליסי רבתי), בין 8 ל-11 בספטמבר 1795.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב קרצניסי · ראה עוד »

קרב קוסובו

קרב קוסובו (בסרבית: Косовска битка - Kosovska bitka או Бој на Косову, בטורקית: Kosova Savaşı או Kosova Meydan Muharebesi) הוא קרב שהתנהל ב-15 ביוני 1389 בין קואליציה של אצילים סרבים בפיקודו של הנסיך לזר חרבליאנוביץ' ולצבא הפולש העות'מאני בפיקוד הסולטן מוראט הידאוונדיגאר ובניו, יאקוב ובאיזיט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב קוסובו · ראה עוד »

קרב קינבורן (1787)

קרב קינבורן היה קרב שהתרחש ב-12 באוקטובר 1787 בין הכוחות של האימפריה הרוסית לבין כוח של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב קינבורן (1787) · ראה עוד »

קרב רפיח (1917)

קרב רפיח (1917), שעיקרו נערך מדרום מערב לעיירה רפיח, היה חלק מן המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב רפיח (1917) · ראה עוד »

קרב רימניק

קרב רִימְנִיק היה אחד הקרבות העיקריים, שנערכו במסגרת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב רימניק · ראה עוד »

קרב שכם (1918)

250px 250px קרב שכם היה חלק ממערכת מגידו ונועד לכבוש את גב הרי שומרון, ושכם במרכזם, ולדחוק את הכוחות העות'מאנים המבוצרים שם מזרחה וצפונה כדי למנוע את התערבותם במאמץ העיקרי של קרב מגידו שנועד לכבוש את קו חיפה - עמק יזרעאל - עמק הירדן, לנתק בין מרכז הארץ וצפונה וללכוד כוחות טורקים רבים שישבו בהרי שומרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב שכם (1918) · ראה עוד »

קרב תל א-שריעה ותל הוריירה

תל א-שריעה תל א-שריעה מדרום לנחל גרר. ברקע מופיע התל (צילום מכוון דרום) תל הוריירה תל א-שריעה תל א-שריעה. הטורקים הרסו את הגשר בזמן נסיגתם והוא תוקן מאוחר יותר על ידי יחידות ההנדסה של הצבא הבריטי קרב תל א-שריעה ותל הוריירה הוא קרב, שהתחולל על תל א-שריעה ותל הוריירה, מ-6 בנובמבר עד 7 בנובמבר 1917 בין כוחות בריטים של חיל המשלוח המצרי לבין כוחות של הצבא העות'מאני במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב תל א-שריעה ותל הוריירה · ראה עוד »

קרב תל חווילפה

250px 250px 250px 250px 250px 250px קרב תל חווילפה הוא קרב, שהתחולל על תל חליף וסביבתו, בין 1 בנובמבר 1917 ו-6 בנובמבר 1917 בין כוחות בריטים של חיל המשלוח המצרי לבין כוחות של הצבא העות'מאני במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב תל חווילפה · ראה עוד »

קרב תבור

קרב תבור או הקרב מול הר תבור היה קרב אשר התרחש ב-16 באפריל 1799 במהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב תבור · ראה עוד »

קרב לפנטו

קרב לפנטו היה קרב ימי גדול שהתרחש ב-7 באוקטובר 1571 בין צי של הליגה הקדושה הנוצרית שכללה את הכוחות המאוחדים של ונציה, ספרד ומדינת האפיפיור, לבין צי האימפריה העות'מאנית, ליד עיר החוף היוונית לפנטו (נפפקטוס).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב לפנטו · ראה עוד »

קרב לרגה

קרב לרגה היה קרב שהתרחש ב-7 ביולי 1770 בין הכוחות של האימפריה הרוסית לבין כוח של האימפריה העות'מאנית וחאנות קרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב לרגה · ראה עוד »

קרב ליסה (1811)

קרב ליסה הוא קרב ימי שהתרחש ב-13 במרץ 1811 במהלך המסע האדריאטי של מלחמות נפוליאון, בין שייטת הממלכה הבריטית לבין השייטת הצרפתית-ונציאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב ליסה (1811) · ראה עוד »

קרב ח'אן יונס (1516)

קרב ח'אן יונס (טורקית Han Yunus Muharebesi) היה הקרב השני במלחמה הממלוכית-עות'מאנית, ונערך ב-28 באוקטובר 1516 סמוך לתל גמה שליד ח'אן יונס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב ח'אן יונס (1516) · ראה עוד »

קרב באר שבע

מפת קרב באר שבע, הכוח הבריטי באדום, הכוח העות'מאני בכחול באר שבע, 1917 קרב באר שבע (באנגלית: Battle of Beersheba; בטורקית: Birüssebi Savaşı) היה קרב מכריע במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב באר שבע · ראה עוד »

קרב באש-אפאראן

קרב באש אפאראן (בארמנית: Բաշ Աբարանի ճակատամարտ - באש אפאראן צ'ַקטַמַראט, בהיגוי ארמני מערבי באש אבאראן, בטורקית: Baş-Abaran Muharebesi) היה קרב, חלק מהמערכה בקווקז במלחמת העולם הראשונה שהתנהל ב-23 - 29 במאי 1918 בקרבת היישוב באש אפאראן, בימינו אפאראן בארמניה בין הצבא העות'מאני לכוחות הסדירים הארמנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב באש-אפאראן · ראה עוד »

קרב בעל חצור (1918)

קרב בעל חצור התחולל במרץ 1918 במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ולאחר כיבוש ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב בעל חצור (1918) · ראה עוד »

קרב בצרה

קרב בצרה התחולל מ-11 בנובמבר עד ל-22 בנובמבר 1914 בין כוחות הצבא הבריטי והצבא העות'מאני במהלך המערכה במסופוטמיה ובסיומו כבשו הבריטים את בצרה מידי הטורקים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב בצרה · ראה עוד »

קרב ביטליס

הקרב על ביטליס מתייחס לשורה של התכתשויות בקיץ 1916 סביב העיר ביטליס ובמידה פחותה ליד מוש, בין צבא האימפריה הרוסית לצבא האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב ביטליס · ראה עוד »

קרב גשר בנות יעקב

250px 250px קרב גשר בנות יעקב - הוא קרב שנערך ב-27 ו-28 בספטמבר 1918 בין כוחות הצבא הבריטי וכוחות של צבא האימפריה העות'מאנית לכיבוש גשר בנות יעקב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב גשר בנות יעקב · ראה עוד »

קרב גיאלו

|שם בשפת המקור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב גיאלו · ראה עוד »

קרב דוברו פולה

קרב דוברו פולה היה קרב מכריע בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, ונערך במהלכה של מתקפה כוללת, בה פתחו ב-15 בספטמבר 1918 כוחות מדינות ההסכמה על קווי מעצמות המרכז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב דוברו פולה · ראה עוד »

קרב דיר'ומי

קרב דיר'וֹמי (בגאורגית: დიღომის ბრძოლა) היה חלק מהמסע שערך המלך הגאורגי סימון הראשון מלך כארתלי, לשחרור העיר טביליסי מידי הפרסים הספווים בשנת 1567.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב דיר'ומי · ראה עוד »

קרב הפירמידות

קרב הפירמידות (בצרפתית: Bataille des Pyramides) היה קרב שהתנהל ב-21 ביולי 1798 במסגרת המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב הפירמידות · ראה עוד »

קרב וארנה

קרב וארנה התרחש ב-10 בנובמבר 1444 ליד העיר וארנה, כיום במחוז וארנה, אשר במזרח בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב וארנה · ראה עוד »

קרב וסלוי

קרב וסלוי, המכונה גם קרב פוׂדוּל אֶנאָלְט (הגשר הגבוה) (ברומנית: Bătălia de la Vaslui ו-Bătălia de la Podul Înalt, בהתאמה), הוא קרב שהתקיים ב־10 בינואר 1475 ליד העיירה וסלוי (ברומניה של ימינו), בין צבאות בעלות הברית של נסיכות מולדובה-הונגריה-פולין, תחת פיקודו של שטפאן הגדול והצבא העות'מאני-ולאכי תחת פיקודו של האדים סולימאן פאשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב וסלוי · ראה עוד »

קרב וופלה

קרב וופלה התרחש ב-28 באוגוסט 1542 ליד אגם אשנגיה באזור וופלה שבתיגראי, בין כוח פורטוגזי תחת פיקודו של כריסטובאו דה גאמה לבין כוחותיו של האימאם אחמד גראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב וופלה · ראה עוד »

קרב וינה

קרב וינה (בגרמנית: Schlacht am Kahlenberg; בטורקית: II. Viyana Kuşatması) היה ניצחון מכריע של האימפריה הרומית הקדושה (ששלטה באזור אוסטריה של ימינו ושטחים נוספים במרכז אירופה) ובעלות בריתה, האיחוד הפולני-ליטאי ונסיכויות גרמניות שונות, על האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של מהמט הרביעי אשר פעל לכיבוש וינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב וינה · ראה עוד »

קרב ויינה דגה

קרב ויינה דגה היה קרב שהתרחש ב-21 בפברואר 1543 מזרחית לאגם טאנה שבמחוז אמהרה דהיום, בין כוח אתיופי-פורטוגלי (הכוח הנוצרי) משולב, בפיקודו של קיסר אתיופיה גלאוודיוס, לבין סולטנות אדאל עם תיגבורת העות'מאנית (הכוח המוסלמי) תחת פיקודו של האימאם אחמד אבן איברהים אל-גאזי (הנקרא גם: אחמד גראן).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב ויינה דגה · ראה עוד »

קרב כף קאליאקרה

קרב כף קאליאקרה (בבולגרית: Калиакра) הוא קרב ימי שניטש ב-11 באוגוסט 1791, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, בין צי רוסי בפיקוד פיודור אושאקוב לבין צי עות'מאני בפיקוד חוסיין פאשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב כף קאליאקרה · ראה עוד »

קרב ינקאו (1645)

קרב ינקאו, הידוע גם בשמו ינקוב, ינקאוב וינקוביץ', התרחש במרכז בוהמיה, ב-6 במרץ 1645.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרב ינקאו (1645) · ראה עוד »

קרדז'אלי

מאגר המים וסכר קרדז'אלי המשמשים להפקת חשמל קֵרְדְזָ'אלִי וגם קרג'אלי (בבולגרית: Кърджали) היא עיר בדרום בולגריה בירת מחוז קרדז'אלי, השוכנת ברכס המזרחי של הרי רודופי, 204 קילומטרים דרומית מזרחית לבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרדז'אלי · ראה עוד »

קרדז'אלי (מחוז)

מחוז (אובלסט) קֵרְדְזָ'אלִי, (בבולגרית: Област Кърджали) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בדרום בולגריה, גובל ביוון ועיר בירתו היא קרדז'אלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרדז'אלי (מחוז) · ראה עוד »

קרדיצה

קרדיצה (ביוונית: Καρδίτσα) היא עיר השוכנת במערב תסליה שביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרדיצה · ראה עוד »

קרואסון

בתי קפה שם הוא מהווה חלק מארוחת בוקר קונטיננטלית, או עומד בפני עצמו. קְרוּאָסוֹן (בצרפתית: Croissant,, בתרגום מילולי: "סהר"; בעברית: סהרון) הוא מאפה מפורסם מהמטבח הצרפתי, הקרוי על שם צורתו הדומה לסהר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרואסון · ראה עוד »

קרואטיה

הבנק הלאומי של קרואטיה רפובליקת קרואטיה (בקרואטית: Republika Hrvatska,, הגייה:, תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרואטיה · ראה עוד »

קרואטיה באיחוד עם הונגריה

ממלכת קרואטיה הייתה מדינה באוניה פרסונלית עם ממלכת הונגריה, אשר בשנת 1526 הוכפפה לשלטון בית הבסבורג לאחר מותו של לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה, והייתה תחת שלטונם עד לאחר תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרואטיה באיחוד עם הונגריה · ראה עוד »

קרול פופ דה סטמארי

קרול פופ דה סטמארי (ברומנית: Carol Popp de Szathmáry או Carol Popp de Szathmári, בהונגרית: קארוי פאפ סטמארי - Szathmáry Pap Károly, 11 בינואר 1812 קולוז'וואר (קלוז') – 3 ביולי 1887 בוקרשט) היה צייר, גרפיקאי, ליתוגרף וצלם הונגרי מטרנסילבניה שהתיישב ברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרול פופ דה סטמארי · ראה עוד »

קרול הראשון, מלך רומניה

קרול הראשון, מלך רומניה (ברומנית: Carol I, Rege al României, Principe de Hohenzollern-Sigmaringen, בגרמנית: Karl Eitel Friedrich Zephyrinus Ludwig von Hohenzollern-Sigmaringen; 20 באפריל 1839 – 10 באוקטובר 1914) היה קצין גרמני ובנו השני של הנסיך הגרמני קרל אנטון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרול הראשון, מלך רומניה · ראה עוד »

קרויה

קרויה (באלבנית: Kruja או Krujë), היא בירת נפת קרויה במחוז דורס שבאלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרויה · ראה עוד »

קריסטלינה גאורגייבה

קריסטלינה איבנובה גאורגייבה-קינובה (בבולגרית: Кристалина Иванова Георгиева-Кинова; נולדה ב-13 באוגוסט 1953) היא כלכלנית בולגרייה ויושבת ראש קרן המטבע הבינלאומית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקריסטלינה גאורגייבה · ראה עוד »

קרישטוף באטורי

קרישטוף באטורי "שומיואי" (בהונגרית: Somlyói Báthory Kristóf, 1530 סילאג' שומיו – 27 במרץ 1581 אלבה יוליה) היה שליט (ווייבוד) טרנסילבניה, אחיו של סטפאן באטורי, נסיך טרנסילבניה ומלך פולין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקרישטוף באטורי · ראה עוד »

קריז'בצי

קְרִיזֶ'בְצִי (בקרואטית: Križevci) היא עיירה במרכז קרואטיה השוכנת במחוז קופריבניצה-קריז'בצי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקריז'בצי · ראה עוד »

קריית עיריית ירושלים

קריית עיריית ירושלים, הבנויה סביב כיכר ספרא וגן דניאל, הוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20, וקיבצה לתוכה את כל הפעילות של עיריית ירושלים שהייתה עד אז ממוקמת ב-32 מבנים שונים ברחבי העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקריית עיריית ירושלים · ראה עוד »

קריית טבעון

קִרְיַת טִבְעוֹן היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקריית טבעון · ראה עוד »

קריית הרצוג

קריית הרצוג (או קריית הרב הרצוג) היא שכונה בצפון־מזרח העיר בני ברק, מצפון לרחוב ז'בוטינסקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקריית הרצוג · ראה עוד »

קשת רובינסון

שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקשת רובינסון · ראה עוד »

קתדרלת אלכסנדר נבסקי (סופיה)

ממוזער קתדרלת אלכסנדר נבסקי (בבולגרית: Храм-паметник: Cвети Александър Невски) היא קתדרלה בסופיה שבבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקתדרלת אלכסנדר נבסקי (סופיה) · ראה עוד »

קתדרלת סיוני

קתדרלת סיוני מבט לתקרה נאו-קלאסי של קתדרלת סיוני קתדרלת הדורמציון סיוני היא קתדרלה גאורגית אורתודוקסית בטביליסי, בירת גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקתדרלת סיוני · ראה עוד »

קתדרלת בגרטי

קתדרלת בגרטי (בגאורגית: ბაგრატის ტაძარი, בַּגַרטיס טאדזרוֹ) הידוע גם בשם קתדרלת דורמיציון או קתדרלת כותאיסי, היא קתדרלה וכנסייה מהמאה האחת עשרה בעיר כותאיסי שבמחוז אימרתי גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקתדרלת בגרטי · ראה עוד »

קתוליקוס

קתוליקוס (מיוונית: καθολικός, בריבוי καθολικοί) (בארמנית: Կաթողիկոս, בגאורגית: კათოლიკოს, בערבית: جاثلیق) הוא תואר מנהיגן של כמה כנסיות נוצריות מזרחיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקתוליקוס · ראה עוד »

קלמן מיקש

קֶלֶמֶן מיקֶשׁ רוזן זאגוני (בהונגרית:Zágoni Mikes Kelemen, 1690 – 1761) היה סופר, מסאי, מתרגם ופוליטיקאי הונגרי מטרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלמן מיקש · ראה עוד »

קלמן יעקב מן

קלמן יעקב מַן (Kalman Jacob Mann; 15 ביולי 1912 – 14 במרץ 1997) היה רופא ופעיל ציבור ישראלי, ממקימי בתי החולים "הדסה" בירושלים, ונשיא אגודת "יד שרה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלמן יעקב מן · ראה עוד »

קלמנס האחד עשר

מדליה ובה משורטט דיוקנו של קלמנס האחד עשר האפיפיור קלמנס האחד עשר (בלטינית: Clemens XI; 23 ביולי 1649 – 19 במרץ 1721) נולד כג'ובאני פרנצ'סקו אלבני (באיטלקית: Giovanni Francesco Albani) היה אפיפיור מ-23 בנובמבר 1700 עד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלמנס האחד עשר · ראה עוד »

קלמנס השמיני

סמלו פסלו במאוזולאום בבזיליקת סנטה מריה מג'ורה האפיפיור קלמנס השמיני (בלטינית: Clemens VIII; 24 בפברואר 1536 - 3 במרץ 1605) כיהן מ-30 בינואר 1592 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלמנס השמיני · ראה עוד »

קלמנס ונצל פון מטרניך

הנסיך קלמנס ונצל לותאר פון מטרניך (בגרמנית: Klemens Wenzel Lothar von Metternich 15 במאי 1773 – 11 ביוני 1859), מוכר גם בשם הנסיך (פירסט) קלמנס מטרניך, היה פוליטיקאי אוסטרי ודיפלומט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלמנס ונצל פון מטרניך · ראה עוד »

קלמנט טרנובסקי

המטרופוליט קלמנט טרנובסקי (בבולגרית: Климент Търновски; 1840, שומן, האימפריה העות'מאנית – 23 ביולי 1901, סופיה, נסיכות בולגריה), היה סופר, איש דת ופוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן פעמיים כראש ממשלת בולגריה וייסד את האקדמיה הבולגרית למדעים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלמנט טרנובסקי · ראה עוד »

קלאדובו

קלאדובו (בסרבית: Кладово, מבוטא: klâdɔʋɔ) היא עיירה ומועצה מקומית הממוקמת במחוז בור שבמזרח סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלאדובו · ראה עוד »

קלנסווה

קַלַנְסַוַה, בהגייה ספרותית: קַלַנְסֻוַה (בערבית: قلنسوة; מילולית: "קסדה" או "טורבן") היא עיר ערבית בשרון אשר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלנסווה · ראה עוד »

קלקיליה

קלקיליה (בערבית: قلقيلية) היא עיר בדרום-מזרח השרון, בתחומי הרשות הפלסטינית, הממוקמת בנקודה הקרובה ביותר לחוף הים התיכון (כ-12 ק"מ) ביהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלקיליה · ראה עוד »

קלש אחמד-ביי

קלש אחמד-ביי שרוואשידזה (1747 - 2 במאי 1808) היה שליט נסיכות אבחזיה בערך מ-1780 ועד מותו ב-2 במאי 1808.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלש אחמד-ביי · ראה עוד »

קלבריטה

קלבריטה (ביוונית: Καλάβρυτα), היא עיר נופש המונה כ-6,011 נפשות הנמצאת ביחידה האזורית אכאיה בצפון חצי האי פלופונסוס, 190 ק"מ מערבית לאתונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלבריטה · ראה עוד »

קלהאת

מראה כללי באתר בור המים המקורה בקמרון חבית קלהאת (ערבית قلهات) היא עיר עתיקה השוכנת לחופי מפרץ עומאן, כ-20 ק"מ צפונית-מערבית לעיר סור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלהאת · ראה עוד »

קלוז'-נאפוקה

קלוּז'-נאפּוֹקָה (ברומנית: Cluj-Napoca, אלפבית פונטי בינלאומי:; בהונגרית: Kolozsvár; בתקופה הרומית: Napoca; בלטינית של ימי הביניים: Castrum Clus או Claudiopolis; בגרמנית: Klausenburg; ביידיש: קלויזענבורג) היא עיר בצפון-מערב רומניה, בחבל ההיסטורי טרנסילבניה, ועיר הבירה של מחוז קלוז' ושל טרנסילבניה כולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלוז'-נאפוקה · ראה עוד »

קלוד כאהן

קלוד כאהן או בשמו המלא קלוד-לואי-אלפרד כאהן (בצרפתית: Claude-Louis-Alfred Cahen; 26 בפברואר 1909 פריז -18 בנובמבר 1991 סאוויני-סיר-אורז') היה מזרחן צרפתי, יהודי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלוד כאהן · ראה עוד »

קלימנט בויג'ייב

קלימנט בויג'ייב (בבולגרית: Климент Бояджиев; 27 באפריל 1861, אוחריד, האימפריה העות'מאנית – 15 ביולי 1933, סופיה, ממלכת בולגריה) היה שר המלחמה הבולגרי באוגוסט 1913, ראש המטה הכללי הבולגרי בשנת 1915, גנרל, ומפקד הארמייה הראשונה של צבא בולגריה במהלך מלחמת העולם הראשונה אשר הכריעה את ההתנגדות הסרבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלימנט בויג'ייב · ראה עוד »

קלימנוס

קָלִימְנוֹס (ביוונית: Κάλυμνος, בתעתיק לאנגלית: Kalymnos) הוא אי יווני ורשות מקומית בדרום-מזרח הים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקלימנוס · ראה עוד »

קליפורד הולידיי

תוכנית האב לפיתוח ירושלים של הולידיי משנת 1930 אלברט קליפורד הולידיי (באנגלית: Albert Clifford Holliday; 21 בדצמבר 1897 – 26 בספטמבר 1960) היה אדריכל ומתכנן ערים בריטי שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקליפורד הולידיי · ראה עוד »

קליקסטוס השלישי

קָליקסטוּס השלישי (בלטינית: Callixtus III; 31 בדצמבר 1378 – 6 באוגוסט 1458; שמו בלידתו היה אלפונס דה בורחה (בספרדית: Alfons de Borja) היה אפיפיור מ-8 באפריל 1455 ועד מותו. יליד ספרד, בן למשפחת בורג'ה והראשון ממשפחה זו שעלה לגדולה, דודו של האפיפיור אלכסנדר השישי (האפיפיור הספרדי היחיד פרט אליו). האחרון שנטל לעצמו את השם קליקסטוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקליקסטוס השלישי · ראה עוד »

קטנה (כפר)

קַטַנָּה (ערבית: قطنّه) היא עיירה פלסטינית הנמצאת במרחק של 12 ק"מ צפונית מערבית לירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקטנה (כפר) · ראה עוד »

קטסיפון

קְטֵסִיפוֹן (מיוונית: Κτησιφῶν, מפרסית אמצעית: 𐭲𐭩𐭮𐭯𐭥𐭭, תיספון; בארמית: ܩܛܝܣܦܘܢ, קְטֵיסְפּוֹן‎, לעיתים עם א' פרוסתטית; בערבית: طيسفون, טַיְסָפוּן) הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרתית ושל האימפריה הפרסית-הסאסאנית אחריה, במשך למעלה משמונה מאות שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקטסיפון · ראה עוד »

קטר (מדינה)

קטר (בערבית: دولة قطر, תעתיק מדויק: דַוְלַת קַטַר), היא מדינה ואמירות קטנה השוכנת בחצי אי קטן בצפון-מזרח חצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקטר (מדינה) · ראה עוד »

קטלוניה

קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקטלוניה · ראה עוד »

קבר האחים (באר שבע)

קבר האחים, מבט ממרחק קבר האחים בבאר שבע הוא קבר אחים משנת 1917 ובו קבורים בימינו תשעה חללים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקבר האחים (באר שבע) · ראה עוד »

קברדינו-בלקריה

רפובליקת קברדינו-בלקריה (ברוסית: Кабарди́но-Балка́рская Респу́блика, קברדינית: Къэбэрдей-Балъкъэр Республикэ, בלקרית: Къабарты-Малкъар Республика) היא רפובליקה השוכנת בדרום הפדרציה הרוסית, באזור הקווקז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקברדינו-בלקריה · ראה עוד »

קברי המהנדסים בשער יפו

מפת פרנס הוגנברג משנת 1572. הקבר בפתח שער יפו מודגש בצהוב אחד משני הקברים ליד שער יפו, ערב השימור. ניתן לראות את עץ התאנה, פסולת רבה וצנרת מודרנית קברי המהנדסים בשער יפו הם שני קברים טורקיים, הצמודים לשער יפו מצדה הפנימי של החומה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקברי המהנדסים בשער יפו · ראה עוד »

קבלאן

קבלאן (בערבית: قبلان) היא עיירה פלסטינית במזרח השומרון, המשתייכת לנפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקבלאן · ראה עוד »

קבוצת הארמיות המזרחית (האימפריה העות'מאנית)

קבוצת הארמיות המזרחית (בטורקית: Şark Ordular Grubu or Şark Orduları Grubu) הייתה קבוצת ארמיות של צבא האימפריה העות'מאנית אשר לחמה במהלך המערכה בקווקז במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקבוצת הארמיות המזרחית (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

קבוצת כלמוביל

מטה קבוצת כלמוביל קבוצת כלמוביל היא חברה פרטית ישראלית העוסקת ביבוא והפצה של כלי רכב פרטיים ומסחריים, משאיות ואוטובוסים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקבוצת כלמוביל · ראה עוד »

קבילים

חוואים קאבילים בלבוש הבארנוס המסורתי. (צילום משנת 1884) Burnous משפחה נוצרית קאבילית קבילים (בקבילית: ⵉⵇⴱⴰⵢⵍⵉⵢⵏ – iqbayliyen) הם קבוצה אתנית אמזיע'ית בעלי היסטוריה עתיקה, של חוואים-לוחמים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקבילים · ראה עוד »

קדאיף

מפעל לייצור קדאיף בטורקיה בקלווה עם אטריות קדאיף אטריות קדאיף הן אטריות דקיקות העשויות מבלילת קמח ומים אשר נמזגת דרך מסננת על גבי מגש מתכת עגול ולוהט בבישול קצר מאוד ומשמשות כבסיס להכנת קינוחים מזרח-תיכוניים ומאכלים אחרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקדאיף · ראה עוד »

קדיקוי

קדיקוי (קאדוקֶי) היא תת-נפה גדולה של נפת איסטנבול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקדיקוי · ראה עוד »

קהרמאנמרש

קהרמאנמרש (בטורקית: Kahramanmaraş; בערבית: قهرمان مرعش, בתעתיק מדויק: קהרמאן מרעש; ובעבר Maraş - מרש; בערבית: مرعش, בתעתיק מדויק: מרעש)) היא עיר בדרום טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה"), ולפי אומדן רשמי משנת 2022, אוכלוסייתה מנתה כ-1.17 מיליון תושבים. העיר שוכנת בגובה של 568 מטר במורדות הדרומיים של הרי הטאורוס, סמוך לאחד מיובליו של נהר ג'ייהאן ובקרבת הגבול עם סוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהרמאנמרש · ראה עוד »

קהיר

קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהיר · ראה עוד »

קהיר האסלאמית

מפה של רחוב מועיז בקהיר האיסלמית מפת קהיר מראשית התקופה העותמאנית במצרים מתוך "ספר הימאות" של פירי ראיס (מהדורת אוסף וולטרס (אנ'), בולטימור, ארצות הברית); כיוון צפון פונה לתחתית הדף קהיר המוסלמית היא אחד משלושת האזורים מהם מורכבת קהיר בירת מצרים של ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהיר האסלאמית · ראה עוד »

קהילת יהודי ארטה

מפת יוון ומיקום ארטה הקהילה היהודית בארטה נחשבת כקהילה היהודית הרומניוטית העתיקה והקהילה הקדומה ביותר ביוון ובמחוז אפירוס, למרות שמבחינה רשמית הוכרה רק בשנת 1920.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהילת יהודי ארטה · ראה עוד »

קהילת יהודי אוג'דה

קהילת יהודי אוג'דה התקיימה בעיר אוג'דה, שבצפון מזרח מרוקו, לידי הגבול עם אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהילת יהודי אוג'דה · ראה עוד »

קהילת יהודי ערב הסעודית

כיוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהילת יהודי ערב הסעודית · ראה עוד »

קהילת יהודי צ'רנוביץ

תצלום של בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ על גלויה מסוף המאה ה-19 קהילת יהודי צ'רנוביץ הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באזור בוקובינה (רומניה ואוקראינה של היום).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהילת יהודי צ'רנוביץ · ראה עוד »

קהילת יהודי תטואן

מפת ריכוזי היהודים בצפון מרוקו: שמאל למעלה:גיברלטר - שמאל למטה: טנג'יר ואחריה נמל תטואן וסאוטה - בפינה הימנית של המפה - העיר מלייה רחוב בטיטואן יהודי תטואן הם בני קהילה שנוסדה בידי יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל למרוקו, יחד עם מוסלמים שגורשו גם הם מחצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהילת יהודי תטואן · ראה עוד »

קהילת יהודי חרבין

רחוב עמוס בחרבין שבו התהלכו יהודים רבים מן הקהילהקהילת יהודי חרבין הייתה קהילה יהודית-רוסית ברובה ברפובליקה העממית של סין, והייתה הקהילה הכי גדולה ביהדות סין בפרט ובמזרח הרחוק בכלל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהילת יהודי חרבין · ראה עוד »

קהילת יהודי חלב

חתונה יהודית בחלב, תמונה משנת 1914אישה יהודייה משמאל ושני בדואים בחלב (אמצע המאה ה-19) יהדות חלב להדליק שני שמשים במקום אחד קהילת יהודי חַלַבּ (حلب) היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיר חלב החל התקופה הרומית ועד לאחר הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהילת יהודי חלב · ראה עוד »

קהילת יהודי בנגאזי

לימוד בבית הכנסת בבנגאזי, לפני מלחמת העולם השנייה הקהילה היהודית בבנגאזי (בערבית: بنغازي, תעתיק מדויק: בנע'אזי) היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות בעולם והעתיקה ביותר מבין קהילות צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהילת יהודי בנגאזי · ראה עוד »

קהילת יהודי בונהאד

צפורה ויעקב גלנדוואר ממכובדי הקהילה היהודית 221x221 פיקסלים הקהילה היהודית בבונהאד (בהונגרית: Bonyhád) שבמחוז טולנה בדרום הונגריה, שהיוותה כ-15% מכלל אוכלוסיית העיר, התקיימה החל מהמאה ה-18 עד להשמדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהילת יהודי בונהאד · ראה עוד »

קהילת יהודי כרתים

קהילת יהודי כרתים הייתה קהילה יהודית באי כרתים שביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקהילת יהודי כרתים · ראה עוד »

קו עקבה–רפיח

קו עקבה–רפיח, הוא קו גבול שנוצר בשנת 1906 בין מצרים שהייתה בשליטת בריטניה (למרות שייכותה הפורמלית לאימפריה העות'מאנית) לבין ארץ ישראל שהייתה בשליטת האימפריה העות'מאנית, מתוך מגמה למנוע סכסוכים בין הכוחות הטורקיים לכוחות הבריטיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקו עקבה–רפיח · ראה עוד »

קומדיה דל'ארטה

להקת קומדיה דל'ארטה המזוהה כלהקת ג'לוזי גרוטסקיות מאת רומולוס מטדדה בגני בובולי הקומדיה דל'ארטה (איטלקית: Commedia dell'arte) היא סוג של קומדיה, שהייתה נפוצה באיטליה בתקופת הרנסאנס במאות ה-16 וה-17, והייתה מבוססת על האטלן הרומאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקומדיה דל'ארטה · ראה עוד »

קומוטיני

מגדל השעון המדרחוב בעיר העתיקה האנדרטה לזכר יהודי העיר שנספו בשואה הכיתוב לרגלי האנדרטה לזכר יהודי העיר שנספו בשואה קוֹמוֹטִינִי (ביוונית: Κομοτηνή, בטורקית: Gümülcine) היא עיר בצפון מזרח יוון בחבל מזרח מקדוניה ותראקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקומוטיני · ראה עוד »

קומודראז'

קוּמוֹדְרָאז' (בסרבית קירילית: Кумодраж, בסרבית בכתב לטיני: Kumodraž) היא שכונת מגורים ברובע "ווֹזְ'דוֹבָאץ" של בלגרד בירת סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקומודראז' · ראה עוד »

קומיס (תואר אצולה)

קומיס (רומנית: Cómis) היה תואר אצולה או, ביתר דיוק, משרה או תפקיד ("דְרֶגַטוריה") של אציל ("דְרֶגַטור") בנסיכויות הרומניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקומיס (תואר אצולה) · ראה עוד »

קומיטאס

קומיטאס ב-1902 מוזיקה מאת קומיטאס סולומון (שלמה) סולומוניאן (בארמנית: Սողոմոն Սողոմոնեան) הידוע בשם הכמורה שלו קומיטאס ורדאפט (בארמנית: Կոմիտաս; 26 בספטמבר (הלוח היוליאני; 8 באוקטובר לפי הלוח הגרגוריאני 1869- 22 באוקטובר 1935; מתועתק Komitas ולעיתים Gomidas) "אבי המוזיקה הארמנית הקלאסית", היה כומר, מוזיקאי, מלחין, זמר, מעבד מוזיקלי ואתנומוזיגולוג ארמני. קומיטאס שילב את כהונתו ככומר עם שירה דתית, חקירה מוזיקולוגית תאורטית, הלחנה והובלת מקהלה עתירת מוניטין שהופיעה ברחבי העולם. הוא אסף, רשם, הקליט וחקר למעלה מ-3,000 שירי עם ומנגינות עממיות ארמניות, כמו גם אוסף של שירי עם כורדים. לאחר שגורש מביתו באיסטנבול בליל ה-24 באפריל 1915 יחד עם עוד למעלה מ-200 אינטלקטואלים, שהה במחנה ריכוז ליד אנקרה. על אף ששוחרר, בהתערבותו של שגריר ארצות הברית הנרי מורגנטאו, לא שב ליצור ואושפז לסירוגין במוסדות לבריאות הנפש עד מותו 20 שנה לאחר השחרור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקומיטאס · ראה עוד »

קונסטאנטין קאראדז'ה

קונסטאנטין קאראדז'ה (ברומנית: Constantin Jean Lars Anthony Démétrius Karadja; 24 בנובמבר 1889 - 28 בדצמבר 1950), היה דיפלומט רומני, עורך דין, ביבליוגרף, ביבליופיל וחבר כבוד של האקדמיה הרומנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטאנטין קאראדז'ה · ראה עוד »

קונסטנצה (מחוז)

מיקום המחוז קונסטנצה ברומניה מחוז קונסטנצה (ברומנית: Județul Constanța) הוא מחוז של רומניה בחבל דוברוג'ה בקצה הדרום-מזרחי של מדינה זו, על חוף הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנצה (מחוז) · ראה עוד »

קונסטנטין מיכאילוביץ'

קונסטנטין מיכאילוביץ' מאוסטרוביצה (בסרבית: Константин Михаиловић из Ocтрвице או Konstantin Mihajlović iz Ostrvice בערך 1435 אוסטרוביצה - מת אחרי 1481) היה לוחם עות'מאני וכרוניקן ממוצא סרבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטין מיכאילוביץ' · ראה עוד »

קונסטנטין סטואילוב

ביתו של קונסטנטין סטואילוב בפלובדיב קונסטנטין קונסטנטינוב סטואילוב (בבולגרית: Константин Константинов Стоилов; 5 באוקטובר 1853, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 23 במרץ 1901, סופיה, נסיכות בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן ארבע פעמים כשר החוץ והדתות, שלוש פעמים כשר המשפטים, פעמיים כראש הממשלה וכן כשר האוצר ושר הפנים של נסיכות בולגריה ונחשב ביחד עם יריבו הגדול סטפן סטאמבולוב לאחד מהאבות המכוננים של המערכת השלטונית בבולגריה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטין סטואילוב · ראה עוד »

קונסטנטין באטולוב

קונסטנטין דוֹבְּרֶב בָּאטוֹלוֹב (בבולגרית: Константин Добрев Батолов; 3 בינואר 1878, סופוט, האימפריה העות'מאנית – 2 באוגוסט 1938, פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית) היה משפטן, דיפלומט ופוליטיקאי בולגרי, אשר לאחר הפיכת הליגה הצבאית, בין 1934–1935 כיהן כשר החוץ של בולגריה בממשלותיהם של קימון גאורגייב ופנצ'ו זלאטב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטין באטולוב · ראה עוד »

קונסטנטין ברנקוביאנו

קונסטנטין ברנקוביאנו ובניו, איור משנת 1717 בו מצוין סופם האכזרי באיסטנבול סנטה קתרינה על הר סיני קונסטנטין ברנקוביאנו (ברומנית: Constantin Brâncoveanu; 1654, ברנקובן, כיום במחוז אולט – 15 באוגוסט 1714, איסטנבול).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטין ברנקוביאנו · ראה עוד »

קונסטנטין דוקה

קונסטנטין דוקה (ברומנית: Constantin Duca; ביוונית: Κωνσταντίνος Δούκας - קונסטנדינוס דוקס, לערך 1676 - לערך 1704) היה שליט (ווייבוד) נסיכות מולדובה בין אפריל 1693 - 18 בדצמבר 1695 ושוב בין 12 בספטמבר 1700-26 ביולי 1703.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטין דוקה · ראה עוד »

קונסטנטין השני, קיסר בולגריה

קונסטנטין השני אסן, בבולגרית Константин II Асен, היה צאר וידין, אזור שהיה השריד האחרון לאימפריה הבולגרית השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטין השני, קיסר בולגריה · ראה עוד »

קונסטנטינוס (פירושונים)

קטגוריה:פירושון אישים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטינוס (פירושונים) · ראה עוד »

קונסטנטינוס האחד עשר, קיסר האימפריה הביזנטית

קיסר הביזנטי האחרון קונסטנטינוס האחד עשר או בשמו המלא קונסטנטינוס האחד עשר דראגאסס פאלאיולוגוס (ביוונית: Κωνσταντίνος ΙΑ' Δραγάσης Παλαιολόγος; בסרבית: Константин XI Палеолог Драгаш) היה הקיסר האחרון של האימפריה הביזנטית, נולד בקונסטנטינופול ב-8 בפברואר 1405 ומת בה, בקרב, ביום נפילתה לידי האימפריה העות'מאנית, ב-29 במאי 1453.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטינוס האחד עשר, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »

קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון

קונסטנטינוס הראשון (ביוונית: Κωνσταντῖνος Α΄ Βασιλεὺς τῶν Ἑλλήνων, 2 באוגוסט 1868, אתונה, ממלכת יוון – 11 בינואר 1923, פלרמו, סיציליה, ממלכת איטליה) היה מלך יוון בשתי תקופות כהונה, האחת בין 1913–1917 והשנייה בין 1920–1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטינוס הראשון, מלך יוון · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קונסטנדינוס מיצוטאקיס

קונסטנדינוס מיצוטאקיס (ידוע גם בטעות בשם קונסטנטינוס מיצוטאקיס; ביוונית: Κωνσταντίνος Μητσοτάκης,, 31 באוקטובר (18 באוקטובר לפי לוח השנה היוליאני) 1918 - 29 במאי 2017) היה פוליטיקאי יווני שעמד בראש מפלגת הדמוקרטיה החדשה וכיהן בשנים 1990–1993 כראש ממשלת יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנדינוס מיצוטאקיס · ראה עוד »

קונסטנדינוס צלדאריס

קונסטנדינוס צלדאריס (ביוונית:Κωνσταντίνος Τσαλδάρης, 1884 - 15 בנובמבר 1970) היה פוליטיקאי יווני מהמאה ה-20, יליד מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנדינוס צלדאריס · ראה עוד »

קונסטנדינוס קרמנליס

קונסטנדינוס גאורגיו קרמנליס (ביוונית: Κωνσταντίνος ΓεώργιουΚαραμανλής, 8 במרץ 1907 פרוטי, מערב מקדוניה - 23 באפריל 1998 אתונה) היה פוליטיקאי יווני, אחד המנהיגים הבולטים של יוון במחצית השנייה של המאה ה-20, כיהן ארבע פעמים כראש ממשלת יוון בשנים 1963-1955 ובשנים 1980-1974 ופעמיים כנשיא יוון (הרפובליקה היוונית השלישית) בשנים 1985-1980 ובשנים 1995-1990.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסטנדינוס קרמנליס · ראה עוד »

קונסול דיפלומטי

קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »

קונגרס ברלין

ציור מאת אנטון פון ורנר, המתאר את קונגרס ברלין קונגרס ברלין היה כינוס של מספר מעצמות שנערך בברלין בין 13 ביוני עד 13 ביולי 1878.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונגרס ברלין · ראה עוד »

קונגרס וינה

טקסט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקונגרס וינה · ראה עוד »

קוניטרה

הרחוב הראשי בקוניטרה קוניטרה, 1967 קוניטרה (בערבית: القنيطرة) הייתה עיר ברמת הגולן, על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה, סמוך לקו הפסקת האש בין ישראל לסוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוניטרה · ראה עוד »

קוניה

קוניה (בטורקית: Konya; בטורקית עות'מאנית: قونیه; ביוונית: Ικόνιο - אִיקוֹנִיוֹ) היא עיר במערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה שהיא הנפה הגדולה בשטחה במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוניה · ראה עוד »

קוס

העיירה קפאלוס הגימנסיון העתיק בקוס קוֹס (ביוונית: Κως, בטורקית İstanköy) הוא אי יווני בים האגאי, חלק מקבוצת האיים הדודקאנסיים, השוכן בפתחו המערבי של מפרץ גקובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוס · ראה עוד »

קוסרה

קוּסְרָה (בערבית: قصرة; תעתיק מדויק: קצרה) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, הממוקם כ-28 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוסרה · ראה עוד »

קוסטה פרוטיץ'

קוסטה פרוטיץ' (בסרבית: Kosta Protić; 29 בספטמבר 1831, פוז'ארוואץ האימפריה העות'מאנית - 4 ביוני 1892 בְּרֶסְטוֹבָאצְ'קָה בָּאנְיָה, ממלכת סרביה) היה שר צבא נסיכות סרביה, גנרל ומפקד החזית של צבא הנסיכות במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), ראש הממשלה ועוצר המלוכה ב-1889.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוסטה פרוטיץ' · ראה עוד »

קוסטינברוד

קוֹסְטִינְבְּרוֹד (בבולגרית: Костинброд) היא עיר במערב בולגריה בשטח מחוז סופיה, השוכנת 15 קילומטרים מהבירה סופיה ושניים מיובליו של הנהר איסקר חולפים דרכה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוסטינברוד · ראה עוד »

קוסובו

רפובליקת קוסובו (באלבנית: Republika e Kosovës, קוסובַה; בסרבית: Република Косово או Republika Kosovo) היא מדינה מוכרת-חלקית באזור הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוסובו · ראה עוד »

קוסיימה

אל־קוסיימה (בערבית: القسيمة) היא עיירה חקלאית בקדמת חצי האי סיני, ליד המקום המשוער של קדש ברנע המקראית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוסיימה · ראה עוד »

קופריבניצה

בית הכנסת בקופריבניצה קוֹפְּרִיבְנִיצָה (בקרואטית: Koprivnica) היא עיר בצפון קרואטיה, בירת מחוז קופריבניצה-קריז'בצי, השוכנת 80 קילומטרים מבירת המדינה זאגרב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקופריבניצה · ראה עוד »

קופריבשטיצה

קוֹפְּרִיבְשְטִיצָה (בבולגרית: Копривщица, יש לבטא: ku.ˈpriv.ʃti.ʦə) היא עיירה השוכנת על מורדות רכס סרדנה גורה ושייכת למחוז סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקופריבשטיצה · ראה עוד »

קופטוס

קופטוס (בערבית: قفط, קיפט; בקופטית: Ⲕⲉϥⲧ, קפט וגם קבּטוֹ; ביוונית עתיקה: Κόπτος, קופטוס) היא עיירה קטנה במחוז קינא במצרים, השוכנת 43 קילומטרים צפונה ללוקסור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקופטוס · ראה עוד »

קופיצ'ינצה

קופיצ'ינצה (באוקראינית: Копичинці, קופיצ'ינצי; בפולנית: Kopyczyńce; ביידיש: קאפיטשיניץ) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקופיצ'ינצה · ראה עוד »

קוצ'וק מהמט סעיד פאשה

קוצ'וק מהמט סעיד פאשה (בטורקית: Küçük Mehmed Said Pașa או Küçük Mehmet Sait Pașa או "סעיד פאשה הקטן" או Şapur Çelebi (שאפור צ'לבי) או בצעירותו - Mabeyn Başkatibi Said Bey, 1838–1914) היה פוליטיקאי ועיתונאי טורקי עות'מאני, שכיהן כווזיר גדול של האימפריה העות'מאנית בימי הסולטאן עבדול חמיד השני (שבע פעמים: בשנים 1879–1880, 1882-1880, 1882, 1885-1882, 1895, 1903-1901 וב-1908) ובימי הסולטאן מהמט החמישי.(בשנים 1911–1912).הוא כיהן גם כסנאטור, ועורך העיתון "Cerîde-i Havâdis".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוצ'וק מהמט סעיד פאשה · ראה עוד »

קורנליס דה ברוין

קורנליס דה ברוין (בהולנדית: Cornelis de Bruijn; 1652, האג, הרפובליקה ההולנדית – 1726 (1727?), אוטרכט, הרפובליקה ההולנדית) היה צייר וסופר הולנדי, שערך שני מסעות רחבי היקף ללבנט, לרוסיה, לפרס, לציילון ולאיי הודו המזרחיים ההולנדיים ופרסם על אודותם ספרים מאוירים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורנליס דה ברוין · ראה עוד »

קורנליוס לוס

קורנליוס לוּס; היכלית קבר ישו בכנסיית הקבר בירושלים, אוסף המוזיאון הלאומי, סטוקהולם, שוודיה קורנליוס לוּס; פנים כנסיית איה סופיה, סביבות 1710 קורנליוס לוּס (בשוודית: Cornelius Loos; 4 בפברואר 1686, סטוקהולם, שוודיה – 15 באפריל 1738, המבורג, גרמניה) היה קצין הנדסה בצבא שוודיה, שהתמחה באדריכלות ביצורים, והגיע בפרישתו לדרגת מאיור-גנרל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורנליוס לוס · ראה עוד »

קורפו

מפת קורפו הקצה הדרומי של האי קורפו במבט מהים קוֹרְפוּ או קֶרְקִירָה (ביוונית: Κέρκυρα, בלטינית: Corcyra, באיטלקית: Corfù) הוא אי יווני, הנמצא בים היוני, בצמוד לחופים המערבים של אלבניה ויוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורפו · ראה עוד »

קורפו (עיר)

קורפו (באיטלקית: Corfù; ביוונית: Κέρκυρα - נהגה קֶרקִירה) היא העיר הגדולה באי קורפו שביוון, ובירתן של היחידה האזורית קורפו ושל מחוז האיים היוניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורפו (עיר) · ראה עוד »

קורפוס אסיה

קורפוס אסיה (בגרמנית: Asien-Korps) הוא שמה של יחידה בצבא הקיסרות הגרמנית, אשר לחמה ככוח עזר לאימפריה העות'מאנית במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורפוס אסיה · ראה עוד »

קורצ'ה

קורצ'ה (באלבנית: Korçë או Korça, באיטלקית: Corizza, בארומנית: Curceaua או Cоrceaо, בבולגרית: Корча או Горица, בטורקית: Görice, ביוונית: Κορυτσά, במקדונית: Горица) היא עיר בדרום-מזרח אלבניה, בירת מחוז קורצ'ה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורצ'ה · ראה עוד »

קורקן אלמשאה

קוּרְקֶן אָלֶמְשָאה בארמנית: Գուրգեն Ալեմշահ באיטלקית: Kurken M. Alemshah 22 במאי 1907 - 14 בדצמבר 1947) היה מנצח ומלחין ארמני שנפלט בילדותו לאיטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורקן אלמשאה · ראה עוד »

קורשומלי אן

קורשומלי אן (במקדונית: Куршумли ан; באלבנית: Kurshumli hani; בטורקית: Kurşunlu han) הוא חאן עות'מאני בבזאר הישן של סקופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורשומלי אן · ראה עוד »

קורוץ

אימרה גרגוש:ראקוצי על סוס לבאנץ סצנת קרב של קורוץ-לבאנץ (צייר לא ידוע) דגל הקורוצים עם סמל ראקוצי קוּרוּץ או ברבים קורוצים (בהונגרית: Kurucok) היו חיילים ואוהדי ההתקוממויות האנטי-הבסבורגיות בהונגריה במאה ה-17 ובמאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורוץ · ראה עוד »

קורוש

ממוזער קורוש (בטורקית: Kuruş) הוא מטבע שהיה נהוג באימפריה העות'מאנית ולאחר מכן בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורוש · ראה עוד »

קורווה

קוֹרְוֶה (בעברית - "מס עובד", בצרפתית: Corvée), הוא מונח ששימש בחברות פיאודליות לציון סוג של מס שנתי לא כספי שהצמית או הווילן היה צריך לשלם למלך, לווסאל, לאדון העליון או לאדון הטירה באמצעות ביצוען של עבודות שנתיות ללא שכר באחוזותיהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורווה · ראה עוד »

קורינתוס (עיר)

תעלת קורינתוס מפרץ קורינתוס כפי שנראה מעתיקות העיר קורינתוס (ביוונית: Κόρινθος) היא עיר נמל יוונית בקצה המערבי של תעלת קורינתוס, בצפון מזרח הפלופונסוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקורינתוס (עיר) · ראה עוד »

קולמר פון דר גולץ

גולץ לובש את דרגותיו ועיטוריו גולץ בתמונה משנת 1913 אנשיו של גולץ בקרב נגד הבריטים בכות הלווייתו של גולץ בבגדאד בנוכחות קצינים גרמנים וטורקים. אנוור פאשה עומד ומספיד. וילהלם לאופולד קולמר פרייהר פון דר גולץ (בגרמנית: Wilhelm Leopold Colmar Freiherr von der Goltz; 12 באוגוסט 1843 – 19 באפריל 1916) היה גנרל-פלדמרשל בצבא הקיסרות הגרמנית אשר נשלח לסייע לצבא האימפריה העות'מאנית, והעמיד דור של קצינים עות'מאניים אשר כונה בשם עידן גולץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקולמר פון דר גולץ · ראה עוד »

קולאשין

קולאשין (בסרבית: Колашин) היא עיירה בת 3,000 תושבים במונטנגרו, כ-70 ק"מ צפונית מזרחית לפודגוריצה, מרכז מנהלי של מחוז קולאשין המונה 10,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקולאשין · ראה עוד »

קולה (סרביה)

קוּלָה (בסרבית קירילית: Кула, בסרבית בכתב לטיני: Kula) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה, השוכנת במחוז באצ'קה המערבי אשר בפרובינציית וויבודינה, לגדות תעלת מים המקשרת בין הנהרות דנובה וטיסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקולה (סרביה) · ראה עוד »

קולה (בולגריה)

קוּלָה (בבולגרית: Кула) היא עיירה בצפון מערב בולגריה, השלישית בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז וידין ושוכנת כ-149 ק"מ מהבירה סופיה, 30 ק"מ מבירת המחוז וידין ו-13 קילומטרים מגבול סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקולה (בולגריה) · ראה עוד »

קולוניאליזם

האימפריה האיטלקית קוֹלוֹנְיָאלִיזְם (בעברית: מוֹשְׁבָנוּת) היא תופעה של השתלטות מעצמות על טריטוריות מעבר לים – בעיקר באסיה, באפריקה ובאמריקה, אך גם באוקיאניה ואיי האוקיינוס השקט בעזרת הקמת מערכת שלטונית (קולוניות), ולרוב גם התיישבותית תוך נישול האוכלוסייה המקומית וניצול משאביה הטבעיים והאנושיים לצורכי המעצמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקולוניאליזם · ראה עוד »

קולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19

המעצמות האירופיות החלו להתבסס בארץ ישראל בשנת 1799, בעקבות מסעו של נפוליאון בארץ, מסע שעורר עניין בעולם הנוצרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקולוניאליזם בארץ ישראל במאה ה-19 · ראה עוד »

קולוניאליזם התיישבותי

קולוניאליזם התיישבותי היא מימוש הקולוניאליזם באמצעות התיישבות אזרחי המעצמה הכובשת בשטח הכבוש, בנוסף להקמת מערכת שלטונית ובסיסים צבאיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקולוניאליזם התיישבותי · ראה עוד »

קולוניה

האימפריה האיטלקית קוֹלוֹנְיָה (בעברית: מוֹשָׁבָה) היא חבל ארץ הנמצא תחת שליטת ישות מדינית המרוחקת ממנו גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקולוניה · ראה עוד »

קוליו פיצ'טו

קוֹליּוּ פיצֶ'טו (בבולגרית: Колю Фичето, בשמו בלידה ניקולה איוואנוב פיצ'ב - Никола Иванов Фичев, 1800 - 15 בנובמבר 1881) היה אדריכל, בנאי ופסל בולגרי מתקופת התחייה הלאומית הבולגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוליו פיצ'טו · ראה עוד »

קוטינה

קוּטִינָה (בקרואטית: Kutina) היא עיירה ורשות מקומית השוכנת במחוז סיסאק-מוסלאבינה שבמרכז קרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוטינה · ראה עוד »

קוזמאס פוליטיס

קוזמאס פוליטיס (ביוונית: Κοσμάς Πολίτης, בשמו האמיתי: פרסקוואס טוולודיס, ביוונית: Παρασκευάς Ταβελούδης, 16 במרץ 1888 – 23 בפברואר 1974) היה סופר ומתרגם יווני, אחד הפרוזאיקנים היוונים החשובים מדור שנות ה-30.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוזמאס פוליטיס · ראה עוד »

קוזאקים

ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוזאקים · ראה עוד »

קוזלודוי

קוֹזְלוֹדוּי (בבולגרית: Козлодуй) היא עיר בצפון מערב בולגריה, השנייה בגודלה במחוז וראצה, שוכנת לגדות הדנובה וממוקמת 130 קילומטרים צפונית מבירת בולגריה סופיה ו-80 ק"מ מבירת המחוז וראצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוזלודוי · ראה עוד »

קובראט (עיר)

קוּבְּרָאט (בבולגרית: Кубрат) היא עיר בצפון מזרח בולגריה, השלישית בגודלה במחוז ראזגרד ושוכנת כ-286 ק"מ מהבירה סופיה ו-30 ק"מ מבירת המחוז ראזגרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקובראט (עיר) · ראה עוד »

קוברסדורף

קוברסדורף (בגרמנית: Kobersdorf. בהונגרית: Kabold. לעיתים בפי היהודים: קויברסדורף) היא עיירת שוק במחוז אובפולנדורף במדינת בורגנלנד שבאוסטריה, שבה התקיימה עד השואה קהילה יהודית ותיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוברסדורף · ראה עוד »

קודקס אזרחי (מצרים)

קודקס אזרחי הוא אוסף שיטתי של חוקים אשר נועד להתמודד באופן מקיף עם התחומים המרכזיים והעיקריים של משפט אזרחי, תחומים אלו כוללים ענפים משפטיים אחדים: דיני קניין, שתפקידם לפתור את הזכויות ברכוש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקודקס אזרחי (מצרים) · ראה עוד »

קודיפיקציה

בעולם המשפט, קודיפיקציה, הוא תהליך יצירתו של קודקס, כלומר כינוס ואיסוף של חוקים קיימים, עריכתם והתאמתם לזמן ולמצב הנוכחי, או יצירה של מערכת חוקים בתחום מסוים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקודיפיקציה · ראה עוד »

קווארנה

קווארנה (בבולגרית: Каварна) היא עיר נמל לחוף הדרום המערבי של הים השחור בשטח מחוז דובריץ' שבחבל דרום דוברוג'ה בבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקווארנה · ראה עוד »

קוואלה

ביתו של מוחמד עלי (שליט מצרים) בעיר העתיקה קָוַואלָה (ביוונית: Καβάλα) היא עיר נמל בשטח מחוז קוואלה, אשר בחבל מזרח מקדוניה ותראקיה שבצפון יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקוואלה · ראה עוד »

קווקז

מפה פיזית-מדינית של הקווקז הקווקז הוא אזור גאו-פוליטי בגבול בין אירופה לאסיה (אירואסיה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקווקז · ראה עוד »

קימון גאורגייב

קימון סטויאנוב גאורגייב (בבולגרית: Кимон Стоянов Георгиев; 11 באוגוסט 1882, פאזארדז'יק, רומליה המזרחית, האימפריה העות'מאנית – 28 בספטמבר 1969, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית), היה גנרל ופוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן פעמיים כראש ממשלת בולגריה מטעם מפלגות האיחוד הדמוקרטי הבולגרי וחזית המולדת הבולגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקימון גאורגייב · ראה עוד »

קינמון

מקלות קינמון, אבקת קינמון, ופרחים מיובשים מהצמח קינמומום ורום קינמון הוא תבלין המופק מהקליפה הפנימית של כמה מינים שונים של עצי הקינמונום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקינמון · ראה עוד »

קינג

קִינְג (באנגלית: King) פירושו מלך; זהו שם משפחה נפוץ שמקורו אנגלי או סקוטי קטגוריה:שמות משפחה אנגליים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקינג · ראה עוד »

קיסר

הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקיסר · ראה עוד »

קירנאיקה

קירנאיקה (ביוונית: Κυρηναϊκή, יוונית קוינה: Κυρηναϊκή – קורנקיה; בברברית: ⴱⴰⵔⵇⴰ, ובערבית: برقة – "בַּרְקַה", מיוונית Βάρκη – בַּרְקֶה) היא אזור החוף המזרחי של לוב, שהיה ידוע גם בשם פנטפוליס ("חמש ערים") בעת העתיקה, והיא היוותה חלק מהפרובינקיה הרומית כרתים וקירנאיקה, בהמשך חולקה לפנטפוליס לוב ולסיקה סיבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקירנאיקה · ראה עוד »

קירנאיקה האיטלקית

קירנאיקה האיטלקית הייתה מושבה איטלקית, הממוקמת במזרח לוב של ימינו, שהייתה קיימת בין השנים 1911–1934.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקירנאיקה האיטלקית · ראה עוד »

קירואן

קירואן (בערבית: القيروان מבוטא:, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקירואן · ראה עוד »

קיריאק צאנקוב

קיריאק אנטונוב צאנקוב (בבולגרית: Киряк Антонов Цанков; 1847, סבישטוב, האימפריה העות'מאנית – 3 בנובמבר 1903, סופיה, נסיכות בולגריה) היה דיפלומט, ופוליטיקאי בולגרי, אשר ב-1883 כיהן כשר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקיריאק צאנקוב · ראה עוד »

קיריאקוס מאנקונה

קיריאקוס מאנקונה (באיטלקית: Ciriaco de' Pizzicolli 31 ביולי 1391–1454 לערך) היה הומניסט רנסאנס איטלקי ואנטיקווריאט שנחשב אחד ממבשרי הארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקיריאקוס מאנקונה · ראה עוד »

קישקונפלג'האזה

קישקונפלג'האזה (בהונגרית: Kiskunfélegyháza; בגרמנית: Feulegaß, ביידיש: פֿיילעדאַז) היא עיר בהונגריה במחוז באץ'-קישקון, באמצע רכס החול בין הדנובה לבין הטיסה בקישקונשאג, במרכז נפת קישקונפלג'האזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקישקונפלג'האזה · ראה עוד »

קישינב

קישינב (ברומנית: Chișinău (קישינאו); ברוסית: Кишинёв (קישיניוב); באוקראינית: Кишинів (קישיניִב); ביידיש קעשענעוו או קישינעוו; בפולנית: Kiszyniów (קישיניוּב)) היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקישינב · ראה עוד »

קיליה

בית העלמין היהודי בקיליה קיליה (באוקראינית: Кілія, ברוסית: Килия וברומנית: Chilia-Nouă) היא עיר קטנה במחוז אודסה, בדרום מערב אוקראינה סמוך לגבול הרומני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקיליה · ראה עוד »

קיזיקוס

העיר קיזיקוס הייתה ממוקמת באזור מיסייה, לחוף הים מטבע מן העיר קיזיקוס ממחצית המאה ה-5 לפנה"ס מטבע מן העיר קיזיקוס מראשית המאה ה-4 לפנה"ס מטבע מן העיר קיזיקוס מראשית המאה ה-4 לפנה"ס קיזיקוס (ביוונית: Κύζικος) הייתה עיר יוונית עתיקה במיסיה שבאסיה הקטנה, לחוף ים מרמרה, בחצי האי קאפו דאג (בעת העתיקה היה חצי האי בעצם אי - וחובר בסוללה מלאכותית אל היבשה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקיזיקוס · ראה עוד »

קיזילבאש

קיזילבאשלר בלבוש אופייני קִיזִילְבָּאש (בטורקית: Kızılbaş; בפרסית: قزلباش - Qızılbāš) הוא שם שהוענק לקבוצה רחבה של שבטים טורקמניים שיעיים, אשר שגשגו באנטוליה, בפרס ובכורדיסטן החל מסוף המאה ה-13 ומאוחר יותר, היוו את הבסיס להקמת האימפריה הספווית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקיזילבאש · ראה עוד »

קיבוץ

דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקיבוץ · ראה עוד »

קיוסטנדיל

החמאם בעיר קיוסטנדיל רחוב בעיר - ציור של יוזף אוברבאואר מ-1908 קיוסטנדיל (בבולגרית: Кюстендил) היא עיר ספר במערב בולגריה ובירת מחוז קיוסטנדיל בבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקיוסטנדיל · ראה עוד »

קיוסטנדיל (מחוז)

מחוז (אובלסט) קיוסטנדיל (בבולגרית: Област Кюстендил) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בדרום מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקיוסטנדיל (מחוז) · ראה עוד »

קייס פירו

קייס מ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וקייס פירו · ראה עוד »

רמאדי

רמאדי (בערבית: الرمادي, תעתיק מדויק: אלרמאדי, מילולית: "האפור") היא עיר הבירה של מחוז אל-אנבאר במרכז עיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורמאדי · ראה עוד »

רמניקו סראט

רמניקו סראט (ברומנית: Râmnicu Sărat, הייתה ידועה בעבר בעברית גם כ"רומניק סאראט") היא עיר בעלת מעמד של מוניקיפיום (ברומנית "מוניצ'יפיו") ברומניה, היישוב השני בחשיבותו במחוז בוזאו במזרח מונטניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורמניקו סראט · ראה עוד »

רמת תבנין

רמת תִבְּנִי֫ן (בערבית: جبل عامل, תעתיק מדויק: ג'בל עאמל) היא החלק הצפוני של הגליל העליון והיא תופסת את מרבית השטח הלבנוני שלו, גבולה הדרומי של הרמה הוא מג'בעה ועד לריחניה, בקצה הצפוני זורם נהר הליטני, הגבול המזרחי הוא עמק עיון ומצפון לו הקצה הדרומי של הבקאע ובמערב גובלת הרמה בים התיכון ובמישור החוף הצר שלו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורמת תבנין · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורמת גן · ראה עוד »

רמת הגולן

רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורמת הגולן · ראה עוד »

רמלה

בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורמלה · ראה עוד »

רמח"ל

הרב משה חיים לוצאטו, הרמח"ל (ה'תס"ז, 1707 – כ"ו באייר ה'תק"ד, 8 במאי 1744), היה רב, משורר, מקובל, איש מוסר ומחשבה, מחזאי, סופר, וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורמח"ל · ראה עוד »

רמדאן

חודש רמדאן (בערבית: رَمَضَان, תעתיק מדויק: רַמַצַ'אן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורמדאן · ראה עוד »

רמין

רמין (בערבית: رامين) הוא כפר פלסטיני, בגובה 334 מטר מעל פני הים, במערב הרי השומרון, 15 ק"מ דרומית-מזרחית מטולכרם, על כביש 57 בקטע שכם-טולכרם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורמין · ראה עוד »

ראמיה

ראמיה (בערבית: رامية) הוא כפר לבנוני בנפת בינת ג'בייל במחוז א-נבטיה בדרום לבנון, במרחק של 126 ק"מ מביירות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראמיה · ראה עוד »

ראס מוחמד

שמורת ראס מוחמד מסומנת בירוק ראס מוחמד ראס מוחמד (בערבית: رأس محمد, תעתיק: ראס מֻחַמַּד), הוא לשון יבשה במצרים הנמצאת בנקודה הדרומית ביותר של חצי האי סיני וחודרת בכיוון דרום-מזרח, למרחק של כשמונה קילומטרים, אל תוך הים האדום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראס מוחמד · ראה עוד »

ראס אל-ח'ימה

חיל המשלוח הבריטי מול ראס אל-ח'ימה ב-1809 ראס אל-ח'ימה (בערבית: رأس الخيمة - "קודקוד האוהל") היא אמירות באיחוד האמירויות הערביות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראס אל-ח'ימה · ראה עוד »

ראע'ב נשאשיבי

ראש העיר ראע'ב נשאשיבי מעניק מדליות לשחקני טניס בטקס חנוכת מגרשי הטניס של ימקא בירושלים, 1931 רחוב על שמו בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים שמו של נשאשיבי בין השמות על לוח הנצחה לכבוד חנוכת רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) ראע'בּ נשאשיבּי (בערבית: راغب النشاشيبي; תעתיק מדויק: ראע'ב אלנשאשיבי; 1881–1951) היה מנהיג פלסטיני מחמולת נשאשיבי שפעל במחצית הראשונה של המאה העשרים, וראש עיריית ירושלים בין השנים 1920–1934.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראע'ב נשאשיבי · ראה עוד »

ראצ'ו פטרוב

ראצ'ו סטויאנוב פטרוב (בבולגרית: Рачо Стоянов Петров; 19 בפברואר 1861, שומן, האימפריה העות'מאנית – 22 בינואר 1942, בלובו, מחוז פאזארדז'יק, ממלכת בולגריה) היה גנרל ופוליטיקאי בולגרי אשר כיהן כראש המטה הכללי הבולגרי, מפקד הארמייה השלישית, במספר כהונות שר וכן פעמיים כראש ממשלת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראצ'ו פטרוב · ראה עוד »

ראקובסקי

ראקובסקי (בבולגרית: Раковски) היא עיר בדרום בולגריה בשטח מחוז פלובדיב, השוכנת 142 קילומטרים מהבירה סופיה ו-25 קילומטרים מבירת המחוז פלובדיב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראקובסקי · ראה עוד »

ראקי

ראקי (בטורקית: Rakı) הוא משקה חריף העשוי מענבים מזוקקים פעמיים ואניס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראקי · ראה עוד »

ראש ממשלת אלבניה

ראש ממשלת אלבניה (באלבנית: Kryeministri i Shqipërisë) הוא האדם העומד בראש הקבינט של אלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראש ממשלת אלבניה · ראה עוד »

ראש עיריית ירושלים

ראש עיריית ירושלים הוא ראש השלטון המקומי בעיר ירושלים, בירת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראש עיריית ירושלים · ראה עוד »

ראש פינה (ארגנטינה)

ראש פינה (רֹאשׁ פִּנָה, בספרדית: Rosh-Pinah) הייתה קבוצת התיישבות יהודית בחבל אנטרה ריוס שבארגנטינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראש פינה (ארגנטינה) · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראשון לציון · ראה עוד »

ראשיא אל-פוח'אר

רַאשַׁ֫יַא אל-פַחַּ֫'אר (בערבית: راشيا الفخار) הוא כפר לבנוני נוצרי בנפת חאצביא שבמחוז א-נבטיה שבדרום לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראשיא אל-פוח'אר · ראה עוד »

ראשידון

הח'ליפים המוּנְחִים נכונה או הח'ליפים ישרי הדרך (בערבית: الخلفاء الراشدون, תעתיק מדויק: אלחֻ'לַפאא' אלרַאשִדוּן) הוא מונח בו משתמשים מוסלמים סונים ושיעים כאחד כדי לתאר את הח'ליפים ישרי הדרך, אליהם התייחס מוחמד בחדית' ידוע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראשידון · ראה עוד »

ראטקובו

רָאטְקוֹבוֹ (בסרבית קירילית: Ратково, בסרבית בכתב לטיני: Ratkovo, במקורות בעברית מוכר בשמו הקודם: פָּארָאבּוּץ', בסרבית בכתב לטיני: Parabuć) הוא כפר בסרביה השוכן במחוז באצ'קה המערבי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראטקובו · ראה עוד »

ראזגרד

מגדל השעון בראזגרד ראזגרד (בבולגרית: Разград) היא עיר בצפון-מזרח בולגריה, בירת מחוז ראזגרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראזגרד · ראה עוד »

ראזגרד (מחוז)

מחוז (אובלסט) ראזגרד (בבולגרית: Област Разград) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, ממוקם בצפון מזרח המדינה באזור רמת הדנובה ועיר הבירה שלו היא העיר ראזגרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראזגרד (מחוז) · ראה עוד »

ראזי

עות'מאן הראשון מקים הנסיכות העות'מאנית, שכונה עות'מאן ראזי, מוביל קבוצת "ראזים" לקרב. ראזי (בערבית: غازي, בתעתיק מדויק: ע'אזי; ה-ע' מבוטאת כרי"ש גרונית) או גאזי (בטורקית: Gazi) הוא ביטוי ממקור ערבי, המציין את הלוחמים שהשתתפו בראזייה, שנקראה מאוחר יותר ראזווה (غزو, או Gazve), ומשמעותה פשיטות כנגד הכופרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראזי · ראה עוד »

ראזי, מלך עיראק

ראזי הראשון (בערבית: غازي, תעתיק מדויק: ע'אזי; 21 במרץ 1912 – 4 באפריל 1939) היה מלך עיראק משנת 1933 ועד שנת 1939.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראזי, מלך עיראק · ראה עוד »

ראדו מאפומאץ

ראדו מאפומאץ (ברומנית: Radu de la Afumați, נפטר ב-2 בינואר 1529), הידוע בכתבי היסטוריונים רומנים כראדו החמישי היה וויווד (שליט) ולאכיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראדו מאפומאץ · ראה עוד »

ראדו מיכניה

ראדו מיכניה, נקרא לפעמים על ידי היסטוריונים – ראדו התשיעי מיכניה (ברומנית: Radu Mihnea (בערך 1586 איסטנבול – 13 בינואר 1626 חרלאו) היה שליט ולאכיה בשנים 1602-1601, 1611, 1616-1611 ו-1623-1620, ושליט מולדובה בין 1619-1616 ובין 1626-1623. ניהל מדיניות בדרך כלל נאמנה לאימפריה העות'מאנית ובעת מלוכתו בין 1623 -1626 הנהיג בפועל את שתי הנסיכויות הרומניות גם יחד, כשבנו הצעיר, אלכסנדרו העלם, מלך בוולאכיה, והוא עצמו בנסיכות מולדובה. בעל חינוך יווני,בתקופתו התחזקה השפעת הכמורה והיועצים היוונים בנסיכויות הרומניות. תיווכו בין פולין ובין האימפריה העות'מאנית עזר למנוע עוד עימותים צבאים שיכלו לזרוע הרס על אדמות הארצות הרומניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראדו מיכניה · ראה עוד »

ראדו פאיסיה

ראדו פאיסיה (ברומנית: Radu Paisie, ידוע גם כ"פטרו מהארג'ש" - Petru de la Argeş, ובכתבי היסטוריונים רומנים כראדו השביעי; חי במאה ה-16) היה וויווד (שליט) של ולאכיה (מונטניה או "הארץ הרומנית") בין ספטמבר לנובמבר 1534 ובין יוני 1535 למרץ 1545.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראדו פאיסיה · ראה עוד »

ראדו הגדול

ראדו הגדול (ברומנית: Radu Cel Mare, 1462 - דצמבר 1508), הידוע בכתבי היסטוריונים רומנים כראדו הרביעי היה וויווד (שליט) של ולאכיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראדו הגדול · ראה עוד »

ראדומיר

ראדומיר (בבולגרית: Радомир) היא עיר במערב בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במחוז פרניק, השוכנת 13 ק"מ מבירת המחוז פרניק ו-33 קילומטרים דרומית מערבית לבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראדומיר · ראה עוד »

ראדומיר פוטניק

ראדומיר פוטניק (בסרבית קירילית: Радомир Путник; 24 בינואר 1847, קרגוייבץ, נסיכות סרביה, האימפריה העות'מאנית – 17 במאי 1917 ניס, צרפת), היה פילדמרשל סרבי, מפקד הצבא הסרבי במלחמת הבלקן הראשונה, השנייה ובמערכה על סרביה במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראדומיר פוטניק · ראה עוד »

ראובן מזרחי

הרב ראובן בן רבי חנניה מזרחי היה רב, דרשן, פרשן, דיין ומחבר ספרים פורה בקושטא וסביבותיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראובן מזרחי · ראה עוד »

ראובן אליהו ישראל

הרב ראובן אליהו ישראל (30 ביוני 1856, כ"ז בסיוון ה'תרט"ז – 20 באוקטובר 1932, כ' בתשרי ה'תרצ"ג) היה רבה של העיר רודוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראובן אליהו ישראל · ראה עוד »

ראובן סגל

בית משפחת סגל - הבית הראשון בתל אביב ראובן סגל (רומניה, 1876 - תל אביב, 9 במאי 1940) היה אח במסדר "הבונים החופשיים", ממייסדי תל אביב, מקים הבית הראשון בתל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראובן סגל · ראה עוד »

ראובן עמיתי

ראובן עמיתי (נולד ב-23 באוגוסט 1955) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה של המזרח התיכון, המשמש כממלא מקום ראש החוג לאסלאם ולמזרח תיכון וכיהן בעבר כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראובן עמיתי · ראה עוד »

ראובן שניר

ראובן שניר (נולד ב-6 בספטמבר 1953) הוא פרופסור מן המניין בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה, כיהן בעבר כדקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראובן שניר · ראה עוד »

ראובן שוורץ

ראובן שוורץ (1885 – 23 באוקטובר 1917, ז' בחשוון תרע"ח) היה פקיד בתחנת הניסיונות בעתלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראובן שוורץ · ראה עוד »

ראובן בירר

ראובן בירר (בגרמנית: Ruben Bierer, נכתב גם Ruben, Reuben; 10 במאי 1835, לֶמבֶּרג (לבוב), גליציה, האימפריה האוסטרית – 5 בדצמבר 1931, לבוב, הרפובליקה הפולנית השנייה) היה רופא, איש תנועת חובבי ציון ומראשוני התנועה הציונית בגליציה ובבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראובן בירר · ראה עוד »

ראכאן בן חת'לין

ראכאן בן פלאח בן מאנע בן חת'לין אל-עג'מי (בערבית: راكان بن حثلين; 1814-1892), המכונה אבו פלאח, היה משורר ומנהיג שבט עג'מאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראכאן בן חת'לין · ראה עוד »

ראי רחוק

ראי רחוק: המאה ה-14 הרת הפורענויות (באנגלית: A Distant Mirror) הוא ספרה של ההיסטוריונית ברברה טוכמן, העוסק במספר משברים שפקדו את אירופה במאה ה-14, ואגב כך מתאר את הלכי הרוח ואת המאפיינים השונים של התקופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראי רחוק · ראה עוד »

ראיה טורקית

ה"ראיות העות'מאניות" באזורי הספר של הנסיכויות הרומניות במאות 17–18 ראיה טורקית או ראיה עות'מאנית הוא מושג גאוגרפי-מנהלי המציין בתולדות האימפריה העות'מאנית מובלעת בשליטה עות'מאנית ישירה, שכללה מצודה ושטח מסביב לה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וראיה טורקית · ראה עוד »

רנסאנס

האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורנסאנס · ראה עוד »

רני

רני (באוקראינית: Рені, ברוסית: Рени, ברומנית: Reni) היא עיר נמל באוקראינה, באזור אודסה, במרחק 22 קילומטרים מזרחית לגאלאץ, על הגדה הצפונית של הדנובה, במרחק 3 קילומטרים משפך הפרוט לדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורני · ראה עוד »

רסן (עיר)

רֶסֶן (במקדונית: Ресен) היא עיר בדרום מערב מקדוניה הצפונית בשטח האזור הסטטיסטי פלאגוניה, השוכנת בגובה של 885 מטרים מעל פני הים וסמוכה לאגם פרספה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורסן (עיר) · ראה עוד »

רעידת האדמה בכרתים (1856)

רעידת האדמה בכרתים או רעידת האדמה בהרקליון התרחשה בבוקר 12 באוקטובר 1856 בשעה 02:45 בבוקר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורעידת האדמה בכרתים (1856) · ראה עוד »

רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759)

רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובבקעת הלבנון בשנת 1759 היו שתי רעידות אדמה הרסניות אשר התרחשו באזור צפת שבארץ ישראל ב-30 באוקטובר 1759 ובבקאע שבלבנון ב-25 בנובמבר 1759.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759) · ראה עוד »

רעיון יוון הגדולה

מפת "יוון הגדולה" שהציג ראש הממשלה אלפתריוס וניזלוס ב-1919 בוועידת השלום בפריז מפה אותה הציגו נציגי יוון בועידת השלום בפריז (1919), המציגה את שאיפותיהם הלאומיות כרזה של אלפתריוס וניזלוס לאחר הסכם סוור, אחד משיאי ההתפשטות של רעיון יוון הגדולה רעיון יוון הגדולה, מֶגָלִי אִידֶאָה (ביוונית: Μεγάλη Ιδέα, "הרעיון הגדול" או "רעיון הגדוּלה") הוא חזון אירדנטי לאומי יווני להחזיר את האימפריה הביזנטית לגדולתה, ולכונן מדינה בשליטת יוון שתכלול את כל האוכלוסייה היוונית הנוצרית, כולל זו שנותרה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית לאחר מלחמת העצמאות של יוון (1821–1828), ובירתה תהיה קונסטנטינופול (כיום איסטנבול).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורעיון יוון הגדולה · ראה עוד »

רפאל מאמאן

רבי רפאל מאמאן (נפטר בי"ד בתשרי ה'תרמ"ב, 1881) כיהן כרבה של צפת וטבריה במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל מאמאן · ראה עוד »

רפאל מאיר פאניז'ל

הרב רפאל מאיר פַּאניזֶ'ל (כונה: מרפ"א; ה'תקס"ד, 1804- י"ד בטבת ה'תרנ"ג, 2 בינואר 1893) היה שד"ר, והראשון לציון משנת 1880 ועד פטירתו ב-1893.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל מאיר פאניז'ל · ראה עוד »

רפאל מרדכי יהושע שאול

שער ספר דובר מישרים לרבי מרדכי יהושע שאול הרב רפאל מרדכי יהושע שאול היה רב, פרשן ודרשן באזמיר ובירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל מרדכי יהושע שאול · ראה עוד »

רפאל משה פאלקון

הרב רפאל משה פאלקון (פאלאקון; ? – 1795) היה רב ודרשן באיזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל משה פאלקון · ראה עוד »

רפאל ארדיט

שער ספר מרפא לשון לרבי רפאל ארדיט רבי רפאל ארדיט היה רב באזמיר במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל ארדיט · ראה עוד »

רפאל סבאן

הרב רפאל דוד סבאן (ה'תרל"ז, 1877, – ה'תש"ך, 1960) היה איש ציבור, חבר מועצת העיר איסטנבול, דיין ואב בית הדין המקומי, רב הקהילה האיטלקית בעיר, ובסוף ימיו חכם באשי ורבה הראשי של טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל סבאן · ראה עוד »

רפאל קמחי

רָפאל משה קָמְחִי (במקדונית ובבולגרית: Рафаел Моше Камхи; 15 בדצמבר 1870, מונאסטיר, האימפריה העות'מאנית – 8 ביולי 1970, תל אביב, ישראל) היה מהפכן יהודי בן קהילת מונאסטיר, קצין בארגון המהפכני הפנים-מקדוני אשר השתתף במרד אילינדן נגד השלטון העות'מאני באזור מקדוניה ולמען סיפוחו של האזור לבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל קמחי · ראה עוד »

רפאל רוזוב

רפאל רוזוב (כ"ט בכסלו תרנ"ג דצמבר 1892 – כ"ג בסיוון תשט"ז 2 ביוני 1956) היה פעיל ציוני, איש התנועה הרוויזיוניסטית, ממייסדי תנועת הנוער בית"ר בארץ ישראל, ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) וההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל רוזוב · ראה עוד »

רפאל חיים בנימין פרץ

רבי רפאל חיים בנימין פרץ היה רב בקושטא ובצ'לנקה, אב בית דין במגדלים (דרנדלים) ובגליפולי ומחבר ספר זכרנו לחיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל חיים בנימין פרץ · ראה עוד »

רפאל ישעיה אזולאי

רבי רפאל ישעיה אזולאי היה שד"ר ואב בית הדין אנקונה, איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל ישעיה אזולאי · ראה עוד »

רפאל יוסף חזן

הרב רפאל יוסף חזן (מכונה היר"ח או החק"ל; ה'תק"א, 1741 – 31 באוקטובר 1820, כ"ג בחשוון ה'תקפ"א) היה פוסק הלכה, מגדולי חכמי איזמיר, חברון וירושלים שכיהן כראשון לציון לאחר שעלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפאל יוסף חזן · ראה עוד »

רפורמות אטאטורק

מוסטפא כמאל בנאום ציבורי בעיר בורסה רפורמות אתאטורק (טורקית Atatürk İnkılapları או Atatürk Devrimleri) היו סדרה של שינויים שערך מוסטפא כמאל (Mustafa Kemal Atatürk), נשיאה הראשון של הרפובליקה הטורקית, בכל אורחות החיים במדינה, ובכלל זה בתחומי הפוליטיקה, הכלכלה, החקיקה, התרבות והחברה, החל בשנת 1922, דהיינו לפני הכרזתה של המדינה על עצמאותה, ועד מותו בשנת 1938.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפורמות אטאטורק · ראה עוד »

רפובליקת פירנצה

הרפובליקה של פירנצה (באיטלקית: Repubblica fiorentina) הייתה מדינה שמרכזה היה בעיר פירנצה באיטליה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפובליקת פירנצה · ראה עוד »

רפובליקת קארס

הממשלה הלאומית הזמנית של דרום הקווקז (בטורקית עות'מאנית: Cenub-ı Garbi Kafkas Hükûmet-i Muvakkate-i Milliyesi) הידועה גם בשם רפובליקת קארס הייתה ממשלה זמנית קצרת מועד עצמאית להלכה, שקמה בעקבות הפסקת האש של מודרוס, הפסקת האש שסיימה את מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפובליקת קארס · ראה עוד »

רפיק אל-תמימי

מוחמד רפיק אל-תמימי (בערבית: محمد رفيق التميمي; 1889–1957, לעיתים נכתב "רפיק תמימי") היה מחלוצי הלאומיות הפאן-ערבית, לאומן פלסטיני, פובליציסט ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפיק אל-תמימי · ראה עוד »

רפיח

רָפִיחַ (במצרית קדומה: rpwḥw, באשורית: Rapiḫi או Rapiḫu, ביוונית: Ῥαφία,סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.31 (ראו ב וב) בערבית: رفح, רַפַח) היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה, חלק מתושביה הם ערבים מוסלמים, ומרביתם פליטים פלסטינים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורפיח · ראה עוד »

רצ'ה

מצודה מהמאה ה-19 רצ'ה (בגאורגית: რაჭა) הוא חבל היסטורי קטן השוכן בקצה הצפון-מזרחי של מערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצ'ה · ראה עוד »

רצח ארלוזורוב

1 רצח חיים ארלוזורוב, ממנהיגי היישוב וראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אירע ב-16 ביוני 1933 כ"ה בסיוון תרצ"ג, בחוף תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצח ארלוזורוב · ראה עוד »

רצח עם

אישה ארמנית מחפשת מפלט עם ילדיה לאחר רצח בעלה, 1915.רֶצַח עַם (אנגלית: גֵ'נוֹסַיְיד (Genocide); החלופה התקנית לפי האקדמיה ללשון העברית: הַשְׁמָדַת עַם) הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מסוימת – עם, קבוצה לאומית, אתנית או קבוצה דתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצח עם · ראה עוד »

רצח פרנץ פרדיננד

ב-28 ביוני 1914 נרצחו ביריות בעיר סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה שתחת שלטון אוסטרו-הונגריה, יורש העצר האוסטרו-הונגרי הארכידוכס פרנץ פרדיננד ואשתו סופיה, דוכסית הוהנברג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצח פרנץ פרדיננד · ראה עוד »

רצח העם בדארפור

רצח העם בדארפור הוא רצח עם מכוון ושיטתי שמתבצע על ידי צבא סודאן והג'נג'וויד כנגד השבטים האפריקאים הילידים בחבל דארפור שבמערב סודאן מאז 2003 ועד היום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצח העם בדארפור · ראה עוד »

רצח העם הארמני

מפת רצח העם הארמני, המציגה מחנות ריכוז, מחנות מוות, נתיבי שיירות גירוש, נקודות התנגדות, ונתיבי מילוט רצח העם הארמני (בארמנית: Հայոց Ցեղասպանություն), המכונה גם "שואת הארמנים", ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול" (בארמנית: Մեծ Եղեռն, בתעתיק עברי: מֶץ יר'רן), היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצח העם הארמני · ראה עוד »

רצח העם האשורי

שטחים ורודים: ריכוזי אוכלוסייה אשורית; נקודות אדומות: עיירות שנפגעו בטבח; נקודות ירוקות: עיירות שקיבלו פליטים; נקודות כחולות: ערים גדולות באזור רצח העם האשורי (בסורית: ܩܛܠܐ ܕܥܡܐ ܣܘܪܝܝܐ, קטלא דעמא סורייא), הידוע גם כסַיְפָא (ܣܝܦܐ, "הסיף"), הוא הכינוי למעשי הטבח ההמוניים באוכלוסייה האשורית בתחומי האימפריה העות'מאנית ובפרס, על ידי חיילים עות'מאניים במהלך מלחמת העולם הראשונה, במקביל לרצח העם הארמני ורצח העם היווני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצח העם האשורי · ראה עוד »

רצח העם הבוסני

רצח העם הבוסני (בבוסנית: Genocid u Bosni i Hercegovini - רצח העם בבוסניה והרצגובינה; בסרבו-קרואטית: bosanski zločin - הפשע בבוסניה) היה רצח עם, רצח המוני, רדיפה, גירוש וטיהור אתני שנעשה במהלך מלחמת בוסניה, אחת ממלחמות יוגוסלביה, בין 1992 ל-1995.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצח העם הבוסני · ראה עוד »

רצח העם היווני-פונטי

רצח העם היווני-פונטי היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, באוכלוסייה דוברת היוונית לחוף הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצח העם היווני-פונטי · ראה עוד »

רצח הקונסולים בסלוניקי

רצח הקונסולים בסלוניקי, (באנגלית: The Salonika Incident, בטורקית: Selanik vak'ai müellimesi, ביוונית: Σφαγή των προξένων, בבולגרית: Убийство на консулите в Солун) הוא אירוע לינץ' שהתרחש במאי 1876 בימי השלטון העות'מאני שבו נרצחו שני דיפלומטים מטעם גרמניה וצרפת על ידי המון מוסלמי מוסת בסלוניקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצח הקונסולים בסלוניקי · ראה עוד »

רצועת עזה

מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة – קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצועת עזה · ראה עוד »

רצועת עזה תחת שלטון מצרים

שליטה מצרית בין השנים 1948–1967 רצועת עזה הייתה בשליטת מצרים בין 1948 לאוקטובר 1956 ובין מרץ 1957 ליוני 1967.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורצועת עזה תחת שלטון מצרים · ראה עוד »

רקמה פלסטינית

בדווית רוקמת על בגד רקמה פלסטינית (בערבית: التطريز الفلسطيني) היא עבודת יד של נשים פלסטיניות, שכוללת עיטורים שונים על-גבי אריג, באמצעות שזירת חוט צבעוני בעזרת מחט ידנית או מחט של מכונת תפירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורקמה פלסטינית · ראה עוד »

רשות מחוקקת

משכן הכנסת - משכנה של הרשות המחוקקת במדינת ישראל. רשויות מחוקקות רשות מחוקקת היא הרשות האחראית על חקיקת החוקים במדינה, ולעיתים מהווה רשות מבקרת על הרשות המבצעת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורשות מחוקקת · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורשות העתיקות · ראה עוד »

רשימת מגלי ארצות

מגלה ארצות הוא חוקר או מטייל שערך מסעות חקר ותגלית בחבלי ארץ ובתרבויות שלא היו מוכרים לאנושות, או שלא היו מוכרים בקרב בני תקופתו ותרבותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורשימת מגלי ארצות · ראה עוד »

רשימת מדינות בהן עיר הבירה אינה העיר המאוכלסת ביותר במדינה

מפת המדינות בהן עיר הבירה אינה העיר המאוכלסת ביותר במדינה זוהי רשימה של מדינות ריבוניות אשר עיר בירתן לא מהווה את העיר המאוכלסת ביותר בהן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורשימת מדינות בהן עיר הבירה אינה העיר המאוכלסת ביותר במדינה · ראה עוד »

רשימת סכסוכים במזרח התיכון בעידן המודרני

מפה מדינית של המזרח התיכון תקיפות אוויריות של ערב הסעודית, איחוד האמירויות וארצות הברית על נקודות נפט בשליטת דאעש במזרח סוריה, 2014 זוהי רשימת סכסוכים במזרח התיכון אשר התרחשו בעידן המודרני (מתחילת המאה ה-20 והלאה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורשימת סכסוכים במזרח התיכון בעידן המודרני · ראה עוד »

רשימת האפיפיורים

אפיפיורים הקבורים בבזיליקת פטרוס הקדוש האפיפיור עומד בראש הכנסייה הקתולית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורשימת האפיפיורים · ראה עוד »

רשיד רידא

מוחמד רשיד רידא (בערבית محمد رشيد بن علي رضا; 23 בספטמבר 1865, סוריה - 22 באוגוסט 1935, מצרים) היה הוגה דעות אסלאמי, מחלוצי הרפורמה האסלאמית, עיתונאי, סופר ומשורר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורשיד רידא · ראה עוד »

רלי שכטר

רלי שכטר (נולד בתל אביב ב-14 באפריל 1965) הוא ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורלי שכטר · ראה עוד »

רזא שאה פהלווי

רֶזָא שָׁאה פַּהְלָוִ֫י (בפרסית: رضاشاه پهلوی, תעתיק מדויק: רצ'אשאה פהלוי; 16 במרץ 1878 – 26 ביולי 1944; בלידתו נקרא רזא חָ'אן, פרסית: رضاخان) היה קצין איראני בכיר, שעלה לשלטון באיראן בהפיכה צבאית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורזא שאה פהלווי · ראה עוד »

רזלוג

רָזְלוֹג (בבולגרית: Разлог) היא עיר, אתר סקי ורשות מקומית, השוכנת בדרום-מערב בולגריה בשטח מחוז בלגואבגרד, כ-151 קילומטרים מהבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורזלוג · ראה עוד »

רחמים מושונוב

רחמים גרטי מושונוב (בבולגרית: Рахамимъ Гарти мушоновъ; 15 בפברואר 1868, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 16 באפריל 1937, פלובדיב, ממלכת בולגריה) היה קולונל יהודי בצבא בולגריה, אחד משלושת היהודים היחידים שהגיעו לדרגה זו בימי הממלכה השלישית, וגיבור מלחמה בולגרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחמים מושונוב · ראה עוד »

רחמים אריה אברהם ארייאש

הרב רחמים אריה אברהם הכהן ארייאש (אריאש) (? - כ"ג באלול התקצ"ט) היה רב, דיין, דרשן ופייטן באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחמים אריה אברהם ארייאש · ראה עוד »

רחמים אליהו חזן

שער ספר ארח משפט לרבי רחמים אליהו חזן שאלוניקי תריח הרב רחמים אליהו חזן (?-1840) היה רב, פוסק ודרשן באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחמים אליהו חזן · ראה עוד »

רחמים נסים יהודה די שיגורה

רבי רחמים נסים יהודה (או יאודה) די שיגורה (? - י"ג בכסלו ה'תרמ"א 1880) היה רב ודיין באזמיר ומחבר ספר עקב ענוה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחמים נסים יהודה די שיגורה · ראה עוד »

רחת לוקום

סוגים שונים של רחת לוקום בחנות באיסטנבול רחת לוקום בתקריב רחת לוֹקוּם (בטורקית: Lokum) הוא ממתק עשוי עמילן, סוכר, מסטיקא טחונה, עם ג'לטין או גלוקוז, הנפוץ בכל אזור המזרח התיכון, הבלקן ובחלקי האימפריה העות'מאנית לשעבר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחת לוקום · ראה עוד »

רחל מילשטיין

רחל מילשטיין (נולדה ב-1946) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחל מילשטיין · ראה עוד »

רחוב אתיופיה

אתיופיה 10 - קִידָאנֵה מִהְרַת - הכנסייה האתיופית אתיופיה 10 - אחד משערי המתחם האתיופי אתיופיה 11 - לוח הקדשה בפתח בית בן יהודה, מאי 2008 אתיופיה 15 - בית ועד העיר ומטה ההגנה בית הספר תחכמוני בראשית שנות ה-20 רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחוב אתיופיה · ראה עוד »

רחוב עומר אל-מוח'תאר

בניין הספרייה המרכזית של עזה, ברחוב עומר אל-מוח'תאר רחוב עומר אל-מוח'תאר (בערבית: شارع عمر المختار; תעתיק מדויק: שארע עמר אלמח'תאר) הוא רחובה הראשי של העיר עזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחוב עומר אל-מוח'תאר · ראה עוד »

רחוב בן-יהודה (ירושלים)

רחוב המלך ג'ורג' רחוב המלך ג'ורג' המדרחוב בצילום מקצהו המערבי המדרחוב בערב, 2016 פיגוע ברחוב בן-יהודה, 22 בפברואר 1948 מטריות תלויות מכסות מלמעלה מקשטות את הרחוב רחוב בן-יהודה הוא רחוב מסחר ראשי בלב מרכז העסקים הראשי של ירושלים, המהווה את אחת הצלעות של "המשולש הירושלמי".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחוב בן-יהודה (ירושלים) · ראה עוד »

רחוב בית אשל

רחוב בית אשל הוא רחוב בצפונה של יפו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחוב בית אשל · ראה עוד »

רחוב האבירים ברודוס

רחוב האבירים (ביוונית: Οδό των Ιπποτών) הוא רחוב עתיק ברודוס אשר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית כחלק מעיר ימי הביניים ברודוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחוב האבירים ברודוס · ראה עוד »

רחוב הנביאים

רחוב הנביאים (באנגלית: Street of Prophets; בערבית: طريق الأنبياء) הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, אוכלס במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 כחלק מהיציאה מהחומות ונסלל עם תחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחוב הנביאים · ראה עוד »

רחוב יפו

רחוב יפו הוא רחוב מרכזי בירושלים, בעל היסטוריה רבת שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורחוב יפו · ראה עוד »

רב אקצ'סי

רָב אָקְצֶ'סִי (בטורקית: Rav akçesi) היה מס אשר יהודי האימפריה העות'מאנית שילמו עבור החזקת רב ראשי בקהילותיהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורב אקצ'סי · ראה עוד »

רבאני

רבאני (בטורקית: Revani) הוא קינוח מסורתי ומתוק העשוי מסולת ועמילן ונפוץ בטורקיה, יוון ומצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורבאני · ראה עוד »

רג'ב

רַגַּ'בּ בערבית:(رَجَب) הוא החודש השביעי בלוח השנה המוסלמי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורג'ב · ראה עוד »

רג'יסייד

אלבוין מלך הלומברדים (שנת 572 לספירה) המונח רג'יסייד (הלחם המילים מלטינית: regis שפירושו מלך או מונרך + cida שפירושו "רוצח" או cidium שפירושו "הרג") מתייחס לרצח (כולל התנקשות והוצאה להורג) של מלך, קיסר או כל ריבון אחר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורג'יסייד · ראה עוד »

רגלים רכובים

רגלים רכובים היא סוג של יחידת רגלים צבאית שהייתה מורכבת מחיילים שרכבו על סוסים במקום לצעוד אך ירדו מהסוסים כשהם נלחמו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורגלים רכובים · ראה עוד »

רגימנט הטנקים המלכותי

רגימנט הטנקים המלכותי (באנגלית: Royal Tank Regiment, ובקיצור RTR) הוא יחידת שריון בצבא הבריטי אשר הוקמה עם שילוב הטנקים הראשונים בצבא הבריטי בשנת 1917 במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורגימנט הטנקים המלכותי · ראה עוד »

רדקו דימיטרייב

רדקו דימיטרייב (24 בספטמבר 1859 - 18 באוקטובר 1918) היה גנרל בצבא בולגריה, אשר אף שימש כראש המטה הכללי הבולגרי בשנים 1904–1907, ולאחר מכן היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורדקו דימיטרייב · ראה עוד »

רדב"ז

רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורדב"ז · ראה עוד »

רוממה

פינה בבית חזן רוממה היא שכונה במערב ירושלים, הממוקמת בסמוך לכניסה לעיר ושוכנת כיום ברובה מאחורי מתחם התחנה המרכזית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוממה · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורומא העתיקה · ראה עוד »

רומניה במלחמת העולם הראשונה

הפלישה הרומנית לאוסטרו-הונגריה, אוגוסט 1916 קרול הראשון, מלך רומניה יון (יונל) ברטיאנו עם פתיחת מלחמת העולם הראשונה, שמרה רומניה על נייטרליות כלפי הצדדים הלוחמים, מכרה את יבוליה במחירים טובים, ציידה את צבאה וניהלה משא ומתן עם הצדדים תוך בחינת הסיכויים והסיכונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורומניה במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

רומליה

רומליה בשנת 1801 רומליה בשנים 1840–1878 - החלק מהבלקן בירוק כהה רומליה (בטורקית: Rumeli, בטורקית עות'מאנית: رومايلى, בבולגרית: Румелия, ביוונית: Ρούμελη) הוא מונח גאו-פוליטי בשימוש החל מן המאה ה-15 כדי לציין את.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורומליה · ראה עוד »

רומליה המזרחית

רומליה המזרחית לאחר קונגרס ברלין. הקו השחור מציין את גבולותיה של בולגריה לפי חוזה סן סטפנו בול של רומליה המזרחית משנת 1881 רומליה המזרחית (בולגרית Източна Румелия, טורקית עות'מאנית Rumeli-i Şarki, טורקית Doğu Rumeli, יוונית Ανατολική Ρωμυλία) הייתה מחוז (וילאייט) עצמאי באימפריה העות'מאנית שבירתה בפלובדיב שבבולגריה, ואשר קמה בתראקיה ב-1878, לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית ומכוח הסכמות קונגרס ברלין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורומליה המזרחית · ראה עוד »

רומה (עיר)

שלט הנצחה לזכר קהילת רומה שהוצב במקום בו עמד בעבר בית הכנסת אשר הוחרב על ידי הנאצים ב-1943 רוּמָה (בסרבית: Рума) היא עיר ורשות מקומית בסרביה, השוכנת במחוז סרם אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורומה (עיר) · ראה עוד »

רוסה

בניין האופרה ברוסה רחוב אלכסנדרובסקה-הרחוב המרכזי ברוסה ביתו של הסופר אליאס קנטי המסגד ברוסה רוּסֶה (בבולגרית Русе, בטורקית עות'מאנית רוֹסְצ'וּק) היא עיר נמל בבולגריה והחמישית בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוסה · ראה עוד »

רוסה (מחוז)

מחוז (אובלסט) רוסה (בבולגרית, Област Русе) הוא אחד מ 28 מחוזות בולגריה, הממוקם בצפונה של המדינה ליד גבול רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוסה (מחוז) · ראה עוד »

רוסיה הצארית

רוסיה הצארית (ברוסית: Царство Русское או Российское царство) הוא הכינוי הרשמי של הישות הפוליטית ברוסיה בין עלייתו לשלטון ב-1547 של איוואן הרביעי, הראשון שכינה עצמו "צאר" ועד להכרזתו של פיוטר הגדול על הקמת האימפריה הרוסית ב-1721.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוסיה הצארית · ראה עוד »

רופאים יהודים ברומניה

רישומים היסטוריים על נוכחות הרופאים והמרפאים היהודים בארצות המיושבות ברומנים, מצביעים על תחילת ישיבת הקבע של היהודים בחבלים אלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורופאים יהודים ברומניה · ראה עוד »

רות עמירן

רות עמירן (8 בדצמבר 1914 – 14 בדצמבר 2005) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתמחתה בארכאולוגיה של העת העתיקה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורות עמירן · ראה עוד »

רות דיין

רות דיין (מימין) ומלכת היופי שרה טל, אוחזות בחולצה בחנות "משכית", 1956 רות דיין עם הנשיא ראובן ריבלין ועפרה שטראוס בוועידת יסמין השנתית לקידום עסקים קטנים ובינוניים, 2014 רות דיין (לבית שוורץ; 6 במרץ 1917 – 5 בפברואר 2021) הייתה פעילה חברתית ישראלית ואשתו הראשונה של משה דיין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורות דיין · ראה עוד »

רולף קרלס

רולף קרלס (בגרמנית: Rolf Carls; 29 במאי 1885 – 29 באפריל 1945) היה אדמירל גרמני במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורולף קרלס · ראה עוד »

רוטולים

רוטולים (ברוטולית - "Myhabyr"; ברוסית - "Рутулы") הם קבוצה אתנית המרוכזת בדרום דאגסטן, וגם בצפון-מערב אזרבייג'ן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוטולים · ראה עוד »

רוזני וילנה

רוזני וילנה היה ארגון של קהילות ליטא רוסיה ופולין לאיסוף כספים עבור מפעלים יהודיים משותפים, בראשם תמיכה ביהודי ארץ ישראל באמצעות כספי החלוקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוזני וילנה · ראה עוד »

רוחמה חזנוב

רוחמה חזנוב (14 באוגוסט 1912, ביירות, האימפריה העות'מאנית – 30 באוקטובר 1994, עין חרוד איחוד, ישראל) הייתה סופרת ומחנכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוחמה חזנוב · ראה עוד »

רוברט איינסלי

סר רוברט איינסלי (באנגלית: Sir Robert Ainsley, 1730 בערך - 21 ביולי 1812) היה דיפלומט, נומיסמט, מזרחן ואספן אמנות בריטי, ממוצא סקוטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוברט איינסלי · ראה עוד »

רוברט קרזון

__ללא_תוכן__ Monastery of Saint Mary Deipara, מצרים, 1833; הכְּתבים שמורים בתיקים התלויים על הכתלים מנזר ורלאם במטאורה; תחריט על פי ציור של רוברט קרזון שביקר במקום בסתיו 1834 רוברט קרזון, הברון ה-14 לבית זוּשׁ (Robert Curzon, 14th Baron Zouche; 16 במרץ 1810 – 2 באוגוסט 1873) היה נוסע, דיפלומט וסופר בריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוברט קרזון · ראה עוד »

רוברט קוש

רוברט קוש (בגרמנית: Robert Kosch; 5 באפריל 1856 – 22 בדצמבר 1942), היה גנרל גרמני, שפיקד על דיוויזיה, על קורפוסים ועל ארמייה בחזית המזרחית ובחזית המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוברט קוש · ראה עוד »

רוברט גסקוין ססיל

רוברט ארתור טלבוט גסקוין-ססיל, המרקיז השלישי מסולסברי (אנגלית: Robert Arthur Talbot Gascoyne-Cecil, 3rd Marquess of Salisbury; עד יוני 1865 נקרא לורד רוברט ססיל, מיוני 1865 עד אפריל 1868 ויקאונט קראנבורן, Viscount Cranborne; 3 בפברואר 1830 – 22 באוגוסט 1903), אביר מסדר הבירית, אביר המסדר הוויקטוריאני המלכותי, חבר המועצה המלכותית, עמית החברה המלכותית, היה מדינאי בריטי, חבר המפלגה השמרנית, שכיהן שלוש תקופות כראש ממשלת בריטניה, ומילא תפקיד זה בסך הכל 13 שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוברט גסקוין ססיל · ראה עוד »

רוג'ייב

רוג'ייב (נכתב גם כרוג'יב בערבית: روجيب), הוא כפר פלסטיני השוכן דרומית מזרחית לשכם ושייך לנפת שכם ברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוג'ייב · ראה עוד »

רוגאטיצה

רוֹגָאטִיצָה (בסרבית בכתב לטיני ובבוסנית: Rogatica; בסרבית בכתב קירילי: Рогатица) היא עיירה ורשות מקומית במזרח רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוגאטיצה · ראה עוד »

רודוס

רוֹדוֹס (ביוונית: Ρόδος) הוא אי יווני בים האגאי המהווה חלק מהאיים הדודקאנסיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורודוס · ראה עוד »

רודוס (עיר)

העיר רודוס (יוונית Ρόδος; איטלקית Rodi; טורקית Rodos) היא העיר הגדולה והחשובה באי רודוס, ומשמשת כבירת מחוז דרום הים האגאי וכבירת היחידה האזורית רודוס ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורודוס (עיר) · ראה עוד »

רודולף פרנץ הס

רודולף פרנץ הס רגעים ספורים לפני תלייתו רודולף פרנץ הס לאחר תלייתו.ש16 באפריל 1947 מקום תלייתו של רודולף פרנץ הס באושוויץהבית בו התגורר הס עם משפחתו בעת שפיקד על אושוויץ, סמוך למחנה 1 רודולף פרנץ פרדיננד הס (בגרמנית: Rudolf Franz Ferdinand Höß; 25 בנובמבר 1901 – 16 באפריל 1947) היה בכיר נאצי, שימש כמפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, היה אחראי לרצח של מיליוני יהודים ושל מאות אלפי קרבנות בני עמים אחרים באושוויץ, במהלך השואה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורודולף פרנץ הס · ראה עוד »

רודולף פון זבוטנדורף

רודולף פרייהר פון זבוטנדורף (בגרמנית Rudolf Freiherr von Sebottendorf; 9 בנובמבר 1875 - 8 במאי 1945; הזדהה לפעמים גם בשם "ארווין טורה") היה מוציא לאור, איש תורת הנסתר, אנטישמי, מייסד אגודת תולה, וממבשרי הנאציזם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורודולף פון זבוטנדורף · ראה עוד »

רודולף שילדקראוט

אמיל אורליק: ציור של רודולף שילדקראוט משחק את אוטוליקוס במחזה אגדת חורף של ויליאם שייקספיר, ברלין 1906 רודולף שילדקראוט (27 באפריל 1862 – 15 ביולי 1930) היה שחקן תיאטרון וקולנוע אוסטרי-יהודי, ששיחק באירופה ובארצות הברית, והיה פעיל בתיאטרון יידיש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורודולף שילדקראוט · ראה עוד »

רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבית הבסבורג (18 ביולי 1552 – 20 בינואר 1612) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מלך בוהמיה ומלך הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

רוהאטין

חבורת כלייזמר חסידית מרוהטין רוהאטין (באוקראינית: Рогатин; בפולנית: Rohatyn; ברוסית: Rogatin) היא עיירה באזור גליציה המזרחית באוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוהאטין · ראה עוד »

רוי גונזלס דה קליבחו

כתב היד המקורי של "השגרירות לטימור לנג" (אוסף הספרייה הלאומית של ספרד) רוי גונזלס דה קלביחו (בספרדית: Ruy González de Clavijo; שנת לידתו אינה ידועה, מת ב-2 באפריל 1412) היה דיפלומט וסופר ספרדי-קסטיליאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורוי גונזלס דה קליבחו · ראה עוד »

רכס בשנית

טורבינות רוח לייצור חשמל ברכס בשנית (חזקה) שברמת הגולן תצפית לעבר סוריה מהר חוזק רכס בָּשָׁנִית (מכונה גם רכס חַזֵקָה) הוא רכס געשי במרכז קו התלים הישראלי שברמת הגולן, המשתרע מהר בני רסן בצפון ועד הר עיקש בדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורכס בשנית · ראה עוד »

רכבת העמק

רכבת העמק הוא השם שרווח ביישוב היהודי בארץ ישראל לשלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית שקישרה בין חיפה לסמח' ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג'אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחג'אז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורכבת העמק · ראה עוד »

רכבות בלבנון

מפת רשת מסילות הרכבת בלבנון בשיאה, היא התחברה לארץ ישראל בדרום ולסוריה בצפון ובמזרח המסילה הצרה בין ביירות לדמשק, בקטע עם מסילת גלגלי שיניים שלישית במרכז המסילה, שמטרתה הייתה לסייע לרכבת להתגבר על הפרשי הגובה תחנת הרכבת של ביירות בשנת 2007 שירות ה"טאורוס אקספרס" בין איסטנבול לבגדד, שכלל שלוחה דרומית, דרך ארץ ישראל לקהיר (בכחול) שרידי מסילת החוף הלבנונית, ליד צידון, בשנת 2009 רשת הרכבות בלבנון החלה לפעול ב-1890, בתקופת האימפריה העות'מאנית, במימון וניהול צרפתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורכבות בלבנון · ראה עוד »

רכבות בישראל

רכבת דו-קומתית בדרכה לנהריה תחבורת הרכבות בישראל כוללת הן רכבות כבדות (רכבת בינעירונית, רכבות פרווריות, ורכבת משא) והן רכבות קלות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורכבות בישראל · ראה עוד »

רכישת אלסקה

שטר רכישת ארצות הברית של אלסקה מידי הרוסים - צ'ק על סך 7.2 מיליון דולר ארצות הברית אלסקה - המדינה הגדולה מבחינת שטח והצפונית ביותר של ארצות הברית. נמצאת בקצה הצפון-מערבי של יבשת אמריקה, צפון-מערבית לקנדה רכישת אלסקה הייתה עסקה לרכישת קרקעות בשנת 1867, בה רכשה ארצות הברית את אמריקה הרוסית מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורכישת אלסקה · ראה עוד »

רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות

רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות הייתה רכישת אדמות ארץ ישראל על ידי יהודים, מתחילת השלטון העות'מאני עד העלייה הציונית הראשונה לארץ ישראל בשנת 1881, שאז החלה גאולת הקרקע הציונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות · ראה עוד »

רימנוב

רימנוב (בפולנית: Rymanów; ביידיש: רימאנאוו) היא עיירה בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, בה התקיימה אחת הקהילות היהודיות העתיקות בדרום פולין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורימנוב · ראה עוד »

ריאד

אַ-רִיַאד (בערבית: الرياض; תעתיק מדויק: אלרּיאץ', מילולית "הגַּנִּים") היא בירת הממלכה הערבית הסעודית והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וריאד · ראה עוד »

ריסטם פאשא

ריסטם פאשא דאמאט ריסטם פאשא אופוקוביץ' (טורקית: Damat Rüstem Paşa, 1500 – 10 ביולי 1561) היה מדינאי עות'מאני ממוצא קרואטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וריסטם פאשא · ראה עוד »

ריצ'רד קובדן

ריצ'רד קובדן עונד תג אמבסדורס עם כתוב "La Loi" (החוק). צויר על ידי ארי שפר רִיצַ'רְד קוֹבְּדֶן (באנגלית: Richard Cobden; 3 ביוני 1804 – 2 באפריל 1865) היה פוליטיקאי אנגלי רדיקלי וליברלי, תעשיין ופעיל למען סחר חופשי ושלום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וריצ'רד קובדן · ראה עוד »

רישטי ארדלהון

מוסטפא רישטי ארדלהון (1894 – 9 בנובמבר 1983) היה גנרל טורקי אשר שימש כראש המטה הכללי של צבא טורקיה בין השנים 1958–1960.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורישטי ארדלהון · ראה עוד »

רישום שיכונים ציבוריים

רישום שיכונים ציבוריים - האופן בו נרשמות זכויותיהם של רוכשי הדירות בדיור הציבורי במרשם המקרקעין בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורישום שיכונים ציבוריים · ראה עוד »

רישום זכויות במקרקעין בישראל

רישום זכויות במקרקעין בישראל, שהוא רישום וקביעת הבעלות על מקרקעין בישראל נעשה כיום בעיקר על פי שיטת טורנס, אך היות שכ־5% מהקרקעות בישראל טרם מופו והוסדרו כהלכה (מספר זה הולך ופוחת עם השנים), מתקיים במקביל גם רישום ציבורי של עסקאות בקרקעות אלו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורישום זכויות במקרקעין בישראל · ראה עוד »

ריטה אבאדזי

ריטה (איריני) אבאדזי (ביוונית: Ρίτα Αμπατζή, בטורקית: Rita Abaci - ריטה אבאג'י; 1906 איזמיר (סמירנה) – 17 ביוני 1969 אגאלאו, אתונה) הייתה זמרת וזמרת -יוצרת יוונייה ילידת אסיה הקטנה, הידועה כנציגה של מוזיקת הדימוטיקו, רמבטיקו-וסמירנאיקו בשנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וריטה אבאדזי · ראה עוד »

ריחאניה

ריחאניה (באדיגית (צ'רקסית): Рихьаные) הוא יישוב צ'רקסי ב, כ-8 קילומטרים צפונית לצפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וריחאניה · ראה עוד »

ריגאס פראיוס

ריגאס פראיוס או ריגאס פראוס (ביוונית: Ρήγας Βελεστινλής-Φεραίος 1757 לערך – 13 ביוני 1798) נולד בשם אנטוניוס קיראיס Αντώνιος Κυριαζής, ידוע גם בשם קונסטנטין ריגאס (Κωνσταντίνος Ρήγας) היה סופר, הוגה דעות מדיני, מהפכן, פעיל בתנועת ההשכלה היוונית המודרנית, גיבור לאומי יווני, קורבן של מרד הבלקן נגד האימפריה העות'מאנית, ומייצג ומחולל מלחמת העצמאות היוונית ועצמאות יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וריגאס פראיוס · ראה עוד »

ריכרד פון קילמן

ריכרד פון קילמן (בגרמנית: Richard von Kühlmann; 3 במאי 1873 – 16 בפברואר 1948) היה דיפלומט ותעשיין גרמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וריכרד פון קילמן · ראה עוד »

ריכרד ליכטהיים

ריכרד ליכטהיים (בגרמנית: Richard Lichtheim; 16 בפברואר 1885 – 1 באפריל 1963) היה ממנהיגי התנועה הציונית בגרמניה ונציג הסוכנות היהודית בז'נבה בעת מלחמת העולם השנייה שפעל למען הצלת יהודים בשואה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וריכרד ליכטהיים · ראה עוד »

ריימונד אדה

ריימונד אדה ריימונד אדה (בערבית: ريمون إدّه; 15 במרץ 1913 – 10 במאי 2000) היה מדינאי לבנוני, ומנהיג מפלגת החזית הלאומית הלבנונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וריימונד אדה · ראה עוד »

רייקה

רייקה (בקרואטית: Rijeka; באיטלקית: Fiume; בסלובנית: Reka; בשלוש השפות "נהר" או "נחל"; בעבר נקראה בהונגרית: Szentvit ובגרמנית: St. Veit am Flaum/Pflaum) היא עיר נמל בקרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ורייקה · ראה עוד »

שמס אל-דין פנרי

המולא שמס אל-דין מהמט אבן חמזה פנרי (בטורקית Molla Şemseddin Muhammad ibn Hamzah Fenari; 1350–1430) היה איש הפיקה ותאולוג איסלאמי מהאסכולה של אבן ערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמס אל-דין פנרי · ראה עוד »

שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)

רבי שמעון נתן נטע בידרמן (י"ח באייר תרכ"ט, 1869 - ג' בתשרי תר"צ, 1929) היה האדמו"ר החמישי מלעלוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמעון נתן נטע בידרמן (הראשון) · ראה עוד »

שמעון רוקח

שמעון רוקח בשנות ה-20 קברם של רוקח ואשתו בבית הקברות טרומפלדור שמעון רוקח (כ"ג בסיוון תרכ"ג, 10 ביוני 1863 – י"ב בשבט תרפ"ב, 10 בפברואר 1922; כונה גם השיח' או הש"ר, על פי ראשי תיבות שמו) היה ממייסדי נווה צדק, משכונותיה הראשונות של תל אביב, כתב "הצבי" ופעיל ציבור בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמעון רוקח · ראה עוד »

שמעון שמיר

שמעון שמיר שמעון שמיר (נולד ב-15 בדצמבר 1933) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב ודיפלומט ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמעון שמיר · ראה עוד »

שמשון רוזנבאום

שמשון רוזנבאום מיכל רבינוביץ, אברהם קפלן (שביעי מימין), יצחק יוסף ברגר (חמישי משמאל), חיים תנעזר (שני משמאל) שמשון רוזנבאום (לעיתים כמו בלועזית, שמעון; בעברית לרוב על דרך היידיש: רוזנבוים; ברוסית: Семён Яковлевич Розенбаум, סמיון יקובלביץ' רוזנבאום; בליטאית: Simonas Rozenbaumas, סימונאס רוזנבאומאס; לעיתים Šimšonas, Simanas, Simas; 21 ביולי 1860, פינסק – 6 בדצמבר 1934, תל אביב) היה עורך דין ומדינאי יהודי-ליטאי, מראשי הציונים במינסק, המארגן העיקרי של ועידת מינסק, חבר הדומה הממלכתית הראשונה של האימפריה הרוסית (1906–1907), חבר בסיימאס המכונן (1920–1922) ובסיימאס השני (1923–1925) של ליטא והשר לענייני יהודים בממשלת ליטא, חבר הוועד הפועל הציוני הגדול, וקונסול ליטא בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמשון רוזנבאום · ראה עוד »

שמחה בונים קאליש

הרב שמחה בונים קאליש (תרי"א – ב' בשבט תרס"ז 17 בינואר 1907) היה אחד מאדמו"רי וורקא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמחה בונים קאליש · ראה עוד »

שמחה הכהן פרוידמן

הרב שמחה אפרים בן גרשון הכהן פרוידמן (1621, בלגרד, האימפריה העות'מאנית - 1671, בלגרד, האימפריה העות'מאנית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד בשנים 1642–1668 ולתקופה קצרה גם הרב הראשי של יהודי בודה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמחה הכהן פרוידמן · ראה עוד »

שמואל מוהליבר

הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל מוהליבר · ראה עוד »

שמואל אבוהב

הרב שמואל אבוהב (1610 – 22 באוגוסט 1694) היה רב ופוסק הלכות בעיר ונציה ומגדולי חכמי איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל אבוהב · ראה עוד »

שמואל נח אייזנשטדט

שמואל נח אייזנשטדט (10 בספטמבר 1923 – 2 בספטמבר 2010) היה סוציולוג ישראלי, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל נח אייזנשטדט · ראה עוד »

שמואל פרלמן (עורך)

שמואל פרלמן (10 בינואר 1887 – 28 בנובמבר 1958) היה מתרגם ישראלי, עורך העיתונים "הארץ", "העולם", "דואר היום" ועוד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל פרלמן (עורך) · ראה עוד »

שמואל פלורנטין (הזקן)

רבי שמואל פלורנטין (רש"ף; ~ה'ש', 1540 - י"ד בכסלו ה'שע"ה, 6 בנובמבר 1614) היה רב וראש ישיבה מחכמי יהדות סלוניקי בראשית המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל פלורנטין (הזקן) · ראה עוד »

שמואל טאג'יר

שמואל טאג'יר (תג'ר) (10 בינואר 1868 – 13 ביולי 1957) היה ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל טאג'יר · ראה עוד »

שמואל טנקוס

אלוף טנקוס בשנת 1955 שמואל "שמוליק" טנקוס (טנא) (14 בנובמבר 1914 - 4 במרץ 2012) היה מפקד חיל הים הישראלי בשנים 1954–1960.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל טנקוס · ראה עוד »

שמואל טולקובסקי

שמואל טולקובסקי (27 ביוני 1886 - כ"ה כסלו תשכ"ו, 19 בדצמבר 1965) היה אגרונום, פרדסן ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל טולקובסקי · ראה עוד »

שמואל בנימין בכר

הרב שמואל בנימין בכר ומשפחתו (1911) רעידת האדמה הגדולה שהתחוללה ב-1928 ומרכזה בעיר צ'ירפאן הרב שמואל בנימין בכר מברך את דוד בן-גוריון, בעת ביקורו בפלובדיב בדצמבר 1944 שמואל בנימין בכר (1875, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 2 באוקטובר 1949, פלובדיב, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה הרב הראשי ליהודי פלובדיב במשך ארבעה עשורים, כיהן לתקופה מסוימת כנשיא בית הדין הרבני הגדול של יהודי בולגריה, נמנה עם ראשי הפלג המתון בתנועה הציונית והיה חבר הוועד המרכזי של התנועה הציונית בממלכה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל בנימין בכר · ראה עוד »

שמואל דניאל

הרב שמואל דניאל היה פוסק הלכה, מדייני שאלוניקי ובאזמיר במאה ה-17 ומחבר ספר זקן שמואל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל דניאל · ראה עוד »

שמואל די מדינה

רבי שמואל די מדינה (תעתיק מדויק; דִי מּוֹדִּינַא, ידוע בכינוי מהרשד"מ או המהרשד"ם, ה'רס"ו, 1506 – ב' במרחשוון ה'ש"ן, 12 באוקטובר 1589) היה מגדולי חכמי סלוניקי, יוון, ומחבר שו"ת מפורסם שו"ת מהרשד"ם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל די מדינה · ראה עוד »

שמואל הלר

הרב שמואל הלר (העליר) (תקמ"ו, 1785 – תרמ"ד, 1884) היה רבה ומנהיגה של הקהילה האשכנזית בצפת במשך למעלה מארבעים שנה, והצליח לשקם את צפת מהריסותיה ולשמרה כמרכז החסידות בארץ במאה התשע-עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל הלר · ראה עוד »

שמואל הלוי

הרב שמואל הלוי היה פוסק וראש ישיבה בקושטא ב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל הלוי · ראה עוד »

שמואל הירשנברג

שמואל הירשֶׁנְברג (בכתיב יידי: הירשענבערג; בכתיב פולני: Hirszenberg; 22 בפברואר 1865, לודז' – 15 בספטמבר 1908, ירושלים) היה צייר יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמואל הירשנברג · ראה עוד »

שמורת נחל הבניאס

שמורת נחל הבניאס או שמורת נחל חרמון היא שמורת טבע הנמצאת למרגלות הר החרמון, במפגש שבין רמת הגולן לעמק החולה, ליד היישוב שניר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמורת נחל הבניאס · ראה עוד »

שמורת כורכר גברעם

מבט על שטח חקלאי ליד גברעם בתוך המערה בשמורת גברעם שמורת כורכר גברעם היא שמורת טבע המשתרעת על גבי רכסי כורכר וממוקמת כ-1.5 קילומטר מדרום לגברעם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמורת כורכר גברעם · ראה עוד »

שמורין

שָׁמוֹרִין (בסלובקית: Šamorín; בהונגרית: Somorja) היא עיירה במערב סלובקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמורין · ראה עוד »

שמות יישובים בישראל

התרגום העברי של נחום סוקולוב לשם ספרו של הרצל, "אלטנוילנד" הוא מקור שמה של תל אביב, בעוד שמשמעות שמה של יפו, מערי הנמל העתיקות בעולם, הוא יופי. שמו העברי של הספר "אלטנוילנד", כמו גם שם העיר נשען על פסוק מספר יחזקאל (ראו שמות ערים מביטויי התנ"ך) קרב תל חי: שניאור שפושניק, אהרון שר, דבורה דרכלר, בנימין מונטר, זאב וולף שרף, שרה צ'יזיק, יעקב טוקר ויוסף טרומפלדור מבין חמש ערי הפלשתים המוזכרות בתנ"ך, רק בעזה נשמר המיקום הקדום, אך שמות ארבע הערים האחרות נישאים בשמות ארבעה יישובים שעלו לקרקע לאחר הקמת המדינה - אשדוד, אשקלון, קריית גת וקריית עקרון האטימולוגיה של שמות ערי ישראל היא מגוונת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושמות יישובים בישראל · ראה עוד »

שאמאץ

שָאמָאץ (בסרבית בכתב לטיני ובבוסנית: Šamac, בסרבית בכתב קירילי: Шамац; לפני מלחמת בוסניה – בּוֹסָנְסְקִי שָאמָאץ, במקורות בעברית גם: בּוֹסָנְסְקִי שָאמָאץ) היא עיירה השוכנת בצפון-מזרח רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאמאץ · ראה עוד »

שארל עיסאווי

שארל פיליפ עיסאווי (1916 - 8 בדצמבר 2000) היה כלכלן והיסטוריון ממוצא מצרי שעסק במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושארל עיסאווי · ראה עוד »

שארל פרנסואה ז'ורז'-פיקו

פרנסואה ז'ורז'-פּיקוֹ (בצרפתית: François Georges-Picot; 21 בדצמבר 1870 – 20 ביוני 1951) היה דיפלומט צרפתי שייצג את צרפת במהלך המשא ומתן לחתימת הסכם סייקס–פיקו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושארל פרנסואה ז'ורז'-פיקו · ראה עוד »

שארל הונציגר

שארל לאון קלמאן הונציגר (בצרפתית: Charles Léon Clément Huntziger; 25 ביוני 1880 – 1 בנובמבר 1941) היה גנרל צרפתי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושארל הונציגר · ראה עוד »

שאבאץ

שָאבָּאץ (בסרבית קירילית: Шабац) היא עיר במערב סרביה, בירת מחוז מאצ'בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאבאץ · ראה עוד »

שאה

סמל רשמי אימפריאלי של שאה בשושלת פהלווי שאה (בפרסית: شاه) הוא תוארם של מלכי פרס (כיום איראן) והאימפריה הפרסית הקדומה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאה · ראה עוד »

שאה אסמאעיל הראשון

שאה אסמאעיל הראשון (1487–1524) היה מייסד השושלת הספווית ומי שהפך את איראן למדינה שיעית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאה אסמאעיל הראשון · ראה עוד »

שאה אסמאעיל השני

שאה אסמאעיל השני (בפרסית: شاه اسماعیل دوم, בשמו המלא ותאריו - אבו אל-מוזאפר סולטאן אסמאעיל בן שאה תהמאספ אל סוופי אל-חוסייני אל-מוסאווי בהאדור ח'אן, מאי 1537, קום - 24 בנובמבר 1577, קזווין) היה השאה השלישי של פרס הספווית, מלך כ-15 חודשים בין השנים 1576-1577.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאה אסמאעיל השני · ראה עוד »

שאה ספי

קום; ציור בספרו של ז'אן שארדן, שביקר במקום בסביבות 1775 סאַם מִירְזָא (בפרסית: ساممیرزا; בהכתרתו נודע בשם שאה ספי, פרסית: شاه صفی, תעתיק מדויק: שָׁאָה צָפִי; 1611–12 במאי 1642) היה השאה השישי בשושלת הספווית של מלכי פרס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאה ספי · ראה עוד »

שאה תהמאספ הראשון

שאה תֶהַמָאסְפ הראשון (בפרסית: شاه تهماسب یکم; 22 בפברואר 1514 – 14 במאי 1576) היה השאה השני של האימפריה הספווית של ממלכת פרס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאה תהמאספ הראשון · ראה עוד »

שאה תהמאספ השני

שאה תֶהַמָאסְפ השני (בפרסית: شاه تهماسب دوم; 1704 – 11 בפברואר 1740) היה שליטה (שאה) האחרון של האימפריה הספווית בממלכת פרס דה פקטו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאה תהמאספ השני · ראה עוד »

שאה חוסיין

סֻולְטָאן חוּסֵיין שָׁאָה (בפרסית: شاه سلطان حسین; אוקטובר 1668 – 15 בנובמבר 1726), שלט משנת 1694 ועד לשנת 1722, היה שאה פרסי לבית השושלת הספווית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאה חוסיין · ראה עוד »

שאה ג'האן

שאה ג'האן (באורדו: شاه ‌جہاں; בפרסית: شاه جهان; 5 בינואר 1592 - 22 בינואר 1666) היה המלך החמישי של האימפריה המוגולית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאה ג'האן · ראה עוד »

שאהזאדה

סמל רשמי אימפריאלי של שאהזאדה בשושלת פהלווי שאהזאדה (בפרסית: شاهزاده, Šāhzāde) הוא תואר ממוצא פרסי, המציין נסיכים, יורשים פוטנציאליים לכס המלכות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאהזאדה · ראה עוד »

שאהי

שאהי (סלובקית: Šahy, סלובקית עד 1927: Ipolské Šiahy, הונגרית: Ipolyság, גרמנית: Eipelschlag) היא עיירה בנפת ניטרה בדרום סלובקיה, על גבול הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושאהי · ראה עוד »

שם טוב גבאי

רבי שם טוב גבאי כיהן כראש ישיבה וכדיין בירושלים במאה ה-18, היה מתלמידיו המובהקים של רבי חיים בן עטר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושם טוב גבאי · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-14

שנות ה-20 של המאה ה-14 היו העשור השלישי של המאה ה-14, החלו ב-1 בינואר 1320 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1329.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-20 של המאה ה-14 · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-15

שנות ה-20 של המאה ה-15 היו העשור השלישי של המאה ה-15, החלו ב-1 בינואר 1420 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1429.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-20 של המאה ה-15 · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-16

שנות ה-20 של המאה ה-16 היו העשור השלישי של המאה ה-16, החלו ב-1 בינואר 1520 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1529.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-20 של המאה ה-16 · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-17

שנות ה-20 של המאה ה-17 היו העשור השלישי של המאה ה-17, החלו ב-1 בינואר 1620 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1629.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-20 של המאה ה-17 · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-18

שנות ה-20 של המאה ה-18 היו העשור השלישי של המאה ה-18, שהחל ב-1 בינואר 1720 ותם ב-31 בדצמבר 1729.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-20 של המאה ה-18 · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-19

Java War שהחלה ב-1825. שנות ה-20 של המאה ה-19 היו העשור השלישי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1820 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1829.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-20 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-14

שנות ה-30 של המאה ה-14 היו העשור הרביעי של המאה ה-14, החלו ב-1 בינואר 1330 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1359.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-30 של המאה ה-14 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-17

שנות ה-30 של המאה ה-17 היו העשור הרביעי של המאה ה-17, החלו ב-1 בינואר 1630 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1639.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-30 של המאה ה-17 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-18

שנות ה-30 של המאה ה-18 היו העשור הרביעי של המאה ה-18, החלו ב-1 בינואר 1730 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1739.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-30 של המאה ה-18 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-19

הטלגרף הומצא על ידי סמואל מורס. המצאת הטלגרף הובילה לראשונה בהיסטוריה לפיתוח של רשתות תקשורת גלובליות ראשונות מסוגן; תצלום משנת 1832 אשר פותח באמצעות תהליך הדאגרוטיפ. תהליך הדאגרוטיפ הוצג לראשונה לציבור בשנת 1839. פיתוח זה יוביל בהמשך לפיתוח טכנולוגיות הצילום המודרניות; הנס כריסטיאן אנדרסן מפרסם את אוסף האגדות הראשון שלו בשנת 1837. פרסומיו יהפכו אותו בהמשך לאחד מהסופרים הפופולריים והמשפיעים ביותר של המאה ה-19, בעיקר בזכות סיפורים כמו בת הים הקטנה (בתמונה) ואצבעונית. שנות ה-30 של המאה ה-19 היו העשור הרביעי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1830 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1839.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-30 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-15

שנות ה-40 של המאה ה-15 היו העשור החמישי של המאה ה-15, החלו ב-1 בינואר 1440 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1449.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-40 של המאה ה-15 · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-16

שנות ה-40 של המאה ה-16 היו העשור החמישי של המאה ה-16, החלו ב-1 בינואר 1540 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1549.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-40 של המאה ה-16 · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-17

שנות ה-40 של המאה ה-17 היו העשור החמישי של המאה ה-17, החלו ב-1 בינואר 1640 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1649.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-40 של המאה ה-17 · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-18

ג'יימס. שנות ה-40 של המאה ה-18 היו העשור החמישי של המאה ה-18, החלו ב-1 בינואר 1740 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1749.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-40 של המאה ה-18 · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-19

סין וקובה; מתרחשות מהפכות והתקוממויות רבות באירופה שזכו לכינוי אביב העמים אשר גרמו לשינויים חברתיים ותרבותיים מרובים. שנות ה-40 של המאה ה-19 היו העשור החמישי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1840 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1849.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-40 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-14

שנות ה-50 של המאה ה-14 היו העשור השישי של המאה ה-14, החלו ב-1 בינואר 1350 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1359.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-50 של המאה ה-14 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-15

שנות ה-50 של המאה ה-15 היו העשור השישי של המאה ה-15, החלו ב-1 בינואר 1450 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1459.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-50 של המאה ה-15 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-19

הברירה הטבעית. שנות ה-50 של המאה ה-19 היו העשור השישי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1850 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1859.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-50 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-14

שנות ה-60 של המאה ה-14 היו העשור השביעי של המאה ה-14, החלו ב-1 בינואר 1360 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1369.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-60 של המאה ה-14 · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-16

שנות ה-60 של המאה ה-16 היו העשור השביעי של המאה ה-16, החלו ב-1 בינואר 1560 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1569.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-60 של המאה ה-16 · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-19

מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השני לבין ג'וזפה גריבלדי נחשבת לסיום של המבצע הצבאי "מסע האלף" אשר בוביל לאיחודה של איטליה שנות ה-60 של המאה ה-19 היו העשור השביעי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1860 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1869.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-60 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-14

שנות ה-70 של המאה ה-14 היו העשור השמיני של המאה ה-14, החלו ב-1 בינואר 1370 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1379.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-70 של המאה ה-14 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-15

שנות ה-70 של המאה ה-15 היו העשור השמיני של המאה ה-15, החלו ב-1 בינואר 1470 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1479.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-70 של המאה ה-15 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-16

שנות ה-70 של המאה ה-16 היו העשור השמיני של המאה ה-16, החלו ב-1 בינואר 1570 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1579.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-70 של המאה ה-16 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-19

ל"קיסרית הודו"; כוחות של אמירות אפגניסטן מתגוננים נגד פולשי של הראג' הבריטי במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה; לוחמי האימפריה הבריטית וממלכת הזולו נלחמים זה בזה במהלך מלחמת הזולו. שנות ה-70 של המאה ה-19 היו העשור השמיני של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1870 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1879.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-70 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-14

שנות ה-80 של המאה ה-14 היו העשור התשיעי של המאה ה-14, החלו ב־1 בינואר 1380 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1389.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-80 של המאה ה-14 · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-15

שנות ה-80 של המאה ה-15 היו העשור התשיעי של המאה ה-15, החלו ב־1 בינואר 1480 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1489.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-80 של המאה ה-15 · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-17

שנות ה-80 של המאה ה-17 היו העשור התשיעי של המאה ה-17, החלו ב־1 בינואר 1680 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1689.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-80 של המאה ה-17 · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-19

התקוממות לאומנית נגד תאופיק פאשא. שנות השמונים של המאה התשע עשרה היו העשור התשיעי של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1880 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1889.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-80 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-13

שנות ה-90 של המאה ה-13 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-13, החלו ב־1 בינואר 1290 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1299.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-90 של המאה ה-13 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-14

שנות ה-90 של המאה ה-14 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-14, החלו ב־1 בינואר 1390 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1399.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-90 של המאה ה-14 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-15

שנות ה-90 של המאה ה-15 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-15, החלו ב־1 בינואר 1490 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1499.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-90 של המאה ה-15 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-18

ליתוגרפיה אשר חוללה מהפכה בשיטות ההדפסה. שנות ה-90 של המאה ה-18 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-18, החלו ב־1 בינואר 1790 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1799.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-90 של המאה ה-18 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-19

Panic of 1893 גרמה למשבר כלכלי קשה בארצות הברית אשר נמשך במהלך רוב העשור; במהלך העשור תומאס אלווה אדיסון המציא את הקינטוסקופ; נחתים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בקובה במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד. שנות התשעים של המאה התשע עשרה היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1890 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1899.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושנות ה-90 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שניאור ליפסון

שניאור ליפְסוֹן (18 בפברואר 1914 – 22 בינואר 2001) היה המנהל המדעי של מכון ויצמן למדע וממקימי האוניברסיטה הפתוחה בישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל למדעי החיים (תשכ"ט).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושניאור ליפסון · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שניאור זלמן פרדקין

הרב שניאור זלמן פרדקין מלובלין (אדר ה'תק"צ, 1830 – ה' בניסן ה'תרס"ב, 11 באפריל 1902) מכונה גם הגאון מלובלין והתורת חסד על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושניאור זלמן פרדקין · ראה עוד »

שער ציון (בית חולים)

דו"ח תפעולי תרע"ב-תרע"ד בית החולים שער ציון יפו בית אגא יוסוף, משכנו הראשון של בית החולים שער ציון, תמונה משנות ה-60 של המאה ה-20 (מסומן ע"ג התמונה) שער ציון (נקרא לעיתים "שערי ציון") היה בית החולים היהודי הראשון ביפו ובית החולים הקהילתי הראשון בארץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושער ציון (בית חולים) · ראה עוד »

שער שכם

שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושער שכם · ראה עוד »

שער תימן

שער תימן (בערבית: باب اليمن, באב אל-ימן) הוא השער הראשי הנמצא בכיכר הכניסה הראשית של העיר העתיקה של צנעא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושער תימן · ראה עוד »

שער השוק של מילטוס

שער השוק של מילטוס שער השוק של מילטוס הוא אחד המוצגים הגדולים והמרשימים במוזיאון פרגמון בברלין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושער השוק של מילטוס · ראה עוד »

שער הזהב של קונסטנטינופול

שער הזהב (ביוונית: Χρυσεία Πύλη (כריסיה פילי); בלטינית: Porta Aurea; בטורקית: Altınkapı או Yaldızlıkapı) היה שער בחומת תאודוסיוס, שהקיפה את קונסטנטינופול ממערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושער הזהב של קונסטנטינופול · ראה עוד »

שערי ירושלים (ספר)

שערי ירושלים הוא ספרו של משה ריישר שיצא לאור בשנת 1866 בלבוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושערי ירושלים (ספר) · ראה עוד »

שעות זמניות

שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושעות זמניות · ראה עוד »

שפת הפרחים

לילך סגול מסמל "אהבה ראשונה" בשפת הפרחים הצבעוני מסמל "אהבה נצחית" בשפת הפרחים שפת הפרחים או בלועזית פלוריוגרפיה היא צורת ביטוי באמצעות פרחים, שהייתה פופולרית בתקופה הוויקטוריאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושפת הפרחים · ראה עוד »

שפה ברורה

תקנות וכרוז החברה בעיתון "הצפירה" ב-25 בספטמבר 1889תמונה להחלפה "שפה ברורה" הייתה חברה שייסד אליעזר בן-יהודה בירושלים בספטמבר 1889 בשיתוף עם חבריו מ"תחיית ישראל", הרב יעקב מאיר, חיים הירשנזון וחיים קלמי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושפה ברורה · ראה עוד »

שפה בין-לאומית

שפה בין-לאומית או שפה עולמית (באנגלית: World language) היא שפה הנמצאת בשימוש על ידי רבים ובאזורים גאוגרפים שונים ומאפשרת לחברים בקהילות שפה שונות לתקשר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושפה בין-לאומית · ראה עוד »

שפות איראניות

השפות האיראניות הן קבוצת שפות המשתייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות, תחת הגדרה זו למשפחת השפות ההודו-איראניות ותחת קבוצה זו לקבוצה נפרדת - השפות האיראניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושפות איראניות · ראה עוד »

שפות רומאניות יהודיות

השפות הרומאניות היהודיות הן שפות שהתפתחו מהשפות הרומאניות, אשר שימשו בעיקר כשפות דיבור בקרב קהילות יהודיות ברחבי דרום-מערב אירופה, בארצות ספרד, צרפת, איטליה ועוד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושפות רומאניות יהודיות · ראה עוד »

שפיק עדס

שפיק עדס (בערבית: شفيق عدس; 1900 – 23 בספטמבר 1948) היה יהודי עיראקי, איש עסקים אמיד ומקורב לשלטונות ואיש ציבור, שהוצא להורג בתלייה באשמת מכירת נשק למדינת ישראל ותמיכה במפלגה הקומוניסטית העיראקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושפיק עדס · ראה עוד »

שפיטל אן דר דראו

שפיטל אן דר דראו (בגרמנית: Spittal an der Drau) היא עיירה בחלקה המערבי של מדינת קרינתיה שבאוסטריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושפיטל אן דר דראו · ראה עוד »

שקופיה לוקה

שקופיה לוקה (בסלובנית:; בגרמנית: Bischoflack, בישופלאק) היא עיירה בצפון-מערב סלובניה באזור קרניולה עילית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושקופיה לוקה · ראה עוד »

שקודרה

שקודרה (באלבנית: Shkodra או Shkodër), היא העיר הרביעית בגודלה באלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושקודרה · ראה עוד »

שרפתו של יהודה

מדורת פסחא אופיינית - בחלק מהמדורות עדיין מבצעים את טקס שרפתו של יהודה שרפתו של יהודה הוא מנהג נוצרי קדום הקשור לחג הפסחא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושרפתו של יהודה · ראה עוד »

שרבל הקדוש

שרבל מכלוף המוכר במסורת הנוצרית כשרבל הקדוש (בערבית: مار شربل; 8 במאי 1828 – 24 בדצמבר 1898) היה נזיר מרוני אשר נחשב לקדוש בנצרות הקתולית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושרבל הקדוש · ראה עוד »

שרה אהרנסון

אהרנסון ביום חתונתה, 1914 קברי שרה ומלכה אהרנסון בבית הקברות בזכרון יעקב שרה אהרנסון (5 בינואר 1890, י"ד בטבת תר"ן – 9 באוקטובר 1917, כ"ג בתשרי תרע"ח) הייתה מראשי מחתרת ניל"י, רשת ריגול יהודית שפעלה למען הבריטים ונגד הטורקים שליטי ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושרה אהרנסון · ראה עוד »

שרה איטה פלמן

שרה איטה פֶלמַן (א' בניסן תרט"ז, 6 באפריל 1856, מזריטש, פולין – ח' באלול תרצ"ו, 26 באוגוסט 1936, תל אביב) טיפחה את הפרדס היהודי הפרטי הראשון בארץ, כונתה "אם הפרדסנות העברית בארץ ישראל" או "חלוצת הפרדסנות העברית בארץ ישראל".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושרה איטה פלמן · ראה עוד »

שרה תאודורה, קיסרית בולגריה

שרה תאודורה (בבולגרית: Сара Теодора) הייתה אשתו השנייה של איוון אלכסנדר, קיסר בולגריה וקיסרית רעיה של בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושרה תאודורה, קיסרית בולגריה · ראה עוד »

שרה לוי-תנאי

שרה לוי תַּנָּאי (1910 – 2 באוקטובר 2005) הייתה כוריאוגרפית ומלחינה ישראלית, מייסדת ומנהלת "תאטרון מחול ענבל" ומחלוצות המחול בארץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושרה לוי-תנאי · ראה עוד »

שריעה

השָׁרִיעָה (בערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושריעה · ראה עוד »

שריף (אסלאם)

שָׁרִיף (בערבית شريف, שפירושו "מכובד", "אציל") הוא תואר שבטי ערבי מסורתי הניתן למגן נכסי השבט כגון רכוש, בארות ואדמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושריף (אסלאם) · ראה עוד »

שרידי המושבה ההיסטורית בכפר מל"ל

מבנה מוזיאון עין חי בכפר מל"ל, שאחראי על מיזם שימור שרידי המושבה ההיסטורית שרידי המושבה ההיסטורית שבכפר מל"ל הם מבנים ופריטים ששומרו מן המושבה הציונית שהוקמה במקום בשנת 1912, ונקראה במקור עין חי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושרידי המושבה ההיסטורית בכפר מל"ל · ראה עוד »

ששת החיצים

ששת החיצים על דגל מפלגת העם הרפובליקאית ששת החיצים (בטורקית: Altı ok) הם כינוי לסדרת העקרונות החברתיים של מוסטפא כמאל אטאטורק, המהווים סמל של מפלגת העם הרפובליקאית בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וששת החיצים · ראה עוד »

ששון בכר משה

חתימתו "למנצח" בכתב ידו הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה, 1825 - י"ח בניסן ה'תרס"ג, 15 באפריל 1903), המכונה פריסיאדו ("יקר" בשפת הלאדינו), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וששון בכר משה · ראה עוד »

שלמה מולכו

חתימתו של שלמה מולכו רבי שלמה מולכו (1500–1532) היה יהודי אנוס שנהיה לרב מקובל שפעל בפומבי בענייני גאולת ישראל, והוצא להורג על ידי האינקוויזיציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה מולכו · ראה עוד »

שלמה אאיליון

רבי שלמה בן יעקב אאיליון (בכתב לטיני: Solomon Ayllón; שמו נכתב לעיתים גם Aelion, Hillion או Aylion; ה'ת"ך, 1660 – ל' בניסן ה'תפ"ח, 9 באפריל 1728) היה רב, יליד האימפריה העות'מאנית (מסלוניקי או צפת) שכיהן כ"חכם" של הקהילות הספרדיות-פורטוגזיות בלונדון ובאמסטרדם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה אאיליון · ראה עוד »

שלמה אלמולי

רבי שלמה בן רבי יעקב אלמולי (בערך 1490–1542) נולד בחצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה אלמולי · ראה עוד »

שלמה אלקבץ

רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה אלקבץ · ראה עוד »

שלמה אלגאזי

הרב שלמה אלגאזי (ש"ע, 1610 - תמ"ג, 1683) היה רב בטורקיה ובירושלים ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה אלגאזי · ראה עוד »

שלמה אליעזר אלפנדרי

הבית בו התגורר הרב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים. שלט רחוב בתחילת הרחוב שבו גר הרב בירושלים ונקרא על שמו לאחר פטירתו הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב – כ"ב באייר תר"ץ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה אליעזר אלפנדרי · ראה עוד »

שלמה אבן מלך

רבי שלמה אבן מלך היה מחכמי העיר פאס שבמרוקו במאה ה-15 וה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה אבן מלך · ראה עוד »

שלמה אבן עזרא

הרב חיים שלמה אבן עזרא השני היה רב, דיין ודרשן באזמיר במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה אבן עזרא · ראה עוד »

שלמה אברהם רוזאניס

שלמה אברהם רוֹזָאנֶיס (בבולגרית: Соломонъ А. Розанесъ; 14 באפריל 1862, רוסצ'וק, וילאייט הדנובה, האימפריה העות'מאנית – י"א באייר תרצ"ח, 12 במאי 1938, סופיה, ממלכת בולגריה) היה מגדולי ההיסטוריונים של יהדות ספרד בדורות האחרונים, חוקר תולדות היהודים באימפריה העות'מאנית וארצות הבלקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה אברהם רוזאניס · ראה עוד »

שלמה אבולעפיה

שלמה ורבקה אבולעפיה בצעירותם בית רבקה ושלמה אבולעפיה ברחוב שלוש בשכונת נווה צדק שלמה אבולעפיה (1865, ה'תרכ"ה, ביירות – 15 בפברואר 1909, י"ט בשבט ה'תרס"ט, יפו) היה נצר למשפחת אבולעפיה וממייסדי שכונת אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה אבולעפיה · ראה עוד »

שלמה סיריליו

רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס או ר"ש סיריליו) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה סיריליו · ראה עוד »

שלמה פלורנטין

שלמה (סלומון) יעקב פלורנטין (1864 – 10 בנובמבר 1946) היה קבלן ויזם ממוצא סלוניקאי שהקים בשנות השלושים של המאה העשרים את שכונת פלורנטין בתל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה פלורנטין · ראה עוד »

שלמה שלם

הרב שלמה שלם בן חיים יחיאל כהן (בכתב לטיני: Solomon Salem; 1705, אדירנה, האימפריה העות'מאנית - 1781, אמסטרדם, הולנד) היה הרב הראשי של יהודי וידין, יהודי סופיה, יהודי בלגרד והקהילה הפורטוגזית של אמסטרדם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה שלם · ראה עוד »

שלמה לבית הלוי

רבי שלמה בן יצחק לבית הלוי (ה'רצ"ב - כ"ז באב ה'ש"ס, 28 ביולי 1600) היה רב, דיין, פוסק, דרשן וראש ישיבה בסלוניקי במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה לבית הלוי · ראה עוד »

שלמה טאג'ר

הרב ד"ר שלמה טאג'ר (כ"ו בשבט ה'תרכ"ו, 1866, ירושלים – ח' בחשוון ה'תרצ"ו, נובמבר 1935, דמשק) היה הרב הראשי ליהודי בוכרה בטורקסטן והרב הראשי לביירות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה טאג'ר · ראה עוד »

שלמה זלמן מן-ההר

הרב שלמה זלמן מן-ההר (י"ג בתמוז ה'תרע"א, 9 ביולי 1911 – כ"ו באלול ה'תש"ס, 26 בספטמבר 2000) היה רבה של שכונת בית וגן שבירושלים במשך ארבעים שנה ומחנך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה זלמן מן-ההר · ראה עוד »

שלמה חכים

הרב שלמה חכים (?-1838) היה מגדולי חכמי אזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה חכים · ראה עוד »

שלמה בן אלקנה

שלמה אריה בן אלקנה (9 בנובמבר 1921 – 11 באוגוסט 1993) היה איש משטרה ישראלי, חוקר תעלומות היסטוריות מתקופת היישוב, מומחה לאיתור נעדרים, יוזם ומקים יחידת אית"ן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה בן אלקנה · ראה עוד »

שלמה בן יעיש

דון שלמה בן יעיש (Abenaes; בפורטוגזית: אלווארו מנדש, Alvaro Mendes; 1520–1603) היה דיפלומט, איש עסקים ואיש ציבור מבני האנוסים ששב ליהדות, והיה בעל השפעה רבה בחצרם של מלכי אירופה בני זמנו, כמו גם בחצר הסולטאן העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה בן יעיש · ראה עוד »

שלמה בכור חוצין

הרב שלמה בכור חוצין (רשב"ח; 1843-1892) היה פוסק, פייטן, עיתונאי, מתרגם, בעל בית דפוס ובין בולטי הרבנים בבבל במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה בכור חוצין · ראה עוד »

שלמה יפה אשכנזי

הרב שלמה יפה אשכנזי (תקפ"ה בערך - י"ח בניסן תרכ"ז, 1825 בערך - 23 באפריל 1867) היה רב באזמיר ובמילאס במאה ה19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה יפה אשכנזי · ראה עוד »

שלמה ישראל שיריזלי

שלמה ישראל שֶׁירֶיזלי (בראשי תיבות: שַיִ"ש; בלועזית: Salomon Israel Cherezli; 20 במרץ 1878 – 27 במרץ 1938) היה מו"ל, מתרגם, סופר ועיתונאי ביישוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה ישראל שיריזלי · ראה עוד »

שלמה יחזקאל יהודה

רבי שלמה יחזקאל יהודה (ה'תקע"ט, 1819- כ"ב תשרי ה'תרל"ב, 1871) היה רב ספרדי יליד בגדאד, ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19 וראש ישיבת חסד אל בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלמה יחזקאל יהודה · ראה עוד »

שלהי ימי הביניים

שלהי ימי הביניים, סוף ימי הביניים או ימי הביניים המאוחרים (באנגלית: Late Middle Ages) הוא מונח שמציין חלק מתקופת ימי הביניים בהיסטוריה של אירופה, שכללה בערך את המאה ה-14 והמאה ה-15 (ויש המוסיפים מחצית מהמאה ה-13 וזמנים נוספים).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלהי ימי הביניים · ראה עוד »

שלום סעדיה גמליאל

הרב שלום סעדיה גמליאל (כונה בתימן: מארי סאלם סעיד אלג'מל; ז' בניסן ה'תרס"ז, 22 במרץ 1907 - ו' בתמוז ה'תשס"א 27 ביוני 2001) היה רב וסופר מיהודי תימן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלום סעדיה גמליאל · ראה עוד »

שלום פוז'ארוואץ

250px שלום פוז'ארוואץ (בגרמנית: Friede von Passarowitz; בטורקית: Pasarofça Antlaşması; באיטלקית: Pace di Passarowitz) הוא הסכם שלום שנחתם ב-21 ביולי 1718 בעיר הסרבית פוז'ארוואץ בין האימפריה העות'מאנית מצד אחד ובין ממלכת הבסבורג והרפובליקה של ונציה מצד שני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלום פוז'ארוואץ · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלום שרעבי · ראה עוד »

שלום שבזי

כתב ידו של רבי שלום בתכלאל שהחל לחבר בשנת ה'תל"ח/א'תתקפ"ז לשטרות (1676). רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלום שבזי · ראה עוד »

שלושת הפאשות

שער העיתון איקדאם מ-4 בנובמבר 1918 המבשר על המלטות "שלושת הפאשות" מטורקיה שלושת הפאשות הוא הכינוי שניתן לטריומווירט שהוביל את האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה: מהמט טלעת פאשה - שר הפנים (ומ-1917 הווזיר הגדול), איסמעיל אנוור פאשה - שר המלחמה ואחמד ג'מאל פאשה - שר הימייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלושת הפאשות · ראה עוד »

שלוחת הרכבת לכפר הוג'

250px שלוחת הרכבת לכפר הוג' התפצלה ממסילת הרכבת מנחל שורק לעזה (קו זה עצמו היה שלוחה של המסילה המזרחית העות'מאנית).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלוחת הרכבת לכפר הוג' · ראה עוד »

שלילת אזרחות

רדיפת הרוהינגה במיאנמר, שלילת אזרחותם וגירושם הפכה רבבות מהם לפליטים. שלילת אזרחות או דנטורליזציה היא ביטול אזרחות של אדם בניגוד לרצונו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושלילת אזרחות · ראה עוד »

שליטה עולמית

אלכסנדר הגדול. משום שלא ידע על קיומן של שאר היבשות מלבד אירופה, צפון אפריקה ומרכז אסיה, היה היחיד אי פעם שמבחינתו כבש את כל חלקי העולם. שליטה עולמית (נקראת לעיתים גם כיבוש עולמי או קוסמוקרטיה) הוא שמו של מבנה שלטוני היפותטי, שבו רשות פוליטית אחת שולטת על כל תושבי כדור הארץ או לחלופין כמעט על כל תושבי כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושליטה עולמית · ראה עוד »

שליטי בוסניה

סמל המלך טוורטקו הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושליטי בוסניה · ראה עוד »

שט אל-ערב

שַׁטּ אַלְ-עַרַבּ (מערבית: شَطّ اَلْعَرَب, "גְּדַת הָעֲרָבִים"; בפרסית: اروندرود, אַרְוַנְדְרוּד, "נהר מהיר") הוא שמו של נהר המתקבל מהתמזגותם של נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושט אל-ערב · ראה עוד »

שטאלהלם

השטאלהלם (בגרמנית: Stahlhelm; "קסדת פלדה") היא קסדה צבאית, שפותחה בגרמניה במלחמת העולם הראשונה ושימשה את כוחות גרמניה ומדינות נוספות במספר דגמים ונגזרות עד לאיחוד גרמניה ה-1992.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושטאלהלם · ראה עוד »

שטפן הגדול

שְׁטֶפׇן "השלישי" ממולדובה,ידוע בעיקר כ"שטפן הגדול" (Ştefan cel Mare) וכ"שטפן הגדול והקדוש" (Ştefan cel Mare şi Sfânt, לאחר שעבר קנוניזציה); 1438 או 1439, בבּוֹרְזֶשְט – 2 ביולי 1504, בסוצ'אבה) היה שליט (ברומנית: domn או voievod) מולדובה מ-1457 עד 1504. במהלך תקופת שלטונו הפך את מולדובה למדינה עצמאית יחסית ובעלת השפעה, בתקופה בה היו להונגרים, לפולנים ולאימפריה העות'מאנית שאיפות התפשטות באזור. אחרי עימותים צבאיים עם העות'מאנים הגיע איתם לפשרה. מכל שליטי הנסיכות מולדובה, תקופת שלטונו של שטפן הגדול (47 שנים) הייתה הארוכה ביותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושטפן הגדול · ראה עוד »

שטפאן קנטאקוזינו

שטפאן קנטאקוזינו (רומנית: Ştefan Cantacuzino) היה שליט ולאכיה מאפריל 1714 עד ינואר 1716.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושטפאן קנטאקוזינו · ראה עוד »

שטפאן החגב

שטפן החגב (ברומנית: Ştefan Lăcustă - "שטפן לֶקוּסְטֶה", או "שטפן החמישי" (לפי מניין מודרני) או "לקוסטה וודה" (וודה - מ"וויבוד") Lăcustă Vodă), (1508 – 20 בדצמבר 1540), היה שליט נסיכות מולדובה בין השנים 1538–1540.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושטפאן החגב · ראה עוד »

שטפאן החירש

שטפאן החֵירֵש (ברומנית: Ștefan Surdul, ? - 2 בפברואר 1595) היה שליט נסיכות ולאכיה בין סוף מאי 1591- יולי 1592.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושטפאן החירש · ראה עוד »

שטיפ

כנסית ניקולאס הקדוש שבעיר אנדרטת אלכסנדר הגדול האנדרטה לזכר יהודי שטיפ שגורשו לטרבלינקה בעת מלחמת העולם השנייה מגדל השעון שטיפ (במקדונית: Штип) היא העיר הגדולה ביותר במזרח מקדוניה הצפונית, היא מרכז תעשיית הטקסטיל במדינה ובסמוך אליה נובעים מקורותיו של נהר בְּרֶגָלְנִיצַה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושטיפ · ראה עוד »

שבאקים

השבאקים (בכורדית: شەبەک، Şebek; בערבית: الشبك, תעתיק מדויק: אַלשַבַּכּ).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושבאקים · ראה עוד »

שבע גבעות איסטנבול

שבע גבעות איסטנבול שבע גבעות איסטנבול הן הגבעות שהשתרעו בשטחה המקורי של העיר איסטנבול (אז ביזנטיון ולאחר מכן קונסטנטינופול) עת נבנתה בשנת 330 בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושבע גבעות איסטנבול · ראה עוד »

שבעת עמודי החכמה

שבעת עמודי החכמה (באנגלית: Seven Pillars of Wisdom) הוא יומן מסע אוטוביוגרפי של החייל הבריטי לורנס איש ערב, אשר נכתב כאשר שימש כקצין קישור במהלך המרד הערבי שפרץ כנגד האימפריה העות'מאנית במהלך 1916 עד 1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושבעת עמודי החכמה · ראה עוד »

שבתאות

תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושבתאות · ראה עוד »

שבתאי ג'אין

שבתאי ג'אין, הרב הראשי של יהודי ביטולה ורב ראשי של העדה הספרדית ברומניה ובארגנטינה, מחזאי בשפה לאדינו, פעיל ציוני שבתאי יוסף ג'אין (Sabetay Josef Djaen; 1883 פלבן, בולגריה - 10 בנובמבר 1947 טוקומן, ארגנטינה, בסרבית Šabetaj Josef Đaen, בספרדית גם Sabetai Jaén עם ההיגוי "חאאן") היה רב ספרדי יליד בולגריה שפעל במקדוניה, רומניה, ארגנטינה, אורוגוואי וצ'ילה, סופר, מחזאי ומחנך, פובליציסט בשפות לאדינו וסרבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושבתאי ג'אין · ראה עוד »

שבתי צבי

שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושבתי צבי · ראה עוד »

שבתי הלוי

הרב שבתי הלוי היה אב בית הדין בקושטא וממלא מקום החכם באשי של האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושבתי הלוי · ראה עוד »

שבט אבו רביעה

שבט אבו רביעה (בערבית: أبو ربيعة) הוא שבט בדואי המשתייך לקבוצת שבטים בשם אלד'לאם (בערבית: قبيلة الظلام; תעתיק מדויק: קבילת אלט'לאם), אשר מוצאם בחבל החג'אז שבערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושבט אבו רביעה · ראה עוד »

שבטי קייס וימן

המונחים שבטי קַיְס (قيس) ויַמַן (يمن) מגדירים פיצול היסטורי ומסורתי בין שתי קבוצות חמולות בלבנט בכלל ובארץ ישראל בפרט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושבטי קייס וימן · ראה עוד »

שביתת הנשק של ארזינג'אן

שביתת הנשק של ארזינג'אן (בטורקית: Erzincan Mütarekesi, ברוסית: Эрзинджанское перемирие) היה הסכם שביתת נשק זמנית שנחתם בעיר ארזינ'אן ב-18 בדצמבר 1917 (5 בדצמבר לפי לוח השנה הישן היוליאני), בשלהי מלחמת העולם הראשונה על ידי האימפריה העות'מאנית והקומיסריון של עבר הקווקז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושביתת הנשק של ארזינג'אן · ראה עוד »

שביל קליפות התפוזים

שביל קליפות התפוזים, (או בשמו המלא: שביל קליפות התפוזים: הרפתקאות מראשית ימי תל אביב) הוא רומן היסטורי לילדים ונוער שנכתב על ידי נחום גוטמן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושביל קליפות התפוזים · ראה עוד »

שגרירות צרפת בישראל

שגרירות צרפת בישראל היא השגרירות, הנציגות הדיפלומטית ומקום משכן שגריר ממשלת צרפת בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושגרירות צרפת בישראל · ראה עוד »

שגרירות רוסיה בישראל

שגרירות רוסיה בישראל היא הנציגות דיפלומטית של הפדרציה הרוסית במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושגרירות רוסיה בישראל · ראה עוד »

שדרת המצעדים אנזא"ק

שדרת המצעדים אנזא"ק (שמה באנגלית: ANZAC Parade) היא שדרה טקסית בעיר קנברה, בירת אוסטרליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושדרת המצעדים אנזא"ק · ראה עוד »

שדרות איסתיקלאל

החשמלית הנוסטלגית הכניסה לסימטת הפרחים שדרות איסתיקלאל (טורקית İstiklal Caddesi - "שדרות העצמאות") הן שדרה ידועה ברובע בייאואולו (Beyoğlu) באיסטנבול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושדרות איסתיקלאל · ראה עוד »

שדה התעופה רמלה

אנטנות ההאנגר מבנה בשדה התעופה, כיום חלק מבסיס מפקדת פיקוד העורף שדה התעופה רמלה (בתקופת המנדט: RAF Ramleh) היה שדה תעופה בעל מסלול אחד, דרום-מזרחית לעיר רמלה, במקום בו נמצאת כיום מפקדת פיקוד העורף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושדה התעופה רמלה · ראה עוד »

שהזאדה מהמט

שהזאדה מהמט (בטורקית: Şehzade Mehmed; 31 באוקטובר 1522 – 7 בנובמבר 1543) היה בנם הראשון של הסולטאן סולימאן המפואר והורם סולטן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושהזאדה מהמט · ראה עוד »

שהזאדה ג'יהאנגיר

שהזאדה ג'יהאנגיר (בטורקית: Şehzade Cihangir; 9 בדצמבר 1531 או 9 בדצמבר 1535 – 27 בנובמבר 1553) היה בנם השישי והאחרון של הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר והורם סולטאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושהזאדה ג'יהאנגיר · ראה עוד »

שומן (מחוז)

מחוז (אובלסט) שׁוּמֶן (בבולגרית: Област Шумен) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, ממוקם בדרום-מזרח המדינה, ועיר הבירה שלו היא העיר שומן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושומן (מחוז) · ראה עוד »

שומן (עיר)

אנדרטת אבות המדינה הבולגרית מצודת שומן מצודת שומן-מבט על כנסייה בשומן בניין בית המשפט המחוזי בעיר בית העלמין היהודי בשומן לאחר שחולל על ידי נאו-נאצים ב-2010 שוּמֶן (בבולגרית: Шумен) היא עיר בצפון מזרח בולגריה בירתו של מחוז שומן וממוקמת 301 קילומטרים מהבירה סופיה, כ-80 ק"מ מערבית לווארנה, 18 ק"מ מערבית למדרה ו-19 ק"מ דרומית לפרסלב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושומן (עיר) · ראה עוד »

שומר (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושומר (פירושונים) · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושומרונים · ראה עוד »

שואת יהודי לוב

יהודים לובים ניצולי ברגן-בלזן חוזרים ללוב. על הקרון ניתן לזהות את הכיתוב "Going Home, To Tripoli" וציור דגל בריטניה שואת יהודי לוב תחילתה עם פרסום חוקי הגזע בשנת 1938 וסיומה, כשבריטניה כבשה את לוב מידי איטליה הפשיסטית בדצמבר 1942, ולדעה אחרת מאוחר מכך עקב הפרעות שהתרחשו מיד לאחר מכן והושפעו קשר ישיר ומהסטה של השילטון הפשיסטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושואת יהודי לוב · ראה עוד »

שוק עבדים

שוק העבדים, ציור משנת 1882 של גוסטב בולאנז'ה שוק עבדים היה מקום בו עבדים נקנו ונמכרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושוק עבדים · ראה עוד »

שורה וסאיט

שורה וסאיט (בטורקית: Kurt Seyit ve Şura, מילולית: קורט-סאיט ושורה) היא סדרת טלוויזיה טורקית ששודרה בשנת 2014 בשתי עונות המסתכמות ב-21 פרקים בערוץ הטלוויזיה הטורקי Star TV.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושורה וסאיט · ראה עוד »

שושנה דואר

שושנה דוּאֶר (1908 - 13 בינואר 2000) הייתה שחקנית תיאטרון וקולנוע ישראלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושושנה דואר · ראה עוד »

שושניק קורגיניאן

שושניק קורגיניאן (בארמנית: Շուշանիկ Կուրղինյան; 18 באוגוסט 1876 – 24 בנובמבר 1927) הייתה משוררת ארמנית שהייתה אחראית להתפתחות זרם שירה סוציאליסטי ופמיניסטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושושניק קורגיניאן · ראה עוד »

שושלת מוחמד עלי

שושלת מוחמד עלי (בערבית: الأسرة العلوية; השושלת העלויית) הייתה השושלת המונרכית של מצרים המודרנית מאז עצמאותה מהאימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-19 בידי מוחמד עלי, שליט מצרים, ועד למהפכת הקצינים החופשיים בשנת 1953.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושושלת מוחמד עלי · ראה עוד »

שושלת נמאניץ'

שושלת נמאניץ' או בית נמאניץ'(בסרבית:באותיות קיריליות: Nemanjić באותוית לטיניות - Немањићи) הייתה השושלת החשובה ביותר של סרביה בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושושלת נמאניץ' · ראה עוד »

שושלת רדואן

בציורו של אוגוסט דה פורבן; המבנה משמש היום בחלקו כמוזיאון ארכאולוגי ובחלקו כבית ספר לבנות שושלת רדואן (בערבית: آل رضوان) היא שושלת אמירים (הגייה: אומרא) שמשלה במחוז (תימאר או סנג'ק) עזה שבאיילט דמשק, תחת האימפריה העות'מאנית, משנות השישים של המאה השש-עשרה, עד שנות השבעים של המאה השבע-עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושושלת רדואן · ראה עוד »

שושלת טולון

שושלת טולון (בערבית: طولونيون, בתעתיק לעברית: "טוּלונִיוּן", על שם אחמד אבן-טולון) הייתה השושלת המוסלמית העצמאית הראשונה ששלטה על הלבנט (868–905 לספירה), לאחר שנפרדה הלכה למעשה מהשלטון המרכזי של האימפריה העבאסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושושלת טולון · ראה עוד »

שושלת בגרטיוני

שושלת בַּגרַטִיוֹנִי (בגאורגית: ბაგრატიონთა დინასტია, מילולית: בַּגרַטִיוֹנתַה דִינַסטִיָה או בקיצור בגרטיוני, בגאורגית: ბაგრატიონი) הייתה שושלת מלוכה ששלטה בגאורגיה בתקופה שנמשכה מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושושלת בגרטיוני · ראה עוד »

שולטוואדקרט

שולטוואדקרט (בהונגרית: Soltvadkert, בקרואטית: Vakier, בדומה לשמה העתיק של העיר בהונגרית, Vadkert) היא עיר במחוז באץ'-קישקון, הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושולטוואדקרט · ראה עוד »

שוחור (לבנון)

שוחור (נכתב גם סוחור או שחור, בערבית: شحور) הוא כפר שיעי הנמצא בדרום לבנון,על גבעה הגובלת בנהר הליטני, והוא חלק ממחוז דרום לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושוחור (לבנון) · ראה עוד »

שוד ימי

דגל "רוג'ר העליז" (Jolly Roger), הסמל המזוהה ביותר עם שודדי הים בתרבות המודרנית. שוד ימי, או פיראטיות, הוא שוד או פשע אלים אחר המתבצעים בלב הים, ולעיתים על חופיו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושוד ימי · ראה עוד »

שודדי ים ברברים

קורסאר סָרָצֶנִי (שודד ים ברברי). ציור מאת פייר פרנצ'סקו מוֹלָה, 1650. שודדי ים בֶּרְבֶּרִים או הַקוֹרְסָארִים הַבֶּרְבֶּרִים היו שודדי־ים, מוסלמים ברובם, שפעלו מהחוף הברברי - אזור צפון אפריקה, ובמיוחד מתוניסיה, טריפוליטניה ואלג'יריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושודדי ים ברברים · ראה עוד »

שודדי ים יהודים

ברברוסה מביס את הליגה הקדושה של קרל החמישי בפיקודו של אנדראה דוריה בקרב פרבזה בשנת 1538. הנהגת סנאן ראיס הייתה המפתח לניצחון העות'מאני. שודדי ים יהודים היו יורדי ים ממוצא יהודי אשר עסקו בשוד ימי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושודדי ים יהודים · ראה עוד »

שוכר כחיל השני

שׁוּכְּר כֻּחַיל השני היה משיח שקר יהודי-תימני שפעל בשנים 1868–1875.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושוכר כחיל השני · ראה עוד »

שוכרי אל-קוותלי

שוכרי אל-קוותלי (בערבית: شكري القوتلي; 1891 – 30 ביוני 1967) היה מדינאי ולאומן סורי, אשר כיהן פעמיים כנשיא סוריה, תחילה בין השנים 1943–1949 ולאחר מכן בין השנים 1955–1958.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושוכרי אל-קוותלי · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושכם · ראה עוד »

שכונת מחלול

שרידים בבית הקברות המוסלמי הישן צריף בשכונת מחלול, בשנת 1958 גן העצמאות בחלקו הדרומי של מלון הילטון תל אביב. בקדמת התמונה משמאל נראים שרידי בית הקברות המוסלמי הישן שכונת מַחְלוּל הייתה שכונה שהתקיימה משנות ה-20 ועד תחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 לאורך חוף תל אביב כ-500 מטרים על מצוק הכורכר, במקביל לרצועת חוף הים, ונתחמה מעט דרומה מרחוב גורדון ומעט צפונה משדרות קק"ל (כיום שדרות בן-גוריון).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושכונת מחלול · ראה עוד »

שכונת הבוכרים

בתי פאר וכתובות הקדש בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") ב'''שכונת הבוכרים''' מחצרות השכונה מרפסת ססגונית בשכונה בית יוסף דוידוף שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושכונת הבוכרים · ראה עוד »

שכונת הגורג'ים

שנות ה-30 דעתו של אליעזר בן-יהודה על יושבי אשל אברהם, הצבי 1909 שכונת הגורג'ים או אשל אברהם או שכונת שער שכם הייתה שכונה בירושלים ליד שער שכם שנוסדה על ידי יהודים גאורגים שנקראו בפי העות'מאנים בטורקית עות'מאנית, גוּרג'ים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושכונת הגורג'ים · ראה עוד »

שימלאו סילבאניי

שימלאו סילבאניי על מפת המחוז סלאז' הכנסייה הרומית-קתולית בשימלאו סילבניי שימלאו סילבאניי (ברומנית: Șimleu Silvaniei, בהונגרית: סילאג'שומיו, Szilágysomlyó, ביידיש: שאמלויא, שאמלוי, סילאַדזשאָמליאָ, בגרמנית: Schomlenmarkt) היא עיר ברומניה, במחוז סלאז' שבצפון-מערב טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושימלאו סילבאניי · ראה עוד »

שימג

שימג (בהונגרית: Sümeg) היא עיר במחוז וספרם שבהונגריה, כ-20 ק"מ צפונית לאגם בלטון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושימג · ראה עוד »

שיפוד כהוצאה להורג

שיפוד אנכי שיפוד כהוצאה להורג היא פעולת החדרה מכוונת של חפץ זר, מוארך ומחודד, כגון מוט או חנית, לגופו של אדם, במטרה להוציאו להורג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושיפוד כהוצאה להורג · ראה עוד »

שיראז

שיראז היא בירת פרובינציית פארס בדרום איראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושיראז · ראה עוד »

שירת הבקשות

שירת הבקשות הוא מנהג המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושירת הבקשות · ראה עוד »

שירת הגורל (יוהנס ברהמס)

יוהנס ברהמס 1853 שירת הגורל (בגרמנית: Schicksalslied; בתרגום מילולי "שיר הגורל") אופוס 54, למילים של הלדרלין, היא יצירה קצרה למקהלה ותזמורת שכתב יוהנס ברהמס (1833–1897) בווינה ובוצעה לראשונה בשנת 1868.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושירת הגורל (יוהנס ברהמס) · ראה עוד »

שירי מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שבני תקופתה האמינו כי היא תהיה "המלחמה שתשים קץ לכל המלחמות", הולידה שירים רבים, שביטאו את התהפוכות בחוויית המלחמה - מגלי ההתלהבות הראשוניים ועד ההלם כתוצאה מהחורבן, ההרס והמוות שזרעה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושירי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

שירי ציון

שירי ציון הייתה אגודת פייטנים יהודים ספרדים שפעלה בתל אביב בשנות המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושירי ציון · ראה עוד »

שיש אלגין

לפית נלחמים. שיש אלגין. ראש סוס שיש אלגין (באנגלית: The Elgin Marbles) הקרוי גם שיש הפרתנון (Parthenon Marbles) הוא חלק מאפריז הפרתנון שבאתונה, יוון, שהובא בשנת 1806 על ידי תומאס ברוס הרוזן השביעי מאלגין למוזיאון הבריטי בלונדון שבאנגליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושיש אלגין · ראה עוד »

שיחות פריז

שיחות פריז הוא אוסף של נאומיו של עבד אל-בהאא', שנשא בעת שהותו בפריז בשנת 1911 בשלבים הראשונים של מסעותיו למערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושיחות פריז · ראה עוד »

שיבניק

בית העירייה שיבניק (בקרואטית: Šibenik, באיטלקית: Sebenico) היא עיר בדלמטיה שבקרואטיה ובירת מחוז שיבניק-קנין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושיבניק · ראה עוד »

שיגעון הצבעונים

הצבעוני "סמפר אוגוסטוס", שנמכר במחיר עתק כיוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושיגעון הצבעונים · ראה עוד »

שיכון דן

שיכון דן או "נווה דן" היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב-יפו, אחת משכונות עבר הירקון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושיכון דן · ראה עוד »

שייח'

שייח' בדואי מתדמור בסוריה. הציור משנת 1875 שייח' (شيخ, תעתיק מדויק: שַיח') הוא תואר שניתן למנהיג בשבטים ערביים שהם בדואיים ופלאחיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושייח' · ראה עוד »

שייח' אל-אסלאם

טקסט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושייח' אל-אסלאם · ראה עוד »

שייח' בראק

משמאל רכס הכורכר עליו שכן הכפר. בין צמחי הצבר כיפתו הלבנה של הקבר המצבות באזור בו שכן בעבר הכפר שייח בוריק קבר שייח' בוריק שֵייח' בֻּראֵק (ידוע גם בשם שֵייח' בּוּרֵיִק) היה כפר ארמני, סמוך לעתלית, שננטש בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושייח' בראק · ראה עוד »

שייח'ות כווית

שייח'ות כווית (בערבית: مشيخة الكويت), הייתה שייח'ות שנוסדה בשנת 1613, ואשר התקיימה כחלק מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ושייח'ות כווית · ראה עוד »

ת'ולות'

תפילת מוסלמית פשוטה בכתב ת'ולות', ובו כתוב בערבית: "הדבקות באללה מביאה להכרת נחמתו" קליגרלפיה על גבי מבנה שנכתבה על ידי עבד אלחק, 1609, טאג' מהאל דגל ערב הסעודית בכתב ת'ולות' דגל סומלילנד בכתב ת'ולות' כתב אל-ת'ולות' (בערבית: ثُلُث; בטורקית: Sülüs; בפרסית: ثلث (Sols); בתרגום חופשי: שליש) הוא אחד הכתבים של הקליגרפיה האסלאמית, שהומצא על ידי אבן מוקלה שיראזי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ות'ולות' · ראה עוד »

תמאם סלאם

תמאם סאיב סלאם (בערבית: تمامصائب سلام; נולד ב-13 במאי 1945) הוא פוליטיקאי לבנוני שכיהן כראש ממשלת לבנון בשנים 2014-2016, ושימש נשיאה בפועל של המדינה בין מאי 2014 לאוקטובר 2016, בהיעדר נשיא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותמאם סלאם · ראה עוד »

תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה

250px תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה היא תמונת פוטומונטז', שנוצרה על מנת להנציח את פגישתו של בנימין זאב הרצל עם קיסר גרמניה וילהלם השני, שהתקיימה ליד מקוה ישראל ב-28 באוקטובר 1898, במהלך מסעו של הקיסר לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה · ראה עוד »

תאגיד

תאגיד הוא התאגדות של אדם אחד או יותר לכלל אישיות משפטית בעלת מטרות, הפועלת בנפרד מבחינה משפטית מבעליה, מעובדיה ומחבריה (תופעה המכונה "תכונת האישיות המשפטית הנפרדת").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאגיד · ראה עוד »

תאו מים

תאו מים עם רוכבת בתאילנד תאו מים או באפלו מים אסייתי (שם מדעי: Bubalus bubalis), בערבית ג'מוס, הוא בעל חיים גדול דמוי פר, המשמש לעיתים קרובות כמקנה בתת-היבשת ההודית, וכן גם בדרום אמריקה, בדרום אירופה, בצפון אפריקה ובישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאו מים · ראה עוד »

תאופיק א-סווידי

תאופיק א-סווידי תאופיק א-סווידי (בערבית: توفيق السويدي; 1892–1968) היה מדינאי ודיפלומט עיראקי, כיהן בשלוש תקופות כהונה כראש ממשלת עיראק תחת שלטון המלכים פייסל הראשון ופייסל השני, והיה שגריר ארצו לחבר הלאומים ולאו"ם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאופיק א-סווידי · ראה עוד »

תאופיק אל-חכים

תאופיק אל-חכים (בערבית: توفيق الحكيم, תעתיק: תַוּפיק אַלחַכים; 1898–1987) סופר, מחזאי, ומסאי מצרי אשר נחשב לאחד מגדולי האינטלקטואלים של העולם הערבי ושל מצרים בפרט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאופיק אל-חכים · ראה עוד »

תאופיק אבו אל-הודא

תאופיק אבו אל-הודא (ערבית: توفيق ابو الهدى; 1894 – 1 ביולי 1956; כונה גם: תאופיק פאשא אבו אל-הודא) היה פוליטיקאי ירדני, ראש ממשלת ירדן בארבע כהונות לאורך השנים 1938–1955, במהלכן הרכיב 12 ממשלות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאופיק אבו אל-הודא · ראה עוד »

תאופיק כנעאן

תאופיק כנעאן (בערבית: توفيق كنعان; 24 בספטמבר 1882 - 15 בינואר 1964) היה רופא עור פלסטיני-נוצרי, אתנוגרף, פולקלוריסט וארכאולוג חובב שחי עד 1948 בשכונת מוסררה בירושלים ולאחר מכן עבר למזרח העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאופיק כנעאן · ראה עוד »

תאופיל דלקאסה

תֵאוֹפִיל פייר דֶלְקאסֶה (בצרפתית: Théophile Pierre Delcassé; 1 במרץ 1852 – 22 בפברואר 1923) היה פוליטיקאי ומדינאי צרפתי, שר החוץ בתקופת הרפובליקה הצרפתית השלישית בין השנים 1898–1905 ופעם נוספת למספר חודשים בתחילת מלחמת העולם הראשונה עד אשר התפטר מתוקף קשיים בריאותיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאופיל דלקאסה · ראה עוד »

תאוקרטיה

תאוקרטיה (מיוונית: "תאוס" (θεός)- אל, "קרטוס" (κράτος) - שלטון) או שלטון אנשי דת היא שיטת ממשל שבה לאל, חוקיו ונציגיו תפקיד מרכזי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאוקרטיה · ראה עוד »

תאובלד פון בתמן-הולווג

תאובלד פון בתמן-הולווג (בגרמנית: Theobald von Bethmann-Hollweg; 29 בנובמבר 1856 – 1 בינואר 1921) היה מדינאי גרמני ששימש כקנצלר גרמניה בין השנים 1909–1917.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאובלד פון בתמן-הולווג · ראה עוד »

תאודרוס השני, קיסר אתיופיה

תאודרוס השני (תעתיק מגעז: ቴዎድሮስ, גם אציה תאודרוס, לפעמים מתועתק תוודרוס, תדרוס או טדרוס; 1818 לערך - 13 באפריל 1868) היה קיסר אתיופיה מ-1855 עד יום מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאודרוס השני, קיסר אתיופיה · ראה עוד »

תאודור תאודורוב

תאודור איוואנוב תאודורוב (בבולגרית: Теодор Иванов Теодоров; 8 באפריל 1859, אלנה, האימפריה העות'מאנית – 5 באוגוסט 1924, בורובץ, ממלכת בולגריה) היה פוליטיקאי, מנהיג מפלגת העם של בולגריה ופובליציסט בולגרי, אשר כיהן כראש ממשלת בולגריה לתקופה קצרה לאחר מלחמת העולם הראשונה, ונודע בשל התפטרותו ההפגנתית מראשות הממשלה עקב סירובו לחתום על חוזה ניי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאודור תאודורוב · ראה עוד »

תאודור ויגאנד

תאודור ויגאנד בחזית סיני, 1916 שער השוק של מילטוס בשחזורו בידי ויגאנד בברלין, 1926 דאהלם בברלין (נבנה ב-1912 בתכנון האדריכל פטר ברנס); משמש כמשכן הנהלת המכון הארכאולוגי הגרמני (DAI) תווית אקס ליבריס של תאודור ויגאנד תאודור ויגאנד (Theodor Wiegand; 30 באוקטובר 1864, בנדורף שבחבל הריין – 19 בדצמבר 1936, ברלין, גרמניה) היה ארכאולוג גרמני, שנודע בחפירותיו במערב אסיה הקטנה, מנהל אוספי העתיקות במוזיאונים של ברלין, ממקימי מוזיאון פרגמון ונשיא המכון הארכאולוגי הגרמני (DAI).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותאודור ויגאנד · ראה עוד »

תם אבן יחיא

רבי יעקב (המכונה תם) אבן יחיא היה מרבני יהדות האימפריה העות'מאנית, ומחבר הספר שו"ת אהלי תם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותם אבן יחיא · ראה עוד »

תנ"ך פרארה

תנ"ך פרארה, 1553 תנ"ך פרארה היא מהדורה התנ"ך שהודפסה בפרארה בשנת 1553 בלאדינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותנ"ך פרארה · ראה עוד »

תנועת הלאומיים הערבים

תנועת הלאומניים הערבים (בערבית: حركة القوميين العرب, תעתיק: חרכה אל-קומיין אל-ערב) הייתה תנועה ערבית לאומנית, אשר פעלה ברחבי העולם הערבי בתקופה שלאחר מלחמת 1948.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותנועת הלאומיים הערבים · ראה עוד »

תעשיית הטקסטיל היהודית בצפת של המאה ה-16

תעשיית הטקסטיל היוותה מרכיב חשוב בכלכלתה של צפת במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותעשיית הטקסטיל היהודית בצפת של המאה ה-16 · ראה עוד »

תעלת מלטה

תעלת מלטה היא תעלת מים בים התיכון המפרידה בין סיציליה (מדרומה) לבין האיים של מלטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותעלת מלטה · ראה עוד »

תעלת מים

תעלה ברוסיה תעלת סואץ - צילום לוויין תעלת מים (ובקיצור: תעלה) היא מעבר בין שני גופי מים, שלרוב נחפר בידי האדם, ונועד למטרות תעבורה, ניקוז או מסחר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותעלת מים · ראה עוד »

תעלת דנובה–הים השחור

תעלת דנובה–הים השחור (ברומנית: Canalul Dunăre-Marea Neagră), המכונה ברומניה גם בשם "Magistrala Albastră" ("הדרך המהירה הכחולה"), היא תעלה חפורה המתפצלת לשתי זרועות, ממערב למזרח, באורך 95.6 קילומטרים, 64.2 קילומטרים בזרוע הראשית ועוד 31.2 קילומטרים בזרוע המתפצלת מהזרוע הראשית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותעלת דנובה–הים השחור · ראה עוד »

תעלת הוולגה-דון

שער מספר 14 בתעלת הוולגה-דון תצלום לוויין של האזור. תעלת הוולגה-דון מסומנת באדום תעלת הוולגה-דון (ברוסית: Волго-Донской судоходный канал), או בשמה המלא: תעלת הספנות וולגה-דון על שם ו.א. לנין (רוסית: Волго-Донской судоходный канал имени В.И.Ленина), היא תעלה מלאכותית המחברת את נהרות הוולגה והדון שברוסיה באזור שבו הם קרובים ביותר זה לזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותעלת הוולגה-דון · ראה עוד »

תעופת בעלי חיים

יונים עפות מהמדרכה. נשר דרומי בדאייה בדרום אפריקה. תעופה, דהיינו, יכולת תנועה באוויר, היא יכולת הקיימת בקרב חלק מבעלי החיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותעופת בעלי חיים · ראה עוד »

תפיסת הביטחון של ישראל

גדודים העבריים, והיה לוחם בגדוד 39 של קלעי המלך, הניח את היסודות לתפיסת הביטחון של ישראל ב-1953. במדי הגדודים העבריים, 1918 תפיסת הביטחון של מדינת ישראל היא הדוקטרינה הצבאית של ישראל, שנוסחה לשם הגנת קיומה של מדינת ישראל והאינטרסים שלה בפני איומים אפשריים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותפיסת הביטחון של ישראל · ראה עוד »

תפילת המחרוזת

אוניית המפרשים האנגלית מרי רוז חמישה עשר רזי המחרוזת תפילת המחרוזת (בלטינית: Rosarium, באנגלית: Rosary) היא תפילה קתולית מסורתית, שמה מתאר את מחרוזת התפילה אשר משמשת למנות את התפילות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותפילת המחרוזת · ראה עוד »

תקנת הציבור

תקנת הציבור היא מושג שסתום משפטי שמבטא את התפיסה הבסיסית של החברה ביחס להתנהגות ראויה ביחסים חוזיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותקנת הציבור · ראה עוד »

תקנות קנדיאה

תקנות קנדיאה היא אסופה של מאות תקנות, שתיקנו חכמי קנדיאה (כיום הרקליון) בירת כרתים, בשנים 1504–1583.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותקנות קנדיאה · ראה עוד »

תקופת מגדל דוד

כרזה עבור התערוכה השלישית של "אגודת אמנים עברית" במגדל דוד. אפריל 1924. תקופת מגדל דוד הוא כינוי המתאר את האמנות הישראלית במהלך שנות העשרים של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותקופת מגדל דוד · ראה עוד »

תקופת בין המלכים

הדגל העות'מאני בתקופת בין המלכים תקופת בין המלכים (בטורקית: Fetret Devri) או האינטרגנום העות'מאני (אנגלית Ottoman Interregnum) הוא שמה של תקופת אינטרגנום שהחלה לאחר קרב אנקרה שהתחולל ב-1402, ואשר בה לא היה סולטאן עות'מאני בפועל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותקופת בין המלכים · ראה עוד »

תקופת השפל האתיופית

תקופת השפל היא תקופה בהיסטוריה של האימפריה האתיופית לאחר תקופת תור הזהב ולפני תקופת גונדר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותקופת השפל האתיופית · ראה עוד »

תקופת הגיבוש האתיופית

תקופת הגיבוש או תקופת השיקום הייתה מעין תקופת רסטורציה אתיופית במהלכה האימפריה האתיופית, שהייתה בתהליכי התפוררות עברה תהליך איחוד והקיסר קיבל את כוחו בחזרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותקופת הגיבוש האתיופית · ראה עוד »

תקי א-דין א-נבהאני

מוחמד תקי א-דין בן אבראהים בן מוסטפא בן אסמאעיל בן יוסף א-נבהאני (בערבית: تقي الدين النبهاني) (1914 - 11 בדצמבר 1977) היה חוקר מוסלמי מירושלים שייסד את הארגון חזב א-תחריר, שמטרתו המוצהרת היא הקמתה מחדש של הח'ליפות האסלאמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותקי א-דין א-נבהאני · ראה עוד »

תראקיה

חלוקת תראקיה בהווה בין טורקיה, יוון ובולגריה תְרָאקְיָה (בטורקית: Trakya, נהגה תֶרַאקיה; בבולגרית: Тракия; ביוונית: Θράκη) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הדרומית מזרחית של חצי האי הבלקני בדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותראקיה · ראה עוד »

תראקיה המערבית

תראקיה המערבית (ביוונית: Θράκη / טורקית: Batı Trakya; בבולגרית: Западна Тракия) הוא אזור גאוגרפי והיסטורי של יוון, בין הנהרות נסטוס ואוורוס בצפון מזרח המדינה; תראקיה המזרחית, השוכנת ממזרח לנהר אוורוס, מהווה את החלק האירופי של טורקיה, והאזור שמצפון לו בבולגריה, מכונה תראקיה הצפונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותראקיה המערבית · ראה עוד »

תראקיה המזרחית

תראקיה מחוז מרמרה שבטורקיה נוף תראקיה המזרחית במחוז אדירנה, טורקיה תראקיה המזרחית (בטורקית: Doğu Trakya, ביוונית: Ανατολική Θράκη, בבולגרית: Източна Тракия), המכונה גם תראקיה הטורקית או טורקיה האירופית, הוא החלק של טורקיה שהוא גאוגרפית חלק מדרום מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותראקיה המזרחית · ראה עוד »

תראקיה הצפונית

תראקיה הצפונית היא החלק של תראקיה בתוך בולגריה תראקיה הצפונית (בבולגרית: Severna Trakiya, בניגוד לתראקיה המערבית ולתראקיה המזרחית מדרום), המכונה גם תראקיה הבולגרית, מהווה את החלק הצפוני והגדול ביותר באזור ההיסטורי של תראקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותראקיה הצפונית · ראה עוד »

תראבין

השייחים של שבט תראבין. ביניהם מושל נפת באר שבע, עארף אל-עארף. שנות השלושים של המאה העשרים.תראבין (בערבית: ترابين) או א-תראבין הוא שבט בדואי המתגורר בעיקר בישראל (בנגב), במצרים (בעיקר במזרח סיני אך גם בערים מרכזיות דוגמת פורט סעיד, סואץ, איסמעליה, קהיר וגיזה), ברצועת עזה, בחברון, בירדן ובערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותראבין · ראה עוד »

תרנגול הודו

''Meleagris gallopavo'' תרנגול הודו תרנגול ההודו של חצי האי יוקטן תרנגול הודו בטבע להקת תרנגולי הודו בלול תרנגולי הודו בצרפת תרנגול הודו (שם מדעי: Meleagris) הוא עוף ממשפחת הפסיוניים, והגדול בסדרת התרנגולאים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותרנגול הודו · ראה עוד »

תרבוש

יצחק בן צבי (מימין) ודוד בן-גוריון (משמאל) חובשים תרבושים בתקופת לימודם באיסטנבול, 1912 תרבוש (ערבית: طربوش) או פז (טורקית: Fes, ערבית: فاس) הוא כובע טורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותרבוש · ראה עוד »

תשובת הקוזקים הזאפורוז'יאנים

תשובת הקוזאקים הזפוריז'יאנים לסולטן מהמט הרביעי (ברוסית: Запорóжцы пи́шут письмó турéцкому султáну) הוא ציור מאת הצייר הרוסי איליה רפין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותשובת הקוזקים הזאפורוז'יאנים · ראה עוד »

תל אביב הקטנה

שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל אביב הקטנה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תל נגילה

עץ האשל בפסגת תל נגילה תל נָגִילָה הוא תל עתיק על גבעה בגדה המערבית של נחל שקמה בחלקו התיכון, בין כביש 40 וקיבוץ רוחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל נגילה · ראה עוד »

תל עזזיאת

שרידי מבנים בתל עזזיאת תל עזזיאת (בערבית: تل العزيزيات) או גבעת עזז הוא גבעה במזרח עמק החולה במורדות רמת הגולן, כשני קילומטרים ממערב לתל פאחר, כשלושה קילומטרים צפונית לכפר סאלד וקילומטר ממזרח ליישוב שאר ישוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל עזזיאת · ראה עוד »

תל עין הבשור

תל עין הבשור, הוא תל בנגב הצפוני על גדתו של נחל הבשור, בתוך גן לאומי אשכול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל עין הבשור · ראה עוד »

תל צפית

תל צָפִית היא תל בקרבת כפר מנחם המזוהה כגת פלשתים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל צפית · ראה עוד »

תל תנינים

תל תנינים סמוך לשפך נחל תנינים (מבט לכיוון מערב) ביקורו בארץ ישראל של קיסר גרמניה וילהלם השני. ברקע, ג'יסר א-זרקא תל תנינים הוא תל קדום השוכן מדרום לשפך נחל תנינים, מערבית לג'יסר א-זרקא לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל תנינים · ראה עוד »

תל חלף

ממלכת בית בחינאי וממלכות ארמיות נוספות המאות ה-9-10 לפנה"ס חפירת פסל מונומנטלי ב-1912 בחפירות של מקס פון אופנהיים תבליט סצנת ציד מבזלת. נמצא בתל חלף מתוארך לשנים 830-850 לפנה"ס. הארמון המערבי שנבנה על ידי המלך הארמי כפרא הכניסה למוזיאון הלאומי של חלב, שהוא שחזור של הכניסה לארמון כפרא בתל חלף דוגמה לקרמיקה מ"תרבות חלף". האתר הארכאולוגי אינו ידוע תבליט של גילגמש והאל אנכידו, אוסף המוזיאון הלאומי של חלב יצור מיתי מתל חלף לאחר שעבר שיקום ושחזור http://ww2.smb.museum/smb/gerettete-goetter/index.php?node_id.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל חלף · ראה עוד »

תל חליף

תל חליף (במקור תל חווילפה) הוא תל קדום באזור צפון הנגב, כ-20 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע, ממערב לקיבוץ להב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל חליף · ראה עוד »

תל חי

בית הקברות בכפר גלעדי מתיישבים-לוחמים על המרפסת בתל-חי בתחילת 1920 תל חי הייתה חווה חקלאית קטנה באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל חי · ראה עוד »

תל באר שבע

אחד מתאי האחסון שנחשפו בתל שחזור של מזבח הקרניים באתר הירידה אל מפעל המים חומת העיר תל באר שבע הוא גן לאומי אשר נמצא באזור המפגש של נחל חברון עם נחל באר שבע, מזרחית לעיר באר שבע, ממערב לתל שבע הבדווית, צפונית לנבטים ומדרום לעומר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל באר שבע · ראה עוד »

תל בית שמש

תֵּל בֵּית שֶׁמֶש הוא תל קדום הממוקם ממערב לעיר בית שמש של ימינו, צמוד לכביש 38, בין צומת הכניסה הצפוני לצומת הכניסה הדרומי לבית שמש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל בית שמש · ראה עוד »

תל גמה

חפירות בצידו הדרומי של תל ג'מה בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי תל ג'מה מהמערב, בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי שלט הסבר של קק"ל בתל גמה תל גַּמָּה (בערבית: תַל גַ'מַה) הוא תל גדול בנגב הצפוני-מערבי, בגדתו הדרומית של נחל הבשור, סמוך לקיבוץ רעים כ-10 ק"מ דרומית לעזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל גמה · ראה עוד »

תל גזר

ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותל גזר · ראה עוד »

תלמסאן

תלמסאן (בערבית: تلمسان, בברברית: ⵜⵍⴻⵎⵙⴰⵏ, בצרפתית: Tlemcen) היא עיר בצפון אלג'יריה, בצומת דרכים בין חופי הים התיכון והסהרה, ליד הגבול עם מרוקו, במרחק של 270 ק"מ מאוראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותלמסאן · ראה עוד »

תלפית (נפת שכם)

תַּלְפִית (בערבית: تلفيت) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, כ-21 ק"מ דרום-מזרחית למרכז העיר שכם, נמצא מערבית לקוצרה, מדרום לקבלאן, ומערבית לו נוסדה שכונת "פלגי מים" בישוב עלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותלפית (נפת שכם) · ראה עוד »

תליין

הוצאה להורג של פיראטים בהמבורג, 1573 תליין הוא אדם הכפוף לרשות שופטת והוא המוציא לפועל של עונשי מוות הנקבעים על ידי המדינה או סמכות חוקית אחרת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותליין · ראה עוד »

תזמורת צבאית

ממוזער תזמורת צבאית היא תזמורת המורכבת מאנשי צבא ואשר מבצעת מטלות מוזיקליות הקשורות בחיי הצבא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותזמורת צבאית · ראה עוד »

תחנת הרכבת אשקלון

תחנת הרכבת אשקלון היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר אשקלון ואת כפר סילבר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותחנת הרכבת אשקלון · ראה עוד »

תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום

תחנת הרכבת אשדוד עד הלום על שם משה בר כוכבא היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל המשרתת את העיר אשדוד ויישובי הסביבה, וקרויה על שם גשר עד הלום הסמוך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותחנת הרכבת אשדוד – עד הלום · ראה עוד »

תחנת הרכבת נחל שורק

המבנה הראשי של התחנה, במבט מכיוון פסי הרכבת תמונה מתוך פנים התחנה תחנת הרכבת נחל שורק הוקמה ב-1915 בשם "תחנת הרכבת ואדי צראר" כתחנת צומת על המסילה המזרחית העות'מאנית בסמוך לפרוץ המערכה על סיני וארץ ישראל והייתה לאבן הראשה של הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותחנת הרכבת נחל שורק · ראה עוד »

תחנת הרכבת סמח (צמח)

צילום אוויר של תחנת הרכבת והכפר סמח בשנת 1931 תחנת הרכבת סמח' הייתה תחנת הרכבת של העיירה הערבית סמח' (سمخ) שהייתה בדרומה של הכנרת עד למלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותחנת הרכבת סמח (צמח) · ראה עוד »

תחנת הרכבת עפולה

תחנת הרכבת עפולה על-שם רפאל איתן (רפול) היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל, המשרתת את העיר עפולה וסביבתה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותחנת הרכבת עפולה · ראה עוד »

תחנת הרכבת בית שאן

תחנת הרכבת בית שאן היא תחנת רכבת המשרתת את העיר בית שאן וסביבתה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותחנת הרכבת בית שאן · ראה עוד »

תחנת הרכבת בית שאן (הישנה)

תחנת הרכבת בית שאן או תחנת ביסאן (בית שאן) היא אחת משמונה תחנות הרכבת המקוריות של רכבת העמק ההיסטורית, והיא ממוקמת בכניסה הצפונית לבית שאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותחנת הרכבת בית שאן (הישנה) · ראה עוד »

תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע

אלחוטנים הפועלים ב"בסיס דרום" במתחם התחנה תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע היא תחנת רכבת היסטורית שהוקמה על ידי העות'מאנים ב-1915.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע · ראה עוד »

תחנת הרכבת יבנה – מזרח

תחנת הרכבת יבנה – מזרח (בעבר: תחנת הרכבת יבנה) היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל בדרום מזרח העיר יבנה הממוקמת ליד כביש 42.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותחנת הרכבת יבנה – מזרח · ראה עוד »

תחבורה ציבורית באשדוד

שדרות הרצל ברובע הקריה ("הסיטי")מערך התחבורה הציבורית באשדוד כולל מערכת אוטובוסים מהירה (BRT), רכבות ומוניות שירות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותחבורה ציבורית באשדוד · ראה עוד »

תבאי

תֵּבַּאי (ביוונית עתיקה: Θῆβαι; ביוונית מודרנית: Θήβα, תִיבָה; בעברית גם: תבץ, תבס, תבי ותובאיי) היא עיר קטנה בחבל בויאוטיה שביוון התיכונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותבאי · ראה עוד »

תבוכ

תַבּוּכ (בערבית: تَبُوك) היא אחת מהערים הגדולות בערב הסעודית ובירת המחוז המערבי ביותר בה הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותבוכ · ראה עוד »

תגליות פורטוגזיות

תגליות פורטוגזיות (באנגלית: Portuguese discoveries) מתייחס לשטחים והנתיבים הימיים הרבים שהתגלו על ידי הפורטוגזים כתוצאה מחקירתם הימית האינטנסיבית במאות ה-15 וה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותגליות פורטוגזיות · ראה עוד »

תה ריזה

ריזה חבילת תה ריזה (משמאל) תה ריזה (Rize) או צ'אי (Çay) הוא סוג של תה שחור שמגודל במחוז ריזה שנמצא בחוף המזרחי של הים השחור בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותה ריזה · ראה עוד »

תומאס אדוארד לורנס

קולונל תומאס אדוארד לורנס (באנגלית Thomas Edward Lawrence; 16 באוגוסט 1888 – 19 במאי 1935), הידוע גם בכינוי לורנס איש ערב, היה ארכאולוג, דיפלומט, סופר ואיש צבא בריטי, אשר קנה את עיקר תהילתו בעקבות התפקידים שמילא במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ובמרד הערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותומאס אדוארד לורנס · ראה עוד »

תומאס קוקרן

אדמירל סר תומאס קוקרן, הרוזן (Earl) העשירי של דנדונלד (Thomas Cochrane, 10th Earl of Dundonald), המרקיז ממרניאו, אביר הצלב הגדול של מסדר האמבט (באנגלית: Thomas Cochrane; 14 בדצמבר 1775 – 31 באוקטובר 1860), כונה לורד קוקרן, היה קצין בצי המלכותי הבריטי ופוליטיקאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותומאס קוקרן · ראה עוד »

תומאס טאו

תומאס טאו (באנגלית: Thomas Tew, נפטר בספטמבר 1695), המכונה גם שודד רוד איילנד, היה שודד ים אנגלי מהמאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותומאס טאו · ראה עוד »

תומאס הודג'קין

תומאס הודג'קין (באנגלית: Thomas Hodgkin; 17 באוגוסט 1798 – 4 באפריל 1866) היה רופא, פתולוג ונדבן אנגלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותומאס הודג'קין · ראה עוד »

תומאס וולזי

ארכידוקסות של יורק (משמאל) תומאס ווֹלְזִי (באנגלית: Thomas Wolsey; מרץ 1473 בערך - 29 בנובמבר 1530) היה חשמן (קרדינל) ופוליטיקאי אנגלי בכיר בחצרו של הנרי השמיני, מלך אנגליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותומאס וולזי · ראה עוד »

תומאס ויילי

תומאס ויילי (Thomas Whaley; 15 בדצמבר 1765, אירלנד – 2 בנובמבר 1800, אנגליה) היה חבר הפרלמנט האירי ונודע כמהמר וכהרפתקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותומאס ויילי · ראה עוד »

תוארי אצולה

טקס אקולייד, בו נסיכה מכתירה אביר. ציור מאת אדמונד בלייר לייטון. תָּאֳרֵי־אצולה הם סימונם המקובל והרשמי של אצילים, המציין בעיקר את סוג האצולה של בעליהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוארי אצולה · ראה עוד »

תוארי אצולה אתיופיים

ערך זה עוסק בתוארי אצולה באימפריה האתיופית עד נפילתה במהפכה האתיופית ב-1974.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוארי אצולה אתיופיים · ראה עוד »

תוניס

תוּנִס (בברברית: ⵜⵓⵏⴻⵙ; בצרפתית: Tunis) היא בירת תוניסיה והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוניס · ראה עוד »

תוניס (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוניס (פירושונים) · ראה עוד »

תוניסיה

הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוניסיה · ראה עוד »

תוניסיה בימי הביניים

האזור שבו נמצאת כיום תוניסיה התאפיין בתקופת ימי הביניים בצמיחה ושגשוג של התרבות הערבית והמוסלמית לצד ההיבט ההומני שהתפתח אף הוא עם עלייתם של היסטוריונים והוגי דעות, שהידוע בהם הוא אבן ח'לדון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוניסיה בימי הביניים · ראה עוד »

תוניסיה הצרפתית

הפרוטקטורט הצרפתי בתוניסיה או בפשטות: תוניסיה הצרפתית (בצרפתית: Protectorat Français de Tunisia), היה מנדט מדיני של האימפריה הקולוניאלית הצרפתית בשטחה של תוניסיה המודרנית החל משנת 1881, במקביל לשליטתה באלג'יריה, מרוקו וחלקים מאפריקה שמדרום לסהרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוניסיה הצרפתית · ראה עוד »

תוצאות מלחמת העולם הראשונה

הלחימה במלחמת העולם הראשונה הסתיימה כאשר הפסקת האש נכנסה לתוקף בשעה 11:00 ב-11 בנובמבר 1918 עם חתימת הסכם הכניעה הגרמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוצאות מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

תור (עוף)

תור אדום עין בדרום אפריקה תור מנוקד תור (שם מדעי: Streptopelia) הוא סוג של עוף בגודל בינוני-קטן ממשפחת היוניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותור (עוף) · ראה עוד »

תור הזהב של ספרד

תור הזהב של ספרד (בספרדית: Siglo de Oro) הייתה תקופה של פריחה תרבותית בתחומי האמנויות והספרות בספרד אשר התרחשה במקביל להתחזקות הפוליטית והיחלשותה של בית הבסבורג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותור הזהב של ספרד · ראה עוד »

תור הזהב של האסלאם

תור הזהב של האסלאם (בערבית: العصر الذهبي للإسلام) הוא כינוי לתקופה שבין המאה ה-8 לספירה ועד למאה ה-13 לספירה, או המאה ה-16 לספירה שבה אימפריות מוסלמיות נהנו משגשוג צבאי, עוצמה כלכלית ופריחה תרבותית בתחומים רבים הכוללים את האמנות, האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה והפיזיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותור הזהב של האסלאם · ראה עוד »

תור הזהב של הפיראטים

הקרב בין הפיראט "שחור הזקן" וסגן מיינארד, בשנת 1718, ציור משנת 1920תור הזהב של הפירטיות (באנגלית: Golden Age of Piracy) הוא כינוי נפוץ לתקופה שבין 1650 ו-1730, כאשר פיראטיות ימית הייתה גורם משמעותי בהיסטוריה של האיים הקאריביים, בריטניה, מדינות האוקיינוס ההודי, צפון אמריקה ומערב אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותור הזהב של הפיראטים · ראה עוד »

תורבה אל-באי

התורבה אל-באי הוא מאוזוליאום מלכותי, הניצב בדרום מטרופולין תוניס, שבמדינת תוניסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותורבה אל-באי · ראה עוד »

תותח קרופ 75

תותח קרופ 75 הוא תותח שדה גרמני תוצרת קרופ (Krupp) בקוטר 75 מ"מ מסוף המאה ה-19 שזכה לפרסום מיוחד בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותותח קרופ 75 · ראה עוד »

תולדות ביתא ישראל

תולדות ביתא ישראל התאפיינו במלחמות ואיומי שמד, אך גם בתקופות זוהר של פריחה תרבותית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותולדות ביתא ישראל · ראה עוד »

תולדות ביתא ישראל: 1270–1529

השנים 1270–1529 ידועות בתולדות ביתא ישראל בשם תקופת ההישרדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותולדות ביתא ישראל: 1270–1529 · ראה עוד »

תולדות האסלאם בארץ ישראל

ערבים חוצים את המדבר. ציור של ז'אן-לאון ז'רום לוחם ערבי מתפלל. ציור של ז'אן-לאון ז'רום הסתערות של לוחמים ערבים רכובים על גמלים. ציור של רוברט קלי לוחמים ערבים חוזרים מפשיטה. ציור של רוזטי תולדות האסלאם בארץ ישראל, החלו בשנות ה-30 של המאה השביעית במהלך הכיבושים המוסלמיים הגדולים, כאשר אזור ארץ ישראל נכבש על ידי הצבאות המוסלמים של הח'ליפות האיסלאמית תחת הנהגתו של הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותולדות האסלאם בארץ ישראל · ראה עוד »

תולדות הדפוס העברי

מכונת דפוס עתיקה אחד הגליונות שמשערים שהודפס באביניון ב-1444-כ1446. הגליונות תוארכו לפי סימן המים שנמצא באמצע הגיליון (ניתן לראות אותו בהגדלה) תחיה אגדת פועלי הדפוס בירושלים, 1933 הדפוס העברי החל במאה ה-15, בעיקר מאמצע המאה עם מהפכת הדפוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותולדות הדפוס העברי · ראה עוד »

תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים

תולדות היהודים במצרים וסוריה תחת שלטון הממלוכים הוא שמה של סדרת ספרים מאת המזרחן, חוקר הלבנט בימי הביניים, אליהו אשתור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים · ראה עוד »

תוכנית מקלין

מפת תוכנית מקלין תוכנית מקלין הוא שמה של תוכנית המתאר הראשונה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוכנית מקלין · ראה עוד »

תוכנית בזל

המצע שהוצג לאישור תוכנית בזל בקונגרס הציוני הראשון, לפני השינויים, 1897 (מקור, בגרמנית) תוכנית בזל היא מצעה של התנועה הציונית, שגובש בעת הקונגרס הציוני הראשון בבזל, (שווייץ, 1897) ונוסח על ידי מקס נורדאו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוכנית בזל · ראה עוד »

תוכנית הולידיי

שימושי הקרקע תוכנית הולידיי היא תוכנית בניין עיר לירושלים שהוכנה על ידי האדריכל ומתכנן הערים הבריטי קליפורד הולידיי בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותוכנית הולידיי · ראה עוד »

תכנון ובנייה בישראל

תכנון ובנייה בישראל כוללים את המוסדות העוסקים בהסדרת הקצאתה של קרקע לשימושים שונים, ובפרט לבנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותכנון ובנייה בישראל · ראה עוד »

תימן

אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותימן · ראה עוד »

תימני כנרת

"תימני כנרת" הוא כינוי שניתן לקבוצה של עולים יהודים מתימן, שעלו לארץ ישראל והתיישבו על שטח אדמה לחופי הכנרת בשנת 1912, במקום בו שכנה חוות כנרת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותימני כנרת · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותיאטרון · ראה עוד »

תיאטרון צלליות

חמשת האחים פאנדבה מאפוס המהאבהארטה, צלליות "וויאנג קוליט", אינדונזיה צלליות מהצגת רומיו ויוליה של תיאטרון צלליות נשר את נשר תיאטרון צלליות הוא סוג של תיאטרון בובות, המתקיים אלפי שנים במסורות עתיקות של פולחן ומספרי סיפורים, שמקורן במזרח ומתחדש בימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותיאטרון צלליות · ראה עוד »

תיאטרון בובות

תיאטרון בובות בברגמו, באיטליה תיאטרון בובות הוא תחום באמנות התיאטרון בו משתמשים בבובות להצגת הצגה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותיאטרון בובות · ראה עוד »

תיקוף

המערבית תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותיקוף · ראה עוד »

תייסיר ח'לף

תייסיר ח'לף (בערבית: تيسير أحمد خلف, נולד ב-1967) הוא סופר והיסטוריון פלסטיני-סורי שפרסם מעל ל-50 ספרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותייסיר ח'לף · ראה עוד »

תיירות באלבניה

נופי הפארק הלאומי עמק ולבונה התיירות היא ענף בכלכלתה של אלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ותיירות באלבניה · ראה עוד »

למנוס

למנוס או לימנוס (ביוונית: Λήμνος, בטורקית: Limni) הוא אי יווני בצפון הים האגאי, המשתרע במרכז מחוז צפון הים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולמנוס · ראה עוד »

לאפאפה

לאפאפה (בהונגרית: Lápafő) הוא כפר במחוז טולנה, בנפת דומבובאר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאפאפה · ראה עוד »

לאקוניה

לאקוניה (ביוונית: Λακωνία), או לאקדיימוניה, היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאקוניה · ראה עוד »

לאריסה (עיר)

לאריסה (ביוונית: Λάρισα) היא עיר בצפון־מזרח יוון, בירת חבל תסליה ומחוז לאריסה ודרכה זורם הנהר פִּינֶיוֹס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאריסה (עיר) · ראה עוד »

לאלה מוסטפא פאשה

לאלה מוסטפא פאשה, וזיר גדול לאלה קארה מוסטפא פאשה (בטורקית: Lala Kara Mustafa Paşa, בסביבות 1500 - 7 באוגוסט 1580), היה איש צבא עות'מאני, טורקי ממוצא סרבי, שכיהן חדשים אחדים כווזיר גדול של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאלה מוסטפא פאשה · ראה עוד »

לאזים

הלאזים או הצ'אנים (בלאזית: ლაზეფე, בגאורגית: ლაზები, או ჭანები, בטורקית: Laz) הם קבוצה אתנית שהתגוררה בתחילה לחוף הים השחור על גדות מחוזות צפון-מזרח טורקיה ומערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאזים · ראה עוד »

לאזיסטן

לאזיסטן (בטורקית עות'מאנית: لازستان; בלאזית: ლაზონა, לאזוֹנה; בגאורגית: ლაზეთი, לאזֶתי או ჭანეთი, צ'אנֶתי) היה סנג'ק עות'מאני (מחוז היסטורי טורקי) בווילאייט טרבזון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאזיסטן · ראה עוד »

לאגוואט

קתדרלת סנט אריאן במרכז העיר לאגוואט (בערבית: الأغواط, תעתיק: אלאע'ואט; בצרפתית: Laghouat) היא עיר בצפון אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאגוואט · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאדינו · ראה עוד »

לאה ברלין

לאה ברלין (1881 – 8 ביולי 1962) הייתה חלוצה, סוציאליסטית ומהפכנית ישראלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאה ברלין · ראה עוד »

לאומיות

דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאומיות · ראה עוד »

לאונרדו לורדאן

קברו של לורדאן בוונציה לאונרדו לורדאן או לאונרדו לורדאנו (באיטלקית: Leonardo Loredan או Leonardo Loredano; 16 בנובמבר 1436 - 12 ביוני 1521) היה הדוכס ה-75 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאונרדו לורדאן · ראה עוד »

לאופולד גרינברג

לאופולד גרינברג, 1903 לאופולד יעקב (ג'ייקוב) גרינברג (Leopold Jacob Greenberg, נודע בראשי התיבות L. J. Greenberg; 1861–1931) היה עיתונאי בריטי יהודי, עורך העיתון "ג'ואיש כרוניקל" ופעיל בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאופולד גרינברג · ראה עוד »

לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בשמו המלא: לאופולד איגנאץ יוזף בלטזר פליציאן, לבית הבסבורג (בגרמנית: Leopold Ignaz Joseph Balthasar Felician, בהונגרית: Első Lipót; 9 ביוני 1640 – 5 במאי 1705) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה (1705-1658), מלך הונגריה (1705-1655), קרואטיה (1705-1657) ובוהמיה (1705-1656).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

Giuseppe Piattoli לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית: Leopold II Heiliger Römischer Kaiser; 5 במאי 1747 – 1 במרץ 1792) היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך הונגריה ובוהמיה במשך שנתיים, מ-1790 ועד 1792.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

לאיוש הראשון, מלך הונגריה

לאיוש הראשון מלך הונגריה לאיוש הראשון (הגדול), מלך הונגריה, או בפולין לודוויק ההונגרי, מלך פולין (בהונגרית: Első Lajos magyar király וגם Nagy Lajos, כלומר "לאיוש הגדול"; בפולנית: Ludwik Węgierski; 1326 – 1382) היה מלך הונגריה ופולין משושלת אנז'ו ומצאצאי איג קאפה, ובנו של המלך קארוי רוברט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאיוש הראשון, מלך הונגריה · ראה עוד »

לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה

לאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה (בהונגרית: II. Lajos magyar király, בצ'כית: Ludvík Jagellonský, בקרואטית: Ludovik II. Jagelović), היה מלך בוהמיה והונגריה בין השנים 1516–1526.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה · ראה עוד »

לנדאווה

לֶנְדָאוָוה (בסלובנית: Lendava, בהונגרית: Alsólendva) היא עיירה ורשות מקומית בסלובניה בשטח אזור פומורסקה, השוכנת סמוך לגבול עם הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולנדאווה · ראה עוד »

לסקרינה בובולינה

לסקרינה בובולינה, תחריט מ-1827 של אדם פרידל (Friedel). לסקרינה בובולינה (יוונית: Λασκαρίνα Μπουμπουλίνα; 11 במאי 1771 - 22 במאי 1825) הייתה גיבורת מלחמת העצמאות היוונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולסקרינה בובולינה · ראה עוד »

לסקובאץ

לסקובאץ (בסרבית קירילית: Лесковац) היא עיר ורשות מקומית בדרום סרביה, בירת מחוז יאבלניצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולסקובאץ · ראה עוד »

לסלו החמישי, מלך הונגריה

לסלו החמישי, מלך הונגריה (בהונגרית: V. László magyar király; 22 בפברואר 1440 - 23 בנובמבר 1457), היה מלך הונגריה בין השנים 1444–1457.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולסלו החמישי, מלך הונגריה · ראה עוד »

לסבוס

לֶסְבּוֹס (ביוונית: Λέσβος, הגייה מודרנית לֶסְווֹס; בטורקית: מידילי אדאסי - Midilli Adası) הוא אחד מאיי יוון, הממוקם בצפון מזרח הים האגאי, ומהווה את אחת מחמש היחידות האזורית של מחוז צפון הים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולסבוס · ראה עוד »

לפקושה

כיכר אטאטורק מסגד סלימיה ששימש בעבר כקתדרלת סופיה הקדושה, הוא המבנה הבולט ביותר בנופה של העיר, והוא ניכר בשני המינרטים שבחזיתו המערבית חאן הגדול לפקושה, הקרויה גם לפקושה הצפונית או ניקוסיה הצפונית (בטורקית: Kuzey Lefkoşa), היא בירתה דה פקטו של צפון קפריסין (בשמה המלא: הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין), והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולפקושה · ראה עוד »

לצ'ה

קתדרלת לצ'ה שנבנתה לראשונה בשנת 1144, היא מהחשובות באיטליה לצ'ה (באיטלקית: Lecce, בגריקו: Luppìu, בלטינית: Lupiae, ביוונית עתיקה: Ἀλήσιον) היא העיר השישית בגודלה במחוז פוליה שבדרום איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולצ'ה · ראה עוד »

לקרדה

לקרדה הוא בוניטו או מקרל כבוש, מקורו מהמטבח העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולקרדה · ראה עוד »

לקיאנובה

לזגינים חוזרים מפשיטה. שנות ה-70 של המאה ה-19 לֶקיאנוֹבָּה (בגאורגית: ლეკიანობა) הוא השם שניתן לפשיטות ביזה ספורדיות שביצעו שבטים דאגסטנים מהמאה ה-16 ועד למאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולקיאנובה · ראה עוד »

לרוס

לרוס (ביוונית - Λέρος; באיטלקית - Lèro) הוא אי בקבוצת האיים הדודקאנסיים המהווים חלק ממחוז דרום הים האגאי ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולרוס · ראה עוד »

לשכארי

לָשכּארי (בגאורגית: ლაშქარი) הוא ארגון צבאי שהיה נהוג להקימו אד הוק בגאורגיה בתקופת ימי הביניים מקרב האוכלוסייה האזרחית בתקופת מלחמה או פלישה, כאשר חיילים רגילים לא היו בנמצא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולשכארי · ראה עוד »

לזר פוליאקוב

לזר (אליעזר) פוליאקוב (ברוסית: Лазарь Соломонович Поляков), (1842, אורשה – ינואר 1914, פריז), היה נדבן יהודי ידוע, מבני משפחת פוליאקוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולזר פוליאקוב · ראה עוד »

לזר חרבליאנוביץ'

לָזָר חְרֶבֶּלְיאָנוֹבִיץ' (בסרבית: Lazar Hrebeljanović -Лазар Хребељановић, נולד בסביבות שנת 1329 – נפטר 28 יוני 1389).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולזר חרבליאנוביץ' · ראה עוד »

לחם ומלח

פולנית. הלחם מעוטר, וקערת המלח אפויה כחלק ממנו אוקראינים מתקבלים בלחם ומלח בהגיעם לקבלת הפנים לכבוד חתונתם לחם ומלח הוא טקס קבלת פנים סלאבי, בו מגישים לאורחים נכבדים כיכר לחם על גבי מפת רוּשְניק (מגבת רקומה סלאבית מסורתית); מעל הכיכר, או בחור בתוכה, מונחת קערת מלח או מלחייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולחם ומלח · ראה עוד »

לבנט

קו חיצוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולבנט · ראה עוד »

לבנון

לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולבנון · ראה עוד »

לבנון בתקופת הקאימקאמיות

עם הסתלקות אבראהים פאשא מהאזור והגלייתו של אמיר ההר, בשיר ה-II, ב-1840 בעקבות לחץ חמש מעצמות אירופה, חזר לשלוט שלטון ישיר הסולטאן העות’מאני בהר הלבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולבנון בתקופת הקאימקאמיות · ראה עוד »

לבנון בתקופה העות'מאנית

המערכת החברתית והפוליטית אשר התקיימה בין השנים 1516–1832 הייתה אותה המערכת שהוקמה כבר בתחילת שלטונם של העות'מאנים בהר הלבנון (למעשה המערכת בקוויה הכלליים התבססה כבר בימי הגעת הדרוזים והמרונים להר הלבנון, ונשארה כשהייתה על פי המדיניות העות'מאנית: "מה שהיה הוא שיהיה").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולבנון בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

לבנון הגדולה

לבנון הגדולה (בערבית: دولة لبنان الكبير, בצרפתית: État du Grand Liban) הוקמה ב-1 בספטמבר 1920 בהתאם להסכם סייקס–פיקו ולסעיף 22 באמנת חבר הלאומים שהתקבלה בוועידת סן רמו, כמנדט זמני בשליטתה של צרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולבנון הגדולה · ראה עוד »

לבנונים

לבנונים (בערבית: الشعب اللبناني) הם האנשים הגרים בלבנון או שמקורם במדינה זו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולבנונים · ראה עוד »

לבוש מסורתי ביישוב הישן

300px לבוש מסורתי ביישוב הישן (נקרא גם לבוש חסידי ירושלמי, ביידיש: ירושלמע'ר מלבושים) הוא שם כולל ללבוש האופייני של אנשי היישוב הישן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולבוש מסורתי ביישוב הישן · ראה עוד »

לביב חוסיין אבו רוכן

לביב חוסיין אבו רוכן (בערבית: لبيب حسين أبو ركن, תעתיק מדויק: לביב חסין אבו רכן) (1 בינואר 1911 - 20 בנובמבר 1989), יליד הכפר עספיא, היה פוליטיקאי דרוזי-ישראלי, חבר הכנסת, ראש מועצה מקומית עספיא, וקאדי בבית הדין הדרוזי בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולביב חוסיין אבו רוכן · ראה עוד »

לג'ון

לָג'וּן הייתה עיירה גדולה שהתקיימה מהתקופה הרומית עד לכיבושה בידי ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולג'ון · ראה עוד »

לה ליברטה

העיתון במהדורה המרוקאית יהודית (04.08.1922) לה ליברטה (בצרפתית: La Liberté; במרוקאית יהודית: אלחוררייא; בעברית: החירות) היה עיתון שבועי יהודי-מרוקאי דו-לשוני שיצא לאור בטנג'יר בשנים 1914–1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולה ליברטה · ראה עוד »

לה גולט

לה גולט (בערבית: حلق الوادي, חלק אלואדי; בצרפתית: La Goulette) היא עיר בתוניסיה, חלק מנמל העיר תוניס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולה גולט · ראה עוד »

להרוג טורקי ולנוח

להרוג טורקי ולנוח הוא ביטוי בעברית מדוברת שמשמעו להתקדם אט־אט, שלב אחר שלב, בביצוע משימה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולהרוג טורקי ולנוח · ראה עוד »

להט"ב והדת הבהאית

מושב בית הצדק העולמי בחיפה, הגוף המנהלי של הדת הבהאית הדת הבהאית (בפרסית: آئین بهائی או بهائیت) היא דת מונותאיסטית עצמאית חדשה שמקורה בדת הבאבית שנוצרה בפרס ב-1844.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולהט"ב והדת הבהאית · ראה עוד »

לואי מארי דה קאפארלי

קברו של גנרל קאפארלי בעכו בית הקברות לחיילי נפוליאון בעכו לואי מארי מקסימיליאן דה קאפארלי די פלגה (Louis Caffarelli, בעברית נכתב גם כ"קפרלי" או "קפארלי"; 13 בפברואר 1756, שאטו די פְלַגה, מחוֹז אוט-גָארוֹן, צרפת – 27 באפריל 1799, עכו) היה מהנדס צבאי במסע נפוליאון בארץ ישראל ב-1799 והחייל הצרפתי בעל הדרגה הגבוהה ביותר שנהרג בעת המצור על עכו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולואי מארי דה קאפארלי · ראה עוד »

לואי ג'ין בולס

הגנרל לואי ג'ין בולס לואי ג'ין בולס (באנגלית: Louis Jean Bols; 23 בנובמבר 1867 – 13 בספטמבר 1930) היה גנרל בריטי, ראש המטה של הגנרל אדמונד אלנבי במלחמת העולם הראשונה בחזיתות אירופה וארץ ישראל ואיש הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל עד כינון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולואי ג'ין בולס · ראה עוד »

לואי-פרנסואה קסאס

הציור נעשה לראשונה ב-1785 והופק ב-1799 כhttps://digi.ub.uni-heidelberg.de/diglit/cassas1800bd3/0002/image תחריט נחושת קסאס; קברי המלכים בירושלים, תחריט נחושת, 1799 קסאס; שחזור יד אבשלום, תחריט נחושת, 1799 קסאס; מול כתובות רעמסס השני ואסרחדון באתר כתובות נהר אל-כלב, לבנון; תחריט נחושת, 1799 לואי-פרנסואה קסאס (Louis-François Cassas; 3 ביוני 1756, אַזֵה לֶה-פֶֿרוֹ, מחוז אנדר, צרפת – 1 בנובמבר 1827, ורסאי, צרפת) היה צייר צרפתי, אדריכל ואנטיקוואר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולואי-פרנסואה קסאס · ראה עוד »

לואיס וולאס

לואיס (לו) וולאס (באנגלית: Lewis 'Lew' Wallace; 10 באפריל 1827 – 15 בפברואר 1905) היה סופר, איש צבא ואיש ציבור אמריקני שפעל במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולואיס וולאס · ראה עוד »

לואיז בראיינט

לואיז בראיינט (באנגלית: Louise Bryant; 5 בדצמבר 1885 - 6 בינואר 1936) הייתה פמיניסטית, פעילה פוליטית ועיתונאית אמריקאית הידועה בעיקר בסיקור האוהד שלה אודות רוסיה והבולשביקים במהלך המהפכה הרוסית של נובמבר 1917.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולואיז בראיינט · ראה עוד »

לואיזה, נסיכת סבויה

לואיזה, נסיכת סבויה (באיטלקית: Luisa di Savoia; 11 בספטמבר 1476 – 22 בספטמבר 1531), הייתה אמו של פרנסואה הראשון, מלך צרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולואיזה, נסיכת סבויה · ראה עוד »

לואיג'י מאייר

לואיג'י מאייר (באיטלקית: Luigi Mayer; 1755–1803) היה צייר איטלקי שפעל בעיקר ברחבי אימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולואיג'י מאייר · ראה עוד »

לום (בולגריה)

בית העלמין היהודי בלום לום (בולגרית: Лом) היא עיר נמל על גדת נהר הדנובה, בצפון מערב בולגריה בשטח מחוז מונטנה וממוקמת 162 קילומטרים מהבירה סופיה, 49 קילומטרים צפונית מבירת המחוז מונטנה ו-56 קילומטרים צפונית מזרחית מוידין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולום (בולגריה) · ראה עוד »

לוסיאן שיוטו

לוסיָאן שיוּטוֹ (בלועזית: Lucien Sciuto; שמו הפרטי המקורי: לוי (Levi); 1868, סלוניקי – 2 בפברואר 1947, אלכסנדריה) היה עיתונאי, משורר, סופר ופעיל ציוני יהודי-ספרדי שפעל בסלוניקי, טורקיה, ארץ ישראל ומצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוסיאן שיוטו · ראה עוד »

לוצ'נץ

לוצ'נץ (בסלובקית:; בהונגרית: Losonc, לושונץ) היא עיר במרכז סלובקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוצ'נץ · ראה עוד »

לוקמס

לוקאימאת, הידועות גם בשמן היווני לוקומדס, הן מגדנאות העשויות מכדורי בצק מוחמצים ומטוגנות בשמן עמוק, ומצופות בסירופ סוכר או בדבש, לעיתים מצופות בקינמון או במרכיבים אחרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוקמס · ראה עוד »

לורן ד'ארבייה

עמוד השער של הכרך הראשון בסדרת ה"זכרונות" של לורן ד'ארבייה, 1735 לורן ד'אַרבֿיֶה (בצרפתית: Laurent d'Arvieux וגם Chevalier d'Arvieux, האביר ד'ארבייה; 21 ביוני 1635, מרסיי, צרפת – 30 באוקטובר 1702, מרסיי, צרפת) היה סוחר ודיפלומט צרפתי, שנודע במסעותיו בלבנט ובחיבוריו על האזורים שבהם ביקר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולורן ד'ארבייה · ראה עוד »

לורנס אוליפנט

לורנס אוליפנט (באנגלית: Laurence Oliphant; 1829 – 23 בדצמבר 1888) היה סופר, חבר הפרלמנט הבריטי, דיפלומט, עיתונאי, מיסטיקן וחובב ציונות בריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולורנס אוליפנט · ראה עוד »

לורנצו ברנרדו

ברובע סן פולו בוונציה לוֶֹרנְצוֹ בֶּרְנָרְדוֹ (באיטלקית: Lorenzo Bernardo; 15 ביולי 1534, ונציה, הרפובליקה של ונציה - 5 במאי 1592, ונציה, הרפובליקה של ונציה) היה דיפלומט ונציאני, סנטור ושגריר בפועל של הרפובליקה של ונציה לאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולורנצו ברנרדו · ראה עוד »

לורד ביירון

ג'ורג' גורדון ביירון, הברון השישי מביירון, שנודע כלורד ביירון (באנגלית: George Gordon Byron; 22 בינואר 1788 - 19 באפריל 1824) היה מגדולי המשוררים הרומנטיים האנגלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולורד ביירון · ראה עוד »

לוח גזר

צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוח גזר · ראה עוד »

לוח התקופות בארץ ישראל

לוח התקופות בארץ ישראל - טבלה זו מסכמת את התקופות העיקריות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ומציינת את האירועים המרכזיים בכל תקופה (בתקופות הקדומות יותר, מופיע טווח גילים מעוגל לפי תיארוך רדיומטרי).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוח התקופות בארץ ישראל · ראה עוד »

לוחמה ימית

לוחמה ימית מתייחס לכלל ההיבטים של לחימה בים, כאשר הלחימה מתבצעת לרוב על גבי כלי שיט ובין צבאות, אך לעיתים גם בין כלי שיט צבאיים או אזרחיים לשודדי ים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוחמה ימית · ראה עוד »

לוחמה ימית במלחמת העולם הראשונה

הלוחמה הימית במלחמת העולם הראשונה, אף שזו הייתה בעיקרה מלחמה יבשתית, התאפיינה בשליטה ימית של מדינות ההסכמה, אשר אפשרה להן להטיל הסגר ימי (blockade) על מעצמות המרכז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוחמה ימית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

לוב

מדינת לוּב (בערבית:, תעתיק: דוּלת לִיבִּיָא) היא מדינה בצפון אפריקה הגובלת בים התיכון, מצרים, סודאן, צ'אד, ניז'ר, אלג'יריה ותוניסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוב · ראה עוד »

לוב האיטלקית

לוב האיטלקית או צפון אפריקה האיטלקית הייתה מושבה של ממלכת איטליה שהוקמה בשנת 1934, מאיחוד של טריפוליטניה האיטלקית וקירנאיקה האיטלקית, אשר הוקמו בשנת 1912, לאחר ניצחונה של איטליה ב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוב האיטלקית · ראה עוד »

לובאן א-שרקיה

לוּבַּאן א-שרקיה (נכתב גם כ"א-לובן א-שרקיה"; בערבית: اللبّن الشرقية) הוא כפר פלסטיני במחוז שכם שבמרכז השומרון, הממוקם כ-15 ק"מ מדרום לשכם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולובאן א-שרקיה · ראה עוד »

לובאצ'וב

לובאצ'וב (בפולנית: Lubaczów) היא עיירה בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, באזור גליציה המערבית, שבה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולובאצ'וב · ראה עוד »

לובץ'

לוֹבֶץ' (בבולגרית: Ловеч) היא עיר בצפון-מרכז בולגריה, בירת מחוז לובץ', השוכנת כ-150 קילומטרים מהבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולובץ' · ראה עוד »

לובץ' (מחוז)

מחוז (אובלסט) לובץ' (בבולגרית Област Ловеч) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בצפון מרכז בולגריה, שטחו מהווה 3.7% משטח המדינה ועיר בירתו היא לובץ'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולובץ' (מחוז) · ראה עוד »

לודברג

לוּדְבְּרֶג (בקרואטית: Ludbreg) היא עיירה ורשות מקומית בצפון קרואטיה, השוכנת במחוז ואראז'דין, 28.9 קילומטרים דרומית-מזרחית לבירת המחוז ואראז'דין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולודברג · ראה עוד »

לודוויג וילהלם, מרקיז באדן-באדן

לודוויג וילהלם, מרקיז באדן-באדן (בגרמנית: Markgraf Ludwig Wilhelm von Baden-Baden; 8 באפריל 1655 - 4 בינואר 1707), היה מרקיז באדן-באדן בין השנים 1677–1707.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולודוויג וילהלם, מרקיז באדן-באדן · ראה עוד »

לוויצה

לוויצה (בסלובקית: Levice; בהונגרית: Léva, לווה; בגרמנית: Lewenz, לוונץ) היא עיירה במחוז ניטרה מערב סלובקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוויצה · ראה עוד »

לוי בן חביב

רבי לוי בן חביב (ה'ר"ם, 1480 לערך - ה'ש"א, 1541 לערך), המכונה גם בשם הרלב"ח או מהרלב"ח (ראשי תיבות מורינו הרב לוי בן חביב) או מהרלנ"ח היה ראש חכמי ירושלים המתפתחת ומנהיגיה במהלך עליות מגורשי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוי בן חביב · ראה עוד »

לוי בן יצחק ירושלמי

הרב לוי בן יצחק ירושלמי (1681, ירושלים, האימפריה העות'מאנית - 11 באוגוסט 1752, טימישוארה, ממלכת הבסבורג) היה הרב הראשי האשכנזי ובהמשך גם הספרדי של יהודי בלגרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוי בן יצחק ירושלמי · ראה עוד »

לוין אוגוסט פון בניגסן

לוין אוגוסט גוטליב תיאופיל פון בניגסן (10 בפברואר 1745 – 3 בדצמבר 1826) היה רוזן גרמני אשר לחם בצבא האימפריה הרוסית במהלך המלחמות הנפוליאוניות, והגיע לדרגת גנרל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולוין אוגוסט פון בניגסן · ראה עוד »

לימסול

הקתדרלה האורתודוקסית בלימסול המצודה בלימסול One, הבניין הגבוה בקפריסין לימסול או למסוס (ביוונית: Λεμεσός, בטורקית: Leymosun) היא העיר השנייה בגודלה בקפריסין (לאחר ניקוסיה), העיר הגדולה ביותר מבחינה גאוגרפית, והמטרופולין הגדולה והחשובה באי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולימסול · ראה עוד »

ליאו אפריקנוס

ליאו אפריקנוס (באנגלית: Leo Africanus, נולד בשם: אל-חסאן בן מוחמד אל-וואזן אל-אלפאסי; סביבות 1494 - סביבות 1554) היה ברברי אנדלוסי, דיפלומט וסופר, אשר ידוע בעיקר בספרו Descrione dell'Africa ("תיאור של אפריקה"), שמתאר את הגאוגרפיה של המגרב ואת עמק הנילוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וליאו אפריקנוס · ראה עוד »

ליאון קמחי

הגן לזכרו של ליאון קמחי שממוקם ברחוב הברון הירש בקריית משה בירושלים ליאון משה קַמחִי (במקדונית: Леон Камхи, בסרבו-קרואטית: Leon Kamhi; 1898, מונסטיר, האימפריה העות'מאנית – סוף מרץ 1943, מחנה ההשמדה טרבלינקה) היה איש ציבור יהודי, יו"ר התנועה הציונית בביטולה לאחר מלחמת העולם הראשונה, סגן יו"ר התנועה הציונית בממלכת יוגוסלביה ומנהיג יהודי ביטולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וליאון קמחי · ראה עוד »

ליאון קסטרו

ליאון קסטרו (בצרפתית: Léon Castro; שם עברי: יהודה ארמוני; 1884, איזמיר – 1954, קהיר) היה עורך דין, עיתונאי ואיש עסקים יהודי-מצרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וליאון קסטרו · ראה עוד »

לינדוס

לינדוס (ביוונית: Λινδος) היא עיירה ציורית ואתר ארכאולוגי במזרח האי רודוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולינדוס · ראה עוד »

ליפסי

ליפסי (ביוונית: Λειψοί) הוא אי באיים הדודקנאסיים שביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וליפסי · ראה עוד »

ליקו אמאר

ליקו אמאר ב-1900 ליקו אמאר (בשמו המלא דויד ליקו אמאר, בהונגרית: Licco Amar; בודפשט, 4 בדצמבר 1891 – פרייבורג אים ברייסגאו, 19 ביולי 1959) היה כנר ומורה יהודי יליד הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וליקו אמאר · ראה עוד »

לירה (מטבע)

לירה הוא שמה של יחידת מטבע, הנמצא כיום בשימוש בטורקיה, לבנון, הממלכה המאוחדת, וסוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולירה (מטבע) · ראה עוד »

לירה לבנונית

הלירה הלבנונית (סמל: ل.ل., בערבית: ليرة لبنانية, בצרפתית: livre libanaise) היא המטבע הרשמי של לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולירה לבנונית · ראה עוד »

לירה טורקית

לירה טורקית (בטורקית: Türk Lirası) היא ההילך החוקי הנמצא בשימוש כיום בטורקיה וברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ולירה טורקית · ראה עוד »

ליגת העל הטורקית בכדורגל

גביע הסופרליג שחולק בין השנים 1999 - 2004 לוגו הליגה בין השנים 2005 - 2010ליגת העל הטורקית (בטורקית: Süper Lig) היא ליגת הכדורגל הבכירה בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וליגת העל הטורקית בכדורגל · ראה עוד »

ליוואן

ציור אדריכלי של בית לבנטיני טיפוסי, עם שטח ליוואן בתכלת ליוואן (בערבית: ليوان; בפרסית: iwān) הוא חדר מרכזי בבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וליוואן · ראה עוד »

ליילה מורן

ליילה מישל מורן (נולדה ב-12 בספטמבר 1982) היא פוליטיקאית בריטית חברת הפרלמנט הראשונה ממוצא פלסטיני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וליילה מורן · ראה עוד »

ט"ז בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וט"ז בחשוון · ראה עוד »

טמאשי

טמאשי (בהונגרית: Tamási) היא עיירה במחוז טולנה, הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטמאשי · ראה עוד »

טמאי א-זהיירה

טמאי א-זהיירה (בערבית: طماي الزهايرة) הוא כפר במחוז א-דקהלייה שבמצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטמאי א-זהיירה · ראה עוד »

טמפלרים (תנועה)

טמפלרים לצד בית העם, וילהלמה משפחת פרנק מהמושבה הגרמנית בירושלים מושבה הגרמנית בירושלים טמפלרים הם חברי ארגון המקדש (בגרמנית: Tempelgesellschaft - טמפלגזלשאפט), תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בווירטמברג שבדרום גרמניה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטמפלרים (תנועה) · ראה עוד »

טמפה (יוון)

עמק טמפה שבתסאליה, יוון טמפה (ביוונית Τέμπη; ביוונית עתיקה נהגה tempe, ביוונית מודרנית Témbi) הוא עמק בצפון תסאליה שביוון, בין הר אולימפוס בצפון והר אוסה בדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטמפה (יוון) · ראה עוד »

טמרין (סרביה)

טֶמֶרִין (בסרבית קירילית: Темерин, בסרבית בכתב לטיני: Temerin) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה, 20 קילומטרים צפונית לנובי סאד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטמרין (סרביה) · ראה עוד »

טאמאש נאדאשדי

ממוזער הברון טאמאש נאדאשדי אש פוגאראשפלדי שנודע גם כ"טאמאש השלישי נאדאשדי" וכ"פלטין הגדול" (בהונגרית: Nádasdy Tamás או בשמו המלא Nádasdy és Fogarasföldi Tamás báró, בקרואטית: Toma Nádasdy או Tomo Nádasdy, 1498 אגרוואר - 2 ביוני 1562 אגרוואר) היה מגנאט, פוליטיקאי ואיש צבא הונגרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאמאש נאדאשדי · ראה עוד »

טאראס בולבה

טאראס בולבה הוא רומן מאת ניקולאי גוגול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאראס בולבה · ראה עוד »

טאראס בולבה (סרט, 1962)

טאראס בולבה (באנגלית: Taras Bulba) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 1962 המבוסס על חלק של רומן בשם זה מאת ניקולאי גוגול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאראס בולבה (סרט, 1962) · ראה עוד »

טאראס בולבה (סרט, 2009)

טאראס בולבה (ברוסית: Тарас Бульба) הוא סרט דרמה היסטורי, המבוסס על הרומן טאראס בולבה מאת ניקולאי גוגול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאראס בולבה (סרט, 2009) · ראה עוד »

טאלטוש

שחזור טקס שמאני של "טאלטוש" הטַאלְטוֹש (בהונגרית: Táltos) הוא דמות בעלת כוח על-טבעי על פי המסורת העממית ההונגרית, בדת ההונגרית העתיקה הטאלטוש הוא אחד המומחים בתחומים שונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאלטוש · ראה עוד »

טאב (עיירה)

טַאבּ (בהונגרית: Tab) היא עיירה במחוז שומוג', דרום מערב הונגריה כ-130 ק"מ מבודפשט וכ-25 ק"מ משיופוק דרומית לאגם בלטון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאב (עיירה) · ראה עוד »

טאבה

מסוף הגבול בטאבה מהצד הישראלי טאבה (בערבית: طابا, תעתיק מדויק: טאבא) היא עיירה מצרית קטנה ליד הקצה הצפוני של מפרץ אילת סמוך לגבול ישראל–מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאבה · ראה עוד »

טאהא אל-האשמי

טאהא אל-האשמי (בערבית: طه الهاشمي; 1888–1961) היה איש צבא, פוליטיקאי וסופר עיראקי ששימש כראש ממשלת עיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאהא אל-האשמי · ראה עוד »

טאהר אל-חוסייני

מוחמד טאהר מוסטפא אל-חוסייני (בערבית: محمد طاهر مصطفى طاهر الحسيني, תעתיק מדויק: מחמד טאהר מצטפא טאהר אלחסיני, 1842 – 1908), שנודע בכינויו טאהר אפנדי, היה המופתי של ירושלים לאורך שנים ארוכות בשלהי התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאהר אל-חוסייני · ראה עוד »

טאיף

טאיף (בערבית: ٱلطَّائِف, תעתיק מדויק: אלטַּאאִ'ף) היא עיר במחוז מכה שבמערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאיף · ראה עוד »

טאיק

ארמני טאיק בשנים 962-1064 טאיק (בארמנית: Տայք, בגאורגית: ტაო) הוא מחוז היסטורי של ארמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטאיק · ראה עוד »

טנזימאט

מהמוט השני אבדילמג'יט הראשון הטנזימאט (טורקית Tanzimat, טורקית עות'מאנית تنظيمات - "ארגון מחדש") הייתה תקופה של התחדשות ורפורמה בתולדות האימפריה העות'מאנית, אשר החלה בשנת 1839 והסתיימה עם קבלתה של החוקה הראשונה ב-1876.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטנזימאט · ראה עוד »

טקס השקת אונייה

השקת אוניית סוחר נורווגית, 1921 השקת אונייה היא התהליך שבו מועברת אונייה, במהלך בנייתה, מן המבדוק היבש בו שהתה עד אותו שלב אל המים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטקס השקת אונייה · ראה עוד »

טקין ארבורון

טקין ארבורון (טורקית Tekin Ariburun; 1905 - 13 באוגוסט 1993) היה איש צבא, פוליטיקאי טורקי ונשיא טורקיה לתקופת ביניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטקין ארבורון · ראה עוד »

טקירדא

המוזיאון בביתו העות'מאני המקורי של פרנץ ראקוצי טקירדא (בטורקית: Tekirdağ; בטורקית עות'מאנית: Tekfurdağı; ביוונית: Βισάνθη או Βυσάνθη (קרי: ויסנת'י) וכן Ῥαίδεστος (קרי: רד'סטוס); בשפות אירופאיות: Rodosto) היא עיר בטורקיה לחופו הצפון-מערבי של ים השיש, באזור מזרח תראקיה (החלק האירופאי של טורקיה), ובירת הנפה הנושאת את שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטקירדא · ראה עוד »

טרמולי

טרמולי (באיטלקית: Termoli, בנפוליטנית: Térmle) היא עיר בנפת קמפובאסו שבמחוז מוליזה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרמולי · ראה עוד »

טראווניק

טראווניק (בבוסנית: Travnik) היא עיר במרכז בוסניה והרצגובינה, בירת קנטון מרכז בוסניה השוכנת 90 קילומטרים מערבית לבירת המדינה סרייבו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטראווניק · ראה עוד »

טרנסילבניה

פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרנסילבניה · ראה עוד »

טרנופול

טַרְנוֹפּוֹל (ביידיש: טאַרנאָפּאָל, באוקראינית: Тернопіль, טֶרְנוֹפִּיל; בפולנית: Tarnopol) היא עיר באוקראינה המערבית, 132 ק"מ מזרחית ללבוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרנופול · ראה עוד »

טרסוס

טרסוס (בטורקית: Tarsus; ביוונית: Ταρσός) היא עיר בנפת מרסין במחוז הים התיכון בדרום טורקיה השוכנת על גדות נהר טרסוס צ'אי (Tarsus Çay, בעת העתיקה "קינדוס").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרסוס · ראה עוד »

טרטוס

כנסיית "גבירתנו מטורטוסה" אשר נבנתה על ידי הצלבנים בשנת 1123 ומאז ששופצה בתחילת המאה ה-20 משמשת כמוזיאון טַרְטוּס (בערבית: طرطوس) היא עיר הנמל השנייה בגודלה בסוריה אחרי לטקיה, ובירת מחוז טרטוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרטוס · ראה עוד »

טרב עבד אלהאדי

טרב עבד אלהאדי (בערבית: طرب عبد الهادي; 1910-1976) הייתה פעילה פוליטית ופמיניסטית בתנועה הלאומית הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרב עבד אלהאדי · ראה עוד »

טרבל (עיירה)

טרבל (בבולגרית: Тервел) היא עיירה במחוז דובריץ', שבצפון-מזרח בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרבל (עיירה) · ראה עוד »

טרבזון

טרבזון (בטורקית: Trabzon) היא עיר נמל בצפון-מזרח טורקיה על חוף הים השחור ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרבזון · ראה עוד »

טרגובישטה (מחוז)

מחוז (אובלסט) טרגובישטה (בבולגרית: Област Търговище) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בצפון-מזרח בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרגובישטה (מחוז) · ראה עוד »

טרגובישטה (רומניה)

טרגובישטה (ברומנית: Târgovişte או Tîrgovişte) היא עיר במחוז דמבוביצה בחבל מונטניה, ברומניה, על גדת היאלומיצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרגובישטה (רומניה) · ראה עוד »

טרגובישטה (בולגריה)

טְרְגוֹבִישְטֶה (בבולגרית: Търговище) היא עיר במזרח בולגריה, בירת מחוז טרגובישטה השוכנת על שתי גדותיו של הנהר וראנה ו-339 ק"מ דרומית מערבית לבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרגובישטה (בולגריה) · ראה עוד »

טרור אסלאמי

מדינות שנפגעו מפעולות טרור אסלאמי החל מ-11 בספטמבר 2001 טרור אסלאמי הוא כינוי לכלל פעולות הטרור או האלימות, שמבוצעות על ידי ארגוני אסלאם קיצוני, הן אסלאם סוני והן אסלאם שיעי, לרוב בשמה של מלחמת קודש (ג'יהאד) נגד הבלתי מאמינים, המכונים "כופרים", בין אם הם מוסלמים מזרם אחר, מוסלמים חילוניים או שאינם מוסלמים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרור אסלאמי · ראה עוד »

טרוויזיו

טַרְוויזיו (באיטלקית: Tarvisio, בגרמנית: Tarvis, בסלובנית: Trbiž) היא עיירה בפרובינציית אודינה (Udine) שבמחוז פריולי-ונציה ג'וליה בצפון-מזרח איטליה, סמוך למפגש הגבולות של איטליה, אוסטריה וסלובניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרוויזיו · ראה עוד »

טרויאן

טְרוֹיאן (בבולגרית: Троян) היא עיר בצפון מרכז בולגריה, השנייה בגודלה במחוז לובץ' ושוכנת כ-155 קילומטרים מהבירה סופיה, 120 קילומטרים מפלובדיב, 105 קילומטרים משדה התעופה הקרוב בגורנה אוריאחוביצה, 70 קילומטרים מפלבן ו-35 קילומטרים מבירת המחוז לובץ'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטרויאן · ראה עוד »

טריפולי (לוב)

טְרִיפּוֹלִי (בערבית: طرابلس – טַרָאבֻּלֻס; ברברית וטריפוליטאית יהודית: טְרָאבְּלֶס) היא בירת לוב והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטריפולי (לוב) · ראה עוד »

טריפוליטניה האיטלקית

טריפוליטניה האיטלקית הייתה מושבה איטלקית, הממוקמת במערב לוב של ימינו, שהייתה קיימת בין השנים 1911–1934.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטריפוליטניה האיטלקית · ראה עוד »

טריפוליטניה העות'מאנית

קטע ממפת צפון־מערב אפריקה משנת 1707, בה נקראת טריפוליטניה בשם "ממלכת טריפולי" טריפוליטניה העות'מאנית, או במקור איילת (עד 1864)/וילאיית טריפולי המערב (מטורקית עות'מאנית: ايالة/ولايت طرابلس الغرب, Eyālet-i/Vilâyet-i Trâblus Gârp) הייתה פרובינציה של האימפריה העות'מאנית, שהשתרעה באזור החוף של לוב המודרנית והתקיימה מ־1551 עד כיבושה על ידי ממלכת איטליה ב־1911.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטריפוליטניה העות'מאנית · ראה עוד »

טריקלה

מסגד עות'מאן פאשה מגדל השעון שבעיר טְרִיקָלַה היא עיר בצפון מערב יוון בחבל תסליה ובירת מחוז טריקלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטריקלה · ראה עוד »

טריומווירט

רפובליקה הרומית בשנותיה האחרונות, בהסדר פוליטי הידוע כטריומווירט הראשון. טְרִיוּמְווִירָט (מלטינית: Triumviratus) הוא כינוי לממשל שבראשו עומדים שלושה אנשים (triumviri).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטריומווירט · ראה עוד »

טלאל, מלך ירדן

טלאל בן עבדאללה (בערבית: طلال بن عبد الله; 26 בפברואר 1909 – 7 ביולי 1972) היה מלך ירדן מ-20 ביולי 1951 עד שאולץ לוותר על כיסאו מסיבות נפשיות ב-11 באוגוסט 1952.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטלאל, מלך ירדן · ראה עוד »

טלעת פאשה

מהמט טלעת (בטורקית עות'מאנית: محمد طلعت, בטורקית: Mehmet Talât; 1 בספטמבר 1874 – 15 במרץ 1921), הידוע כטלעת פאשה (בטורקית עות'מאנית: محمد پاشا, בטורקית: Talât Paşa), היה אחד ממנהיגי מהפכת הטורקים הצעירים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטלעת פאשה · ראה עוד »

טטרים

טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטטרים · ראה עוד »

טטה (הונגריה)

טָטָה (בהונגרית: Tata, בלטינית: Dotis) היא עיר בצפון מערב הונגריה במחוז קומארום-אסטרגום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטטה (הונגריה) · ראה עוד »

טטובו

גשר אבן מהתקופה העות'מאנית בעיר טטובו (במקדונית: Тетово, באלבנית: Tetova, בטורקית: Kalkandelen) היא עיר בצפון-מערב מקדוניה הצפונית, הממוקמת לצד הרי שר פלנינה ומחולקת על ידי נהר הפנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטטובו · ראה עוד »

טטוון

טטוון (בבולגרית: Тетевен) היא עיירה בצפון מרכז בולגריה, השלישית בגודלה מבחינת כמות אוכלוסין במחוז לובץ' ושוכנת 44 קילומטרים מבירת המחוז לובץ' ו-82 קילומטרים מסופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטטוון · ראה עוד »

טטייב

טטייב (באוקראינית: Тетіїв. ברוסית: Тети́ев ביידיש: טיטיעוו) היא עיר במחוז קייב שבאוקראינה, כ-180 ק"מ דרומית לבירה קייב, על גדות נהר רוסקה, מיובלי הדנייפר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטטייב · ראה עוד »

טחנת הנזירים

תצלום אווירי של טחנת הנזירים. טחנת הנזירים טחנת הקמח בנחל ציפורי, הידועה בשם טחנת הנזירים, ממוקמת על גדות נחל ציפורי במרחק שני קילומטרים מערבית למעיין עין יבקע (אחד ממקורות נחל ציפורי) שבגליל המערבי התחתון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטחנת הנזירים · ראה עוד »

טבח סימל

טבח סִימֶל (בארמית: ܦܪܡܬܐ ܕܣܡܠܐ, תעתיק מדויק: פרמתא דסמלא; בערבית: مذبحة سميل, תעתיק מדויק: מד'בּחת סמיל) היה טבח במהלך התקפה צבאית, שבוצעה בכפר סימל, בצפון עיראק, ובאזורים שסביבו, על-ידי כוחות רשמיים של ממלכת עיראק בהובלת בכר סדקי נגד המיעוט האשורי במדינה, בתאריכים 7–11 באוגוסט 1933.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטבח סימל · ראה עוד »

טבח סינג'אר

טבח סינג'אר או הטבח בעם היזידי בוצע במהלך חודש אוגוסט 2014 על-ידי כוחותיו של ארגון המדינה האסלאמית, בעיירה סינג'אר ובכפרים ועיירות יזידיים נוספים הסמוכים לרכס הרי סינג'אר, הנמצא בחלקו המערבי והמישורי של מחוז נינווה, כ-120 ק"מ ממערב לעיר מוסול ובקרבת הגבול הסורי-עיראקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטבח סינג'אר · ראה עוד »

טבח קנדיה

טבח קנדיה התרחש ב-6 בספטמבר 1898, באי כרתים, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטבח קנדיה · ראה עוד »

טבח הלטינים

טבח הלטינים היה טבח המוני נגד האוכלוסייה הקתולית ("הלטינים") שבוצע על ידי האוכלוסייה האורתודוקסית בקונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, בשנת 1182.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטבח הלטינים · ראה עוד »

טבח כיוס

טבח כיוס (ביוונית: Η σφαγή της Χίου, תעתיק: אִי ספאגִי טיס חִיוּ; בטורקית: Sakız Adası Katliamı) הוא אירוע בשנת 1822 בו נטבחו עשרות אלפים מתושבי האי היווני כיוס על ידי חיילים עות'מאנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטבח כיוס · ראה עוד »

טביליסי

מרכז טביליסי טְבִּילִיסִי (בתעתיק מדויק מגאורגית לעברית: תְּבִּילִיסִי) היא בירת גאורגיה והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטביליסי · ראה עוד »

טומאסו מוצ'ניגו

שלט האצולה של טומאסו מוצ'ניגו. טומאסו מוצ'ניגו (באיטלקית: Tommaso Mocenigo; 1343–1423) היה הדוכס ה-64 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטומאסו מוצ'ניגו · ראה עוד »

טומשפול

טומשפיל או טומשפול (פולנית: Tomaszpol, אוקראינית: Томашпіль, רוסית: Томашполь) היא עיר באוקראינה, במחוז ויניצה, שבו היא משמשת כמרכז אזורי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטומשפול · ראה עוד »

טונג'לי

טונג'לי (בטורקית: Tunceli; בכורדית: Mamekî/مامەکی - מאמכי) היא עיר בכורדיסטן הטורקית ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטונג'לי · ראה עוד »

טופולצ'אני

טופולצ'אני היא עיירה במחוז ניטרה שבסלובקיה, בה שכנה עד מלחמת העולם השנייה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטופולצ'אני · ראה עוד »

טוקט

טוקט (בטורקית: Tokat) היא עיר בצפון טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה שבמחוז הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטוקט · ראה עוד »

טורנאליה

אנדרטה בעיירה לזכר חללי מלחמת העולם השנייה טורנאליה (בסלובקית: Tornaľa; בהונגרית: Tornalja; נודעה בעבר בשם שפריקובו, בסלובקית: Šafárikovo) היא עיירה במחוז באנסקה ביסטריצה שבסלובקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורנאליה · ראה עוד »

טורפדו

דגם אימונים של טורפדו סימן 46 של צי ארצות הברית, נורה ממשחתת בעת תרגיל, 21 באוגוסט 1996 אח"י יפו של חיל הים הישראלי, בין 1956 ל-1967 טורפדו הוא מערכת נשק תת-ימית, בעלת ראש נפץ ויכולת הנעה עצמית, ויכולות ביות וניהוג בחלק מהדגמים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורפדו · ראה עוד »

טורקמנים בעיראק

דגל הטורקמנים של עיראק הטורקמנים בעיראק הם הקבוצה האתנית השלישית בגודלה בעיראק אחרי הערבים והכורדים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקמנים בעיראק · ראה עוד »

טורקמניסטן

טורקמניסטן (בטורקמנית: Türkmenistan נהגה: טירקמנית'אן, ברוסית: Туркмения) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקמניסטן · ראה עוד »

טורקים (עם)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקים (עם) · ראה עוד »

טורקים מסחתים

הטורקים המסחתים (גאורגית: თურქი მესხები, תּוּרכִּי מֶסחֵבִּי; או მესხები, מֶסחֵבִּי; או მაჰმადიანი მესხები, מאהמאדאני מֶסחֵבִּי; או אהיסקה-טורקים, טורקית: Ahıska Türkleri, אהיסקה טורקלֶרי, או Meshet Türkleri; רוסית: Турки-месхетинцы, טורקי-מֶסחֶטינצי) הם קבוצה אתנית שהיו תושביה המוסלמים דוברי הטורקית של חבל מסחתי, חבל ארץ בדרום גאורגיה הסמוך לגבול עם טורקיה, שהוגלו, בשנת 1944, על ידי סטלין למרכז אסיה (קזחסטן, קירגיזסטן ואוזבקיסטן), יחד עם מוסלמים אחרים, בנימוק של סיוע לאויב (גרמניה או טורקיה שהייתה אויב פוטנציאלי) ובגידה באומה הסובייטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקים מסחתים · ראה עוד »

טורקים ישראלים

טורקים ישראלים (או הטורקים בישראל) הם צאצאיהם של הטורקים האתניים, לרוב ממוצא אוע'וז אשר מתגוררים כעת בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקים ישראלים · ראה עוד »

טורקית עות'מאנית

"תחריר דפתרי"- רשימות מיסוי של העיר פטולמאידה (כיום ביוון) מתקופתו של הסולטאן סלים השני בול עות'מאני מ-1901 ובמרכזו נראית הטורה טורקית עוֹתְ'מָאנִית (בטורקית: Osmanlıca או Osmanlı Türkçesi; בטורקית עות'מאנית: لسان عثمانی או عثمانليجة ובתעתיק לטיני מודרני Lisan-ı Osmani) היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המִנהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקית עות'מאנית · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקיה · ראה עוד »

טורקיה במשחקים האולימפיים

טורקיה השתתפה לראשונה תחת שמה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת לונדון (1908), עוד בהיותה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקיה במשחקים האולימפיים · ראה עוד »

טורקיה במלחמת העולם השנייה

במהלך רוב מלחמת העולם השנייה הייתה הרפובליקה הטורקית נייטרלית, אך בשלהי המלחמה, כאשר הסתמנה ירידת מעמדם וכוחם של מדינות הציר, הצטרפה לצד בעלות הברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורקיה במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

טורבן

מוכר טורבנים טוארג בשוק ליד טימבוקטו. טורבן (בסינית: 巾 (ג'ין); בערבית: عمامة - עִמאמה; בטורקית: tülbent; בפרסית: عمامه או دستار או دلبنت) הוא כיסוי ראש אסייתי ומזרח אסייתי מסורתי הנלבש כמעט ורק על ידי גברים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורבן · ראה עוד »

טורה (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורה (פירושונים) · ראה עוד »

טורהאן הדיג'ה סולטאן

טורהאן הדיג'ה סולטאן (בטורקית: Turhan Hatice Sultan; 1627 לערך – 4 באוגוסט 1683) הייתה האסקי סולטאן של הסולטאן העות'מאני אבראהים הראשון, וולידה סולטאן כאמו של מהמט הרביעי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטורהאן הדיג'ה סולטאן · ראה עוד »

טולנה

טולנה (בהונגרית: Tolna) היא עיירה במחוז טולנה בחלקה הדרום-מערבי של הונגריה, כ-10 ק"מ מצפון מזרח לסקסארד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטולנה · ראה עוד »

טולצ'ה

טוּלְצָ'ה (ברומנית: Tulcea, בטורקית: Tulça, ברוסית: Тулча) היא עיר נמל על גדת הדנובה, במחוז טולצ'ה שברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטולצ'ה · ראה עוד »

טולצ'ה (מחוז)

מחוז טולצ'ה (ברומנית: Judeţul Tulcea) הוא מחוז ("ז'ודץ" – judeţ) ברומניה, בחבל דוברוג'ה, שבירתו העיר טולצ'ה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטולצ'ה (מחוז) · ראה עוד »

טוטראקן

טוטראקן (בבולגרית: Тутракан) היא עיר נמל בולגרית על גדת הדנובה באובלסט סיליסטרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטוטראקן · ראה עוד »

טוזלה

טוּזְלָה (בבוסנית: Tuzla, בכתב קירילי: Тузла) היא עיר השוכנת בצפון-מזרח בוסניה והרצגובינה והשלישית בגודלה במדינה מבחינת אוכלוסין, לאחר סרייבו ובאניה לוקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטוזלה · ראה עוד »

טוביה הלוי

הרב טוביה הלוי היה רב, דיין, פוסק ודרשן בצפת במחצית השנייה של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטוביה הלוי · ראה עוד »

טוביה כהן

איור מ"מעשה טוביה", המשווה את גוף האדם לבית בנוי טוביה כהן (או: הכהן) או טוביה כץ (מץ, 1652 – ירושלים, 1729), הוא טוביה הרופא, רופא יהודי, בעל החיבור האנציקלופדי "מעשה טוביה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטוביה כהן · ראה עוד »

טודור איבנצ'וב

טודור אִיבָנְצ'וֹב (בבולגרית: Тодор Иванчов; 1858, טרנובו, האימפריה העות'מאנית – 1905, פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן במספר כהונות שר וכן כראש ממשלת נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטודור איבנצ'וב · ראה עוד »

טודור קנטארג'ייב

טודור קנטארג'ייב (בבולגרית: Тодор Кантарджиев; 10 בפברואר 1861, סמוקוב, האימפריה העות'מאנית – 10 בינואר 1945, סופיה, ממלכת בולגריה) היה גנרל ומפקד אוגדת חיל הרגלים הכללית של צבא בולגריה במהלך מלחמת העולם הראשונה, אשר לחמה בגזרת דוברוג'ה ובמסגרתה היה קנטארדז'ייב אחד ממפקדי קרב דובריץ'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטודור קנטארג'ייב · ראה עוד »

טודור בורמוב

טודור סטויאנוב בורמוב (בבולגרית: Тодор Стоянов Бурмов; 2 בינואר 1834, גברובו, האימפריה העות'מאנית – 25 באוקטובר 1906, סופיה, נסיכות בולגריה), היה פוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן כראש ממשלתה הראשון של בולגריה לאחר תום השלטון העות'מאני במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטודור בורמוב · ראה עוד »

טודור ולדימירסקו

טודור ולדימירסקו בדיוקן של תאודור אמאן, שצויר לאחר מותו על סמך עדויות של תומכיו טודור ולדימירסקו (ברומנית: Tudor Vladimirescu; סביבות 1780 – 7 ביוני 1821, לפי הלוח הגרגוריאני) היה גיבור ומהפכן רומני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטודור ולדימירסקו · ראה עוד »

טוופיק פיקרט

טוופיק פיקרט(בטורקית: Tevfik Fikret, בטורקית עות'מאנית: توفیق فکرت, בשמו האמיתי מהמט טוופיק Mehmet Tevfik, 24 בדצמבר 1867 איסטנבול - 19 באוגוסט 1915) היה משורר, מורה ופובליציסט טורקי ממוצא יווני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטוופיק פיקרט · ראה עוד »

טימאר

טימאר (בטורקית: tımar, המקור פרסי: تيمار) הוא יחידת שטח שהייתה נהוגה באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטימאר · ראה עוד »

טימור לנג

טימור או תימור-י לנג (במקור מטורקית צ'אגאטאי: Temür פירוש השם "ברזל"; 1336, שאהר-י סאבז – 17 או 18 בפברואר 1405. נקרא גם בשם "טמרליין") היה שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטימור לנג · ראה עוד »

טימולאון ואסוס

טימולאון ואסוס או ואיסוס (ביוונית: Τιμολέων Βάσσος או Βάσος) 1836 – 1929.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטימולאון ואסוס · ראה עוד »

טימיש (מחוז)

מחוז טימיש (ברומנית: Județul Timiș) הוא מחוז (ז'ודץ) בחבל באנאט, בדרום-מערב רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטימיש (מחוז) · ראה עוד »

טימישוארה

טִימִישׁוֹאָרָה (ברומנית:, אלפבית פונטי בינלאומי:; ביידיש טעמעשוואר, בגרמנית: Temeschburg או Temeschwar; בהונגרית: Temesvár; בסרבית: Temišvar או Темишвар) היא עיר במערב רומניה, הבירה בפועל (בעבר גם הבירה רשמית) של האזור באנאט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטימישוארה · ראה עוד »

טירנה

מגדל השעון ומגדל TID טירנה (באלבנית: Tiranë) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר ברפובליקה האלבנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטירנה · ראה עוד »

טירת ליובליאנה

חצר הטירה מבט על הטירה בראש הגבעה מכיוון כיכר הקונגרס הטירה בשעות הערב טירת ליובליאנה (בסלובנית: Ljubljanski grad) היא טירה בליובליאנה, בירת סלובניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטירת ליובליאנה · ראה עוד »

טירת ברנשטיין

טירת ברנשטיין (בגרמנית: Burg Bernstein) היא טירה הממוקמת במקום הגבוהה ביותר בבורגנלנד, אוסטריה, נבנתה כנראה במאה ה-9 או לפני כן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטירת ברנשטיין · ראה עוד »

טירת גבל

250px טירת גבל (או לפי השם הלועזי: מצודת ביבלוס, טירת ביבלוס; באנגלית: Byblos Castle; בערבית: قلعة جبيل) היא מבנה מבוצר שנבנה בתקופת הצלבנים לייד העיר גבל (שנקראה בעבר "גּוּבְּלוֹס") שבלבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטירת גבל · ראה עוד »

טירת וישגראד

וישגראד טירת וישגראד (בהונגרית: Visegrádi vár) היא מבצר שנמצא מעל עיקול הדנובה, בעיר וישגראד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטירת וישגראד · ראה עוד »

טיטל

טִיטֶל (בסרבית קירילית: Тител, בסרבית בכתב לטיני: Titel) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת לגדת הנהר טיסה, במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטיטל · ראה עוד »

טיגינה

טיגינה (ברומנית: Tighina, ברוסית: Бендеры – בֶּנדֶרי) היא עיר במולדובה, במפגש הנהרות דניסטר ובְק (Bâc).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטיגינה · ראה עוד »

טיהור אתני

גירוש פולנים ממערב פולין בשנת 1939, לאחר סיפוח האזור לגרמניה הנאצית טיהור אתני, לפי הגדרתו הרשמית של האו"ם, הוא הפיכת אזור להומוגני מבחינה אתנית, באמצעות שימוש בכוח או בהפחדה להוצאת אנשים מקבוצה אתנית או דתית אחרת מאזור נתון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטיהור אתני · ראה עוד »

טייבה

טַיְּבֶּה, בהגייה ספרותית: טַיִּבַּה (בערבית: الطيّبة, תעתיק מדויק: אלטיּבה, משמעות השם: "הטובה") היא עיר במחוז המרכז בישראל, כ-9 ק"מ מצפון-מזרח לכפר סבא, כ-3 ק"מ מצפון לכוכב יאיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וטייבה · ראה עוד »

ז'אן מרקוס

ז'אן מרקוס (Jeanne Merkus; 11 באוקטובר 1839 - 11 בפברואר 1897) הייתה פעילה חברתית והרפתקנית הולנדית משיחית שהקימה רשת בתי חולים בצרפת, השתתפה בהתקוממות הרצגובינה, והחלה בבנייתו בירושלים של בניין מפואר שזכה לכינוי "מלון הגאולה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'אן מרקוס · ראה עוד »

ז'אן קלווין

ז'אן קלווין ז'אן קלווין (בצרפתית: Jean Calvin; 10 ביולי 1509 - 27 במאי 1564), תאולוג ומשפטן צרפתי בן המאה ה-16 שהיה לאחד הרפורמטורים החשובים של הדת הנוצרית, וממוביליה של תנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'אן קלווין · ראה עוד »

ז'אן זואלארט

שער ספרו של זואלארט "מסע חדור אמונה לירושלים", מהדורת רומא, 1587 כנסיית הקבר בציורו של זואלארט, 1587 מצבות נחל קדרון, 1587 בתוך כנסיית הקבר: קפלות גולגותא; קברי גוטפריד מבויון ובלדווין הראשון, מלך ירושלים, 1587 ז'אן זואלארט (בצרפתית: Jean Zuallart, בגרסה האיטלקית: ג'ובאני זואלארדו (Giovanni Zuallardo), 1541–1634) היה שופט וכרוניקן שכיהן כראש העיר אַת ברוזנות אנו (Hainaut) (בגבולות בלגיה של היום) בשנים 1584–1634.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'אן זואלארט · ראה עוד »

ז'אן דה תבנו

ז'אן דה תֶבֶנוֹ (Jean de Thévenot; 16 ביוני 1633, פריז, צרפת – 28 בנובמבר 1667, מיאנה, פרס) נוסע וכותב ספרי מסעות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'אן דה תבנו · ראה עוד »

ז'אן-אטיין ליוטאר

בד, 1753 (אוסף גלריית אופיצי) La Belle Chocolatière, 1744, פסטל על קלף (אוסף מוזיאון הציירים הגדולים, דרזדן) ז'אן-אטיין ליוטאר (Jean-Étienne Liotard; 22 בדצמבר 1702, ז'נבה, הרפובליקה של ז'נבה – 12 ביוני 1789, ז'נבה) היה צייר וסוחר ביצירות אמנות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'אן-אטיין ליוטאר · ראה עוד »

ז'אן-בטיסט אניבאל אובר דה בייה

ממוזער ז'אן-בטיסט אניבאל אובר דה בייה (צרפתית: Jean-Baptiste Annibal Aubert du Bayet; 19 באוגוסט 1759 – 17 בדצמבר 1797) היה גנרל צרפתי ופוליטיקאי, שפעל בתקופת המהפכה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'אן-בטיסט אניבאל אובר דה בייה · ראה עוד »

ז'אן-בטיסט קלבר

Place Kléber, שטרסבורג ז'אן-בטיסט קלֶבֶּר (בצרפתית: Jean Baptiste Kléber; 9 במרץ 1753 – 14 ביוני 1800) היה גנרל צרפתי בצבא נפוליאון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'אן-בטיסט קלבר · ראה עוד »

ז'אק אסיאו

מבנה בית הקולנוע "סינמה רויאל" אשר הפך לימים ל"תיאטרון הצבא הבולגרי" בסופיה האנדרטה לזכר הנופלים היהודים מדופניצה במלחמות הבלקן ובמלחמת העולם הראשונה. את האנדרטה המקורית מימן אסיאו. ז'אק חיים אסיאו וגם אסיאוב (בבולגרית: Жак Хаим Асео וגם Жак Хаим Асеов; 9 בינואר 1896, דופניצה, נסיכות בולגריה – 27 באוקטובר 1982, ניו יורק סיטי, ארצות הברית) היה איש עסקים, יזם, נדבן, כלכלן ומשפטן יהודי–בולגרי שפעל בבולגריה ובארצות הברית. בתקופת מלחמת העולם השנייה ניהל ומימן פעילות ענפה להצלת יהודי בולגריה מגירוש למחנות ההשמדה וסייע להעלאת יהודים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'אק אסיאו · ראה עוד »

ז'אק הלברונר

ז'אק הלברונר (בצרפתית: Jacques Helbronner; 21 בספטמבר 1873, פריז, צרפת – 23 בנובמבר 1943, אושוויץ) היה נשיא הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת (מוסד המנהל את הדת היהודית בצרפת) בשנים 1940–1943.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'אק הלברונר · ראה עוד »

ז'אבאלי

זָ'אבָּאלִי (בסרבית קירילית: Жабаљ, בסרבית בכתב לטיני: Žabalj, תעתיק מדויק לעברית: זָ'אבָּאל) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה, סמוך לנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'אבאלי · ראה עוד »

ז'פצ'ה

זֶ'פְּצֶ'ה (בבוסנית: Žepče) היא עיירה ורשות מקומית בצפון הפדרציה של בוסניה והרצגובינה אשר בבוסניה והרצגובינה, הנחצית על ידי הנהר בוסנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'פצ'ה · ראה עוד »

ז'שוב

זֶ'שוּב (בפי היהודים: ריישא, ריישה או ריישע; בפולנית: Rzeszów; באוקראינית: Ряшiв; בגרמנית: Reichshof) היא עיר במרכז גליציה המערבית, כ-150 ק"מ ממזרח לקרקוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'שוב · ראה עוד »

ז'וראבנו

ז'וראבנו (באוקראינית: Журавно או Журавне (ז'וראבנה); בפולנית: Żurawno; ביידיש: זשיראוונע) היא עיירה במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'וראבנו · ראה עוד »

ז'יל קמבון

זִ'יל-מַרְטֶן קַמְבּוֹן (בצרפתית: Jules-Martin Cambon; 5 בינואר 1845 – 19 בספטמבר 1935) היה דיפלומט צרפתי ואחיו של פול קמבון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'יל קמבון · ראה עוד »

ז'יטבה

ז'יטַבה (בסלובקית: Žitava, בהונגרית: Zsitva ז'יטְבה) הוא נחל בדרום סלובקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'יטבה · ראה עוד »

ז'יבויין מישיץ'

מפקדתו של מישיץ' מהחזית המקדונית. האנדרטה לזכרו של מישיץ' בעיר ואלייבו ז'יבויין מישיץ' (בסרבית Živojin Mišić; 19 בינואר 1855, סטרוגאניק, נסיכות סרביה, האימפריה העות'מאנית – 20 בינואר 1921, בלגרד, ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים), היה פילדמרשל סרבי, אשר לחם בכל מלחמות נסיכות וממלכת סרביה מהמלחמה העות'מאנית-סרבית (1876) ועד הניצחון על ממלכת בולגריה במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'יבויין מישיץ' · ראה עוד »

ז'יגמונד באטורי

ז'יגמונד באטורי (בהונגרית: Báthory Zsigmond; 1573 – 27 במרץ 1613) היה נסיך טרנסילבניה מספר פעמים בין השנים 1586–1602, ב-1598 הפך גם לדוכס רציבוז' ואופולה בשלזיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'יגמונד באטורי · ראה עוד »

ז'ידאצ'וב

ז'ידאצ'וב (באוקראינית: Жидачів, ז'ידאצ'יב; בפולנית: Żydaczów) היא עיר במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וז'ידאצ'וב · ראה עוד »

זמון

בית הכנסת בזמון זֶמוּן (בסרבית: Земун, בגרמנית: זֶמְלִין (Semlin)) היא אחת מ-17 הרשויות המקומיות המרכיבות את מחוז בלגרד, אשר מרכזו בלגרד בירת סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזמון · ראה עוד »

זמושץ'

מפת העיר מ-1617 - ניתן להבחין בשלוש הכיכרות ובבית העירייה במרכז, וכן בארמון זמויסקי מימין (המפה פונה דרומה) זמושץ' (פולנית Zamość; רוסית Замосць; גרמנית Zamosch) היא עיר בפרובינציית לובלין שבדרום-מזרח פולין, השוכנת כ-240 ק"מ דרומית-מזרחית לבירה ורשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזמושץ' · ראה עוד »

זאקאן

הכפר זאקאן (בהונגרית: Zákány) נמצא במחוז שומוג', נפת צ'ורגו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאקאן · ראה עוד »

זאלאגרסג

זאלַאֶגֶרסֶג (בהונגרית: Zalaegerszeg; בגרמנית: Egersee; בסלובנית: Jageršek) היא עיר במערב הונגריה, בסמוך לגבול עם סלובניה ואוסטריה, כ-220 ק"מ מבודפשט הבירה וכ-45 ק"מ מערבית לאגם בלטון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאלאגרסג · ראה עוד »

זאלוז'צה

זאלוז'צה (באוקראינית: Залізці, זאליזצי; בפולנית: Załoźce; ביידיש: זאַלעשיץ) היא עיירה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאלוז'צה · ראה עוד »

זאב אשור

זאב אשור זאב אשור (21 בנובמבר 1883. - 14 באפריל 1956) היה פועל דפוס, ממציא, מראשוני מארגני איגודי העובדים בארץ ישראל ומראשוני פועלי ציון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאב אשור · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זאב ברנדה

זאב (וולף) ברנדה (1848–1918) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאב ברנדה · ראה עוד »

זאב וולפנזון

זאב וולפנזון (נקרא גם "וועלוויל בעאבעס" על שם אשתו, או "חכם זאב הירושלמי"; 1812? – 29 באפריל 1881) היה פעיל מרכזי ביישוב הישן הפרושי בירושלים באמצע המאה ה-19, ומבוני המוסדות המרכזיים של יישוב זה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאב וולפנזון · ראה עוד »

זאבל יסאיאן

זאבֵּל יֶסאיאן (בארמנית Զապէլ Եսայեան, 4 בפברואר 1878–1943) הייתה סופרת ומתרגמת ארמנית מן האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאבל יסאיאן · ראה עוד »

זאוגמה

מוזיאון זאוגמה בגזיאנטפ זאוגמה; גאיה, אלת האדמה; הפסיפס, שנחשף ב-1992, מוכר בכינויו "הנערה הצוענייה" גדי, סמלו של הלגיון הרביעי סקיתיקה; במרכז המטבע – דימוי מקדש שבקִדמתו, במורד גבעה, חורשה מגודרת בשדרות עמודים. הכתובת ΖΕΥΓΜΑΤΕΩΝ מציינת את זאוגמה זאוגמה (ביוונית: Ζεῦγμα; בלטינית: Zeugma) הייתה עיר הלניסטית ורומית בגדה המערבית של נהר פרת, בגבול אסיה הקטנה, סוריה ומסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאוגמה · ראה עוד »

זאוואתא

זאוואתא (בערבית: زواتا) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאוואתא · ראה עוד »

זאוויה

זאוויה (נקרא גם: א-זאוויה; בערבית: الزاويه) היא עיירה פלסטינית בנפת סלפית בצפון הגדה המערבית, הממוקמת 15 ק"מ מערבית לסלפית, ו-24 ק"מ דרומית-מזרחית לקלקיליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאוויה · ראה עוד »

זאכי אלחדיף

האנדרטה לזכרו של זאכי אלחדיף יצחק זאכי אלחדיף (25 בדצמבר 1890 - 27 באוקטובר 1938) היה ראש העירייה היהודי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזאכי אלחדיף · ראה עוד »

זניצה

מבנה בית הכנסת בזניצה אשר הוסב למוזיאון זניצה (בבוסנית: Zenica) היא העיר הרביעית בגודלה בבוסניה והרצגובינה, ובירת קנטון זניצה-דובוי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזניצה · ראה עוד »

זקינתוס

העיר ונמל זקינתוס זקינתוס (ביוונית: Ζάκυνθος) או זנטה (בוונטית: Zante) הוא אי יווני במרכז הים היוני, המהווה יחידה אזורית נפרדת במחוז האיים היוניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזקינתוס · ראה עוד »

זרקא (מחוז)

מחוז זרקא (ערבית: محافظة الزرقاء; תעתיק מדויק: אלזרקאא') הוא אחד משנים עשר המחוזות של ירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזרקא (מחוז) · ראה עוד »

זלמן מייזל

זלמן מייזל (1873–1947) היה מראשוני תנועת המזרחי בארץ ישראל, יושב ראש החברה קדישא של תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזלמן מייזל · ראה עוד »

זלאטוגרד

זלאטוגרד (בבולגרית: Златоград) היא עיר במרכז דרומה של בולגריה, השנייה בגודלה במחוז סמוליאן, השוכנת על רכס הרודופי, 228 קילומטרים דרומית מזרחית מהבירה סופיה, 60 קילומטרים מבירת המחוז סמוליאן ו-5 קילומטרים מגבול יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזלאטוגרד · ראה עוד »

זבורניק

זְבוֹרְנִיק (בסרבית בכתב לטיני ובבוסנית: Zvornik, בסרבית בכתב קירילי: Зворник) היא עיר השוכנת לגדות הנהר דרינה, במזרח רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזבורניק · ראה עוד »

זביד

מסגד בזביד זביד (בערבית: زبيد) היא עיר בת כ-50,781 תושבים בדרומו של מחוז אל חודיידה במערב תימן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזביד · ראה עוד »

זגורי (יוון)

קניון ויקוס בחבל זגורי זגוֹרי (ביוונית: Ζαγόρι) הוא חבל ארץ בהרי פינדוס בצפון-מערב יוון, קרוב לגבול עם אלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזגורי (יוון) · ראה עוד »

זואבים

ממוזער ממוזער זואבים (בצרפתית - Zouaves מהמילה הברברית "זואווה", שם של שבט קבילי, ביחיד: זואווי) היה שמם של לוחמים של "לוחמה רגלית קלה", שהשתייכו ל"צבא אפריקה" (Armée d'Afrique) במסגרת הצבא הצרפתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזואבים · ראה עוד »

זוגדידי

זוּגדידי (בגאורגית: ზუგდიდი) היא בירתה ההיסטורית של סמגרלו, המחוז ההיסטורי שבמערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזוגדידי · ראה עוד »

זוגו הראשון, מלך אלבניה

זוגו הראשון זוגו הראשון, מלך אלבניה (באלבנית: Zogu I, כתיב פונטי; נולד בשם אהמט מוהטאר ביי זוגולי (Ahmet Muhtar Bej Zogolli) ובהמשך נקרא גם אהמט זוגו (Ahmet Zogu); 8 באוקטובר 1895 - 9 באפריל 1961) היה פוליטיקאי אלבני שכיהן כראש ממשלת אלבניה, כנשיא אלבניה, ולבסוף כמלכהּ הראשון והיחיד של המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזוגו הראשון, מלך אלבניה · ראה עוד »

זוכי פרס נובל לפי מדינה

זוהי רשימה של זוכי פרס נובל לפי מדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזוכי פרס נובל לפי מדינה · ראה עוד »

זכרונות ארץ ישראל

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »

זכריא תאמר

זַכַּרִיַא תַאמֶר (בערבית: زكريا تامر; נולד ב-2 בינואר 1931 בדמשק) הוא סופר סורי, מהחשובים שבכותבי סיפורים קצרים וספרות ילדים בעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכריא תאמר · ראה עוד »

זכות הקיום

זכות הקיום מתוארת כאחת התכונות של מדינה ריבונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכות הקיום · ראה עוד »

זכות הכיבוש

זכות הכיבוש היא זכותו של צבא להחזיק בשטח שנכבש על ידו במלחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכות הכיבוש · ראה עוד »

זכות היסטורית

זכות היסטורית היא זכות, בדרך כלל לטריטוריה, הנובעת מההיסטוריה של הטריטוריה או של הטוענים לזכות עליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכות היסטורית · ראה עוד »

זכויות להט"ב באלבניה

תושבים להט"בים באלבניה מתמודדים עם אתגרים משפטיים שלא חווים תושבים שאינם להט"בים, בין היתר בגלל חוסר ההכרה החוקית לזוגות חד-מיניים במדינה והגישות השליליות לגבי הקהילה הגאה ברחבי הארץ, אף על פי שאנשים להט"בים באלבניה מוגנים תחת חקיקה מקיפה נגד אפליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכויות להט"ב באלבניה · ראה עוד »

זכויות להט"ב באירופה

זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באירופה הן שונות מאוד ממדינה למדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכויות להט"ב באירופה · ראה עוד »

זכויות להט"ב בסומלילנד

זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בסומלילנד כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכויות להט"ב בסומלילנד · ראה עוד »

זכויות להט"ב בקפריסין

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בקפריסין מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכויות להט"ב בקפריסין · ראה עוד »

זכויות להט"ב בקרואטיה

לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בקרואטיה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית אינם חווים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכויות להט"ב בקרואטיה · ראה עוד »

זכויות להט"ב בקוסובו

זכויות הלהט"ב בקוסובו השתפרו בשנים האחרונות, ובמיוחד עם אימוץ החוקה החדשה, האוסרת אפליה על רקע נטייה מינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכויות להט"ב בקוסובו · ראה עוד »

זכויות להט"ב בטורקיה

החוק בטורקיה מפלה להט"ב כאשר אלו מתמודדים עם אתגרים משפטיים שלא חווים אזרחים שאינם להט"ב במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכויות להט"ב בטורקיה · ראה עוד »

זכויות להט"ב בבולגריה

תושבים להט"בים בבולגריה מתמודדים עם אתגרים משפטיים שלא חווים תושבים שאינם להט"בים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכויות להט"ב בבולגריה · ראה עוד »

זכויות האישה

צעדה למען זכות בחירה לנשים בניו-יורק, 1912 סופרג'יסטיות אמריקאיות בצעדה חגיגית לכבוד יום פטריק הקדוש, 1921. מעליהן שלט עליו כתוב: "נשיות ללא מורא ועשויה לבלי חת. גזע ללא מורא ועשוי לבלי חת". "הגנה על זכויות האישה", מאת מרי וולסטונקראפט, 1792 זכויות האישה הן זכויות אזרחיות וחירויות בסיסיות של נשים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכויות האישה · ראה עוד »

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזכויות יוצרים · ראה עוד »

זיא גקאלפ

זיא גקאלפ (בטורקית: Ziya Gökalp; 23 במרץ 1876 – 25 באוקטובר 1924) היה סופר והוגה דעות עות'מאני ממוצא כורדי, אחד האינטלקטואלים המרכזיים בחבל אנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזיא גקאלפ · ראה עוד »

זיארה

זיארה (בערבית: زِيارة; באופן מילולי: "ביקור", "מקום פגישה") היא ביקור באתרים מקודשים לשם תפילה או לצורך עבודה פולחנית אחרת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזיארה · ראה עוד »

זירת מזרח אסיה והאוקיינוס השקט במלחמת העולם הראשונה

זירת מזרח אסיה והאוקיינוס השקט במלחמת העולם הראשונה כללה בעיקר את ההשתלטות הבלתי אלימה על השטחים הקולוניאליים של הקיסרות הגרמנית באוקיינוס השקט ובסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזירת מזרח אסיה והאוקיינוס השקט במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

זיתא

זיתא (בערבית: زيتا) היא עיירה פלסטינית בנפת טולכרם במערב יהודה ושומרון, הממוקמת 11 ק"מ צפונית-מזרחית לטולכרם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזיתא · ראה עוד »

זיתא ג'מעין

זיתא ג'מעין (בערבית: جمّاعين) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם בצפון יהודה ושומרון, הממוקם כ-16 קילומטר דרומית מערבית לשכם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזיתא ג'מעין · ראה עוד »

זיטה, נסיכת בורבון-פארמה

זיטה מריה דלה גרציה אדליגונדה מיכאלה רפאלה גבריאלה ג'וזפינה אנטוניה לואיזה אגנס, נסיכת בורבון-פארמה (באיטלקית: Zita Maria delle Grazie Adelgonda Micaela Raffaela Gabriella Giuseppina Antonia Luisa Agnese; 9 במאי 1892 - 14 במרץ 1989) הייתה אשתו של קרל הראשון, קיסר אוסטריה, וככזו הייתה הקיסרית האחרונה של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזיטה, נסיכת בורבון-פארמה · ראה עוד »

זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין

זיגמונט השני אוגוסט (בפולנית: Zygmunt II August; בליטאית: Žygimantas III Augustas I; בבלארוסית: Жыгімонт Аўгуст; בגרמנית: Sigismund II. August; 1 באוגוסט 1520 – 7 ביולי 1572) היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא באיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין · ראה עוד »

זיגמונט השלישי, מלך פולין ושוודיה

זיגמונט השלישי ואזה (בפולנית: Zygmunt III Waza, בליטאית: Žygimantas Vaza, בשוודית: Sigismund; 20 ביוני 1566 – 30 באפריל 1632) היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא, המונרך של האיחוד הפולני-ליטאי מ-1587 ועד 1632, כזיגמונט השלישי ומלך שוודיה מ-1592 ועד הדחתו ב-1599, כזיגימונד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזיגמונט השלישי, מלך פולין ושוודיה · ראה עוד »

זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

זיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית Sigismund) לבית לוקסמבורג, (15 בפברואר 1368 – 9 בדצמבר 1437), היה השלישי והאחרון בבני בית לוקסמבורג, שנשאו את התואר "קיסר האימפריה הרומית הקדושה", מלך הונגריה, מלך בוהמיה, נסיך בוחר של ברנדנבורג ומלך קרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזיגיסמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

זיכרונות נעים ביי

זיכרונות נעים ביי: מסמכים טורקיים רשמיים המתייחסים לגירוש ולמעשי הטבח בארמנים, הידועים גם בשם "מברקי טלעת פאשה", הוא ספר שנכתב על ידי ההיסטוריון והעיתונאי ארם אנדוניאן בשנת 1919.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וזיכרונות נעים ביי · ראה עוד »

ח'אן יונס

חַ'אן יוּנֶס (בערבית: خان يونس) היא העיר השנייה בגודלה ברצועת עזה ובירת נפת ח'אן יונס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וח'אן יונס · ראה עוד »

ח'ראג'

בהלכה האסלאמית, ח'ראג (בערבית: خراج) הוא מס על אדמה חקלאית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וח'ראג' · ראה עוד »

ח'רבת אל-מוטלה (ג'נין)

ח'רבת אל-מוּטִלֶה (בערבית: خربة المطلة) או בשפת התושבים: מוּטִלֶה, הוא כפר פלסטיני בנפת ג'נין, הכפר נמצא כ-24 ק"מ דרומית מזרחית מהעיר ג'נין והוא בגובה של כ-500 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וח'רבת אל-מוטלה (ג'נין) · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וח'ליפה · ראה עוד »

ח'ליל רעד

חנותו של ח'ליל רעד בשער יפו, ירושלים ערביה בתלבושת מסורתית מרמאללה, 1920 ח'ליל רעד, (ערבית: خليل رعد, 1854 – 1957) היה צלם ערבי סורי-לבנוני, נוצרי, שהתפרסם במידה רבה בזכות צילומי נופים ואנשים בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וח'ליל רעד · ראה עוד »

ח'דיוות מצרים

ח'דיוות מצרים (בערבית: الخديوية المصرية) הייתה מדינה אוטונומית אשר נשלטה בידי צאצאיו של מוחמד עלי פאשה, אולם בפועל נותרה מדינה מעין עצמאית תחת עליונות עות'מאנית עד לכיבוש הבריטי של 1882.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וח'דיוות מצרים · ראה עוד »

ח'ירבת צ'רקס

ח'ירבת צ'רקס ח'ירבת צ'רקס הוא כפר נטוש בתחומי שמורת אלון שבשרון, בסמוך ליישוב גן שמואל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וח'ירבת צ'רקס · ראה עוד »

חמאם

החדר החם בחמאם בהרמון. אבן השיש המוגבהת במרכזו של האולם ולאורך הקירות קבועים ברזי המים פנים חמאם מצרי בהדפס מאת ג'ובאני בטיסטה צ'קי אחרי ויוואן דנון מראה בחמאם החדר החם בחמאם ביי בסלוניקי תרשים של חמאם ביי בסלוניקי: בכתום החלק המיועד לגברים, בצהוב לנשים, ובאדום הבאר. שני חלקי המבנה (לגברים ולנשים) מחולקים לשלושה שלבים כל אחד חורבת החמאם הטורקי ברחוב יחזקאל בירושלים חמאם (בטורקית: Hamam; בערבית: حمّام), או בית מרחץ טורקי, הוא בית מרחץ לח המקובל ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחמאם · ראה עוד »

חמאם אל-באשה

חמאם אל-באשה הוא חמאם היסטורי השוכן מדרום למצודת עכו, בצפונה של עכו העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחמאם אל-באשה · ראה עוד »

חמאם גולצ'ילר

חמאם גולצ'ילר (במקדונית: Ѓулчилер амам), הידוע גם בשם חמאם שנגול (במקדונית: Шенѓул амам) או חמאם קורי (במקדונית: Кури амам) הוא חמאם טורקי שנמצא בבזאר הישן בסקופיה, ליד קורשומלי אן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחמאם גולצ'ילר · ראה עוד »

חמת גדר

אפיק הירמוך בסמוך לחמת גדר, על רקע הגלעד. חַמַּת גָּדֵר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחמת גדר · ראה עוד »

חמזה ביי

חמזה-ביי (בטורקית: Hamza Bey; נהרג בשנת 1462) היה מנהיג צבאי עות'מאני, ששירת את הסולטנים מהמט הראשון, מוראט השני ומהמט השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחמזה ביי · ראה עוד »

חמדה נופך-מוזס

חמדה נוֹפֶך-מוֹזֶס (8 בפברואר 1908, איסטנבול – 28 בינואר 1989, תל אביב) הייתה עיתונאית ועורכת דין ישראלית ממשפחת מוזס, פעילה בארגונים לקידום זכויות נשים והעורכת-המייסדת של מגזין "לאשה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחמדה נופך-מוזס · ראה עוד »

חמה (עיר)

חמה או חמת (בערבית: حماة, תעתיק מדויק: חַמָאה) היא עיר גדולה על גדות נהר העאסי ובירת מחוז חמה בסוריה של ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחמה (עיר) · ראה עוד »

חמילניק

חמילניק (אוקראינית: Хмільник) היא עיר במחוז ויניצה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחמילניק · ראה עוד »

חאן (תואר)

חאן (נכתב גם ח'אן, במונגולית) משמעותו "שליט" במונגולית ובטורקית (השפות האלטאיות).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחאן (תואר) · ראה עוד »

חאן מנולי

חאן מנולי חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל 11 ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני שאה מנוליאן שהיה הקאוואס של הקונסול האוסטרי ביפו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחאן מנולי · ראה עוד »

חאן א-לובאן

חאן א-לובאן (או חָ'ן אֶ-לֻבָּן, לפי מפת ישראל) הוא מבנה חאן בדרך ההר העתיקה ('דרך האבות') מירושלים לשכם (כביש 60), בסמוך ליישוב הערבי לובאן א-שרקיה וצפונית להתנחלות מעלה לבונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחאן א-לובאן · ראה עוד »

חאן זרעוניה

250px 250px זרעוניה (בערבית: אל-זֻּעְ'ראנִיַֹּה, الزرغانية) הוא שמו העברי של בית אחוזה מהתקופה העות'מאנית, שהוקם ממערב לבנימינה בשלהי המאה ה-19 בידי בעלי קרקעות אמידים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחאן זרעוניה · ראה עוד »

חאנות קרים

חאנות קרים (בטטרית של קרים: قريميورتى, בספרות הרבנית: קֵדָר) הייתה מדינה טטרית שהתקיימה בחצי האי קרים ובשטחים סמוכים לו במאות ה-15 עד ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחאנות קרים · ראה עוד »

חאניה

הנמל הוונציאני בחאניה רחוב טיפוסי בעיר העתיקה מגורי הבישוף בעיר חאניה השוק המקורה המכונה אגורה מסגד היניצ'רים אשר בנמל הישן פנים הקתדרלה היוונית אורתודוקסית שבעיר בית הכנסת העתיק "עץ החיים" פנים בית הכנסת הכניסה לבית הכנסת עץ החיים שלט הנצחה המוצב בבית הכנסת בחאניה, לרב אברהם איבלאגון שהיה החכם באשי האחרון של יהודי כרתים וכיהן עד לשנת 1933 חאניה (ביוונית: Χανιά) היא עיר בצפון מערב האי כרתים ובירת מחוז חאניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחאניה · ראה עוד »

חאסקובו (מחוז)

מחוז (אובלסט) חאסקובו (בולגרית Област Хасково) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בדרום המדינה וגובל ביוון וטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחאסקובו (מחוז) · ראה עוד »

חארמאנלי

חארמאנלי (בבולגרית: Харманли) היא עיר בדרום בולגריה, השלישית בגודלה במחוז חאסקובו ושוכנת 228 קילומטרים דרומית מזרחית מהבירה סופיה ו-27 קילומטרים מבירת המחוז חאסקובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחארמאנלי · ראה עוד »

חארכי

צעיר חארכי בשנת 1961 חארכּי או חרכּי (בצרפתית: harki ומבטאים "ארקי"; בערבית:חרכי - حركي, במובן של "קבוצת לוחמים או מתנדבים", מהמילה הערבית حركة' "תנועה") היה שם כללי לאלג'ראי ילידי מוסלמי ששירת כלוחם בעל חוזה זמני בכוחות נספחים לצבא הצרפתי בימי מלחמת אלג'יריה (1962-1954).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחארכי · ראה עוד »

חנא מוויס

חנא מוויס (בערבית: حنا موياس; 1913 – 13 בפברואר 1981) היה איש ציבור ערבי-ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בכנסת התשיעית מטעם חד"ש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחנא מוויס · ראה עוד »

חנא נקארה

חנא נקארה (בערבית: حنّا نقاره; 18 בינואר 1912 – 1984), היה עורך דין ופעיל ציבור ערבי, מראשי המפלגה הקומוניסטית בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחנא נקארה · ראה עוד »

חננאל חאביף

הרב חננאל חאביף (חביף) מורינו היה ראש ישיבה ודרשן באזמיר במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחננאל חאביף · ראה עוד »

חנניה חביב אזולאי

רבי חנניה חביב אזולאי (ירושלים, 1876- קזבלנקה, 1935) כיהן כרב העיר לייז' שבבלגיה, מו"צ בעיר קונסטנטין שבאלג'יריה וראש ישיבת "מקור חיים" בעיר קזבלנקה שבמרוקו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחנניה חביב אזולאי · ראה עוד »

חנוך חסון (רב)

הרב חנוך חסון (י"ז באייר ה'תרכ"ז, 22 במאי 1867- י"ח באב ה'תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה אב בית דין של עדת הספרדים בחברון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחנוך חסון (רב) · ראה עוד »

חסן אבו אל-הודא

חסן אבו אל-הודא (בערבית: حسن خالد ابو الهدى; 1870–1936) היה פוליטיקאי שכיהן כראש הממשלה הרביעי של אמירות עבר הירדן (כיום ירדן) פעמיים בשנים 1923–1924 ובשנים 1926–1931.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחסן אבו אל-הודא · ראה עוד »

חסן טהסין

חסן טהסין (בטורקית Hasan Tahsin; 1888 - 15 במאי 1919) היה עיתונאי טורקי, פעיל בשירות החשאי העות'מאני (Teşkilat-ı Mahsusa) וגיבור לאומי טורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחסן טהסין · ראה עוד »

חסן בק

המסגד ב-1917 חסן בק אל-בצרי אל-ג'אבי (בערבית: حسن بك; 1882–1953) שימש כמושלה הצבאי של יפו למשך שנתיים, בימי מלחמת העולם הראשונה, ונודע בעריצותו ובאכזריותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחסן בק · ראה עוד »

חצר בנימין בירושלים

חצר בנימין. תמונה של הנזיר טימון. סוף המאה ה-19. חצר בנימין בירושלים (אכסניית בנימין) הוא שמו של מתחם היסטורי בנוי ברחוב הנביאים מספר 43 בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחצר בנימין בירושלים · ראה עוד »

חצי האי סלנטו

חצי האי סלנטו (Salento) הוא האזור התרבותי, ההיסטורי והגאוגרפי בקצה הדרומי של האזור המנהלי של מחוז פוליה בדרום איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחצי האי סלנטו · ראה עוד »

חצי האי קרים

חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחצי האי קרים · ראה עוד »

חצי האי טאמאן

חצי האי טאמאן נמצא ברוסיה ומפריד בין ים אזוב מצפון ובין הים השחור מדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחצי האי טאמאן · ראה עוד »

חציל

דוכן חצילים בשוק צמח החציל, תפרחת ופירות שלושה סוגי חצילים חציל (שם מדעי: Solanum melongena), הוא צמח מאכל רב שנתי נפוץ, ממשפחת הסולניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחציל · ראה עוד »

חציית ה-T

באיור זה, האונייה למעלה חוצה את ה-T של האונייה התחתונה. האונייה למעלה יכולה לירות בכל שמונת תותחיה, לעומת האונייה התחתונה היכולה לירות רק בארבעה חציית ה-T היא שמו של תמרון טקטי שהיה נהוג בלוחמה הימית בעידן אוניות המערכה, מאמצע המאה ה-19 עד לאחר מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחציית ה-T · ראה עוד »

חקקי לב

שו"ת חקקי לב הוא ספר שאלות ותשובות בשני כרכים על ארבעת חלקי השולחן ערוך שחיבר רבי חיים פאלאג'י.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחקקי לב · ראה עוד »

חרם אנקונה

חרם אנקונה הוא חרם יהודי שהוטל במאה ה-16 על המסחר עם עיר הנמל אנקונה שבמדינת האפיפיור (כיום באיטליה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחרם אנקונה · ראה עוד »

חרסוניסוס

אזור חרסוניסוס והנמל חרסוניסוס (ביוונית: Χερσόνησος (פירוש מילולי: חצי אי), מבוטא&#x20), היא עיירה ורשות מקומית בצפון כרתים, השוכנת לחוף הים האגאי שבים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחרסוניסוס · ראה עוד »

חרתוויסי

חרתוויסי ברוחב מלא. בצד ימין כנסייה עתיקה (עם גג אדום) מצודת חֶרְתְּוִויסִי היא אחת המבצרים העתיקים בגאורגיה, והייתה בשימוש במשך כל התקופה הפיאודלית בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחרתוויסי · ראה עוד »

חרב עות'מאן

חרב עות'מאן (טורקית עות'מאנית: Taklid-i Seyf, טורקית: Osman Kılıcı) הייתה חרב טקסית אשר נחגרה סביב מותניו של יורש העצר העות'מאני במהלך טקס הכתרתו לסולטאן האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחרב עות'מאן · ראה עוד »

חרבת בית זכריה

חרבת זכריה (בערבית: خربة بيت زكريا) הוא יישוב ערבי זעיר בגוש עציון, שממוקם בין היישובים אלון שבות וראש צורים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחרבת בית זכריה · ראה עוד »

חרבתא אל-מצבאח

חרבתא אל-מצבאח (בערבית: خربثا المصباح) הוא כפר פלסטיני באזור הרי בנימין מדרום לכביש 443 ובית עור א-תחתא, בקרבת בית חורון ומצפון לעיירה בית ליקיא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחרבתא אל-מצבאח · ראה עוד »

חריסטו סטויאנוב

חריסטו טודורוב סטויאנוב (בבולגרית: Христо Тодоров Стоянов; 1842, סופיה, האימפריה העות'מאנית – 1 ביולי 1895, סופיה, נסיכות בולגריה) היה מהפכן, משפטן ופוליטיקאי בולגרי, אשר בשלהי המאה ה-19 כיהן כשר החוץ והדתות ושר המשפטים של נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחריסטו סטויאנוב · ראה עוד »

חריסטו קאלפוב

חריסטו דימוב קאלפוב (בבולגרית: Христо Димов Калфов; 28 באוקטובר 1883, קאלופר, רומליה המזרחית, האימפריה העות'מאנית – 1 בפברואר 1945, סופיה, ממלכת בולגריה) היה קולונל בצבא בולגריה ופוליטיקאי בולגרי, אשר בין 1923–1926 כיהן כשר החוץ הדתות של בולגריה בממשלתו של אלכסנדר צאנקוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחריסטו קאלפוב · ראה עוד »

חריסטו בוטב

חריסטו בוטב (בבולגרית: Христо Ботев; נולד בשם חריסטו בוטב פטקוב, Христо Ботйов Петков; 6 בינואר 1848 – 1 ביוני 1876) היה משורר, עורך, ומהפכן בולגרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחריסטו בוטב · ראה עוד »

חרילאוס טריקופיס

חרילאוס טריקופיס (ביוונית: Χαρίλαος Τρικούπης 11 ביולי 1832 (על פי לוח השנה היוליאני) - 30 במרץ 1896) היה הפוליטיקאי החשוב ביותר ביוון של המחצית השנייה של המאה ה-19, כיהן מספר פעמים כראש ממשלת יוון והיה אחראי על רפורמות כלכליות בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחרילאוס טריקופיס · ראה עוד »

חלרתווה

National Archives of Georgia בטביליסי חֶלְרתְּווָה (בגאורגית: ხელრთვა) היא חתימה קליגרפית, מונוגרמה או חותם גאורגי, שהיו במקור בשימוש המלכים הגאורגים, מלכות מלוות, פטריארכים של הכנסייה הגאורגית, בני המלוכה והאצולה. המילה חלרתווה פירושה המילולי "לעטר", "לקשט" או "לייפות ביד". בגאורגית חֵלִי (ხელი) פירושו יד ו-רְתוָּוה (რთვა) פירושו לעטר או לקשט. חתימות חלרתווה נכתבו באחת משלושת סוגי האלפבית הגאורגי, בעיקר בנוּסְחוּרִי ומְחֶדְּרוּלִי, אם כי המונוגרמות, במיוחד המונוגרמות המלכותיות, נכתבו בכתב אֲסוֹמְתַווְרּוּלִי. לכל מונרך גאורגי הייתה חלרתווה משלו, וכינוי החלרתווה היה סָאוּפְּלוֹאִי חֵלִי (საუფლოჲ ხელი), שפירושו המילולי הוא "יד האדון". מסורת החלרתווה עדיין בשימוש בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחלרתווה · ראה עוד »

חלב (עיר)

חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחלב (עיר) · ראה עוד »

חלוקת פולין

חלוקת האיחוד הפולני-ליטאי (בפולנית: Rozbiór Polski, בליטאית: Padalijimas) הייתה חלוקת שטחו של האיחוד הפולני-ליטאי בין פרוסיה, האימפריה הרוסית ואוסטריה במהלך סוף המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחלוקת פולין · ראה עוד »

חלוקת האימפריה העות'מאנית

חלוקת האימפריה העות'מאנית (30 באוקטובר 1918 – 1 בנובמבר 1922) היה אירוע גאופוליטי שהתרחש כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה וכיבוש איסטנבול בידי חיילים בריטים, צרפתים ואיטלקיים בנובמבר 1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחלוקת האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

חלוקת העולם על פי האסלאם

חלוקת העולם על פי האסלאם הוצעה לראשונה ב על ידי האימאם העיראקי אבו חניפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחלוקת העולם על פי האסלאם · ראה עוד »

חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית 1481 – 1683 האימפריה העות'מאנית בפרוץ מלחמת העולם הראשונה החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

חלים אבו רחמה

חלים אבו רחמה (בערבית: حليمأبو رحمة; 1888–1945) היה רופא פלסטיני נוצרי פרוטסטנטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחלים אבו רחמה · ראה עוד »

חליל אינאלג'יק

קברו של חליל אינאלג'יק בחצר מסגד פתיח באיסטנבול חליל איברהים אינאלג'יק (בטורקית: Halil İbrahim İnalcık; 7 בספטמבר 1916, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית – 25 ביולי 2016, אנקרה, טורקיה) היה היסטוריון טורקי ממוצא טטרי, פרופסור ופרופסור אורח במספר מוסדות אקדמיים ברחבי העולם, אשר התמחה בהיסטוריה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחליל אינאלג'יק · ראה עוד »

חליל ברקטאי

חליל ברקטאי (בטורקית: Halil Berktay; נולד ב-27 באוגוסט 1947) הוא היסטוריון טורקי, בעל טור ביומון Taraf.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחליל ברקטאי · ראה עוד »

חליל כות

חליל כות (חליל פאשה) (בטורקית: Halil Kut; 1881 - 20 באוגוסט 1957) היה קצין בכיר צבא העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחליל כות · ראה עוד »

חליל-סלים ג'בארה

ח'ליל-סלים ג'בארה (בערבית: خليل سليمجبارة; 1913–1999) היה איש ציבור ערבי-ישראלי שכיהן כשנה וחצי כחבר הכנסת מטעם אחדות העבודה - פועלי ציון בכנסת החמישית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחליל-סלים ג'בארה · ראה עוד »

חטיבת התביעות

'''סמל חטיבת התביעות''' חטיבת התביעות היא יחידת התביעות של משטרת ישראל המהווה אחת משתי סמכויות התביעה העיקריות בבתי המשפט בישראל: פרקליטות המדינה, והתביעה המשטרתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחטיבת התביעות · ראה עוד »

חזנות

"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחזנות · ראה עוד »

חזקיה די סילוה

הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחזקיה די סילוה · ראה עוד »

חזימה בנת א-שריף נאצר

חזימה בנת א-שריף נאצר (בערבית: حزيمة بنت الشريف ناصر; 1884 – 27 במרץ 1935) הייתה המלכה הראשונה של ממלכת עיראק ההאשמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחזימה בנת א-שריף נאצר · ראה עוד »

חבר הלאומים

חֶבֶר הלאומים (בצרפתית: La Société des Nations; בראשי תיבות: SDN או SdN; באנגלית: The League of Nations, LoN) היה ארגון בינלאומי אשר הוקם ב-10 בינואר 1920, לאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטה של ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית וודרו וילסון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחבר הלאומים · ראה עוד »

חברת עזרה של יהודי גרמניה

ד"ר פאול נתן, מייסד "עזרה" חברת עזרה של יהודי גרמניה (בגרמנית: Hilfsverein der Deutschen Juden, בקיצור "עזרה") הייתה ארגון יהודי-גרמני לא ציוני, שפעלה בראשית המאה ה-20 לסיוע פילנתרופי ליהודי מזרח אירופה וארץ ישראל ולקידום התרבות הגרמנית בקרב היהודים מחוץ לגרמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחברת עזרה של יהודי גרמניה · ראה עוד »

חברת הנפט העיראקית

חברת הנפט העיראקית הייתה תאגיד רב-לאומי, בבעלות משותפת של חברות הנפט הגדולות בעולם, שהיה בעל מונופול על הפקת הנפט בעיראק בין 1925 ל-1961.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחברת הנפט העיראקית · ראה עוד »

חברת הרכבות הלאומית של הרפובליקה הטורקית

מפת רשת הרכבות כיום - באדום קווים מהירים בבנייה או בתכנון (מקווקו) חברת הרכבות הלאומית של הרפובליקה הטורקית (טורקית Türkiye Cumhuriyeti Devlet Demiryolları, TCDD) היא התאגיד הממלכתי המופקד על הפעלת שירותי הרכבת הציבוריים בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחברת הרכבות הלאומית של הרפובליקה הטורקית · ראה עוד »

חברת הלבנט

סמל חברת הלבנט חברת הלבנט או החברה לטורקיה (באנגלית: Levant Company או Company of Turkey Merchants או בקיצור Turkey Company) הייתה חברה מורשית למסחר בינלאומי שהוקמה באנגליה בשנת 1592.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחברת הלבנט · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחברון · ראה עוד »

חבשים

חבּשים (געז: ሐበሻ,: ሐበሻ,,,תיגרינית: ሓበሻ) הם עמים דוברי שפות שמיות דרומיות החולקים תרבות משותפת, ואשר אבותיהם הקימו את ממלכות דעמת ויותר מאוחר את ממלכת אקסום (חבש).כיום מונח זה כולל בעיקרו את הקבוצות אמהרים,תיגרינים, ותיגרה (למרות שהתיגרה לא לוקחים חלק בזהות החבשית שלהם בגלל היותם מוסלמים), האתיו-שמיות באתיופיה ובאריתריאה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחבשים · ראה עוד »

חבל טוקאי

חבל טוקאי (הונגרית: Tokaj borvidék) הוא אזור יין היסטורי במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון-מזרח הונגריה, המורכב מ-28 כפרים ו-70,000 דונם של כרמים שבהם גדלים זני ענבים ייחודיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחבל טוקאי · ראה עוד »

חבל הבלקן

הטופוגרפיה של חבל הבלקן חבל הבלקן חבל הבלקן הוא השם ההיסטורי והגאוגרפי המתאר את דרום מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחבל הבלקן · ראה עוד »

חביבאללה ח'אן, אמיר אפגניסטן

חַבְיִבָּאלָלָה חָ'אן (בפשטו/דארי: حبیب‌الله خان; 3 ביוני 1872 – 20 בפברואר 1919) לבית שושלת ברכזאי היה אמיר אפגניסטן בין השנים 1901–1919.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחביבאללה ח'אן, אמיר אפגניסטן · ראה עוד »

חג הגאולה

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה בחסידות חב"ד, בתאריך י"ט בכסלו ולמחרתו בכ' בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות זו, רבי שניאור זלמן מלאדי, מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (27 בנובמבר 1798).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחג הגאולה · ראה עוד »

חג'אז

חִג'אז (בערבית: الحجاز) הוא אזור במערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחג'אז · ראה עוד »

חגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל

סמליל שנת העשרים לישראל חגיגות שנת העשרים למדינת ישראל היו שורת אירועים, חגיגות וטקסים שנערכו בישראל במהלך שנת תשכ"ח-1968/תשכ"ט-1969, שהוכרזה כ"שנת העשרים", במלאת עשרים שנים למדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחגיגות שנת ה-20 למדינת ישראל · ראה עוד »

חדר 40

בניין האדמירליות הישן, בו פעל חדר 40 חדר 40 היה כינויה של מחלקה באדמירליות הבריטית בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחדר 40 · ראה עוד »

חדשות מהארץ הקדושה

כותרת העיתון מ-17 בפברואר 1919 חדשות מהארץ הקדושה – The Palestine News, היה שבועון שהוקם על ידי המנדט הבריטי בראשית קיומו בארץ ישראל, ובהמשך הופרט והפך לעיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחדשות מהארץ הקדושה · ראה עוד »

חדיקת אל-אח'באר

חדיקת אל-אח'באר (ערבית: حديقة الاخبار, גינת החדשות) היה עיתון לבנוני דו-שבועי שיצא בביירות בשפה הערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחדיקת אל-אח'באר · ראה עוד »

חדיג'ה סולטאן

האטיג'ה סולטאן (בטורקית: Hatice Sultan; לפני 1494–לא ידוע) הייתה נסיכה עות'מאנית, בתם של הסולטאן סלים הראשון ועיישה חפסה סולטאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחדיג'ה סולטאן · ראה עוד »

חומס

חוֹמְס (ערבית: حمص, תעתיק מדויק: חמץ) היא עיר במערב סוריה ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחומס · ראה עוד »

חומת ירושלים העות'מאנית

חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים, והאחרונה בשורת חומות שנבנו בירושלים מיום היווסדה לפני אלפי שנים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחומת ירושלים העות'מאנית · ראה עוד »

חומות דוברובניק

חומות דוברובניק הן החומות ומערך הביצורים של העיר העתיקה של דוברובניק שבדרום קרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחומות דוברובניק · ראה עוד »

חומות יפו

מפת העיר יפו מוקפת בחומה מן השנים 1840/41 שער ירושלים בתוך חומות יפו העתיקה ומאחוריו "המצודה" באזור של רחוב יפת כיום פינת רחוב מפרץ שלמה תותחים עות'מאניים שהוצבו מחוץ לחומות יפו לצורך הגנה מפני פשיטות בדואים מהיבשה ופיראטים מהים חומות יפו הן החומות שהקיפו את יפו העתיקה במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל מתחילת המאה ה-19 עד לפירוקה בשנת 1868.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחומות יפו · ראה עוד »

חומות ירושלים

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחומות ירושלים · ראה עוד »

חוסאן

חוּסַ֫אן (ערבית: حوسان) הוא כפר פלסטיני בנפת בית לחם, מדרום-מערב לעיר בית לחם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוסאן · ראה עוד »

חוסני א-זעים

חוסני א-זעים (בערבית: حسني الزعيم, תעתיק מדויק: חסני אלזעים; 1897 – 14 באוגוסט 1949) היה קצין צבא ומדינאי סורי, אשר כיהן כנשיא סוריה במשך 137 ימים בשנת 1949, לאחר שתפס את השלטון בהפיכה צבאית - הראשונה מסוגה בסוריה והשנייה בעולם הערבי לאחר ההפיכה של בכר צדקי בעיראק בשנת 1936.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוסני א-זעים · ראה עוד »

חוסט

חוסט או הוסט (באוקראינית, ברוסית וברוסינית: Хуст; ברומנית: Hust; בסלובקית: Chust; בהונגרית: Huszt; ביידיש: חוסט, קרי "חֱסט") היא עיר היושבת ליד הנהר חוסטץ במחוז זקרפטיה שבאוקראינה המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוסט · ראה עוד »

חוסיין רושדי פאשא

חוּסֵיין רושׁדי פָּאשָׁא (בערבית: حسين رشدي باشا; 1863 – 14 במרץ 1928) היה פוליטיקאי ומדינאי מצרי ממוצא אלבני-טורקי, אשר כיהן בתפקיד ראש ממשלת מצרים במהלך תקופת ח'ידוויאת וסולטנות מצרים (תחת האימפריה הבריטית) במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוסיין רושדי פאשא · ראה עוד »

חוסיין בן עלי

השריף חוסיין בן עלי שטר של דינר ירדני עליו מופיע דיוקנו של השריף חוסיין ואיור של המרד הערבי. השריף חוסיין בן עלי בערבית: حسين بن علي (חֻסַין בן עלי) (1853 - 4 ביוני 1931) היה ראש השושלת ההאשמית המלכותית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוסיין בן עלי · ראה עוד »

חוסיין כאמל, סולטאן מצרים

סולטאן חוּסֵיין כַּאמֶל (בערבית: حسين كامل; תעתיק מדויק: חסין כאמל; 21 בנובמבר 1853 - 9 באוקטובר 1917), היה הסולטאן של סולטנות מצרים ומלך סודאן, מ-9 בדצמבר 1914 עד מותו במהלך תקופת השלטון הבריטי על מצרים שנמשך מ-1882 עד 1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוסיין כאמל, סולטאן מצרים · ראה עוד »

חוף שביתת הנשק

בולי ארצות החוף חוף שביתת הנשק (באנגלית: Trucial Coast וכן Trucial States, Trucial States of the Coast of Oman ו-Trucial Sheikhdoms; בערבית: إمارات الساحل المتصالح) היה הכינוי של שטח חסות בריטי שהקיף שבע אמירויות בחוף הדרום-מזרחי של המפרץ הפרסי, אזור שזכה גם לכינוי "חוף שודדי הים".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוף שביתת הנשק · ראה עוד »

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחופש דת · ראה עוד »

חוק קאזואיסטי

חוק קאזואיסטי הוא חוק המנוסח כפסוקית תנאי ("כי" או "אם"), ואחריה מגיע המשפט העיקרי ובו נקבע החוק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוק קאזואיסטי · ראה עוד »

חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007

חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, שאושר בכנסת השבע עשרה, קובע הוראות לעניין זכויות יוצרים, והחליף את חוק זכות יוצרים, 1911 ופקודת זכות יוצרים, שהוחלו בשנת 1924 בארץ ישראל על ידי ממשלת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 · ראה עוד »

חוק בית הספר החקלאי מקוה ישראל

חוק בית הספר החקלאי מקוה ישראל, התשל"ו-1976 הוא חוק המסדיר את פעילותו של מקוה ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוק בית הספר החקלאי מקוה ישראל · ראה עוד »

חוק המעמד האישי בעיראק

חוק המעמד האישי הוא חוק בעיראק שעוסק במעמד האישה, ומתרכז סביב ארבעה נושאים מרכזיים – נישואים, גירושים, משמורת ילדים וירושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוק המעמד האישי בעיראק · ראה עוד »

חוק הווילאייטים

חוק הווילאייטים או "האמנה לכינונן של הפרובינציות", (בטורקית Teşkil-i Vilâyet Nizamnâmesi) הוא חוק שחוקק באימפריה העות'מאנית בשנת 1864 במטרה לארגן מחדש את המחוזות בתוך האימפריה תוך החלפת מערכת האיילט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוק הווילאייטים · ראה עוד »

חורן

חוֹרָן, חַוְרָן (בערבית: حَوْرَان, חַוְרָאן) הוא חבל ארץ בדרומה של סוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחורן · ראה עוד »

חורשת אוסישקין

חורשת אוסישקין (מכונה גם "יער אוסישקין") היא חורשת עצי אקליפטוס הנמצאת על הגבול בין כפר סבא להוד השרון, סמוך לבית הספר היסודי על שם מנחם אוסישקין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחורשת אוסישקין · ראה עוד »

חורשיט אהמט פאשא

חורשיט אהמט פאשא או חורשיד אחמד פאשא (המחצית השנייה של המאה ה-18 באזור הקווקז – 30 בנובמבר 1822 בלאריסה) היה איש צבא עות'מאני ממוצא גאורגי, וזיר גדול (סדראזאד) של האימפריה העות'מאנית בשנים 1812–1815.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחורשיט אהמט פאשא · ראה עוד »

חורבת סמארה

חורבת סמארה (בערבית: خربة سمارة) הוא מבנה השוכן על גבעה בגובה של 15 מטר מעל פני הים, צפונית לנחל אלכסנדר ולחופית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחורבת סמארה · ראה עוד »

חורבת תנור ועין תנור

בית חווה צלבני ליד עין מטע חורבת תנור (בערבית: خربة التنور), הנקרא גם "עלר תחתון" ("علار السفلي"), היה כפר ערבי פלסטיני בנפת ירושלים, ליד היישוב עלר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחורבת תנור ועין תנור · ראה עוד »

חוש (עיר)

חוש או חושי ברומנית: Huşi) היא עיר במחוז וסלוי, בחבל מולדובה שבמזרח רומניה. ב-2016 אוכלוסיית העיר מנתה 30,484 תושבים,.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוש (עיר) · ראה עוד »

חושניה

חושניה או ח'ושנייה (בערבית: الخشنية) היה כפר צ'רקסי במרכז רמת הגולן, שננטש במהלך מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחושניה · ראה עוד »

חוזת אלנפר

חַוְזַת אַלְנַפַר (בעברית: מְצוֹר הָחוֹפֶן) הוא כינוי לרעב שפקד את העיר צנעא וסביבתה בשנים ה'תרס"ד–ה'תרס"ה (1904–1905), עקב מלחמות הטורקים עם הערבים המקומיים תושבי תימן בראשות האימאם יחיא חמיד אלדין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוזת אלנפר · ראה עוד »

חוזה

חוזה מכר שומרי המוצג במוזיאון הלובר חוזה הוא ביטוי חברתי־משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוזה · ראה עוד »

חוזה סן סטפנו

גבולות בולגריה על פי הסכם סן טפאנו הבית בישילקיי בו נחתם החוזה חוזה סן סטפנו הוא חוזה כניעה שהכתיבה האימפריה הרוסית לאימפריה העות'מאנית בסיום המלחמה העות'מאנית-רוסית ואשר נחתם בבית בכפר סן סטפנו שליד איסטנבול (כיום ישילקיי, שכונה בעיר) ב-3 במרץ 1878.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוזה סן סטפנו · ראה עוד »

חוזה פריז (1802)

חוזה פריז הוא הסכם שנחתם ב-25 ביוני 1802 בין הרפובליקה הצרפתית הראשונה (שהייתה תחת שלטונו של נפוליאון בונפרטה) לבין האימפריה העות'מאנית (שהייתה תחת שלטונו של סלים השלישי).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוזה פריז (1802) · ראה עוד »

חוזה פריז (1815)

חוזה פריז של 1815 נחתם ב-20 בנובמבר 1815, בעקבות תבוסתו והתפטרותו של נפוליאון בונפרטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוזה פריז (1815) · ראה עוד »

חוזה פריז (1856)

שולחן הדיונים חוזה פריז (1856) היה הסכם שנחתם ב-30 במרץ 1856 בפריז בין הצדדים שהשתתפו במלחמת קרים: האימפריה העות'מאנית ושותפיה (צרפת, הממלכה המאוחדת, האימפריה האוסטרית, ממלכת סרדיניה ופרוסיה) והאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוזה פריז (1856) · ראה עוד »

חוזה ברסט-ליטובסק

חוזה ברסט-ליטובסק היה חוזה שלום שנחתם ב-3 במרץ 1918 בין רוסיה למעצמות המרכז במבצר ברסט ליטובסק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוזה ברסט-ליטובסק · ראה עוד »

חוזה גאורגייבסק

חוזה גאורגייבסק חוזה גאורגייבסק היה הסכם בין האימפריה הרוסית לממלכת כארתלי-קאחתי שנחתם ב-24 ביולי 1783.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוזה גאורגייבסק · ראה עוד »

חוזה הונקאר איסקלסי

חוזה הונקאר איסקלסי (Hünkâr İskelesi) נחתם בין רוסיה לאימפריה העות'מאנית בשנת 1833, ובא בעקבות מלחמת רוסיה-טורקיה של 29–1828.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוזה הונקאר איסקלסי · ראה עוד »

חוות שפון

"בית אלנבי" בחוות שפון בית אופייני בחוות שפון חוות שפון הייתה חווה חקלאית במישור החוף, שהתקיים בה בית ספר חקלאי לילדים ערבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוות שפון · ראה עוד »

חוות חקלאיות בארץ ישראל

שרידי חווה חקלאית - מזרחית לכפר סבא חוות חקלאיות היו נפוצות בארץ ישראל כבר מהתקופה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוות חקלאיות בארץ ישראל · ראה עוד »

חוות הדעת בעניין בתי הספר של המיעוט באלבניה

חוות הדעת המייעצת בעניין בתי הספר של המיעוט באלבניה (Minority Schools in Albania Advisory Opinion) ניתנה ב-6 באפריל 1935 על ידי בית הדין הקבוע לצדק (Permanent Court of International Justice).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחוות הדעת בעניין בתי הספר של המיעוט באלבניה · ראה עוד »

חכם

ביהדות, חכם הוא תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחכם · ראה עוד »

חכם באשי

חלב בסוריה, 1908 החכם באשי (בטורקית עות'מאנית: حاخامباشی; בתרגום מילולי: "ראש החכמים") היה התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחכם באשי · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיפה · ראה עוד »

חיפה בתקופה העות'מאנית

חיפה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 חיפה עברה שינויים רבים במהלך ארבע מאות שנות התקופה העות'מאנית (1516-1918).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיפה בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

חישוב תעריף הדואר על בסיס מרחק

חישוב תעריף הדואר על בסיס מרחק היא שיטת חישוב תעריפי משלוח דברי דואר בתוך גבולות המדינה, שהתבססה בעיקר על מרחק הובלת המכתב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחישוב תעריף הדואר על בסיס מרחק · ראה עוד »

חיל אוויר

חיל אוויר הוא הזרוע הצבאית הלאומית האחראית על הלוחמה האווירית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיל אוויר · ראה עוד »

חיל פרשים

הוסר מהמאה ה-19 ציור המתאר קרב בין שני חילות פרשים כבדים מהמאה ה-15 חיל פרשים הוא חיל שבו משרתים חיילים הרכובים על גבי סוסים, ולעיתים רחוקות יותר על גבי גמלים, פרדות או בהמות משא אחרות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיל פרשים · ראה עוד »

חיל המשלוח המצרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיל המשלוח המצרי · ראה עוד »

חיל המשלוח המצרי (1916)

סוללת תותחים בריטית מול עזה, 1917 חיל המשלוח המצרי (באנגלית: Egyptian Expeditionary Force – EEF) היה חיל משלוח בפיקוד בריטי שחנה במצרים במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיל המשלוח המצרי (1916) · ראה עוד »

חיל המשלוח הגרמני לקווקז

חיל המשלוח הגרמני לקווקז היה חיל משלוח שנשלח על ידי האימפריה הגרמנית לעבר הקווקז הרוסי, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשמטרתו הראשונה הייתה הבטחת אספקת הנפט לגרמניה וייצוב המדינה הפרו-גרמנית החדשה, הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיל המשלוח הגרמני לקווקז · ראה עוד »

חיל האוויר האוסטרו-הונגרי

תרשים של מטוס עם סמלי חיל האוויר האוסטרו-הונגרי מטוס מדגם אלבטרוס D.III של חיל האוויר מפציץ אוסטרו-הונגרי מדגם הנזה-ברנדנבורג תג של טייס אוסטרו-הונגרי חיל האוויר האוסטרו-הונגרי או בשמו הרשמי חיל האוויר הקיסרי והמלכותי (בגרמנית: Kaiserliche und Königliche Luftfahrtruppen בהונגרית: Császári és Királyi Légierő) היה חיל האוויר של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיל האוויר האוסטרו-הונגרי · ראה עוד »

חיל האוויר הטורקי

פנטום של חיל האוויר הטורקי TAI T129, מסוק תוצרת התעשייה האווירית הטורקית ובשיתוף חברת אוגוסטה ווסטרלנד האיטלקית רונדל חיל האוויר הטורקי חיל האוויר הטורקי (בטורקית: Türk Hava Kuvvetleri) הוא זרוע האוויר של הכוחות המזוינים של טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיל האוויר הטורקי · ראה עוד »

חיל הספר העבר-ירדני

שנות ה-30 חיל הסְפָר העֵבֶר-ירדני (באנגלית: Trans-Jordan Frontier Force; בערבית: قوة حدود شرق الأردن) היה יחידת זַ'נדַרמֶריה (כוח צבאי העוסק בפעילות שיטור), שפעלה בתקופת המנדט הבריטי והיוותה חלק מ"הגדודים הטריטוריאליים" של הצבא הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיל הספר העבר-ירדני · ראה עוד »

חיל הים הברזילאי

חיל הים הברזילאי (בפורטוגזית: Marinha do Brasil) הוא חיל הים הגדול ביותר באמריקה הלטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיל הים הברזילאי · ראה עוד »

חילוניות באסלאם

החילוניות והפרדת הדת מענייני האזרחים והמדינה הייתה מושג שנוי במחלוקת במחשבה הפוליטית האסלאמית, בין היתר בשל ההיסטוריה המוסלמית ובחלקו בשל עמימות המושג עצמו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחילוניות באסלאם · ראה עוד »

חיזמה

חִ֫יזְמַה (בערבית: حزما, נכתב לעיתים חיזמא) הוא כפר פלסטיני ביהודה ושומרון שטח B שליטה ביטחונית ישראלית, וכחלק מרשות הפלסטינית בנפת אל-קודס סמוך לשכונת פסגת זאב בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיזמה · ראה עוד »

חיי איסמעיל פריק פשה

חיי איסמעיל פריק פשה (ביוונית: Ο βίος τουΙσμαήλ Φερίκ Πασά) הוא רומן שכתבה הסופרת והמשוררת היוונייה ראה גלנאקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיי איסמעיל פריק פשה · ראה עוד »

חייא פונטרימולי

הרב חייא פונטרימולי (נפטר ב-א' בחשון ה'תקצ"ב) היה רב, פוסק ודיין באזמיר, מחבר שו״ת צפיחת בדבש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחייא פונטרימולי · ראה עוד »

חיים מאיר מזרחי

חתימתו של רבי חיים מאיר מזרחי הרב חיים מאיר מזרחי היה מחכמי ורבני אזמיר במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים מאיר מזרחי · ראה עוד »

חיים מנחם בכר

חיים מנחם בכר, נודע בשמות הבמה: חיים אפנדי וחיים יפאג'י (בטורקית: Haim Yapaci, Haim Effendi, לאדינו: Haim Yapağı; 1853, אדירנה, האימפריה העות'מאנית – 1938, קהיר, מצרים) היה חזן, פייטן, זמר נודד, מלחין, משורר וכנר יהודי ספרדי, אשר פעל בבלקן ובמצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים מנחם בכר · ראה עוד »

חיים משה אלישר

הרב חיים משה אלישר (חמ"א; ג' בשבט ה'תר"ה, 11 בינואר 1845, ירושלים - ד' בשבט ה'תרפ"ד, 10 בינואר 1924, ירושלים) היה הראשון לציון, ומרבני ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים משה אלישר · ראה עוד »

חיים משה סלור

חיים משה סלור (י"ז בניסן ה'תרי"ט, אפריל 1859, יליזבטגרד אוקראינה שברוסיה - י"ג באדר ה'תש"ו, 1946, פתח תקווה) היה המודד היהודי הראשון בארץ ישראל, מדד קרקעות ביישובים רבים ברחבי הארץ, חילק את הקרקעות של האיכרים בפתח תקווה ורשם את נחלותיהם בספר האחוזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים משה סלור · ראה עוד »

חיים משה הכהן

הרב חיים משה מורינו הכהן היה רב ודיין באזמיר במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים משה הכהן · ראה עוד »

חיים מודעי

חתימתו של רבי חיים מודעי הרב חיים מודעי (ה'ת"ף, 1720 - ה'תקנ"ד, 1794) היה ראש חכמי צפת, ורב העיר איזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים מודעי · ראה עוד »

חיים אמזלאג

חיים אמזלאג במיצג תוצרת הארץ של דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בתל אביב חיים נסים אמזלאג או אמזלאק (1828–1916) היה איש עסקים ומנהיג קהילתי יהודי מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים אמזלאג · ראה עוד »

חיים אלפאנדרי השני

רבי חיים אליפנדרי או אלפאנדרי או אלפאנדארי (? - 1733) היה רב ופוסק מפורסם בקושטא, מגדולי דורו, ומחבר ספר אש דת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים אלפאנדרי השני · ראה עוד »

חיים אלפאנדרי הזקן

רבי חיים אלפאנדארי או אלפאנדארי הזקן (ה'שמ"ח - ה'ת') היה רב, דיין וראש ישיבה בקושטא ומחבר ספר מגיד מראשית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים אלפאנדרי הזקן · ראה עוד »

חיים אלגאזי

הרב חיים אלגאזי (אלגזי) היה רב ודיין באזמיר וברודוס במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים אלגאזי · ראה עוד »

חיים אברבאיה

חיים (ויקטור) אַבּרָבָאיָה (נכתב גם אברביה, אבראביה, אבראבאיה; כ"ו בניסן תר"ע, 5 במאי 1910, יפו – כ"ח באב תשכ"ז, 3 בספטמבר 1967, תל אביב) היה מתרגם ועורך ישראלי, שתרגם בעיקר ספרות יפה משפות אירופיות ובעיקר מהשפה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים אברבאיה · ראה עוד »

חיים אברהם גאגין

הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ה, 1785 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים אברהם גאגין · ראה עוד »

חיים אבולעפיה (השני)

רבי חיים אבולעפיה השני (ה'ת"כ 1660 – ו' בניסן ה'תק"ד מרץ 1744) היה רב, שד"ר ומדינאי ארץ ישראלי, ממחדשי היישוב היהודי בטבריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים אבולעפיה (השני) · ראה עוד »

חיים אהרן פרחי

נטיעת הפרדס הראשון בבית-חנן, 1930. במרכז התמונה חיים אהרן פרחי עם מגבעת ומשקפיים מצבת קברו של חיים פרחי בבית העלמין בבית-חנן חיים אהרן פרחי (בבולגרית: Хаим Арон Фархи; 17 בנובמבר 1877, סופיה, האימפריה העות'מאנית – 6 בספטמבר 1947, תל אביב, ארץ ישראל המנדטורית) היה יושב ראש הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה והקהילה היהודית בסופיה, חבר מפלגת העם של בולגריה, חבר האספה הלאומית הבולגרית, חבר מועצת עיריית סופיה, מראשי התנועה הציונית בבולגריה ומן הבולטים בקרב הפלג הניצי-אקטיביסטי של התנועה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים אהרן פרחי · ראה עוד »

חיים נחום אפנדי

הרב חיים נחום אפנדי (1873 – 1960) היה דיין, פוסק, בלשן, היסטוריון ומלומד יהודי יליד מניסה, ששימש כרב הראשי (חכם באשי) של יהודי האימפריה העות'מאנית (1906 - 1920) והרב הראשי של יהודי מצרים (1925 - 1960).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים נחום אפנדי · ראה עוד »

חיים פרחי

חיים פרחי (1760 – אוגוסט 1820) היה יועצם היהודי של שליטי הגליל בימי האימפריה העות'מאנית ובמהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים פרחי · ראה עוד »

חיים פלאג'י

רבי חיים פלאג'י (נהגה כיום בקרב צאצאיו בכמה אופנים: פאלאצ׳י או פלסי או פלאז'ה; מכונה בספרי האחרונים החבי"פ או מוהרח"פ; י"ט בשבט ה'תקמ"ז (7 בפברואר 1787) – י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים פלאג'י · ראה עוד »

חיים קלמי

חיים קַלְמִי (1853 – 1933) היה איש ציבור, מפעילי ועד העדה הספרדית בירושלים, מחנך ומורה נודע לעברית ולצרפתית בירושלים, ביפו, בטורקיה ובמצרים, ואחד מארבעת מייסדי אגודת "שפה ברורה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים קלמי · ראה עוד »

חיים קורח

מארי חיים בן יוסף קורח (ה'תקפ"ד, 1824 – כ' באלול ה'תרע"ד, 11 בספטמבר 1914) היה מרבני תימן, מחכמי הישיבה הכללית, ורבם של רוב רבני תימן בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים קורח · ראה עוד »

חיים שאול הכהן דוויק

הרב חיים שאול הכהן דוויק, (נכתב גם דוויך; מכונה ה"שד"ה"; י"ד בחשוון ה'תרי"ח, 1857 – ד' בטבת ה'תרצ"ג, 1933) היה דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים שאול הכהן דוויק · ראה עוד »

חיים שבילי

חיים שבילי (14 במרץ 1907, כ"ח באדר ה'תרס"ז – 1 במרץ 1974) היה מורה ומרצה ירושלמי, פרשן ומחשב קץ מודרני שנודע בשל פירושיו לספר דניאל וחיזוי העתיד שפרסם בספריו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים שבילי · ראה עוד »

חיים שונשול

רבי חיים שונשול המכונה מורינו (? - ה' בתמוז התר"יט) היה רב ודרשן באזמיר וביוזיל חיסאר ומחבר ספר שמחה לאיש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים שונשול · ראה עוד »

חיים זלמן דימיטרובסקי

חיים זלמן דימיטרובסקי (1920 - א' באב תשע"א, 1 באוגוסט 2011) היה פרופסור בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים זלמן דימיטרובסקי · ראה עוד »

חיים חזן (הראשון)

שער ספר שנות חיים לרבי חיים חזן הרב חיים חזן (הראשון) (? - 1712) היה רב, פוסק ודרשן באזמיר ובירושלים ושד"ר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים חזן (הראשון) · ראה עוד »

חיים חג'בי

הרב חיים חג'בי (1865–1949; ה'תרכ"ו – כ' בחשוון ה'תש"י) היה רב, מקובל, מגדולי רבני יהדות תימן במאה ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים חג'בי · ראה עוד »

חיים בן עטר

רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים בן עטר · ראה עוד »

חיים בן יאיר

חיים בן יאיר (1911–1998) היה סוחר, מנהל חשבונות, פעיל ועד העדה הספרדית בתל אביב וחלוץ גואלי הקרקעות של חבל אשכול בנגב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים בן יאיר · ראה עוד »

חיים בנבנישתי

רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים בנבנישתי · ראה עוד »

חיים בנימין פונטרימולי

רבי חיים בנימין פונטרימולי (נפטר ב- י' בניסן ה'תרל"ג), היה רב טורקי, מרבני איזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים בנימין פונטרימולי · ראה עוד »

חיים בז'רנו

הרב אנריקה בכור חיים משה בֶּזֶ'רָנוֹ (1846 או 1850 – 3 באוגוסט 1931) היה תלמיד חכם יהודי-ספרדי מבולגריה, פייטן עברי וחוקר שפת הלדינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים בז'רנו · ראה עוד »

חיים ביז'ה

רבי חיים ביז'ה (או ביג'ה; "הרב חיים עד העולם" על שם ספרו) היה רבה של טירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים ביז'ה · ראה עוד »

חיים הררי (מחנך)

חיים הררי (בלומברג) בשנת 1907 חיים הררי (שניאור זלמן בלומברג) (13 ביולי 1883 - 13 בנובמבר 1940) היה מחנך עברי, מורה, סופר ופובליציסט, חבר באספת הנבחרים השנייה, שחקן ובמאי חובב, מראשוני אגודת "חובבי הבמה העברית", ממייסדי העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים הררי (מחנך) · ראה עוד »

חיים ולירו

משה יוסף ולירו, בנו של חיים אהרון חיים אהרן ולירו (1845 – אוגוסט 1923, ט' באלול ה'תרפ"ג) היה איש עסקים, מייסד בנק ולירו – הבנק העברי הראשון – ואיש ציבור יהודי בירושלים של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים ולירו · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים ויצמן · ראה עוד »

חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים ויטאל · ראה עוד »

חיים יששכר אבולעפיה

הרב חיים יששכר אבולעפיה (1884 – 1970) היה דיין, איש ציבור והחכם באשי של טבריה בין השנים 1911–1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים יששכר אבולעפיה · ראה עוד »

חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי

הרב חיים יהושע אלעזר הכהן חמצי (1806–1881) היה רב מחכמי איזמיר שבטורקיה ובסוף ימיו מורה צדק ואב בית הדין של חיפה, שם פעל בראשית התפתחות היישוב היהודי בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים יהושע אלעזר הכהן חמצי · ראה עוד »

חיים יהודה אליעזר

הרב חיים יהודה (יאודה) אליעזר (נפטר ב-5 בספטמבר 1779) היה רב, דיין, מלמד ופוסק באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים יהודה אליעזר · ראה עוד »

חיים יהודה אברהם

הרב חיים יהודה אברהם או רחמים חיים יהודה אברהם או בכור אליעזר (נפטר ב-13 בדצמבר 1848, י"ח בכסלו ה'תר"ט) היה אב בית דין, דרשן דיין ופוסק שחי ופעל באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים יהודה אברהם · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

חיידר עלי

ח'יידר עלי (באנגלית: Hyder Ali; בקאנדה: ಹೈದರಾಲಿ; 1720 – 7 בדצמבר 1782) היה הסולטאן של ממלכת מייסור בהודו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וחיידר עלי · ראה עוד »

בן ציון גיני

שמאל בן ציון גיני (1869–1945 ט"ו בסיוון תש"ה) היה מהנדס העיר הראשון של ירושלים ויפו בסוף התקופה העות'מאנית ותחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובן ציון גיני · ראה עוד »

בן-ציון מוסינזון

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין ד"ר בן ציון מוסינזון (לעיתים: מוסנזון; 26 באפריל 1878 – 21 בנובמבר 1942, י"ב בכסלו תש"ג) היה מחנך ומורה לתנ"ך, וממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובן-ציון מוסינזון · ראה עוד »

בן-ציון בחבוט

בן-ציון בחבוט (18 ביוני 1897 – 25 בפברואר 1956) היה סוחר, עורך ספרות, איש ציבור ופעיל ציוני במנצ'סטר שבאנגליה ובבואנוס איירס שבארגנטינה, שם כיהן כסגן הנשיא של לשכת בני ברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובן-ציון בחבוט · ראה עוד »

באנאט טמשוואר

המלוכה ההבסבורגי בשנים 1718–1739 המלוכה ההבסבורגי בשנים 1739–1751 באנא טמשוואר בשנים 1751–1778 באנאט טמשוואר או בנאט טמש היה מחוז הבסבורגי שהתקיים בין השנים 1718–1778.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאנאט טמשוואר · ראה עוד »

באנסקה שטיאווניצה

באנסקה שטיאווניצה (בסלובקית: Banská Štiavnica, בהונגרית: Selmecbánya) היא עיירה במרכז סלובקיה השוכנת במרכז קלדרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאנסקה שטיאווניצה · ראה עוד »

באנות סוורין

באנות סוורין או באנאט של סוורין (בלטינית: Banatus Zewriniensis באנאטוס זווריניינסיס, ברומנית: Banatul Severinului או Banatul de Severin באנאטול דה סוורין, בהונגרית: Szörényi bánság או Szörénység או Szörényvidék - סרן באנשאג, בסרבית: Северинска бановина סוורינסקה באנובינה) היה אזור מינהלי, פוליטי וצבאי בדרומה של ממלכת הונגריה, שהוקם בשנת 1228 על ידי הנסיך בלה, לימים המלך בלה הרביעי, אחרי שכבש אותו מידי הקומנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאנות סוורין · ראה עוד »

באניה לוקה

העיר באניה לוקה בשנת 1903 משקעים וטמפרטורה באניה לוקה (בסרבית באותיות קיריליות: Бања Лука, באותיות לטיניות: Banja Luka) היא עיר הבירה דה פקטו של רפובליקה סרפסקה, הישות הסרבית בבוסניה והרצגובינה, אף שלהלכה, סרייבו היא עיר הבירה של שתי הישויות בבוסניה והרצגובינה ושל בוסניה והרצגובינה כמדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאניה לוקה · ראה עוד »

באץ'

בָּאץ' (בסרבית קירילית: Бач) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאץ' · ראה עוד »

באצ'קה פאלאנקה

בָּאצְ'קָה פָּאלָאנְקָה (בסרבית קירילית: Бачка Паланка, בסרבית בכתב לטיני: Bačka Palanka, בהונגרית: Palánka) היא עיר ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאצ'קה פאלאנקה · ראה עוד »

באצ'קה טופולה

בָּאצְ'קָה טוֹפּוֹלָה (בסרבית קירילית: Бачка Топола, בסרבית בכתב לטיני: Bačka Topola, בהונגרית: Topolya) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הצפוני אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאצ'קה טופולה · ראה עוד »

באצ'קו פטרובו סלו

בָּאצְ'קוֹ פֶּטְרוֹבוֹ סֶלוֹ (בסרבית קירילית: Бачко Петрово Село, בסרבו-קרואטית: Bačko Petrovo Selo, בהונגרית: Péterréve, ביידיש: פעטראוואסעלע) הוא כפר בצפון סרביה בשטח הפרובינציה האוטונומית וויבודינה, השוכן על גדת הנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאצ'קו פטרובו סלו · ראה עוד »

באצ'קי פטרובאץ

בָּאצְ'קִי פֶּטְרוֹבָאץ (בסרבית קירילית: Бачки Петровац, בסרבית בכתב לטיני: Bački Petrovac, בהונגרית: Petrőc) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאצ'קי פטרובאץ · ראה עוד »

באקה א-שרקייה

באקה א־שרקייה (בערבית: باقة الشرقية, משמעות השם: "באקה המזרחית") הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאקה א-שרקייה · ראה עוד »

באר (אוקראינה)

באר (באוקראינית וברוסית: Бар) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאר (אוקראינה) · ראה עוד »

באר משאבים

טבלת הנופלים באנדרטת ביר עסלוג' פארק גולדה באר משאבים הוא השם העברי שניתן לאזור בו היה הכפר הבדואי ביר עסלוג'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאר משאבים · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאר שבע · ראה עוד »

באר שבע בתקופה העות'מאנית

באר שבע (בערבית:بئر السبع, תעתיק מדויק: באר א (ל)סבע), בטורקית: Beerşeba) הוקמה על ידי העות'מאנים סביב שנת 1900, במקום שבו נמצאת היום העיר העתיקה בבאר שבע והייתה תחת שליטת האימפריה העות'מאנית, עד שנכבשה באוקטובר 1917 בקרב באר שבע על ידי יחידות צבא מחיל המשלוח המצרי של האימפריה הבריטית. היא העיר היחידה שתוכננה והוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית בכל שנות שלטונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאר שבע בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

בארץ' (הונגריה)

בארץ' (בהונגרית: Barcs) היא עיר במחוז שומוג' בהונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובארץ' (הונגריה) · ראה עוד »

בארי אנסוורת'

בארי אנסוורת' (באנגלית: Barry Unsworth; 18 באוגוסט 1930 – 4 ביוני 2012) הוא סופר בריטי הנודע ברומניו ההיסטוריים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובארי אנסוורת' · ראה עוד »

באשי-בוזוק

באשי-בוזוק. ציור שמן מאת ז'אן-לאון ז'רום 1881 באשי-בוזוק (בטורקית: başıbozuk) היו כוחות לא סדירים של שכירי חרב מכל רחבי האימפריה העות'מאנית ששירתו את הסולטאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאשי-בוזוק · ראה עוד »

באלאט

באלאט (בטורקית: balat) היא השכונה היהודית העתיקה של איסטנבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאלאט · ראה עוד »

באזאר

הכניסה לבאזאר באספהאן שבאיראן. בבאזאר הגדול שבאיסטנבול. באזאר (בכתב לטיני: Bazzar; בטורקית ובטטרית: Pazar; בפרסית: بازار) הוא מונח שמקורו בשפה הפרסית של תקופת האימפריה הסאסאנית, המציין מקום מפגש שבו התנהל סחר חליפין בין-שבטי, או מקטע מיישוב שבו מתנהלים בקביעות חיי מסחר והמכיל בתי מסחר בתחומים שונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאזאר · ראה עוד »

באב

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאב · ראה עוד »

באב אל-חארה

באב אל-חארה (בערבית باب الحارة - "שער השכונה") היא אופרת סבון סורית שצברה קהל של עשרות מיליוני צופים בעולם הערבי, מרצועת עזה ועד לנסיכויות המפרץ הפרסי, ונחשבת לסדרת הטלוויזיה הפופולרית ביותר בעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאב אל-חארה · ראה עוד »

באבא נובק

פסלו של באבא נובק, מאת הפסל וירג'יל פוליצ'ה, ליד מבצר החייטים בעיר קלוז' באבא נובק (ברומנית Baba Novac, בסרבית Старина Новак - סטארינה נובק, כלומר "נובק הזקן", נ' בערך 1530 פורצ', סרביה - 5 בפברואר 1601 קלוז' (קולוז'וואר) היה איש צבא ושכיר חרב סרבי, לוחם נגד הכיבוש העות'מאני בבלקן, הצטיין כאחד מקציניו של מיכאי האמיץ, שליט ולאכיה. נחשב לאחד הגיבורים הלאומיים של סרביה ובו זמנית לאחד מגיבוריה של רומניה. בזמן שנמצא בשליחות דיפלומטית, נעצר והורשע על ידי השלטונות ההונגריים בטרנסילבניה באשמת שוד, נידון למוות והועלה על הגרדום בעיר קלוז' בשנת 1601. ברומניה הוא ידוע בכינויו הטורקי באבא נובק, דהינו "אבא נובק". כינויו בסרבית הוא "נובק הזקן".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאבא נובק · ראה עוד »

באבה ונגה

באבה וַנגָה (בבולגרית: баба Ванга), נולדה בשם ונגליה פנדבה דימיטרובה (Вангелия Пандева Димитрова) הייתה מיסטיקנית, מגדת עתידות ומטפלת בצמחי מרפא בולגרית עיוורת, שרבים ייחסו לה יכולות על-טבעיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאבה ונגה · ראה עוד »

באבור

זהיר א-דין מוחמד, המכונה גם באבור (בערבית ופרסית: ظهیرالدین محمد بابر, בהינדי: ज़हिर उद-दिन मुहम्मद; 14 בפברואר 1483 – 26 בדצמבר 1530) היה מצביא, מדינאי, סופר ומשורר ממוצא טורקי-צ'גטאי ובעל שורשים מונגוליים, אמיר פרגנה (1494) ומייסד ושליט האימפריה המוגולית בהודו (1530-1526).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאבור · ראה עוד »

באבכ ח'ראמדין

מפת אזרבייג'ן במאה התשיעית באבכּ ח'ראמדין (בפרסית: بابک خرمدین, השם "באבכּ" מקורו בפרסית האמצעית - פאפכּ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאבכ ח'ראמדין · ראה עוד »

באביזם

באביזם או "באביות", באביה", "הדת הבאבית" (פרסית: بابیه, آئین بیانی או آیین بابی) היא דת מונותאיסטית ששגשגה בפרס ובחלקים מסוימים של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1844–1852 לאחר שהתפצלה מהאסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאביזם · ראה עוד »

באימוק

בָּאיְמוֹק (בסרבית קירילית: Бајмок, בגרמנית: Nagelsdorf) הוא כפר בסרביה בשטח הרשות המקומית סובוטיצה אשר במחוז באצ'קה הצפוני שבפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאימוק · ראה עוד »

באיזיט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאיזיט · ראה עוד »

באיזיט הראשון

אנדולו היסארי באיזיט הראשון (טורקית I. Bayezid המכונה Yıldırım, ילדרם, שמשמעותו "הברק" וזאת משום מהירות מסעותיו הצבאיים ויכולתו לעבור בין מספר חזיתות בתוך זמן קצר להפליא; טורקית עות'מאנית بايزيد اول, 1360 – 8 במרץ 1403) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנים 1389–1402.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאיזיט הראשון · ראה עוד »

באיזיט השני

ג'ם, אחיו של באיזיט באיזיט השני הטורה של באיזיט השני באיזיט השני או באיזיד השני (בטורקית: II. Bayezid או II. Beyazıt, וגם Bayezit ו-Beyazıd; בטורקית עות'מאנית: بايزيد ثاني, 3 בדצמבר 1447 – 26 במאי 1512) היה הסולטאן השמיני של האימפריה העות'מאנית ושלט בה מ-1481 עד 1512.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאיזיט השני · ראה עוד »

באיה

באיה (בהונגרית: Baja) היא עיר במחוז באץ'-קישקון בדרום הונגריה, 150 ק"מ מדרום לבודפשט ו-108 ק"מ מדרום-מערב לעיר המחוז קצ'קמט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובאיה · ראה עוד »

בנסקו

בַּנְסְקוֹ (בבולגרית: Банско) היא עיירה ואתר סקי, השוכנים בדרום-מערב בולגריה, במרחק של 150 קילומטרים מהבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנסקו · ראה עוד »

בנק אנגלו-פלשתינה

בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »

בנק ישראל

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנק ישראל · ראה עוד »

בנג'מין דיזראלי

בֶּנְגָ'מִין דְיִזְרָאֵלִי, הרוזן ה-1 מבִּיקוֹנְסְפִילְד (או: בנימין דישראלי, באנגלית: Benjamin Disraeli, 1st Earl of Beaconsfield; 21 בדצמבר 1804 – 19 באפריל 1881) היה סופר ומדינאי בריטי יהודי מומר, שכיהן פעמיים כראש ממשלת בריטניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנג'מין דיזראלי · ראה עוד »

בנגאזי

בֵּנְגָֿאזִי (בערבית: بنغازي - בִּנְעָ'אזִי) היא העיר השנייה בגודלה בלוב והגדולה בחבל קירנאיקה שבמזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנגאזי · ראה עוד »

בנדיגאמוס

בנדיגאמוס הוא מזמור ששרים לאחר הסעודה על פי המסורת של היהודים הספרדים-פורטוגזים ויהודי טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנדיגאמוס · ראה עוד »

בני ישראל (הודו)

כריכת הספר "ההיסטוריה של בני-ישראל מהודו" מאת חיים שמואל קהימקר, יצא בתל אביב בשנת 1937 בני-ישראל מהודו שנת 1838 (כנראה ממשפחת קמודן מוכאדם דיווקר, נשיאי הקהילה) משפחת טלקר: הסבא דניאל, הבן משה והנכד דניאל (שנת 1870 לערך) בני ישראל (במראטהית-יהודית: बेने इस्राएल, תעתיק: "בֶּנֶה ישראל") הוא כינויה של קהילה יהודית שהתקיימה במערב הודו לצד קהילת יהודי בגדאד ויהודי קוצ'ין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובני ישראל (הודו) · ראה עוד »

בנימין אלעזרי-וולקני

בנימין (בני) אלעזרי-וולקני (וילקַנְסקי) (4 בינואר 1915 – 6 בפברואר 1999) היה מדען ישראלי ופרופסור שעסק בתחום מיקרוביולוגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנימין אלעזרי-וולקני · ראה עוד »

בנימין אבניאל

בנימין אבניאל (גטשטיין) (1 בנובמבר 1906 - 18 ביוני 1993) היה חבר הכנסת מטעם תנועת החרות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנימין אבניאל · ראה עוד »

בנימין פונטרימולי

רבי בנימין פונטרימולי (נפטר בט"ז בסיוון ה'תקמ"ד,1784) היה רב, דיין וסופר באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנימין פונטרימולי · ראה עוד »

בנימין זאב מארטה

רבי בנימין בן מתתיהו, המוכר בשם רבי בנימין זאב מארטה (ה'רל"ה, 1475 בערך - ה'ש"ה, 1545 בערך) היה רב טורקי-יווני, מפוסקי ההלכה והמשיבים המפורסמים בדורו, נודע על שם ספר השו"ת שלו "'בנימין זאב" שזכה לפרסום רב בהיותו ספר השו"ת הראשון שנדפס בחיי מחברו וביוזמתו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנימין זאב מארטה · ראה עוד »

בנימין זאב קדר

בנימין זאב קדר (נולד ב-2 בספטמבר 1938) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטה העברית, זוכה פרס ישראל לחקר ההיסטוריה הכללית לשנת 2020, זוכה פרס א.מ.ת בהיסטוריה לשנת 2019, כיהן כסגן נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (2010–2015) וכיו"ר מועצת רשות העתיקות (2000–2012).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנימין זאב קדר · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימין הלוי (מקובל)

רבי בנימין הלוי היה מחכמי העיר צפת ומתלמידי גורי האר"י במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנימין הלוי (מקובל) · ראה עוד »

בנימין כהנא

בנימין כהנא (6 במרץ 1911, ו' באדר תרע"א – 30 באוקטובר 1956, כ"ה בחשוון תשי"ז) היה מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל, לוחם אצ"ל, מראשוני הטייסים בחיל האוויר הישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנימין כהנא · ראה עוד »

בנימין יחזקאל יהודה

רבי בנימין יחזקאל יהודה (ה'תר"ד, 1844 - ג בתמוז ה'תרע"ב, 1912) היה ראש ישיבה, מקובל, וסוחר, ממנהיגי קהילת הספרדים בירושלים בכלל וקהילת עולי עיראק בפרט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובנימין יחזקאל יהודה · ראה עוד »

בניין מגדל השעון (ירושלים)

תחילת העבודות להסרת בניין מגדל השעון, 1934 בניין מגדל השעון בירושלים היה בניין שעמד בכיכר אלנבי בעיר בשנים 1925-1934.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובניין מגדל השעון (ירושלים) · ראה עוד »

בניין סנסור

בית סנסור, כיכר ציון בשנות ה-30 חזית בית סנסור שם הבניין ומקימיו מעל הכניסה לבנק לאומי בניין סנסור הוא בניין משרדים ומסחר בכיכר ציון, בפינת הרחובות יפו ובן-יהודה במרכז העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובניין סנסור · ראה עוד »

בניין הסיטי

האגף המזרחי בניין הסיטי (לשעבר מבנה סניף בנק אַפַּ"ק בחיפה) הוא מבנה היסטורי שתוכנן בשנת 1925 בדרך יפו בעיר התחתית בחיפה, ובנייתו הושלמה בשנת 1928.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובניין הסיטי · ראה עוד »

בניין הזואולוגיה

בניין הזואולוגיה בניין הזואולוגיה הוא מבנה המהווה חלק מקריית עיריית ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובניין הזואולוגיה · ראה עוד »

בסאראב הזקן לאיוטה

בסאראב הזקן לאיוטה, המכונה לפעמים על ידי היסטוריונים רומנים בסאראב השלישי (ברומנית: Basarab cel Batrân Laiotă, או Basarab al Treilea, ? – דצמבר 1480 בטרנסילבניה) היה חמש פעמים שליט ולאכיה במחצית השנייה של המאה ה-15: בין נובמבר לדצמבר 1473, באביב 1474, בין ספטמבר לאוקטובר 1474, בין ינואר 1475 לנובמבר 1476, ובין דצמבר 1476 לנובמבר 1477.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובסאראב הזקן לאיוטה · ראה עוד »

בענה

בֶּ֫עְנֶה (בערבית: البعنة) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובענה · ראה עוד »

בעקובה

בַּעְקוּבַּה (בערבית: بعقوبة) היא בירת מחוז דיאלא בעיראק, ממוקמת כ-50 ק"מ צפונית מזרחית לבגדאד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובעקובה · ראה עוד »

בעלבכ

בַּעַ֫לְבַּכּ (בערבית: بعلبك; ביוונית: Ηλιούπολης) היא עיר בלבנון השוכנת בבקעת הלבנון בקרבת הגבול הסורי, בגובה 1,170 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובעלבכ · ראה עוד »

בצ'יי

בֶּצֶ'יי וגם סְטָארִי בֶּצֶ'יי (בסרבית בכתב קירילי: Бечеј וכן Стари Бечеј, בסרבית בכתב לטיני: Bečej וכן Stari Bečej) היא עיר ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובצ'יי · ראה עוד »

בצרה (מחוז)

מחוז בצרה (מבוטא בסרה, בערבית: محافظة البصرة) הוא מחוז בדרום עיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובצרה (מחוז) · ראה עוד »

בצרה (עיראק)

בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה פשוטה: אלבסרה) היא עיר הנמל הראשית של עיראק ובירתו של המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובצרה (עיראק) · ראה עוד »

בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

בְּצַלְאֵל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים היא מוסד אקדמי לאמנות, עיצוב ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים · ראה עוד »

בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות

"בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" הוא בית ספר לאמנות ואומנות, שהוקם בירושלים בשנת 1906 על ידי בוריס שץ ופעל עד לשנת 1929.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות · ראה עוד »

בק

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובק · ראה עוד »

בקאשמגייר

בקאשמגייר (בהונגרית: Békásmegyer, בגרמנית: Krottendorf) היא שכונה בבודפשט שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובקאשמגייר · ראה עוד »

בקאו

בקאו (ברומנית) היא עיר ברומניה הנמצאת במרכז-מערב של חבל הארץ מולדובה, למרגלות הקרפטים המזרחיים על גדות הנהר ביסטריצה הנשפך לנהר סירט כ-8 ק"מ מדרום לעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובקאו · ראה עוד »

בקשצ'בה

כנסיות לותרניות במרכז העיר בית הכנסת החדש בבקשצ'בה - היחידי שנבנה בהונגריה (ובכל מרכז אירופה) לאחר מלחמת העולם ה-2 בֵּקֵשצ'בַּה (בהונגרית: Békéscsaba, ברומנית: Bichișciaba) היא עיר בחלקה הדרום-מזרחי של הונגריה, ובירת מחוז בקש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובקשצ'בה · ראה עוד »

בקלווה

בַּקְלָוָה (בטורקית: Baklava; בטורקית עות'מאנית: باقلوا) או בַּקְלָאווה (בערבית: بقلاوة) היא מאפה מתוק העשוי שכבות בצק פילו וביניהן מילוי של אגוזי מלך או פיסטוקים טחונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובקלווה · ראה עוד »

בקטשיה

בקטשיה (טורקית: Bektaşilik) הוא טריקה צופית הנחשבת לענף מרוחק של השיעה התרי-עשרית באסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובקטשיה · ראה עוד »

בר (מונטנגרו)

בר (במונטנגרית: Bar/Бар, באיטלקית: Antivari, באלבנית: Tivar) היא עיר נמל בדרום מונטנגרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובר (מונטנגרו) · ראה עוד »

בר מצרא

דין בר מצרא, בדיני שכנים במשפט העברי, הוא אדם שהקרקע שלו סמוכה לקרקע חברו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובר מצרא · ראה עוד »

בר'דתי

בַּר'דַתי (בגאורגית: ბაღდათი) היא עיירה במישור קולכתי שבמערב גאורגיה; היא מרכזהּ המנהלתי של נפת בר'דתי שבחבל אימרתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובר'דתי · ראה עוד »

בראן (מונטנגרו)

בראן (במונטנגרית: Беране) היא העיר השמינית בגודלה במונטנגרו, ובירת מחוז בראן שבמזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובראן (מונטנגרו) · ראה עוד »

בראשוב

בראשוב (ברומנית: Braşov, אלפבית פונטי בינלאומי:; בהונגרית: Brassó; בגרמנית: Kronstadt; בלטינית של ימי הביניים: Brassovia או Corona, בניב של הסקסונים הטרנסילבנים - Krunen) היא עיר במרכז רומניה (טרנסילבניה), בירת מחוז בראשוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובראשוב · ראה עוד »

בראט

בראט (אלבנית Berat או Berati; יוונית Βεράτιο או Βεράτι; מקדונית וסרבית Белград) היא עיר השוכנת בדרום-מרכז אלבניה, כ-50 ק"מ מחופי הים האדריאטי, בגובה של 58 מטר מעל פני הים, בלב סביבה הררית, על גדותיו של נהר אוסום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובראט · ראה עוד »

בראגה (משקה)

מוכר בראגה טורקי בשנת 1880 בבוקרשט בראגה (Bragă) או בוזה (Boza, Bozahane) הוא משקה מותסס, עכור למראה, חמוץ מתוק, המכיל חומרים מאוד מזינים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובראגה (משקה) · ראה עוד »

ברנקייה

ברנקייה (בספרדית: Barranquilla), המוכרת גם בכינוי "שער הזהב של קולומביה", היא עיר נמל בצפונה של מדינת קולומביה, והיא בירת מחוז אטלאנטיקו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברנקייה · ראה עוד »

ברנרד פרייברג, ברון פרייברג הראשון

לוטננט גנרל ברנרד סיריל פרייברג, ברון פרייברג הראשון (באנגלית: Bernard Cyril Freyberg, 1st Baron Freyberg; 21 במרץ 1889 – 4 ביולי 1963) היה איש צבא ניו זילנדי יליד בריטניה, מעוטר צלב ויקטוריה, שכיהן בתפקיד המושל הכללי של ניו זילנד בין השנים 1946 – 1952.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברנרד פרייברג, ברון פרייברג הראשון · ראה עוד »

ברנרד לואיס

מצבתו של ברנרד לואיס בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב ברנרד לואיס (באנגלית: Bernard Lewis; 31 במאי 1916 – 19 במאי 2018) היה מזרחן, היסטוריון וסופר יהודי בריטי-אמריקאי, פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, שם שימש כמופקד הקתדרה ע"ש קליבלנד דודג' ללימודי המזרח הקרוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברנרד לואיס · ראה עוד »

ברנרדינו אמיקו

מפת ירושלים בספרו של ברנרדינו אמיקו אמיקו; מכלול מבני כנסיית המולד בבית לחם אמיקו; חתך מבנה כנסיית הקבר בירושלים אמיקו; קבר רחל ברנרדינו אמיקו (Bernardino Amico da Gallipoli; 1576–1620) היה נזיר פרנציסקני ששהה בארץ ישראל בשנים 1593–1597 ותיעד בתרשימים ובכתובים את מבני המקומות הקדושים לנצרות בירושלים ובבית לחם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברנרדינו אמיקו · ראה עוד »

ברניסלב נושיץ'

ברָניסלב נוּשִיץ (סרבית: Branislav Nušić; בכתב קירילי סרבי: Бранислав Нушић; (20 באוקטובר 1864 – 19 בינואר 1938) היה סופר, מחזאי, סאטיריקן, פובליציסט ודיפלומט סרבי ממוצא ארומני. משנת 1933 היה חבר האקדמיה המלכותית הסרבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברניסלב נושיץ' · ראה עוד »

ברעשית

ברעשית (בערבית: برعشيت) היא עיירה הממוקמת בנפת בינת ג'בייל, במחוז נבטייה שבדרום לבנון, כ-3.5 קילומטרים מדרום־מזרח לתבנין, וכ-80 קילומטרים מעיר הבירה ביירות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברעשית · ראה עוד »

ברצ'קו

בְּרְצְ'קוֹ (בבוסנית: Brčko, בסרבית בכתב קירילי: Брчко) היא עיר ורשות מקומית בצפון-מזרח בוסניה והרצגובינה בירת מחוז ברצ'קו, השוכנת לגדות הנהר סאווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברצ'קו · ראה עוד »

ברקוביצה

בֶּרְקוֹבִיצָה (בבולגרית: Берковица) היא עיר ואתר סקי בצפון מערב בולגריה בשטח מחוז מונטנה והיא העיר השלישית במחוז מבחינת כמות אוכלוסין, לאחר בירת המחוז מונטנה והעיר לום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברקוביצה · ראה עוד »

ברתולומאו גראדניגו

ברתולומאו גראדניגו מטבע דוקט מתקופת ברתולומאו גראדניגו. במטבע מתואר גראדניגו כורע על ברכו לפני מרקוס הקדוש. ברתולומאו גראדניגו (באיטלקית: Bartolomeo Gradenigo; 1259 או 1260 - 28 בדצמבר 1342) היה הדוכס ה-53 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברתולומאו גראדניגו · ראה עוד »

ברטוצ'ו ואליירו

ברטוצ'ו ואליירו או ברטוצ'ו ואלייר (באיטלקית: Bertuccio Valiero; 1 ביולי 1596 - 29 במרץ 1658) היה הדוכס ה-102 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברטוצ'ו ואליירו · ראה עוד »

ברטיסלאבה

Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברטיסלאבה · ראה עוד »

ברזילי יעבץ

רבי ברזילי יעבץ (? - ה'תק"ך (1760)) היה מחשובי רבני האימפריה העות'מאנית במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברזילי יעבץ · ראה עוד »

ברברוסה

ברברוסה – באיטלקית "אדום הזקן", כינוי למספר אישים, לפלישה הגרמנית לברית המועצות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברברוסה · ראה עוד »

ברבריה

Guillaume Delisle, המציגה את צפון-מערב אפריקה כולל ברבריה בֶּרְבֶּרִיָה היה ככינוי לחופה המערבי והתיכוני של צפון אפריקה בפיהם של האירופאים מן המאה השש עשרה עד המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברבריה · ראה עוד »

ברגובו

בְּרֶגוֹבוֹ (בבולגרית: Брегово) היא עיירה בצפון מערב בולגריה, הרביעית בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז וידין ושוכנת כ-172 ק"מ מהבירה סופיה, 29 ק"מ מבירת המחוז וידין וסמוכה לגבולות סרביה ורומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברגובו · ראה עוד »

ברוך אנג'יל

הרב ברוך אנג'יל או אנג'יל או מהר"ב אנג'יל (נפטר בי"ד בשבט הת"ל) היה ראש ישיבה, רבה של שאלוניקי ומחבר שו"ת רבי ברוך אנג'יל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברוך אנג'יל · ראה עוד »

ברוך עוזיאל

ברוך עוזיאל (1 באוגוסט 1901 - 20 בפברואר 1977) היה איש ציבור, פעיל תנועת מכבי העולמית, ממייסדי תנועת העובד הציוני ועורך דין יווני-ישראלי שכיהן כחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברוך עוזיאל · ראה עוד »

ברוך פפירמייסטר

ברוך פפירמייסטר (1842, תר"ב, טוקום שבלטביה - 26 באוקטובר 1925, תרפ"ו, שיקגו, ארצות הברית) היה מהנדס ואדריכל, ממתיישביה הראשונים של המושבה ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברוך פפירמייסטר · ראה עוד »

ברוך קאלומיטי

הרב ברוך בן יקר קאלומיטי (קאלומיטו; נפטר ב-23 ביולי 1825) היה ראש ישיבה ופוסק באזמיר ומחבר ספר אבק דרכים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברוך קאלומיטי · ראה עוד »

בריצ'ן

בריצ'ן (ברומנית: Briceni; ברוסית: Бричаны; באוקראינית: Бричани; ביידיש: בריטשאן) היא עיר בצפון מולדובה, בירת מחוז בריצ'ני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובריצ'ן · ראה עוד »

בריר

בֻּרָיִר (בערבית: برير) היה כפר ערבי בנפת עזה, 18 ק"מ צפונית-מזרחית לעיר עזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובריר · ראה עוד »

ברית סעדאבאד

ברית סעדאבאד היא הסכם אי-תוקפנות הדדי למשך חמש שנים, אשר נחתם על ידי טורקיה, איראן, עיראק ואפגניסטן ב-8 ביולי 1937.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברית סעדאבאד · ראה עוד »

ברית שלושת הקיסרים

ברית שלושת הקיסרים (בגרמנית: Dreikaiserbund) הייתה ברית שהתגבשה בשנת 1873 בין קיסרי האימפריה הגרמנית, אוסטריה־הונגריה והאימפריה הרוסית, שהיו המדינות החזקות ביותר במזרח ובמרכז אירופה באותה תקופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברית שלושת הקיסרים · ראה עוד »

ברית שלושת הלאומים

ברית שלושת הלאומים (בלטינית: Unio Trium Nationum - אוניו טריום נאטיונום, בהונגרית: A három nemzet unió או A Három nemzet szövetség) או "ברית האחים" משנת 1437 (בלטינית: Fraterna Unio או בהונגרית - A Kápolnai unió) הייתה ברית עזרה הדדית שהוכרזה ביישוב קאפולנה (ברומנית "קפלנה") ב-16 בספטמבר 1437 ושאושרה מחדש בשדה טורדה (קמפיה טורזי) ב-2 בפברואר 1438 על ידי שלושת המעמדות ששלטו בשטח טרנסילבניה בימי הביניים, שרוב רובה הייתה הונגרית, הבורגנות הסקסונית והסקלרים שנהנו כאנשי צבא "חופשיים" ממעמד מיוחד בממלכת הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברית שלושת הלאומים · ראה עוד »

ברית שבטי תנוח'

ברית שבטי תנוח' (בערבית: تنوخ, תנוח' או التنوخيون, "התנוח'יים") הייתה התאחדות של מספר שבטים שמקורם בשבטים יַמַנים מחצי האי ערב, השבטים נדדו לאזור הסהר הפורה בתקופה הקדם-אסלאמית, והתנצרו בתקופת הקיסר ואלנס. היו בעלי הברית הערבים המרכזיים של הביזנטים והשתתפו בקרבות כנגד הכיבוש הערבי שבעקבותיו חלקם התאסלמו. במחצית השנייה של המאה השמינית הוכרחו להתאסלם על ידי שליטי בית עבאס. שבטי תנוח' היו מהמצטרפים הראשונים לדת הדרוזית בתקופת ההטפה (1043-1017) ובמאה ה-15 הגיעו לשיא עוצמתם בהנהגתה. בתחילת המאה ה-16 ירדו מגדולתם ובמקומם עלו מנהיגים דרוזים משבט מע'ן שהיו בעלי ברית של העות'מאנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וברית שבטי תנוח' · ראה עוד »

בריכת הסולטן

הסביל על סכר הבריכה בציור מתוך סדרת "ארץ ישראל הציורית", 1881 בריכת הסולטן היא בריכת אגירה בירושלים שהורחבה על ידי הסולטאן הממלוכי ברקוק בשנת 1392 ותוקנה בידי הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון בשנת 1536, במהלך המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובריכת הסולטן · ראה עוד »

בריכות שלמה

בריכות שלמה הן שלוש בריכות אגירה צמודות זו לזו, השוכנות כ-4 קילומטרים דרומית לבית לחם, בדרום הכפר אל-ח'דר בואכה גוש עציון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובריכות שלמה · ראה עוד »

בשארה אל-ח'ורי

בשארה אל-ח'ורי (בערבית: بشارة الخوري; 1890 – 1 בינואר 1964) היה נשיאה הראשון של לבנון, לאחר קבלת עצמאותה מצרפת ב-1943.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובשארה אל-ח'ורי · ראה עוד »

בשיקטש

מועדון הכדורגל של בשיקטש (בטורקית: Beşiktaş Jimnastik Kulübü) הוא מועדון כדורגל טורקי מהעיר איסטנבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובשיקטש · ראה עוד »

בשיקטש (רובע)

בשיקטש (בטורקית: Beşiktaş) הוא רובע באיסטנבול, טורקיה, הממוקם על החוף האירופי של מיצר בוספורוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובשיקטש (רובע) · ראה עוד »

בת שבע יוניס גוטמן

ד"ר בת שבע יוניס גוטמן בת-שבע יוניס-גוטמן (1 בינואר 1880, רוסיה – 9 ביולי 1947, תל אביב) הייתה רופאת נשים, מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, הרופאה הראשונה בגדרה ובתל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובת שבע יוניס גוטמן · ראה עוד »

בת גלים

בית הכנסת המרכזי בשכונה בת גלים היא שכונה במערב חיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובת גלים · ראה עוד »

בתומי

בַּתוּמִי (גם: בַּטוּמִי, בגאורגית: ბათუმი, עד שנת 1936 נקראה בַּטוּם) היא עיר נמל לחוף הים השחור בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובתומי · ראה עוד »

בתומי (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובתומי (פירושונים) · ראה עוד »

בתי מונקאטש

שלט על אחד מבתי השכונה בית המדרש בשנת תרצ"ג בתי מונקאטש (מונקאץ') היא שכונה חרדית זעירה בירושלים, הניצבת בשכנות לבתי ראנד ומהווה חלק מגוש הנחלאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובתי מונקאטש · ראה עוד »

בתי ספר אליאנס בטורקיה

בתי ספר אליאנס בטורקיה הוקמו במטרה לסייע בקידום מעמדה ובשילובה של האוכלוסייה היהודית בחברה הטורקית באמצעות חינוך ופיתוח מקצועי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובתי ספר אליאנס בטורקיה · ראה עוד »

בתי קברות יהודיים באיסטנבול

מבט על בית הקברות היהודי נקשטפה בתי הקברות היהודיים באיסטנבול מהווים עדות לנוכחותן הרצופה של הקהילות היהודיות, ולהקמתן ולהתפשטותן ההדרגתית של השכונות היהודיות באיסטנבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובתי קברות יהודיים באיסטנבול · ראה עוד »

בתי המשפט בישראל

טקס השבעת שופטים בית משפט השלום ומחוזי שהתקיים בבית נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בהשתתפות איילת שקד שרת המשפטים ומרים נאור נשיאת בית המשפט העליון בטקס הושבעו 16 שופטים ורשמים בכירים. ארבעה שופטים הושבעו לבתי המשפט המחוזיים, עשרה שופטים הושבעו לבתי משפט השלום, ושני רשמים הושבעו לבתי משפט השלום. יולי 2016 בית משפט הוא ערכאה לה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובתי המשפט בישראל · ראה עוד »

בתי המיליונרים

טקסט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובתי המיליונרים · ראה עוד »

בתי הכנסת הספרדיים

תוכנית בתי הכנסת בתי הכנסת הספרדיים הוא שמו של מתחם הכולל ארבעה בתי כנסת השייכים לעדה הספרדית בעיר העתיקה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובתי הכנסת הספרדיים · ראה עוד »

בלמזויווארוש

בלמזויווארוש (בהונגרית: Balmazújváros, ביידיש:באלמאז אויוואראש) היא עיר במחוז היידו-ביהר שבמזרח הונגריה, בצפון המישור הגדול, 23 ק"מ מדברצן ובסמוך להיידוסובוסלו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלמזויווארוש · ראה עוד »

בלעין

בִּלְעִין (בערבית: بلعين) הוא כפר פלסטיני, הנמצא מזרחית למודיעין עילית, ב"שטח B", שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלעין · ראה עוד »

בלצ'יק

בַּלְצִ'יק (בבולגרית: Балчик) היא עיר נמל קטנה לחוף הדרום המערבי של הים השחור בשטח מחוז דובריץ' שבחבל דרום דוברוג'ה, אשר בבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלצ'יק · ראה עוד »

בלקניזציה

מצג נע של אזור הבלקן בשנים 1796 עד 2008 בַּלְקָנִיזַצְיָה הוא מונח גאופוליטי המשמש לתיאור תהליך של פיצול אזור שהיה בשליטה הומוגנית לכמה מדינות קטנות יותר, שלרוב שוררים ביניהם יחסי עוינות או לפחות אינן משתפות פעולה יחדיו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלקניזציה · ראה עוד »

בלשדיארמט

בלשדיארמט (בהונגרית: Balassagyarmat, בסלובקית: Balážske Ďarmoty, בגרמנית: Jahrmarkt, בפי היהודים יארמאט) היא עיר במחוז נוגראד שבצפון הונגריה, ובה כ-15,500 תושבים (2015).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלשדיארמט · ראה עוד »

בלגרד

בלגרד (בסרבית: Београд) היא עיר הבירה של סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלגרד · ראה עוד »

בלגואבגרד

בְּלָגואֵבְגְרָד (בבולגרית: Благоевград) היא עיר בדרום מערב בולגריה בירת מחוז בלגואבגרד, השוכנת על המורדות הדרום מערביים של הרי רילה ומרוחקת 101 קילומטרים מהבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלגואבגרד · ראה עוד »

בלגואבגרד (מחוז)

מחוז (אובלסט) בלגואבגרד (בבולגרית: Oбласт Благоевград) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, מצוי בדרום מערבה של המדינה, גובל ביוון ומקדוניה הצפונית ועיר הבירה שלו היא העיר בלגואבגרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלגואבגרד (מחוז) · ראה עוד »

בלד א-שייח'

שרידי אוטובוס שהסיע נוסעים יהודים ונשרף בפעולת טרור בבלד א-שייח' קבר בבית הקברות המוסלמי, כיום בשכונת תל חנן. קברו של שייח' עבדאללה א-סהלי. היה שייח' דרווישי, איש דת סופי שחי בתחילת המאה ה-16 ג'מאדא אלת'אני 1352, 23 בספטמבר 1933. בָּלְד א-שייח' (בערבית: بلد الشيخ), היה כפר ערבי במפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כ-6 קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלד א-שייח' · ראה עוד »

בלה צרקווה

בֶּלָה צְרְקְוָוה (בסרבית בכתב קירילי: Бела Црква) היא עיירה ורשות מקומית השוכנת במזרח סרביה, סמוך לגבול רומניה בשטח מחוז באנאט הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלה צרקווה · ראה עוד »

בלה הרביעי, מלך הונגריה

פסל דיוקן של המלך בלה הרביעי, בפרק הלאומי באוֹפּוּסטאסֶר בלה הרביעי (בהונגרית: Negyedik Béla magyar király); 29 בנובמבר 1206 – 3 במאי 1270) היה מלך הונגריה, משושלת בית ארפאד. מלכותו נמשכה מ-25 בספטמבר 1235 ועד 3 במאי 1270. בלה היה בנם הבכור של המלך אנדראש השני ושל מלכה ממוצא גרמני המוכרת כגרטרוד ממראניה. הוא היה אחיה של אליזבת מתורינגיה, (Szent Erzsébet). שמו של בלה הרביעי נקשר לשיקום הונגריה אחרי החורבן שבימי פלישת המונגולים. כונה משום כך גם "המייסד מחדש של הונגריה" (A második honalapitó) מילא גם את תפקיד של מלך קרואטיה (כחלק מהונגריה) (1235-1270) ושל הדוכס של שטיריה (כחלק מ"האימפריה הרומית הקדושה"), בין 1254–1258.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלה הרביעי, מלך הונגריה · ראה עוד »

בלוגראדצ'יק

בלוגראדצ'יק (בבולגרית: Белоградчик) היא עיר בצפון מערב בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז וידין ושוכנת כ-117 ק"מ מהבירה סופיה, 52 ק"מ מבירת המחוז וידין וסמוכה לגבול סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובלוגראדצ'יק · ראה עוד »

בטמן (נהר)

נהר הבָּטְמַן (בטורקית: Batman Çayı) הוא יובל מרכזי של נהר החידקל ואחד ממקורותיו, אשר מתמזג אליו בדרום מזרח טורקיה (החידקל זורם בכיוון דרום-מזרח מאזור זה לגבול טורקיה-סוריה ומשם לעיראק).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובטמן (נהר) · ראה עוד »

בזדאן

בזדאן (בסרבית קירילית: Бездан, בסרבית בכתב לטיני: Bezdan, בהונגרית: Bezdán) הוא כפר בסרביה השוכן בשטח הרשות המקומית סומבור, שבמחוז באצ'קה המערבי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובזדאן · ראה עוד »

בבדאג

בבדאג במחוז טולצ'ה בבדאג (ברומנית: Babadag, מטורקית: Babadağ –באבאדא - "הר האב", נודע בעבר כ-Babatag) היא עיר במחוז טולצ'ה בחבל דוברוג'ה ברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובבדאג · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובגדאד · ראה עוד »

בגדאד (פירושונים)

בגדאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד – בערבית: بغداد; באנגלית: Baghdad).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובגדאד (פירושונים) · ראה עוד »

בדל אי אסכרי

בֶּדֶל אִי אָסְכֶּרִי (בטורקית: bedel-i askeri) היה מס שהונהג בתקופת הטנזימאט באימפריה העות'מאנית כתשלום עבור פטור משירות צבאי בצבא האימפריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובדל אי אסכרי · ראה עוד »

בדואים

חמולה בדואית בעומאן בדואים (או בֶּדְוִים; בערבית: بَدْو, לעיתים נעשה שימוש גם בכתיב המלא: בדווים) היא קבוצה אתנית של ערבים נוודים או נוודים־למחצה, רובם המכריע מוסלמי, אם כי קיים מיעוט בדואי נוצרי בירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובדואים · ראה עוד »

בדואים בישראל

נער בדואי בנגב הבדואים בישראל (בערבית: بدو اسرائيل) הם אחת מהקבוצות האתניות הערביות בחברה הישראלית שמאמינות בדת האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובדואים בישראל · ראה עוד »

בדיה גולאני

בֵּדִיָּה גּוּלָאנִי (גאורגית: ბედიის გულანი; בֶּדִיִּיס גּוּלָאנִי) הוא אוסף כתבי-יד בשפה הגאורגית מהמאות 17–18 שהועתק בכתב הנוסחורי בקתדרלת בדיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובדיה גולאני · ראה עוד »

בומין ח'אן

בומין ח'אן (בטורקית עתיקה: 𐰉𐰆𐰢𐰣:𐰴𐰍; 490 – 552) היה מנהיג צבאי ושליט גקטורקי, שהקים את האימפריה הגקטורקית, הח'אנות הטורקית הראשונה בהיסטוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובומין ח'אן · ראה עוד »

בונהאד

בונהאד (בהונגרית: Bonyhád; ביידיש: באניהאד) היא עיר במחוז טולנה בדרום הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובונהאד · ראה עוד »

בוסניאקים

בוסניאקים (בוסנית: ביחיד Bošnjak, קרי בושניאק; ברבים Bošnjaci, קרי בושניאצי) הוא כינויה של קבוצה אתנית סלאבית דרומית המתרכזת בבוסניה והרצגובינה, עם מיעוטים בחלקים אחרים של יוגוסלביה לשעבר (סרביה, מונטנגרו, קוסובו, סלובניה, קרואטיה ומקדוניה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוסניאקים · ראה עוד »

בוסניאקים בארץ ישראל

היישוב הבוסני - מבט מבית המושל בשנת 1943 בשנות השמונים הראשונות של המאה ה-19 הגיעו קבוצות מהגרים בוסניאקים מ'''בוסניה''' לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוסניאקים בארץ ישראל · ראה עוד »

בוסניה (אזור)

בוסניה (בשפות האזור Bosna או Босна) הוא חבל ארץ התופס את חלק הארי של בוסניה והרצגובינה, למעט אזור הרצגובינה שמשתרע בדרומה של המדינה, סמוך לים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוסניה (אזור) · ראה עוד »

בוסניה והרצגובינה

בּוֹסְנִיָּה וְהֶרְצֶגוֹבִינָה (בבוסנית וקרואטית: Bosna i Hercegovina; בסרבית באותיות קיריליות: Босна и Херцеговина) היא מדינה באזור חבל הבלקן שבדרום אירופה עם שטח של כ-51,129 קילומטר רבוע ואוכלוסייה של 3,247,759 נכון ל-2022.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוסניה והרצגובינה · ראה עוד »

בוספורוס

גשר פתיה סולטאן מהמט בּוֹסְפּוֹרוּס (טורקית: Boğaziçi או İstanbul Boğazı, "מצר איסטנבול") הוא מצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה, תראקיה, לחלקה האסיאתי, אנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוספורוס · ראה עוד »

בופור

מפה של אזור הבופור 250x250 פיקסלים חיילים מחטיבה 7 במוצב הבופור, 1995 דגל חזבאללה מונף מעל הבופור, 2007 דגל ישראל במוצב הבופור בופור (בצרפתית: Beaufort - מצודה יפה; בערבית: قلعة الشقيف - קלעת א-שקיף) היא מצודה צלבנית הסמוכה לכפר ארנון בדרום לבנון באזור המכונה 'רכס עלי טאהר'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובופור · ראה עוד »

בוצ'אץ'

בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל גליציה המזרחית ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוצ'אץ' · ראה עוד »

בוקרשט

אוניברסיטת בוקרשט גן ארמון מוגושואיה, הוקם על ידי קונסטנטין ברנקוביאנו ב-1702 ליד בוקרשט בוקַרשׁט (ברומנית: București; אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר הבירה, וככזו המרכז השלטוני-המדיני, המסחרי, התרבותי, הכלכלי והתעשייתי של רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוקרשט · ראה עוד »

בוקובינה

בוקובינה (ברומנית: Bucovina, באוקראינית וברוסית: Буковина, בגרמנית: Bukowina או Buchenland (ארץ עצי האשור) ובפולנית: Bukowina) הוא אזור היסטורי שמחציתו הדרומית (מחוז סוצ'אבה) ברומניה ומחציתו הצפונית (מחוז צ'רנוביץ) באוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוקובינה · ראה עוד »

בורסה (עיר)

המסגד הקטן בבזאר בבורסה רחוב אראפ שיקרי (Arap Şükrü) החוצה את השכונה היהודית בבורסה, אשר משמש כיום כרחוב הבילויים הראשי של העיר בית הכנסת הגדול בבורסה - Sinaguga Mayor בורסה (בטורקית: Bursa) היא עיר בצפון-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובורסה (עיר) · ראה עוד »

בורקס

בורקס גבינה בורקה בורקה מעוגל בורקס קטן העשוי בצק פריך במקום בצק עלים. ממולאים גבינה וחצילים בּוּרֵקָס (בטורקית: Börek; בלאדינו: בוריקה או בוריק, כשהמילה "בוריקאס" (Burrekas) בלאדינו היא צורת הריבוי של המילה; בארמנית: բորեկ (Boerek); בסרבית: Burek; באלבנית: Byrek; בבולגרית: Byurek; ביוונית: Μπουρέκι (Boureki) או (Μπουρεκάκη Bourekaki, וברומנית, בצורתו המשולשת: Triunghi turcesc ("משולש טורקי")) הם מאפים ממולאים שמקורם בצפון האימפריה העות'מאנית: אסיה הקטנה והבלקן. היהודים הספרדים מטורקיה והבלקן הביאו את המאכל אל המטבח הישראלי, שם נעשה נפוץ. המאפים הבלקניים במטבח של היהודים הספרדים בבלקן מהווים משפחה גדולה של בצקים, טעמים וצורות. למשפחה זו, פרט לבורקס השכיחים ביותר, שייכים אינצ'וסה (Inchusa), בולמה (ברבים, בולמאס - Bulemas), בואיקו (ברבים, בואיקוס - Boyikos), בויוס (Filo boyos, בטורקית: Boyoz), באניצה (בבולגרית: Баница), חנדראז'ו (בלאדינו: Handrajo, כלומר "סמרטוט"- בורקה ממולא בחצילים וירקות אחרים עם גבינה), סאלודוזאס (Saludozas), פרוז'לדה (Frojaldas), צ'וקור בורק (בטורקית: Çukur börek), קזאדס (Kezadas) או קיזידיקס (בורקה ממולא באורז וגבינה), טראוואדוס (Travados, "בורקה מתוק"), ביסקוצ'יקוס (Biskuchikos), רוסקאס (Roskas turkas, "בייגלה טורקי" או סימיט). גם ביוון יש מסורת של הכנת מאפים דומים לבורקס, ניתן לזהותם בסיומת "-פיטה" כגון הטירופיטה והספנקופיטה, מאפים על בסיס פילו. במסורות באזורים אחרים ידועים הצ'יבורקי (בטטרית: çiberek) ובצפון הבלקן אפילו הפירוז'ק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובורקס · ראה עוד »

בורג' חמוד

בורג' חמוד (בערבית: برج حموﺪ; בארמנית: Պուրճ Համուտ) הוא פרוור ממזרח לביירות במחוז מתן שבלבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובורג' חמוד · ראה עוד »

בורג'ומי

בורג'ומי בלב אזור מיוער בּוֹרְג'וֹמִי (בגאורגית: ბორჯომი) היא עיירת נופש ומרפא בדרום-מרכז גאורגיה במחוז סאמצחה-ג'אוואחתי, והמרכז המנהלתי של נפת בורג'ומי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובורג'ומי · ראה עוד »

בורגס

בורגס כפי שצולמה ממעבורת חלל התיאטרון העירוני בבורגס בּוּרגָס (בבולגרית: Бургас) היא עיר נמל בדרום מזרח בולגריה, לחופי הים השחור, בירת מחוז בורגס ומרוחקת 389 קילומטרים מהבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובורגס · ראה עוד »

בורגס (מחוז)

מחוז (אובלסט) בורגס (בבולגרית: Област Бургас) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בדרום מזרח המדינה לחופי הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובורגס (מחוז) · ראה עוד »

בוריס שץ

בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (ברוסית: Борис Шац; כ"ו בכסלו תרכ"ז, 4 בדצמבר 1866 – ט"ו באדר ב' תרצ"ב, 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, מייסד בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים, ומקימו של בית הנכות בצלאל, לימים מוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוריס שץ · ראה עוד »

בוריס שטייפון

בוריס אלכסנדרוביץ' שטייפון (6 בדצמבר 1881 - 30 באפריל 1945) היה קצין בצבא הרוסי הקיסרי, ממוצא יהודי, ששירת לאחר מכן כגנרל בצבא הלבן הרוסי האנטי-קומוניסטי, וכמנהיג החיל הרוסי ששיתף פעולה עם הנאצים בסרביה במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוריס שטייפון · ראה עוד »

בול הכנסה

עות'מאני מ-1918 בול הכנסה מתקופת המנדט על ארץ ישראל דרכונים בולי הכנסה על חפיסות סיגריות בול הכנסה (בטורקית: Damga Pulu) הוא מדבקה בעלת ערך, המופקת ונמכרת על ידי השלטונות הלאומיים או המקומיים ומשמשת או שימשה בארצות רבות כאמצעי להוכחת תשלום מיסים או אגרות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובול הכנסה · ראה עוד »

בולגרים (עם סלאבי)

נשים בולגריות בציור משנת 1586 הבולגרים הם עם סלאבי השוכן בעיקר בחבל הבלקן, בשטחי בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובולגרים (עם סלאבי) · ראה עוד »

בולגריה

איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובולגריה · ראה עוד »

בולגריה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית

ההיסטוריה של בולגריה העות'מאנית משתרעת על פני כמעט 500 שנה, מכיבוש האימפריה העות'מאנית של הממלכות הקטנות יותר שקמו מתוך מהאימפריה הבולגרית השנייה שהתפרקה בסוף המאה ה-14 ועד לשחרור בולגריה בשנת 1878.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובולגריה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

בולגריה במלחמת העולם הראשונה

גבולות בולגריה לאחר קונגרס ברלין ממלכת בולגריה לחמה במלחמת העולם הראשונה מ-14 באוקטובר 1915 ועד 29 בספטמבר 1918 לצד מעצמות המרכז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובולגריה במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

בולי המנדט שלא הונפקו

ההצעה שזכתה במקום הראשון ההצעה שזכתה במקום השני ההצעה שזכתה במקום השלישי חברי "אגודת חובבי בולים", אשר פעלה בתל אביב מאז מחצית שנות השלושים, ניסו ללא הצלחה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1945 לקדם הנפקה של בולי דואר חדשים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובולי המנדט שלא הונפקו · ראה עוד »

בולי הטוגרה

בולי הדואר הראשונים של האימפריה העות'מאנית הונפקו בשנת 1863, כחלק מתהליך של רפורמה מקיפה בשירותי ממשל העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובולי הטוגרה · ראה עוד »

בוליארובו

בוליארובו (בבולגרית: Болярово) היא עיירה קטנה ורשות מקומית במחוז ימבול שבבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוליארובו · ראה עוד »

בוטרוס אבו מנה

בוטרוס אבו מנה (1932 - דצמבר 2018) היה היסטוריון, פרופסור בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה, חוקר האימפריה העות'מאנית בשנותיה האחרונות, וחוקר החברה הערבית במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוטרוס אבו מנה · ראה עוד »

בוטרינט

בוטרינט (באלבנית: Butrint או Butrinti; ביוונית: Βουθρωτό; בלטינית: Buthrotum) היא עיר עתיקה ואתר ארכאולוגי בדרום אלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוטרינט · ראה עוד »

בוטבגרד

בּוֹטֶבְגְרָד (בבולגרית: Ботевград) היא עיר בדרום מערב בולגריה בשטח מחוז סופיה, השוכנת 45 ק"מ מהבירה סופיה, בתוך עמק הנושא את שמה ומצוי במורדות המזרחיים של הרי הבלקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוטבגרד · ראה עוד »

בוזלודז'ה

בוזלודז'ה (בבולגרית: Бузлуджа) היא אחת מהפסגות בהרי הבלקן שבבולגריה, שגובהה כ-1441 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוזלודז'ה · ראה עוד »

בוזג'אאדה

מצודת בוזג'אאדה הנמל בוזג'אאדה (טורקית Bozcaada, יוונית Τένεδος - "טנדוס") הוא אי בצפון-מזרח הים האגאי השייך לנפת צ'נקלה בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוזג'אאדה · ראה עוד »

בוג'אק

חבל בוג'אק בשנים 1920–1940 בימי השלטון הרומני חבל בּוּגָ'אק, הידוע גם בכינוי "דרום בסרביה", הוא חבל ארץ על חוף הים השחור בין הנהרות דניסטר ודנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוג'אק · ראה עוד »

בוגדאן פילוב

חתימתו של פילוב על פרוטוקול ההצטרפות להסכם התלת-צדדי פרופסור בוגדאן דימיטרוב פילוב (בבולגרית: Богдан Димитров Филов; 10 באפריל 1883, סטארה זאגורה, רומליה המזרחית, האימפריה העות'מאנית – 1 בפברואר 1945, סופיה, ממלכת בולגריה), היה פוליטיקאי, היסטוריון וארכאולוג בולגרי, אשר כיהן כראש ממשלת בולגריה במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוגדאן פילוב · ראה עוד »

בוגדאן הראשון

בוגדאן הראשון (ברומנית: Bogdan, ידוע כ-"מייסד" - Întemeietorul או Bogdan vodă, Bogdan Descălecătorul מכונה) משליטיה הראשונים של נסיכות מולדובה, מלך בין 1359 ל-1365.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוגדאן הראשון · ראה עוד »

בוגוינו

בּוּגוֹיְנוֹ (בבוסנית: Bugojno) היא עיר ורשות מקומית בבוסניה והרצגובינה השוכנת במחוז מרכז בוסניה אשר בפדרציה של בוסניה והרצגובינה, השוכנת 130 קילומטרים צפונית מערבית לבירה סרייבו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוגוינו · ראה עוד »

בודרום

בודרום (בטורקית: Bodrum) היא עיר נמל וקייט בנפת מולה בריביירה הטורקית בדרום-מערב טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובודרום · ראה עוד »

בוהמיה

העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובוהמיה · ראה עוד »

בכר סדקי

בכר סדקי (בערבית: بكر صدقي, תעתיק מדויק: בכר צדקי; 1890 - 12 באוגוסט 1937) היה קצין עיראקי ממוצא כורדי שעמד בשנת 1936 בראש הפיכה צבאית, שהייתה ההפיכה הצבאית הראשונה במדינות ערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובכר סדקי · ראה עוד »

בכור יצחק נאבארו

שער ספר פני מבין לרבי בכור יצחק בן יעקב נאבארו הרב בכור יצחק נאבארו (או נאברו; בכתיב המקור: נאב'ארו; נפטר בכ"ה באב ה'תקצ"ה, 20 באוגוסט 1835) היה רב, דיין ופרשן באזמיר שבטורקיה ומחבר ספרים פני מבין ולב מבין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובכור יצחק נאבארו · ראה עוד »

בכור יוסף בנבנישתי

הרב בכור יוסף בנבנישתי (1846–12 באפריל 1916) היה חזן ושד"ר ירושלמי, ואב בית הדין של העדה הספרדית בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובכור יוסף בנבנישתי · ראה עוד »

ביאלה (בולגריה)

בְּיָאלָה (בבולגרית: Бяла) היא עיר בצפון מרכז בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז רוסה ושוכנת 214 ק"מ מהבירה סופיה ו-55 ק"מ מבירת המחוז רוסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביאלה (בולגריה) · ראה עוד »

ביאלה סלאטינה

ביאלה סלאטינה (בבולגרית: Бяла Слатина) היא עיר בצפון מערב בולגריה, השלישית בגודלה במחוז וראצה ושוכנת 101 ק"מ צפונית מהבירה סופיה ו-41 ק"מ מבירת המחוז וראצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביאלה סלאטינה · ראה עוד »

בינגל

בינגל (בטורקית: Bingöl, מילולית: "אלף אגמים"; בכורדית: Çewlîg/چەولیگ - צ'וליג; בארמנית: Ճապաղջուր) היא עיר במזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובינגל · ראה עוד »

ביצ'קה

ביצ'קה (בהונגרית: Bicske) היא עיירה במחוז פייר שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביצ'קה · ראה עוד »

ביצ'ווינתה

קתדרלת אנדרי הקדוש מהמאה ה-10 לערך ביצ'ווינתה (בגאורגית: ბიჭვინთა, באבחזית: Аҧсны) היא עיירת נופש באבחזיה, רפובליקה בדלנית של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביצ'ווינתה · ראה עוד »

ביר אל-עזב

ביר אל-עזב (בערבית: بير العزب) פירושו: "באר הרווק", היא שכונה בעיר צנעא שבתימן, צמודה לחומת העיר העתיקה ממערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביר אל-עזב · ראה עוד »

ביר אל-באשא

בִּיר אל-בָּאשָה (בערבית: بير الباشا) הוא כפר ביהודה ושומרון, בנפת ג'נין, כ-15 ק"מ מערבית לעיר ג'נין, בשולי עמק דותן, צפון מזרחית לעראבה וצפונית לתל דותן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביר אל-באשא · ראה עוד »

בירקירקארה

תחנת הרכבת הישנה בבירקירקארה בירקירקארה (במלטית: Birkirkara) היא העיר הגדולה ביותר במלטה מבחינת מספר תושביה, ובשנת 2014 התגוררו בה 22,247 נפש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובירקירקארה · ראה עוד »

בירגו

אנדרטת החירות בבירגו וכנסיית לורנצו הקדוש משמאל בירגו (במלטית: Il-Birgu, באיטלקית: Vittoriosa – "המנצחת") היא אחת משלוש הערים בצפון־מזרח מלטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובירגו · ראה עוד »

ביריה (אוניית מעפילים)

מעפילים על האניה ביריה מסלול ההפלגה של "ביריה" ביריה הייתה ספינת מעפילים, שהגיעה לחופי ארץ ישראל ביוני 1946.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביריה (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

בית מעון

בֵּית מָעוֹן הייתה עיירה יהודית גדולה, אשר שכנה בסמוך לטבריה, ואשר התקיימה לאורך תקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ועד התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית מעון · ראה עוד »

בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי

רחוב יפו ב-2008. מצד ימין - בניין מושב הזקנים ובהמשך - מבנים חדשים שהוקמו על שאר השטח הרכבת הקלה. זקנים, דיירים מושב הזקנים והזקנות הספרדי, תמונה מתחילת המאה ה-20. דף מתוך פנקס ההכנסות וההוצאות של מושב הזקנים. בית מושב הזקנים והזקנות הספרדי הוא מוסד גריאטרי שהוקם על ידי ועד העדה הספרדית בירושלים בתחילת המאה ה-20 כחלק מ"מוסדות החסד" של הקהילה הספרדית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית מושב הזקנים והזקנות הספרדי · ראה עוד »

בית אמידים

בית אמידים הוא בניין דו-קומתי מפואר ברחוב אלי כהן באשקלון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית אמידים · ראה עוד »

בית אסטרהאזי

שושלת בית אסטרהאזי אחד מהארמונות לשעבר של אסטרהאזי בפרטד בית אסטרהאזי "גלנטאי" או בשמה המלא אסטרהאזי-גאלאנטאי (בהונגרית: -galánthai Eszterházy או Esterházy) היא משפחת אצולה הונגרית שנודעה בממלכת הונגריה מאז ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית אסטרהאזי · ראה עוד »

בית אוברנוביץ'

בית אוברנוביץ' (בסרבית: obernovići,Обреновићи) היה בית אצולה אשר שלט בסרביה בין השנים 1815-1842, ושוב בין 1858-1903.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית אוברנוביץ' · ראה עוד »

בית איכסא

בֵּית אִיכְּסָא (בערבית: بيت إكسا) הוא כפר פלסטיני, הנמצא בין שכונת רמות בירושלים לבין מבשרת ציון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית איכסא · ראה עוד »

בית נורטון

בית נורטון הוא שמו של בניין היסטורי במושבה האמריקאית ביפו, הניצב ברחוב אורבך 4 בתל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית נורטון · ראה עוד »

בית סעוד

בית סעוד (בערבית: آل سعود, תעתיק מדויק: אָאל סעוד) הוא בית המלוכה השולט בערב הסעודית, ועל שמו נקראת הממלכה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית סעוד · ראה עוד »

בית ענאן

בית ענאן (בערבית: بيت عنان) הוא כפר פלסטיני בצפון מערב ירושלים, בנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית, כ־10 ק"מ ממערב לרמאללה, סמוך להתנחלות הר אדר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית ענאן · ראה עוד »

בית עור א-תחתא

בית עור א־תחתא (בערבית: بيت عور التحتى, מעברית מקראית: בית חורון תחתוןאהרן אמיר, "חורון בארץ־העברים", בתוך: ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 17) הוא יישוב עתיק, כיום בשטח B ברשות הפלסטינית הסמוך לכביש 443 בשיפולים המערביים של הרי בנימין, ושוכן באזור הנקרא בני מאלך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית עור א-תחתא · ראה עוד »

בית פגי

הכנסייה המודרנית בבית פגי מקושתת בענפי דקלים ביום ראשון של הדקלים, 2011 חצר הכנסייה ביום ראשון של דקלים חצר הכניסה לכנסייה ביום ראשון של דקלים. משמאל למעלה נראית הכנסייה היוונית אורתודוקסית ציר הקיר באפסיס של בית פגי: תהלוכת הניצחון של ישוע ישו מקים את לזרוס לתחיה: מצבת האבן של בית פגי הכנסייה היוונית אורתודוקסית בֵּית פַּגֵּי (בלטינית: Bethfage; ביוונית: Βηθφαγὴ) הוא שמם של מנזר וכנסייה פרנציסקניים בפסגת הר הזיתים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית פגי · ראה עוד »

בית קאראג'ורג'ביץ'

ג'ורג'ה פטרוביץ', הידע בכינוי "קאראג'ורג'ה", ייסד את הבית ושלט לתקופה קצרה בתור "הדוכס הגדול של סרביה" ראש הבית הנוכחי, הנסיך אלכסנדר, עם אשתו השנייה הנסיכה קתרין בית קאראג'ורג'ביץ' (בסרבית: Kућа Карађорђевић, Kuća Karađorđević או Карађорђевићи) היה בית אצולה אשר שלט בסרביה בין השנים 1804–1813, שוב בין השנים 1842–1858 ובין 1903–1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית קאראג'ורג'ביץ' · ראה עוד »

בית קפה

"רחוב בתי הקפה, ירושלים" בציור של הארי פן (Fenn), סביבות 1880 "מוזיאון עץ הקפה", לייפציג, גרמניה בית קפה (או קפה בסלנג) הוא מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, מאפים וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית קפה · ראה עוד »

בית רומנו (חברון)

ישיבת שבי חברון, 2008 בית רומנו הוא מבנה גדול מחוץ לקסבה של חברון, המשמש את היישוב היהודי בחברון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית רומנו (חברון) · ראה עוד »

בית שומאכר

בית שומאכר הוא מבנה המצוי במושבה הגרמנית בחיפה, בשדרות בן-גוריון 12.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית שומאכר · ראה עוד »

בית לאהיא

בית לַ֫אהִיַא (בערבית: بيت لاهيا) היא עיר השוכנת בצפון רצועת עזה, צפונית למחנה הפליטים ג'באליה וממערב לבית חאנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית לאהיא · ראה עוד »

בית לאומי לעם היהודי

בית לאומי לעם היהודי הוא מושג מפתח בתולדות התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית לאומי לעם היהודי · ראה עוד »

בית לחם

The way between Ierusalem and Bethlem 1621 בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحمבֵּיתּ לַחְם) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית לחם · ראה עוד »

בית לחם הגלילית

בֵּית לֶחֶם הַגְּלִילִית הוא מושב עובדים בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, כ-6 ק"מ מזרחית לקריית טבעון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית לחם הגלילית · ראה עוד »

בית זנדל

האריה על משקוף בית זנדל בית זנדל (Sandel) הוא מבנה חד קומתי בעל חזית מרשימה המצוי במושבה הגרמנית בירושלים, ברחוב עמק רפאים 9, ותוכנן על ידי תיאודור זנדל בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית זנדל · ראה עוד »

בית חולים נצרת

בית חולים נצרת או בשמו הרשמי אי.מ.מ.ס הסקוטי נצרת (ידוע בעיקר כ"בית החולים האנגלי"), הוא בית חולים כללי בעיר נצרת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית חולים נצרת · ראה עוד »

בית ג'מאל

בית גִ'מָאל (בערבית: بيت جمال/الحكمه) הוא כפר ומנזר קתולי של המסדר הסלזיאני הנמצא בשיפולי הרי יהודה, סמוך לצידה הדרומי של העיר בית שמש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית ג'מאל · ראה עוד »

בית גוברין (עיר קדומה)

בית גוברין היא עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, סמוך לקיבוץ בית גוברין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית גוברין (עיר קדומה) · ראה עוד »

בית דראס

בית דראס במפת הקרן לחקר ארץ ישראל, 1880 בית דראס (בערבית: بيت دراس) היה כפר ערבי במישור החוף הדרומי, בקרבת נחל לכיש, כ-32 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר עזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית דראס · ראה עוד »

בית דג'אן

מראה כללי של האתר בו שכן מרכז הכפר, 3/10 בית דג'אן (בערבית: بيت دجن) היה כפר ערבי כ-9 קילומטרים דרומית-מזרחית ליפו, בסמוך לכביש מראשון לציון ליהודיה (היום כביש 412) וגם בסמוך לדרך ההיסטורית בין יפו לירושלים דרך רמלה (היום כביש 44).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית דג'אן · ראה עוד »

בית דין רבני

מבואת בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, הכוללת גם את בתי הדין הדתיים, הפוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית דין רבני · ראה עוד »

בית דין שרעי (ישראל)

מבנה בית הדין השרעי בחיפה בשכונת ואדי סאליב בית הדין השרעי ביפו בית דין שרעי (בערבית: محكمة شرعية, מהמילה "שריעה" - ההלכה המוסלמית) הוא בית דין דתי מוסלמי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית דין שרעי (ישראל) · ראה עוד »

בית המלוכה העיראקי

סמל בית המלוכה העיראקי בית המלוכה העיראקי הוא ענף של השושלת ההאשמית, שמוצאה הנטען ממשפחת הנביא מוחמד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית המלוכה העיראקי · ראה עוד »

בית הנכות בצלאל

"בית הנכות בצלאל" (בעבר: "בית הנכאת") או "בית הנכות הלאומי בצלאל" היה מוזיאון וחלל תצוגה שהוקם לצד בית הספר לאמנות "בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות", ברחוב שמואל הנגיד 12 בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הנכות בצלאל · ראה עוד »

בית הספר טביתא

בית הספר טביתא ביפו (באנגלית: Tabeetha school in Jaffa) הוא בית ספר יסודי ותיכוני הפועל בחסות הכנסייה של סקוטלנד, ושוכן ברחוב יפת 21 ביפו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הספר טביתא · ראה עוד »

בית הספר יק"א פיק"א

בית ספר יק"א פיק"א הוא בית הספר היסודי הראשון שהוקם בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הספר יק"א פיק"א · ראה עוד »

בית הסראייה (נצרת)

בית הסראייה בעיר נצרת, הוא מבנה שהקים דאהר אל-עומר, שליט הגליל באמצע המאה ה-18, ואשר שימש כמרכז השלטוני בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הסראייה (נצרת) · ראה עוד »

בית הסראייה (טבריה)

האורוות בבית הסראייה שלט בפתח המבנה בית הסראייה הוא מבנה בטבריה שנבנה על ידי שליט הגליל העות'מאני, דאהר אל-עומר, בשנות הארבעים של המאה ה-18, ושימש ככלא וכבניין ממשל בימי השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הסראייה (טבריה) · ראה עוד »

בית הסראייה (באר שבע)

בית הסראייה ("בית הממשל" בתרגום מטורקית), הוא בית ממשל שנבנה בשנת 1901 בבאר שבע על ידי העות'מאנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הסראייה (באר שבע) · ראה עוד »

בית הסוהר שטה

החומה הדרומית של בית הסוהר (2009) החזית המערבית של בית הסוהר (2009) בית הסוהר שטה (ידוע גם בשם כלא שאטה) בעבר נקרא "בית הסוהר שיטה", הוא מתקן כליאה לכ-500 אסירים פליליים ברמה חמורה ואסירים ביטחוניים, אחד מארבעת בתי הסוהר של שירות בתי הסוהר הנתונים ברמת ביטחון מרבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הסוהר שטה · ראה עוד »

בית העם הטמפלרי (ירושלים)

בית העם הטמפלרי בירושלים היה החשוב בבתי המושבה הגרמנית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית העם הטמפלרי (ירושלים) · ראה עוד »

בית העלמין היהודי ביאשי

בית העלמין היהודי של העיר יאשי (ברומנית: Cimitirul evreiesc din Iași), בירת נסיכות מולדובה, ולאחר איחוד הנסיכויות הרומניות ברומניה בירת חבל מולדובה והעיר השנייה בגודלה ברומניה, ידוע על קיומם של לפחות שני בתי עלמין יהודים במהלך הזמן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית העלמין היהודי ביאשי · ראה עוד »

בית העלמין היהודי העתיק בסלוניקי

בית העלמין היהודי העתיק בסלוניקי היה בית עלמין יהודי, ששימש את הקהילה היהודית הגדולה בעיר במשך כארבע מאות וחמישים שנה, עד אשר הוחרב על ידי עיריית סלוניקי בשנת 1942 בתקופת שואת יהודי יוון בחסות שלטון הכיבוש הנאצי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית העלמין היהודי העתיק בסלוניקי · ראה עוד »

בית העלמין היהודי-ספרדי באולוס

בית העלמין היהודי-ספרדי באולוס או בית הקברות היהודי של ארנבוטקוי הוא מקום קבורה של הקהילה היהודית הספרדית באיסטנבול שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית העלמין היהודי-ספרדי באולוס · ראה עוד »

בית הפקידות

"בית הפקידות", המשמש בשנות האלפיים כמוזיאון העלייה הראשונה, הוא בניין שנבנה על ידי הברון רוטשילד למגורי פקידיו בזכרון יעקב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הפקידות · ראה עוד »

בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת

שורות הקברים מראה באתר בית הקברות לחיילים הגרמנים (בגרמנית: Deutscher Soldatenfriedhof) הוא בית קברות צבאי השוכן בנצרת, שבו קבורים 261 חיילים ומפקדים גרמנים ממלחמת העולם הראשונה, אשר נלחמו בארץ ישראל לצד האימפריה העות'מאנית במסגרת מעצמות המרכז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת · ראה עוד »

בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה

מראה כללי של בית הקברות מראה בבית הקברות; ברקע משמאל – אבן הזיכרון ומאחוריה הצלב בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה (באנגלית: Gaza War Cemetery) הוא בית קברות צבאי בריטי השוכן בצפון רצועת עזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הקברות הצבאי הבריטי בעזה · ראה עוד »

בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע

שלט בכניסה לבית הקברות מבט כללי על בית הקברות מצבת חייל אלמוני בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע הוקם בשלהי מלחמת העולם הראשונה בבאר שבע, ונטמנו בו 1,240 חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה שנהרגו באזור בעת כיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית, מהם 206 מאנזא"ק - חיל המשלוח האוסטרלי והניו זילנדי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בלום

מצבה מבית הקברות החרב בלום בית הקברות היהודי בלום (בבולגרית: Еврейскo гробища на Лом) הוא בית קברות יהודי השוכן בפאתי העיר לום בצפון-מערב בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הקברות היהודי בלום · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בדופניצה

בית הקברות היהודי בדופניצה (בבולגרית: Еврейскo гробища на Дупница) הוא בית קברות יהודי, השוכן בעיר דופניצה במערב בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הקברות היהודי בדופניצה · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בוורינג

בית הקברות במבט מהפארק השכן בית הקברות היהודי בוורינג שנפתח בשנת 1784, הוא בית קברות יהודי ואתר הקבורה העיקרי של חברי הקהילה היהודית בווינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הקברות היהודי בוורינג · ראה עוד »

בית הקברות היהודי הישן בסרייבו

צילום בית הקברות מ-1903 צילום בית העלמין לאחר סיום מלחמת בוסניה בית הקברות היהודי הישן בסרייבו (בבוסנית: Staro jevrejsko groblje u Sarajevu) הוא בית קברות יהודי השוכן בעיר סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הקברות היהודי הישן בסרייבו · ראה עוד »

בית התמחוי של האסקי סולטאן

בית התמחוי של האסקי סולטאן הוא חלק מהקדש מוסלמי שנמצא ברובע המוסלמי בעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית התמחוי של האסקי סולטאן · ראה עוד »

בית החולים סן ונסן דה פול

בית החולים סן ונסן דה פול (נקרא גם סנט וינסנט ו-בית החולים הצרפתי) הוא בית חולים בנצרת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית החולים סן ונסן דה פול · ראה עוד »

בית החולים לילדים מריאנשטיפט

מקס סנדרצקי סנדרצקי ומטופלים בחצר בית החולים, 1872 החצר ב-1885 החצר ב-2009 חדר אשפוז בבית החולים, 1885 חדר במבנה ב-2009 שער הסיכום השנתי של הכנסות והוצאות בית החולים, 1893 בית החולים לילדים מָרִיאנשְׁטִיפְט (בגרמנית: Kinderhospital Marienstift – בית החולים לילדים של הקרן על שם מריה) היה בית החולים הראשון לילדים בירושלים ובמזרח התיכון, ובין הראשונים מסוגו בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית החולים לילדים מריאנשטיפט · ראה עוד »

בית החולים האנגלי ביפו

החזית המזרחית בית החולים האנגלי המוכר גם כ"הבית הסקוטי" נוסד בשנת 1882 על ידי ביאטריס מנגאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית החולים האנגלי ביפו · ראה עוד »

בית החולים האיטלקי (ירושלים)

בית החולים בשלג. מכיוון רחוב שבטי ישראל בית החולים האיטלקי הוא מבנה העומד ברחוב שבטי ישראל 29 פינת רחוב הנביאים 9 במוסררה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית החולים האיטלקי (ירושלים) · ראה עוד »

בית החולים הדסה בבאר שבע

בית החולים הדסה לנגב על שם ד"ר חיים יסקי היה בית חולים כללי, שפעל בעיר באר שבע משנת 1949 ועד 1960.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית החולים הדסה בבאר שבע · ראה עוד »

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הבסבורג · ראה עוד »

בית הדואר האוסטרי

בית הדואר האוסטרי בירושלים בתקופת פעולתו, על-פי ההערכה צולם בין השנים 1898 - 1917 חזית מבנה בית הדואר האוסטרי, מבט מכיוון הקישלה שלט מקורי של בית הדואר, מוסתר חלקית על ידי ארון בתוך המבנה בול שהונפק ב"יום הבול" ב-1966 לכבוד הדואר האוסטרי בישראל בית הדואר האוסטרי (בלשון בני התקופה: "הפוסטה האוסטרית") היה אחד ממספר בתי דואר בינלאומיים שפעלו בירושלים בתקופה העות'מאנית, וסיפק לתושבי העיר את שירות הדואר של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הדואר האוסטרי · ראה עוד »

בית הכנסת מאיור (בורסה)

בית הכנסת מאיור הוא בית כנסת אשר שוכן בעיר בורסה שבטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת מאיור (בורסה) · ראה עוד »

בית הכנסת אנקרה

בית הכנסת אנקרה (בטורקית: Ankara Sinagogu) הוא בית הכנסת היחיד הקיים כיום באנקרה, בירת טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת אנקרה · ראה עוד »

בית הכנסת אגודת צעירי פרס

מראה בית הכנסת מבפנים בית הכנסת אגודת צעירי פרס הוא בית כנסת בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת אגודת צעירי פרס · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל דוד

בית הכנסת אוהל דוד (משכן דוד) (נקרא גם: "Lal Deval" או "Lal Deul") הוא בית כנסת בעיר פונה שבמדינת מהאראשטרה בהודו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת אוהל דוד · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל יעקב

בית הכנסת אוהל יעקב הוא בית הכנסת המרכזי של זכרון יעקב, מועצה מקומית בחוטם הכרמל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת אוהל יעקב · ראה עוד »

בית הכנסת עץ חיים (כרתים)

בית הכנסת עץ חיים הוא בית כנסת יהודי בעיר העתיקה של חאניה באי היווני כרתים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת עץ חיים (כרתים) · ראה עוד »

בית הכנסת צלאת בן שאיף

בית הכנסת צלאת בושאיף בזליתן, לוב היה בית כנסת היסטורי ואתר עלייה לרגל ל"ג בעומר וסוכות ליהודי לוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת צלאת בן שאיף · ראה עוד »

בית הכנסת קהל מונסטיר בסלוניקי

בית הכנסת קהל מונסטיר (ביוונית: Συναγωγή Μοναστηριωτών, בלאדינו: Kal de los Monastirlis, מכונה גם בית הכנסת מונסטיר ובית הכנסת מוֹנָסְטִירְיוֹטוֹן) הוא בית כנסת אשר שוכן בעיר סלוניקי אשר ביוון והוקם ב-1927 על ידי יוצאי מונסטיר שהיגרו לעיר החל מתקופת מלחמת הבלקן הראשונה ועד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת קהל מונסטיר בסלוניקי · ראה עוד »

בית הכנסת קהל אוחריד (איסטנבול)

בית הכנסת קהל אוחריד (בטורקית: Ahrida Sinagogu, מכונה גם "אָחְרִידָה") הוא בית כנסת, אשר פועל בשכונת באלאט בעיר איסטנבול מהמחצית השנייה של המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת קהל אוחריד (איסטנבול) · ראה עוד »

בית הכנסת קהל ימבול (איסטנבול)

בית הכנסת קהל ימבול (בטורקית: Yanbol Sinagogu, מכונה גם "בית הכנסת הבולגרי") הוא בית כנסת אשר פועל בשכונת באלאט בעיר איסטנבול מהמחצית השנייה של המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת קהל ימבול (איסטנבול) · ראה עוד »

בית הכנסת שער השמים (קהיר)

דקל על הקיר הם סמל מקובל ליהדות מצרים. שער השמים הוא בית הכנסת הראשי בקהיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת שער השמים (קהיר) · ראה עוד »

בית הכנסת של קסג

בית הכנסת ב-1976 פנים בית הכנסת ב-1976 בית הכנסת בשנת 2010 בית הכנסת בשנת 2011 בית הכנסת של קסג (בהונגרית: Kőszegi zsinagóga) נבנה ב-1859.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת של קסג · ראה עוד »

בית הכנסת חסד לאברהם

בית הכנסת חסד לאברהם (או בית הכנסת בויוקאדה) הוא בית כנסת בויוקאדה, איסטנבול, טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת חסד לאברהם · ראה עוד »

בית הכנסת בגוצה דלצ'ב

בית הכנסת בגוצה דלצ'ב היה בית כנסת אשר פעל בעיר גוצה דלצ'ב בבולגריה מ-1905 ועד ראשית שנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת בגוצה דלצ'ב · ראה עוד »

בית הכנסת בדובריץ'

בית הכנסת בדובריץ' היה בית כנסת אשר פעל בעיר דובריץ' בצפון-מזרח בולגריה בין השנים 1887–1949.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת בדובריץ' · ראה עוד »

בית הכנסת בית אברהם (איסטנבול)

בית כנסת בית אברהם הוא בית כנסת הממוקם מאחורי תחנת הרכבת המרכזית בסירקצ'י באיסטנבול, טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת בית אברהם (איסטנבול) · ראה עוד »

בית הכנסת בית ניסים (איסטנבול)

בית הכנסת בית ניסים הוא בית כנסת בשכונת קוזגונצ'וק, איסטנבול, טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת בית ניסים (איסטנבול) · ראה עוד »

בית הכנסת הקראי בקהיר

בית הכנסת הקראי בקהיר על שם משה דרעי, שוכן בשכונה עבאסיה שבעיר ונחנך בשנת 1931.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת הקראי בקהיר · ראה עוד »

בית הכנסת הטורקי בווינה

בית הכנסת הטורקי בווינה (בגרמנית: Türkischer Temple) היה בית כנסת בווינה, אוסטריה, אשר נבנה במיוחד עבור קהילה של יהודים ספרדים, שהגיעו במקור מטורקיה לווינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת הטורקי בווינה · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

בית הכנסת החייל (סבסטופול)

בית הכנסת החייל בסבסטופול הוא בית כנסת שנבנה על ידי חיילי ניקולאי, ותיקי מלחמת קרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת החייל (סבסטופול) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

שנות ה-20 כיכר המייסדים ובית הכנסת בשנת 1942 בית הכנסת הגדול ב-2007, מבט מכיכר המייסדים. בית הכנסת הגדול ב-2012, לפני השיפוץ. בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889, והיווה מוקד חשוב בחיי המושבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת הגדול (ראשון לציון) · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול באדירנה

בית הכנסת קהל גדול באדירנה (בטורקית: Edirne Büyük Sinagogu) הוא בית כנסת אשר קיים בעיר אדירנה בטורקיה מאפריל 1909.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הכנסת הגדול באדירנה · ראה עוד »

בית הילדים ציון-בלומנטל

בית הילדים ציון בלומנטל הוא בית היתומים היהודי הוותיק ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית הילדים ציון-בלומנטל · ראה עוד »

בית וזן

בית וַזַן (בערבית: بيت وزن) היא עיירה פלסטינית בשומרון, השייכת לנפת שכם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית וזן · ראה עוד »

בית יהודיוף-חפץ

ריצוף בבית הכנסת שבקומה השנייה בית יהודיוף-חפץ הוא מבנה מגורים מפואר השוכן ברחוב עזרא 19 בשכונת הבוכרים בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובית יהודיוף-חפץ · ראה עוד »

ביתא ישראל

ביתא ישראל (בגעז: ቤተ እስራኤል - "בֵּתֶה אְסרָאֵל"; תרגום: "בית ישראל", כלומר "קהילת ישראל") היא קהילה היסטורית יהודית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות ומכונה גם יהודי אתיופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביתא ישראל · ראה עוד »

ביתא ישראל (מינוח)

החוקר הסקוטי ג'יימס ברוס סייר ביישובי ביתא ישראל לאורך שנת 1770, במסגרת מסעו לגילוי מקור נהר הנילוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביתא ישראל (מינוח) · ראה עוד »

ביתין

ביתין בשנת 1895 - צילום של הצלם הצרפתי פליקס בונפיס בֵּיתִין (בערבית: بيتين) הוא כפר פלסטיני בשומרון ברשות הפלסטינית, בנפת רמאללה ואל-בירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביתין · ראה עוד »

ביתיניה

ביתיניה באסיה הקטנה ביתיניה כממלכה עצמאית (למעלה), כמדינת חסות רומית (באמצע) וכפרובינקיה רומית (למטה) הר אולודא בביתיניה ביתיניה (ביוונית: Βιθυνία; בלטינית: Bithynia) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בצפון-מערב אסיה הקטנה (כיום בטורקיה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביתיניה · ראה עוד »

בילי מלמן

בילי מלמן (נולדה ב-1952) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה, מופקדת הקתדרה ללימודי אירופה על שם אנרי גלסברג, חברת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס לנדאו למדעים ולמחקר לשנת 2006.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובילי מלמן · ראה עוד »

ביטליס (נפה)

נפת ביטליס (טורקית Bitlis ili; כורדית Bedlîs) היא נפה במזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביטליס (נפה) · ראה עוד »

ביטולה

הפקולטה הטכנולוגית באוניברסיטת ביטולה המסגד "החדש" אשר נבנה ב-1558 הכנסייה הקתולית ברחוב הראשי של העיר בִּיטוֹלָה (במקדונית: Битола, בלאדינו - מונאסטיר Monastir בטורקית: Manastır) היא עיר השוכנת בדרומה של מקדוניה הצפונית בשטח האזור הסטטיסטי פלגוניה כ-14 קילומטרים צפונית לגבול עם יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביטולה · ראה עוד »

ביזנטיון

ביזנטיון (ביוונית: Βυζάντιον, ההגייה ביוונית מודרנית: "ויזאנדיון", בלטינית נכתב השם: Byzantium. לעיתים מוזכרת בשם ביזנץ) הייתה עיר ממתקופה הקלאסית אשר נודעה גם בשמות קונסטנטינופול וכאיסטנבול כיום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביזנטיון · ראה עוד »

ביחאץ'

ביחאץ' (בבוסנית: Bihać) היא עיר ורשות מקומית השוכנת בצפון-מזרח בוסניה והרצגובינה, על גבול קרואטיה בשטח קנטון אונה-סאנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביחאץ' · ראה עוד »

ביבולאר

ביבולאר הוא יישוב כפרי, המרכז המנהלי של הכפר הגדול ("קומונה") בעל אותו השם במחוז יאש בחבל מולדובה ברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביבולאר · ראה עוד »

ביי

בֵּיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות'מאנית: بک - בֵּיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה "האנם" (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו "גברת".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביי · ראה עוד »

בייאואולו

בייאואולו (בטורקית: Beyoğlu) הוא רובע הממוקם בחלק האירופי של העיר איסטנבול שבטורקיה, מצפון לקרן הזהב וממול העיר העתיקה של איסטנבול (חצי האי ההיסטורי של קונסטנטינופול).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ובייאואולו · ראה עוד »

ביירות

בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביירות · ראה עוד »

ביילינה

בִּייֶלִינָה (בבוסנית: Bijeljina, בסרבית באותיות קיריליות: Бијељина) היא עיר בצפון מזרח רפובליקה סרפסקה, בוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וביילינה · ראה עוד »

ג'מאל א-דין אל-אפגאני

'''ג'מאל א-דין אל-אפגאני'''. ג'מאל א-דין אל-אפגאני (תעתוק מדויק "אל-אפע'אני; בערבית: جمال الدين الأفغاني) 1838, אסאדאבאד, פרס - 9 במרץ 1897, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית) היה מחלוצי התנועה המודרניסטית באסלאם, קרא להשתחרר מכבלי האסלאם המסורתי ולהתנער מאמונות טפלות שהתקבעו בו. אל-אפגאני קרא לרפורמה חינוכית אך בעיקר מדינית, שלטעמו תאחד את כל ארצות האסלאם אל מול העולם המערבי, שבו ראה איום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'מאל א-דין אל-אפגאני · ראה עוד »

ג'מאל גירסל

ג'מאל גירסל (טורקית Cemal Gürsel) (13 באוקטובר 1895 - 14 בספטמבר 1966) היה איש צבא ומפקד צבא היבשה של טורקיה, שר הביטחון, ראש המדינה, ראש ממשלת טורקיה, ונשיאה הרביעי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'מאל גירסל · ראה עוד »

ג'מלה

ג'מלה (בערבית: جملة) הוא כפר בדרום-מערב סוריה, הממוקם כ-30 קילומטרים צפונית-מערבית לעיר דרעא וכ-2.5 קילומטרים דרומית-מזרחית לגבול עם ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'מלה · ראה עוד »

ג'מיל מרדם

ג'מיל מרדם ביי (1894–1960), היה פוליטיקאי סורי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'מיל מרדם · ראה עוד »

ג'מיל אל-מדפעי

ג'מיל אל מדפעי (בערבית - جميل المدفعي; 1890–1959) היה פוליטיקאי עיראקי ששימש חמש פעמים כראש ממשלת עיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'מיל אל-מדפעי · ראה עוד »

ג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני

ג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני (בערבית: جاسمبن محمد آل ثاني; 1825 – 7 ביולי 1913) היה אחד האנשים החשובים בהיסטוריה של קטר ואחד הגורמים המרכזיים להיותה מדינת ערב מכובדת, עשירה ומודרנית במיוחד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'אסם בן מוחמד אאל ת'אני · ראה עוד »

ג'נין

ג'נין בציורו של דייוויד רוברטס מ-1839 המסגד בג'נין בשנת 1925 לערך משה דיין ופמלייתו בעת סיור בג'נין, 1970, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית האוניברסיטה הערבית-אמריקאית בג'נין גֶּ'נִין (בערבית: جنين) היא עיר ברשות הפלסטינית שנמצאת בגבול בין צפון השומרון לדרומו של עמק יזרעאל, הנמצאת בתחומי שטח A. מרבית תושביה מוסלמים ומיעוטם נוצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'נין · ראה עוד »

ג'סר א-שורור

ג'סר א-שורור (בערבית جسر الشغور, בתעתיק מדויק: ג'סר אלשע'ור) היא עיר בצפון מערב סוריה, במחוז אידליב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'סר א-שורור · ראה עוד »

ג'רש

גַ'רַש (בערבית: جرش, ביוונית: Γέρασα גֶרַסַה) היא עיר בירדן, שבה שרידי עיר הלניסטית-רומית ומהווה את אתר התיירות השני בחשיבותו בירדן (אחרי פטרה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'רש · ראה עוד »

ג'רבה

ג'רבה או ז'רבה (בערבית: جربة) הוא אי בים התיכון ליד חופי צפון אפריקה, המשתייך לתוניסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'רבה · ראה עוד »

ג'רג' סקיי

ג'רג' סקיי (בהונגרית: Székely György; בודפשט, 12 בפברואר 1924 – בודפשט, 28 בפברואר 2016) היה היסטוריון יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר מן המניין באקדמיה ההונגרית למדעים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'רג' סקיי · ראה עוד »

ג'רולאמו קסאר

ג'רולאמו קסאר (Gerolamo Cassar; לעיתים ג'ירולאמו (Girolamo) או גלורמו (במלטית: Glormu), סביב 1520–1592?) היה אדריכל בן מלטה, אשר תכנן את רוב מבני הציבור בבירת המדינה, ולטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'רולאמו קסאר · ראה עוד »

ג'לאל א-דין רומי

ג'לאל א-דין רומי מולאנא ג'לאל א-דין מוחמד רוּמי, הידוע בכינויו רוּמי (בפרסית: مولانا جلال الدین محمد رومی), שנקרא גם מולאנא ג'לאל א-דין מוחמד בלח'י (محمد بلخى), ובטורקית: מולאנא ג'לאל א-דין מחמט רוּמי (Mevlânâ Celâleddin Mehmed Rumi) (30 בספטמבר 1207 – 17 בדצמבר 1273), היה משורר, משפטן, מלומד מוסלמי סוני, תאולוג פרסי, קדוש ומיסטיקן סופי בן המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'לאל א-דין רומי · ראה עוד »

ג'לקמוס

ג'לקמוס (בערבית: جلقموس) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון, הממוקם כ-10 ק"מ דרומית מזרחית לעיר ג'נין בצפון יהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'לקמוס · ראה עוד »

ג'לל באייר

מהמוט ג'לל באייר (טורקית Mahmut Celâl Bayar; 16 במאי 1883 – 22 באוגוסט 1986) היה מדינאי וכלכלן טורקי, ראש ממשלת טורקיה מ-1937 עד 1939 ונשיאה השלישי מ-1950 עד 1960.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'לל באייר · ראה עוד »

ג'לג'יליא

גָ'לְגִילְיָא (בערבית: جلجيليا, וכן: ג'לג'וּליא) הוא כפר פלסטיני קטן בנפת רמאללה ואל-בירה, הממוקם כ 15 ק"מ צפונית לרמאללה וליד הכביש בין עבוין לסינג'יל, בגובה של כ-775 מ' מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'לג'יליא · ראה עוד »

ג'חנון

ג'חנון גַ'חְנוּן (בערבית: جَحْنُون) הוא מאכל יהודי-תימני מסורתי שמקורו ביהדות עדן, שם קראו לו גָּחְנוּן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'חנון · ראה עוד »

ג'בע (נפת אל-קודס)

ג'בע (בערבית: جبع) הוא כפר ערבי-מוסלמי בנפת אל-קודס של רשות הפלסטינית, כ-4 ק"מ מדרום מזרח לרמאללה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'בע (נפת אל-קודס) · ראה עוד »

ג'דה

גִ'דַּה (בערבית: جِدَّة) היא עיר נמל במחוז מכה שבמערב ערב הסעודית, העיר שוכנת על חוף ים סוף, כ-845 ק"מ דרום-מערבית לבירה ריאד וכ-70 ק"מ מערבית לעיר מכה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'דה · ראה עוד »

ג'ו זאווינול

ג'וזף אריק "ג'ו" זאווינול (בגרמנית: Josef Erich "Joe" Zawinul; 7 ביולי 1932 – 11 בספטמבר 2007) היה פסנתרן וקלידן ג'אז אוסטרי, מחלוצי זרם הפיוז'ן במוזיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ו זאווינול · ראה עוד »

ג'ון סמית'

ג'ון סמית' בדיוקן מן המאה ה-18, על פי דיוקן מוקדם יותר. העמוד הראשון של ספרו Historie of Virginia, New-England, and the Summer Isles מ-1624. מפת וירג'יניה פרי עטו קפטן ג'ון סמית' (באנגלית: John Smith; תאריך לידה לא ידוע, תאריך הטבלה 6 בינואר 1580 – 21 ביוני 1631) היה שכיר חרב אנגלי באירופה, יורד ים, מגלה ארצות ומייסד מושבת וירג'יניה, כראש ההתיישבות הבריטית בג'יימסטאון בשנים 1608–1609.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ון סמית' · ראה עוד »

ג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט

ג'ון סטיוארט, רוזן ביוט השלישי (באנגלית: John Stuart, 3rd Earl of Bute; 25 במאי 1713 - 10 במרץ 1792) היה מדינאי בריטי ממוצא סקוטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשנים 1762–1763 וניתן לטעון שהוא היה המועדף החשוב האחרון בפוליטיקה הבריטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ון סטיוארט, הרוזן מביוט · ראה עוד »

ג'ון פישר

ג'ון ארבות'נוט "ג'קי" פישר, הברון פישר הראשון מקילברסטון (אנגלית: John Arbuthnot "Jackie" Fisher, 1st Baron Fisher of Kilverstone; 25 בינואר 1841 – 10 ביולי 1920) היה אדמירל בצי המלכותי הבריטי שנודע במאמציו ליצור רפורמה בצי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ון פישר · ראה עוד »

ג'ון ראסל, רוזן ראסל הראשון

ג'ון ראסל, רוזן ראסל הראשון (באנגלית: John Russell, 1st Earl Russell, לפני 1861 נודע בשם לורד ג'ון ראסל; 18 באוגוסט 1792 – 28 במאי 1878) היה פוליטיקאי בריטי, ממובילי המפלגה הוויגית והמפלגה הליברלית שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ון ראסל, רוזן ראסל הראשון · ראה עוד »

ג'ון טיילר

ג'ון טיילר (באנגלית: John Tyler; 29 במרץ 1790 – 18 בינואר 1862) היה נשיאה העשירי של ארצות הברית, בין השנים 1841 ל-1845.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ון טיילר · ראה עוד »

ג'ון ווד (מושל אילינוי)

ג'ון ווד (באנגלית: John Wood) היה פוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל אילינוי ה-12 ממרץ 1860 ועד ינואר 1861.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ון ווד (מושל אילינוי) · ראה עוד »

ג'ומליקיזיק

ג'ומליקיזיק או ג'ומלקזק (בטורקית: Cumalıkızık) הוא כפר במחוז ילדרים, במרחק 10 ק"מ מזרחה מהעיר בורסה, למרגלות ההר אולודג (Uludağ).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ומליקיזיק · ראה עוד »

ג'ואל פוינסט

ג'ואל רוברטס פוינסט (באנגלית: Joel Roberts Poinsett; 2 במרץ 1779 – 12 בדצמבר 1851) היה פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ואל פוינסט · ראה עוד »

ג'ורג' אנטוניוס

ג'ורג' חביב אנטוניוס (בערבית: جورج حبيب أنطونيوس; 19 באוקטובר 1891, דיר אל-קמר – 21 במאי 1942 ירושלים) היה היסטוריון, איש מינהל, ודיפלומט ערבי לבנוני, בן למשפחה נוצרית אורתודוקסית, שהתחנך במצרים והתיישב בארץ ישראל, שם התאזרח והפך לאחד מדוברי ערביי ארץ ישראל בפני שלטון המנדט הבריטי ובפני דעת הקהל המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ורג' אנטוניוס · ראה עוד »

ג'ורג' פרקינס מארש

ג'ורג' פרקינס מארש (אנגלית: George Perkins Marsh; 15 במרץ 1801 - 23 ביולי 1882) היה דיפלומט ופילולוג אמריקני, נחשב בעיני כמה לראשון מגיני הסביבה באמריקה וההכרה בהשפעה הבלתי הפיכה של מעשי האדם על פני האדמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ורג' פרקינס מארש · ראה עוד »

ג'ורג' קנינג

ג'ורג' קנינג (באנגלית: George Canning; 11 באפריל 1770 – 8 באוגוסט 1827) היה מדינאי בריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ורג' קנינג · ראה עוד »

ג'ורג' גאולר

לוטננט קולונל ג'ורג' גאולר (21 ביולי 1795 – 7 במאי 1869) היה קצין ופוליטיקאי בריטי, אשר כיהן כמושל השני של אוסטרליה הדרומית בין השנים 1838 ל-1841.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ורג' גאולר · ראה עוד »

ג'ורג' המילטון-גורדון

ג'ורג' המילטון-גורדון, רוזן אברדין הרביעי (באנגלית: George Hamilton-Gordon, 4th Earl of Aberdeen; 28 בינואר 1784 – 14 בדצמבר 1860), היה מדינאי, דיפלומט ובעל קרקעות בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ורג' המילטון-גורדון · ראה עוד »

ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת

ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת (באנגלית: George III, ג'ורג' ויליאם פרדריק; 4 ביוני 1738 – 29 בינואר 1820) היה מלך בריטניה הגדולה ואירלנד בין השנים 1760–1820, נסיך בוחר של נסיכות הבוחר מהנובר (1760–1806) ולאחר מכן מלך הנובר (1814–1820).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

ג'ורג'ו בסטה

ג'ורג'ו בסטה ג'ורג'ו בסטה (באיטלקית: Giorgio Basta; 1544 - 20 בנובמבר 1607), היה רוזן חוסט, גנרל שעמד בראש צבא האימפריה הרומית הקדושה במלחמה הארוכה נגד האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ורג'ו בסטה · ראה עוד »

ג'ורג'י זידאן

ג'ורג'י זידאן (בערבית: جُورْجي زَيْدان; 14 בדצמבר 1861 - 21 ביולי 1914) היה סופר, היסטוריון ועיתונאי לבנוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ורג'י זידאן · ראה עוד »

ג'וריש

ג'וּרִ֫ישׁ (בערבית: جُورِيش) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, הממוקם כ-27 ק"מ דרום-מזרחית לשכם, בגובה של כ-800 מ' מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'וריש · ראה עוד »

ג'וזף שוסטר

ג'וזף שוסטר (Joseph Schuster; 23 במאי 1905 – 16 בפברואר 1969) היה צ'לן יהודי אמריקאי ממוצא רוסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'וזף שוסטר · ראה עוד »

ג'וזפה אוטולנגי

ג'וּזֶפֶּה אוֹטוֹלֶנְגִי (באיטלקית: Giuseppe Ottolenghi; 26 בדצמבר 1838, סביונטה, לומברדיה – 2 בנובמבר 1904, טורינו) היה איש צבא ופוליטיקאי יהודי-איטלקי, כיהן כסנאטור ושר המלחמה בממשלתו של ג'וזפה צנארדלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'וזפה אוטולנגי · ראה עוד »

ג'ובאני מריטי

ג'ובאני מַרִיטִי (Giovanni Filippo Mariti; 4 בנובמבר 1736, פירנצה – 13 בספטמבר 1806, פירנצה) היה היסטוריון ואיש מדע איטלקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ובאני מריטי · ראה עוד »

ג'ובאני מוצ'ניגו

דיוקנו של ג'ובאני מוצג'ניגו המוצג במוזיאון קורר שבוונציה. ג'ובאני מוצג'ניגו (באיטלקית: Giovanni Mocenigo; 1409 - 14 בספטמבר 1485) היה הדוכס ה-72 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ובאני מוצ'ניגו · ראה עוד »

ג'ובאני אנדראה קליגרי

ג'ובאני אנדראה קליגרי (באיטלקית: Giovanni Andrea Caligari, 14 באוקטובר 1527 בריזיגלה – 19 בינואר 1613) היה כומר, משפטן ששימש כמזכיר ודיפלומט איטלקי בשירות האפיפיורים, בסוף חייו בישוף של ברטינורו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ובאני אנדראה קליגרי · ראה עוד »

ג'ובאני פזארו

דיוקנו של ג'ובאני פזארו. גובאני פזארו (באיטלקית: Giovanni Pesaro; 1 בספטמבר 1589 - 30 בספטמבר 1659) היה הדוכס ה-103 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ובאני פזארו · ראה עוד »

ג'ובאני ג'וליטי

ג'ובאני ג'וליטי ג'ובאני ג'וליטי (באיטלקית: Giovanni Giolitti; 27 באוקטובר 1842 – 17 ביולי 1928) היה מדינאי איטלקי שכיהן חמש פעמים כראש ממשלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ובאני ג'וליטי · ראה עוד »

ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן

ח'ליל ג'ובראן ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן (בערבית: جبران خليل جبران; 6 בינואר 1883 - 10 באפריל 1931) היה סופר, משורר ואמן חזותי אמריקאי-מרוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ובראן ח'ליל ג'ובראן · ראה עוד »

ג'וואט ריפאט אטילהאן

ג'וואט ריפאט אטילהאן (בטורקית: Cevat Rıfat Atilhan; 1892, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית – 4 בפברואר 1967, איסטנבול, טורקיה) היה סופר, פובליציסט ועיתונאי טורקי אשר נמנה עם הבולטים שבין הפעילים האנטישמיים בטורקיה בהשראת גרמניה הנאצית, ופעילותו הייתה מהגורמים המרכזיים לפרוץ הפרעות ביהודי תראקיה הטורקית ב-1934.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'וואט ריפאט אטילהאן · ראה עוד »

ג'וינט

הג'וינט (באנגלית: The Joint או JDC), או בשמו המלא: American Jewish Joint Distribution Committee, הוא הארגון היהודי ההומניטרי הגדול בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'וינט · ראה עוד »

ג'ימזו

ג'ימזו (בערבית: جمزو) היה כפר ערבי בארץ ישראל, בירכתי השפלה, כ-5 קילומטרים דרומית מזרחית ללוד ובסמוך לדאניאל, בגובה 150 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ימזו · ראה עוד »

ג'ינסאפוט

ג'ינסאפוט (בערבית: جينصافوط) הוא כפר פלסטיני הנמצא, בגובה של כ־430 מטר מעל פני הים, בנפת קלקיליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ינסאפוט · ראה עוד »

ג'ינגואיזם

ג'ינגואיזם (אנגלית: Jingoism) הוא מונח המתאר לאומנות קיצונית אשר מאופיינת במדיניות חוץ אגרסיבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ינגואיזם · ראה עוד »

ג'יפתליק (אזור)

ג'יפתליק (בטורקית: Çiftlik) הוא אזור בבקעת הירדן, שהיה בבעלות הסולטאן עבדול חמיד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'יפתליק (אזור) · ראה עוד »

ג'ירוקסטרה

ג'ירוקסטרה (באלבנית: Gjirokastra; ביוונית: Αργυρόκαστρον; באיטלקית: Argirocastro; בטורקית: Ergiri) היא עיר בדרום אלבניה שאוכלוסייתה מונה 23,724 איש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ירוקסטרה · ראה עוד »

ג'ירולמו פריולי

ג'ירולמו פריולי (באיטלקית: Girolamo Priuli; 1486 - 4 בנובמבר 1567) היה הדוכס ה-83 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ירולמו פריולי · ראה עוד »

ג'ית

ג'ית (בערבית: جيت) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה, כ-20 ק"מ צפון מזרחית לעיר קלקיליה, בגובה של 475 מ' מעל פני הים, מערבית לכפר נבנה היישוב קדומים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ית · ראה עוד »

ג'יזרה

ג'יזרה (בטורקית: Cizre; בכורדית: Cizîr/جزیر (ג'זיר) או Cizîra Botan/جزیرا بۆتان (ג'זירה בותאן); בערבית: جَزِيْرَة ٱبْن عُمَر (גַ'זִיְרַת אִבְּן עֻמַר) או جزيرة بوطان (ג'זירה בוטאן) וכן جزرة (ג'זרה); בסורית: ܓܙܪܬܐ ܕܒܪ ܥܘܡܪ - גזרתא) היא עיר בנפת שרנק שבכורדיסטן הטורקית, בקרבת משולש הגבולות טורקיה-עיראק-סוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'יזרה · ראה עוד »

ג'יהאדיזם

ג'יהאדיזם היא אידיאולוגיה פוליטית ודתית אסלאמית הדוגלת בשימוש באלימות על מנת להקים מדינה אסלאמית או להקים מחדש ח'ליפות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'יהאדיזם · ראה עוד »

ג'יוס

ג'יוס (בערבית: جيوس) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה מזרחית לעיר קלקיליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'יוס · ראה עוד »

ג'יימס לונגסטריט

ג'יימס לונגסטריט (באנגלית: James Longstreet; 8 בינואר 1821 - 2 בינואר 1904) היה אחד הגנרלים החשובים ביותר של הקונפדרציה במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'יימס לונגסטריט · ראה עוד »

ג'יימס ברוס

ג'יימס ברוס (באנגלית: James Bruce; 1730 – 1794) היה מגלה ארצות סקוטי אשר עסק בחקר שרידים רומיים בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'יימס ברוס · ראה עוד »

ג'יימס ישראל

ג'יימס אדולף ישראל (בגרמנית: James Adolf Israel; 2 בפברואר 1848 – 2 בפברואר 1926) היה כירורג, אורולוג ומיקרוביולוג יהודי גרמני יליד ברלין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'יימס ישראל · ראה עוד »

ג'ייהאן (עיר)

ג'ייהאן (בטורקית: Ceyhan) היא עיר בנפת אדנה במחוז הים התיכון שבדרום טורקיה, הקרויה על שמו של נהר בעל שם זהה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וג'ייהאן (עיר) · ראה עוד »

גן אלנבי (חיפה)

גן אלנבי - מדרגות ונוף לים לוח אבן לזכרו של בנו של אדמונד אלנבי, מייקל הנרי היינמן אלנבי (כפי שהן מופיעות על הלוח - M.H.H.A), במרכז מצפור אלנבי בחיפה. הנוף הנשקף מגן אלנבי בחיפה גן אלנבי שבחיפה נקרא על שם מייקל הנרי היינמן אלנבי, בנו יחידו של הפילדמרשל אדמונד אלנבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגן אלנבי (חיפה) · ראה עוד »

גן סופיה

הרוזנת סופיה פוטוקה גן סופיה (באוקראינית: Софіївський парк) הוא פארק מעוצב וארבורטום בעיר אומן שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגן סופיה · ראה עוד »

גן העצמאות (תל אביב)

בריכת נוי בגן העצמאות עם פסיפס של שמעון צבר חלקו הצפוני של הגן גן העצמאות הוא פארק לחוף הים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגן העצמאות (תל אביב) · ראה עוד »

גן השושנים

שחזור של הפרגולה מתקופת המנדט גן השושנים (באנגלית: Rose Garden - "גן הוורדים"), הוא גן ציבורי המצוי בשכונת טלביה בירושלים, בין הרחובות פינסקר ודובנוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגן השושנים · ראה עוד »

גן הזיכרון כפר סבא

גן הזיכרון במבט מכיוון רחוב ויצמן גן הזיכרון וחלקת מגורשי יפו, הידוע בקיצור כגן הזיכרון, הוא בית קברות, אתר הנצחה וגן ציבורי בכפר סבא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגן הזיכרון כפר סבא · ראה עוד »

גן יאשיה

גַּן יֹאשִׁיָּה הוא מושב במזרח עמק חפר השייך למועצה אזורית עמק חפר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגן יאשיה · ראה עוד »

גמאל עבד אל נאצר

נאצר בשנת 1931 נאצר בשנת 1937, עת שלמד משפטים נאצר (ראשון משמאל) בכיס פלוג'ה, עומדים ליד כלי נשק שנלקחו מלוחמי הפלמ"ח גמאל עבד אל נאצר (בערבית: جمال عبد الناصر, על פי ההגייה המצרית: גַּמַאל עַבְּד אֵ־נַּאסֵר; 15 בינואר 1918 – 28 בספטמבר 1970) היה נשיא מצרים משנת 1954 ועד מותו בשנת 1970, לאומן ערבי והבולט שבמנהיגי מדינות ערב במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגמאל עבד אל נאצר · ראה עוד »

גאראבד קריקוריאן

גאראבד קריקוריאן (בארמנית: Կարապետ Գրիգորյան; 1847–11 בדצמבר 1920) היה צלם ירושלמי ממוצא ארמני ומורה לצילום בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאראבד קריקוריאן · ראה עוד »

גאלי (מחוז)

מחוז גאלי (באבחזית: Гал араион; בגאורגית: გალის რაიონი, גאליס ראיוֹני; ברוסית: Гальский район) הוא מחוז באבחזיה, הרפובליקה הבדלנית של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאלי (מחוז) · ראה עוד »

גאבלה

הגאבלה (gabela, בקרב קהילות סרביה נקרא גם פֶּצָ'ה, peča), בארצות הרומניות (נסיכות מולדובה וולאכיה), בבולגריה, בהונגריה ובסרביה היה מס עקיף שהוטל על השחיטה הכשרה של עופות ובהמות ומקורו בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאבלה · ראה עוד »

גאבור באטורי

שלט האצולה של משפחת באטורי שלט האצולה של גאבור באטורי, 1609 גאבור באטורי או גבריאל באטורי (בהונגרית: Báthory Gábor, 15 באוגוסט 1589 נאג'ווארד (אוראדיה) - 27 באוקטובר 1613 היה שליט טרנסילבניה בשנים 1613-1608. התפרסם באופיו הרודני והגחמני, ועל כן כונה "המלך המשוגע" (Deli Kıral) על ידי הטורקים. היה השליט האחרון מבית באטורי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאבור באטורי · ראה עוד »

גאבור בתלן

גאבור בתלן גאבור בתלן (1580–1629) היה נסיך טרנסילבניה, ומנהיג הקלוויניסטים המקומיים כנגד בית הבסבורג הקתולי במהלך מלחמת שלושים השנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאבור בתלן · ראה עוד »

גאורג, נסיך הסן-דרמשטאדט

גאורג לודוויג, נסיך הסן-דרמשטאדט (בגרמנית: Georg von Hessen-Darmstadt; 1669 – 13 בספטמבר 1705) היה פילדמרשל בצבא האוסטרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורג, נסיך הסן-דרמשטאדט · ראה עוד »

גאורגה שטפאן, שליט מולדובה

גאורגה שטפאן (גאורגה או גאורגיצה שטפאן צ'אור, לעיתים רחוקות ידוע גם כ"בוּרדוּז'ה" Burduja או "בורדופה" Burdufă, במובן של "הגוץ" או "השמן"), ברומנית Gheorghe (Gheorghiţă) Ştefan Ceaur, ? – 1668 שצ'צ'ין) היה שליט נסיכות מולדובה בין 3 באפריל 1653 ו-28 באפריל 1653 ובין 8 באפריל או 16 ביולי 1653 - ו-13 במרץ 1658.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגה שטפאן, שליט מולדובה · ראה עוד »

גאורגי מיחוב דימיטרוב

אנדרטה לזכרו של דימיטרוב המוצבת בסופיה ד"ר גאורגי מיחוב דימיטרוב (בבולגרית: Георги Михов Димитров מוכר גם כ-Г. М. Димитров; 15 באפריל 1903, אני צ'יפליק, נפת טקידראג, האימפריה העות'מאנית – 29 בנובמבר 1972, וושינגטון די. סי., ארצות הברית) הידוע גם בכינויו גֶמֶטוֹ, היה פוליטיקאי בולגרי, מנהיג מפלגת האיכרים של בולגריה וממנהיגי חזית המולדת הבולגרית אשר נאבק נגד ההשתלטות הקומוניסטית על בולגריה שלאחר מלחמת העולם השנייה ונאלץ להימלט מהמדינה מחשש לחייו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגי מיחוב דימיטרוב · ראה עוד »

גאורגי סטראנסקי

גאורגי איוואנוב סטראנסקי (בבולגרית: Георги Иванов Странски; 13 באוגוסט 1847, קאלופר, האימפריה העות'מאנית – 17 בינואר 1904, סופיה, נסיכות בולגריה) היה רופא, מהפכן, דיפלומט ופוליטיקאי בולגרי, אשר בשלהי המאה ה-19 כיהן כשר החוץ ושר הפנים של נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגי סטראנסקי · ראה עוד »

גאורגי קולישב

גאורגי קולישב גורוב (בבולגרית: Георги Кулишев Гугов; 21 בספטמבר 1885, דויראן, האימפריה העות'מאנית – 27 בספטמבר 1974, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה) היה מהפכן, פובליציסט, פוליטיקאי ומשפטן בולגרי מקרב חוג זוונו, אשר ב–1946 כיהן כשר החוץ של ממלכת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגי קולישב · ראה עוד »

גאורגי קיוסאיבנוב

גאורגי איבנוב קְיוֹסֶאִיבָנוֹב (בבולגרית: Георги Иванов Кьосеиванов; 19 בינואר 1884, פשטרה, רומליה המזרחית, האימפריה העות'מאנית – 27 ביולי 1960, ציריך, שווייץ) היה פוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן כראש ממשלת בולגריה במחצית השנייה של שנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגי קיוסאיבנוב · ראה עוד »

גאורגי השמיני, מלך גאורגיה

גאורגי השמיני (בגאורגית: გიორგი VIII) מבית בגרטיוני היה מלך ממלכת גאורגיה משנת 1446 ועד לשנת 1465, שהובס בידי יריביו ונותר כשליט המחוז המזרחי של גאורגיה, קאחתי, שם הוא שלט כגאורגי הראשון, מלך קאחתי משנת 1465 ועד למותו בשנת 1476, והוא ייסד ענף מלכותי מקומי לבית בגרטיוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגי השמיני, מלך גאורגיה · ראה עוד »

גאורגי וולקוביץ'

גאורגי וולקוביץ' צ'אלקוב (בבולגרית: Георги Чалъков Вълкович; 1833, אדירנה, האימפריה העות'מאנית – 24 בפברואר 1892, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית) היה רופא צבאי, דיפלומט, ופוליטיקאי בולגרי, אשר בין השנים 1881–1883 כיהן כשר החוץ, המיעוטים והדתות של נסיכות בולגריה בממשלתו של אלכסנדר באטנברג, נסיך בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגי וולקוביץ' · ראה עוד »

גאורגים באיראן

הנסיך מוחמד-בייק מגאורגיה, 1620. צויר על ידי רזה עבאסי ומוצג במוזאון בברלין הגאורגים האיראנים הם קבוצה אתנית של גאורגים המתגוררים באיראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגים באיראן · ראה עוד »

גאורגיה

גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגיה · ראה עוד »

גאורגיוס הראשון, מלך היוונים

גאורגיוס הראשון, מלך היוונים (ביוונית: Γεώργιος Α΄, Βασιλεὺς τῶν Ἑλλήνων; 24 בדצמבר 1845 – 18 במרץ 1913) היה מלך יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגיוס הראשון, מלך היוונים · ראה עוד »

גאורגיוס יאקובידיס

גאורגיוס יאקובידיס (ביוונית Γεώργιος Ιακωβίδης, בגרמנית: Georgios (Georg) Jakobides 11 בינואר 1853 חידירה לסבו – 13 בדצמבר 1932 אתונה) היה צייר יווני ואחד מנציגיה החשובים של התנועה האמנותית היוונית של "אסכולת מינכן".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגיוס יאקובידיס · ראה עוד »

גאורגיוס, נסיך יוון ודנמרק

גאורגיוס, נסיך יוון ודנמרק (ביוונית: Πρίγκιπας Γεώργιος της Ελλάδας; 24 ביוני 1869 – 25 בנובמבר 1957), היה נסיך יווני, בנו של גאורגיוס הראשון, מלך היוונים, אשר שירת כנציב העליון של מדינת כרתים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאורגיוס, נסיך יוון ודנמרק · ראה עוד »

גאולה (חברה)

גאולה הייתה חברה שהוקמה בשנת 1904 למטרת גאולת קרקע בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגאולה (חברה) · ראה עוד »

גם הוא באצילים

"גם הוא באצילים" (בצרפתית: Le Bourgeois gentilhomme) היא קומדיית בלט למוזיקה של ז'אן-בטיסט לולי מאת המחזאי הצרפתי מולייר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגם הוא באצילים · ראה עוד »

גם הוא באצילים (שטראוס)

גם הוא באצילים (בגרמנית: Der Bürger als Edelmann) אופ. 60 היא סוויטה תזמורתית ומחזה אופראי שהלחין ריכרד שטראוס ועיבד הוגו פון הופמנסתאל בשנים 1911–1919.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגם הוא באצילים (שטראוס) · ראה עוד »

גנג'ה

גנג'ה היא עיר בצפון-מערב אזרבייג'ן הממוקמת בפאתי הרי הקווקז על שפת נהר גיינדג'אי (יובל של נהר הקורה), כ-300 ק"מ צפון-מערבית לבאקו בירת אזרבייג'ן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגנג'ה · ראה עוד »

גני הבסל

הגנים וגשר עשר העיניים גני הֶבְסֶל (טורקית Hevsel Bahçeleri) הוא כינויו של שטח מעובד בן 700 הקטאר המשתרע בין נהר החידקל למצודת דיארבקיר בעיר דיארבקיר בדרום-מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגני הבסל · ראה עוד »

גץ פון ברליכינגן

שמאל פרוטזת הברזל המשוכללת גוטפריד "גץ" פון ברליכינגן (בגרמנית: Gottfried „Götz“ von Berlichingen) הידוע גם בכינוי "גץ בעל יד הברזל" היה אביר, לוחם, שודד, ושכיר חרב גרמני בן המאה ה-15.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגץ פון ברליכינגן · ראה עוד »

גצל זליקוביץ

גצל זליקוביץ (נהגה זליקוביץ'; נכתב גם גציל; בכתיב יידי: געצל זעליקאָוויץ, גם זעליקאָוויטש; באנגלית: George (Getzel) Selikovitsch; חג השבועות, ו' בסיוון תרכ"ה, 23 במאי 1855 – כ"ב בכסלו תרפ"ז, 27 בנובמבר 1926) היה יהודי עילוי, אגיפטולוג, מתורגמן לערבית, מחבר רומנים רומנטיים ביידיש, כתב ועורך בעיתונות יידיש בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגצל זליקוביץ · ראה עוד »

גקצ'אדה

מפת האיים בוזג'אדה וגקצ'אדה ביום האגאי נוף בגקצ'אדה נוף בגקצ'אדה נוף עם רדת ערב גקצ'אדה (בטורקית: Gökçeada "אי השמיים" ובעבר İmroz, ביוונית: Ίμβρος - "אימברוס") הוא אי בצפון-מזרח הים האגאי השייך לנפת צ'נקלה בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגקצ'אדה · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרמניה · ראה עוד »

גראנה

גְרָאנָה או גוֹרְנִים הם יהודי ליבורנו שבאו לגור בתוניסיה ובטריפולי במאה ה-17 עד המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגראנה · ראה עוד »

גראץ

גראץ (בגרמנית: Graz, בסלובנית: Gradec) היא העיר השנייה בגודלה באוסטריה, בעלת אוכלוסייה של 331,562 איש, נכון לשנת 2021.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגראץ · ראה עוד »

גראדסקו

הכפר גראדסקו במהלך מלחמת העולם הראשונה גראדסקו (במקדונית: Градско, להאזנה) הוא כפר במרכז מקדוניה הצפונית המצוי בשטח הרשות המקומית גראדסקו ושוכן באזור הסטטיסטי וארדאר, 28 קילומטרים דרומית לוולס ו-80 קילומטרים דרומית לבירה סקופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגראדסקו · ראה עוד »

גרנט ג'וזף וולסלי

גרנט ג'וזף וולסלי, הוויקונט הראשון מוולסלי (באנגלית: Garnet Joseph Wolseley; 4 ביוני 1833 - 25 במרץ 1913) היה קצין בצבא הבריטי ממוצא אנגלו-אירי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרנט ג'וזף וולסלי · ראה עוד »

גרשון יצחק קרישבסקי

גרשון יצחק (איזאק) קְרִישֶבסקי (לעיתים בכתיב קריטשעווסקי, קרי קריצ'בסקי; ח' בסיוון תרכ"ח, 29 במאי 1868 – א' בניסן תרע"ו, 4 באפריל 1916) היה איש העלייה הראשונה ששימש כרופא במושבות הראשונות ראשון לציון, פתח תקווה ועקרון, וכן בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרשון יצחק קרישבסקי · ראה עוד »

גרגוריוס השישה עשר

סמלו מצבת קברו גרגוריוס השישה עשר (בלטינית: Gregorius XVI; 18 בספטמבר 1765 – 1 ביוני 1846) היה אפיפיור מ-2 בפברואר 1831 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרגוריוס השישה עשר · ראה עוד »

גרגוריוס החמישה עשר

האפיפיור גרגוריוס החמישה עשר עם אחיינו, החשמן לודוביקו לודוביסי גרגוריוס החמישה עשר (בלטינית: Gregorio PP. XV) היה אפיפיור מ-9 בפברואר 1621 עד ליום מותו ב-8 ביולי 1623.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרגוריוס החמישה עשר · ראה עוד »

גרדשניצה

גְרָדֶשְנִיצַה (במקדונית: Градешница) הוא כפר בדרום מקדוניה הצפונית, בשטח הרשות המקומית נובצי שבמחוז פלאגוניה, הממוקם 33 קילומטרים מהעיר ביטולה וסמוך לגבול יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרדשניצה · ראה עוד »

גרו גרא

גרו (גרונימוס) גרא (קרישבסקי) (5 בספטמבר 1893 – 7 במאי 1955, ט"ו באייר תשט"ו) היה בכיר במשטרת וממשלת המנדט ונציב בתי הסוהר הראשון בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרו גרא · ראה עוד »

גרוסולובה

גרוסולובה או גרוסולובו (באוקראינית: Гросулово, ברומנית: Grosulovo או Grosolova), כיום וליקה מיכאיליבקה, היא עיירה בנפת (ראיון) רוזדילנה שבמערב המחוז אודסה שבאוקראינה, בשטח שהיה פעם בדרום-מערב האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרוסולובה · ראה עוד »

גרוש

גְרוּש, גוּרוּש, גֶרְש, קירִש וקוּרוּש (באנגלית: Qirsh) הם שמות שונים לעריכי מטבעות באזורים שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מאנית וסביבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרוש · ראה עוד »

גרוש (מטבע אירופי)

גרוֹש (בלטינית: Grossus; בגרמנית: Groschen; באיטלקית: grossone; בצ'כית: groš; בפולנית: grosz; בהונגרית: garas; ברומנית: gros, ברוסית: грош) היה מטבע (לעיתים שם בלתי רשמי, בלשון דיבורית) ששימש בכמה מדינות אירופיות דוברות גרמנית וכן במספר מדינות מרכז אירופיות (בוהמיה, פולין) ונסיכויות ברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרוש (מטבע אירופי) · ראה עוד »

גרוש (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגרוש (פירושונים) · ראה עוד »

גריגור נאצ'וביץ'

גרירגור דימיטרוב נאצ'וביץ' (בבולגרית: Григор Димитров Начович; 22 בינואר 1845, סבישטוב, האימפריה העות'מאנית – 4 בינואר 1920, סופיה, ממלכת בולגריה) היה כלכלן, דיפלומט ופוליטיקאי בולגרי, אשר בשלהי המאה ה-19 כיהן שלוש פעמים כשר החוץ של נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגריגור נאצ'וביץ' · ראה עוד »

גריגורי אורלוב

גריגורי אורלוב (ברוסית: Григорий Григорьевич Орлов; 17 באוקטובר 1734 - 24 באפריל 1783) היה מדינאי רוסי בתקופת יקטרינה הגדולה ומאהבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגריגורי אורלוב · ראה עוד »

גריגורי גוליצין

הנסיך גריגורי סרגייביץ' גוליצין (ברוסית:Григорий Серге́евич Голицын, 20 בדצמבר 1838 - 28 במרץ 1907) היה גנרל ופוליטיקאי רוסי, בן למשפחת האצולה הרוסית גוליצין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגריגורי גוליצין · ראה עוד »

גריגוריוס החמישי, פטריארך קונסטנטינופול

הוצאתו להורג של הפטריארך גריגוריוס החמישי. ציור מאת ניקוס ליטראס, 1904. גְרִיגוֹרְיוֹס החמישי (ביוונית: Γρηγόριος Ε; 1746 - 10 באפריל 1821) היה הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול בשלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגריגוריוס החמישי, פטריארך קונסטנטינופול · ראה עוד »

גשר מהמט פשה סוקולוביץ'

הקיר הניצב במרכזו של הגשר גשר מהמט פשה סוקולוביץ' (בבוסנית: Most Mehmed-paše Sokolovića) או "הגשר על נהר דרינה" (Most na Drini) בווישגראד (Višegrad) שבמזרח בוסניה והרצגובינה, מחבר בין שתי גדותיו של נהר דרינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר מהמט פשה סוקולוביץ' · ראה עוד »

גשר אלנבי

גשר אלנבי (באנגלית: Allenby Bridge; בערבית: جسر الملك حسين – "גשר המלך חוסיין") הוא גשר מעל נהר הירדן הנמצא כ-5 ק"מ מזרחית ליריחו, בגובה של 273 מטר מתחת לפני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר אלנבי · ראה עוד »

גשר נחל שקמה

גשר נחל שקמה או גשר הרכבת הוא גשר שעובר מעל נחל שקמה, וממוקם בסמוך לשמורת הטבע פורה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר נחל שקמה · ראה עוד »

גשר עד הלום

שושנת הרוחות בפארק עד הלום עמדת מקלע ויקרס שהקים הצבא המצרי "הרכבת הצבאית לארץ ישראל" (PMR) הבריטית בשלהי 1917. במרכז התמונה שפך נחל האלה לנחל לכיש הממשיך לזרום מערבה מתחת לגשר לים. צילום אווירי של הטייסת הבווארית ה-304 מינואר 1918 עובדי כפייה מצריים של חיל המשלוח המצרי למרגלות גשר אסדוד על דרך יפו-עזה לאחר שחובל על ידי העות'מאנים בנסיגתם בנובמבר 1917 הגשר לאחר סערות החורף נחל לכיש בפארק שלט הדרכה ובו מפת האתר גשר עד הלום הוא גשר על נחל לכיש הבנוי במקביל לכביש 4 ליד אשדוד, סמוך למחלף עד הלום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר עד הלום · ראה עוד »

גשר פתיה סולטאן מהמט

גשר פתיה סולטאן מהמט או גשר הבוספורוס השני (בטורקית: Fatih Sultan Mehmet Köprüsü או Boğaziçi Köprüsü) הוא גשר תלוי באיסטנבול המקשר בין החלק האסייתי לחלק האירופי של העיר, מעל מצר הבוספורוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר פתיה סולטאן מהמט · ראה עוד »

גשר שרונה

כחווה.שמשמאל לטחנות בסיס המתחם המכונה "ראש הציפור", שבקצהו ולא נראה בצילום מפגש נחלי האיילון והירקון. הצרה של התמונה העליונה: שערוץ הואדי נמתח ממזרח למערב, מימין הגשר לשמאלו, לעבר נקודת המפגש עם נחל הירקון.שעשרות מטרים מצפון לגשר מזלג דרכים: הדרך ימינה היא ציר ז'בוטינסקי- דרך פתח תקווה בתל אביב-יפו, ושמאלה היא דרך אבא הלל סילבר ברמת גן של ימינו. הכתם הכהה הוא חלקו הדרומי של פרדס גולדברג. חלקו הצפוני של מחלף ארלוזורוב מעל גשר שרונה ההיסטורי. הרחוב שעובר מתחת לגשר הוא רחוב מנחם בגין ברמת גן, העובר בתוואי האפיק המקורי של ואדי מוסררה (נחל איילון) שהוסט למובל ניקוז. בתמונה עצי אקליפטוס בגדת מה שהיה אפיק הנחל גשר שרונה היה גשר ברזל שהוליך את כביש יפו-שכם מעל ואדי מוסררה (כיום, נחל איילון) במעבר מוסררה צפונית מזרחית למושבה שרונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר שרונה · ראה עוד »

גשר שייח' חוסיין

גשר שייח' חוסיין (או גשר מעוז) הוא גשר הרוס על נהר הירדן, בעמק בית שאן ליד הקיבוץ מעוז חיים ומכאן שמו בעברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר שייח' חוסיין · ראה עוד »

גשר בנות יעקב

גשר בנות יעקב הממלוכי ב-1799, החאן מופיע בחלקה השמאלי של התמונה יוהאן ברנאץ גשר ביילי באתר 'גשר בנות יעקב', ספטמבר 2007 "בית המכס הישן" (כיום נטוש) בסמוך לגשר, ספטמבר 2007 גשר בנות יעקב שנבנה לאחר 1967 עמדת גבול בריטית ליד וממזרח לגשר בנות יעקב החדש מ 1934, שנת 1937 גשר בנות יעקב בסביבות 1920.שניכר התיקון שבוצע בקשת השנייה ממערב לאחר שפוצצה על ידי הטורקים בנסיגתם. הקשת שתוקנה שונה משאר הקשתות. עמדת גבול ממערב לגשרש(מתוך אוסף מטסון – ספריית הקונגרס) גשר בנות יעקב הוא אחד הגשרים המובילים מהגולן אל הגליל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר בנות יעקב · ראה עוד »

גשר גלאטה

גשר גלאטה. ברקע מגדל גלאטה בבייאואולו גשר גלאטה מכיוון צפון גשר גלאטה (בטורקית: Galata Köprüsü) הוא גשר באיסטנבול, החוצה את קרן הזהב ומחבר בין העיר העתיקה והעיר החדשה, שתיהן בצידה האירופי של איסטנבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר גלאטה · ראה עוד »

גשר המלך קרול הראשון

גשר המלך קרול הראשון, (ברומנית: Podul Regele Carol I) היה גשר מעל נהר הדנובה, שחיבר את חבל דוברוג'ה ליתר חבלי רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר המלך קרול הראשון · ראה עוד »

גשר האבן

גשר האבן (במקדונית: Камен мост; באלבנית: Ura e gurit, בטורקית: Taşköprü) הוא גשר מעבר מעל הנהר וארדאר שבסקופיה, בירת מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר האבן · ראה עוד »

גשר הרכבת מעל נחל פטיש

| שם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר הרכבת מעל נחל פטיש · ראה עוד »

גשר הרכבת אל חמה

צילום משנת 1908. ניתן לראות קטר וקרונית שירות על הגשר צילום משנת 1919 של הגשר בשיפוצים לאחר פיצוצו צילום משנת 1946 של הגשר ההרוס, זמן קצר לאחר פיצוצו צילום משנת 2012 של הגשר ההרוס גשר הרכבת אל חַמָּה (גשר חמה, גשר ג'סר אל חאווי, גשר הרוחות) הוא גשר שנבנה על ידי העות'מאנים, מעל הירמוך, בקרבת אתר אל-חמה, ועליו הונחה מסילת הרכבת דרעא-צמח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר הרכבת אל חמה · ראה עוד »

גשר הרכבת הטורקי על נחל תבור

גשר רכבת העמק מעל נחל תבור שבעמק בית שאן ליד האתר גשר הישנה גשר הרכבת הטורקי נחל תבור נמצא צפונית לבית שאן בין נווה אור לבין אתר גשר הישנה ליד חרבת יקוש, עובר מעל נחל תבור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר הרכבת הטורקי על נחל תבור · ראה עוד »

גשר הרכבת הטורקי על נחל יששכר

גשר רכבת העמק מעל נחל יששכר שבעמק בית שאן ליד חוות דושן גשר הרכבת הטורקי נחל יששכר הוא גשר המורכב משלוש קשתות המורכבות מאבני בזלת שחורות משולבות באבנים לבנות, שנבנה בין 1905-1904 על ידי האימפריה העות'מאנית כחלק ממסילת רכבת העמק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר הרכבת הטורקי על נחל יששכר · ראה עוד »

גשר הידידות ג'יורג'יו-רוסה

גשר הידידות ג'יורג'יו-רוסה (ברומנית: Podul Prieteniei Giurgiu-Ruse, בבולגרית: Мост на дружбата) הוא גשר פלדה מעל נהר הדנובה, החוצה את הגבול שבין מרומניה ובין בולגריה ומחבר את העיר הרומנית ג'יורג'יו עם העיר הבולגרית רוסה ומאפשר מעליו תנועת רכבות וכלי רכב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר הידידות ג'יורג'יו-רוסה · ראה עוד »

גשר יבשתי

גשר יבשתי הוא מונח ממדע הגאולוגיה, ומציין רצועת קרקע צרה בדרך-כלל המתנשאת על פני הים, ומהווה חיבור בין שתי יבשות או שטחים המרוחקים זה מזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגשר יבשתי · ראה עוד »

גלאוודיוס, קיסר אתיופיה

גלאוודיוס (געז: "ግላዉደዎስ", גרסה אתיופית של השם "קלאודיוס") היה קיסר האימפריה האתיופית בתחילת תקופת השפל האתיופית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגלאוודיוס, קיסר אתיופיה · ראה עוד »

גלקסידי

גָלָקְסִידִי (ביוונית: Γαλαξίδι / Γαλαξείδι) היא עיירה באזור פוקיס במחוז מרכז יוון יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגלקסידי · ראה עוד »

גלריית דגלי מדינות עבר

גלריית דגלי מדינות מן העבר: דגלים של מדינות שדגליהן השתנו, או שהן אינן קיימות עוד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגלריית דגלי מדינות עבר · ראה עוד »

גלריית דגלי אירופה

רשימה זו כוללת את הדגלים שבהם נעשה שימוש באירופה לפי קטגוריות ולפי סדר הא'-ב'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגלריית דגלי אירופה · ראה עוד »

גלה (כפר)

גלה (בהונגרית: Gölle) הוא כפר קטן במחוז שומוג', נפת קאפושוואר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגלה (כפר) · ראה עוד »

גלות בארץ

גלות בארץ, יישוב ארץ-ישראל בטרם ציונות הוא קובץ מאמרים מאת ההיסטוריון הישראלי פרופ' ישראל ברטל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגלות בארץ · ראה עוד »

גלות הצ'רקסים

תושבי ההרים עוזבים את כפריהם, ציור משנת 1872 מאת פיוטר גרוזינסקי גלות הצ'רקסים או רצח העם הצ'רקסי היה ניסיון ההכחדה המכוון והשיטתי של האוכלוסייה הצ'רקסית על ידי האימפריה הרוסית בתום המלחמה הרוסית-צ'רקסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגלות הצ'רקסים · ראה עוד »

גלויות האחים אליהו

גלויה, כיכר המייסדים במושבה ראשון לציון, ראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 צד ימין של גלויה, רחוב אלנבי בסמוך לים בית הכנסת "החורבה" גלויות האחים אליהו הן סדרות גלויות, שהוציאו לאור האחים מתתיהו אליהו ויוסף אליהו בארץ ישראל המנדטורית, מראשית שנות העשרים עד 1939.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגלויות האחים אליהו · ראה עוד »

גליפולי (סרט)

גליפולי (באנגלית: Galipoli), הוא סרט אוסטרלי משנת 1981 שבויים על ידי פיטר ויר ובכיכובם של מל גיבסון ומרק לי (Mark Lee), אודות כמה בחורים צעירים מהאזור הכפרי של אוסטרליה המערבית שמתגייסים לצבא אוסטרליה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגליפולי (סרט) · ראה עוד »

גטו הברון הירש

גטו הברון הירש (ביוונית: Γκέτο τουΒαρώνουΧιρς) היה הגטו הגדול והעיקרי מתוך שלושת הגטאות שהוקמו בעיר סלוניקי במהלך שואת יהודי יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגטו הברון הירש · ראה עוד »

גזה גארדוני

גזה גארדוני, שמו בלידה גזה ציגלר (בהונגרית: Gárdonyi Géza, במקור Ziegler Géza, 3 באוגוסט 1863 בגארדוני-אגארדפוסטה – 30 באוקטובר 1922 באגר) היה סופר, משורר, מחזאי ועיתונאי הונגרי, חבר לשם כבוד באקדמיה ההונגרית למדעים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגזה גארדוני · ראה עוד »

גזיאנטפ

גזיאנטפ (בטורקית: Gaziantep; ובעבר אנטפ - Antep) היא בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז דרום-מזרח אנטוליה בדרום-מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגזיאנטפ · ראה עוד »

גזירת הים

גזירת הים הייתה איסור בצו אפיפיורי על העברת יהודים ואולי גם סחורות של סוחרים יהודים במזרח הים התיכון מאירופה (בעיקר מערי המסחר של איטליה כונציה וג'נובה) לארץ ישראל במאה ה-15, בעקבות סכסוך על המקומות הקדושים בירושלים והמצב הגאופוליטי במזרח הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגזירת הים · ראה עוד »

גזירת היתומים

גזירת היתומים היא גזרה איסלאמית בתימן, שאפשרה למדינה לקחת תחת חסותה כל קטין יתום מבני החסות (יהודים ונוצרים) ולחנך אותו כמוסלמי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגזירת היתומים · ראה עוד »

גזירות קנ"א

הטבח ביהודי ברצלונה ב-1391 (צויר בסביבות 1910) גזירות קנ"א הן כינוי לפרעות שביצעו נוצרים קתולים נגד יהודים בספרד בשנת ה'קנ"א (1391).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגזירות קנ"א · ראה עוד »

גזירות הלבוש באימפריה העות'מאנית

גזירות הלבוש באימפריה העות'מאנית וגם גזירות המלבושים באימפריה העות'מאנית היו תקנות שהוטלו על יהודי האימפריה העות'מאנית על ידי סולטנים שונים ומטרתן: לבדל את האוכלוסייה היהודית מהמוסלמית, לעגן ולרענן את נוהגי הלבוש באימפריה, ולהנהיג תקנות לבוש מיוחדות כפעולת עונשין נגד האוכלוסייה היהודית בגין הפרת נוהגי הלבוש הבסיסיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגזירות הלבוש באימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

גבן (סיירת מערכה, 1911)

גבן (בגרמנית: SMS Goeben) הייתה השנייה מבין שתי סיירות המערכה מסדרת מולטקה של הצי הקיסרי הגרמני, שהושקה ב-1911 ונקרא על שם הגנרל הוותיק במלחמת צרפת-פרוסיה אוגוסט קרל פון גבן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבן (סיירת מערכה, 1911) · ראה עוד »

גבעת ספירי

ליטוגרפיה המתארת את הקרב בין מכבי אש של בוקרשט ובין הצבא העות'מאני על גבעת ספירי בשנת 1848 הורה על גבעת ספירי בשנת 1857 ארמון הפרלמנט על גבעת ספירי גבעת ספירי (ברומנית: Dealul Spirii) היא גבעה בבוקרשט, רומניה, הידועה גם בשם "גבעת הארסנל".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבעת ספירי · ראה עוד »

גבעת קוזלובסקי

300px 300px גבעת קוזלובסקי היא גבעה בגבעתיים ששטחה 32 דונם וגובהה 87 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבעת קוזלובסקי · ראה עוד »

גבעת המורה

נבי דחי ובית הקברות שסביבו "עפולה תחתית" וחלקו המערבי של עמק יזרעאל מגבעת המורה. ברקע נראה הכרמל גבעת הַמּוֹרֶה (בערבית: جبل الدحي, ג'בל א-דחי) הוא הר בגליל התחתון, ממערב לרמת יששכר וצפונית-מזרחית לעפולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבעת המורה · ראה עוד »

גבעת השלושה

שנות ה-20 בית התרבות ע"ש בנדורי בתכנון האדריכל שמואל ביקלס בלב הקיבוץ, בנובמבר 2006, בהיותו מבנה נטוש חדר האוכל של גבעת השלושה שנבנה ב-1936. בשנות האלפיים, ברחוב ארלוזורוב בלב פתח תקווה ונטוש, 2004 גִּבְעַת הַשְּׁלֹוֹשָׁה הוא קיבוץ המשתייך למועצה האזורית דרום השרון ופועל כחלק מהתנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבעת השלושה · ראה עוד »

גבעת התיתורה

גבעת התיתורה-בריכת המים ותצפית על מודיעין כלניות בגבעת התיתורה בור מים בגבעה מערכת מסתור בבור מים "בית האחוזה" גבעת התיתורה (בערבית: قلعة الطنطورة - קלעת אל-טנטורה) הוא תל ארכאולוגי בגובה כ־300 מטר מעל פני הים, בתחום העיר מודיעין הנמצא בקצה הצפוני של רחוב עמק איילון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבעת התיתורה · ראה עוד »

גבעתיים

הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות – גבעתיים. גן שיכון המורים בגבעתיים גִּבְעָתַיִים‎ היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבעתיים · ראה עוד »

גברובו

גָבְּרוֹבוֹ (בבולגרית: Габрово) היא עיר בצפון מרכז בולגריה ובירת מחוז גברובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגברובו · ראה עוד »

גברובו (מחוז)

מחוז (אובלסט) גברובו (בולגרית: Област Габрово) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בצפון מרכז בולגריה ובירתו היא העיר גברובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגברובו (מחוז) · ראה עוד »

גבריאל אלמושנינו

הרב גבריאל רפאל בן אברהם אָלמוֹשְֹנִינוֹ (המכונה: מֶרְקָאדוֹ מופיע במקורות בעברית גם כ: אלמוזנינו וגם אלמוזלינו, בבולגרית: Габриел Меркадо Алмоснино; 1805, ניקופול, האימפריה העות'מאנית – 14 בינואר 1890, ירושלים, ארץ ישראל העות'מאנית) היה הרב הראשי ליהודי סופיה, ובהמשך הרב הראשי הראשון של בולגריה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבריאל אלמושנינו · ראה עוד »

גבריאל שבתי

הרב גבריאל שבתי (יהושע) (1847, ה'תר"ז – נובמבר 1910, ד' בחשוון ה'תרע"א) היה דיין ואיש ציבור יווני-ירושלמי, נשיא בית היתומים הספרדי בירושלים, ממייסדי בית החולים משגב לדך, ומגדולי רבני דורו בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבריאל שבתי · ראה עוד »

גבריל קצרוב

פרופסור גבריל אילייב קָצָרוֹב (בבולגרית: Гаврил Илиев Кацаров; 4 באוקטובר 1874, קופריבשטיצה, האימפריה העות'מאנית – 1 ביוני 1958, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה) היה היסטוריון, ארכאולוג ופילולוג בולגרי, מאנשי המחקר הבולטים בבולגריה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבריל קצרוב · ראה עוד »

גברילו פרינציפ

תמונתו של גברילו פרינציפ בכלאו שבטרזין, 1915 לערך פרינציפ שלישי משמאל עם חבריו בפני בית הדין בסרייבו גברילו פרינציפ (בסרבית: Гаврило Принцип; 25 ביולי 1894 – 28 באפריל 1918) היה בוסני ממוצא סרבי שהיה חבר בקבוצות היד השחורה ובוסניה הצעירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגברילו פרינציפ · ראה עוד »

גבל

גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבל · ראה עוד »

גבגליה

גֶבְגֶלְיָה (היא עיר בדרום מזרח מקדוניה הצפונית, בירת מחוז גבגליה, הסמוכה לגבול יוון, שוכנת לגדות הנהר וארדאר, 165 קילמוטרים מהבירה סקופיה ו-70 קילומטרים מסלוניקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבגליה · ראה עוד »

גבול אזרבייג'ן–ארמניה

גבול ארמניה–אזרבייג'ן הוא הגבול הבינלאומי בין ארמניה ואזרבייג'ן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול אזרבייג'ן–ארמניה · ראה עוד »

גבול אזרבייג'ן–איראן

מפת אזרבייג'ן, עם איראן בדרום גבול אזרבייג'ן–איראן (באזרית: Azərbaycan–İran sərhədi; בפרסית: مرز آذربایجان و ایران) הוא קו גבול באורך 689 קילומטרים המורכב משני קטעים לא רציפים, המופרדים על ידי הגבול האיראני עם ארמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול אזרבייג'ן–איראן · ראה עוד »

גבול איראן–ארמניה

מפת ארמניה, עם איראן בדרום גבול איראן–ארמניה (בפרסית: مرز ارمنستان-ایران; בארמנית: Հայաստան–Իրան սահման) הוא גבול באורך 44 קילומטרים בין איראן לארמניה, העובר ממשולש הגבולות עם אזור נחצ'יבאן של אזרבייג'ן במערב ועד למשולש עם אזרבייג'ן עצמה במזרח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול איראן–ארמניה · ראה עוד »

גבול איראן–עיראק

מפה של גבול איראן–עיראק הגבול בין איראן לעיראק הוא גבול בין-לאומי באורך 1,599 קילומטרים, העובר ממשולש גבולות עם טורקיה בצפון ועד לנהר שט אל-ערב והמפרץ הפרסי בדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול איראן–עיראק · ראה עוד »

גבול איחוד האמירויות הערביות–עומאן

גבול איחוד האמירויות הערביות–עומאן (בערבית: الحدود بين عمان والإمارات العربية المتحدة) הוא הגבול בין איחוד האמירויות הערביות ובין עומאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול איחוד האמירויות הערביות–עומאן · ראה עוד »

גבול סוריה–עיראק

גבול סוריה–עיראק (בערבית: الحدود السورية العراقية; תעתיק מדויק: אלחודוד אלסוריה אלעראקיה) הוא הגבול הבין-לאומי המפריד בין סוריה לבין עיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול סוריה–עיראק · ראה עוד »

גבול עיראק–ערב הסעודית

גבול עיראק–ערב הסעודית הוא הגבול הבין-לאומי המפריד בין עיראק לערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול עיראק–ערב הסעודית · ראה עוד »

גבול לבנון–סוריה

גבול לבנון–סוריה נמשך לאורך 394 קילומטר בצפון לבנון ובמזרחה, מנקודת המפגש שלו עם הים התיכון בצפון ועד למשולש הגבולות סוריה–לבנון–ישראל בדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול לבנון–סוריה · ראה עוד »

גבול טורקיה–סוריה

גבול טורקיה–סוריה (בערבית: الحدود السورية التركية, בטורקית: Suriye–Türkiye sınırı) הוא הגבול שבין הרפובליקה הערבית הסורית לבין הרפובליקה הטורקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול טורקיה–סוריה · ראה עוד »

גבול כווית–ערב הסעודית

גבול כווית–ערב הסעודית הוא הגבול הבין-לאומי המפריד בין כווית לערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול כווית–ערב הסעודית · ראה עוד »

גבול כווית–עיראק

גבול כווית–עיראק הוא הגבול הבין-לאומי המפריד בין כווית לעיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול כווית–עיראק · ראה עוד »

גבול ירדן–סוריה

גבול ירדן–סוריה נמשך לאורך 362 קילומטרים ממשולש הגבולות ישראל, ירדן וסוריה במערב ועד למשולש הגבולות עם עיראק, ירדן וסוריה במזרח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול ירדן–סוריה · ראה עוד »

גבול ירדן–ערב הסעודית

הגבול הסעודי–ירדני (או: גבול ירדן–ערב הסעודית) הוא הגבול הבין-לאומי הנמתח בין הממלכה הערבית הסעודית והממלכה הירדנית ההאשמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול ירדן–ערב הסעודית · ראה עוד »

גבול ירדן–עיראק

גבול ירדן–עיראק הוא גבול שנמשך לאורך 179 קילומטרים ממשולש הגבולות ירדן-סוריה-עיראק בצפון ועד למשולש הגבולות ירדן-עיראק-ערב הסעודית בדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול ירדן–עיראק · ראה עוד »

גבול ירדן–ישראל

גבול ירדן–ישראל הוא גבול באורך 309 ק"מ (238 ק"מ, ללא הגבול בין יהודה ושומרון לירדן) העובר בין מדינת ישראל לבין ממלכת ירדן, והוא הארוך שבגבולות מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול ירדן–ישראל · ראה עוד »

גבול ישראל–מצרים

גבול ישראל מצרים. ישראל מימין ומצרים משמאל, 2008. הבדלים באינטנסיביות הרעייה בין ישראל (מימין) למצרים, בתצלום לוויין מהחלל גבול ישראל–מצרים הוא גבול בינלאומי באורך 208 ק"מ בין ישראל למצרים, אשר מעמדו נקבע סופית בעקבות הסכמי השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול ישראל–מצרים · ראה עוד »

גבול ישראל–סוריה

גבול ישראל-סוריה הוא חלק מגבולות מדינת ישראל וקו גבול שאינו מוסכם ושנוי במחלוקת העובר בחלקה הצפון מזרחי של מדינת ישראל, מהר חרמון בצפון, לאורכה של רמת הגולן ועד נהר ירמוך בדרום, ומפריד בינה ובין סוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול ישראל–סוריה · ראה עוד »

גבול ישראל–לבנון

גבול ישראל–לבנון (בישראל נקרא גם גבול הצפון) הוא קו גבול זמני הידוע בשמו הנוסף, 'הקו הכחול', העובר בחלקה הצפוני של מדינת ישראל, מראש הנקרה במערב ועד הר דב במזרח, ומפריד בינה ובין לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבול ישראל–לבנון · ראה עוד »

גבולות מדינת ישראל

גבולות מדינת ישראל מגדירים את השטח הנתון לריבונותה של מדינת ישראל, ושעליו חל המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגבולות מדינת ישראל · ראה עוד »

גגאוזים

הגגאוזים (בגגאוזית: Gagauz וברבים – Gagauzlar, בטורקית: Gagavuz, ברבים – Gagavuzlar, ברומנית: ביחיד găgăuz, ברבים găgăuzi, ברוסית: гагаузы, באוקראינית: Гагаузи) הם עם טורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגגאוזים · ראה עוד »

גגרה

גגרה (בגאורגית: გაგრა, באבחזית: Гагра) היא עיר במחוז גגרה שבאבחזיה אשר במערב גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגגרה · ראה עוד »

גד פרומקין

גד פְרוּמְקִין (2 באוגוסט 1887 – 10 במרץ 1960) היה משפטן יהודי ישראלי ושופט בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגד פרומקין · ראה עוד »

גדעון שוחט

גדעון "גדע" שוחט (26 בדצמבר 1912, חיפה – 19 בדצמבר 1966, תל אביב) היה טייס בחיל האוויר הבריטי, אל"ם בצה"ל, ממקימי חיל האוויר הישראלי בו שירת כטייס תובלה, שגריר ישראל במדינות אפריקה, בנם של ישראל ומניה שוחט ואביה של אלונה איינשטיין (אשתו של אריק איינשטיין).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגדעון שוחט · ראה עוד »

גדעון ביגר

גדעון בִּיגֶר (נולד ב-30 באפריל 1945) הוא גאוגרף והיסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגדעון ביגר · ראה עוד »

גדר הצפון

בניית גדר הצפון קטע מגדר הצפון בשנות השלושים פילבוקס באזור התעשייה גורן גֶדר הצפון הייתה גדר תיל מבוצרת שהוקמה בשנת 1938 על ידי שלטונות המנדט הבריטי בצפון פלשתינה-א"י, במסגרת המאבק במרד הערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגדר הצפון · ראה עוד »

גדלה

גֶדֶלֶה (בהונגרית: Gödöllő) היא עיר במחוז פשט שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגדלה · ראה עוד »

גדליה חיון

דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגדליה חיון · ראה עוד »

גדות

גָּדוֹת הוא קיבוץ אשר נוסד בשנת 1949.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגדות · ראה עוד »

גדוד נהגי הפרדות

לויטננט קולונל ג'ון פטרסון, מפקד הגדוד, בצילום מ-1917 יוסף טרומפלדור במדי קצין גדוד נהגי הפרדות רכוב על סוס, גליפולי גְּדוּד נֶהָגֵי הַפְּרָדוֹת, Zion Mule Corps (זמ"ק, ZMC), הוא הראשון מבין הגדודים העבריים שהוקמו על ידי הבריטים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגדוד נהגי הפרדות · ראה עוד »

גוניו

שרידי בית-המרחץ במבצר גוניו מצודת גוֹניוֹ (גאורגית: გონიოს ციხე, גוֹניוֹס ציחֶה) או אפסרוס הוא מבצר רומאי באג'ריה גאורגיה, לחוף הים השחור, דרומית לעיר בתומי, בנקודה בה נשפך נהר הצ'ורוחי לים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגוניו · ראה עוד »

גוסטב באוארנפיינד

"יפו", שוק ביפו, 1887 - (הערה - במירכאות, שם היצירה כפי שהאמן נתן) יוהאן גוסטב באוארנפיינד (בגרמנית: Johann Gustav Bauernfeind; 4 בספטמבר 1848 – 24 בדצמבר 1904) היה אדריכל, צייר ואוריינטליסט (חובב המזרח התיכון), גיסו של האדריכל הטמפלרי תיאודור זנדל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגוסטב באוארנפיינד · ראה עוד »

גוסטב השלישי, מלך שוודיה

גוסטב השלישי, מלך שוודיה (Gustav den Tredje, 24 בינואר 1746 סטוקהולם - 29 במרץ 1792 סטוקהולם) היה מלך שוודיה משושלת הולשטיין-גוטורפ החל מ-12 בפברואר 1771 ועד ליום הירצחו 29 במרץ 1792.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגוסטב השלישי, מלך שוודיה · ראה עוד »

גוסטיבר

גוֹסְטִיבָר (במקדונית: Гостивар, להאזנה) היא עיר בצפון מערב מקדוניה הצפונית בשטח האזור הסטטיסטי פולוג, השוכנת 67 קילומטרים מהבירה סקופיה, 27 קילומטרים מטטובו ומצויה על תוואי הנהר וארדאר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגוסטיבר · ראה עוד »

גוצה דלצ'ב (עיר)

מבנה בית הכנסת בגוצה דלצ'ב גוֹצֶה דֶלְצֶ'ב (בבולגרית: Гоце Делчев) היא עיר בדרום-מערב בולגריה בשטח מחוז בלגואבגרד, לרגלי המורדות המרכזיים של הרי פירין ועד ל-1951 נקראה נֶבְרֶקופּ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגוצה דלצ'ב (עיר) · ראה עוד »

גור

קטגוריה:שמות משפחה קטגוריה:שמות משפחה יהודיים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לנשים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגור · ראה עוד »

גורנה אוריאחוביצה

גורנה אוריאחוביצה (בולגרית Горна Оряховица) היא עיר בצפון בולגריה בשטח מחוז וליקו טרנובו, ומהווה את העיר השלישית בגודלה במחוז מבחינת כמות האוכלוסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגורנה אוריאחוביצה · ראה עוד »

גורקוז דאות

גורקוז (גרכד) דאות (באדיגית: Дауыт ГъоркIожъ) היה אחראי השומרים הצ'רקסים בחוות סג'רה (אילניה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגורקוז דאות · ראה עוד »

גורי

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגורי · ראה עוד »

גורי (עיר)

מנזר בגורי גורי בשנת 1886 הפלישה הרוסית לגאורגיה. 6 בספטמבר 2008 גוֹרִי (בגאורגית: გორი) היא עיר תעשייתית בנפת גורי שבמחוז כארתלי הפנימית, גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגורי (עיר) · ראה עוד »

גוריה

דגל נסיכות גוריה גוריה (בגאורגית: გურია מילולית: גוּריָה) הוא מחוז בגאורגיה, שחלקו הדרומי מאופיין בהרים בעלי מדרונות מתונים של רכס מסחתי, ואילו חלקו הצפוני נמצא במישור קולכתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגוריה · ראה עוד »

גוש התיישבות

גוש התיישבות הוא מושג שהתקבל על ידי המתכננים של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל משנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגוש התיישבות · ראה עוד »

גולנוש סולטאן

גולנוש סולטאן (בטורקית עות'מאנית: کلنوش سلطان; 1642 - 6 בנובמבר 1715) הייתה ההאסקי סולטאן של הסולטאן העות'מאני מהמט הרביעי והולידה סולטאן לבניהם מוסטפא השני ואהמט השלישי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגולנוש סולטאן · ראה עוד »

גוזו

גוזו (במלטית: Għawdex - "עוודש", באנגלית: Gozo) הוא האי השני בשטחו ובמספר תושביו בארכיפלג האיים של מלטה, השוכן במרכזו של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגוזו · ראה עוד »

גוג'ראט

גוג'ראט היא המדינה המערבית ביותר בהודו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגוג'ראט · ראה עוד »

גיא אוני (סרט)

גיא אוני הוא סרט ישראלי באורך מלא, המבוסס על רב המכר הנודע של שולמית לפיד באותו שם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגיא אוני (סרט) · ראה עוד »

גיאורגי מזניאשווילי

גיאורגי מָזניאשווילי (בגאורגית: გიორგი მაზნიაშვილი; 1872–1937) היה גנרל בצבא הגאורגי ואחד מהדמויות הבולטות של הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה (1918-1921).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגיאורגי מזניאשווילי · ראה עוד »

גירוס

  צלחת גירוס הכנת גירוס גִירוֹס (מיוונית: Γύρος, בתרגום מילולי: "סיבוב") הוא מאכל רחוב יווני, העשוי מנתחי בשר דקים העטופים בפיתה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגירוס · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגירוש ספרד · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגירוש תל אביב · ראה עוד »

גירוש האינטלקטואלים הארמנים

אינטלקטואלים ארמנים שהוצאו להורג לאחר הגירוש צו הגירוש המקורי בחתימת טלעת פאשה, 24 באפריל 1915 גירוש האינטלקטואלים הארמנים שחל ב-24 באפריל 1915 (נקרא גם "יום ראשון האדום", בארמנית: Կարմիր կիրակի) מציין את האירוע הראשון של רצח העם הארמני השיטתי באימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגירוש האינטלקטואלים הארמנים · ראה עוד »

גירוש ויציאת יהודים

גירוש יהודים ויציאתם מתוך אילוצים שונים מחבלי ארץ שונים, זו תופעה מתמשכת שהתרחשה לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגירוש ויציאת יהודים · ראה עוד »

גירוש יהודי מדינת האפיפיור

מפת איטליה ב-1494 (75 שנים לפני גירוש היהודים), שטח סגול - מדינת האפיפיור גירוש יהודי מדינת האפיפיור הוא גירוש יהודים ממדינת האפיפיור בשנת ה'שכ"ט (1569).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגירוש יהודי מדינת האפיפיור · ראה עוד »

גילברט קלייטון

בכירי ממשל והכנסייה בירושלים, 1922. גילברט קלייטון, עומד שלישי משמאל. בריגדיר ג'נרל סר גילברט פלקינגהם קלייטון (באנגלית - Gilbert Falkingham Clayton; 6 באפריל 1875 - 11 בספטמבר 1929) היה קצין מודיעין בכיר ומינהלן בריטי שפעל בארצות המזרח התיכון בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובעשור שלאחריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגילברט קלייטון · ראה עוד »

גילדה

גִּילְדָּה היא אגודה של בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום, שמטרתה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולהבטיח כללי אתיקה בין חברי האגודה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגילדה · ראה עוד »

גיגן

גִיגֶן (בבולגרית: Гиген), הוא כפר בצפון מרכז בולגריה, הסמוך לנהר הדנובה, בשטח מחוז פלבן וממוקם 147 ק"מ מהבירה סופיה ו-54 ק"מ מבירת המחוז פלבן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגיגן · ראה עוד »

גיומרי

בית העירייה בגיומרי מראה כללי של גיומרי גיומרי (בארמנית: Գյումրի) היא העיר השנייה בגודלה בארמניה ובירת מחוז שירק בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגיומרי · ראה עוד »

גיום פוסטל

גיום פוסטל, באיור מספרו של אנדרה טבת (1584) גיום פוסטֶל (25 במרץ 1510 – 6 בספטמבר 1581) היה איש אשכולות, פוליגלוט, מזרחן ופילוסוף צרפתי, נוצרי-קתולי שחי בשלהי תקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגיום פוסטל · ראה עוד »

גיורא זייד

גיורא זייד עם ידידו, מוחמד אבו סודה כתובת תחת התמונה שמצד ימין - אלכסנדר זייד וידידו ראשיד גיורא זייד (אוקטובר 1914 - 28 בינואר 2005) היה איש מערכת הביטחון בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וגיורא זייד · ראה עוד »

ד'ו אלפקאר

איור של חרב ד'ו אל-פִֿקאר עות'מאני, 1810 ד'ו אל-פִֿקאר (בערבית: ذُو ٱلْفَقَار) היא חרבו האגדית של עלי בן אבי טאלב חתנו ובן דודו של הנביא מוחמד, שלפי המסורת הייתה החרב הראשונה באסלאם, והעבר עלי ידי הנביא מוחמד לחתנו ובן דודו עלי בן אבו טאלב בקרב בדר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וד'ו אלפקאר · ראה עוד »

ד'ימי

דִ'ימִי (ערבית: ذمي, תעתיק מדויק: דִ'מִּי, רבים: أهل الذمة, תעתיק מדויק: אַהְל אלדִ'מָּה) הוא הכינוי לנתין לא מוסלמי של מדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם, השריעה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וד'ימי · ראה עוד »

דן השני, שליט ולאכיה

דן השני האמיץ, שליט ולאכיה, תמונה דמיונית מן המאה ה-20 דן השני האמיץ, שליט ולאכיה (ברומנית: Dan al Doilea) היה שליט של נסיכות ולאכיה בין הסתיו 1422 - הקיץ 1423, הסתיו 1423 – הסתיו 1424, בסתיו-חורף 1424 – ועד ינואר 1427, ובאביב 1427 – ועד פברואר/מרץ 1431.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודן השני, שליט ולאכיה · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודמשק · ראה עוד »

דמוגרפיה של תוניסיה

אוכלוסיית תוניסיה מונה 12,356,117 תושבים בסה"כ (לפי הערכת הבנק העולמי 2022), שחלוקת הגילים ביניהם היא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודמוגרפיה של תוניסיה · ראה עוד »

דמוגרפיה של יוון

אוכלוסיית יוון מונה נכון לסוף 2017 כ-10.74 מיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודמוגרפיה של יוון · ראה עוד »

דמיאט

דֻמיאט (בערבית: دُمياط; בקופטית: ⲧⲁⲙⲓⲁϯ - טמיאטי; ביוונית: Δαμιέτη - דמיאטה) היא עיר נמל על חוף הים התיכון הממוקמת בצפון הדלתה של הנילוס, בירתו של מחוז במצרים הנושא את אותו שם ובישופות של הכנסייה היוונית אורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודמיאט · ראה עוד »

דמיטרי מיליוטין

דמיטרי אלקסייביץ' מיליוטין (ברוסית: Милютин, Дмитрий Алексеевич; 28 ביוני 1816, מוסקבה, האימפריה הרוסית - 25 בינואר 1912, סמייז, חצי האי קרים האימפריה הרוסית) היה שר המלחמה הרוסי בין השנים 1861 – 1881, ב-1898 הועלה לדרגת פילדמרשל והיה האחרון שנשא בדרגה זו מבין אנשי הצבא של האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודמיטרי מיליוטין · ראה עוד »

דמיטרי סניאבין

דמיטרי סניאבין (ברוסית: Дмитрий Николаевич Сенявин; 17 באוגוסט 1763 - 17 באפריל 1831) היה אדמירל רוסי, שלחם במלחמות של רוסיה עם האימפריה העות'מאנית וצרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודמיטרי סניאבין · ראה עוד »

דאר אל-מוואקיט

חדר המוואקיט באוניברסיטת אל-קרוויין, בפאס, מרוקו דאר אל-מוואקיט (בערבית: دار المؤقت) הוא חדר או מבנה המלווה במסגד ששימש את האחראי על זמני התפילות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודאר אל-מוואקיט · ראה עוד »

דארפור

חבל דארפור בסודאן דארפור (בערבית: دار فور, משמעות השם - "ביתם של הפֿוּרים") הוא חבל ארץ במערב סודאן הגובל ברפובליקה המרכז אפריקנית, בלוב ובצ'אד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודארפור · ראה עוד »

דאחיה

הדאחיה רוצחים את חאג'י מוסטפא פאשה, 1801 דאחִיֶה (בסרבית: Дахије- Dahije) הם הקצינים היניצ'רים, סרבים לשעבר, מתאסלמים ומוסלמים מלידה, שבראש יחידות היאמאקים - היניצ'רים החניכים - נועדו להגן על הגבולות של האימפריה העות'מאנית בסרביה, על הנהרות דנובה וסאווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודאחיה · ראה עוד »

דאהר אל-עומר

דאהר אל-עומר (בערבית: ظاهر العمر; תעתיק מדויק: "ט'אהר אלעֹמר"; שמו המלא הוא ظاهر بن عمر الزيداني, "ט'אהר בן עמר אלזידאני"; 1689–1775) היה שליט אוטונומי של הגליל במאה השמונה עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודאהר אל-עומר · ראה עוד »

דאון

דָּאוֹן הוא כלי טיס כבד מן האוויר שאין בו אמצעי הנעה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודאון · ראה עוד »

דנקל

דנקל (הלחם של המילים דן וקל, מוכרת בציבור כרכבת הקלה בגוש דן) היא מערכת רכבת קלה, המשמשת אמצעי תחבורה ציבורית בתל אביב-יפו, ומקשרת בין העיר לפרווריה (רחבי גוש דן).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודנקל · ראה עוד »

דנובה

מקום המפגש בין נחל הברג ונחל הבריגאך בקרבת העיירה דונאושינגן דַנוּבָּה (בגרמנית: Donau; ברומנית: Dunăre; בהונגרית: Duna; בבולגרית: Дунав; בסרבו-קרואטית: Dunav; בסלובקית: Dunaj; באוקראינית: Дунай) הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודנובה · ראה עוד »

דניאל אישטרושה

הרב דניאל אישטרושה או איסטרוסה (ה'שמ"ב, 1584 – כ"ה בתשרי התי"ד, 16 באוקטובר 1653) היה רב, פוסק וראש ישיבה בסלוניקי ומחבר ספר מגן גיבורים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודניאל אישטרושה · ראה עוד »

דניאל ציון

הרב ד"ר דניאל ציון (בבולגרית: Даниел Цион; 3 באוגוסט 1883, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית - 13 בנובמבר 1979, תל אביב-יפו, ישראל) היה סופר, הרב "השני" של קהילת סופיה ובהמשך הרב הראשי ליהודי בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודניאל ציון · ראה עוד »

דניאל דה פונסקה

דניאל דה פונסקה (Daniel de Fonseca; 1672–1733) רופא ודיפלומט יהודי, צאצא של אנוסים שנולד בפורטוגל במחצית השנייה של המאה ה-17, היה בין מייסדי הקהילה היהודית הספרדית בבוקרשט, ולאכיה ומת בפריז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודניאל דה פונסקה · ראה עוד »

דניאל הלוי

דניאל הלוי דה באריוס (מיגל באריוס, 1625 – 1701) היה משורר והיסטוריון בן למשפחת אנוסים ממשפחת קונברסו שהצטרף לקהילת היהודים הפורטוגזים באמסטרדם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודניאל הלוי · ראה עוד »

דניאל הכהן נהר

הרב דניאל הכהן נהר (1804 - 26 במאי 1881) היה רב באזמיר ובצפת במאה ה-19 ומחבר ספר יד הנהר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודניאל הכהן נהר · ראה עוד »

דניאל ורוז'אן

דניאל (או טניאל) ורוז'אן בשמו בלידה דניאל צ'יבוקריאן (בארמנית: Դանիէլ Վարուժան, שמו בלידה - Դանիէլ Չպուքքարեան; 20 באפריל 1884 פרקניק - 26 באוגוסט 1915 טונה על יד צ'אנקירי) היה אחד המשוררים הארמנים החשובים במאה ה-20, נציג הסימבוליזם האירופי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודניאל ורוז'אן · ראה עוד »

דניזלי

דניזלי (בטורקית: Denizli; ביוונית: Ντενιζλί) היא עיר תעשייה בדרום-מערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז הים האגאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודניזלי · ראה עוד »

דספוט

יוחנן השמיני והדספוטים אנדרוניקוס ותאודור דספוט (ביוונית: δεσπότης, בבולגרית ובסרבית: деспот) הוא תואר אצולה ותואר אדמיניסטרטיבי ביזנטי, שניתן גם במדינות חסות, או במדינות תחת השפעה ביזנטית, כגון האימפריה הלטינית, האימפריה הבולגרית השנייה, סרביה, ולאכיה והאימפריה של טרפזונטס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודספוט · ראה עוד »

דספוטט מוראה

דספוטט מוראה (Δεσποτάτο τουΜορέως) או דספוטט מיסטרס (Δεσποτάτο τουΜυστρά) הייתה יחידה טריטוריאלית באימפריה הביזנטית, אשר השתרעה בשיאה בראשית המאה ה-15 על כל חצי האי מוראה, הידוע כיום כפלופונסוס ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודספוטט מוראה · ראה עוד »

דסק

דסק (בהונגרית: Deszk; בסרבית: Деска, בקרואטית: Deska, דסקה) הוא כפר בסמוך למשולש הגבולות הונגריה-רומניה-סרביה, ליד העיר סגד, במחוז צ'ונגראד-צ'נאד בדרום הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודסק · ראה עוד »

דפתרדאר

דִפְתִרְדַאר (בטורקית עות'מאנית: دفتردار, בטורקית: Defterdar) פירושו "נושא הפנקס".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודפתרדאר · ראה עוד »

דפוס אחדות

דפוס אחדות (כיום, רשמית, "אחדות (1977) דפוס אופסט ובלט אגודה קואופרטיבית בתל אביב בע"מ") הוא בית דפוס קואופרטיבי שהוקם על ידי חברי תא פועלי ציון בירושלים ב-1910 והיה לבית הדפוס העיקרי של תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודפוס אחדות · ראה עוד »

דפוס צוקרמן

לוי דפוס צוקרמן היה בית דפוס שפעל בירושלים בין השנים 1872–1947.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודפוס צוקרמן · ראה עוד »

דקוק

דקוק, (בערבית: داقوق. בטורקית: Dakuk or Tavuk. בכורדית: داقووق), היא העיר המרכזית של מחוז דקוק שבמחוז כירכוכ בעיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודקוק · ראה עוד »

דרך מעלה אדומים

דרך מַעֲלֵה אֲדֻמִּים הקדומה (טַלְעַת אֶ-דַּם) דרך מַעֲלֵה אֲדֻמִּים היא קטע דרך הנמצאת באזור הנתיב הנוכחי של כביש 1 מירושלים לבקעת הירדן, מזרחית לעיר מעלה אדומים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרך מעלה אדומים · ראה עוד »

דרך שלמה

דרך שלמה במפגשה עם דרך קיבוץ גלויות דרך שַלְמָה (ידועה גם כדרך סלמה או רחוב סלמה) היא דרך מרכזית בעיר תל אביב-יפו, המתחילה במתחם חצרות יפו ומדרחוב בת עמי ליד אולם נגה ביפו ומסתיימת בדרום תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרך שלמה · ראה עוד »

דרך שופט בירושלים

דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרך שופט בירושלים · ראה עוד »

דרך הבשמים

ממלכות דרום ערב וחופי אפריקה במאה ה-1 דרך הבשמים הייתה אחת מדרכי המסחר החשובות והידועות בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרך הבשמים · ראה עוד »

דרמה (עיר)

דרמה (ביוונית: Δράμα) היא עיר בצפון־מזרח יוון, ובירת מחוז דרמה אשר בחבל מזרח מקדוניה ותראקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרמה (עיר) · ראה עוד »

דרמה היסטורית

דרמה היסטורית היא ז'אנר קולנועי או טלוויזיוני אשר במרכז עלילתו קיים סיפור המבוסס על אירועים היסטוריים או על אנשים מפורסמים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרמה היסטורית · ראה עוד »

דראגן צאנקוב

דראגן קיריאקוב צאנקוב (בבולגרית: Драган Киряков Цанков; 9 בנובמבר 1828, סבישטוב, האימפריה העות'מאנית – 11 במרץ 1911, סופיה, ממלכת בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי, אשר כיהן פעמיים כראש ממשלת נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודראגן צאנקוב · ראה עוד »

דראגור (נהר)

דְרָאגוֹר (במקדונית: Драгор) הוא נהר הזורם בדרומה של מקדוניה, וחוצה את העיר ביטולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודראגור (נהר) · ראה עוד »

דראגוט

דראגוט (בטורקית: טורגוט רייס, 1485 – 23 ביוני 1565; ידוע בכינויו "החרב השלופה של האסלאם"), היה מפקד הצי העות'מאני, מושל ואציל, ממוצא יווני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודראגוט · ראה עוד »

דרנה

דַרְנָה (בערבית: درنة) היא עיר נמל בצפון לוב, במרחק 260 ק"מ מזרחית לבנגזי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרנה · ראה עוד »

דרז'ניה

דרז'ניה (באוקראינית: Деражня; בפולנית: Dzierażnia) היא עיר קטנה במחוז חמלניצקי שבאוקראינה, על גדות נהר וובק (Vovk), בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרז'ניה · ראה עוד »

דרבנט

דרבנט (ברוסית Дербент; באזרית Dərbənd; באווארית Дербенд; בלגזית Кьвевар; בפרסית دربند), או דרבנד, היא העיר השלישית בגודלה ברפובליקה של דאגסטן בדרום רוסיה והעיר הדרומית במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרבנט · ראה עוד »

דרגומן

רוסי מאת הארכימנדריט פלאדיוס וממשיכו הדרגומן פאבל סטפנוביץ' פופוב, שראה אור בשנת 1888 בבייג'ינג מלטזי וינצ'נצו בֶּלוּטי, מנהל מסעהּ הראשון של קתרין טובין בלבנט ב-1853 François Mulard,כ 1810 דְרָגוֹמָן (או דרוגמן) היה בעבר אדם ששימש במקצועו מתורגמן ומתרגם באזור המזרח התיכון, בעיקר מהשפות ערבית, טורקית ופרסית, והתמקצע גם כפרשן ומדריך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרגומן · ראה עוד »

דרגוטין דימטרייביץ'

רצח המלך אלכסנדר ורעייתו בארמונם במהלך ההפיכה דימטרייביץ' כקצין צעיר דימטרייביץ' (מימין) בשיחה עם קצינים נוספים חברי היד השחורה דרגוטין דימטרייביץ' (בסרבית: Драгутин Димитријевић; 17 באוגוסט 1876 - 24 ביוני 1917) היה קולונל בצבא סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרגוטין דימטרייביץ' · ראה עוד »

דרדנלים

מיצרי הדרדנלים (טורקית: Çanakkale Boğazı - "מצר צ'נקאלה"; יוונית: Δαρδανέλλια) הם מצר ים בצפון-מערב טורקיה המחבר את הים האגאי עם ים מרמרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרדנלים · ראה עוד »

דרדנוט (סוג אונייה)

188x188 פיקסלים דְרֶדְנוֹט (באנגלית: dreadnought, לפעמים מאוית dreadnaught; "חסרת פחד") הוא הכינוי לסוג העיקרי של אוניות מערכה בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרדנוט (סוג אונייה) · ראה עוד »

דרום קיפצ'קיה

דרום קיפצ'קיה (בטורקית: Güney Kıpçakya) הוא שם שטבעו ההיסטוריונים הטורקים, פהרטין קירזיאוגלו ויונוס זאירק המתייחס לאזורי הספר של דרום הקווקז הכוללים את האזורים ההיסטוריים של גאורגיה וארמניה, וכעת הם חלק מטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרום קיפצ'קיה · ראה עוד »

דרור זאבי

דרור זאבי (נולד ב-1953) הוא היסטוריון חברתי ותרבותי של המזרח התיכון וממייסדי הפורום לחשיבה אזורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרור זאבי · ראה עוד »

דרוזים בישראל

מכובדי הדרוזים בחגיגות חג נבי שועייב במתחם נבי שועייב, בסמוך להר קרני חיטין סרטונים הדרוזים בישראל - וידאו הדרוזים בישראל (בערבית: الدروز في إسرائيل) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת-ערבית בישראל, המתגוררים בעיקר בכפרים בכרמל, בגליל, וברמת הגולן, ומקיימים דת מונותאיסטית, אברהמית ואתנית ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרוזים בישראל · ראה עוד »

דרוונטה

דֶרְוֶונְטָה (בבוסנית: Derventa, בסרבית קירילית: Дервента) היא עיר ורשות מקומית בצפון רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה, השוכנת בסמיכות לעיר דובוי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרוונטה · ראה עוד »

דרכי לימוד התלמוד

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודרכי לימוד התלמוד · ראה עוד »

דת במצרים

במצרים הדת שולטת במובנים רבים בחיי האזרחים, והיא מוכרת ומעוגנת בחוק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודת במצרים · ראה עוד »

דת בסוריה

סטטיסטיקה: 87% מהסורים הם מוסלמים, מתוכם 74% הם מוסלמים-סונים ו-13% שיעים (כולל כ-11% עלווים).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודת בסוריה · ראה עוד »

דת בישראל

הכותל המערבי וכיפת הסלע בירושלים הדתות האברהמיות: יהדות, נצרות ואסלאם הדת בישראל הוא מושג הכולל את מגוון הביטויים לקיום מצוות, אמונה ומסורת בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודת בישראל · ראה עוד »

דז'ורין

דז'ורין (באוקראינית וברוסית: Джурин; ברומנית: Djurîn) הוא כפר במחוז ויניצה באוקראינה, הנמצא כ־85 ק"מ מדרום וממערב לעיר המחוז ויניצה, ו-25 ק"מ משרהורוד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודז'ורין · ראה עוד »

דב הוז

אנדרטה לדב הוז, אשתו, בתו, גיסתו, בת אחותו ויצחק בן-יעקב, במקום התאונה שבה נהרגו, ליד צומת פרדסיהדב הוז (19 בספטמבר 1894 – 29 בדצמבר 1940) היה מראשי תנועת העבודה, ממייסדי ארגון "ההגנה" ומחלוצי הטיס העברי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודב הוז · ראה עוד »

דבר המלך במועצה

דבר המלך במועצה (באנגלית: King's Order-in-Council) הוא כינוי לשיטת חקיקה שנהוגה בבריטניה, בממלכות חבר העמים הבריטי, ובעבר ברחבי האימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודבר המלך במועצה · ראה עוד »

דברצן

דברצן (בהונגרית: Debrecen, ביידיש: דעברעצין) היא העיר השנייה באוכלוסייתה בהונגריה, אחרי בודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודברצן · ראה עוד »

דבש בישראל

צופיתצריכת הדבש בישראל עומדת על כ-500 גרם לנפש בשנה, והיא כמחצית מהצריכה הממוצעת בעולם המערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודבש בישראל · ראה עוד »

דבורה בן-יהודה

דבורה בן-יהודה (1855 – 24 בספטמבר 1891) הייתה אשתו הראשונה של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, ונחשבת ל"אם העברייה הראשונה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודבורה בן-יהודה · ראה עוד »

דגם ירושלים של סטפן אילש

מבט מדרום מערב, ניתן לראות בתחתית התמונה את הרובע הארמני, כולל מבנים ארמניים ובית קברות על הר ציון, במרכז הרובע היהודי ובו בית כנסת החורבה ובית כנסת תפארת ישראל, בחלק העליון הר הבית ומשמאל - הרובע הנוצרי הר הבית טחנת הרוח ובריכת הסולטאן דגם ירושלים של סטפן אילש הוא דגם של העיר ירושלים מעשי ידי סטפן אילש, כורך ספרים קתולי מפרסבורג שחי בעיר בין השנים 1864–1876.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודגם ירושלים של סטפן אילש · ראה עוד »

דגל אלבניה

דגל אלבניה (באלבנית: Flamuri i Shqipërisë) הוא דגלה הלאומי של אלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודגל אלבניה · ראה עוד »

דגל רומניה

דגל רומניה (ברומנית: Drapelul României) הוא דגלה הרשמי של רומניה, המורכב משלושה פסים אנכיים בצבעים (טריקולור) כחול קובלט (צד התורן), צהוב כרום ואדום ורמיליון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודגל רומניה · ראה עוד »

דגל תוניסיה

דגל תוניסיה אומץ בשנות ה-30 של המאה ה-19, וקיבל מעמד רשמי בחוקה ב-1 ביוני 1959.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודגל תוניסיה · ראה עוד »

דגל טורקיה

דגל טורקיה, המכונה בטורקית: Ay Yıldız ("כוכב (ו)ירח"), הוא הדגל הלאומי של הרפובליקה הטורקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודגל טורקיה · ראה עוד »

דגל המרד הערבי

דגל המרד הערבי הוא הדגל אותו הניפו הלאומנים הערבים במהלך המרד הערבי כנגד האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודגל המרד הערבי · ראה עוד »

דגל האימפריה העות'מאנית

המונח דגל האימפריה העות'מאנית מכוון לאחד מהדגלים אשר היו בשימוש הסולטאנים השליטים של השושלת העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודגל האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

דגל ירדן

דגל ירדן (בערבית: علمالأردن) הוא דגלה הלאומי של ממלכת ירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודגל ירדן · ראה עוד »

דגל יוון

דגל יוון (ביוונית: Σημαία της Ελλάδας) הוא דגלה הלאומי של יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודגל יוון · ראה עוד »

דה יורה

דֵּה יוּרֶה (מלטינית: de jure; בעברית: לַהֲלָכָה) הוא ביטוי בלטינית שמשמעו "לפי החוק", בניגוד לדה פקטו, שמשמעו "למעשה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודה יורה · ראה עוד »

דון יוסף נשיא

דון יוסף נשיא (ידוע אף בשם ז'ואאו מיגז מנדס, בפורטוגזית: Dom João Migas Mendes; נולד בפורטוגל ב-1524 (תאריך משוער) ונפטר ב-1579 באיסטנבול) היה סוחר ומדינאי יהודי לבית משפחת האנוסים בנבנשתי/מנדס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודון יוסף נשיא · ראה עוד »

דומניקו קונטאריני השני

דיוקנו של דומניקו קונטאריני השני. דומניקו קונטאריני השני (באיטלקית: Domenico II Contarini; 28 בינואר 1585 - 26 בינואר 1675) היה הדוכס ה-104 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודומניקו קונטאריני השני · ראה עוד »

דומבובאר

דּוֹמְבּוּבַאר (בהונגרית: Dombóvár) היא עיר בדרום מערב הונגריה, בחבל דרום טרנסדנוביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודומבובאר · ראה עוד »

דומוקוס

דומוקוס (ביוונית: Δομοκός), או תאומאקוס או תאומאס (Θαυμακός, Θαυμάκη), היא עיירה ועירייה בפתיוטיס, יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודומוקוס · ראה עוד »

דונאויווארוש

דונאויווארוש (בהונגרית: Dunaújváros; הייתה ידועה בעבר בשמות דונאפנטלה (Dunapentele) וסטאלינווארוש (Sztálinváros) ובגרמנית: Neustadt an der Donau) היא עיר תעשייתית במחוז פייר במרכז הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודונאויווארוש · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודונם · ראה עוד »

דונפלדוואר

דונפלדוואר (בהונגרית: Dunaföldvár) היא עיירה במחוז טולנה שבהונגריה, על גדת נהר הדנובה, כ-150 ק"מ מדרום לבודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודונפלדוואר · ראה עוד »

דונר קבב

דונר קבב (בטורקית: Döner Kebab – מילולית: "בשר מסתובב") היא מנה מהמטבח הטורקי המבוססת על נתחי בשר כבש, בקר או עוף הנצלים צלייה איטית על גבי מוט מסתובב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודונר קבב · ראה עוד »

דונדורמה (גלידה טורקית)

מוכר דונדורמה באיסטנבול דונדורמה (בטורקית: Maraş dondurması "הגלידה של העיר מארש") היא גלידה בעלת מרקם קשה וכבד יותר מגלידת המסטיק הערבית, ושומנית יותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודונדורמה (גלידה טורקית) · ראה עוד »

דונה גרציה נשיא

דונה גרציה נשיא (בפורטוגזית: Gracia Mendes Nasi; 20 ביוני 1510, י"ב בתמוז ה'ר"ע – 3 בנובמבר 1569, כ"ג בחשון ה'ש"ל; שמה העברי: חנה; שמהּ הנוצרי: ביאטריס דה לונה מיקז) הייתה אשת עסקים, נדבנית ומדינאית אנוסה שחזרה ליהדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודונה גרציה נשיא · ראה עוד »

דוני מיכוליאץ

דוֹנִי מִיכוֹלְיָאץ (נהגה כ: דוֹנִיִי, בקרואטית: Donji Miholjac, בהונגרית: Alsómiholjác - אלשומיהויָאץ) היא עיירה במזרח קרואטיה, השוכנת לגדות הנהר דראווה, בשטחי מחוז אוסייק-ברניה אשר בחבל סלאבוניה וסמוכה לגבול עם הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוני מיכוליאץ · ראה עוד »

דוסיתאוס השני

דוסיתאוס השני מירושלים (ביוונית: Δοσίθεος Β΄ Ιεροσολύμων; 31 במאי 1641-8 בפברואר 1707) היה תאולוג יווני אורתודוקסי וכיהן כפטריארך של הכנסייה היוונית אורתודוקסית בירושלים בין השנים 1669–1707.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוסיתאוס השני · ראה עוד »

דופניצה

האנדרטה לזכר בני הקהילה שנפלו במלחמות הבלקן ומלחמת העולם הראשונה דוּפְּנִיצָה, (בבולגרית: Дупница) היא עיר במערב בולגריה בשטח מחוז קיוסטנדיל, השוכנת לרגלי הרי רילה, כ-65 קילומטרים דרומית לבירה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודופניצה · ראה עוד »

דוקטרינת המולדת הכחולה

ממוזער דוקטרינת "המולדת הכחולה" (בטורקית: Mavi Vatan, "מאבי וטאן") היא דוקטרינה צבאית אסטרטגית של טורקיה, שמשמעותה ביסוס השליטה הימית של טורקיה בשטחי הים התיכון, לרבות בהיבט הצבאי והאנרגטי, שמטרתה לספק לטורקיה עצמאות אנרגטית וצמיחה כלכלית, והפיכתה למעצמה ימית אזורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוקטרינת המולדת הכחולה · ראה עוד »

דולמה

דולמה הוא מאכל המבוסס על ירקות ממולאים באורז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודולמה · ראה עוד »

דולובו

דולובו (בבולגרית: Дулово; בעבר נקראה אקדינלר; בטורקית: Akkadınlar) היא עיירה במחוז סיליסטרה בצפון־מזרח בולגריה, באזור לודוגוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודולובו · ראה עוד »

דוברובניק

דוברובניק (בקרואטית: Dubrovnik;; בלטינית: Rausium ואחר-כך Ragusium; באיטלקית: Ragusa) היא עיר עתיקה, נמל לחוף הים האדריאטי ומרכז תיירותי פופולרי בדרום דלמטיה שבקרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוברובניק · ראה עוד »

דוברי בוז'ילוב

דוברי בוז'ילוב נפגש עם אדולף היטלר, 10 בנובמבר 1943 דוֹבְּרִי חָאדְזִ'יָאנְקִיֶיב בּוֹזִ'ילוֹב (בבולגרית: Добри Хаджиянакиев Божилов; 13 ביוני 1884, קוטל, רומליה המזרחית, האימפריה העות'מאנית – 1 בפברואר 1945, סופיה, ממלכת בולגריה) היה פוליטיקאי וכלכלן בולגרי, אשר כיהן כראש ממשלת בולגריה במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוברי בוז'ילוב · ראה עוד »

דובריץ' (מחוז)

מחוז (אובלסט) דובריץ' (בבולגרית: Област Добрич) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בצפון מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודובריץ' (מחוז) · ראה עוד »

דובוי

בית הכנסת בדובוי דוֹבּוֹי (בבוסנית: Doboj, בסרבית קירילית: Добој) היא עיר ורשות מקומית בצפון רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה, השוכנת לגדות הנהר בּוֹסְנָה וסמוכה לעיר דרוונטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודובוי · ראה עוד »

דוד מויאל

דוד מויאל (1 בפברואר 1880 - 29 בינואר 1953) היה משפטן בן היישוב הספרדי הוותיק ביפו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד מויאל · ראה עוד »

דוד אמאדו

הרב דוד אמאדו (1777 – 1832) היה דיין, פוסק, שליח ציבור, ראש ישיבה, דרשן ורבה של אזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד אמאדו · ראה עוד »

דוד אסאו

הרב דוד אסֵאו (1914–2002) היה חכם באשי ורבה הראשי של טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד אסאו · ראה עוד »

דוד אלעזר

דוד אלעזר בצעירותו, בקיבוץ עין שמר דוד אלעזר בסוף שנת 1964 דוד אלעזר ("דדוֹ"; 27 באוגוסט 1925, ז' באלול ה'תרפ"ה – 15 באפריל 1976, ט"ו בניסן ה'תשל"ו) היה איש צבא ישראלי, הרמטכ"ל התשיעי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד אלעזר · ראה עוד »

דוד אבולעפיה

דוד אבולעפיה, 1920-1940 דוד אבולעפיה (י"ב בסיוון ה'תרנ"ג, 27 במאי 1893 – טבת ה'תשי"ג, 4 בינואר 1953) היה עורך דין ואיש ציבור ביישוב היהודי בארץ ישראל, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד אבולעפיה · ראה עוד »

דוד אוהנסיאן

קירמיקה של דוד אוהנסיאן בבית אות המוצר הירושלמי דוד אוהנסיאן (בארמנית: Davit Ohannessian; 1884 – 1952) היה אמן אריחי קרמיקה ארמני, יליד האימפריה העות'מאנית, הנחשב לאבי אמנות הקרמיקה הארמנית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד אוהנסיאן · ראה עוד »

דוד איילון

דוד איילון (17 במאי 1914 - 25 ביוני 1998) היה פרופסור להיסטוריה של האסלאם, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, זוכה פרס ישראל לשנת תשל"ב (1972) וחתן פרס רוטשילד לשנת 1975.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד איילון · ראה עוד »

דוד עמוס

חכם דוד עמוס (1835 או 1840 - 1942, ירושלים) היה סוחר יהודי יזם וגואל אדמות בחבל עזה וסביבותיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד עמוס · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ כינויו בספרי האחרונים הרד"פ (ראש חודש ניסן א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד פארדו · ראה עוד »

דוד פלורנטין

מודעת אבל על מות דוד פלורנטין מודבקת על לוח המודעות בתל אביב (מעל הכרזה "על נהרות סודאן") דוד פְלוֹרֶנְטִין (א' בתמוז תרל"ד, 16 ביוני 1874, סלוניקי, יוון – ג' באב תש"א, 27 ביולי 1941, תל אביב) היה עיתונאי יהודי, ממייסדי התנועה הציונית בסלוניקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד פלורנטין · ראה עוד »

דוד פיפאנו

רבי דוד פִּיפָאנוֹ (רד"ף; כינוי ספרותי: אפֹד; ט"ו באדר ב' ה'תרי"א, 19 במרץ 1851 - ח' בכסלו ה'תרפ"ה, 5 בדצמבר 1924) היה רב טורקי-בולגרי, מגדולי רבני סלוניקי, ובסוף ימיו רבה הראשי בפועל של בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד פיפאנו · ראה עוד »

דוד קונפורטי

רבי דוד קונפורטי (שע"ח, 1618/1619, סלוניקי - סביבות ת"נ, 1690, קהיר) היה רב, פוסק וכרוניקאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד קונפורטי · ראה עוד »

דוד קורן (פוליטיקאי)

דוד קורן (8 ביוני 1917 – 14 בינואר 2011) היה איש חינוך ופוליטיקאי ישראלי, ששימש חבר הכנסת מטעם "המערך" ב ו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד קורן (פוליטיקאי) · ראה עוד »

דוד ששון

272x272 פיקסלים דוד שַׂשׂון (אוקטובר 1792 – 7 בנובמבר 1864) היה איש עסקים יהודי ופילנתרופ, מייסד השושלת האירופאית של משפחת ששון, שכונו בשם: "הרוטשילדים של המזרח".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד ששון · ראה עוד »

דוד זהבי

עטיפת תקליט משירי דוד זהבי (1977) עטיפת הביוגרפיה של דוד זהבי. הציור הוא של נכדתו סמדר זהבי בונן, על פי צילום שיר ערש נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים של זרובבל גלעד שהלחין דוד זהבי דוד זהבי (גולדיס) (14 ביוני 1910 – 26 באוקטובר 1977) היה מלחין ישראלי, ממייסדי קיבוץ נען.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד זהבי · ראה עוד »

דוד חי אדרעי

רבי דוד חי אדרעי (מכונה: 'ציון') (ח' באייר ה'תרמ"ח, 19 באפריל 1888 – כ' באייר ה'תרצ"ב, 26 במאי 1932) היה ראש ישיבה בכותיאסי שבגאורגיה, ורב העיר טשקנט שבאוזבקיסטן, שד"ר של קהילת צפת, דיין, ומנהל תלמוד תורה בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד חי אדרעי · ראה עוד »

דוד חיים שמואל חסאן

רבי דוד חיים שמואל חסאן (נולד: ה'ת"ע, 1710; נפטר: ה'תקמ"ה, 1785) היה רב, דיין, שד"ר וראש ישיבה, שחי במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד חיים שמואל חסאן · ראה עוד »

דוד בן סלימאן צמח

דוד בן סלימאן צמח בשנות ה-20 לחייו רבי דוד בן סלימאן צמח (דאוד צמח; 1902–1981) היה משורר וחוקר יהודי-עיראקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד בן סלימאן צמח · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד באזוב

לוח הזיכרון על הבית שבו התגורר דוד באזוב בטביליסי בשנים 1945–1947 דוד בָּאַזוֹב (בגאורגית: დავით ბააზოვი, דַוית באאזוֹב; 1883 – 17 באוקטובר 1947) היה רב גאורגי ציוני, ממנהיגי הציונות הדתית בגאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד באזוב · ראה עוד »

דוד בכור

דוד בכור (19 בדצמבר 1910 - 21 בספטמבר 2000) היה משפטן שכיהן כשופט בבית המשפט העליון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד בכור · ראה עוד »

דוד גורמישווילי

תוכנית של טחנת מים מתוך דוויתיאני. במרכז דיוקנו של גורמישווילי קבר דוד גורמישווילי בעיר מירהורוד שבאוקראינה דוד גוּרַמישווילי (בגאורגית: დავით გურამიშვილი; 1705 – 1 באוגוסט 1792) היה משורר גאורגי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד גורמישווילי · ראה עוד »

דוד די רוסי

דוד די רוסי היה סוחר ונוסע לארץ ישראל בשנת ה'רצ"ה 1535.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד די רוסי · ראה עוד »

דוד העשירי, מלך כארתלי

דוד העשירי (בגאורגית: დავით X, דָווית X; משושלת בגרטיוני היה מלך ממלכת כארתלי משנת 1505 ועד 1525.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד העשירי, מלך כארתלי · ראה עוד »

דוד הראשון, מלך קאחתי

דוד הראשון (בגאורגית: დავით I; 1569 - 21 באוקטובר 1602) היה מלך ממלכת קאחתי החל משנת 1601 ועד מותו הפתאומי באוקטובר 1602.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד הראשון, מלך קאחתי · ראה עוד »

דוד הראובני

דוד הראובני (1490 בערך - 8 בספטמבר 1538), היה נוסע יהודי, שהציג בפני נוצרים ואחרים תוכניות צבאיות במטרה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל כדי להביא את הגאולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד הראובני · ראה עוד »

דוד הלפרין

דוד הלפרין (ברומנית: David Halperin) היה הרב השני של יהדות בוקרשט ובנו של הרב הראשון שלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד הלפרין · ראה עוד »

דוד הכהן (רד"ך)

רבי דוד הכהן (מכונה רד"ך או מהרד"ך; אחרי ה'רכ"ה, 1465, קורפו, הרפובליקה של ונציה - ה'ר"צ, 1530, אדריאנופולי, האימפריה העות'מאנית), היה רב ופוסק הלכה, מחכמי ורבני יהדות טורקיה ויוון במפנה המאות ה-15 וה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד הכהן (רד"ך) · ראה עוד »

דוד ועקנין

רבי דוד ועקנין (? - י"ז שבט תרנ"ז; 1897) היה רב ואב בית הדין של הקהילה הספרדית בעיר טבריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד ועקנין · ראה עוד »

דוד ורוזה מזרחי

קברו של דוד מזרחי בהר הזיתים משפחת דוד ורוזה מזרחי הייתה אחת מ-66 המשפחות שהקימו את אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוד ורוזה מזרחי · ראה עוד »

דווניה

דווניה (בבולגרית: Девня) היא עיר בצפון מזרח בולגריה בשטח מחוז וארנה השוכנת 354 ק"מ צפונית מזרחית לבירה סופיה ו-25 ק"מ מערבית לבירת המחוז וארנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודווניה · ראה עוד »

דוושירמה

תחריט המציג ילדים נוצרים שנלקחו במסגרת דוושירמה-מס הילדים הדוושירמה (מטורקית עות'מאנית: دوشيرمه, איסוף; ביוונית: Παιδομάζωμα - איסוף הילדים; ברומנית: Tribut de sânge; בסרבית: Danak u krvi, בבולגרית: Кръвен данък - מס הדם) הייתה שיטת גיוס של הצבא והממשל של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוושירמה · ראה עוד »

דוויצ'ון באלי

דוויצ'ון באלי (רומנית: Davicion Bally; 28 בינואר 1809 - 2 במאי 1884) היה בנקאי ומהפכן יהודי רומני, מראשי הקהילה הספרדית ברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוויצ'ון באלי · ראה עוד »

דווית השני, קיסר אתיופיה

דווית השני (בגעז: "ዳዊት", בעברית: "דוד") היה קיסר האימפריה האתיופית בסוף תקופת תור הזהב ותחילת תקופת השפל, בנו של הקיסר נהואד מאשתו הקיסרית נהואד מוגסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודווית השני, קיסר אתיופיה · ראה עוד »

דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד

דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד דוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד (בגרמנית: Sachsen-Coburg-Saalfeld; נהגה "זקסן-קובורג-זאלפלד") הוא שמה של דוכסות גרמנית קטנה, שנוצרה על ידי איחוד דוכסות סקסוניה-קובורג עם דוכסות סקסוניה-זאלפלד ב-1699 והתקיימה עד 1826.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוכסות סקסוניה-קובורג-זאלפלד · ראה עוד »

דוכסות שטיריה

דוכסות שטיריה Steiermark הייתה דוכסות הממוקמת בדרום אוסטריה המודרנית ובצפון סלובניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוכסות שטיריה · ראה עוד »

דוכסות בוקובינה

דוכסות בוקובינה הייתה נחלת כתר של האימפריה האוסטרית, ולאחר מכן חלק מציסלייטניה באימפריה האוסטרו-הונגרית, אשר לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה לשליטת ממלכת רומניה, ולאחר מלחמת העולם השנייה חולקה בין רומניה לאוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודוכסות בוקובינה · ראה עוד »

דויראן

דוֹיְרָאן (במקדונית: Дойран, להאזנה) הייתה עיר אשר שכנה לחופו המערבי של אגם דויראן, בדרום-מזרח מקדוניה הצפונית המודרנית בעת שנשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית וחרבה במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודויראן · ראה עוד »

דויטשה פלשתינה בנק

סניף הבנק ביפו דויטשה פלשתינה בנק (Deutsche Palästina-Bank) היה בנק זר שפעל בארץ ישראל בין 1897 עד מאי 1921.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודויטשה פלשתינה בנק · ראה עוד »

דימיטר סטאנצ'וב

דימיטר יאנב סטאנצ'וב (בבולגרית: Димитър Янев Станчов; 21 במאי 1863, סבישטוב, האימפריה העות'מאנית – 23 במרץ 1940, סופיה, ממלכת בולגריה) היה פוליטיקאי ודיפלומט בולגרי אשר כיהן כשר החוץ וראש ממשלת נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודימיטר סטאנצ'וב · ראה עוד »

דימיטר פרוטיץ'

ד"ר דימיטר חריסטוב פרוטיץ' (בבולגרית: Димитър Христов Протич; 15 בספטמבר 1874, ולס, האימפריה העות'מאנית - 27 ביולי 1945 סופיה, ממלכת בולגריה) היה משפטן בולגרי שכיהן כנשיא בית המשפט העליון הבולגרי ובהמשך כממונה על הקומיסריון לשאלות יהודיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודימיטר פרוטיץ' · ראה עוד »

דימיטר פטקוב

דימיטר ניקולוב פטקוב (בבולגרית: Димитър Николов Петков; 2 בנובמבר 1858, הכפר בשקיוי, חבל דוברוג'ה, וילאייט סיליסטרה, האימפריה העות'מאנית – 11 במרץ 1907, סופיה, נסיכות בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן במספר כהונות שר בממשלות בולגריה, כראש עיריית סופיה וכראש ממשלת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודימיטר פטקוב · ראה עוד »

דימיטר טונצ'ב

דימיטר סטויאנוב טונצ'ב (בבולגרית: Димитър Стоянов Тончев; 7 בנובמבר 1859, קאלופר, האימפריה העות'מאנית – 20 בפברואר 1937, סופיה, ממלכת בולגריה) היה משפטן, ופוליטיקאי בולגרי, אשר בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 כיהן במספר כהונות שר בממשלות נסיכות בולגריה ובכללן שר החוץ של הנסיכות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודימיטר טונצ'ב · ראה עוד »

דימיטר גרקוב

דימיטר פניוטוב גרקוב (בבולגרית: Димитър Панайотов Греков; 14 בספטמבר 1847, בולגרד, נסיכות מולדובה – 7 במאי 1901, סופיה, נסיכות בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן במספר כהונות שר וכן כראש ממשלת נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודימיטר גרקוב · ראה עוד »

דימיטר גשוב

דימיטר גשוב (בבולגרית: Димитър Гешов; 14 בספטמבר 1860, סבישטוב, האימפריה העות'מאנית – 8 בינואר 1922, סופיה ממלכת בולגריה) היה גנרל ומפקד אוגדת הרגלים השנייה "התראקית" של צבא בולגריה במהלך מלחמת העולם הראשונה, אשר לחמה בחזית המקדונית ובמסגרתה פיקד גשוב על קרב דויראן הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודימיטר גשוב · ראה עוד »

דימיטרי בראמכי

__ללא_תוכן__ דימיטרי קונסטנטין בַּראמכּי (Dimitri Constantine Baramki, בערבית: ديمتري برامكي; 1909, ירושלים – 1984, קליפורניה, ארצות הברית) היה ארכאולוג פלסטיני ששימש בשנים 1938–1948 כמפקח העתיקות הראשי במחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודימיטרי בראמכי · ראה עוד »

דימיטריה קנטמיר

דימיטריה קנטמיר-דיוקן מתקופת שהותו באיסטנבול. נמצא כיום במוזיאון לאמנויות וקרמיקה ברואן, צרפת. ברית המועצות, בול דואר דימיטריה קנטמיר דימיטריה קנטמיר (ברומנית: Dimitrie Cantemir, ברוסית: Дмитрий Кантемир; 26 באוקטובר 1673 - 1 באוקטובר 1723) היה נסיך מולדובה, היסטוריון, פילוסוף, גאוגרף, מלחין, מוזיקולוג ומזרחן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודימיטריה קנטמיר · ראה עוד »

דימיטריוס איפסילנטי

דימיטריוס איפסילנטי או דימיטריוס איפסילנטיס (Δημήτριος Υψηλάντης; 1793 - 16 באוגוסט 1832) היה דרגומן פנריוט של האימפריה העות'מאנית, שירת כקצין בצבא האימפריה הרוסית בנסיכות מולדובה וכפילדמרשל הראשון של יוון המודרנית, גיבור מלחמת העצמאות היוונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודימיטריוס איפסילנטי · ראה עוד »

דיאנה אבגר

דיאנה אבגר (12 באוקטובר 1859, ראנגון, בורמה הבריטית - 8 ביולי 1937, יוקוהמה, יפן) הייתה דיפלומטית ארמנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיאנה אבגר · ראה עוד »

דיאב עובייד

דיאב עובייד (בערבית: دياب عبيد; 1911 – 18 בפברואר 1984) היה חבר הכנסת ויועץ שר החקלאות למגזר הערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיאב עובייד · ראה עוד »

דינקה

ציור של איש מקבוצת דינקה הדינקה (באנגלית: Dinka) היא קבוצה אתנית, המונה כ-4,500,000 חברים, הקרויים גם "ג'נג" (Jieng).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודינקה · ראה עוד »

דינר סרבי

דינר סרבי (בסרבית: Cрпски динар) הוא המטבע הרשמי של הרפובליקה של סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודינר סרבי · ראה עוד »

דיני מקרקעין (הרשות הפלסטינית)

דיני הקרקעות ברשות הפלסטינית מסדירים את הבעלות על מקרקעין ברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיני מקרקעין (הרשות הפלסטינית) · ראה עוד »

דיפלומטיה

"סימטריה של דיפלומטיה",ציור משנת 1975, מאת גר ואן אלק דיפלומטיה (באנגלית: Diplomacy) היא אמנות ניהול משא ומתן, בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיפלומטיה · ראה עוד »

דיר א-זור

כיכר 8 במרץ בדיר א-זור דיר א־זור (בערבית: دير الزور, תעתיק מדויק: דיר אלזור, הגייה נפוצה: דֵיר אֶ-זּוֹר, הגייה ספרותית: דַיְר אַ-זַּאוּר; בארמית סורית: ܕܝܪܐ ܙܥܘܪܬܐ דַּיְרָא זֵעוֹרְתָּא) היא עיר בחלקה הצפון-מזרחי של סוריה, על גדות נהר הפרת, ובירת מחוז דיר א-זור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיר א-זור · ראה עוד »

דיר אל-קאסי

דיר אל-קאסי (בערבית: دير القاسي) היה כפר ערבי פלסטיני, שהיה ממוקם צפונית-מזרחית לעכו, ושתושביו גורשו במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיר אל-קאסי · ראה עוד »

דיר איוב

דיר איוב היה כפר ערבי בסמוך לשער הגיא, שנחרב במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיר איוב · ראה עוד »

דיר ע'זאלה

דיר ע'זאלה (בערבית: دير غزالة) הוא כפר פלסטיני בצפון יהודה ושומרון, הממוקם כתשעה קילומטרים צפונית-מזרחית לג'נין שבנפת ג'נין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיר ע'זאלה · ראה עוד »

דירקטורט (צרפת)

דירקטורט או דירקטוריון (בצרפתית: Directoire, מהמילה Directeur, מנהל) היה ועד מושל בן חמישה חברים - הקרויים "דירקטורים" - שניהל את הרפובליקה הצרפתית הראשונה בין 2 בנובמבר 1795 ל-9 בנובמבר 1799.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודירקטורט (צרפת) · ראה עוד »

דירי המפציצים הבריטיים ליד מושב ברוש

שישה דירי מפציצים, הנראים כמחומשים פתוחים, מימי המנדט הבריטי בארץ ישראל ליד המושב ברוש במועצה האזורית מרחבים מבנה דיר מפציצים ליד מושב ברוש - סכמה ליד מושב ברוש נמצאים שישה דירי מפציצים בריטיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודירי המפציצים הבריטיים ליד מושב ברוש · ראה עוד »

דידימוטיכו

דידימוטיכו, (ביוונית: Διδυμότειχο) היא עיר הממוקמת ביחידה האזורית אברוס, אשר בתראקיה היוונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודידימוטיכו · ראה עוד »

דיושג'ר

דיושג'ר (בהונגרית: Diósgyőr) היא עיר היסטורית השוכנת כחמישה ק"מ ממערב למישקולץ שבצפון-מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיושג'ר · ראה עוד »

דיולה (עיירה)

מרכז גיולה ההמנון ההונגרי הקפלה הרומית הקתולית בגיאולה דְיוּלה, ד'יולה או גְיוּלה (בהונגרית:; בגרמנית: Jula, יולה; ברומנית: Jula, ז'ולה, או Giula, ג'ולה; בטורקית: Göle, גלה) היא עיירה במחוז בקש, הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיולה (עיירה) · ראה עוד »

דיי

דיי (בטורקית: Dayı; בערבית: داي, מילולית: דוד מצד האם) הוא תואר מטעם האימפריה העות'מאנית שניתן לשליטי תוניסיה ואלג'יריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודיי · ראה עוד »

דייגו ד'אגילר

סמל הברון דייגו לופס פרירה ד'אגילר דייגו לופס פריירה ד'אגילר (בכתיב ספרדי Diego López Pereira d'Aguilar, ידוע אחרי חזרתו ליהדות גם בשם משה לופס פרירה, 1699 - 10 באוגוסט 1759) היה איש עסקים ומנהיג קהילה יהודי ממשפחת אנוסים מפורטוגל, שפעל בעיקר בשטחי האימפריה האוסטרית ובאנגליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודייגו ד'אגילר · ראה עוד »

דייוויד פראגות'

דֵּיְיווִיד גְּלָאזְגוֹ פַרָאגוּת' (באנגלית: David Glasgow Farragut; 5 ביולי 1801 – 14 באוגוסט 1870) היה איש צבא אמריקאי בדרגת אדמירל, ממפקדיו הראשיים של הצי האמריקאי (הזרוע הימית של צבא האיחוד) במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודייוויד פראגות' · ראה עוד »

דייוויד לויד ג'ורג'

דייוויד לויד ג'ורג' (באנגלית: David Lloyd George; 17 בינואר 1863 – 26 במרץ 1945) היה מדינאי בריטי, ראש ממשלת בריטניה בין השנים 1916 ו-1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודייוויד לויד ג'ורג' · ראה עוד »

דייוויד ברואר (שופט)

דייוויד ג'וזאיה ברואר (באנגלית David Josiah Brewer) היה משפטן אמריקאי, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית במשך עשרים שנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ודייוויד ברואר (שופט) · ראה עוד »

ה' בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ה' ניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז, בשה וגכה) פרשת בר המצוה היא פרשת צו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה' בניסן · ראה עוד »

ה'רל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה'רל"ג · ראה עוד »

ה'תמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה'תמ"ו · ראה עוד »

ה'תע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה'תע"ה · ראה עוד »

ה'תקמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה'תקמ"ו · ראה עוד »

ה'תקנ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה'תקנ"ט · ראה עוד »

ה'תר"ף

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה'תר"ף · ראה עוד »

ה'תרע"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה'תרע"ט · ראה עוד »

ה'תרע"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה'תרע"ז · ראה עוד »

ה'תרע"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה'תרע"ח · ראה עוד »

ה'תרל"ח

יואל משה סלומון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וה'תרל"ח · ראה עוד »

הממלכה המשולשת

כל שלוש הממלכות יוצגו בשלט האצולה של קרואטיה-סלאבוניה. דגל הבאן יוסיפ ג'לאצ'יץ', תקן טריקולור ראשון עם מעיל הנשק המאוחד של קרואטיה, דלמטיה וסלאבוניה ששימש בין השנים 1848–1859 הממלכה המשולשת (בקרואטית: Trojedna kraljevina) או ממלכת קרואטיה, סלאבוניה ודלמטיה המשולשת (בקרואטית: Trojedna Kraljevina Hrvatske, Slavonije i Dalmacije) הייתה התפיסה שדגלו בה מנהיגי התחייה הלאומית הקרואטית מהמאה ה-19 של ממלכה מאוחדת בין קרואטיה, סלאבוניה ודלמטיה, שכבר היו חלק מהאימפריה האוסטרית תחת מלך אחד, שהיה גם קיסר אוסטריה, אך היו ישויות נפרדות מבחינה פוליטית ומנהלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והממלכה המשולשת · ראה עוד »

הממלכה הערבית של סוריה

הגבולות הנתבעים של הממלכה הכוללים את מה שלימים נודע כארץ ישראל המנדטורית על גבי כריכת 'ספר העצמאות' שפורסם ביום הכרזתה במצרים הממלכה הערבית של סוריה (בערבית: المملكة العربية السورية) הייתה מדינה ערבית קצרת ימים שהוכרזה במרץ 1920, הראשונה שנוסדה במזרח התיכון בעקבות מלחמת העולם הראשונה והתפרקותה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והממלכה הערבית של סוריה · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-14 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה המפוארת - קסם (סדרת טלוויזיה)

קוסם סולטן (בטורקית: Muhteşem Yüzyıl: Kösem) היא סדרת טלוויזיה טורקית מסוגת דרמה היסטורית שעלתה לשידור ב-12 בנובמבר 2015 בערוץ Star TV.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמאה המפוארת - קסם (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון

כתב "המנדט על סוריה והלבנון" מטעם חבר הלאומים, 12 באוגוסט 1922 המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון (בצרפתית: Mandat français en Syrie et au Liban, בערבית: الانتداب الفرنسي على سوريا ولبنان) התקיים לאחר כיבוש והתפוררות האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה ובין השנים 1923–1946.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המנון רומניה

"התעורר, רומני!" (ברומנית: "Deşteaptă-te, române"), הוא ההמנון הלאומי של רומניה החל משנת 1989, לאחר המהפכה הרומנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמנון רומניה · ראה עוד »

המנון הונגריה

כתב היד המקורי של תווי ההמנון ההמנון (בהונגרית: Himnusz) הוא ההמנון הלאומי של הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמנון הונגריה · ראה עוד »

המסע הצבאי של לאלה מוסטפא פאשה בקווקז

הצבא העות'מאני של לאלה מוסטפא פאשה ועות'מאן אזדמירולו בטביליסי, 1578 - באיור של כרוניקה עות'מאנית מן המאה ה-16 המסע הצבאי של לאלה מוסטפא פאשה בקווקז היה חלק מהעימות בין האימפריה העות'מאנית ובין איראן הספווית שפרץ מחדש בשנת 1578.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמסע הצבאי של לאלה מוסטפא פאשה בקווקז · ראה עוד »

המסגד המרכזי על שם סבנג'י

המסגד המרכזי על שם סבנג'י מבפנים המסגד המרכזי על שם סבנג'י (בטורקית: Sabancı Merkez Camii) באדנה הוא המסגד הגדול בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמסגד המרכזי על שם סבנג'י · ראה עוד »

המסגד הגדול בעזה

המסגד הגדול בעזה (בערבית: جامع غزة الكبير, גַ֫'אמֶע עַ֫'זַּה אל-כַּבִּ֫יר), הידוע גם בשם "אל-מסג'ד אל-עומַרִי אל-כביר", "המסגד העומרי הגדול", הוא המסגד העתיק והגדול ביותר ברצועת עזה וממוקם בעיר העתיקה של עזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמסגד הגדול בעזה · ראה עוד »

המסגד הגדול בבאר שבע

המסגד ב-1917 המסגד הגדול בבאר שבע (ערבית: مسجد بئر السبع الكبير, "מסג'ד באר אלסבע אלכביר") הוא המסגד הראשון שנבנה בבאר שבע ובנגב בכלל, ובמשך שנים נחשב למסגד הגדול ביותר בדרום הארץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמסגד הגדול בבאר שבע · ראה עוד »

המסגד הכחול (תבריז)

מסדרונות קמרון של המסגד הכחול, תבריז מבט פנים אל המסדרון הראשי המסגד הכחול (בפרסית: مسجد کبود או مسجد جهانشاه - מסגד ג'האן שאה) הוא מסגד היסטורי בתבריז, שבאיראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמסגד הכחול (תבריז) · ראה עוד »

המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה

לואיג'י לוצאטי, מי שכינה את יהודי רומניה "אחרוני העבדים באירופה" מפת תחום המושב המעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה העסיק רבים ברומניה ומחוץ לה במשך דורות, והיה נתון לשינויים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמעמד האזרחי-משפטי של יהודי רומניה · ראה עוד »

המערך החברתי הצ'רקסי

אביר צ'רקסי המערך החברתי בשבטי הצ'רקסים היה מבנה היררכי שהתבסס על מעמדות וגובש במהלך ימי הביניים בעיקר בקרב השבט הקברדיני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמערך החברתי הצ'רקסי · ראה עוד »

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

המזרח התיכון ערב המלחמה המערכה על סיני ועל ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הייתה חלק מהזירה המזרח תיכונית של מלחמת העולם הראשונה, והתרחשה בעקבות הצטרפותה של האימפריה העות'מאנית למלחמה לצידן של מעצמות המרכז באוקטובר 1914.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה

250px המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה נערכה בין ינואר 1915 לאוגוסט 1916 במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה

המערכה במסופוטמיה היא סדרת קרבות בזירה המזרח תיכונית במלחמת העולם הראשונה שנערכה בין הודו הבריטית ממדינות ההסכמה ובין האימפריה העות'מאנית ממעצמות המרכז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה

המערכה בסוריה ולבנון או מבצע יצואן (באנגלית: Operation Exporter) הייתה סדרת קרבות, שהתחוללו באזור סוריה ולבנון במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

המערכה בפרס במלחמת העולם הראשונה

הגנרל עלי איחסן סביס ואנשיו בהמדאן המערכה בפרס במלחמת העולם הראשונה הייתה סדרת התנגשויות בין הבריטים והרוסים (טרם המהפכה הקומוניסטית), שתיהן חלק ממדינות ההסכמה, מצד אחד, לבין האימפריה העות'מאנית, אחת ממעצמות המרכז, מצד שני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמערכה בפרס במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם הראשונה

המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם הראשונה הייתה סדרת קרבות שנערכו בין מורדים סנוסים ומרוקנים שצידדו באימפריה העות'מאנית ובין האימפריה הבריטית וממלכת איטליה כחלק מהזירה האפריקנית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

המערכה בקווקז במלחמת העולם הראשונה

המערכה בקווקז במלחמת העולם הראשונה הייתה מערכה צבאית שניטשה בין האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית באזור הקווקז, ולאחר מכן במזרח אסיה הקטנה, כחלק מהזירה המזרח תיכונית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמערכה בקווקז במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל

נפוליאון מבקר אצל קורבנות המגפה ביפו המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל התנהלה בשנים 1798–1801 ובמסגרתה נערך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל · ראה עוד »

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הנצ'אק

המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הנצ'אק ׁ(בארמנית: Սոցիալ Դեմոկրատ Հնչակյան Կուսակցություն, בקיצור: ՍԴՀԿ - סוציאל-דמוקרט הנצ'אקיאן קוסאקצוּטיוּן) היא המפלגה הפוליטית הוותיקה ביותר בארמניה, אחרי המפלגה הדמוקרטית-ליברלית "ארמנאקאן" (שנוסדה ב-1885).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הנצ'אק · ראה עוד »

המפלגה הקומוניסטית של יוון

המפלגה הקומוניסטית של יוון (ביוונית: Κομμουνιστικό Κόμμα Ελλάδας, או בקיצור KKE) היא מפלגה מרקסיסטית-לניניסטית ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמפלגה הקומוניסטית של יוון · ראה עוד »

המצור על עדן

המצור על עדן היה לבם של הקרבות בדרום חצי האי ערב שהיוו זירה צדדית למדי, הן מבחינה גאוגרפית, הן מבחינת סדרי הכוחות, במאבק האיתנים של מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמצור על עדן · ראה עוד »

המצור על עכו (1799)

שרידי קו הביצורים הפנימי שהוקם על ידי פרחי ודה פליפו בעת המצור על העיר סטלה מאריס בחיפה, ששימש כבית חולים צבאי, ובחצרו טמונים רבים מחיילי נפוליאון גנרל קאפארלי בעכו המצור של צבא נפוליאון על עכו החל ב-20 במרץ 1799 ונמשך 54 ימים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמצור על עכו (1799) · ראה עוד »

המצור על עכו (1831–1832)

אבראהים פאשא המצור על עכו בשנים 1831 ו-1832 היה מצור שהטיל אבראהים פאשא על העיר עכו בין השנים 1831 ל-1832 ואשר הורכב משתי מערכות נפרדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמצור על עכו (1831–1832) · ראה עוד »

המצור על בלגרד (1456)

המצור על בלגרד התרחש בין ה-4 ל-22 ביולי 1456, כאשר צבא האימפריה העות'מאנית נכשל בניסיון לכבוש את מצודת העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמצור על בלגרד (1456) · ראה עוד »

המצור על וינה (1529)

המצור על וינה ב-1529 היווה את ניסיונה הראשון של האימפריה העות'מאנית בהנהגתו של סולימאן המפואר לכבוש את בירתה של אוסטריה, עיר מרכזית בחשיבותה, שהיוותה ככל הנראה מחסום אחרון בפני הטורקים לפלישתם לעבר מרכז, דרום ומערב אירופה, כיבוש הוותיקן וביסוס שליטתם בחלקים נרחבים מאירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמצור על וינה (1529) · ראה עוד »

המצור על כות

250px המצור על כות היה חלק מהמערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמצור על כות · ראה עוד »

המצור הגדול על מלטה

הצי הטורקי מתקרב למפרץ מרסשלוק; ציור של מטאו פרז מ-1581 המצור הגדול על מלטה התרחש ב-1565 כאשר האימפריה העות'מאנית פלשה לאי מלטה שהוחזק בידי מסדר "יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים" הידועים גם בכינוי הוספיטלרים, כחלק ממאבק כולל בין האימפריה העות'מאנית לכוחות נוצריים על השליטה בים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמצור הגדול על מלטה · ראה עוד »

המרת דת

המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרת דת · ראה עוד »

המרד האלבני (1910)

איור של המרד האלבני כפי שהופיע בכתבת עיתון המרד האלבני (1910) (בטורקית: 1910 Arnavutluk İsyanı, באלבנית: Kryengritja e vitit 1910) היה מרד שהתחולל בין החודשים מאי - יוני 1910, הובל על ידי מיליציות אלבניות וכוון נגד שלטון האימפריה העות'מאנית, בעיקר באזור וילאייט קוסובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרד האלבני (1910) · ראה עוד »

המרד הסורי הגדול

המרד הסורי הגדול (בערבית: الثورة السورية الكبرى) או המרד הלאומי הסורי, המוכר גם בשם המרד הדרוזי, הוא הכינוי להתקוממות כללית שהתרחשה בסוריה בשנים 1925–1927.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרד הסורי הגדול · ראה עוד »

המרד הערבי

דגל המרד הערבי המרד הערבי (ידוע גם בשם המרד במדבר, בערבית מוכר בשם המרד הערבי הגדול - الثورة العربية الكبرى) הוא מרד שהתקיים בחצי האי ערב בשנים 1916–1918, בהנהגתו של השריף חוסיין בן עלי, כנגד האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרד הערבי · ראה עוד »

המרד הדרוזי בחורן

המרד הדרוזי בחורן פרץ בהר הדרוזים בשנת 1909 ולווה בהתקוממות אלימה נגד שלטון האימפריה העות'מאנית בסוריה הגדולה, בהנהגת משפחת אל-אטרש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרד הדרוזי בחורן · ראה עוד »

המרד הכורדי בעיראק (1961–1970)

המרד הכורדי בעיראק (בערבית: الثورة الكردية في العراق; תעתיק מדויק: אַלתַּ'וְרַה אַלְכֻּרְדִיַּה פִי אַלְעִרָאק), שנקרא לעתים גם המלחמה העיראקית–כורדית הראשונה, היה מרד שהתנהל בין שנת 1961 לבין החתימה על הסכם מרץ 1970 ושהיה אחת מסבבי העימות המרכזיים בין הכוחות הלאומיים הכורדיים לבין השלטון המרכזי העיראקי במחצית השנייה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרד הכורדי בעיראק (1961–1970) · ראה עוד »

המרד היעקוביטי של 1719

המרד היעקוביטי של 1719 היה ניסיון כושל להחזיר את ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט הגולה לכס המלכות של בריטניה הגדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרד היעקוביטי של 1719 · ראה עוד »

המרדף אחר גבן וברסלאו

המרדף אחר גבן וברסלאו היה פעולה ימית שהתרחשה ב בפרוץ מלחמת העולם הראשונה כאשר גורמים בצי הים התיכון הבריטי ניסו ליירט את פלגת הים התיכון הגרמנית המורכבת מאוניית המערכה SMS גבן והסיירת הקלה SMS ברסלאו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרדף אחר גבן וברסלאו · ראה עוד »

המרכז הרפואי שמיר

המרכז הרפואי שמיר, שעד שנת 2017 נקרא "המרכז הרפואי אסף הרופא", הוא בית חולים במתחם צריפין, בשטחה המוניציפלי של באר יעקב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרכז הרפואי שמיר · ראה עוד »

המרכז הרפואי זיו

סמליל המרכז עד 2020 המרכז הרפואי זיו בצפת הוא בית חולים ממשלתי כללי אשר נועד לשירות תושבי הגליל העליון ורמת הגולן והמבקרים באזור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרכז הרפואי זיו · ראה עוד »

המרכז הבהאי העולמי

המרכז הבהאי העולמי הוא המרכז המנהלי והדתי של הדת הבהאית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרכז הבהאי העולמי · ראה עוד »

המרכזים ההיסטוריים של בראט ושל ג'ירוקסטרה

המרכזים ההיסטוריים של בראט ושל ג'ירוקסטרה (באלבנית: Qendrat historike të Beratit dhe Gjirokastrës) הם אתר מורשת עולמית בדרום אלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמרכזים ההיסטוריים של בראט ושל ג'ירוקסטרה · ראה עוד »

המשפט בישראל

במדינת ישראל נהוגה הפרדת הרשויות, והיא בעלת שיטת משפט עצמאית, המושפעת מן המשפט המקובל, אך עם זאת בעלת מאפיינים ייחודיים משלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמשפט בישראל · ראה עוד »

המשפט העות'מאני

המשפט העות'מאני הונהג באימפריה העות'מאנית, שהתקיימה משלהי המאה ה-13 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמשפט העות'מאני · ראה עוד »

המשרד למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן (קרואטיה)

המשרד למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן (בקרואטית: Ured za suzbijanje korupcije i organiziranog kriminaliteta) הוא גוף של מערכת המשפט הקרואטית ומערכת המשפט הפלילי שמתמחה בחקירות הקשורות לשחיתות ולפשע המאורגן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמשרד למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן (קרואטיה) · ראה עוד »

המשבר הפיננסי של 1873

הסתערות משיכות על הבנק הלאומי הרביעי ברחוב נסאו בניו יורק, 4 באוקטובר 1873 המשבר הפיננסי של 1873 גרם לשפל כלכלי שנמשך כשש שנים ברחבי אירופה ואמריקה הצפונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמשבר הפיננסי של 1873 · ראה עוד »

המשולש (ירושלים)

תרשים המשולש וסביבתו המשולש הוא כינויו של האזור במרכז ירושלים שאותו תוחמים הרחובות יפו, המלך ג'ורג' ובן-יהודה, היוצרים צורת משולש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמשולש (ירושלים) · ראה עוד »

המתחם הצרפתי בירושלים

המתחם הצרפתי בתצ"א משנות ה-1930 המתחם הצרפתי לצד מגרש הרוסים במפת שיק 1894 המתחם הצרפתי בירושלים הוא מתחם בירושלים, שנבנה בשלבים ברבע האחרון של המאה ה-19, בחסות הרוזן דה פיילא, מצרפת, בין מגרש הרוסים לבין הפינה הצפון מערבית של חומות העיר העתיקה, שבה נפרץ ב-1889 השער החדש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמתחם הצרפתי בירושלים · ראה עוד »

המתחם הישועי חסוס נסרנו דה אטוטונילקו

המתחם הישועי חסוס נסרנו דה אטוטונילקו (בספרדית: Santuario de Jesús Nazareno de Atotonilco) הוא מתחם כנסייה וחלק מאתר מורשת עולמית, יחד עם סן מיגל דה איינדה הסמוכה, במדינת גואנחואטו במקסיקו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמתחם הישועי חסוס נסרנו דה אטוטונילקו · ראה עוד »

המלאכים הטובים של טבענו

המלאכים הטובים של טבענו: מדוע דועכת האלימות בהיסטוריה (באנגלית: The Better Angels of Our Nature: Why Violence Has Declined) הוא חיבור עיוני מאת הפסיכולוג הקוגניטיבי סטיבן פּינקר, שהתפרסם ב-2011.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלאכים הטובים של טבענו · ראה עוד »

המלחמה הממלוכית-עות'מאנית

המלחמה הממלוכית-עות'מאנית היה סכסוך מזוין שהתרחש בין השנים 1516–1517 בין הסולטנות הממלוכית שמרכזה במצרים לבין האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה הממלוכית-עות'מאנית · ראה עוד »

המלחמה המצרית-עות'מאנית הראשונה

המלחמה המצרית-עות'מאנית הראשונה (ידועה גם בתור מלחמת סוריה הראשונה) הייתה סכסוך צבאי שהתרחש בשנים 1831–1833 בין האימפריה העות'מאנית ואיילט מצרים האוטונומית בראשות מוחמד עלי אשר דרש מהשער הנשגב שליטה עצמאית על סוריה הגדולה בתמורה לפועלו במלחמת העצמאות היוונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה המצרית-עות'מאנית הראשונה · ראה עוד »

המלחמה המצרית-עות'מאנית השנייה

המלחמה המצרית-עות'מאנית השנייה (ידועה גם בתור מלחמת סוריה השנייה) הייתה מלחמה אשר התרחשה בין השנים 1839–1841 בין האימפריה העות'מאנית תחת מהמוט השני, הסולטאן העות'מאני (פאדישאה), לבין איילט מצרים תחת מוחמד עלי פאשא, ואלי ולמעשה המשנה למלך של מצרים על גורלה של סוריה הגדולה ובה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה המצרית-עות'מאנית השנייה · ראה עוד »

המלחמה המהדית

המלחמה המהדית (באנגלית: Mahdist War, בערבית: الثورة المهدية "המהפכה המהדית") הייתה מלחמה בין מצרים ובהמשך האימפריה הבריטית כנגד בני האנצאר בסודאן המהדיסטית בין השנים 1881–1899.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה המהדית · ראה עוד »

המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית

המלחמה האנגלו-אפגנית השלישית התרחשה בשנת 1919 עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה בין הראג' הבריטי (מושבה של האימפריה הבריטית) לבין אמירות אפגניסטן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה האנגלו-אפגנית השלישית · ראה עוד »

המלחמה האנגלו-רוסית (1807–1812)

במהלך מלחמות נפוליאון, המלחמה האנגלו-רוסית (2 בספטמבר 1807 – 18 ביולי 1812) הייתה שלב הלחימה בין בריטניה לרוסיה לאחר שהאחרונה חתמה על הסכם טילזיט שסיים את מלחמתה עם צרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה האנגלו-רוסית (1807–1812) · ראה עוד »

המלחמה האנגלו–עיראקית

המלחמה האנגלו-עיראקית התנהלה בין הממלכה המאוחדת ובעלות בריתה לבין עיראק ובעלות בריתה ממדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה, בין 2 ל-31 במאי 1941.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה האנגלו–עיראקית · ראה עוד »

המלחמה הארוכה (1593–1606)

המלחמה הארוכה (או המלחמה הארוכה בטורקים, בגרמנית: Der Lange Türkenkrieg, בתרגום לרומנית: Războiul cel Lung), הידועה גם כמלחמת שלוש-עשרה השנה, מלחמת חמש-עשרה השנה של הונגריה 1591-1606, (בהונגרית: Tizenöt éves háború) או המלחמה האוסטרית-עות'מאנית השלישית (בטורקית: 1593-1606 Osmanlı-Avusturya Savaşı) התנהלה בשנים 1591 או 1593–1606 והייתה מלחמת גבולות בין האימפריה ההבסבורגית המיוצגת על ידי הארכידוכסות האוסטרית ("אוסטריה") ובנות בריתה ובין האימפריה העות'מאנית כשזירות הקרב היו הבלקן, הונגריה, טרנסילבניה והנסיכויות הרומניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה הארוכה (1593–1606) · ראה עוד »

המלחמה האיטלקית 1521–1526

המלחמה האיטלקית של 1526-1521, לעיתים נודעת גם כמלחמת ארבע השנים, הייתה חלק מהמלחמות האיטלקיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה האיטלקית 1521–1526 · ראה עוד »

המלחמה האיטלקית 1542–1546

המלחמה האיטלקית של 1546-1542 הייתה סכסוך בשלהי המלחמות האיטלקיות, בין פרנסואה הראשון, מלך צרפת וסולימאן הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית נגד קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה והנרי השמיני, מלך אנגליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה האיטלקית 1542–1546 · ראה עוד »

המלחמה האיטלקית 1551–1559

המלחמה האיטלקית 1551–1559, הידועה לפעמים כמלחמת מלחמת הבסבורג-ולואה והמלחמה האיטלקית האחרונה, החלה בשנת 1551 כאשר אנרי השני, מלך צרפת הכריז מלחמה נגד קרל החמישי במטרה לכבוש מחדש חלקים מאיטליה ולהבטיח שליטה צרפתית, ולא הבסבורגית, בענייני אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה האיטלקית 1551–1559 · ראה עוד »

המלחמה האיטלקית–עות'מאנית

מיקום האיים הדודקנסים המלחמה האיטלקית–עות'מאנית (באיטלקית: Guerra di Libia, בטורקית: Trablusgarp Savaşı) הייתה מלחמה בין האימפריה העות'מאנית לבין ממלכת איטליה שהתרחשה בין 29 בספטמבר 1911 ל-18 באוקטובר 1912, ברובה בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה האיטלקית–עות'מאנית · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-פולנית (1683–1699)

המלחמה העות'מאנית-פולנית (1683–1699), הייתה המלחמה השלישית מהמלחמות העות'מאניות-פולניות או מלחמת הליגה הקדושה, והיא מתייחסת לצד הפולני של המלחמה הטורקית הגדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-פולנית (1683–1699) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1568–1570)

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1568–1570) או מערכת הדון-וולגה-אסטרחן של 1569 (הנזכר במקורות העות'מאנית בתור משלחת אסטרחן), הייתה מלחמה בין רוסיה הצארית לבין האימפריה העות'מאנית על חאנות אסטרחן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1568–1570) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1676–1681)

המלחמה העות'מאנית-רוסית 1676–1681, הייתה מלחמה בין רוסיה הצארית לבין האימפריה העות'מאנית, והיא נגרמה על ידי ההתפשטות העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1676–1681) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1686–1700)

המלחמה הרוסית-עות'מאנית 1686–1700 הייתה חלק מהמאמץ הכלל אירופי נגד האימפריה העות'מאנית, הידוע בתור המלחמה הטורקית הגדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1686–1700) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1710–1711)

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1710-1711) (ברוסית: Русско-турецкая война, בטורקית: Prut Savaşı) היא מלחמה בין רוסיה הצארית לבין האימפריה העות'מאנית שהתנהלה במקביל למלחמה הצפונית הגדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1710–1711) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1735–1739)

מלחמה זו, בין האימפריה הרוסית והאימפריה העות'מאנית, שהתנהלה בין השנים 1735–1739, פרצה עקב חילוקי דעות לגבי תוצאות מלחמת רוסיה–פולין של 1733–1735 ופשיטות הולכות ונשנות של הטטרים מקרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1735–1739) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774)

המלחמה העות'מאנית-רוסית הייתה מלחמה שהתרחשה בין השנים 1768–1774 בין האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792)

המלחמה העות'מאנית-רוסית שהתחוללה בין השנים 1787–1792 הייתה המשך ישיר למלחמה הקודמת בין הצדדים, שנסתיימה ב-1774.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812)

המלחמה העות'מאנית-רוסית (ברוסית: Русско-турецкая война; בטורקית: Osmanlı-Rus Savaşı) שהתחוללה בין השנים 1806 – 1812, הייתה המשך ישיר למלחמה הקודמת בין הצדדים, שהסתיימה ב-1792.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829)

המלחמה העות'מאנית-רוסית בין השנים 1829-1828 הוצתה על ידי קרב נאווארינו ומאבק היוונים לעצמאות, ובמהלכה כוחות רוסיים התקדמו לעבר בולגריה, לאזור הקווקז, ולצפון-מזרח אסיה הקטנה, בטרם הטורקים תבעו הסכם שלום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829) · ראה עוד »

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

המלחמה העות'מאנית-רוסית, שנערכה בשנים 1877–1878 (בטורקית: Harbı 93 - "מלחמת התשעים ושלושה" או 1877-1878 Osmanlı-Rus Savaşı; ברוסית: Русско-турецкая война 1877-1878), הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

המלחמה הצפונית הגדולה

המלחמה הצפונית הגדולה התנהלה בין קואליציה שכללה את רוסיה הצארית, דנמרק-נורווגיה וסקסוניה-האיחוד הפולני-ליטאי (והחל מ-1715 גם את פרוסיה והנובר) נגד שוודיה בין השנים 1700–1721.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה הצפונית הגדולה · ראה עוד »

המלחמה הקרואטית-בוסנית

המלחמה הקרואטית-בוסנית (מכונה גם המלחמה הקרואטית-מוסלמית) הייתה סכסוך בין הרפובליקה של בוסניה והרצגובינה לבין הקהילה הקרואטית של הרצג-בוסניה שנתמכה על ידי קרואטיה, אשר היה חלק ממלחמת בוסניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה הקרואטית-בוסנית · ראה עוד »

המלחמה הרוסית-צ'רקסית

המלחמה הרוסית-צ'רקסית הייתה מלחמה אשר החלה בשנת 1763 ונמשכה עד 1864 במסגרתה נלחמו הצ'רקסים באימפריה הרוסית אשר ביקשה לכבוש את אזור הקווקז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה הרוסית-צ'רקסית · ראה עוד »

המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1663–1664)

המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1663–1664) או המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית הרביעית הייתה מלחמה קצרה בין המלוכה ההבסבורגית לבין האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1663–1664) · ראה עוד »

המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718)

התוצאות של שלום פוז'ארוואץ המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית התנהלה בין אוסטריה לבין האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718) · ראה עוד »

המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1788–1791)

המלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית, הייתה מלחמה שהתנהלה בין השנים 1788–1791 בין המונרכיה ההבסבורגית (אוסטריה) לבין האימפריה העות'מאנית, בד בבד עם המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792). .

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1788–1791) · ראה עוד »

המלחמה הווהאבית-עות'מאנית

המלחמה הווהאבית-עות'מאנית (בערבית: الحرب العثمانية السعودية, בטורקית: Osmanlı-Suudi Savaşları) התנהלה בשנים 1811–1817 בין מצרים, בה שלט מוחמד עלי פאשה (כאיילט של האימפריה העות'מאנית), לבין צבא אמירות א-דרעיה, המדינה הסעודית הראשונה, והסתיימה בחיסולה של האחרונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה הווהאבית-עות'מאנית · ראה עוד »

המלחמה הכרתית

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה הכרתית · ראה עוד »

המלחמה היוונית-עות'מאנית (1897)

המלחמה היוונית-עות'מאנית של 1897 (בטורקית: 1897 Osmanlı-Yunan Savaşı or 1897 Türk-Yunan Savaşı), המכונה גם מלחמת שלושים הימים וביוון גם 97' השחורה (ביוונית: Μαύρο '97), הייתה מלחמה שנערכה בין ממלכת יוון לאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמה היוונית-עות'מאנית (1897) · ראה עוד »

המלחמות האיטלקיות

ציור שמן מהמאה ה-16 המתאר את קרב פאביה המלחמות האיטלקיות (באיטלקית Guerre Italiane del Rinascimento - "מלחמות הרנסאנס האיטלקיות") היו רצף של מלחמות וסכסוכים שהתרחשו באיטליה בין שנת 1494 לשנת 1559.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמות האיטלקיות · ראה עוד »

המלחמות הנפוליאוניות

נפוליאון בונפרטה חוצה את האלפים חיילים פולנים מתקיפים תחת פיקודו של יוזף פוניאטובסקי חיילים פרוסים מיחידת הליצו פרייקור נפוליאון מפזר את ועדת ה-500 במהלך הפיכת 18 בברימר האדמירל הבריטי הוריישו נלסון נפגע במהלך קרב טרפלגר המלחמות הנפוליאוניות הן סדרה של עימותים כלל עולמיים שהתרחשו בעיקר באירופה, אך גם במזרח-התיכון, צפון אפריקה והאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמות הנפוליאוניות · ראה עוד »

המלחמות העות'מאניות באירופה

המלחמות העות'מאניות באירופה היו סדרה של מלחמות ועימותים צבאיים בין האימפריה העות'מאנית לבין מדינות אירופיות שונות מימי הביניים המאוחרים ועד ראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמות העות'מאניות באירופה · ראה עוד »

המלחמות העות'מאניות-רוסיות

קריקטורה של מגזין פאנץ', מ-17 ביוני 1876. האימפריה הרוסית מתכוננת לכבוש את הבלקן. "כלבי מלחמה" תוקפים את האימפריה העות'מאנית, בעוד השוטר ג'ון בול (האימפריה הבריטית) מתריע את רוסיה. סרביה ומונטנגרו מכריזות מלחמה בתמיכת רוסיה על העות'מאנים ביום המחרת. עימותים אלה הביאו לפרוץ המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). מלחמות רוסיה–טורקיה (או המלחמות העות'מאניות-רוסיות) היו סדרה של תריסר מלחמות בין האימפריה הרוסית לאימפריה העות'מאנית, מהמאה ה-17 ועד למאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמות העות'מאניות-רוסיות · ראה עוד »

המלחמות העות'מאניות–פרסיות

המלחמות העות'מאניות–פרסיות (בטורקית: İran-Osmanlı savaşları; בפרסית: جنگ‌های ایران و عثمانی) היו סדרת מאבקים צבאיים, אשר התרחשו מהמאה ה-16 ועד המאה ה-19 בין שתי המעצמות הגדולות במזרח התיכון, האימפריה העות'מאנית והאימפריה הספווית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמלחמות העות'מאניות–פרסיות · ראה עוד »

המטרופוליט נאופיט מווידין

המטרופוליט נאופיט מווידין בלוויית בוריס השלישי, מלך בולגריה כפי שצולמו בספטמבר 1934. שלט המוצב בסופיה להנצחת האישים שנאבקו נגד גירוש יהודי בולגריה למחנות ההשמדה ובכללם המטרופוליט נאופיט המטרופוליט נאופיט מווידין (בבולגרית: Митрополит Неофит Видински; 29 ביוני 1868, גלבובו, האימפריה העות'מאנית - 26 בפברואר 1971, וידין, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה איש הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית, אשר כיהן כמטרופוליט של וידין מ-1914 ועד למותו, ונודע במאבקו נגד גירוש יהודי בולגריה אל מחנות ההשמדה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטרופוליט נאופיט מווידין · ראה עוד »

המטבח של ערביי ארץ ישראל

המטבח של ערביי ארץ ישראל, או המטבח הפלסטיני (בערבית: مطبخ فلسطيني), מורכב ממאכלים שבמקור נוצרו או נאכלו על ידי כלל האוכלוסייה בארץ ישראל ונאכלים בעיקר על ידי האוכלוסייה דוברת הערבית החיה הן במדינת ישראל (ערביי ישראל) והן באזורי יהודה ושומרון וחבל עזה (בכללם גם האוכלוסיות הדרוזיות והבדואיות), ובפרט על ידי האוכלוסייה שמגדירה עצמה פלסטינית החיה באזורים הללו, ואשר חיה גם בירדן, המטבח של ערביי ארץ ישראל הוא למעשה דִּיפוּזְיָה של התרבויות שהתיישבו באזור ההיסטורי של ארץ ישראל, במיוחד במהלך ואחרי התקופה האסלאמית שהחלה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, האומיי תחילה ולאחר מכן העבאסי, שהושפע מהפרסים, ולבסוף ההשפעות החזקות של המטבח הטורקי, כתוצאה מהכיבוש של הטורקים העות'מאניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטבח של ערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

המטבח הספרדי

המטבח הספרדי מורכב ממסורות בישול שהתפתחו בחלקיו השונים של חצי-האי האיברי ונחשב למוביל בשימוש בשמן זית וספרד נחשבת למובילה בייצוא ובסחר בו, לשמן הזית היסטוריה המגיעה עד לעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטבח הספרדי · ראה עוד »

המטבח העיראקי

המטבח העיראקי הוא מטבח עשיר הדומה למטבח הכורדי ולמטבח הפרסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטבח העיראקי · ראה עוד »

המטבח הפולני

ביגוס המטבח הפולני (בפולנית: Kuchnia Polska) משלב מסורות קולינריות סלביות ואחרות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטבח הפולני · ראה עוד »

המטבח הלבנוני

המטבח הלבנוני כולל את שלל מנהגי הבישול של לבנון, ומאגד בתוכו את מסורותיהם המגוונות של האנשים והעמים שהתיישבו בלבנון לאורך ההיסטוריה שלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטבח הלבנוני · ראה עוד »

המטבח הטורקי

המטבח הטורקי המודרני התפתח מהמטבח העות'מאני, מטבח זה מהווה מיזוג ושכלול של המטבח המרכז אסייתי, המטבח הערבי, המטבח הארמני, המטבח האשורי, המטבח הכורדי, המטבח היווני, מטבחים של ארצות הבלקן והמטבח הפרסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטבח הטורקי · ראה עוד »

המטבח הים-תיכוני

פלאפל מנגל המטבח הים תיכוני הוא המאכלים ושיטות הכנת המזון של ארצות אגן הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטבח הים-תיכוני · ראה עוד »

המטבח הישראלי

סלט הישראלי קרואסונים ומאפים מתוקים ישראלים המטבח הישראלי הוא מונח המתאר מאכלים הנפוצים בישראל או שמקורם בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטבח הישראלי · ראה עוד »

המטבח היהודי ספרדי

isbn.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטבח היהודי ספרדי · ראה עוד »

המטה הגדול

המטה הגדול של הקיסר והמלך (בגרמנית: Großes Hauptquartier Seiner Majestät des Kaisers und Königs או בראשי תיבות: GrHQu) הידוע יותר בכינוי המקוצר "המטה הגדול" היה המטה האסטרטגי הנייד של הצבא הקיסרי הגרמני במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמטה הגדול · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמזרח התיכון · ראה עוד »

המחתרת הציונית בעיראק

המחתרת הציונית בעיראק הייתה ארגון חשאי אשר פעל בקרב הקהילה היהודית בעיראק בין השנים 1941–1951.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמחתרת הציונית בעיראק · ראה עוד »

המגויסים האשורים

המגויסים האשורים או המגויסים העיראקיים (באנגלית: Assyrian Levies או Iraq Levies) היה שמן של יחידות צבא שהורכבו מבני העדה האשורית בעיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמגויסים האשורים · ראה עוד »

המדרגות הטורקיות (סיציליה)

המדרגות הטורקיות (באיטלקית: Scala dei Turchi) הוא צוק סלעי לחוף הים התיכון בקרבת ריאלמונטה שבנפת אגריג'נטו שבדרום סיציליה המוגדר כשמורת טבע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמדרגות הטורקיות (סיציליה) · ראה עוד »

המדינה האסלאמית

שטחים השנויים במחלוקת המדינה האסלאמית (בערבית: الدولة الاسلامية, תעתיק מדויק: אלדולה אלאסלאמיה), הידועה גם בשמה הקודם דאעש (בערבית: داعش, ראשי תיבות של الدولة الاسلامية في العراق والشام, תעתיק מדויק: אלדולה אלאסלאמיה פי אלעראק ואלשאם, בעברית: "המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט"; ראשי התיבות באנגלית: ISIS או ISIL – Islamic State of Iraq and Syria/Levant), היא ארגון טרור אסלאמי סוני קיצוני שהתפצל מארגון אל-קאעדה, השתלט על שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק ופועל גם במדינות נוספות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמדינה האסלאמית · ראה עוד »

המדינות הצלבניות

המדינות הצלבניות במזרח התיכון אסיה הקטנה והבלקן לאחר חלוקת האימפריה הביזנטית (1204) המדינות הצלבניות היו ישויות פוליטיות פאודליות אשר נוסדו במזרח התיכון ובאסיה הקטנה על ידי הצבאות האירופים במהלך מסעי הצלב בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמדינות הצלבניות · ראה עוד »

המהפכה הסרבית

המהפכה הסרבית (בסרבית קירילית: Српска револуција) הייתה התקוממות עממית סרבית בת מספר שלבים צבאיים, שהתרחשה בשנים 1804–1817 נגד השלטון העות'מאני והסתיימה בהקמת נסיכות סרביה, ודחיקה בפועל של העות'מאנים מהשטחים המהווים את מרכז סרביה המודרנית ובטבורם הבירה בלגרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמהפכה הסרבית · ראה עוד »

המהפכה הצרפתית

נפילת הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. המהפכה הצרפתית (בצרפתית: Révolution française) הייתה תקופת טלטלה וחילופי שלטון בהיסטוריה של צרפת בין 1789 ל-1799, שהתחוללו בה שינויים מהותיים בסדרי החברה והממשל ושמהווה ציון דרך בתולדות העולם המודרני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמהפכה הצרפתית · ראה עוד »

המהפכה החוקתית בפרס

המהפכה החוקתית בפרס (פרסית: انقلاب مشروطه) התמשכה בין השנים 1905–1911 והייתה מאבק מזוין, תסיסה אזרחית ומלחמת אזרחים ששטפה את השושלת הקאג'ארית ואפשרה את עליית השפעתן של האימפריה הרוסית והאימפריה הבריטית באזור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמהפכה החוקתית בפרס · ראה עוד »

המהומות בהר הבית

מהומות הר הבית ב-2017 המהומות בהר הבית הן מהומות של פלסטינים וערבים ישראלים שהתרחשו בהר הבית החל משנות התשעים ועד העשור השלישי של המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמהומות בהר הבית · ראה עוד »

המועצה האימפריאלית (האימפריה העות'מאנית)

המועצה האימפריאלית או הדיואן הקיסרי (בטורקית עות'מאנית Dîvân-ı Hümâyûn; בטורקית Divan-ı Hümayun) הייתה מעין ממשלה באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמועצה האימפריאלית (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

המועדון היהודי להתעמלות, קונסטנטינופול

המועדון היהודי להתעמלות, קונסטנטינופול (בגרמנית: Israelitischer Turnverein Konstantinopel) או בשמו המאוחר יותר "מכבי קונסטנטינופול" היה המועדון היהודי הראשון בעולם, לספורט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמועדון היהודי להתעמלות, קונסטנטינופול · ראה עוד »

המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו

מראה ברחוב בר הופמן כנסיית עמנואל באר המים המרכזית במושבה אנדרטה בפארק צ'ארלס קלור לזכר מתיישבי המושבה האמריקאית ביפו המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו שוכנת בין שכונת פלורנטין לבין יפו, והיא משתרעת על פני שני רחובות צולבים: רחוב אאורבך ורחוב בר הופמן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמושבה האמריקאית-גרמנית ביפו · ראה עוד »

המושבה הגרמנית (חיפה)

המושבה הגרמנית והנמל בלילה, צילום מהכרמל נוף ברחוב הפרסים "דרך עריידי ואיזקסון" ברחוב סט. לוקאס, ובה שלטים עם שיריהם של מירון ח. איזקסון ונעים עריידי המושבה הגרמנית היא שכונה במערב העיר התחתית בחיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמושבה הגרמנית (חיפה) · ראה עוד »

המוזיאון למאבק המקדוני

המוזיאון למאבק המקדוני (במקדונית: Музеј на македонската борба) הוא המוזיאון הלאומי של מקדוניה הצפונית ששוכן בעיר הבירה סקופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמוזיאון למאבק המקדוני · ראה עוד »

המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ

כריכת הדו"ח השנתי של קרן ויקימדיה לשנים 2010–2011 המוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ (בטורקית: Gaziantep Arkeoloji Müzesi) הוא מוזיאון לארכאולוגיה השוכן בעיר גזיאנטפ בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמוזיאון לארכאולוגיה של גזיאנטפ · ראה עוד »

המוזיאון לרצח העם הארמני

עץ עשוי מגרניט בעל ענפים המסמל את לידתה מחדש של האומה הארמנית חלון התצוגה של הספר ארבעים הימים של מוסה דאג במוזיאון המוזיאון לרצח העם הארמני (בארמנית: Հայոց ցեղասպանության զոհերի հուշահամալիր; בדרך כלל מכונה בארמניה בשם ציצרנקברד - Ծիծեռնակաբերդ, על-שם הגבעה עליה הוקם) שוכן בירוואן בירת ארמניה, והוא נוסד כדי להנציח את רצח העם הארמני שאירע באימפריה העות'מאנית בשנת 1915 על ידי הממשלה הטורקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמוזיאון לרצח העם הארמני · ראה עוד »

המוזיאון לתולדות תעשיית השמן

המוזיאון לתולדות תעשיית השמן נוסד בחיפה בשנת 1984.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמוזיאון לתולדות תעשיית השמן · ראה עוד »

המוזיאון הארכאולוגי של אדנה

סרקופג אכילס עם סצנות ממלחמת טרויה המוזיאון הארכאולוגי של אדנה (בטורקית: Adana Arkeoloji Müzesi) הוא מוזיאון לארכאולוגיה בעיר אדנה בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמוזיאון הארכאולוגי של אדנה · ראה עוד »

המוזיאון הארכאולוגי של רודוס

המוזיאון הארכאולוגי של רודוס (ביוונית: Το Αρχαιολογικό Μουσείο της Ρόδου), המוזיאון לארכאולגיה החשוב ברודוס, שוכן במבנה בית החולים של האבירים אשר מהווה חלק מעיר ימי הביניים ברודוס שהוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמוזיאון הארכאולוגי של רודוס · ראה עוד »

המוזיאון הלאומי של חלב

תצוגה בתוך המוזיאון פסל אלה ממארי המוזיאון הלאומי של חלב (בערבית: متحف حلب الوطني) הוא מוזיאון לארכאולוגיה ואמנות מודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמוזיאון הלאומי של חלב · ראה עוד »

המוזיאון הלאומי של דמשק

היפוגאום של ירחאי מתדמור חמה המוזיאון הלאומי של דמשק (בערבית: المتحف الوطني بدمشق) הוא מוזיאון גדול לארכאולוגיה ואמנות השוכן בלב העיר דמשק, סוריה על גדות נהר ברדה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמוזיאון הלאומי של דמשק · ראה עוד »

המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול

מבנה המוזיאון למזרח קדום מבנה המוזיאון לאמנות האסלאמית המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול (בטורקית: İstanbul Arkeoloji Müzeleri) הם שלושה מוזיאונים לארכאולוגיה הנמצאים בצד האירופי של איסטנבול בטורקיה בשטח ארמון טופקאפי, השוכן ברצועת האדמה שבין קרן הזהב מצפון וים מרמרה מדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול · ראה עוד »

המכללה האוונגלית בפרשוב

המכללה האוונגלית בפרשוב (בסלובקית: Evanjelické kolégium v Prešove, בהונגרית: Az Eperjesi Evangelikus Kollégium בגרמנית), בשמו המקורי -"קולגיום סכולסטיקום" (Collegium scholasticum) הייתה מכללה לותרנית שפעלה בעיר פרשוב (אפרייש) בימי השלטון האוסטרי עם הפסקות בשנים -1711-1667 ואחר כך שוב ברציפות בשנים -1918-1785 תחת השלטון האוסטרי וההאוסטרו-הונגרי בשנים 1918-1667 בעיר הסלובקית פרשוב, שנחשבה עד שנת 1918 חלק מהונגריה עילית ומממלכת הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמכללה האוונגלית בפרשוב · ראה עוד »

המישור הפאנוני

מפת המישור הפאנוני או אגן הקרפטים הפרובינקיה פאנוניה באימפריה הרומית בשנת 116 המישור הפאנוני או אגן הקרפטים מסומן ב-III, מוקף על ידי הרי הקרפטים והרמה הטרנסילבנית (IV) ממזרח ומצפון. במפה נראים גם: המישור הרומני (II) ובקעות המישור הפאנוני, הידוע גם כאגן הקרפטים (בהונגרית: Kárpát-medence, כלומר "אגן הקרפטים", בסלובקית: Panónska panva, בסרבית: Панонска низија או Панонски басен, בגרמנית: Pannonische Tiefebene, בקרואטית: Panonska nizina, ברומנית: Câmpia Panonică, בשטח רומניה נקרא "המישור המערבי" - Câmpia de Vest, או "מישור הטיסה" Câmpia Tisei, באוקראינית: Тисо-Дунайська низовина, כלומר "המישור של טיסה ודנובה") הוא אגן משקעים בדרום מזרחה של מרכז אירופה והוא תוצר של התייבשות הים הפאנוני מעידן הפליאוקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמישור הפאנוני · ראה עוד »

המיתוס של עשרת השבטים האבודים

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה סיפור עשרת השבטים האבודים מלווה את ההיסטוריה של עם ישראל כבר יותר מאלף שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והמיתוס של עשרת השבטים האבודים · ראה עוד »

האמפיתיאטרון באל ג'ם

שמאל פנים המבנה האמפיתיאטרון באל ג'ם (בערבית: قصر الجمّ - "קסר אל ג'ם"; בצרפתית: Amphithéâtre d'El Jem) הוא אמפיתיאטרון רומי שהוקם בעיר טיסדרוס (Thysdrus) בפרובינקיה אפריקה (כיום העיר אל ג'ם במרכז תוניסיה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאמפיתיאטרון באל ג'ם · ראה עוד »

האמונה הבוגומילית

מקדש בוגומילי בטראווניק, בוסניה והרצגובינה האמונה הבוגומילית הייתה זרם בנצרות המזרחית ובתקופה מסוימת דת המדינה של בוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאמונה הבוגומילית · ראה עוד »

האם תרזה

פסל האם תרזה בסקופיה מוזיאון האם תרזה בסקופיה האם תֶּרֶזָה או אמא תרזה (שמה הרשמי על פי הוותיקן הוא האם תרזה הקדושה של כלכותה; נולדה כאגנס גונג'ה בויאג'יו; 26 באוגוסט 1910 – 5 בספטמבר 1997) הייתה נזירה אלבנית-קתולית, מיסיונרית, פעילה הומניטרית ומקימת מסדר המיסיונרים של הצדקה שסייע לעשרות אלפי אנשים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאם תרזה · ראה עוד »

האנם

האנם או האנום (בטורקית: Hanım; בפרסית: خانم) הוא שם תואר לנשים בטורקית ובשפות איראניות והודיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאנם · ראה עוד »

האנציקלופדיה של האסלאם

ממוזער האנציקלופדיה של האסלאם (באנגלית The Encyclopaedia of Islam; בקיצור EI) היא האנציקלופדיה האקדמית המקובלת לדיסציפלינה של מחקר האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאנציקלופדיה של האסלאם · ראה עוד »

האנציקלופדיה הקתולית

כריכת האנציקלופדיה הקתולית האנציקלופדיה הקתולית (באנגלית: Catholic Encyclopedia, כיום מכונה "האנציקלופדיה הקתולית הישנה") היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית שהודפסה בשנת 1913 על ידי "דפוס האנציקלופדיה" (The Encyclopedia Press), ותוכננה כדי לספק "מידע מוסמך על החוג השלם של תחומי העניין, הפעילות והדוקטרינה הקתולית".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאנציקלופדיה הקתולית · ראה עוד »

האנשת מדינות

מוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון שוטר רכוב המייצג את קנדה וג'ון בול הבריטי בריטניה מימין האנשת מדינות (באנגלית: National personification) היא תיאורם של מדינה או של לאום באמצעות דמות אנושית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאנשת מדינות · ראה עוד »

האנדאן סולטאן

האנדאן סולטאן (בטורקית עותמ'אנית: خندان سلطان; נולדה בתאריך לא ידוע – 9 בנובמבר 1605) הייתה בת זוגו של מהמט השלישי, וולידה סולטאן בתקופה מלכותו של בנה אהמט הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאנדאן סולטאן · ראה עוד »

האספה הלאומית הגדולה של טורקיה

האספה הלאומית הגדולה של טורקיה (בטורקית: Türkiye Büyük Millet Meclisi - TBMM, המכונה בדרך כלל "האספה" - Meclis) היא הפרלמנט של טורקיה באנקרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאספה הלאומית הגדולה של טורקיה · ראה עוד »

האספה הכללית של האימפריה העות'מאנית

משלחת הפרלמנט העות'מאני לעבדול חמיד השני. האספה הכללית (בטורקית: Meclis-i Umumî, הידוע בשם "מג'ליס") היה הניסיון הראשון לדמוקרטיה ייצוגית על ידי הממשלה האימפריאלית של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאספה הכללית של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האסקי סולטאן

האסקי סולטאן (טורקית עות'מאנית: خاصکي سلطان) היה התואר הקיסרי ששימש את בת זוגו הראשית של הסולטאן העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאסקי סולטאן · ראה עוד »

האסכולה החנפית

האסכולה החנפית (בערבית: المذهب الحنفي) היא אחת מארבע האסכולות הפרשניות של השריעה באסלאם הסוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאסכולה החנפית · ראה עוד »

האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים

המלך חוסיין טס מעל לכיפת הסלע בעת השיפוצים במקום בשנת 1965 טקסט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים · ראה עוד »

האקרופוליס באתונה

תיאטרון דיוניסוס למרגלות האקרופוליס באתונה האקרופוליס באתונה (ביוונית Ακρόπολη Αθηνών) היא האקרופוליס הידועה ביותר מתקופת יוון העתיקה, הנמצאת במרכזה ההיסטורי של אתונה העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאקרופוליס באתונה · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן

האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן (באזרית: Azərbaycan Milli Elmlər Akademiyası, בראשי תיבות של שם המוסד באנגלית ANAS), השוכנת בבאקו, היא ארגון המחקר הממלכתי הראשי והגוף העיקרי העוסק במחקר ותיאום פעילויות בתחומי המדע ומדעי החברה באזרבייג'ן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו

300x300 פיקסלים האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו היא המוסד העליון לחקר שפת הלאדינו (ספרדית-יהודית) בישראל ולקביעת הנורמות בה לאור חקר הלשון לתקופותיה ולענפיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאר"י · ראה עוד »

הארמנים הסמויים

הארמנים הסמויים או ארמנים מוסלמים (באנגלית: Hidden Armenians) הוא כינוי לאוכלוסייה טורקית בדרום־מזרח טורקיה, שמוצאה בארמנים נוצרים שהתאסלמו במהלך מלחמת העולם הראשונה, כדי להינצל מרצח העם הארמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והארמנים הסמויים · ראה עוד »

הארמייה הראשונה (האימפריה העות'מאנית)

הארמייה הראשונה של האימפריה העות'מאנית (בטורקית: Birinci Ordu או Hassa Ordusu) הייתה ארמיית שדה של הצבא העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והארמייה הראשונה (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

הארמייה השמינית (האימפריה העות'מאנית)

הארמייה השמינית של האימפריה העות'מאנית (בטורקית: Sekizinci Ordu) הייתה ארמיית שדה של הצבא העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והארמייה השמינית (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

הארמייה השנייה (האימפריה העות'מאנית)

הארמייה השנייה (בטורקית: 2. Ordu) של האימפריה העות'מאנית הייתה ארמיית שדה של הצבא העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והארמייה השנייה (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

הארמייה השלישית (האימפריה העות'מאנית)

ממוזער הארמייה השלישית העות'מאנית (בטורקית: Üçüncü Ordu) הוקמה תחילה באזור הבלקן ומאוחר יותר שימשה להגנת המחוזות הצפון-מזרחיים של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והארמייה השלישית (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

הארמייה השביעית (האימפריה העות'מאנית)

הארמייה השביעית העות'מאנית (בטורקית: 7. Ordu) הייתה ארמיית שדה של האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והארמייה השביעית (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

הארמייה התשיעית (האימפריה העות'מאנית)

הארמייה התשיעית של האימפריה העות'מאנית (בטורקית: Dokucuncu Ordu) הייתה ארמיית שדה של הצבא העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והארמייה התשיעית (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

הארמייה התשיעית (האימפריה הגרמנית)

הארמייה התשיעית הייתה ארמייה גרמנית שפעלה במלחמת העולם הראשונה בחזית המזרחית ובחזית המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והארמייה התשיעית (האימפריה הגרמנית) · ראה עוד »

הארגון המהפכני הפנים-מקדוני

דגל הארגון קבוצה מחברי הארגון בראשית המאה ה-20 האנדרטה בסופיה לזכרו של איוואן מיכאילוב, מנהיג הארגון המהפכני 1924–1934, שנודע בפעולות הטרור שיזם בבולגריה, ביוגוסלביה ונגדן הארגון המהפכני הפנים-מקדוני (בבולגרית: Вътрешна Македонска Революционна Организация, נודע בראשי התיבות של שמו: BMPO) היה תנועת שחרור מהפכנית לאומנית בולגרית, שפעלה בעיקר באזורי מקדוניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והארגון המהפכני הפנים-מקדוני · ראה עוד »

האריה השואג (תצלום)

האריה השואג (באנגלית: The Roaring Lion) הוא דיוקן ותצלום מפורסם של ראש ממשלת הממלכה המאוחדת וינסטון צ'רצ'יל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאריה השואג (תצלום) · ראה עוד »

האשם אל-אתאסי

האשם אל-אתאסי (בערבית: هاشمخالد محمد عبد الستار الأتاسي, תעתיק מדויק: האשם ח'אלד מחמד עבד אלסתאר אלאתאסי; 1875 – 5 בדצמבר 1960) היה לאומן ומדינאי סורי בולט, אשר כיהן כנשיא סוריה בשלוש תקופות נפרדות: 1936–1939, 1950–1951 ו-1954–1955.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאשם אל-אתאסי · ראה עוד »

האלף השני

האלף השני (המילניום השני) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1001 לספירה עד שנת 2000 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאלף השני · ראה עוד »

האלימה סולטאן

האלימה סולטאן (טורקית עות'מאנית: حلیمه سلطان) הייתה בת זוגו של הסולטאן מהמט השלישי, ואמו של הסולטאן מוסטפא הראשון והולידה סולטאן וכמו כן גם העוצרת של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאלימה סולטאן · ראה עוד »

האחדות

הגיליון הראשון "האחדות" היה ביטאון מפלגת פועלי ציון, אשר יצא כשבועון מיוני 1910 ועד ינואר 1915, עת נסגר בצו השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאחדות · ראה עוד »

האחים פרנקל

תמונת הפתיחה לסרט האנימציה של האחים פרנקל, "מפיש פיידה". מיש מיש אפנדי הוא הדמות בצד ימין האחים פרֶנקל (בערבית: الإخوة فرنكل, בצרפתית: Les Frères Frenkel) היו חלוצי סרטי האנימציה במצרים, והאנימטורים הראשונים באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאחים פרנקל · ראה עוד »

האב פרוספר

האב פרוספר של רוח הקודש (באנגלית: Fr. Prosper of the Holy Spirit; בצרפתית: P. Prosper du Saint Esprit; 1583 – 1653) היה כומר ממסדר 'הכרמליתים היחפים'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאב פרוספר · ראה עוד »

האג'י גיראי הראשון

קרים באמצע המאה ה-15 טרק טמגה - הסמל ההראלדי שעל גבי חותם השושלת גיראי שעמדה בראש ח'אנות הטטרים של קרים האג'י גיראי הראשון (בטטרית של קרים: I Hacı Geray או Melek Hacı Geray האג'י גיראי המלאך", באותיות ערביות: ۱خاجى كراى, בטורקית: I. Hacı Giray, נולד אולי ב-1396 - מת ב- 1466) היה ח'אן טטרי, המייסד והמנהיג הראשון של החאנות קרים ("קירים יורטו") בשנים 1456- 1426 ובשנים 1466-1456, מייסד השושלת גיראי מקרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאג'י גיראי הראשון · ראה עוד »

האגודות המוסלמיות-נוצריות

האגודות המוסלמיות-נוצריות (בערבית: الجمعية الإسلامية المسيحية, בתעתיק עברי: אל-ג'מעיה אל-אסלאמיה אל-מסיחיה; בראשי תיבות: אמ"ן) היו מועדונים פוליטיים ערביים שהחלו לקום בארץ ישראל בשנת 1918, לאחר תבוסת הצבא העות'מאני והקמת הממשל הצבאי הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאגודות המוסלמיות-נוצריות · ראה עוד »

האגיה סופיה (סלוניקי)

שמאל כנסיית האגיה סופיה (ביוונית: Ἁγία Σοφία), הנמצאת בכיכר באותו שם בסלוניקי שביוון, היא כנסייה יוונית-אורתודוקסית מהתקופה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאגיה סופיה (סלוניקי) · ראה עוד »

האוניברסיטה האמריקאית בביירות

האוניברסיטה האמריקאית בביירות (בערבית: الجامعة الأميركية في بيروت) היא אוניברסיטה פרטית גדולה בביירות, בירת לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאוניברסיטה האמריקאית בביירות · ראה עוד »

האורקסטרה של ראשון

האוֹרְקֶסְטְרה של ראשון היא התזמורת הראשונה בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאורקסטרה של ראשון · ראה עוד »

האכסניה האוסטרית

חזית הכניסה לאכסניה, 2010 האכסניה האוסטרית בפינת ויה דולורוזה ורחוב הגיא פרנץ יוזף ברובע המוסלמי. הקפיטריה - שניצל וינאי ועוגת זאכר הכנסייה במבנה האכסניה האוסטרית הנוף הנשקף מגג האכסניה. חורף 2008 האכסניה האוסטרית בירושלים, או בשמה הרשמי ההוספיס האוסטרי של המשפחה הקדושה (בגרמנית: Österreichisches Hospiz zur Hl. Familie), היא בית הארחה לצליינים השוכן בפינת רחוב ויה דולורוזה ורחוב הגיא ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאכסניה האוסטרית · ראה עוד »

האימאם שאמיל

האימאם שאמיל (באווארית: ШейхШамил; 26 ביוני 1797 – 4 בפברואר 1871) היה איש דת מוסלמי ומנהיג צבאי בצפון קווקז, אימאם דאגסטן וצ'צ'ניה בין 1834 ל-1859.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימאם שאמיל · ראה עוד »

האימפריה של ניקאה

האימפריה של ניקאה (טורקית İznik İmparatorluğu - "איזניק אימפראטורלואו", יוונית Αυτοκρατορία της Νίκαιας - "אפטוקראטוריה ניסניקאס") הייתה הגדולה מבין שלוש המדינות היווניות אשר קמו על חורבותיה של האימפריה הביזנטית לאחר נפילת קונסטנטינופול במסע הצלב הרביעי ב-1204.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה של ניקאה · ראה עוד »

האימפריה של טרפזונטס

אסיה הקטנה ב-1400 האימפריה של טרפזונטס (בטורקית Trabzon Rum Devleti, יוונית Αυτοκρατορία της Τραπεζούντας - "אפטוקרטוריה טיס טרפנזונטס") הייתה ישות עצמאית ביזנטית-יוונית אשר הוקמה בשנת 1204 בעקבות כיבושה של קונסטנטינופול במסע הצלב הרביעי, על שטח שהיה חלק מהאימפריה הביזנטית לאורך חופיו הדרום-מזרחיים של הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה של טרפזונטס · ראה עוד »

האימפריה המוסלמית

התרחבות תחת הח'ליפים של בית אומיה, 661–750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570–632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה

האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה הייתה מרכיב עיקרי ממעצמות המרכז, יחד עם האימפריה הגרמנית והאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

האימפריה האיטלקית

האימפריה האיטלקית (באיטלקית: Impero Italiano) הייתה אימפריה קולוניאלית שהתקיימה בין השנים 1889 עד 1943.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה האיטלקית · ראה עוד »

האימפריה הספרדית

טריטוריות האימפריה כיום האימפריה הספרדית (בספרדית: Imperio Español) היא ממלכת ספרד ומושבותיה מסוף המאה ה-15 ועד לאמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הספרדית · ראה עוד »

האימפריה הספווית

האימפריה הספווית (בפרסית: صفویان, באזרית: صفوی, Səfəvilər) הייתה אימפריה אשר הוקמה בידי שושלת איראנית שיעית ממוצא טורקמני וכורדי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הספווית · ראה עוד »

האימפריה העוסמאנית

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה העוסמאנית · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה

במלחמת העולם הראשונה נגררה האימפריה העות'מאנית למלחמה לצד מעצמות המרכז מבלי שהחליטה על כך מראש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

האימפריה העות'ומאנית

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה העות'ומאנית · ראה עוד »

האימפריה הקולוניאלית הצרפתית

האימפריה הקולוניאלית הצרפתית החלה את דרכה מעבר לים בשנת 1534 כאשר בשליחות פרנסואה הראשון, מלך צרפת כבש ז'אק קרטייה את מפרץ גאספה שבקנדה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הקולוניאלית הצרפתית · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרומית · ראה עוד »

האימפריה הרומית המערבית

האימפריה הרומית המערבית (בלטינית: Imperium Romanum Pars Occidentalis או Pars Occidentis) הוא השם המקובל בין ההיסטוריונים לכינוי הגוף המדיני, אשר השתרע על חלקיה המערביים של האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרומית המערבית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

האימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה

חיילים רוסים צועדים לחזית האימפריה הרוסית נכנסה למלחמת העולם הראשונה שלושה ימים לאחר פריצתה (1 באוגוסט 1914) כחברה בהסכמה המשולשת לצד צרפת ובריטניה נגד גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה העות'מאנית ובהתאם להתחייבותה הפאן-סלאבית לגונן על סרביה מפני פלישת האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הרוסית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

האימפריה הטורקית

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הטורקית · ראה עוד »

האימפריה הבריטית

האימפריה הבריטית (באנגלית: British Empire) הוא השם שניתן לבריטניה ולמושבות, לדומיניונים, למדינות החסות, למנדטים, ולשטחים השונים שהיו תחת שליטתה וניהולה של בריטניה לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הבריטית · ראה עוד »

האימפריה הבולגרית

האימפריה הבולגרית הוא השם של שתי תקופות בהיסטוריה של בולגריה מתקופת ימי הביניים, שבמהלכן היא מילאה תפקיד של כוח משמעותי באירופה בכלל ובדרום אירופה בפרט, כאשר לעיתים קרובות היא מתעמתת עם האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הבולגרית · ראה עוד »

האימפריה הבולגרית השנייה

האימפריה הבולגרית השנייה (בבולגרית: Втората българска държава, נודעה גם בשם הממלכה הבולגרית השנייה) הייתה ממלכה אשר התקיימה משנת 1185 ועד 1422.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הבולגרית השנייה · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

האינקוויזיציה הספרדית

האינקוויזיציה הספרדית (בספרדית: Tribunal del Santo Oficio de la Inquisición, בית הדין של המועצה הקדושה של האינקוויזיציה) הייתה מוסד ספרדי האמון על מימוש וביצוע חוקי הנצרות הקתולית, חינוך, המרה וכן היה שותף ברדיפת מיעוטים דתיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאינקוויזיציה הספרדית · ראה עוד »

האיש מזהב

הסופר מור יוקאי "האיש מזהב" (בהונגרית: "Az arany ember"; באנגלית: במספר תרגומים ושמות שאחד מהם: "The man with the golden touch") הוא רומן שיצא לאור בשנת 1872 מפרי עטו של הסופר ההונגרי מור יוקאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאיש מזהב · ראה עוד »

האיגוד הבין-לאומי לחוקרי ג'נוסייד

לוגו האיגוד האיגוד הבין-לאומי לחוקרי ג'נוסייד (באנגלית: International Association of Genocide Scholars) הוא ארגון שמטרתו לקדם את המחקר וההוראה של נושא ההשמדת עם, וקידום מדיניות של מניעת רצח עם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאיגוד הבין-לאומי לחוקרי ג'נוסייד · ראה עוד »

האיים הסרוניים

האיים הסרוניים (ביוונית: Saronikà Nisià, Σαρωνικά Νησιά), איי המפרץ הסרוני וגם האיים הארגו-סרוניים (ביוונית: Nisiá tou Argosaronikoú, Νησιά τουΑργοσαρωνικού) הם קבוצת איים, ובה שבעה איים עיקריים: סלמיס, אגינה, אנגיסטרי, פורוס, הידרה, ספצס ודוקוס ואיים קטנים רבים, השוכנים במפרץ הסרוני של הים האגאי, דרומית לארגוליס – חצי אי המפריד בין המפרץ הסרוני למפרץ הארגולי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאיים הסרוניים · ראה עוד »

האיים הקיקלאדיים

האיים הקיקלאדיים האיים הקיקלאדיים הם קבוצת איים יוונית בים האגאי, מדרום-מזרח לחלק היבשתי של יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאיים הקיקלאדיים · ראה עוד »

האיים הדודקאנסיים

האיים הדוֹדֶקָאנֶסִיִים או הדודקאנסים (ביוונית: Δωδεκάνησα, נהגה "דודקאנסה"; בטורקית: Oniki Ada; פירוש המילה בשתי השפות "תריסר האיים", באיטלקית: Dodecaneso, נהגה "דודקאנֶזוֹ"), היא קבוצה של חמישה עשר איים גדולים ו-151 איים קטנים יותר, ב שב, סמוך לחופה הדרום-מערבי של טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאיים הדודקאנסיים · ראה עוד »

האיים היוניים

מפת האיים היוניים האיים היוניים או האיים האיוניים (ביוונית: Ιόνια Νήσια; באיטלקית Isole Ionie) הם קבוצה של כ-40 איים יווניים הנמצאים ממערב ליוון בים היוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והאיים היוניים · ראה עוד »

הנמל הגדול

הנמל הגדול (מלטית Il-Port il-Kbir; אנגלית Grand Harbour) הוא נמל טבעי, השוכן בצפון-מזרחה של מלטה, והוא אחד משני נמלים טבעיים השוכנים משני צדדיו של חצי האי שברס (Scebarras), שעליו הוקמה העיר ולטה, בירת המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנמל הגדול · ראה עוד »

הנס פון פליסן

הנס גאורג הרמן פון פליסן (בגרמנית: Hans Georg Hermann von Plessen; 26 בנובמבר 1841 – 28 בינואר 1929) היה גנרל-פלדמרשל גרמני אשר שימש כראש המטה הגדול בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנס פון פליסן · ראה עוד »

הנסיך אויגן מסבויה

אויגן פרנץ, הנסיך מסבויה-קריניאן (בצרפתית: Eugène de Savoie-Carignan, בגרמנית: Eugen von Savoyen; 18 באוקטובר 1663 – 21 באפריל 1736), היה אציל יליד צרפת אשר שימש כראש מועצת המלחמה של האימפריה האוסטרית, ונודע כאחד ממצביאיו המזהירים של בית הבסבורג, שניצח את האימפריה העות'מאנית במספר מערכות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנסיך אויגן מסבויה · ראה עוד »

הנסיכויות הרומניות המאוחדות

הנסיכויות הרומניות המאוחדות הייתה ישות מדינית במחצית השנייה של המאה ה-19, שנוצרה מאוניה פרסונלית של נסיכות מולדובה ונסיכות ולאכיה תחת שלטונו של הדומניטור אלכסנדרו יואן קוזה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנסיכויות הרומניות המאוחדות · ראה עוד »

הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה

הנסיכויות הבייליקיות בשנת 1300 לערך המסגד הגדול ובית החולים בדיבריאי מ-1229. כיום אתר מורשת עולמית הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה (טורקית Anadolu Beylikleri; טורקית עות'מאנית Tevâif-i mülûk) היו נסיכויות טורקיות שהוקמו באסיה הקטנה החל מסוף המאה ה-11 וביתר שאת לאחר שקיעתה של סולטנות רום הסלג'וקית במחצית השנייה של המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנסיכויות הבייליקיות באנטוליה · ראה עוד »

הנרי מקמהון

לוטננט-קולונל הנרי מקמהון (אנגלית: Henry McMahon; 28 בנובמבר 1862 - 29 בדצמבר 1949) היה דיפלומט בריטי וקצין בצבא הודו אשר שירת כנציב הבריטי העליון במצרים (בשנים 1915-1917).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי מקמהון · ראה עוד »

הנרי מורגנטאו

מורגנטאו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי מורגנטאו · ראה עוד »

הנרי מורגנטאו (האב)

הנרי מורגנטאו הנרי מורגנטאו האב (באנגלית: Henry Morgenthau, Sr; 26 באפריל 1856 - 25 בנובמבר 1946) היה דיפלומט ואיש עסקים אמריקאי ממוצא יהודי, שהתפרסם בעיקר כשגריר האמריקאי באימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי מורגנטאו (האב) · ראה עוד »

הנרי מורגנטאו (הבן)

הנרי מורגנטאו הבן (באנגלית:.Henry Morgenthau, Jr; 1 במאי 1891 - 6 בפברואר 1967) היה פוליטיקאי יהודי אמריקאי, שכיהן כמזכיר האוצר של ארצות הברית במשך רוב תקופת נשיאותו של פרנקלין דלאנו רוזוולט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי מורגנטאו (הבן) · ראה עוד »

הנרי פולר וילסון

סר הנרי פולר מייטלנד וילסון (באנגלית: Henry Fuller Maitland Wilson; 18 בפברואר 1859, סאפוק, הממלכה המאוחדת – 16 בנובמבר 1941, הממלכה המאוחדת) היה לוטננט גנרל בריטי, מפקד דיוויזיה בחזית המערבית ומפקד קורפוס בחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, ולאחר מכן מפקד כוחות כיבוש של מדינות ההסכמה במקומות שונים בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי פולר וילסון · ראה עוד »

הנרי קליי

הנרי קליי (באנגלית: Henry Clay; 12 באפריל 1777 – 29 ביוני 1852) היה עורך דין, חקלאי, מדינאי ונואם אמריקאי שייצג את מדינת קנטקי בבית הנבחרים ובסנאט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי קליי · ראה עוד »

הנרי שובל

הנרי שובל (באנגלית: Henry George Chauvel; 16 באפריל 1865 – 4 במרץ 1945) היה איש צבא אוסטרלי אשר בעת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה פיקד על דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק של האנזא"ק, גייסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים, בקרב באר שבע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי שובל · ראה עוד »

הנרי טמפל, הוויקונט השלישי מפלמרסטון

הנרי ג'ון טמפל, הוִיקוֹנט השלישי מִפלמרסטון, (באנגלית: Henry John Temple, 3rd Viscount Palmerston; 20 באוקטובר 1784 – 18 באוקטובר 1865) היה מדינאי בריטי, שכיהן כראש ממשלת בריטניה בשתי תקופות כהונה באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי טמפל, הוויקונט השלישי מפלמרסטון · ראה עוד »

הנרי גרין

הנרי גרין היה שם העט של הנרי וינסנט יורק (29 באוקטובר 1905 – 13 בדצמבר 1973), סופר אנגלי, הידוע ביותר בזכות הרומנים: מסיבה, חיים ולאהוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי גרין · ראה עוד »

הנרי הרביעי, מלך אנגליה

הנרי הרביעי (באנגלית: Henry IV; 15 באפריל 1367 – 20 במרץ 1413) היה מלך אנגליה והלורד של אירלנד משנת 1399 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי הרביעי, מלך אנגליה · ראה עוד »

הנרי השמיני, מלך אנגליה

הנרי השמיני (באנגלית: Henry VIII; 28 ביוני 1491 – 28 בינואר 1547) היה מלך אנגליה מ-21 באפריל 1509 עד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנרי השמיני, מלך אנגליה · ראה עוד »

הנגב

מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והנגב · ראה עוד »

הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו

הסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו (בבוסנית: Jevrejski Srednji Teoloski Seminar U Sarajevu) היה מוסד לימודי ייחודי שפעל במתכונת של ישיבה תיכונית בעיר סרייבו אשר בממלכת יוגוסלביה בין 1928–1941 והכשיר רבנים, ממלאי מקום לרבנים, חזנים, מורים ושוחטים מקרב קהילות יהדות יוגוסלביה אשכנזים וספרדים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסמינר התאולוגי היהודי בסרייבו · ראה עוד »

הספר הדרומי (הונגריה)

השטחים שסופחו להונגריה בין 1938 לבין 1941. אזור הספר הדרומי הוא השטח הצבוע בירוק בדרום המפה הספר הדרומי (בהונגרית: Délvidék; בסרבית: Делвидек) מילולית: "האזור הכפרי הדרומי" סימן במקור את האזורים הדרומיים השונים של ממלכת הונגריה ההיסטורית לדורותיה, אך כיום הוא קיים כשם גאוגרפי בלבד, לא מוגדר במדויק או שהוא משמש כמונח פוליטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והספר הדרומי (הונגריה) · ראה עוד »

הסראי הגדול

הסראי הגדול (בערבית: السراي الكبير או "ארמון הממשלה", בצרפתית: Le Grand Serail) הוא מבנה ממשלתי בו שוכן משרד ראש ממשלת לבנון בביירות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסראי הגדול · ראה עוד »

הסתערות הבריגדה הקלה

הסתערות הבריגדה הקלה הייתה מתקפת חיל פרשים שהונהגה באופן כושל במהלך מלחמת קרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסתערות הבריגדה הקלה · ראה עוד »

הסתדרות פועלי השומרון

הסתדרות פועלי השומרון הייתה אחת משלוש הסתדרויות הפועלים שהרכיבו את ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסתדרות פועלי השומרון · ראה עוד »

הסטטוס קוו בהר הבית

הסטטוס קוו בהר הבית מבוסס על סדרת הבנות והסדרים הנוגעים להר הבית (בערבית: אל-חרם אל-שריף, "המתחם הקדוש") שהתגבשו לאחר מלחמת ששת הימים בין ממשלת ישראל לבין הווקף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסטטוס קוו בהר הבית · ראה עוד »

הסגר (מלחמה)

תותחים מצריים שהוצבו במצרי טיראן במטרה להטיל הסגר ימי על ישראל. תותחים אלו היו אחד המניעים המרכזיים ליציאה למבצע קדש הסגר (אנגלית: Blockade) הוא מהלך מלחמתי, שבו מנסה אחד הצדדים למנוע מעבר מזון, אספקה, ציוד מלחמתי וכדומה אל הצד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסגר (מלחמה) · ראה עוד »

הסהר האדום

האריה והשמש האדומים. הסמל שימש באיראן עד 1980. הקריסטל האדום הסהר האדום הוא השם והסמל המקובלים לארגוני סיוע ועזרה ראשונה בארצות מוסלמיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסהר האדום · ראה עוד »

הסולטאן (סדרת טלוויזיה)

הסולטן (בטורקית: Muhteşem Yüzyıl, מילולית: המאה המפוארת) היא סדרת דרמה טורקית היסטורית אשר שודרה לראשונה בינואר 2011 בערוץ Show TV ומאוחר יותר בערוץ Star TV בטורקיה. הסדרה מגוללת את קורות שלטונו של סולימאן הראשון למן עלייתו לשלטון בשנת 1520 ויחסיו עם שפחה שהפכה לסולטאנה ולאחת הנשים המשפיעות בחייו ובאימפריה העות'מאנית. הסדרה שודרה לראשונה בישראל בערוץ 9, ב-8 בדצמבר 2013. הסדרה ספגה ביקורות רבות וכונתה על ידי הניו יורק טיימס כגרסה העות'מאנית של "סקס והעיר הגדולה" וכמעט הוצאה אל מחוץ לחוק בטורקיה, לאחר שהציגה את הגיבור ההיסטורי של המדינה כרודף נשים שטוף זימה. ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אף איים מספר פעמים בתביעות משפטיות כנגד יוצרי הסדרה, בטענה כי מדובר ב"חילול הקודש ההיסטורי של העם הטורקי". הסדרה נחשבת להפקה הטלוויזיונית היקרה בתולדות טורקיה ושודרה בעשרות מדינות. הופקו לה ארבע עונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסולטאן (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

הסולטנות הממלוכית

ממלוכ עות'מאני (1800) הסולטנות הממלוכית הייתה סולטנות ששלטה על חלקים נרחבים מהלבנט בין 1260 ל-1517 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסולטנות הממלוכית · ראה עוד »

הסכמת פריז

הנסיכויות הרומניות לאחר מלחמת קרים הסכמת פריז (ברומנית: Convenţia de la Paris) הוא סיכום ההסכמות בין 7 מעצמות אירופה באוגוסט 1858 בנושא הנסיכויות הרומניות, שכונו אז נסיכויות הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכמת פריז · ראה עוד »

הסכמי הים התיכון

הסכמי הים התיכון (גרמנית: Mittelmeerentente; צרפתית: Entente de la Méditerranée) היו סדרה של הסכמים שנחתמו בשנת 1887 בין בריטניה לבין איטליה ב-12 בפברואר (בתיווכה של גרמניה), לבין אוסטריה-הונגריה ב-24 במרץ ולבין ספרד ב-4 במאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכמי הים התיכון · ראה עוד »

הסכם מוסקבה (1921)

הסכם מוסקבה או הסכם האחווה (ברוסית: Московский договор, בטורקית: Moskova Antlaşması) היה הסכם ידידות בין האספה הלאומית הגדולה של טורקיה בהנהגתו של אטאטורק לבין רוסיה הסובייטית בהנהגתו של לנין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם מוסקבה (1921) · ראה עוד »

הסכם אנדרוסובו

שטחים שהועברו לרוסיה הצארית בוורוד הסכם אנדרוסובו היה הסכם הפסקת לחימה שסיים את מלחמת רוסיה-פולין (1654-1667) שנמשכה 13 שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם אנדרוסובו · ראה עוד »

הסכם אקרמן

מצודת אקרמן הסכם אקרמן הוא חוזה דיפלומטי, שנחתם ב-7 באוקטובר 1826 במצודת אקרמן (בחבל בודג'אק באוקראינה של ימינו) בין האימפריה הרוסית לאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם אקרמן · ראה עוד »

הסכם אלג'יר

הסכם אלג'יר הוא הסכם שנחתם בין איראן לעיראק בשנת 1975 במטרה לפתור את סכסוך הגבול בין המדינות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם אלג'יר · ראה עוד »

הסכם אלכסנדרופול

הסכם אלכסנדרופול (בטורקית: Gümrü Antlaşması) היה הסכם שלום שנחתם ביום 2 בדצמבר 1920 בעיר אלכסנדרופול, כיום גיומרי בארמניה, ואשר סיים את מלחמת טורקיה–ארמניה שהתחוללה מ-24 בספטמבר 1920 ועד ליום חתימת ההסכם בין כוחות האספה הלאומית הגדולה של טורקיה לבין הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם אלכסנדרופול · ראה עוד »

הסכם אדריאנופול

שער הניצחון "מוסקבה" בסנט פטרבורג, אשר הוקם בשנים 1836–1838 לזכר ניצחון רוסיה במלחמה הסכם אדריאנופול או הסכם אדירנה (בטורקית: Edirne Antlaşması; ברוסית: Адрианопольский мирный договор, בצרפתית: Le traité d'Andrinople), המכונה גם אמנת אדריאנופול, היה הסכם שלום שנחתם באדירנה (אז אדריאנופול) שבטורקיה ב-14 בספטמבר 1829, ואשר סיים את המלחמה העות'מאנית-רוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם אדריאנופול · ראה עוד »

הסכם איסטנבול (1590)

הסכם איסטנבול משנת 1590 (באזרית: İstanbul sülh müqaviləsi, ידוע בטורקית גם כ"הסכם של פרהאט פאשה" - Ferhat Paşa Antlaşması; בפרסית - عهدنامه فرهاد پاشا או "הסכם השלום בנורוז" - כלומר בשנה החדשה הפרסית) היה הסכם שלום בין האימפריה העות'מאנית ובין פרס הספווית שנחתם באיסטנבול ב-21 במרץ 1590, בעקבות מלחמה ארוכה שהתרחשה בשנים 1589-1577 והסתיימה בתבוסה של הצד הפרסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם איסטנבול (1590) · ראה עוד »

הסכם נצוח פאשה

הסכם נָצוּח פאשה (בפרסית: عهدنامه نصوح پاشا; בטורקית: Nasuh Paşa Antlaşması) הוא הסכם שנחתם ב-20 בנובמבר 1612 בין האימפריה העות'מאנית לאימפריה הספווית לאחר סדרת קרבות ביניהן שנמשכו מ-1603.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם נצוח פאשה · ראה עוד »

הסכם ניש

הסכם נִיש (Niš) היה הסכם בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה העות'מאנית שסיים את המלחמה העות'מאנית-רוסית של 1735–1739.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם ניש · ראה עוד »

הסכם ניוקומב-פולה

הסכם נְיוּקוֹמב-פּוֹלֶה (באנגלית Newcombe-Paulet Agreement), הידוע גם כהסכם הגבול הפרנקו-בריטי (Franco-British Boundary Agreement), היה הסכם אשר נוסח בין השנים 1920–1923 בין ממשלות צרפת ובריטניה הגדולה, ועסק בתוואי הגבול שבין המנדט הבריטי בארץ ישראל לבין שטחי המנדט הצרפתי בסוריה ולבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם ניוקומב-פולה · ראה עוד »

הסכם סוור

אסיה הקטנה לפי הסכם סוור נציגי האימפריה העות'מאנית להסכם סוור הסכם סֶוְור (בטורקית: Sevr Antlaşması; באנגלית: Treaty of Sèvres; ביוונית: Συνθήκη των Σεβρών; בצרפתית: Traité de Sèvres; בכורדית: Peymana Sêwrê) היה הסכם שלום בין האימפריה העות'מאנית ומדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, למעט ארצות הברית, אשר נחתם ביום 10 באוגוסט 1920 בסוור שבצרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם סוור · ראה עוד »

הסכם סייקס–פיקו

המזרח התיכון על פי המפה המקורית של הסכם סייקס-פיקו שנספחה למכתבו של פול קאמבון, חותם ההסכם בשם הצרפתים לאדוארד גריי, חותם ההסכם בשם הבריטים, ב-9.5.1916. הקו שנמתח בין כירכוכ במזרח לעכו במערב חילק את השטחים העות'מאניים לאזור השפעה בריטי (B) מדרום לקו ואזור השפעה צרפתי (A) מצפון לו. בתוך תחומי ההשפעה האלו סומנו אזורים בהם יוכלו בריטניה (אדום) וצרפת (כחול) לבסס את שליטתן המלאה. השטח בצהוב, ליבה של מה שלימים נודע כפלשתינה-א"י נועד להיות תחת שלטון בינלאומי הסכם סַייקְס–פּיקוֹ (Sykes–Picot) הוא הסכם מדיני סודי שנחתם ב-16 במאי 1916, בשיאה של מלחמת העולם הראשונה, בין צרפת לממלכה המאוחדת בהסכמתה של האימפריה הרוסית, שהייתה הצלע השלישית להסכמה המשולשת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם סייקס–פיקו · ראה עוד »

הסכם פותי

הסכם פותי היה הסכם זמני בין האימפריה הגרמנית והרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, שבו קיבלה גאורגיה הגנה והכרה מגרמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם פותי · ראה עוד »

הסכם קארס

הסכם קארס (בטורקית: Kars Antlaşması, ברוסית: Карсский договор, בגאורגית: ყარსის ხელშეკრულება, באזרית: Qars müqaviləsi) היה הסכם ידידות שנחתם ב-13 באוקטובר 1921 בעיר קארס בטורקיה בידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ארמניה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של גאורגיה, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן ורוסיה הבולשביקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם קארס · ראה עוד »

הסכם קרלוביץ

המשא ומתן בהסכם קרלוביץ הסכם קרלוביץ, או שלום קרלוביץ (בגרמנית: Frieden von Karlowitz; בסרבית: Karlovački mir,Карловачки мир, "שלום קרלוביץ"; בטורקית: Karlofça Antlaşması, "הבנות קרלוביץ") היה הסכם שנחתם בעיר קרלוביץ שבסרביה (בגרמנית: Karlowitz; בטורקית: Karlofça; בסרבית: Sremski Karlovci,Сремски Карловци) ב-26 בינואר 1699 בין האימפריה הרומית הקדושה (אוסטריה), האיחוד הפולני-ליטאי, הרפובליקה של ונציה ורוסיה הצארית לבין האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם קרלוביץ · ראה עוד »

הסכם קוצ'וק קאינרג'ה

קוצ'וק קאינרג'ה הסכם קוצ'וק קאינרג'ה (בטורקית: Küçük Kaynarca Antlaşması) הוא הסכם שנחתם בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה הרוסית ב-21 ביולי 1774 בבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם קוצ'וק קאינרג'ה · ראה עוד »

הסכם שלום

חוזה ורסאי, שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה במסגרת ועידת השלום בפריז (1919) לחיצת יד בין חוסיין, מלך ירדן ויצחק רבין לעיני ביל קלינטון, במסגרת החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן הסכם שלום הוא הסכם בין שתי מדינות עוינות המסיים באופן רשמי מצב של מלחמה בין הצדדים ומשכין ביניהן שלום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם שלום · ראה עוד »

הסכם שביתת הנשק של פוקשאן

הסכם שביתת הנשק של פוקשאן (ברומנית: Armistițiul de la Focșani) היה הסכם שביתת נשק, שסיים את פעולות האיבה בין רומניה למעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם שביתת הנשק של פוקשאן · ראה עוד »

הסכם שביתת הנשק בין רוסיה למעצמות המרכז

חתימת שביתת הנשק בין רוסיה למעצמות המרכז ב-15 בדצמבר 1917 ב-15 בדצמבר (2 בדצמבר על פי הלוח היוליאני) 1917 נחתמה שביתת נשק בין הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית מצד אחד לבין האימפריה האוסטרו-הונגרית, ממלכת בולגריה, האימפריה הגרמנית והאימפריה העות'מאנית - מעצמות המרכז - מהצד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם שביתת הנשק בין רוסיה למעצמות המרכז · ראה עוד »

הסכם לונדון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם לונדון · ראה עוד »

הסכם לונדון (1827)

הסכם לונדון נחתם על ידי הממלכה המאוחדת, צרפת והאימפריה הרוסית ב-6 ביולי 1827.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם לונדון (1827) · ראה עוד »

הסכם לונדון (1840)

הסכם לונדון משנת 1840 (באנגלית: Convention for the Pacification of the Levant) הוא הסכם בינלאומי אשר שמו הרשמי "הסכם להשכנת שלום בלבנט" ואשר נחתם ב-15 ביולי 1840 בין המעצמות האירופיות בריטניה, אוסטריה, פרוסיה, ורוסיה מצד אחד, והאימפריה העות'מאנית מן הצד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם לונדון (1840) · ראה עוד »

הסכם לונדון (1913)

תוצאות מלחמת הבלקן הראשונה (למעלה) והשנייה (למטה) הסכם לונדון משנת 1913 היה הסכם בינלאומי שנחתם בלונדון ב-30 במאי 1913, והסדיר את הדרישות הטריטוריאליות בעקבות מלחמת הבלקן הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם לונדון (1913) · ראה עוד »

הסכם לוזאן

מפת טורקיה לאחר הסכם לוזאן קריקטורה: יווני וטורקי מתווכחים לאורך הגבול בין המדינות הסכם לוזאן היה הסכם שלום שנחתם ב-24 ביולי 1923 בלוזאן שבשווייץ, בידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, יוון, בריטניה, איטליה וצרפת, יפן ורומניה והסדיר באופן סופי את גורלה של אסיה הקטנה לאחר התפרקותה של האימפריה העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה והדיפת הכוחות הצרפתים והיוונים משטחיה במסגרת מלחמת העצמאות של טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם לוזאן · ראה עוד »

הסכם זוהאב

הסכם זוהאב, המכונה גם הסכם קסר-י שירין, נחתם ב-17 במאי 1639 בין האימפריה העות'מאנית לאימפריה הספווית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם זוהאב · ראה עוד »

הסכם באלטה לימאן

הסכם באלטה לימאן היה הסכם מסחרי בין בריטניה לבין האימפריה העות'מאנית, שנחתם ב-16 באוגוסט 1838.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם באלטה לימאן · ראה עוד »

הסכם בתומי

הסכם בתום היה הסכם שנחתם בבתום (כיום בתומי) ב-4 ביוני 1918 בין האימפריה העות'מאנית לשלוש מדינות עבר הקווקז: הרפובליקה הראשונה של ארמניה, הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן והרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם בתומי · ראה עוד »

הסכם בוקרשט (1812)

הסכם בוקרשט שנחתם במאי 1812, בבוקרשט, בין האימפריה הרוסית ובין האימפריה העות'מאנית, קבע את התנאים לסיום המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם בוקרשט (1812) · ראה עוד »

הסכם בוקרשט (1886)

הסכם בוקרשט מ-3 במרץ 1886, שנחתם בבוקרשט, רומניה, על ידי סרביה ובולגריה סיים את מלחמת בולגריה-סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם בוקרשט (1886) · ראה עוד »

הסכם בוקרשט (1913)

תוצאות מלחמת הבלקן הראשונה (למעלה) והשנייה (למטה) הסכם בוקרשט, שנחתם ב-10 באוגוסט 1913, בין בולגריה ובין יריבותיה במלחמת הבלקן השנייה, רומניה, סרביה, מונטנגרו, יוון והאימפריה העות'מאנית, סיים את מלחמת הבלקן השנייה וקבע גבולות חדשים בין המדינות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם בוקרשט (1913) · ראה עוד »

הסכם בוקרשט (1918)

ראש ממשלת רומניה אלכסנדרו מרגילומן חותם על ההסכם. הסכם בוקרשט הוא הסכם שלום שנחתם בין רומניה מצד אחד ובין האימפריה האוסטרו-הונגרית, גרמניה, בולגריה והאימפריה העות'מאנית מהצד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם בוקרשט (1918) · ראה עוד »

הסכם גוליסטן

ההפסדים הטריטוריאליים של פרס לאחר הסכם גוליסטן והסכם טורקמנצ'אי הסכם גוליסטן (ברוסית: Гюлистанский договор, בפרסית: عهدنامه گلستان) היה הסכם שלום שנחתם בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה הפרסית (سلسله قاجاریه), ב-24 באוקטובר 1813, בכפר שבנגורנו קרבאך, כתוצאה ממלחמת רוסיה-פרס (1813-1804).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם גוליסטן · ראה עוד »

הסכם השלום בין ישראל למצרים

הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הסכם שנחתם על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, על מדשאות הבית הלבן ב-26 במרץ 1979.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם השלום בין ישראל למצרים · ראה עוד »

הסכם השלום הנצחי (1686)

גבולות בהתאם להסכם הסכם השלום הנצחי הוא הסכם שנחתם בין רוסיה הצארית לבין האיחוד הפולני-ליטאי ב-1686 וסיים את מלחמת רוסיה–פולין (1654–1667).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם השלום הנצחי (1686) · ראה עוד »

הסכם יאשי

תיאור הגבולות בהתאם להסכם הסכם יאשי הוא הסכם שנחתם בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה הרוסית ב-9 בינואר 1792 בעיר יאשי שברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכם יאשי · ראה עוד »

הסכסוך הארמני-אזרי (1905–1906)

הסכסוך הארמני-אזרי שנודע בזמנו כ"סכסוך הארמני-טטרי" או הפרעות של הארמנים וה"טטרים" בשנים 1906-1905 או "המלחמה הארמנית-טטרית בשנים 1906-1905" (באזרית: Erməni-azərbaycanlı qırğınları (1905-1906); בארמנית: Հայ-թաթարական ընդհարումներ או հայ-թաթարական պատերազմ) היה שורה של עימותים ופרעות עקובים מדם שפרצו בשנים 1906-1905תחת השלטון הרוסי באזור הקווקז בין הארמנים לאזרים, שנקראו באותה תקופה "טטרים קווקזים".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכסוך הארמני-אזרי (1905–1906) · ראה עוד »

הסכסוך הכורדי-עיראקי (1918–2003)

הסכסוך הכורדי-עיראקי הוא סדרה של מלחמות והתקוממויות של עיראקים כורדים נגד ממשלת עיראק במהלך המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכסוך הכורדי-עיראקי (1918–2003) · ראה עוד »

הסכסוך הכורדי-טורקי

מאז 1921 התרחשו בטורקיה התקוממויות לאומניות כורדיות של הכורדים בטורקיה, הנובעות ממאבק הכורדים לעצמאות, ומסכסוך אתני בין הכורדים לטורקים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכסוך הכורדי-טורקי · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-ערבי

הסכסוך הישראלי–ערבי הוא סכסוך בין היהודים שהתגוררו בארץ ישראל וכיום מתגוררים במדינת ישראל, לבין ערבים-מוסלמים יושבי הארץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסכסוך הישראלי-ערבי · ראה עוד »

הסיץ' הזפורוז'י

הסיץ' הזפורוז'י (באוקראינית: Запорозька Січ, פולנית: Sicz Zaporoska; "המחנה המבוצר שמעבר לאשדות") היה בסיסם של הקוזאקים שהתגוררו לאורך חלקו התחתון של נהר הדנייפר, באזור הערים האוקראיניות דניפרופטרובסק וזפוריז'יה של ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והסיץ' הזפורוז'י · ראה עוד »

הערוך הקצר

ספר הערוך הקצר (או ספר ערוך הקצור) הוא שמו של חיבור שנדפס לראשונה במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והערוך הקצר · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-15

העשור הראשון של המאה ה-15 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 1400 והסתיים ב-31 בדצמבר 1409.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעשור הראשון של המאה ה-15 · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-19

פרנץ השני, התפטר מתפקידו. העשור הראשון של המאה ה-19 החל ב־1 בינואר 1800 והסתיים ב־31 בדצמבר 1809.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעשור הראשון של המאה ה-19 · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-20

רעידת אדמה של 1906 החריבה את העיר סן פרנסיסקו וגרמה למותם של לפחות 3,000 בני אדם.שב-1902 מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים מסתיימת בניצחונה של ארצות הברית.שבניית תעלת פנמה.שאדמירל הצי היפני היהאצ'ירו טוגו על גשר הפיקוד של מיקאסה בתחילת קרב צושימה ב-1905 שהיה אחד מהקרבות המכריעים במלחמת רוסיה–יפן ושהוביל להקמתה של יפן כמעצמה גדולה. העשור הראשון של המאה העשרים החל ב־1 בינואר 1900 והסתיים ב־31 בדצמבר 1909.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעשור הראשון של המאה ה-20 · ראה עוד »

העשור השני של המאה ה-16

העשור השני של המאה ה-16 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 1510 והסתיים ב-31 בדצמבר 1519.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעשור השני של המאה ה-16 · ראה עוד »

העשור השני של המאה ה-17

העשור השני של המאה ה-17 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 1610 והסתיים ב-31 בדצמבר 1619.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעשור השני של המאה ה-17 · ראה עוד »

העשור השני של המאה ה-18

העשור השני של המאה ה-18 העשור השני של המאה ה-18 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 1710 והסתיים ב-31 בדצמבר 1719.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעשור השני של המאה ה-18 · ראה עוד »

העשור השני של המאה ה-19

כפנסי רחוב. העשור השני של המאה ה-19 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 1810 והסתיים ב-31 בדצמבר 1819.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעשור השני של המאה ה-19 · ראה עוד »

העשור השני של המאה ה-20

מגפת השפעת שפורצת ב-1918 גורמת למותם של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. העשור השני של המאה ה-20 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 1910 והסתיים ב-31 בדצמבר 1919.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעשור השני של המאה ה-20 · ראה עוד »

העת החדשה

קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעת החדשה · ראה עוד »

העליות בשנים 1700–1881

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעליות בשנים 1700–1881 · ראה עוד »

העלייה אל ההר

העלייה אל ההר הוא קובץ מאמרים בעריכת אברהם שבות, גאוגרף ומתכנן אזורי ביהודה ושומרון, המסכם 28 שנות התנחלות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעלייה אל ההר · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעלייה השלישית · ראה עוד »

העות'מאנים

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעות'מאנים · ראה עוד »

העותמנים

#הפניה האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעותמנים · ראה עוד »

העימות הרוסי–צ'צ'ני

הסכסוך הרוסי–צ'צ'ני (ברוסית: Чеченский конфликт, מילולית: הסכסוך הצ'צ'ני) הוא סכסוך בן מאות שנים, לעיתים מזוין, בין רוסיה לבין בני הלאום הצ'צ'ני וכוחות אסלאמיסטים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעימות הרוסי–צ'צ'ני · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעיר העתיקה · ראה עוד »

העיר העתיקה (באר שבע)

העיר העתיקה של באר שבע היא העיר היחידה אשר נבנתה על ידי השלטון העות'מאני בזמן שלטונו בארץ ישראל, והיוותה מקום מרכזי לשליטה על כוחות הצבא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעיר העתיקה (באר שבע) · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

העיר העתיקה של באקו

מגדל העלמה בבאקו העיר העתיקה של באקו (באזרית: İçeri şəhər - "העיר הפנימית") היא אתר מבוצר ומוקף חומה השוכן במרכז העיר באקו, בירת הרפובליקה של אזרבייג'ן והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעיר העתיקה של באקו · ראה עוד »

העיר התחתית

העיר התחתית, או העיר, הוא שמו של הרובע בחיפה הממוקם בחלקו התחתון, המרכזי, של הכרך, ומאגד רצף של שכונות מרכזיות ואת חלקה הגדול של הפעילות העסקית של חיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והעיר התחתית · ראה עוד »

הפארק הלאומי הורטובאג'

בארות מסורתיים בהורטובאג' הורטובאג' (הונגרית: Hortobágyi Nemzeti Park) הוא שמם של כפר במחוז היידו-ביהר ושל פארק לאומי המשתרע על פני 800 קמ"ר במזרח הונגריה, הידוע בפולקלור ובהיסטוריה התרבותית שלו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפארק הלאומי הורטובאג' · ראה עוד »

הפסקת האש של מודרוס

הפסקת האש של מודרוס (בטורקית: Mondros Mütarekesi, באנגלית: Armistice of Mudros) סיימה את מצב הלחימה במלחמת העולם הראשונה בין האימפריה העות'מאנית לבין מדינות ההסכמה, ביום 30 באוקטובר 1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפסקת האש של מודרוס · ראה עוד »

הפסה סולטאן

עַאִישֶׁה הַפְסָה סוּלְטַאן (בטורקית עות'מאנית: حفصه سلطان; 1478 - מרץ 1534) הייתה אשתו של סלים הראשון והולידה סולטאן הראשונה של האימפריה העות'מאנית כאמו של סולימאן המפואר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפסה סולטאן · ראה עוד »

הפקעת קידושין

הפקעת קידושין היא הסמכות ההלכתית של חכמים להפקיע (לבטל) קידושין, ובכך לבטל את תוקפם של נישואים בין בני זוג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפקעת קידושין · ראה עוד »

הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)

סטודנטים בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון בחיפה נוסדה בדצמבר 1924, והייתה אחת משתי המחלקות הראשונות בטכניון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון) · ראה עוד »

הפריצה לכלא עכו

הפריצה לכלא עכו הייתה פעולת פשיטה של הארגון הצבאי לאומי, שנערכה ב־4 במאי 1947, ובמהלכה כוח אצ"ל שהתחזה לפלוגת הנדסה בריטית פרץ את חומות כלא עכו ואסירים רבים שהיו כלואים נמלטו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפריצה לכלא עכו · ראה עוד »

הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867

הקיסרית סיסי מוכתרים כמלכי הונגריה בכנסיית מתיאש, בודפשט הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 הידועה גם בכינוי הפשרה (בהונגרית: Kiegyezés בגרמנית: Ausgleich) הייתה פשרה שהושגה בין האימפריה האוסטרית לבין מנהיגיו העממיים של העם ההונגרי, ואשר יצרה את האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 · ראה עוד »

הפלישה העיראקית לכווית

הפלישה העיראקית לכווית הייתה פלישה צבאית, שהחלה ב-2 באוגוסט 1990 והביאה לכיבוש כווית בידי עיראק בהנהגת נשיא עיראק, סאדם חוסיין, בתוך יומיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפלישה העיראקית לכווית · ראה עוד »

הפלישות הטימוריות לגאורגיה

טימור מורה על מערכה כנגד גאורגיה בזמן הפגישה עם מוטהרטן, אמיר ארזינג'ן שבארמניה הפלישות הטימוריות לגאורגיה (בגאורגית: თემურლენგის ლაშქრობანი საქართველოში) היו סדרת פלישות הרסניות שנערכו על ידי הכובש הטורקו-מונגולי, טימור לנג, לממלכה הגאורגית המאוחדת, ממלכה נוצרית, בין השנים 1386-1404.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפלישות הטימוריות לגאורגיה · ראה עוד »

הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול

הפטריארך האֶקוּמֶני של קונסטנטינופול (ביוונית: Οικουμενικός Πατριάρχης Κωνσταντινουπόλεω) הוא הפטריארך הכללי ה"ראשון בין שווים" בנצרות האורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפטריארך האקומני של קונסטנטינופול · ראה עוד »

הפגנות ירוואן (1965)

ההפגנות בירוואן ב-24 באפריל 1965 מול בניין האופרהתמונה להחלפה האנדרטאות לזכר רצח העם הארמני שהוקמו בעקבות הפגנות, מימין אנדרטת האובליסק, במרכז, אנדרטת החרוט הקטום, ומשמאל קיר ההנצחה אירוע יום הזיכרון בקפלה להנצחת רצח העם הארמני בעיר דיר א-זור שבמדבר סוריה ההפגנות בירוואן התקיימו ב-24 באפריל 1965 בעיר ירוואן שברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית שהייתה אז חלק מברית המועצות, לציון חמישים שנה לרצח העם הארמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפגנות ירוואן (1965) · ראה עוד »

הפגזת עכו (1840)

הפגזת עכו ב-3 בנובמבר 1840 הייתה שיאה של המערכה הצבאית שניהלו האימפריה העות'מאנית ומעצמות אירופה ובראשן בריטניה, נגד מוחמד עלי מושל מצרים בשנים 1839-1840.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפגזת עכו (1840) · ראה עוד »

הפדרציה המהפכנית הארמנית

הפדרציה המהפכנית הארמנית (בארמנית: Հայ Հեղափոխական Դաշնակցութիւն - "האי הגאפוחאקאן דשנקצותיון" או "האי האגאפוחאגאן תאשנגצותיון") המכונה גם "הדשנקים" או דשנאק, היא מפלגה ארמנית שהוקמה בטיפליס (בירת מלכות המשנה של הקווקז. טביליסי של היום) בשנת 1890 על ידי כריסטופר מיקאליאן, סטפן זוריאן וסימון זוואריאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפדרציה המהפכנית הארמנית · ראה עוד »

הפיתגוריון בסאמוס

הפיתגוריון בסאמוס (ביוונית: Πυθαγόρειο Σάμου) הוא שמם של שרידי בירתו העתיקה של האי סאמוס, אשר שכנה לחופיו של מפרץ טבעי קטן בדרומו של האי בים האגאי ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפיתגוריון בסאמוס · ראה עוד »

הפיגוע בכנסיית סווטה נדליה

כנסיית "סווטה נדליה" לאחר הפיגוע שלט הנצחה המוצב בכניסה לכנסייה לפני: הכנסייה כפי שצולמה ב-1922 אחרי: כנסיית סווטה נדליה, זמן קצר לאחר הפיגוע כנסיית סווטה נדליה כפי שצולמה ב-2011 הפיגוע בכנסיית סְוֶוטָה נֶדֶלְיַה (בבולגרית: Атентат в църквата Света Неделя) הוא פיגוע הטרור הגדול ביותר בהיסטוריה של בולגריה המודרנית, שהתבצע בצהרי ה-16 באפריל 1925 בכנסיית "סווטה נדליה" אשר בסופיה בירת בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והפיגוע בכנסיית סווטה נדליה · ראה עוד »

הצלב האדום

הצלב האדום (מכונה גם תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבין-לאומי) הוא ארגון בינלאומי העוסק בסיוע הומניטרי, ומונה מעל ל-16 מיליון מתנדבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצלב האדום · ראה עוד »

הצבא הערבי הסעודי

280px הצבא הערבי הסעודי (בערבית: الجيش العربي السعودي) או צבא היבשה המלכותי הסעודי (בערבית:القوات البرية الملكية السعودية) הוא הזרוע היבשתית של הכוחות המזוינים של ערב הסעודית, והיא הגדולה מארבע זרועותיו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצבא הערבי הסעודי · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצהרת בלפור · ראה עוד »

הצי האוסטרו-הונגרי

הצי האוסטרו-הונגרי (בגרמנית: Kaiserliche und Königliche Kriegsmarine; "הצי הקיסרי והמלכותי"' ובראשי תיבות: "K.u.K.K") היה הצי המלחמתי של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצי האוסטרו-הונגרי · ראה עוד »

הצי הספרדי

דגלון החרטום של הצי הספרדי הצי הספרדי (בספרדית: Armada Española) הוא הזרוע הימית של הכוחות המזוינים של ספרד, ואחד מציי המלחמה הוותיקים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצי הספרדי · ראה עוד »

הצי העות'מאני

ספינת הדגל בפיקודו של האדמירל העות'מאני כמאל ראיס (1451–1511 לערך) היסטוריה שבו השתמשו בתותחים על אוניות הצי העות'מאני (בטורקית עות'מאנית: دوننماى همايون) היה אחד מציי המלחמה הגדולים בים התיכון, הים השחור, הים האדום, המפרץ הפרסי והאוקיינוס ההודי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצי העות'מאני · ראה עוד »

הצי הרוסי הקיסרי

הצי הרוסי הקיסרי היה הצי המלחמתי של האימפריה הרוסית משלהי המאה ה-17 ועד סופה של הקיסרות ב-1917 וייסוד ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצי הרוסי הקיסרי · ראה עוד »

הצי הביזנטי

הצי הביזנטי הודף התקפה של רוסים על קונסטנטינופוליס ב-941. איור בכתב יד מן המאה ה-13. הצי הביזנטי הוא השם שניתן במחקר ההיסטורי המודרני לאותם ציי מלחמה שהחזיקה והפעילה האימפריה הביזנטית במהלך תולדותיה, מ-286 (חלוקת האימפריה הרומית על ידי דיוקלטיאנוס) ועד 1453 (כיבוש קונסטנטינופוליס).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצי הביזנטי · ראה עוד »

הצי היווני

הצי היווני או הצי ההלני (ביוונית: Πολεμικό Ναυτικό, "פולמיקו נאפטיקו") הוא הצי המלחמתי של מדינת יוון המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והצי היווני · ראה עוד »

הקסבה באלג'יר

הקסבה באלג'יר (בערבית: القصبة - "הקסבה"; בצרפתית: Casbah d'Alger) הוא אזור בן 600 דונם המקיף כיום את חלקה העתיק של העיר אלג'יר, בירת אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקסבה באלג'יר · ראה עוד »

הקרב על מולביץ

הקרב על מולביץ (בגרמנית: Schlacht bei Mollwitz) היה קרב מרכזי במהלך מלחמת שלזיה הראשונה (השלבים הראשונים של מלחמת הירושה האוסטרית), שאירע ב-10 באפריל 1741.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקרב על מולביץ · ראה עוד »

הקרב על נצרת

250px הקרב על נצרת הוא קרב שהתחולל ב-20 וב-21 בספטמבר 1918, באזור נצרת, בין הכוחות הבריטיים לכוחות הטורקיים, שהסתייעו בגרמנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקרב על נצרת · ראה עוד »

הקרב על קיבוץ גשר

מפת הקרבות עם העיראקים באזור גשר משטרת גשר, אתר חשוב בקרב על קיבוץ גשר טיפול בפצוע בבונקר בגשר (המחשה) בונקר המפקדה בגשר בול שהונפק לכבוד יום העצמאות השישי של מדינת ישראל בשנת 1954 ומתאר את אתר הקרב בגשר הקרב על קיבוץ גשר במלחמת העצמאות נערך בין חברי קיבוץ גשר, לוחמים מן היישובים העבריים שבסביבה, ולוחמי חטיבת גולני ובין הלגיון הערבי, אשר נעזר בלוחמים מן היישובים הערביים הסמוכים, וחיל המשלוח העיראקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקרב על קיבוץ גשר · ראה עוד »

הקרב על תל חי

הקרב על תל חי נערך ב-1 במרץ 1920 בין חמושים ערבים לבין כוח צבאי מגן יהודי שהגן על החווה החקלאית תל חי שבאצבע הגליל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקרב על תל חי · ראה עוד »

הקרב על גבעות מע'אר

הנוף דרומה מהגבעות לכיוון גדרה וכביש 40 ממחיש את יתרונן האסטרטגי, אף שהצבא הבריטי לא הגיע מכיוון זה Beadle הקרב על גבעות מֻע'אר (בערבית: المُغار) נערך ב-13 בנובמבר 1917 כחלק מהמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקרב על גבעות מע'אר · ראה עוד »

הקרב בנחל תרצה

הקרב בנחל תרצה התקיים בשלהי מלחמת העולם הראשונה בעמק שבו עובר נחל תרצה (ואדי אל-פארעה), היורד משכם לעמק הירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקרב בנחל תרצה · ראה עוד »

הקטאר

פסל החירות בניו יורק ניצב על כן החסום בריבוע ששטחו הקטאר אחדהקטאר (סמל: ha) הוא יחידת מידה השווה ל-10,000 מטר רבוע ומשמשת למדידת שטח של משטח כלשהו, לרוב קרקע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקטאר · ראה עוד »

הקהילה היהודית בסוצ'אבה

סוצ'אבה היא בירת מחוז סוצ'אבה בדרום בוקובינה שברומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקהילה היהודית בסוצ'אבה · ראה עוד »

הקהילה היהודית הספרדית ברומניה

הקהילה היהודית הספרדית ברומניה התחילה בהתיישבות היהודית בנסיכות ולאכיה (שמאוחר יותר התאחדה עם נסיכות מולדובה וייסדו יחד את רומניה) במחצית הראשונה של המאה ה-16, אם כי אזכורים ראשונים ליהודים אלה יש משנת 1496.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקהילה היהודית הספרדית ברומניה · ראה עוד »

הקו הירוק

גבולות הקו הירוק: יהודה ושומרון היו בשליטת ירדן ורצועת עזה נמצאה בשליטת מצרים הקו הירוק הוא קו שביתת-הנשק של מדינת ישראל עם מצרים, עם ירדן, עם סוריה ועם לבנון, כפי שנקבע בהסכמי שביתת הנשק שנחתמו בשנת 1949, לאחר מלחמת העצמאות, עם חריגות מסוימות שנתקבעו בראשית שנות ה-50 ועד מלחמת ששת הימים בשנת 1967.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקו הירוק · ראה עוד »

הקואליציה האנטי-צרפתית השלישית

מלחמות המהפכה הצרפתית הסתיימו בניצחון צרפתי ותבוסתה של הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקואליציה האנטי-צרפתית השלישית · ראה עוד »

הקואופרציה במרחביה

חצר הקואופרציה במרחביה מראה בחצר הקואופרציה במרחביה הייתה חווה קואפרטיבית יהודית-ציוניות שהוקמה בעמק יזרעאל בשנת 1911 (כ"ד בטבת ה'תרע"א), על פי רעיונותיו של פרופסור פרנץ אופנהיימר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקואופרציה במרחביה · ראה עוד »

הקונסוליה הספרדית בירושלים

הקונסוליה הספרדית בירושלים היא נציגות דיפלומטית של ספרד בירושלים, הפועלת מ-1853, שייצגה במשך השנים את ממלכת ספרד, ספרד הרפובליקאית והמדינה הספרדית באימפריה העות'מאנית, המנדט הבריטי וירושלים הירדנית והישראלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקונסוליה הספרדית בירושלים · ראה עוד »

הקונסוליה הצרפתית בירושלים

הקונסוליה הכללית של צרפת בירושלים (בצרפתית: Consulat Général de France à Jérusalem) היא נציגות דיפלומטית המייצגת את האינטרסים של הרפובליקה הצרפתית בירושלים החל מ-1842.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקונסוליה הצרפתית בירושלים · ראה עוד »

הקונסוליה הרוסית בירושלים

מבנה הקונסוליה, 1907 מפת בניינים ההיסטוריים השייכים למגרש הרוסי הקונסול הרוסי משפחת הקונסול הרוסי מראה מודרני, 2007 לוח מורשת בנויה בירושלים עם הסבר על הבניין הקונסוליה הכללית הרוסית בירושלים (ברוסית: Русское генконсульство в Иерусалиме) הייתה הנציגות הדיפלומטית של האימפריה הרוסית בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקונסוליה הרוסית בירושלים · ראה עוד »

הקונסוליה הבריטית בירושלים

הקונסוליה הבריטית בירושלים היא נציגות דיפלומטית של בריטניה, שפעלה בשתי תקופות שונות: הראשונה נוסדה בשלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונועדה לחזק את הקשרים בין הבריטים לבין האימפריה העות'מאנית והאוכלוסייה המקומית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקונסוליה הבריטית בירושלים · ראה עוד »

הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה

מושב הקונסיסטוריה בסופיה ב-1932 הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה, המכונה גם הקונסיסטוריון היהודי, היה מוסד מנהל אוטונומי של קהילות יהדות בולגריה, שפעל בהכרה רשמית משלטונות בולגריה בין השנים 1889–1959.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקונסיסטוריה היהודית של בולגריה · ראה עוד »

הקונצרט האירופי

הגבולות המדיניים באירופה כפי שנקבעו ב-1815 בקונגרס וינה. הקונגרס סימן את תחילתו של הקונצרט האירופי. הקונצרט האירופי ("קונצרט" במובן הסכמה; באנגלית: Concert of Europe) הוא מושג המתאר את הסדר המדיני שהתקיים באירופה כמאה שנה, החל מתבוסת נפוליאון ב-1815 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקונצרט האירופי · ראה עוד »

הקונגרס הערבי הלאומי הראשון

הקונגרס הערבי הלאומי הראשון (בערבית: المؤتمر العربي الأول - תעתיק לעברית: אלמאתמר אלערבי אלאול) היה כינוס ראשון של התנועה הלאומית הפאן ערבית שהתקיים בפריז בשנת 1913.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקונגרס הערבי הלאומי הראשון · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי התשיעי

הקונגרס הציוני העולמי התשיעי התקיים ב-26-30 בדצמבר 1909, בעיר המבורג שבגרמניה והיה לקונגרס הציוני הראשון על אדמת גרמניה. נשיא הקונגרס היה דוד וולפסון, והשתתפו בו כ-400 צירים וכ-3000 אורחים. הקונגרס עמד בסימן המאבק בין הציונות המדינית בהובלת וולפסון לבין הציונות המעשית, שקנתה לה שביתה רחבה בשורות התנועה הציונית, שעליה נמנו דמויות בולטות בתנועה כמו מנחם אוסישקין והוועד האודסאי. בקונגרס השתתפו לראשונה נציגי מפלגות הפועלים בארץ-ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקונגרס הציוני העולמי התשיעי · ראה עוד »

הקונגרס הלאומי הסורי

הקונגרס הלאומי הסורי, דמשק. על מדרגות בניין המועדון הערבי, 1920. הקונגרס הלאומי הסורי (מכונה גם הקונגרס הפאן-סורי או הוועידה הכל-סורית; בערבית: المؤتمر السوري العام, תעתיק: אל-מואתמר א-סורי אל-עאם) התקיים בשנת 1919 בדמשק, לאחר סילוק האימפריה העות'מאנית מן האזור במלחמת העולם הראשונה, ובעת שבדמשק פעלה ממשלה בראשות פייסל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקונגרס הלאומי הסורי · ראה עוד »

הקורפוס ה-12 (בריטניה)

הקורפוס ה-12 של הצבא הבריטי היה קורפוס בריטי אשר במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם בחזית המקדונית, ובמהלך מלחמת העולם השנייה לחם בחזית המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקורפוס ה-12 (בריטניה) · ראה עוד »

הקורפוס ה-15 (האימפריה העות'מאנית)

הקורפוס ה-15 של האימפריה העות'מאנית (בטורקית: 15'inci Kolordu או On Beşinci Kolordu) היה אחד מגייסות הצבא העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקורפוס ה-15 (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

הקורפוס ה-16 (האימפריה העות'מאנית)

הקורפוס ה-16 של האימפריה העות'מאנית (בטורקית: 16 ncı Kolordu או On Altıncı Kolordu) היה קורפוס של הצבא העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקורפוס ה-16 (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

הקורפוס השלישי (האימפריה העות'מאנית)

הקורפוס השלישי של האימפריה העות'מאנית (בטורקית: 3üncü Kolordu או Üçüncü Kolordu) היה אחד קורפוס של הצבא העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקורפוס השלישי (האימפריה העות'מאנית) · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה

הקיסרות הגרמנית הייתה אחת ממעצמות המרכז במהלך מלחמת העולם הראשונה, והעיקרית והחזקה שביניהן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

הר אתוס

הר אָתוֹס (ביוונית: Όρος Άθως; בטורקית: Aynoroz) הוא הר וחצי אי במקדוניה שבצפון יוון, המכונה גם "ההר הקדוש" (Άγιον Όρος, "אַיוֹן אורוס").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והר אתוס · ראה עוד »

הר אוטה

הר אוטה (ביוונית) הר במרכז יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והר אוטה · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והר ציון · ראה עוד »

הר לובצ'ן

הר לובצ'ן הוא הר בדרום מערב מונטנגרו שנתן למדינה את שמה: "הר שחור".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והר לובצ'ן · ראה עוד »

הר באבה

הר באבה (בבולגרית ובמקדונית: Баба планина) הוא הר בשטח מקדוניה הצפונית, החולש על העיר ביטולה, ופסגתו הגבוהה ביותר, פֶּלִיסְטֶר, (המכונה גם: "הקיר האדום"), היא השלישית בגובהה במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והר באבה · ראה עוד »

הר בוטב

הר בוטב או פסגת בוטב (בבולגרית: ВръхБотев) היא הפסגה הגבוהה ביותר ברכס הרי הבלקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והר בוטב · ראה עוד »

הר התקווה

השקמה העתיקה בחצר בית הספר שבח מופת. שריד אחרון להתיישבות ב"הר התקווה" הר התקווה (Mount Hope) הוא שמה של חווה חקלאית שהוקמה באמצע המאה ה-19 על ידי שתי קבוצות של נוצרים פרוטסטנטים מילניאליסטים, מפרוסיה ומארצות הברית, באזור שבו שכן בית הספר "שבח מופת" בדרום תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והר התקווה · ראה עוד »

הר הלבנון

ארז הלבנון בהר הלבנון נהר איברהים פסגת הרכס - קורנת אסוודא הר הלבנון (מפיניקית: 𐤋𐤁𐤍𐤍, באכדית:.lab-na-na, בערבית: جبل لبنان, תעתיק מדויק: ג'בל לבנאן) הוא רכס ההרים המרכזי והגבוה ביותר בלבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והר הלבנון · ראה עוד »

הר הזיתים (ספר)

הר הזיתים. הר הזיתים (בטורקית: Zeytindağı) הוא ספר פרי עטו של הסופר הטורקי פליה ריפקי אטאיי, המגולל את נסיבות התפוררותה של האימפריה העות'מאנית ואת המאורעות שהתחוללו באחריתה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והר הזיתים (ספר) · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והר הבית · ראה עוד »

הרמטיציזם

מטה הרמס, סמל ההרמטיציזם הֶרמֶטיציזם (או הרמטיקה) או המסורת ההרמטית המערבית היא מערכת של אמונות פילוסופיות ודתיות הקרויה על שמו של הרמס טריסמגיסטוס, דמות מיתולוגית אשר לה מיוחסים הטקסטים הראשונים של תורה זו, המכונים קורפוס הרמטיקום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרמטיציזם · ראה עוד »

הראנד נזריאנץ

הראנד נזריאנץ (בארמנית: Հրանտ Նազարեանց; 8 בינואר 1886 - 25 בינואר 1962) היה משורר ועיתונאי ארמני, שפעל באימפריה העות'מאנית ובאירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והראנד נזריאנץ · ראה עוד »

הראשון לציון

הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והראשון לציון · ראה עוד »

הרנוש ארשגיאן

הרנוש ארשגיאן (לבית נרגיז, בארמנית: Հերանոյշ (Նարգիզ) Արշակեան; 28 ביולי 1887 - 27 במרץ 1905) הייתה משוררת וסופרת ארמנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרנוש ארשגיאן · ראה עוד »

הרעלת בארות

הרעלת בארות היא פעולת חבלה של הרעלת מי שתייה, שמטרתה לפגוע במשתמשים במים אלה, באופן שיגרום להם מחלה, או מוות, וימנע מהם גישה למי שתייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרעלת בארות · ראה עוד »

הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

הרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה היה תופעה מיוחדת במינה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרעב בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

הרפתקאות הברון מינכהאוזן

הרפתקאות הברון מינכהאוזן (באנגלית: The Adventures of Baron Munchausen) הוא סרט הרפתקאות קומי בריטי משנת 1988, בבימויו של טרי גיליאם, בכיכובם של ג'ון נוויל, שרה פולי, אריק איידל, ג'ונתן פרייס, אוליבר ריד, ואומה תורמן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפתקאות הברון מינכהאוזן · ראה עוד »

הרפורמות בחוקי הקרקעות באימפריה העות'מאנית 1858–1914

האימפריה העות'מאנית עברה במאה ה-19 שינויים מקיפים ומרחיקי לכת בתחומי הממשל, המשפט והכלכלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפורמות בחוקי הקרקעות באימפריה העות'מאנית 1858–1914 · ראה עוד »

הרפובליקה של קרים

הרפובליקה של קרים (ברוסית: Респу́блика Крым; באוקראינית: Республіка Крим; בטטרית של קרים: Къырым Джумхуриети, Qırım Cumhuriyeti) היא ישות מדינית, שהתנתקה מאוקראינה והכריזה על עצמה כרפובליקה (ממשל חצי אוטונומי) בפדרציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה של קרים · ראה עוד »

הרפובליקה של בתומי

רפובליקת בתומי הייתה רפובליקה שהוקמה בינואר 1919, כאשר הצבא הבריטי תפס את השליטה בבתומי, עיר נמל לחוף הים השחור, אחרי הפינוי של העות'מאנים בסוף מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה של בתומי · ראה עוד »

הרפובליקה של ג'נובה

הרפובליקה של ג'נובה (באיטלקית: Repubblica di Genova) הייתה מדינה עצמאית בליגוריה, בחוף הצפון-מערבי של איטליה, מהמאה ה-11 עד לשנת 1797, אז פלשו אליה צבאות המהפכה הצרפתים של נפוליאון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה של ג'נובה · ראה עוד »

הרפובליקה של ונציה

הרפובליקה של ונציה (בוונטית: Repùblica Vèneta או Repùblica de Venesia, באיטלקית: Repubblica di Venezia) הייתה רפובליקה שמקורה בעיר ונציה, בצפון מזרח איטליה, שהתקיימה במשך יותר מאלף שנים - מהמאה השביעית ועד לכיבושה בידי נפוליאון ב-1797.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה של ונציה · ראה עוד »

הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אג'ריה

דגל הרפובליקה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אג'ריה או אג'ריה א.א.ס.ס.ר הייתה רפובליקה אוטונומית סובייטית סוציאליסטית בתוך גאורגיה הסובייטית, ונוסדה ב-16 ביולי 1921.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של אג'ריה · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה (ברוסית: Советская Социалистическая Республика Абхазия) הייתה רפובליקה סובייטית לזמן קצר (1921–1931).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אבחזיה · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית

הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית (בארמנית: Հայկական Սովետական Սոցիալիստական Հանրապետություն - "הייקאקאן סובטאקאן סוציאליסטאקאן הנרפטותיון"; ברוסית: Армянская Советская Социалистическая Республика Armyanskaya Sovetskaya Sotsialisticheskaya Respublika) הייתה אחת מהרפובליקות, שהרכיבו לראשונה את ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית · ראה עוד »

הרפובליקה הסובייטית העממית הבוכרית

הרפובליקה הסובייטית העממית הבוכרית הייתה מדינה סובייטית קצרת מועד ששלטה באמירות בוכרה לשעבר במהלך השנים שאחרי המהפכה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה הסובייטית העממית הבוכרית · ראה עוד »

הרפובליקה הראשונה של ארמניה

הרפובליקה הראשונה של ארמניה או בשמה הרשמי הרפובליקה הארמנית (בארמנית: Հայաստանի հանրապետութիւն) הייתה ישות מדינית שהתקיימה בין השנים 1918–1920 באזור ארמניה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה הראשונה של ארמניה · ראה עוד »

הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה

פגישת המועצה הלאומית 26 במאי 1918 הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה (בגאורגית: საქართველოს დემოკრატიული რესპუბლიკა, " סַכַּרתווֶלוֹס דֶמוֹקרַטיוּלי רֶספּוּבּליקה"), 1918–1921, הייתה הרפובליקה הדמוקרטית המודרנית הראשונה של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה · ראה עוד »

הרפובליקה ההלנית הראשונה

הרפובליקה ההלנית הראשונה (ביוונית: Α' Ελληνική Δημοκρατία) הוא השם שניתן למדינה הזמנית שהתקיימה ביוון במהלך מלחמת העצמאות היוונית (1821-1827).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה ההלנית הראשונה · ראה עוד »

הרפובליקה ההונגרית הראשונה

הרפובליקה ההונגרית הראשונה או הרפובליקה העממית ההונגרית או הרפובליקה הדמוקרטית ההונגרית הוקמה בעקבות תבוסת האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה, והתקיימה עד החזרת המונרכיה בשנת 1920 על ידי מיקלוש הורטי, למעט 133 ימי שלטונו של בלה קון - הרפובליקה הסובייטית ההונגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרפובליקה ההונגרית הראשונה · ראה עוד »

הרצג נובי

הרצג נובי (באותיות קיריליות: Херцег Нови, באיטלקית: Castelnuovo) היא העיר החמישית בגודלה במונטנגרו, שוכנת בדרום-מערב המדינה, והיא משמשת כבירת של מחוז הרצג נובי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרצג נובי · ראה עוד »

הרקליון

הרקליון (ביוונית: Ηράκλειο, באיטלקית: Candia) היא עיר הבירה של האי היווני כרתים והעיר הגדולה ביותר בו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרקליון · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

הרברט פישר

הרברט פישר (בגרמנית Herbert Fischer; 12 באוקטובר 1882 – 23 באוקטובר 1939) היה מפקד בכיר ברייכסווהר ובורמאכט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרברט פישר · ראה עוד »

הרברט הנרי אסקווית'

הרברט הנרי אסקווית' (Herbert Henry Asquith; 12 בספטמבר 1852 – 15 בפברואר 1928) היה מדינאי בריטי שכיהן כראש ממשלת בריטניה מטעם המפלגה הליברלית בין השנים 1908 עד 1916.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרברט הנרי אסקווית' · ראה עוד »

הרומח הקדוש

דומיניקני של סאן מרקו, פירנצה הרומח הקדוש (ידוע גם בשמות חנית הגורל, החנית הקדושה, הרומח של לונגינוס) הוא השם שניתן לפי המסורת הנוצרית לרומח שדקר את ישו בזמן שהיה תלוי על הצלב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרומח הקדוש · ראה עוד »

הרובע הארמני

הרובע הארמני מראה כללי של הרובע הארמני ממגדל דוד קתדרלת יעקב הקדוש הרובע הארמני (בארמנית: հայկական թաղամաս, הַייכַּאכַּאן טַאגַֿאמַאס; בערבית: حَارَة أَلأَرْمَن, חַארַת אַל-אַרְמַן), הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי והרובע הנוצרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרובע הארמני · ראה עוד »

הרובע הנוצרי

250x250 פיקסלים הרובע הנוצרי במבט ממגדל דוד כנסיית הקבר בלב הרובע הנוצרי חיי לילה ברובע הנוצרי. הרובע הנוצרי (בערבית: حارة النصارى) הוא הרובע הצפון-מערבי מבין ארבעת רובעי העיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרובע הנוצרי · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרובע היהודי · ראה עוד »

הרכבת הצבאית העות'מאנית

הרכבת בארץ ישראל הייתה אחד הנכסים האסטרטגיים שהיו בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרכבת הצבאית העות'מאנית · ראה עוד »

הרכבת הרומנית

קטר חשמלי באחת מתחנות בוקרשט הרכבת הרומנית (ברומנית: Căile Ferate Române; ר"ת CFR) היא חברת הרכבות הלאומית של רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרכבת הרומנית · ראה עוד »

הרכבת התחתית של סלוניקי

עבודות ההקמה קטע מנהרה שהושלם הרכבת התחתית של סלוניקי (ביוונית: Μετρό Θεσσαλονίκης), היא מערכת הסעת המונים תת-קרקעית בעיר סלוניקי שביוון, המתוכננת להתחיל לפעול ב-2024.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרכבת התחתית של סלוניקי · ראה עוד »

הרי סינג'אר

מקדש יזידי על אחת מפסגות ההרים הרי סינג'אר (בערבית: جبل سنجار; בכורדית: چیای شهنگال/شهنگار (שינגאל); בארמית סורית: ܛܘܪܐ ܕܫܝܓܪ (טורא דשנגר)) הם רכס הרים באורך של כ-100 ק"מ בצפון-מערב עיראק וצפון-מזרח סוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרי סינג'אר · ראה עוד »

הרי הבלקן

הָרֵי הַבַּלְקָן (בבולגרית ובסרבית: Стара планина, סְטַארָה פְּלַנִינַה – "ההר העתיק") הם רכס הרים בחצי האי הבלקני הגובל ברכס הרי הקרפטים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרי הבלקן · ראה עוד »

הרייכסטאג של שפייר

חורבות בית המשפט של מועצת שפייר משנת 1789 הרייכסטאג (אספה פוליטית ומחוקקת) של שפייר כונס למעלה מחמישים פעמים בתקופת האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והרייכסטאג של שפייר · ראה עוד »

השאלה המזרחית

מפת דרום-מזרח אירופה, לאחר קונגרס ברלין בשנת 1878. השאלה המזרחית הוא כינוי לאוסף בעיות פוליטיות ותרבותיות שהעסיקו את מעצמות אירופה בעקבות תהליך הדעיכה של האימפריה העות'מאנית החל מסוף המאה ה-18 ועד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשאלה המזרחית · ראה עוד »

השם של גאורגיה

השם "גאורגיה" נהוג בשפות רבות בעולם, ומקורו ביוונית: "גֶאוֹרג" (Γεωργ).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשם של גאורגיה · ראה עוד »

השער הנשגב

"השער הנשגב" שבכניסה לארמון טופקאפי השער הנשגב, השער העליון, או בקיצור השער (בטורקית: Babıali או Bâb-ı âli), היה כינוי למנגנון השלטוני של האימפריה העות'מאנית, ששימש בעיקר בשיח הדיפלומטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשער הנשגב · ראה עוד »

השפעת גרמניה הנאצית על עיראק

האידאולוגיה הנאצית קנתה לה אחיזה בקרב קבוצות שוליים בזירה הפוליטית בעיראק כבר משנות ה-30 של המאה ה-20 והשפעתה ניכרה על פעולותיהם והמבנה הארגוני שלהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשפעת גרמניה הנאצית על עיראק · ראה עוד »

השרפה באדירנה (1905)

השרפה באדירנה (בטורקית: 1905 Edirne Yangını) הייתה שרפה שפרצה ב־2 בספטמבר 1905, נמשכה 16 שעות והחריבה את רובע קאלייצ'י (בטורקית: Kaleiçi) בו התרכזה הקהילה היהודית בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשרפה באדירנה (1905) · ראה עוד »

השלטון האוסטרו-הונגרי בבוסניה והרצגובינה

בשנת 1878, במסגרת תנאי קונגרס ברלין, קיבלה האימפריה האוסטרו-הונגרית מנדט על שטחי בוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשלטון האוסטרו-הונגרי בבוסניה והרצגובינה · ראה עוד »

השלטון הישראלי ביהודה ושומרון

מפת יהודה ושומרון בינואר 2006: בצהוב - מרכזים עירוניים פלסטיניים; בוורוד בהיר - שטחים צבאיים סגורים, תחומי ההתנחלויות ואזורים המבודדים באמצעות גדר ההפרדה; בוורוד כהה - התנחלויות, מאחזים ובסיסים צבאיים; הקו השחור מייצג את תוואי גדר ההפרדה השלטון הישראלי ביהודה ושומרון הוא צורת השליטה של ישראל בשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים (יוני 1967) ביהודה, השומרון ובקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשלטון הישראלי ביהודה ושומרון · ראה עוד »

השלום העות'מאני

השלום העות'מאני או פַּקס עוֹת'מָנָה (בלטינית: Pax Ottomana או Pax Ottomanica), הוא כינויה של תקופת היציבות הכלכלית והחברתית שהושגה במחוזות שנכבשו על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשלום העות'מאני · ראה עוד »

השלכות הנאציזם

הנאציזם וגרמניה הנאצית השפיעו על מדינות, קהילות ואנשים רבים לפני מלחמת העולם השנייה, במהלכה ואחריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשלכות הנאציזם · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשומר · ראה עוד »

השומרון

חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשומרון · ראה עוד »

השושלת האפשארית

האפשארים (בפרסית: سلسله افشار) היו מלכי שושלת איראנית ממוצא טורקי מאזור ח'וראסאן אשר שלטו בפרס במאה ה-18 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשושלת האפשארית · ראה עוד »

השושלת הסעדית

השושלת הסעדית (בערבית: السعديون; אל-סעדיון) הייתה שושלת מוסלמית סונית ממוצא ערבי ששלטה על מרוקו בין השנים 1554-1659.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשושלת הסעדית · ראה עוד »

השושלת הצפארית

הצפארים היו שושלת ממוצא איראני, שנוסדה על ידי יעקוב בן לית' בשנת 861.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשושלת הצפארית · ראה עוד »

השושלת הטימורית

השושלת הטימורית מיסודו של טימור לנג שלטה על אימפריה גדולה אשר התקיימה בין 1370 לבין 1506.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשושלת הטימורית · ראה עוד »

השושלת הבורג'ית

המצודה ("בוּרג'") שממנה נשלטה קהיר Tuman bay II, הסולטן הבורג'י האחרון השושלת הבורג'ית (הממלוכים הבורג'ים או הממלוכים הצ'רקסים, בערבית: المماليك البرجية) הייתה שושלת של סולטאנים ממלוכים ממוצא צ'רקסי אשר שלטה במצרים ובחלקים נרחבים מהמזרח התיכון בין השנים 1382 עד 1517.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשושלת הבורג'ית · ראה עוד »

השושלת ההאשמית

חוסיין בן עלי האמיר פייסל עם חיים ויצמן עבדאללה הראשון, מלך ירדן חוסיין, מלך ירדן עבדאללה השני, מלך ירדן השושלת ההאשמית (בערבית: الهاشميون) היא שושלת מלוכה שמקורה בחג'אז שבחצי האי ערב, ובניה מולכים בממלכת ירדן למן הקמתה ועד היום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשושלת ההאשמית · ראה עוד »

השיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית

עד המאה ה-20 והתפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית בהשפעת המחשבה הפוזיטיביסטית, לא נעשו מחקרים המסבירים את הקמתה ועלייתה של האימפריה העות'מאנית אשר שלטה בחלקים נרחבים של המזרח התיכון ואירופה במשך 600 שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשיח ההיסטוריוגרפי אודות הקמתה של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

השייטת הבריטית בים הכספי

השייטת הבריטית בים הכספי (באנגלית: British Caspian Flotilla) הייתה כוח של הצי המלכותי הבריטי שהוקם בים הכספי ב-1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והשייטת הבריטית בים הכספי · ראה עוד »

התמערבות

התמערבות היא כינוי לתהליך של אימוץ (חלקי או שלם) של תרבות המערב בתחומים שונים החל מתעשייה וטכנולוגיה ועד למשפט ופילוסופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתמערבות · ראה עוד »

התאחדות הצופים של לבנון

צופי לבנון בג'מבורי הצופים העולמי ה-21 בשנת 2007 התאחדות הצופים של לבנון (בערבית: إتحاد كشاف لبنان, בצרפתית: Fédération du scoutisme libanais) היא הפדרציה הלאומית של כ-30 ארגוני הצופים בלבנון, שנוסדה ב-1961.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתאחדות הצופים של לבנון · ראה עוד »

התנועה הארמנית לשחרור לאומי

התנועה הארמנית לשחרור לאומי הידועה גם כתנועה לשחרור ארמניה או התנועה המהפכנית הארמנית (בארמנית: Հայ ազգային-ազատագրական շարժում - האי אזגאייִן-אזאטאגראקאן שארז'וּם) הייתה תנועה לאומית, שפעלה החל משנות ה-60 המוקדמות של המאה ה-19 ועד שנות ה-20 של המאה ה-20 ושמטרתה הייתה תחיית עצמאותו של העם הארמני בתוך מסגרת מדינית מחודשת בשטחים המיושבים על ידי רוב ארמני ואשר נמצאו בשליטת האימפריה העות'מאנית. התנועה כללה ארגונים חברתיים, תרבותיים ובעיקר פוליטיים וצבאיים שהגיעו לשיא פעילותם בימי מלחמת העולם הראשונה ובשנים הראשונות לאחריה. התנועה קמה בהשפעת רעיונות עידן הנאורות ועליית התנועות לשחרור לאומי ברחבי האימפריה העות'מאנית, למשל התנועה הלאומית היוונית. האליטה הארמנית וקבוצות מיליטנטיות ארמניות שונות ביקשו לשפר את חיי האוכלוסייה הארמנית, הנוצרית, הכפרית ברובה, שהתרכזה בעיקר במזרח אנטוליה, ולהגן עליה מפני המוסלמים. בהתחלה ביקשו הקבוצות הארמניות להביא לכדי רפורמות בששת האיילטים – המחוזות העות'מאניים עם רוב ארמני – אך כשמטרה זו נכשלה, החליטו לפעול למען הקמת מדינה ארמנית עצמאית בשטחים המיושבים בארמנים באימפריה העות'מאנית ובאימפריה הרוסית. החל משנות ה-80 המאוחרות של המאה ה-19, התחילה לוחמת גרילה נגד השלטון העות'מאני ונגד יחידות חמושות כורדיות שבשירותו באזורים המזרחיים של אנטוליה. לחימה זו הונהגה על ידי שלוש מפלגות פוליטיות ארמניות: המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הנצ'אק, ארמנאקאן והפדרציה המהפכנית הארמנית (דשנאק). הארמנים ראו באופן כללי ראו ברוסיה הנוצרית את בעלת בריתם הטבעית במאבקם בטורקים, אם כי האימפריה הרוסית ניהלה מדיניות דכאנית באזור הקווקז, כולל בשטחים ההיסטוריים הארמניים שבשליטתה. הפיכת הטורקים הצעירים בשנת 1908 עוררה בהתחלה תקווה בקרב הארמנים כי יתחיל באימפריה העות'מאנית תהליך של רפורמות ומודרניזציה שישפר את חייהם ואת הסיכויים להרחבת זכויותיהם כלאום. אך עד מהרה הם נחלו אכזבה מרה בכך. אחרי שבמלחמות הבלקן איבדה האימפריה העות'מאנית את רוב שליטתה באירופה, בתחילת שנת 1914, בלחץ שלוש מעצמות – בריטניה, צרפת ורוסיה – נאלצה הממשלה העות'מאנית לחתום על תוכנית חבילה לרפורמה ביחס לארמנים, אולם פריצת מלחמת העולם הראשונה הביאה לאי יישומה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, הארמנים שחיו בשטחי האימפריה העות'מאנית הושמדו באופן שיטתי על ידי שלטון הטורקים הצעירים. תקדים לתהליך זה היו מעשי הטבח מימי הסולטאן עבדול חמיד השני בשנים 1894–1896 כשנרצחו כ-200,000 ארמנים. בסך הכל בתקופה שבין 1894 ו-1923 מעריכים כי 1,500,000–2,000,000 ארמנים נרצחו באזורים שבשליטת האימפריה העות'מאנית, בחלקם הגדול בהוראת השלטונות, אחרי שהתקבלה ההחלטה על ידי משרד הפנים העות'מאני להשמיד את הארמנים, וביצועה החל עם פקודה 8682 ב-25 בפברואר 1915. עשרות אלפי ארמנים רוסים הצטרפו כיחידות מתנדבים לצבא הרוסי, שנאבק בטורקים בחזית הקווקזית, על סמך הבטחתה של רוסיה שתתן לארמניה אוטונומיה. עד שנת 1917, רוסיה כבר שלטה באזורים רבים בעלי אוכלוסייה ארמנית של האימפריה העות'מאנית, ועלתה תקוות הארמנים להשגת אוטונומיה, מחד, ולהינצל ממעשי הטבח של הטורקים והכורדים, מאידך. אך אחרי מהפכת אוקטובר, הכוחות הרוסיים נסוגו, והיחידים שנשארו כדי להגן על האוכלוסייה הארמנית מפני הצבא הטורקי היו יחידות חמושות ארמניות לא סדירות. בשטחים הארמנים שהשתייכו לאימפריה הרוסית לשעבר בדרום קווקז ב-28 במאי 1918 הכריזה המועצה הלאומית הארמנית על רפובליקה ארמנית עצמאית. עד שנת 1920 התחזק ברוסיה השלטון הבולשביקי ובטורקיה השלטון של הממשלה המהפכנית באנקרה. הצבא הטורקי כבש את "ארמניה המערבית" או מזרח אנטוליה, בעוד שבדצמבר 1920 הצבא האדום מצידו פלש לרפובליקה הארמנית וסיפח אותה. בשנת 1921 נחתם הסכם ידידות בין רוסיה הסובייטית לטורקיה הכמאליסטית. בחלקים של השטחים הארמניים שבשליטה סובייטית הוקמה רפובליקה סובייטית סוציאליסטית ארמנית שהפכה באופן רשמי לחלק מברית המועצות. מאות אלפי ניצולי רצח העם הארמני נמלטו כפליטים ברחבי המזרח התיכון, בעיקר בלבנון, כמו כן ביוון, בצרפת ובארצות הברית וחיזקו את הדיאספורה (תפוצות) הארמנית בארצות אלה. ארמניה הסובייטית התקיימה בתנאי אוטונומיה עד שנת 1991, כשהתפרקה ברית המועצות וקמה שוב מדינה ארמנית עצמאית – הרפובליקה הארמנית השלישית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתנועה הארמנית לשחרור לאומי · ראה עוד »

התנועה הלאומית הפלסטינית

התנועה הלאומית הפלסטינית היא שם כולל לזרמים וארגונים הפועלים למען הגדרה עצמית לערבים הפלסטינים על-בסיס רעיון הלאומיות והשאיפה למדינה פלסטינית ריבונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתנועה הלאומית הפלסטינית · ראה עוד »

התערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה

חיילים יפנים כובשים את בלאגובשצ'נסק בעקבות התערערות יציבותה הפנימית של רוסיה, שהובילה למהפכת אוקטובר ולמלחמת האזרחים ברוסיה, החליטו מדינות ההסכמה לשלוח כוחות צבאיים שיילחמו במלחמת האזרחים לצד הצבאות הלבנים, כנגד המשטר הבולשביקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה · ראה עוד »

התערוכה העולמית של וינה (1873)

שער הכניסה הראשי, עם הרוטונדה ברקע הרוטונדה מפת התערוכה ביתן העיתון "נויה פרייה פרסה" דגם ירושלים במאה ה-19 התערוכה העולמית של וינה (בגרמנית: Weltausstellung 1873 Wien) נערכה בין 2 במאי ל-1 בנובמבר 1873 בפראטר, הפארק הציבורי הגדול בעיר וינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתערוכה העולמית של וינה (1873) · ראה עוד »

התעת'מנות

"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתעת'מנות · ראה עוד »

התעופה במלחמת העולם הראשונה בסיני ובארץ ישראל

קיבוץ האון התעופה הצבאית במלחמת העולם הראשונה החלה בארץ ישראל בשנת 1913 כאשר הוזמן מטוס עות'מאני לטיסת ראווה בשמי תל אביב הקטנה ונפל על חוף הים לעיני צופים מהיישוב שנענו לקריאתו של מהנדס התעופה העברי ד"ר מאיר גורביץ ונאספו למפגן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתעופה במלחמת העולם הראשונה בסיני ובארץ ישראל · ראה עוד »

התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה

שער הכניסה של בית העלמין היהודי-ספרדי בבוקרשט התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה מנתה בשיאה אלפים בודדים של יהודים שעוד הזדהו כ"ספרדים" ושמרו על נוסח תפילה ומנהגים שונים מיהדות מזרח אירופה, שמנתה אז כמה מאות אלפים (שחלקם ממגורשי אשכנז או שהיו לא-אשכנזים שהתערבבו עמם ושאימצו את נוסח יהדות זו).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה · ראה עוד »

התקוממות הרצגובינה

התקוממות הרצגובינה בשנים 1875–1878 (בסרבית ובקרואטית: Hercegovački ustanak; בסרבית בקירילית: Херцеговачки устанак) היא הגדולה שבהתקוממויות נגד משטר העות'מאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתקוממות הרצגובינה · ראה עוד »

התקופה הממלוכית בארץ ישראל

התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

התחייה הלאומית הבולגרית

בולגרים" שמסמל את ראשית התחייה הלאומית הבולגרית התחייה הלאומית הבולגרית (בבולגרית: Българско национално възраждане, מכונה גם הרנסאנס הבולגרי) היא תקופה בהיסטוריה של בולגריה שהחלה מהמחצית השנייה של המאה ה-18 והסתיימה לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) עם הקמת נסיכות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתחייה הלאומית הבולגרית · ראה עוד »

התיישבות נתיני המעצמות בחיפה

נתיני מעצמות זרות התיישבו בחיפה במהלך שקיעתה של האימפריה העות'מאנית, בדומה למה שעשו נתיני המעצמות בארץ ישראל בירושלים ובמקומות שונים אחרים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והתיישבות נתיני המעצמות בחיפה · ראה עוד »

הלן תומאס

הלן אמליה תומאס (באנגלית Helen Amelia Thomas; 4 באוגוסט 1920 – 20 ביולי 2013) הייתה עיתונאית אמריקאית ממוצא לבנוני, בעלת טור ברשת עיתוני "הרסט" וחברת צוות העיתונות של הבית הלבן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והלן תומאס · ראה עוד »

הלמוט פון מולטקה הזקן

הלמוט קרל ברנהארד פון מולטקה (גרמנית: Helmuth Karl Bernhard von Moltke; 26 באוקטובר 1800 – 24 באפריל 1891), שנעשה לרוזן ב-1870, היה גנרל-פלדמרשל גרמני מפורסם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והלמוט פון מולטקה הזקן · ראה עוד »

הלאומיות הלבנונית

הלאומיות הלבנונית היא אידאולוגיה אשר התפתחה בתחילת המאה העשרים מתוך הלאומיות הערבית והסורית, מציבה גבולות גאוגרפיים ללאום הלבנוני ומדברת על עבר משותף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והלאומיות הלבנונית · ראה עוד »

הלני, קיסרית אתיופיה

הלני,אלני או הלנה (נפטרה באפריל 1522) הייתה קיסרית אתיופיה ואשתו של הקיסר האתיופי זרע יעקב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והלני, קיסרית אתיופיה · ראה עוד »

הלס

הלס עם מהפכנים במהלך מלחמת העצמאות היוונית. ציור על ידי תאודורוס וורזאקיס משנת 1858. הלס או הלאדה (ביוונית: Ελλάδα) היא ההאנשה המדינית, תרבותית ולאומית של יוון לכל דורותיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והלס · ראה עוד »

הלל בן יעקב פרחי

יציאת בני ישראל ממצרים ד"ר הלל בן יעקב פַרחִי (בערבית: هلال فارحى, הִלָאל פַרחִי; 1868 – יולי 1940) היה מלומד ומתרגם יהודי, חוקר התרבות העברית והערבית, יליד דמשק שפעל במצרים, רופא במקצועו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והלל בן יעקב פרחי · ראה עוד »

הלל יפה

הלל יפה (י"ז בתשרי תרכ"ה, אוקטובר 1864, בריסטובקה, פלך יֶקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – כ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936, חיפה, פלשׂתינה-א"י) היה רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה, מבולטי חוקרי המלריה, איש ציבור ונציג "חובבי ציון" בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והלל יפה · ראה עוד »

הלגיון הערבי

הלגיון הערבי (באנגלית: Arab Legion, בערבית: الفيلق العربي; תעתיק מדויק: אלפילק אלערבּי) היה כוח צבאי שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921, ושימש לאחר מכן כצבאה של ממלכת ירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והלגיון הערבי · ראה עוד »

הלגיון הגאורגי (1914–1918)

הלגיון הגאורגי הראשון (בגאורגית: ქართული ლეგიონი, מילולית: כּארתוּלי לֶגיוֹני) היה לגיון צבאי אתני שנוסד בצבא הגרמני, ובסיסה היה בסמסון שבטורקיה, בשנת 1915, בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והלגיון הגאורגי (1914–1918) · ראה עוד »

הליגה של פריזרן

עבדול פראשרי, המנהיג הבולט ביותר בין ראשי הליגה של פריזרן הליגה של פריזרן (באלבנית: Besëlidhja e Prizrenit) או בשמה המלא הליגה להגנת זכויות העם האלבני (באלבנית: Lidhja për mbrojtjen e të drejtave te kombit Shqiptar) היה ארגון פוליטי אלבני, שהוקם ב-5 בינואר 1877 בעיר פריזרן, באותה תקופה במחוז העות'מאני קוסובה וכעת בדרום קוסובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והליגה של פריזרן · ראה עוד »

הליגה הבלקנית

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והליגה הבלקנית · ראה עוד »

הליגה הבלקנית (ברית)

הליגה הבלקנית הייתה ברית של ארצות נוצריות אורתודוקסיות, שוכנות חבל הבלקן, שכוונה נגד האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והליגה הבלקנית (ברית) · ראה עוד »

הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות

גירושי היהודים, במחצית השנייה של ימי הביניים הטבלת יהודי פורטוגל לנצרות הוא הכינוי להטבלה ההמונית בכפייה של יהודי פורטוגל, וחיובם בכוח להמיר דתם לנצרות, בשנת 1497.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והטבלת יהודי פורטוגל לנצרות · ראה עוד »

הטבח באי קוס

הטבח של קוס הוא פשע מלחמה שבוצע בתחילת אוקטובר 1943 על ידי חיילי הוורמאכט נגד שבויים של הצבא האיטלקי באי קוס, שהיה באותו הזמן תחת כיבוש איטלקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והטבח באי קוס · ראה עוד »

הטבח בחברון (1517)

הטבח בחברון אירע בעיר חברון בשנת 1517 לקראת סוף המלחמה העות'מאנית-ממלוכית (1516–1517), כאשר העות'מאנים הטורקים הביסו את הממלוכים וכבשו את סוריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והטבח בחברון (1517) · ראה עוד »

הטורקמנים בארץ ישראל

תחריט של נשים טורקמניות משנת 1895 טורקמני חורש במחרשת עץ, תמונה משנת 1905 בית הספר בכפר אבו זריק, בשנת 1948 הטורקמנים הם צאצאי שבטים סלג'וקים נוודים שהיגרו מאסיה המרכזית למזרח התיכון והתגוררו בארץ ישראל במשך תקופה ארוכה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והטורקמנים בארץ ישראל · ראה עוד »

הטורקים הצעירים

הפגנות באיסטנבול, 1908 הטורקים הצעירים (בטורקית עות'מאנית: ژؤن ترک) הייתה מפלגה לאומנית טורקית שתפסה את השלטון באימפריה העות'מאנית ב-1908 לאחר שהדיחה את הסולטאן עבדול חמיד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והטורקים הצעירים · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הטיסות הראשונות לארץ ישראל

הטיסות הראשונות לארץ ישראל התרחשו בשנים 1913–1914, פחות מעשור מטיסתם הראשונה של האחים רייט בכלי טיס כבד מהאוויר בשנת 1903.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והטיסות הראשונות לארץ ישראל · ראה עוד »

הטייסת הבווארית ה-304

250px 250px מטוס רומפלר C.IV 250px הטייסת הבווארית מס' 304B הייתה אחת מחמש טייסות שהגיעו מגרמניה בסתיו 1917 לארץ ישראל כדי לסייע לבעלי בריתם הטורקים במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והטייסת הבווארית ה-304 · ראה עוד »

הזארפן אהמט צ'לבי

מגדל גאלאטה מעל הבוספורוס הזארפן אהמט צ'לבי (בטורקית: Hezârfen Ahmed Çelebi, בטורקית עות'מאנית: هزارفنّ أحمد چلبی; 1609, איסטנבול – 1640 אלג'יריה) היה מדען בן האימפריה העות'מאנית של ראשית המאה ה-17, אשר המסורת הטורקית מספרת כי הקדים את האחים מונגולפייה ורייט בחקר התעופה, והצליח באמצעות כנפיים מלאכותיות, שהכין מכנפי נשר, לבצע מעוף ארוך טווח באמצעות כוח שריריו בלבד, בלי להיעזר במנוע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והזארפן אהמט צ'לבי · ראה עוד »

הזירה המזרח תיכונית במלחמת העולם הראשונה

הזירה המזרח-תיכונית במלחמת העולם הראשונה הייתה זירת הלחימה במזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והזירה המזרח תיכונית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

הזירה האירופית במלחמת העולם הראשונה

הזירה האירופית במלחמת העולם הראשונה הייתה זירת הלחימה ביבשת אירופה במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והזירה האירופית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

הח'ליפים לבית עבאס

המטיף במסגד ומאחוריו הנסים השחורים שהיו הסממן העיקרי לנוכחות העבאסית, 1237. הח'ליפים לבית עבאס היו הח'ליפים שזכו להכרת מרבית העולם האסלאמי בין מחצית המאה ה-8 וראשית המאה ה-16 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והח'ליפים לבית עבאס · ראה עוד »

החרות

עיתון החרות היה עיתון עברי בעל נטייה לאומית, שהופיע בירושלים בין השנים 1909–1917.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והחרות · ראה עוד »

החשמלית הנוסטלגית

החשמליות הפסים החשמלית הנוסטלגית (טורקית Nostalji tramvayı) היא חשמלית הפועלת לאורך שדרות איסטיקלל (İstiklal Caddesi) ברובע טקסים (Taksim) שבחלקה האירופי של איסטנבול שבטורקיה, ובקדקוי (Kadıköy) בחלק האסייתי של העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והחשמלית הנוסטלגית · ראה עוד »

החלוקה

החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והחלוקה · ראה עוד »

החלוקה המנהלית של רפובליקת מולדובה

ראיונים"); בצבע ירוק - '''היחידה''' '''הטריטוריאלית האוטונומית גגאוזיה''', המחולקת ל-3 דולאיים ובצבע אפור בהיר:טרנסניסטריה (שבה חופפים חלקית '''היחידה הטריטוריאלית האוטונומית של הדנייסטר''' - לפי חוקי מולדובה, ו"הרפובליקה המולדובית של הדנייסטר" בפועל מפה נוספת של החלוקה המנהלית-טריטוריאלית של רפובליקת מולדובה. בצבע ורוד - גגאוזיה האוטונומית, בצבע חום-צהצה:אזור טרנסניסטריה השנוי במחלוקת החלוקה המנהלית-טריטוריאלית של רפובליקת מולדובה (ברומנית:Organizarea administrativ-teritorială a Republicii Moldova): מבחינה מנהלית רפובליקת מולדובה מחולקת החל משנת 2001 ל-32 "ראיונים" או נפות, ערים וכפרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והחלוקה המנהלית של רפובליקת מולדובה · ראה עוד »

החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה

הגשר היבשתי בין מעצמות המרכז (באדום), אשר מקטעו לכיוון האימפריה העות'מאנית בוסס ואובטח לאחר כיבוש ממלכת סרביה קווי המערכה על סרביה והחזית המקדונית מפה טופוגרפית של אזור החזית המקדונית כוחות הצבא הסרבי הנסוגים ממתינים לפינוי מאלבניה לקורפו חיילים בולגרים מתחפרים בעמדותיהם יוני 1918 קבוצת חיילים גרמנים בזירת הבלקן חיילים אוסטרו-הונגרים ליד ציוד שלל סרבי החזית המקדונית, או חזית סלוניקי, הייתה חזית לחימה במלחמת העולם הראשונה בין כוחות מדינות ההסכמה לבין כוחות מעצמות המרכז כחלק מהמערכה בבלקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והחזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה

החזית המזרחית או הזירה המזרחית של מלחמת העולם הראשונה (בגרמנית: Ostfront; ברומנית: Frontul de răsărit; ברוסית: Восточный фронт) הייתה זירת הלחימה השנייה בחשיבותה במלחמה אחרי החזית המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והחזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

החברה לקניית אדמת יריחו

החברה לקניית אדמת יריחו הייתה מיזם משנת תרל"ב (1872) לקניית אדמות כיכר הירדן ליד יריחו מידי השלטונות העות'מאנים לצורך הקמת יישוב יהודי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והחברה לקניית אדמת יריחו · ראה עוד »

החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה

החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה היא אגודה למחקר ולהפצת ידע מגוון על יהדות חצי האי האיברי, אשר הוקמה בשנת 2009.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והחברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה · ראה עוד »

החינוך היהודי בבולגריה

תלמידי בית הספר היסודי בפלובדיב כפי שצולמו במבנה "החדש" ב-1932 תולדות החינוך היהודי בבולגריה מתפרשות לאורך כל תולדותיה של יהדות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והחינוך היהודי בבולגריה · ראה עוד »

החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני

החיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני היו כמה מאות יהודים ששירתו ביחידת הזַ'נדַרמֶריה של הצבא הבריטי, רובם ככולם בתפקידים תומכי לחימה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והחיילים היהודים בחיל הספר העבר-ירדני · ראה עוד »

הבאזאר בתבריז

הבאזאר בתבריז (בפרסית: بازار تبریز, תעתיק: Bāzār-e Tabriz) הוא באזאר בעיר תבריז שבאיראן, והוא אחד הבאזארים העתיקים ביותר במזרח התיכון, ואחד הבאזארים המקורים הגדולים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והבאזאר בתבריז · ראה עוד »

הבנק העות'מאני

מבנה הבנק בירושלים הבנק העות'מאני (בטורקית: Osmanlı Bankası; בטורקית עות'מאנית: Bank-ı Osmani) הוא בנק טורקי שפעל בעבר גם בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והבנק העות'מאני · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והבעל שם טוב · ראה עוד »

הברית המשולשת (1882)

מערכת הבריתות באירופה ערב מלחמת העולם הראשונה: באדום הברית המשולשת ובאפור ההסכמה המשולשת – פועל יוצא של הברית הצרפתית-רוסית. הברית המשולשת הייתה ברית צבאית בין הקיסרות הגרמנית, האימפריה האוסטרו-הונגרית וממלכת איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והברית המשולשת (1882) · ראה עוד »

הברית הצרפתית-פולנית (1921)

הברית הצרפתית-פולנית הייתה ברית צבאית בין הרפובליקה הפולנית השנייה לרפובליקה הצרפתית השלישית שהתקיימה בין 1921 ל-1940.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והברית הצרפתית-פולנית (1921) · ראה עוד »

הברית הכפולה

האימפריה האוסטרו-הונגרית הברית הכפולה הייתה ברית שנחתמה בין הקיסרות הגרמנית לאימפריה האוסטרו-הונגרית ב-7 באוקטובר 1879.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והברית הכפולה · ראה עוד »

הבריגדה הארצישראלית

הבריגדה הארצישראלית של גיס התעופה המלכותי (Royal Flying Corps) לימים חיל האוויר המלכותי הוקמה ב-5 בספטמבר 1917, במענה לבקשתו של הגנרל אדמונד אלנבי לכוח אווירי שישתתף במתקפתו המתוכננת על כוחות האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והבריגדה הארצישראלית · ראה עוד »

הבזאר הישן (סקופיה)

הבזאר הישן של סקופיה או הבזאר העתיק של סקופיה (במקדונית: Стара скопска чаршија; בטורקית: Üsküp Türk Çarşısı; באלבנית: Çarshia e Vjetër e Shkupit) הוא חלק מסחרי ותרבותי-היסטורי שנמצא בסקופיה, מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והבזאר הישן (סקופיה) · ראה עוד »

הבו לי חירות או הבו לי מוות!

"הבו לי חירות או הבו לי מוות!", ליטוגרפיה (1876), מספריית הקונגרס "הבו לי חירות או הבו לי מוות!" (באנגלית: Give me liberty, or give me death!) הוא ציטוט המיוחס לפטריק הנרי מנאום שנשא בוועידת וירג'יניה השנייה ב-23 במרץ 1775, בכנסייה האפיסקופלית של סנט ג'ון בריצ'מונד, וירג'יניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והבו לי חירות או הבו לי מוות! · ראה עוד »

הבונים החופשיים

זווית ישרה ומחוגה - סמל הבונים החופשיים מסדר הבונים החופשיים הוא אגודת סתרים בין־לאומית רחבת־היקף הפועלת כארגון אחווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והבונים החופשיים · ראה עוד »

הבולים הזמניים של מחוז מואב

הבול הזמני של מחוז מואב באוקטובר 1920 הדפיס קפטן אלק קירקברייד, היועץ הבריטי לממשל של מחוז מואב בעבר הירדן, בולים זמניים שנועדו לפתור בעיית מחסור בבולי דואר ובולי הכנסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והבולים הזמניים של מחוז מואב · ראה עוד »

הגן הארכאולוגי ירושלים

מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »

הגנים הבוטניים של סוחומי

הגנים הבוטניים של סוחומי הם אחד מהגנים בוטניים העתיקים בקווקז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והגנים הבוטניים של סוחומי · ראה עוד »

הגניוס היהודי

מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והגניוס היהודי · ראה עוד »

הגשר הישן במוסטאר

הגשר הישן במוסטאר מואר לעת ערב הגשר הישן (בבוסנית: Stari Most) הוא גשר אבן קשתי בעיר מוסטאר בבוסניה והרצגובינה, החוצה את נהר הנרטבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והגשר הישן במוסטאר · ראה עוד »

הגליה

נשים באנגליה בוכות על אהוביהן שבקרוב יוגלו למפרץ בוטאני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה, 1792 הגליה (באנגלית: Penal transportation) היא צורת ענישה שבמסגרתה נשלח אדם לרצות את עונשו, לרוב אחרי משפט, במקום מרוחק, לעיתים קרובות במושבת עונשין לזמן מוגדר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והגליה · ראה עוד »

הגטו היהודי בוונציה

מפת גטו וונציה משנת 1905 מפת הגטו בשנת 2022 בית חב"ד ונציה הממוקם בלב הגטו הגטו היהודי בוונציה (באיטלקית: Ghetto Ebraico di Venezia) הוא אזור ברובע קאנארג'ו בעיר ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והגטו היהודי בוונציה · ראה עוד »

הגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל

לאורך ההיסטוריה שלאחר הכיבוש המוסלמי של צפון אפריקה במהלך המאה ה-7, החלה תנועת מוסלמים שמוצאם מאוכלוסיות צפון אפריקה להגר לאזור הלבנט, שכבר נכבש על ידי הערבים ובמיוחד לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל · ראה עוד »

הדרבי של קהיר

הדרבי של קהיר הוא מפגש כדורגל בין שני מועדוני הכדורגל הגדולים והמצליחים ביותר במצרים, מועדון הכדורגל אל אהלי ומועדון הכדורגל א-זמאלכ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדרבי של קהיר · ראה עוד »

הדת הבהאית

מושב בית הצדק העולמי בחיפה, הגוף המנהלי של הדת הבהאית עבד אל-בהאא (עבדול בהא), בנו של בהאא אללה, מייסד הדת מקדש הבאב חיפה טקסט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדת הבהאית · ראה עוד »

הדליקה הגדולה בבוקרשט

הדליקה הגדולה, ציור בצבע מים מאת מוסטקוף בעירת הכנסייה הקדוש גאורגה החדש חריטה של הדליקה הגדולה הדליקה הגדולה בבוקרשט (ברומנית: Marele incendiu din București או Focul cel Mare) הייתה האסון הגדול ביותר שפגע אי פעם בבוקרשט, בירת רומניה ולפני כן בירת נסיכות ולאכיה ובמהלכו נשרף רבע מהשטח הבנוי של העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדליקה הגדולה בבוקרשט · ראה עוד »

הדגל הארמי

הדגל הארמי/סורי (בסורית: ܐܬܐ ܣܘܪܝܝܬܐ, אתא סורייתא), הוא דגל המשמש חלק מבני העדה הארמית-נוצרית ברחבי העולם, מתוך מטרה להדגיש את ההיסטוריה והזהות הלאומית שלהם כנצר לארמים הקדומים, שחיו באזור הסהר הפורה לפני כ- 3,000 שנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדגל הארמי · ראה עוד »

הדגל הפלסטיני

הדגל הפלסטיני מונף על תורן מאולתר הדגל הפלסטיני הוא דגלם של הפלסטינים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדגל הפלסטיני · ראה עוד »

הדור האבוד

הדור האבוד (באנגלית: Lost Generation) הוא מונח המתאר את דור הצעירים שחיו בארצות המערב בזמן מלחמת העולם הראשונה ולאחריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדור האבוד · ראה עוד »

הדוכסות הגדולה של טוסקנה

הדוכסות הגדולה של טוסקנה (באיטלקית: Granducato di Toscana; בלטינית: Magnus Ducatus Etruriae; בגרמנית: Großherzogtum Toskana) הייתה ישות מדינית שהתקיימה בין 1569 ל-1859 כחלק מהאימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדוכסות הגדולה של טוסקנה · ראה עוד »

הדיקטטורה המרכז-כספית

הדיקטטורה המרכז-כספית (ברוסית: Диктатура Центрокаспия, Diktatura Tsentrokaspiya) הייתה מדינה קליינטית אנטי סובייטית קצרת ימים שהוקמה במהלך מלחמת העולם הראשונה בבאקו, בירת אזרבייג'ן כיום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדיקטטורה המרכז-כספית · ראה עוד »

הדיוויזיה ה-28 (בריטניה)

הדיוויזיה ה-28 של הצבא הבריטי הייתה דיוויזיה בריטית אשר לחמה במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדיוויזיה ה-28 (בריטניה) · ראה עוד »

הדיוויזיה ה-53 (בריטניה)

הדיוויזיה ה-53 של הצבא הבריטי (הוולשית) הייתה דיוויזיה בריטית אשר לחמה במלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדיוויזיה ה-53 (בריטניה) · ראה עוד »

הדיוויזיה ה-54 (בריטניה)

הדיוויזיה ה-54 של הצבא הבריטי (מזרח אנגליה) היא דיוויזיה בריטית אשר לחמה במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדיוויזיה ה-54 (בריטניה) · ראה עוד »

הדיוויזיה השישית "פונה" (צבא הודו הבריטית)

250px 250px 250px הדיוויזיה ה-6 "פונה" הייתה דיוויזיה של צבא בריטניה, שהוקמה ב-1903 כחלק מצבא הודו הבריטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והדיוויזיה השישית "פונה" (צבא הודו הבריטית) · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

ההסכמה הבלקנית

בול רומני ממאי 1940 לכבוד הברית הבלקנית העומדת לעבור מהעולם ההסכמה הבלקנית או האנטנטה הבלקנית (על משקלה ההסכמה הלבבית), או ברית הבלקן הייתה ברית שנחתמה ב-9 בפברואר 1934 בין יוון, טורקיה, ממלכת רומניה וממלכת יוגוסלביה, בו ויתרו החותמות על כל הטענות הטריטוריאליות שיש להן זו כלפי זו לאחר מלחמת העולם הראשונה ולאור בעיות המיעוטים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההסכמה הבלקנית · ראה עוד »

ההסכם האנגלו-מצרי (1936)

ההסכם האנגלו-מצרי (באנגלית: Anglo-Egyptian Treaty) הוא כינויו של הסכם שנחתם בין מצרים ובין בריטניה ב-1936 שהסדיר את סיום הכיבוש האנגלי במצרים, את נסיגת הכוחות הבריטים ממצרים, ואת היחסים בין שתי המדינות בהקשר של יחסי החוץ, וניהול סודאן ותעלת סואץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההסכם האנגלו-מצרי (1936) · ראה עוד »

ההסכם האנגלו-איראני

הלורד קרזון, שר החוץ הבריטי, יוזם ההסכם חסן ווסוק, ראש הממשלה האיראני, חתם בשם איראן על ההסכם אחמד קאג'אר, השאה האיראני, אשר התנגד להסכם ההסכם האנגלו-איראני (באנגלית: Anglo-Persian Agreement, בפרסית: قرارداد ۱۹۱۹) נחתם ב-9 באוגוסט 1919 על ידי נציגיהן של ממשלות בריטניה ואיראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההסכם האנגלו-איראני · ראה עוד »

ההסכם האנגלו-עיראקי (1922)

ההסכם האנגלו-עיראקי משנת 1922 נחתם בין ממשלת בריטניה ששלטה בעיראק מכוח מנדט של חבר הלאומים, ובין ממשלתה של עיראק לאחר מלחמת העולם הראשונה חולקו שטחי האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון בין צרפת ובריטניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההסכם האנגלו-עיראקי (1922) · ראה עוד »

ההפיכה בסרביה (1903)

תיאור ההפיכה בעיתון צרפתי בליל ה-28–29 במאי 1903 על פי הלוח היוליאני (11–10 ביוני על פי הלוח הגרגוריאני) נרצחו בארמונם בבלגרד, בירת ממלכת סרביה, אלכסנדר הראשון, מלך סרביה ורעייתו דראגה מאסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההפיכה בסרביה (1903) · ראה עוד »

ההשתנות

ההשתנות לפי רפאל (1520) הר תבור וכנסיית ההשתנות – מיקומה המסורתי של ההשתנות פסיפס ההשתנות בכנסיית ההשתנות על הר תבור ההִשתָנוּת (ביוונית: Μεταμόρφωσις – מֵטַאמורְפוסִיס) הייתה, על פי הנצרות, אירוע מכונן בחייו של ישו ובנסים שהתרחשו סביבו, מאורע המדווח בשלוש הבשורות הסינופטיות (הבשורה על-פי מתי, הבשורה על-פי מרקוס והבשורה על-פי לוקאס) שבמהלכו השתנה ישו על פסגתו של הר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההשתנות · ראה עוד »

ההתפשטות הגרמנית מזרחה

טור של פולנים שגורשו על ידי חיילי הוורמאכט, אחרי הפלישה הגרמנית ב-1939 ההתפשטות הגרמנית מזרחה (בגרמנית: Drang nach Osten, דְרָאנְג נָאך אוֹסְטְן, "הדחף מזרחה") הוא מושג מהמאה ה-19 המבטא את רעיון התפשטות העם הגרמני לאדמות העמים הסלאבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההתפשטות הגרמנית מזרחה · ראה עוד »

ההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן

פסל סטניה בכפר ביר אל-עג'ם הצ'רקסים, עם צפון-קווקזי מוסלמי, החלו להתיישב ברחבי המזרח התיכון בסוף המאה ה-19 עקב כיבוש מולדתם בקווקז בידי הרוסים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההתיישבות הצ'רקסית ברמת הגולן · ראה עוד »

ההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה

בעידוד השלטונות, הקימו חלוצים יהודים בראשית המאה ה-19 שמונה יישובים חקלאיים במחוז חרסון במערב האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההתיישבות היהודית החקלאית בדרום אוקראינה · ראה עוד »

ההיסטוריוגרפיה של נפילת האימפריה העות'מאנית

ביטוי של שקיעה? איור של קרב לפנטו 1571 בו הוטבע רוב הצי העות'מאני ההיסטוריוגרפיה של נפילת האימפריה העות'מאנית מתארת את ההבדלים בין הגישות הבולטות בחקר הסיבות לנפילת האימפריה העות'מאנית בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וההיסטוריוגרפיה של נפילת האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והונגריה · ראה עוד »

הונגריה העליונה

ממוזער הונגריה העליונה (בהונגרית: Felső-Magyarország, או Felföld או Felvidék רבתי, בסלובקית: Horné Uhorsko, בלטינית: Partes regni Hungariae superiores) הוא מונח הונגרי המציין את האזור שהיווה בעבר את החלק הצפוני של ממלכת הונגריה, בימינו רובו משתייך לסלובקיה וחלקו - במזרח - לחבל זקרפטיה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והונגריה העליונה · ראה עוד »

הונגריה העות'מאנית

הונגריה העות'מאנית (בהונגרית: Török hódoltság) מתארת את ההיסטוריה של הונגריה הדרומית והמרכזית של ימי הביניים שנכבשה ונשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית בין השנים 1541–1699.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והונגריה העות'מאנית · ראה עוד »

הוספיטלרים

"הצלב המלטזי", סמל המסדר ההוספיטלרי חותם ברונזה של מסדר ההוספיטלרים, המאה ה-14, במוזיאון הבריטי המצבה לזכר המסדר ההוספיטלרי במוריסטן בירושלים, עם דגל המסדר עליה מבט מקרוב על המצבה נושאת סמלי המסדר האנגליקני '''מסדר הכבוד של סנט ג'ון''' הכניסה לבית החולים של המסדר היוהניטי (המסדר הפרוטסטנטי של סנט ג'ון) בעיר העתיקה בירושלים. 2011 מסדר ההוספיטלרים או בשמו המלא מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים (לטינית: Ordo Fratrum Hospitalis Sancti Ioannis Hierosolymitani) הוא מסדר צבאי נוצרי שנוסד באמצע המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוספיטלרים · ראה עוד »

הוסר

הוסר מהמאה ה-19 הוסרים (מהונגרית Huszár) הם סוג של פרשים שהיו נפוצים באירופה בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוסר · ראה עוד »

הוסיאטין

הוסיאטין (באוקראינית: Гусятин), הנקראת גם גוסיאטין, היא עיר במחוז טרנופול, אשר בדרום-מערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוסיאטין · ראה עוד »

הוצוליה

ממוזער ממוזער ממוזער הוצוליה או הוצולשצ'ינה (באוקראינית וברוסית: Гуцульщина (ברוסית נהגית: גוצולשצ'ינה), בפולנית: Huculszczyzna, בסלובקית: Huculsko) היא "ארץ ההוצולים", כלומר האזור במערב אוקראינה, בחלק הדרום-מזרחי של הרי הקרפטים המזרחיים, המיושב על ידי ההוצולים, קבוצה אתנית-תרבותית אוקראינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוצוליה · ראה עוד »

הורמוזד רסאם

הורמוזד רסאם (בסורית: ܗܪܡܙܕ ܪܣܐܡ; 1826– 16 בספטמבר 1910) היה ארכאולוג, אשורולוג ודיפלומט בריטי ממוצא אשורי נוצרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והורמוזד רסאם · ראה עוד »

הוראס מיינרד

הוראס מיינרד (באנגלית: Horace Maynard; 30 באוגוסט 1814 – 3 במאי 1882) היה מחנך, עורך דין, פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוראס מיינרד · ראה עוד »

הורם סולטאן

הורם סולטאן (בטורקית: Hürrem Sultan; 1500 – 18 באפריל 1558), הידועה גם בשם רוקסלנה (Roxelana), או אלכסנדרה, הייתה בת זוגו הראשית ואשתו החוקית של הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והורם סולטאן · ראה עוד »

הורגוש

הוֹרְגוֹש (בסרבו-קרואטית: Horgoš, בסרבית קירילית: Хоргош, בהונגרית: Horgos) הוא כפר בצפון וויבודינה אשר בסרביה, השוכן צפונית-מזרחית לעיר סובוטיצה וסמוך לגבול עם הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והורגוש · ראה עוד »

הוריישו קיצ'נר

הרוזן הוריישו הרברט קיצ'נר (באנגלית: Horatio Herbert Kitchener) מח'רטום (24 ביוני 1850 - 5 ביוני 1916) היה פילדמרשל ומדינאי בריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוריישו קיצ'נר · ראה עוד »

הושה

הושה (בערבית: هوشة) היה כפר ערבי ששכן בגבעות אלונים בקצה הדרומי של הגליל התחתון המערבי, סמוך לשפרעם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והושה · ראה עוד »

הולוסי בהצ'ט

הולוסי בהצ'ט (Hulusi Behçet, 20 בפברואר 1889 - 8 במרץ 1948), רופא עור וחוקר טורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והולוסי בהצ'ט · ראה עוד »

הולוקה

מרכז הכפר מהאוויר הולוקה (הונגרית: Hollókő) הוא כפר אתנוגרפי פאלוצי (Palóc) במחוז נוגראד בצפון הונגריה, השוכן במרחק של כ-90 ק"מ צפונית-מזרחית לבירה בודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והולוקה · ראה עוד »

הוברט סלבטור, ארכידוכס אוסטריה

הוברט סלבטור, ארכידוכס אוסטריה (בגרמנית: Hubert Salvator von Österreich; 30 באפריל 1894 – 24 במרץ 1971), היה נכדו של פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, וקצין בצבא האוסטרו-הונגרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוברט סלבטור, ארכידוכס אוסטריה · ראה עוד »

הוג'ס

הוג'ס (בהונגרית: Hőgyész, בגרמנית: Hidjess, בפי היהודים: העדיעס) הוא כפר במחוז טולנה (Tolna) בהונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוג'ס · ראה עוד »

הודמזוושרהיי

הוֹדְמֶזֶווָשָרְהֵיי היא עיר במישור הפאנוני בדרום-מזרח הונגריה ממזרח לנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והודמזוושרהיי · ראה עוד »

הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה

הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה (על ידי עבודת אדמה) היה הגוף הביצועי שנבחר בקונגרס פוקשאן, ב-11 בינואר 1882, לשם ארגון העלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »

הוועד הכללי כנסת ישראל

כרזה של הוועד הכללי באנגלית ויידיש לתרום כסף לרכישת מצות ("מעות חטים") לעניי ירושלים סיכום הפעילות השנתית של הוועד הכללי לשנת תרפ"ח במכתב לתורמים השער שהקים הוועד הכללי לכבודו של וילהלם השני קיסר גרמניה, בעת ביקורו בירושלים ב-1898 כריכה מעוטרת של הגדה של פסח שניתנה כשי לתורמים מטעם הוועד הכללי כנסת ישראל. הטקסט על הכריכה כולל את האיחול: "לשנה הבאה בירושלים, והכניסנו לארץ ישראל ובנה לנו את בית הבחירה". שכונת כנסת ישראל ב' שהוקמה ב-1902 בכספי הוועד הכללי ונקראה על שמו שכונת מזכרת משה שהוקמה בכספי הוועד הכללי ובתרומת קרן משה מונטיפיורי ב-1882 הוועד הכללי כנסת ישראל על שם רבי מאיר בעל הנס הוא ארגון כלכלי, חברתי ודתי, שאיגד תחתיו את כל הקהילות האשכנזיות שפעלו בארץ ישראל, ובעיקר בירושלים, בתקופת הישוב הישן החל מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוועד הכללי כנסת ישראל · ראה עוד »

הוועדה האירופאית לדנובה

ההשתנות של זרועות הדנובה במהלך ההיסטוריה עד 2015 היכל הוועדה בעיר הנמל סולינה, ברומניה הוועדה האירופאית לדנובה (בצרפתית: Commission européenne du Danube) זו ועדה בינלאומית, שהוקמה לאחר מלחמת קרים, במסגרת חוזה פריז (1856) ונועדה להסדיר את השיט והמסחר לאורך הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והוועדה האירופאית לדנובה · ראה עוד »

הכנסיות המצוירות של מולדובה

הכנסיות המצוירות בצפון מולדובה (ברומנית: Bisericile pictate din nordul Moldovei) נבנו בין סוף המאה ה-15 להתחלת המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכנסיות המצוירות של מולדובה · ראה עוד »

הכנסייה האפוסטולית הארמנית

הטבלת טירידאטס השלישי מלך ארמניה הכנסייה האפוסטולית הארמנית (בארמנית: Հայ Առաքելական Եկեղեցի, בערבית: كنيسة الأرمن الأرثوذكس) היא הכנסייה הלאומית העתיקה בעולם ואחת מן הקהילות הנוצריות הקדומות ביותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכנסייה האפוסטולית הארמנית · ראה עוד »

הכנסייה הארצישראלית

צירי הכנסייה הארצישראלית בתמונה קבוצתית הכנסייה הארצישראלית הייתה ניסיון לכנס גוף כעין-פרלמנטרי של ציוני ארץ ישראל, במקביל לקונגרס הציוני העולמי, אשר ייצג את ציוני ציון החיים בארץ ישראל הן בפני השלטון העות'מאני והן בפני מוסדות הקונגרס וגורמים אחרים בישראל ומחוצה לה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכנסייה הארצישראלית · ראה עוד »

הכנסייה האשורית

הכנסייה האשורית סט. מארי במוסקבה הכנסייה האשורית המזרחית (בארמית סורית: ܥܕܬܐ ܕܡܕܢܚܐ ܕܐܬܘܖ̈ܝܐ, בערבית: كنيسة المشرق الآشورية), פלג בנצרות, אשר התפלג משאר הכנסייה במאה ה-5 בעקבות המינות הנסטוריאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכנסייה האשורית · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית של יוון

הכנסייה האורתודוקסית של יוון או בשמה הרשמי - כנסיית יוון (ביוונית: Ἐκκλησία τῆς Ἑλλάδος) (אקליסיה טיס אלאדוס) היא נחשבת חלק מהכנסייה האורתודוקסית היוונית הרחבה יותר, ומייצגת את הכנסייה האוטוקפלית של יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכנסייה האורתודוקסית של יוון · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית האתיופית

כנסיית ביתא גיורגיס בלליבלה כנסיית מרים מציון שבאקסום, בה על פי האמונה שוכן ארון הברית קידאנה מהרת - הכנסייה ברחוב אתיופיה בירושלים מושב הכנסייה האתיופית באדיס אבבה איש דת בכנסייה בירושלים פסוק מתהילים בשפת הגעז הכנסייה האורתודוקסית האתיופית המייחדת (בגעז: የኢትዮጵያ:ኦርቶዶክስ:ተዋሕዶ:ቤተ:ክርስቲያን, בתעתיק מדויק: יֶאִיתְיוֹפְּיַה אוֹרְתוֹדוֹכְּס תֶוַחְדוֹ בֵּתֶה כְּרְסְתִייַן) היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בנצרות האוריינטלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכנסייה האורתודוקסית האתיופית · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית הרומנית

קתדרלה אורתודוקסית-רומנית בעיר יאשי ממוזער כנסייה האורתודוקסית הרומנית (ברומנית: Biserica Ortodoxă Română - ובקיצור "B.O.R.") היא אחת הכנסיות האוטוקפליות של הנצרות האורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכנסייה האורתודוקסית הרומנית · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית הרוסית

הכנסייה האורתודוקסית (הפְּרָבוֹסלַבית) הרוסית (ברוסית: Русская православная церковь; בסלבית כנסייתית עתיקה: Ру́сскаѧ правосла́внаѧ цр҃ковь) היא כנסייה עצמאית, אוטוקפאלית, במסגרת הנצרות האורתודוקסית המזרחית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכנסייה האורתודוקסית הרוסית · ראה עוד »

הכנסייה האוונגלית הבינלאומית

כנסיית אליאנס ירושלים (באנגלית: Jerusalem Alliance Church) ברחוב הנביאים 55 בירושלים נבנתה בשנת 1908 ביוזמתו ובתכנונו של כהן הדת האוונגלי האמריקאי ד"ר אלברט אדוארד תומפסון (Albert Edward Thompson) (1876-1929).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכנסייה האוונגלית הבינלאומית · ראה עוד »

הכנסייה הבוסנית

הכנסייה הבוסנית הייתה פלג של האמונה הבוגומילית והריטואל שלה היה הריטואל השולט בשטחי בוסניה והרצגובינה מהמאה ה-12 עד תקופת ההתאסלמות במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכנסייה הבוסנית · ראה עוד »

הכפרים עם הכנסיות המבוצרות בטרנסילבניה

כפרים אחדים בטרנסילבניה, כיום ברומניה, רובם של הסקסונים הטרנסילבנים ומיעוטם של הסקלרים, נבנו מסביב לכנסייה מבוצרת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכפרים עם הכנסיות המבוצרות בטרנסילבניה · ראה עוד »

הכרזת סנט פטרסבורג

הצהרת סנקט פטרבורג משנת 1868 (הידועה גם בשם ההכרזה מלאה על הוויתור על השימוש, בזמן מלחמה, בקליע נפץ מתחת למשקל של 400 גרמים) היא הסכם בינלאומי שנחתם בתאריכים 29 בנובמבר / 11 בדצמבר 1868 בעיר סנקט פטרבורג בתקופת האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכרזת סנט פטרסבורג · ראה עוד »

הכרזת ירושלים כבירת ישראל

הכרזת ירושלים כבירת ישראל הייתה בנאום של ראש הממשלה דוד בן-גוריון בכנסת ב-13 בדצמבר 1949.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכרזת ירושלים כבירת ישראל · ראה עוד »

הכשרת הישוב

מפה זו של ירושלים הוכנה והופצה על ידי חברת הכשרת היישוב בשנת 1922. המפה מציגה תמונת מצב של ירושלים באותה עת. מטרתה העיקרית של המפה היא להציג אדמות חדשות שנרכשו על ידי החברה. חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ המוכרת בשם המקוצר הכשרת היִשוב היא חברה ציונית מיישבת שפעלה בתקופת היישוב וב-40 שנותיה הראשונות של המדינה, ופעלה ללא בעלות ואנשי מפתח עד שבאוקטובר 1987 רכש איש העסקים יעקב נמרודי את השליטה בחברה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכשרת הישוב · ראה עוד »

הכחשת רצח העם הארמני

מדינות המכחישות את רצח העם הארמני אנדרטה לזכר רצח העם הארמני בירוואן הכחשת רצח העם הארמני היא מעשה של הכחשה, הסתרה, גימוד וטשטוש של רצח העם המתוכנן והשיטתי של 1.5 מיליון ארמנים ואשורים, שנערך על ידי השלטון העות'מאני במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכחשת רצח העם הארמני · ראה עוד »

הכחשת המציאות

שלט של מפגין במחאת אקלים ב-2017 בוושינגטון די. סי. ("עובדות שהוכחשו הן עדיין עובדות") הכחשת המציאות, הכחשת המדע, או מכחישנות היא הכחשה של עובדות ומושגים מבוססים שהם נכונים ללא עוררין ונתמכים היטב בקונצנזוס המדעי, לטובת רעיונות רדיקליים, שנויים במחלוקת, וחסרי ביסוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכחשת המציאות · ראה עוד »

הכורדים בטורקיה

250px כורדי רוכב על סוסו באזור ימת ואן בטורקיה הכורדים בטורקיה הם קבוצה אתנית גדולה הדוברת שפה הודו-אירופית השונה מהשפה הטורקית, המהווה כ-15 ועד 25 אחוז מהאוכלוסייה הטורקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכורדים בטורקיה · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכותל המערבי · ראה עוד »

הכוחות המזוינים של טורקיה

הכוחות המזוינים של טורקיה (בטורקית: Türk Silahlı Kuvvetleri או בקיצור TSK) מורכבים משלוש זרועות - הצבא הטורקי, חיל האוויר הטורקי וחיל הים הטורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכוחות המזוינים של טורקיה · ראה עוד »

הכיפה הירוקה

הכיפה הירוקה (בערבית: القبة الخضراء) היא חלק ממתחם מסגד הנביא במדינה, ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכיפה הירוקה · ראה עוד »

הכיכר המרכזית של קרקוב

הכיכר המרכזית (בפולנית: Rynek Główny) של העיר העתיקה של קרקוב בפולין, היא המרחב העירוני העיקרי השוכן בלב העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והכיכר המרכזית של קרקוב · ראה עוד »

הימנעות מגיוס

הימנעות מגיוס היא מכלול הדרכים שבהן אפשר להימנע מגיוס חובה לצבא, במדינות או בזמנים בהם הגיוס הוא חובה, כגון ארצות הברית בזמן מלחמת וייטנאם או ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והימנעות מגיוס · ראה עוד »

היא הופיעה כמו הרוח

300x300 פיקסלים היא הופיעה כמו הרוח הוא אלבום אולפן משותף לאהוד בנאי וברי סחרוף שראה אור ב-8 בינואר 2017, והוקלט במהלך שנת 2016.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיא הופיעה כמו הרוח · ראה עוד »

היאבקות בשמן זית

מתאבקים בטורניר בקרקפנאר היאבקות בשמן זית (בטורקית: Yağlı güreş) היא ענף ספורט לחימה טורקי מסורתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיאבקות בשמן זית · ראה עוד »

הים האגאי

הים הָאִגֶאִי (ביוונית: Αιγαίο Πέλαγος, בטורקית: Ege deniz) הוא ים שולי בים התיכון המשתרע בין חצי-האי הבלקני במערב, אנטוליה (באסיה הקטנה, כעת חלק מטורקיה) במזרח והאי כרתים מדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והים האגאי · ראה עוד »

הים השחור (מחוז)

מחוז הים השחור (בטורקית: Karadeniz Bölgesi) הוא אחד משבעה מחוזות בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והים השחור (מחוז) · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריה צבאית של אוסטרליה

ההיסטוריה הצבאית של אוסטרליה נמשכת על פני כ-220 שנים מההיסטוריה המודרנית, החל ממלחמות הספר שבין האבוריג'ינים לבין האירופאים ועד לעימותים המתמשכים בעיראק ובאפגניסטן בראשית המאה ה-21.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה צבאית של אוסטרליה · ראה עוד »

היסטוריה צבאית של איטליה

ההיסטוריה הצבאית של איטליה מתמשכת על פני כ-2,500 שנים החל מנפילתו של לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס, מלכה האחרון של ממלכת רומא בשנת 509 לפנה"ס, המשך בתקופת הקיסרות הרומית, עבור באיחוד איטליה ועד לימינו אלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה צבאית של איטליה · ראה עוד »

היסטוריה צבאית של ניו זילנד

קבר החייל האלמוני, אנדרטת הזיכרון הלאומית, ולינגטון - יום אנזא"ק 2011 ההיסטוריה הצבאית של ניו זילנד היא ההיבט הצבאי של ההיסטוריה של ניו זילנד המתמשכת כמה מאות שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה צבאית של ניו זילנד · ראה עוד »

היסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית

הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה צבאית של הקיסרות הרומית · ראה עוד »

היסטוריה של ממלכת ירדן

צילום אוויר של ירדן האזור שברבות הימים נקרא ירדן הוא חלק מהאזור בעל ההיסטוריה העשירה, שנודע בשם הסהר הפורה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של ממלכת ירדן · ראה עוד »

היסטוריה של מצרים

ההיסטוריה של מצרים היא ארוכה ועשירה, עקב זרימת נהר הנילוס על גדותיו הפוריות, כמו גם הישגי התושבים ילידי מצרים והשפעתם החיצונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של מצרים · ראה עוד »

היסטוריה של מקדוניה הצפונית

מפה של מקדוניה הצפונית כיום ההיסטוריה של האזור שבו שוכנת רפובליקת מקדוניה הצפונית מתועדת החל מהעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של מקדוניה הצפונית · ראה עוד »

היסטוריה של מלטה

דגל מלטה בשנים 1875–1898 ההיסטוריה של מלטה מתחילה בסביבות 5200 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של מלטה · ראה עוד »

היסטוריה של מלזיה

ההיסטוריה של מלזיה היא חלק מההיסטוריה של האזור המאלאי-אינדונזי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של מלזיה · ראה עוד »

היסטוריה של מדינת ישראל

הנפת דגל הדיו לאחר מלחמת העצמאות מדינת ישראל קמה עם הכרזת העצמאות בארץ ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של מדינת ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של מונטנגרו

דגל נסיכות מונטנגרו עד לשנת 1910. ההיסטוריה של מונטנגרו מתחילה בתקופת הברונזה, כאשר הייתה חלק מממלכת איליריה ששלטה בחבל הבלקן במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של מונטנגרו · ראה עוד »

היסטוריה של מולדובה

מפת רפובליקת מולדובה רפובליקת מולדובה שוכנת במזרח אירופה, בין רומניה ובין אוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של מולדובה · ראה עוד »

היסטוריה של אסיה

שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה את ההיסטוריה של אסיה ניתן לראות כהיסטוריה קולקטיבית של מספר אזורי חוף היקפיים, מזרח אסיה, דרום אסיה והמזרח התיכון המקושרים ביניהם על ידי הערבה האירו-אסייתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אסיה · ראה עוד »

היסטוריה של אפריקה

תמונת לוויין של אפריקה ההיסטוריה של אפריקה היא שם כללי לתיאור הזמן מהנוכחות האנושית הראשונה ביבשת אפריקה ועד ההווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אפריקה · ראה עוד »

היסטוריה של אפגניסטן

שאה דוראני, אפגניסטן, בשנת 1839 אפגניסטן (במובן המילולי: "ארץ האפגנים") הייתה ארץ חשובה מבחינה אסטרטגית לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אפגניסטן · ראה עוד »

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של אתונה

מפת אתונה בשנת 1888 אתונה, עיר-מדינה יוונית: פוליס, אחת החשובות והמשפיעות שבערים בעת העתיקה, ממנהיגות העולם היווני; מעצמה רבת-כוח שהגיעה לשיא פריחתה בתקופה הקלאסית, במאה החמישית לפנה"ס; והייתה למרכז מדיני ותרבותי, שהשפעתו ההיסטורית על התרבות האנושית, עד לימינו, עצומה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אתונה · ראה עוד »

היסטוריה של אתיופיה

ההיסטוריה של אתיופיה משתרעת החל מהפרהיסטוריה וההתיישבות האנושית באתיופיה וכלה ברפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אתיופיה · ראה עוד »

היסטוריה של אלג'יריה

מפת אלג'יריה אלג'יריה שוכנת בשפלת החוף הפוריה של צפון אפריקה, זאת שממערב לתוניסיה, המכונה בשם המגרב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אלג'יריה · ראה עוד »

היסטוריה של אלכסנדריה

ההיסטוריה של אלכסנדריה מתחילה בייסוד העיר כפוליס יוונית לחוף הים התיכון על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 331 לפני הספירה, במקום בו שוכנת היום העיר המודרנית אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אלכסנדריה · ראה עוד »

היסטוריה של אזרבייג'ן

ההיסטוריה של אזרבייג'ן היא ארוכת שנים והחלה עוד מימי ההתיישבות האנושית מצפון הקווקז ועבר הקווקז ועד אל המדינה העצמאית של אזרבייג'ן בימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אזרבייג'ן · ראה עוד »

היסטוריה של אוסטריה

צלמית אישה מהתקופה הפלאוליתית העליונה באוסטריה.הדמיה של חרבות מתקופת תרבות האלשטט הממצאים הארכאולוגיים השונים מהתקופה הפרהיסטורית מעידים על מספר תרבויות מובחנות, שהתקיימו בתחום אוסטריה בת ימינו במקביל או שירשו האחת את השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אוסטריה · ראה עוד »

היסטוריה של אוקראינה

אוקראינה היא בעלת היסטוריה של אלפי שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אוקראינה · ראה עוד »

היסטוריה של אינדונזיה

אינדונזיה היא מדינת ארכיפלג, שמורכבת מ-17,508 איים (6,000 מתוכם מיושבים) ומשתרעת לאורך קו המשווה בדרום-מזרח אסיה ובמערב אוקיאניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אינדונזיה · ראה עוד »

היסטוריה של איראן

ציור פרסי מהמאה ה-14 בו נראה מפגש בין מלך פרס במאה השישית ח'וסרו הראשון לבין נציגים מהודו איראן הייתה בעבר אימפריה עצומה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של איראן · ראה עוד »

היסטוריה של אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה ההיסטוריה של אירופה מתחילה בהתיישבות האנושית הראשונה ביבשת אירופה ועד לימינו אלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של אירופה · ראה עוד »

היסטוריה של סרביה

סרביה היא אזור בבלקן שבו התגוררו אנשים ממוצא סרבי החל מהמאה ה-7.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של סרביה · ראה עוד »

היסטוריה של סומליה

מאה ה-19 סומליה (בסומלית: Soomaaliya, בערבית: الصومال), או בשמה המלא הרפובליקה הפדרלית של סומליה, היא מדינה הממוקמת בקרן אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של סומליה · ראה עוד »

היסטוריה של סוריה

סוריה בתחילת האלף ה-2 לפנה"ס המונח "סוריה", שמצלול שמו מזכיר את שמה של אשור הקדומה, נטבע במאה ה-5 לפני הספירה על ידי הרודוטוס, ההיסטוריון בן יוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של סוריה · ראה עוד »

היסטוריה של סודאן

ההיסטוריה של סודאן מושפעת מהיותה מדינת חיץ בין אזורים שונים באפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של סודאן · ראה עוד »

היסטוריה של סודאן: אסלאם ומהדיזם

מלך סנאר, תחריט משנת 1821 תהליך האסלאמיזציה והערביזציה של הממלכה הנובית הנוצרית נמשך מאות ארוכות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של סודאן: אסלאם ומהדיזם · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של ערב הסעודית

דגלה של ערב הסעודית ערב הסעודית ממוקמת בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של ערב הסעודית · ראה עוד »

היסטוריה של עיראק

ההיסטוריה של עיראק החלה במסופוטמיה בעת העתיקה עם עליית הציוויליזציה השומרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של עיראק · ראה עוד »

היסטוריה של קפריסין

האי קפריסין על רקע הים התיכון האי קפריסין שוכן על נתיבי התחבורה הימית באגן המזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של קפריסין · ראה עוד »

היסטוריה של קרואטיה

ההיסטוריה של קרואטיה כמדינה החלה במאה השביעית לספירה, אם כי התיישבות אנושית שם החלה עוד בתקופת האבן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של קרואטיה · ראה עוד »

היסטוריה של קטר

ההיסטוריה של קטר היא ארוכת שנים והחלה כבר מהתקופה הפרהיסטורית, בהתיישבות האדם הקדמון במקום, ונמשכת כמדינה עצמאית בעידן המודרני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של קטר · ראה עוד »

היסטוריה של רפובליקה סרפסקה

אף שסרפסקה נוסדה כיישות מדינית בשנת 1992, האזור עצמו מיושב מזמנים קדומים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של רפובליקה סרפסקה · ראה עוד »

היסטוריה של רומניה

צבאו של מיכאי האמיץ, הראשון שאיחד למשך זמן קצר את נסיכויות מולדובה, ולאכיה וטרנסילבניה לישות מדינית אחת בשנת 1600; ציור של גאורגה טאטארסקו ההיסטוריה של רומניה כישות מדינית מתחילה במאה ה-19 עם יצירתה של אוניה פרסונלית של נסיכות מולדובה וולאכיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של רומניה · ראה עוד »

היסטוריה של תל אביב

הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר השנייה בגודלה בישראל, לאחר ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של תל אביב · ראה עוד »

היסטוריה של תוניסיה

ההיסטוריה של תוניסיה היא היסטוריה עשירה ורבגונית של מדינה המצויה לחוף הים התיכון על אדמת צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של תוניסיה · ראה עוד »

היסטוריה של תימן

פסל של גריפון בארמון המלכות בשבוה אשר יצירתו מתוארכת לסביבות 250 לספירה ההיסטוריה של תימן מתארת את התרבות, האירועים והאנשים של אחד המרכזים העתיקים של הציוויליזציה במזרח הקרוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של תימן · ראה עוד »

היסטוריה של לבנון

סדרת הערכים העוסקים בהיסטוריה של לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של לבנון · ראה עוד »

היסטוריה של לוב

תיאטרון עתיק בלפטיס מגנה ההיסטוריה של לוב כוללת בתוכה היסטוריה של עמים רבים שהשתלבו עם הילידים הברברים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של לוב · ראה עוד »

היסטוריה של ליטא

הסמל הלאומי של ליטא ההיסטוריה של ליטא מתחילה באזכור הכתוב הראשון של המדינה בשנת 1009 וממשיכה עם ייסוד ממלכת ליטא במאה ה-13 ועם הפיכתה למדינה הגדולה ביותר באירופה במאה ה-15.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של ליטא · ראה עוד »

היסטוריה של טביליסי

ההיסטוריה של טביליסי מתוארכת אחורה לסוף המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של טביליסי · ראה עוד »

היסטוריה של טורקמניסטן

היסטוריה של טורקמניסטן עוד בתקופה הקדומה, חנו צבאות האימפריות השונות בשטחה של טורקמניסטן בדרכם לאזורים משגשגים יותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של טורקמניסטן · ראה עוד »

היסטוריה של טורקיה

שורשיה של ההיסטוריה של טורקיה נעוצים בתולדותיו של שטח המהווה כיום את הרפובליקה של טורקיה, וכונה באופן מסורתי בכינויים "אסיה הקטנה" או "אנטוליה" בהתייחס לחלקו הארי שבאסיה, בעוד שתראקיה תיארה את חלקה האירופי של המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של טורקיה · ראה עוד »

היסטוריה של חיפה

הנמל הנוכחי, הוא נפתח בשנת 1933. בחלק הימני התחתון של התמונה מופיע מזח מסילת הרכבת החיג'אזית. ניתן לראות את קרונות הרכבת על המזח. העיר חיפה משמשת כעיר נמל מזה כ-1,800 שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של חיפה · ראה עוד »

היסטוריה של באר שבע

ערך זה מתעד את ההיסטוריה של העיר באר שבע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של באר שבע · ראה עוד »

היסטוריה של בוסניה והרצגובינה

החל מימי הביניים המחוזות בוסניה והרצגובינה, השוכנים בחלק המרכזי-מערבי של חצי האי הבלקני, נחשבים ליחידה גאופוליטית אחת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של בוסניה והרצגובינה · ראה עוד »

היסטוריה של בוקרשט

ההיסטוריה של העיר בוקרשט שברומניה מכסה את הזמנים מאז הוקמו באזור היישובים הקדומים באזור, ועד תולדותיה המודרניות, שבהן הייתה לעיר, לבירת ולאכיה, ולבירתה של מדינת רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של בוקרשט · ראה עוד »

היסטוריה של בולגריה

בולגריה היא מדינה בחצי האי הבלקני הגובלת ברומניה בצפון, בים השחור במזרח, ביוון ובטורקיה מדרום, במקדוניה ובסרביה במערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של בולגריה · ראה עוד »

היסטוריה של גאורגיה

עדויות פלאונטולוגיות מצביעות על הגירה של הומינינים לגיאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של גאורגיה · ראה עוד »

היסטוריה של המזרח התיכון

מפת המזרח התיכון דברי ימי האזור המכונה בימינו "המזרח התיכון" מגוללים רצף היסטורי של ציוויליזציה אנושית בת יותר מ-5,000 שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של המזרח התיכון · ראה עוד »

היסטוריה של המיסיון הנוצרי

ההיסטוריה של המיסיון הנוצרי משתרעת על תקופה בת כאלפיים שנה, ממותו של ישו ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של המיסיון הנוצרי · ראה עוד »

היסטוריה של האימפריה העות'מאנית

עות'מאן הראשון "בייליק" (נסיכות) "בני עות'מאן" (Osmanoğlu beyliği) התבלטה במשך מאה וחמישים שנה, מעת שעות'מאן הראשון הכריז על עצמאותה ב-1299 ועד שמהמט השני כבש את קונסטנטינופול ויסד את "האימפריה העות'מאנית" (Osmanlı Devleti - "המדינה העות'מנאית").

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

היסטוריה של האימפריה הרומית הקדושה

סמל האימפריה הרומית הקדושה ב-1510 - חיתוך עץ של עיט דו-ראשי המציג את מדינות האימפריה הרומית הקדושה על כנפיו ודמותו של ישו במרכז, יוסט דה נגקר. האימפריה הרומית הקדושה הייתה אחת האימפריות החזקות בהיסטוריה של אירופה ושל העולם כולו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

היסטוריה של האיחוד האירופי

האיחוד האירופי אחרי הברקזיט האיחוד האירופי הוא התאגדות של 27 מדינות באירופה, המשלבת בתוכה סממנים רבים של מדינה אחת, כגון פרלמנט משותף, כלכלה אחידה, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד, האירו, וסממני ריבונות נוספים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של האיחוד האירופי · ראה עוד »

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא תיאור על ציר הזמן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שיש המקדימים אותו לסוף המאה ה-19, ויש הקובעים את תחילתו בצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית החל ב-1918 עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי בתום המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, וכינונו של הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל בשלהי המלחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני · ראה עוד »

היסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל

תבאי שבמצרים, היא הראייה הארכאולוגית המוקדמת ביותר שמזכירה את "ישראל". ערש תרבותו של העם היהודי היא ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של הרפובליקה הטורקית

מוסטפא כמאל אטאטורק הרפובליקה הטורקית (טורקית Türkiye Cumhuriyeti), המכונה בדרך כלל טורקיה, היא מדינה טרנס-יבשתית בצפון מערבו של המזרח התיכון באסיה ובתראקיה שבאירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של הרפובליקה הטורקית · ראה עוד »

היסטוריה של השעונים

במשך אלפי שנים נעשה שימוש במכשירים ומתקנים שונים למדידה, לתיעוד ולמעקב אחר הזמן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של השעונים · ראה עוד »

היסטוריה של התעופה

היסטוריה של התעופה היא תחום הנפרש על פני למעלה מאלפיים שנה, החל מהמצאת העפיפון בסין כמה מאות לפני הספירה וכלה בכלי טיס מודרניים, כגון המטוס, החללית והרחפן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של התעופה · ראה עוד »

היסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

הסמליל ההיסטורי של הטכניון הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה טכנית מובילה בחיפה, ישראל, שהחלה לפעול בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

היסטוריה של החלוקה המנהלית של רוסיה

שמונה הגוברניות הראשונות שהוקמו בשנת 1708. המבנה המנהלי-טריטוריאלי המודרני של רוסיה הוא מערכת של ארגון טריטוריאלי שהיא תוצר של התפתחות ורפורמות שנמשכו מאות שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של החלוקה המנהלית של רוסיה · ראה עוד »

היסטוריה של הונגריה

ערך זה עוסק בהיסטוריה של הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של הונגריה · ראה עוד »

היסטוריה של היהדות הקראית

יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של היהדות הקראית · ראה עוד »

היסטוריה של היוונית

השפה היוונית קיימת בדיבור ובכתב למעלה מ-3,000 שנה, ובצורתה המודרנית היא השפה העיקרית ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של היוונית · ראה עוד »

היסטוריה של כווית

תמונת לווין של כווית מדינת כווית (בערבית: دولة الكويت) היא מדינה ערבית השוכנת לחוף המפרץ הפרסי וגובלת מצפון בעיראק ומדרום בערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של כווית · ראה עוד »

היסטוריה של ירושלים

ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »

היסטוריה של יוון

ההיסטוריה של יוון מתחילה עוד בימי קדם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה של יוון · ראה עוד »

היסטוריה חלופית

בסיפורת, היסטוריה חלופית היא תת-סוגה בסוגת הספרות הספקולטיבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיסטוריה חלופית · ראה עוד »

היפרגמיה

היפרגמיה הוא מונח המשמש במדעי החברה לתיאור מעשה או פרקטיקה של אדם שמתחתן עם בן/בת זוג ממעמד חברתי או כלכלי גבוה יותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיפרגמיה · ראה עוד »

הירש גורדון

הירש ליב גורדון (26 בנובמבר 1896, דוגאלישוק ליטא – 20 בינואר 1969, ניו יורק ארצות הברית) היה חניך ישיבות ליטא (וולוז'ין, סלבודקה ולידא), רופא, פסיכיאטר, נשיא הסתדרות הרופאים היהודים בארצות הברית, מומחה לכתב חרטומים, פובליציסט, איש חינוך, קצין גבוה בצי ארצות הברית, ובעל עשרה תארים אקדמאים, מתוכם שישה תוארי דוקטור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והירש גורדון · ראה עוד »

היריון כפוי

מרד אפריל 1876, בו הבולגרים מרדו במטרה ליסד מחדש של בולגריה העצמאית. היריון כפוי (באנגלית: Forced pregnancy) הוא אילוץ אישה להרות בניגוד לרצונה ולהשאיר את ההריון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיריון כפוי · ראה עוד »

הילל מנוח

הילל מנוח (Hillel Manoah; 1797–1862) היה בנקאי, נדבן ומהפכן יהודי רומני מבוקרשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והילל מנוח · ראה עוד »

הידרה (אי)

נמל הידרה לאחר השקיעה, אפריל 2022 בתי העיירה הידרה מראה אופייני בנמל הידרה הידרה (ביוונית: Ύδρα) הוא אי ארוך וצר מול חופי דרום יוון, בין המפרץ הסרוני למפרץ ארגוליס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והידרה (אי) · ראה עוד »

היהודים באימפריה העות'מאנית

יהודי האימפריה העות'מאנית כללו מספר רב של קהילות יהודיות שונות ומגוונות שנמצאו בתחומי שלטונה של האימפריה העות'מאנית לאורך למעלה מ-500 שנות קיומה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיהודים באימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

היינריך אוגוסט מייסנר

היינריך אוגוסט מייסנר (בגרמנית: Heinrich August Meißner 3 בינואר 1862 - 14 בינואר 1940), היה מהנדס גרמני, מומחה בבניית מסילות רכבת שפעל בעיקר באימפריה העות'מאנית, שם זכה לתואר פאשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיינריך אוגוסט מייסנר · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיישוב · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיישוב הישן · ראה עוד »

היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נשלטה ארץ ישראל על ידי האימפריה העות'מאנית, שהטילה גזירות קשות ורבות על היישוב היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

היישוב היהודי בעזה

היישוב היהודי בעיר עזה התקיים לסירוגין מהמאה השנייה לפנה"ס ועד מאורעות תרפ"ט ומלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיישוב היהודי בעזה · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

היידמקים

יוליוש קוסאק (Kossak), מחנה היידמקים הַיְידָמָקים או גַיְידָמָקים (ברוסית ובאוקראינית: Гайдамаки; בפולנית: Hajdamacy'; מטורקית: היידמאק - שודד, גוזל בהמות) הוא שמה של תנועת קוזאקים אוקראינית, שכוונה כנגד השלטון הפולני במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיידמקים · ראה עוד »

היידוננש

היידוננש (בהונגרית: Hajdúnánás) היא עיר במחוז היידו-ביהר בהונגריה, כ-40 ק"מ מצפון לדברצן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיידוננש · ראה עוד »

היידוק

היידוק, 1703 היידוק (בסרבית "היידוק" או "חיידוק" хајдук, ברבים - хајдуци "היידוצי" או "חיידוצי", ברומנית -גם כן "היידוק" haiduc, ברבים haiduci היידוץ', בהונגרית היידו - hajdú, ברבים - "היידוק" hajdúk, בבולגרית: хайдутин חיידוטין, במקדונית - aјдут או aјдук) היה שודד בסגנון רובין הוד שכמוהו פעלו באזורי רומניה של היום, הונגריה וחצי האי הבלקני במאות ה-16, ה-17, ה-18 וה-19 בעיקר בשטחים שנשלטו על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיידוק · ראה עוד »

היידוק ספליט

אוהדי היידוק באצטדיון פוליוד,שלפני משחק הדרבי של קרואטיה מול דינמו זאגרב אוהדי היידוק באצטדיון פוליוד,שלפני משחק הדרבי של קרואטיה מול דינמו זאגרב היידוק ספליט (בקרואטית: HNK Hajduk Split) הוא מועדון כדורגל מן העיר ספליט, קרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית והיידוק ספליט · ראה עוד »

ואן (נפה)

נפת ואן (טורקית: Van ili, כורדית: Wan, ארמנית: Վան) היא נפה במזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואן (נפה) · ראה עוד »

ואן (טורקיה)

ואן (בטורקית: Van; בארמנית: Վան; בכורדית: Wan/وان) היא עיר בדרום-מזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואן (טורקיה) · ראה עוד »

ואסוס מברובוניוטיס

ואסו ברג'ביץ' (בסרבית: Васо Брајевић) הידוע ביוון גם בשם ואסוס מברובוניוטיס (ביוונית: Βάσος Μαυροβουνιώτης, "ואסוס המונטנגרי"; 1797 – 1847) היה גנרל מונטנגרי, שמילא תפקיד משמעותי במהפכה היוונית כנגד האימפריה העות'מאנית בשנת 1821 וסגן המלך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואסוס מברובוניוטיס · ראה עוד »

ואסיף ג'והריה

ואסיף ג'והריה (14 בינואר 1897–1972) היה מלחין, נגן עוד, משורר והיסטוריון פלסטיני נוצרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואסיף ג'והריה · ראה עוד »

ואסיל גבשווילי

ואסיל גָבַּשווילי (בגאורגית: ვასილ გაბაშვილი; 1853–1933) הידוע גם בשמו הרוסי ואסילי דוידוביץ' גבייב (ברוסית: Василий Давидович Габаев) היה איש צבא גאורגי, מפקד בשירות האימפריה הרוסית והרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואסיל גבשווילי · ראה עוד »

ואץ

ואץ (בהונגרית: Vác, ביידיש: וויטצען) היא עיירה בהונגריה, במחוז פשט, כ־35 ק"מ מצפון לבודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואץ · ראה עוד »

ואראז'דין

העיר העתיקה וָארָאזְ'דִין (בקרואטית: Varaždin; בהונגרית: Varasd; בגרמנית: Warasdin; בלטינית: Varasdinum) היא עיר בצפון-מערב קרואטיה, 81 קילומטרים צפונית לזאגרב, בירת קרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואראז'דין · ראה עוד »

וארנה

ציור המצור על וארנה במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829) הקתדרלה של וארנה חוף "חולות הזהב" מראה מפרץ וארנה וַארְנָה (בבולגרית: Варна) היא עיר נמל מרכזית לחוף הים השחור, בירת מחוז וארנה וממוקמת 379 קילומטרים צפונית מזרחית לבירת בולגריה סופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווארנה · ראה עוד »

וארנה (מחוז)

מחוז (אובלסט) וארנה (בולגרית: Област Варна) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווארנה (מחוז) · ראה עוד »

ואשוואר

ואשוואר (בהונגרית: Vasvár; בגרמנית: Eisenburg; בסלובנית: Železnograd; בלטינית: Castrum Ferrum) היא עיירה במחוז ואש, הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואשוואר · ראה עוד »

ואלפובו

וָאלְפּוֹבוֹ (בקרואטית: Valpovo) היא עיירה ורשות מקומית במזרח קרואטיה, השוכנת 25 קילומטרים צפונית מערבית לאוסייק וסמוכה לנהר דראווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואלפובו · ראה עוד »

ואלי

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואלי · ראה עוד »

ואלי (תואר שלטוני)

וָאלִי (בערבית: وَالِي (وَالٍ); בטורקית: Vali) מילה שמשמעותה מושל או נציב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואלי (תואר שלטוני) · ראה עוד »

ואדי אל-סרע

ואד אל-סרע (בערבית: وادي السير; באנגלית: Wadi Al-Seer) כלומר "עמק המטעה" הוא אזור השייך לעיריית עמאן רבתי, ירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואדי אל-סרע · ראה עוד »

ואדי סאליב

ואדי סאליב (בערבית: وادي الصليب, תעתיק: ואדי אלצליב) היא שכונה בעיר התחתית של חיפה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואדי סאליב · ראה עוד »

ואדי עארה

ואדי עארה (בערבית: وادي عارة) הוא גיא בישראל, באורך של כ-20 קילומטר, הנמצא בין רמות מנשה לבין רכס אמיר, ולאורך רובו (מאום אל-פחם מערבה) זורם נחל עירון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואדי עארה · ראה עוד »

ואווילה, מיטרופוליט מונטנגרו

ואווילה או באבילה (בסרבית: Вавила; המחצית השנייה של המאה ה-15 - 1520 צטיניה) היה איש כמורה מונטנגרי, שכיהן כמיטרופוליט זטה בערך משנת 1494 ועד שנת 1504.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וואווילה, מיטרופוליט מונטנגרו · ראה עוד »

ונציה

ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וונציה · ראה עוד »

וספרם

גשר אישטוואן הקדוש (Viadukt) - מסמליה של העיר וֶספּרֵם (בהונגרית: Veszprém) היא עיר בחלקה המערבי של הונגריה, ובירת מחוז וספרם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווספרם · ראה עוד »

וסטמאנאאיאר

איי וסטמאנאאיאר מדרום לאיסלנד סירטסיי, 16 ימים לאחר תחילת ההתפרצויות וסטמאנאאיאר (באיסלנדית: Vestmannaeyjar) הוא ארכיפלג איים ואיונים בשטח כולל של כ-17 קמ"ר, השוכן באוקיינוס האטלנטי, כ-8 עד 25 ק"מ דרומית לחופי איסלנד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווסטמאנאאיאר · ראה עוד »

וסיל קולארוב

וסיל פטרוב קולארוב (בבולגרית: Васил Петров Коларов; 16 ביולי 1877, שומן, האימפריה העות'מאנית – 23 בינואר 1950, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית), היה פוליטיקאי בולגרי, מנהיג המפלגה הקומוניסטית הבולגרית, אשר כיהן כנשיא וכראש ממשלת בולגריה בשלהי שנות ה-40 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווסיל קולארוב · ראה עוד »

וסיל רדוסלאבוב

רדוסלאבוב, יושב רביעי מימין, במעמד חתימת חוזה ברסט-ליטובסק וסיל חריסטוב רדוסלאבוב (בבולגרית: Васил Христов Радославов; 15 ביולי 1854, לובץ', האימפריה העות'מאנית – 21 באוקטובר 1929, ברלין, רפובליקת ויימאר), היה עורך דין, מורה, חבר פרלמנט, שר וראש ממשלת בולגריה למשך שתי תקופות כהונה מטעם המפלגה הליברלית הבולגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווסיל רדוסלאבוב · ראה עוד »

וסיל לבסקי

האנדרטה לזכרו של וסיל לבסקי בבוקרשט, רומניה וסיל לבסקי (בבולגרית: Васил Левски; 18 ביולי 1837, קרלובו, איילט רומליה, האימפריה העות'מאנית – 18 בפברואר 1873, סופיה, האימפריה העות'מאנית) היה מהפכן בולגרי וממייסדי תנועת ההתנגדות לכיבוש העות'מאני באזור בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווסיל לבסקי · ראה עוד »

וסילה אלכסנדרי

וָסִילֶה אָלֶכְּסַנְדְרִי (ברומנית: Vasile Alecsandri; 21 ביולי 1821 – 22 באוגוסט 1890) היה משורר, מחזאי, סופר, מהפכן, מדינאי ודיפלומט רומני, מגדולי המשוררים בשפה הרומנית בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווסילה אלכסנדרי · ראה עוד »

וסילה לופו

וסילה לופו (ברומנית: Vasile Lupu; 1595–1661) היה שליט נסיכות מולדובה במהלך שתי תקופות, הראשונה מאפריל 1634 עד אפריל 1653, והשנייה ממאי 1653 עד יולי 1653.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווסילה לופו · ראה עוד »

וסילה בויירסקו

וסילה בויירסקו (ברומנית: Vasile Boerescu, 1 בינואר 1830, בוקרשט – 18 בנובמבר 1883, פריז) היה פוליטיקאי, דיפלומט, עיתונאי ומשפטן רומני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווסילה בויירסקו · ראה עוד »

וסילי גוליצין

תמונתו של גוליצין וסילי גוליצין (ברוסית: Василий Васильевич Голицын; 1643 - 2 במאי 1714) היה נסיך רוסי, בין המדינאים הבולטים ברוסיה של המאה ה-17 ובין ראשי הממשל בתקופת שלטונה של סופיה אלכסייבנה רומנובה בשנים 1682–1689.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווסילי גוליצין · ראה עוד »

ועד העדה הספרדית בירושלים

בית הכנסת האיסטנבולי, מנכסי וועד העדה הספרדית בירושלים, המאה ה-19 ועד העדה הספרדית בירושלים הוא ועד אשר הנהיג במשך שנים רבות את יהודי ירושלים וצבר רכוש רב מהקדשים ועזבונות, שהועמדו לרשות קהילות הספרדים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וועד העדה הספרדית בירושלים · ראה עוד »

ועד הצירים

חיים ויצמן וועד הצירים, 1918. עוד בתמונה: אדווין סמואל, ויליאם אורמסבי-גור, ישראל משה זיו, אריה (לאון) סימון, ג'יימס דה רוטשילד ויוסף שפרינצק ועד הצירים בחזית רכבת בלוד, בדרך ליפו ולתל אביב, 4 באפריל 1918. משמאל: קפטן אריק וולי, אדם לא מזוהה, זאב גלוסקין, מרדכי הכהן, לאון סימון, סילביין לוי, ישראל זיו, ג'וזף קאואן, חיים ויצמן, ויליאם אורמסבי-גור. על הרכבת: דוד אדר, וולטר מאייר, אהרן אהרנסון, ז'יל רוזנהק. ועד הצירים לארץ ישראל (נודע גם בשמות הוועדה הציונית או הקומיסיה הציונית, וכן "הקומיסיה הציונית לפלשתינה" ו"הוועדה הארצישראלית"), שנודע בקיצור בשם ועד הצירים (באנגלית: Zionist Commission), היה משלחת מנהיגים ציוניים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וועד הצירים · ראה עוד »

ועדת קינג-קריין

הפרסום הראשון של מסקנות ועדת קינג-קריין ב-1922 בכתב העת ''Editor & Publisher'' ועדת קינג-קריין (באנגלית: King-Crane Commission) הייתה ועדת בדיקה שנשלחה על ידי הנשיא וודרו וילסון לפי החלטת חבר הלאומים לבחון אפשרות שהמנדט על ארץ ישראל וסוריה יימסר בידי ארצות הברית ולא בידי בריטניה וצרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וועדת קינג-קריין · ראה עוד »

ועדת בנסן

ועדת בנסן (De Bunsen Committee) הייתה ועדה בריטית בראשות הדיפלומט הבריטי, ברונט, סר מוריס דה בנסן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וועדת בנסן · ראה עוד »

ועידת סן רמו

צירים לוועידה המזרח התיכון על פי המפה המקורית של הסכם סייקס–פיקוועידת סן רמו הייתה ועידה בין-לאומית שנערכה בסן רמו שבאיטליה מ-19 עד 26 באפריל 1920 בהשתתפות מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, ודנה בחלוקת האימפריה העות'מאנית לשעבר בין המעצמות האירופיות המנצחות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וועידת סן רמו · ראה עוד »

ועידת קטוביץ

הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וועידת קטוביץ · ראה עוד »

ועידת לונדון (1832)

ועידת לונדון של 1832 הייתה ועידה בינלאומית שהתכנסה כדי להקים ממשלה יציבה ביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וועידת לונדון (1832) · ראה עוד »

ועידת ברלין

ועידת ברלין ועידת ברלין, או הסכם ברלין (מוכרת גם בשם ועידת קונגו או בגרמנית: Kongokonferenz), היא ועידה שהתקיימה בעיר ברלין שבקיסרות הגרמנית בשנים 1884–1885, במטרה להסדיר את הקולוניאליזם האירופאי והמסחר ביבשת אפריקה במהלך תקופת האימפריאליזם המודרני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וועידת ברלין · ראה עוד »

ועידת השלום בפריז (1919)

ועידת השלום בפריז הייתה ועידה בינלאומית שאורגנה על ידי המדינות המנצחות במלחמת העולם הראשונה, לשם חתימת חוזי שלום ביניהן ובין המדינות המובסות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וועידת השלום בפריז (1919) · ראה עוד »

וראניה

וְרָאנְיֶה (בסרבית קירילית: Врање) היא עיר בדרום סרביה ומרכז מנהלי של מחוז פצ'יניה, השוכנת 347 קילומטרים דרומית לבירה בלגרד וסמוכה לגבולות בולגריה ומקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווראניה · ראה עוד »

וראצה (מחוז)

מחוז (אובלסט) וראצה (בולגרית Област Враца) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה השוכן בצפון מערב בולגריה ומשתרע מהרי הבלקן בדרומו ועד לגדות הדנובה בצפונו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווראצה (מחוז) · ראה עוד »

ורנה (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וורנה (פירושונים) · ראה עוד »

ורבאס

וְרְבָּאס (בסרבית קירילית: Врбас, בסרבית בכתב לטיני: Vrbas) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה, השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וורבאס · ראה עוד »

ורדזיה

וַרְדְּזִיָּה (בגאורגית: ვარძია) הוא מתחם מנזרי של מערות חצובות בסלע בדרום גאורגיה, בנפת אספינדזה במחוז ההיסטורי ג'אוואחתי (כיום סאמצחה-ג'אוואחתי).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וורדזיה · ראה עוד »

וריה

וריה (ביוונית: Βέροια) היא עיר במקדוניה שביוון, כ-60 ק"מ מערבית לסלוניקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווריה · ראה עוד »

ולאסניצה

וְלָאסֶנִיצָה (בבוסנית: Vlasenica, בסרבית קירילית: Власеница) היא עיירה ורשות מקומית במזרח רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולאסניצה · ראה עוד »

ולאד המשפד

ולאד המשפד (ברומנית: Vlad Ţepeş - ולאד צֶפֶּשׁ), המכונה גם "דרקוליה" (Drăculea) ובפי היסטוריונים רומנים גם בשם ולאד השלישי (נובמבר או דצמבר 1431 - דצמבר 1476), היה הווייבוד (שליט) של ולאכיה שלוש פעמים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולאד המשפד · ראה עוד »

ולאד הנזיר

ולאד הנזיר (ברומנית: Vlad Călugărul, (1425 - נובמבר 1495 בטרנסילבניה), הידוע בכתבי היסטוריונים רומנים כולאד הרביעי היה וויווד (שליט) של ולאכיה בתקופה קצרה בשנת 1481 ולאחר מכן בין השנים 1482–1495. אביו היה ולאד דראקול ואמו אשת אצולה וולאכית ששמה קלטונה. הוא היה אחיהם למחצה של ולאד המשפד, ראדו היפה ומירצ'ה השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולאד הנזיר · ראה עוד »

ולאכיה

ולאכיה בסביבות שנת 1390 וְלאכיה או ואלאכיה (ברומנית: Ţara Românească, "הארץ הרומנית"; בטורקית: Eflak; בהונגרית: Havasalföld; בגרמנית: Walachei) הוא אזור היסטורי וגאוגרפי בדרום רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולאכיה · ראה עוד »

ולס (מקדוניה הצפונית)

וֶלֶס (במקדונית: Велес) היא עיר במרכז מקדוניה הצפונית בשטח האזור הסטטיסטי וארדאר, השוכנת לגדות נהר וארדאר ו-54 קילומטרים דרומית לבירה סקופיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולס (מקדוניה הצפונית) · ראה עוד »

ולטקו ווקוביץ'

ממוזער ולטקו ווּקוביץ' קוסאצ'ה (בבוסנית וסרבית-קרואטית: Vlatko Vuković Kosača, בסרבית בכתב קירילי: Влатко Вуковић Косача, ? - 1392) היה ווייבוד גדול (vojvoda) סרבי, אחד מטובי מפקדיו של מלך טברטקו הראשון של בוסניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולטקו ווקוביץ' · ראה עוד »

ולטה

וָלֵטָה או לה ולטה (La Valletta) היא בירת מלטה והבירה הקטנה ביותר בשטחה (כחצי קמ"ר בלבד) ובאוכלוסייתה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולטה · ראה עוד »

ולדימיר פופטומוב

ולדימיר טומוב פופטומוב (בבולגרית: Владимир Томов Поптомов; 8 בפברואר 1890, בליצה, האימפריה העות'מאנית - 1 במאי 1952, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה) היה פוליטיקאי ומשפטן בולגרי, מראשי המפלגה הקומוניסטית של בולגריה אשר בין השנים 1949–1950 כיהן כשר החוץ של הרפובליקה העממית של בולגריה ובהמשך כסגן יושב ראש מועצת השרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולדימיר פופטומוב · ראה עוד »

ולדימיר קורטב

ולדימיר קוּרְטֶב (בבולגרית: Владимир Куртев; 19 באוקטובר 1888, פלבן, נסיכות בולגריה – 8 ביוני 1946, סופיה, ממלכת בולגריה) היה קצין צבא בולגרי, מורה וחבר המזכירות הארצית של הארגון המהפכני המקדוני בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולדימיר קורטב · ראה עוד »

ולדימיר ואזוב

ולדימיר ואזוב (בבולגרית: Владимир Вазов; 18 במאי 1868, סופוט, האימפריה העות'מאנית – 20 במאי 1945, ריבאריצה ממלכת בולגריה) היה גנרל, ומפקד אוגדת הרגלים התשיעית "פלבן" של צבא בולגריה, במהלך מלחמת העולם הראשונה, אשר לחמה בחזית המקדונית והשתתפה בשלושת הקרבות ליד אגם דויראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולדימיר ואזוב · ראה עוד »

ולדיסלאב הרביעי, מלך פולין

חותמו של ולדיסלאב הרביעי משנת 1633 ולדיסלב הרביעי ואזה (9 ביוני 1595 - 20 במאי 1648) – בנו של זיגמונט השלישי ואזה ואנה לבית הבסבורג. היה מלך פולין והדוכס הגדול של ליטא בין השנים 1632–1648, נשא בתואר מלך שוודיה  בין השנים 1632-1648, ובין השנים 1610-1613 - לאחר שכבש את רוסיה - שימש בתפקיד הצאר הרוסי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולדיסלאב הרביעי, מלך פולין · ראה עוד »

ולדיסלב השני יגיילו

ולדיסלב השני יגיילו, בציור מאת יאן מטייקו ולדיסלב השני יגיילו, או בשמו המקורי בליטאית – יוגאילה אלגירדאיטיס (בפולנית:, בליטאית: Jogaila Algirdaitis, בבלארוסית ובאוקראינית: Ягайла 1352 או 1362 וילניוס – 1 ביוני 1434 גרודק, לימים "גרודק יגיילונסקי" או הורודק) היה דוכס גדול של ליטא בין השנים 1377–1392 ומלך פולין בין השנים 1386–1434.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולדיסלב השני יגיילו · ראה עוד »

ולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה

ולדיסלב השלישי יגיילו "מווארנה", מלך פולין, או אולאסלו הראשון, מלך הונגריה (בפולנית: Władysław Warneńczyk, בהונגרית: Első Ulászló; 31 באוקטובר 1424 - 10 בנובמבר 1444, וארנה, בולגריה של ימינו) היה מלך פולין משנת 1434 ומלך הונגריה בין 1440 ועד מותו בקרב וארנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה · ראה עוד »

ולורה

ולורה (באלבנית: Vlora או Vlorë, ביוונית: Αυλώνα, באיטלקית: Valona, בטורקית: Avlonya) היא עיר נמל בדרום אלבניה, בירתה הראשונה של המדינה, בה הוכרזה עצמאותה ב-1912.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולורה · ראה עוד »

ולינגראד

וֶלִינְגְרָאד (בבולגרית: Велинград) היא עיר בדרום־מערבה של בולגריה, השנייה בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז פאזארדז'יק ושוכנת על מורדות הרי רודופי, כ-93 קילומטרים מהבירה סופיה, ו-34 קילומטרים מבירת המחוז פאזארדז'יק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולינגראד · ראה עוד »

וליקה קלדושה

וליקה קלדושה היא עיר בצפון-מערב בוסניה והרצגובינה ליד הגבול עם קרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווליקה קלדושה · ראה עוד »

וליקו טרנובו

וֵלִיקוֹ טַרְנוֹבוֹ (בבולגרית: Велико Търново) היא עיר במרכז בולגריה, המשמשת כבירת מחוז וליקו טרנובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווליקו טרנובו · ראה עוד »

וליקו טרנובו (מחוז)

מחוז (אובלסט) וליקו טרנובו (בולגרית: Област Велико Търново) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווליקו טרנובו (מחוז) · ראה עוד »

ולידה סולטאן

ולידה סולטאן (בטורקית עות'מאנית: والده سلطان, "אם הסולטאן") היה תואר שהחזיקה "האם החוקית" של סולטאן האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וולידה סולטאן · ראה עוד »

וזיר

סמלו של וזיר גדול עות'מאני. הכיתוב במרכז הסמל "نشان افتخار", ובאותיות לטיניות Nişan-ı İftihar, משמעו: עיטור הכבוד. וזיר (בערבית: وزير) הוא יועץ מדיני רם מעלה, או שר בממשלה מוסלמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווזיר · ראה עוד »

וזיר גדול

בני משפחתו של שגריר צרפת לאימפריה העות'מאנית מוצגים לווזיר הגדול באולם הדיואן הקיסרי, ב-1724 סמלו של ווזיר גדול עות'מאני מהמט סוקולו פאשה הווזיר הגדול אשר ניהל בפועל את האימפריה העות'מאנית במשך 15 שנים, במחצית השנייה של המאה ה-16 שטר של 20 דינרים מתוניסיה ועליו דיוקנו של חייראדין פאשה (1822–1890), אשר כיהן גם כווזיר הגדול של תוניסיה בשנים 1873–1877 וכווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית בשנים 1878–1879 בירבל, הווזיר הגדול בממשלו של אכבר, קיסר האימפריה המוגולית אהמט תאופיק פאשה (1845-1936) הווזיר הגדול האחרון של האימפריה העות'מאנית וזיר גדול (בטורקית: Vezir-i Azam או Sadrazam, בטורקית עות'מאנית: صدر اعظم, وزیر اعظم) היה תואר מנהלי באימפריות מוסלמיות ובכלל זה באימפריה העות'מאנית שהתייחס לבכיר שרי הסולטאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווזיר גדול · ראה עוד »

וחטנג השישי

וחטנג השישי (בגאורגית: ვახტანგ VI, בפרסית: חוסיין קולי חאן; 15 בספטמבר 1675 – 26 במרץ 1737) הידוע גם כוחטנג המלומד או וחטנג המחוקק משושלת בגרטיוני היה הוואלי של הממלכה המזרח גאורגית, ממלכת כארתלי, וסאל להלכה של השאה הפרסי בין השנים 1716-1724.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווחטנג השישי · ראה עוד »

ובצ'אני

ובצ'אני (במקדונית: Вевчани, בכתיב לטיני: Vevčani) הוא כפר במערב מקדוניה הצפונית, סמוך לגבול עם אלבניה ו-14 ק"מ צפונית-מערבית לסטרוגה (היה חלק ממנה עד לשנת 1996).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וובצ'אני · ראה עוד »

והאביה

הווהאביה (בערבית: وهابية) היא תנועה אסלאמית-סונית שמרנית, המפרשת את האסלאם ככתבו וכלשונו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווהאביה · ראה עוד »

וונדר וומן (סרט, 2017)

וונדר וומן (באנגלית: Wonder Woman), הוא סרט גיבורי-על אמריקאי מסוגת פעולה, בהפקת האחים וורנר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווונדר וומן (סרט, 2017) · ראה עוד »

ווסקופויה

ווסקופויה או מוסקופולה (באלבנית: Voskopojë; בארומנית: Moscopole; ביוונית: Μοσχόπολις, מוֹסְחוֹפּוֹלִיס) הייתה עיר ארומנית בדרום-מזרח אלבניה של ימינו, שהייתה אחת הערים הגדולות בבלקן במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וווסקופויה · ראה עוד »

ווצ'ין

ווֹצִ'ין (בקרואטית: Voćin) הוא כפר ורשות מקומית במזרח קרואטיה, השוכן בחבל סלאבוניה, מזרחית לעיר דארובאר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וווצ'ין · ראה עוד »

ווק סטפנוביץ' קראג'יץ'

ווּק סְטֶפַנוֹבִיץ' קַרַאגִ'יץ' (סרבית לטינית: Vuk Stefanović Karadžić; סרבית קירילית: Вук Стефановић Караџић; 7 בנובמבר 1787 - 7 בפברואר 1864) היה בלשן סרבי ורפורמטור של השפה הסרבית, אתנולוג, משורר, מתרגם ואף דיפלומט בעל מעמד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וווק סטפנוביץ' קראג'יץ' · ראה עוד »

ווקובאר

ווּקוֹבָאר (בקרואטית: Vukovar, בסרבית קרילית: Вуковар) היא עיר נמל בחבל סלאבוניה אשר במזרח קרואטיה השוכנת במפגש הנהרות ווּקָה והדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וווקובאר · ראה עוד »

וורושילובקה

וורושילובקה (באוקראינית: Ворошилівка, וורושיליבקה; ביידיש: וואַרשילעווקע) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, על גדות נהר הבוג הדרומי, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווורושילובקה · ראה עוד »

וולני

ממוזער ממוזער וולני; מצבת קברו בבית הקברות פר לשז בפריז (איור מ-1821) ווֹלנֵי או וולניי (בצרפתית: Volney; מבטאים ווֹלנֶה; 3 בפברואר 1757 – 25 באפריל 1820) הוא שם העט של קונסטנטן-פֿרנסוּאַה שׁסבֶּף דה לה ג'ירוֹדֶה, הרוזן של ווֹלנֶה (Constantin-François Chassebœuf de La Giraudais, comte de Volney), הוגה דעות, היסטוריון, מזרחן ומדינאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווולני · ראה עוד »

וולוס

בניין אוניברסיטת תסליה שבעיר הבזיליקה בוולוס בית הכנסת בעיר וולוס הגלעד לזכר הנספים בשואה המוצב בבית העלמין היהודי בעיר וולוס (ביוונית: Βόλος) היא עיר נמל השוכנת לחוף הים האגאי, ממוקמת במרכז יוון והיא בירת מחוז מגנסיה אשר בחבל תסליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווולוס · ראה עוד »

וודרו וילסון

תומאס וודרו וילסון (באנגלית: Thomas Woodrow Wilson; 28 בדצמבר 1856 – 3 בפברואר 1924) היה נשיאה ה-28 של ארצות הברית, בשנים 1913–1921 מטעם המפלגה הדמוקרטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווודרו וילסון · ראה עוד »

וויניליב

וויניליב (באוקראינית: Войнилів, בפולנית: Wojniłów, ברוסית: Войнилов) היא עיירה במחוז איוואנו-פרנקיבסק שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווויניליב · ראה עוד »

וויבודינה

left ווֹיבודינה (בסרבית: Војводина או Vojvodina) היא פרובינציה אוטונומית של סרביה, אחת מ-27 הפרובינציות המרכיבות את סרביה והיחידה שהיא אוטונומית מאז הכרזת העצמאות של קוסובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווויבודינה · ראה עוד »

ווייסלב טנקוסיץ'

ווייסלב טנקוסיץ' (בסרבית: Војислав Танкосић; 20 בספטמבר 1880 – 2 בנובמבר 1915) היה איש צבא סרבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וווייסלב טנקוסיץ' · ראה עוד »

ווייבוד

וויווֹד או וויבוד (משפות סלאביות: Војвода, Войвода, Wojewoda, Воєвода ועוד, ברומנית: Voievod) הוא תואר צבאי ושלטוני אצל העמים הסלאביים ואצל חלק משכניהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וווייבוד · ראה עוד »

וינקובצי

בית הכנסת של וינקובצי שהוקם ב-1923 והוחרב על ידי הנאצים והאוסטאשה ב-1942 וינקובצי (בקרואטית: Vinkovci) היא עיר ורשות מקומית בקרואטיה, השוכנת במחוז ווקובאר-סרם אשר בחבל סלאבוניה, 43 קילומטרים דרומית לאוסייק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווינקובצי · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווינה · ראה עוד »

ויניצה (מחוז)

מחוז ויניצה (באוקראינית: Вінницька область) הוא מחוז בדרום-מערב אוקראינה, בירתו היא העיר ויניצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויניצה (מחוז) · ראה עוד »

ויסוקו

וִיסוֹקוֹ (בבוסנית: Visoko) היא עיר במזרח בוסניה והרצגובינה השוכנת בשטח קנטון זניצה-דובוי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויסוקו · ראה עוד »

ויקטור יעקובסון

ד"ר ויקטור (אביגדור) יעקבסון (ברוסית: Якобсон, Авигдор (Виктор Исаакович); 1869 סימפרופול, חצי האי קרים, האימפריה הרוסית – 23 באוגוסט 1934, ברן, שווייץ) היה מנהיג ודיפלומט ציוני ובנקאי, מראשי ציונות רוסיה, כיהן בתפקידים בכירים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויקטור יעקובסון · ראה עוד »

ויקטוריה (מלטה)

ויקטוריה (במלטית: Victoria) או בשמה הקודם רבאט של גוזו או רק רבאט (Ir-Rabat Għawdex או Rabat) היא העיר הגדולה באי גוזו שבמלטה ומרכזו המנהלי של האי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויקטוריה (מלטה) · ראה עוד »

וירוביטיצה

וִירוֹבִיטִיצָה (בקרואטית: Virovitica) היא עיר ורשות מקומית בצפון-מזרח קרואטיה, בירת מחוז וירוביטיצה-פודראבינה, השוכנת סמוך לגבול הונגריה ולגדות הנהר דראווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווירוביטיצה · ראה עוד »

וישגראד (בוסניה והרצגובינה)

וִישֶגְרָאד (בבוסנית: Višegrad, בסרבית קירילית: Вишеград) היא עיר ורשות מקומית במזרח רפובליקה סרפסקה אשר בבוסניה והרצגובינה, השוכנת לגדות הנהר דרינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווישגראד (בוסניה והרצגובינה) · ראה עוד »

וילאייט

וילאייט (בטורקית: Vilayet, המקור מערבית ولاية – "וילאיה") הייתה, החל משנת 1864, היחידה המנהלית הגדולה ביותר באימפריה העות'מאנית שהחליפה את האיילט, כחלק מרפורמת הטנזימאט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט · ראה עוד »

וילאייט מנאסטיר

וילאייט מנאסטיר (בטורקית עות'מאנית: ولايت مناستر) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית, שהוקם בשנת 1874, התפרק בשנת 1877 והוקם מחדש בשנת 1879.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט מנאסטיר · ראה עוד »

וילאייט מוסול

וילאייט מוסול (בטורקית עות'מאנית: ولايت موصل) היה חטיבה מנהלית ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט מוסול · ראה עוד »

וילאייט ארזורום

וילאייט ארזורום (בטורקית עות'מאנית: ولايت ارضروم) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט ארזורום · ראה עוד »

וילאייט אדנה

וילאייט אדנה (בטורקית עות'מאנית: ولايت اطنه; היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית בדרום מזרח אסיה הקטנה, שהקיף את אזור קיליקיה. הוא הוקם במאי 1869. וילאייט אדנה גבל עם וילאייט קוניה (במערב), וילאייט אנקרה ווילאייט סיבאס (בצפון) ווילאייט חלב (במזרח ובדרום). האזור מתאים לאזור המודרני של מישור צ'וקורובה בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט אדנה · ראה עוד »

וילאייט סלוניקי

מפה עות'מאנית של וילאייט סלוניקי וילאייט סלוניקי (בטורקית עות'מאנית: ولايت سلانيك) היה חטיבה מנהלית מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית משנת 1867 עד 1912.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט סלוניקי · ראה עוד »

וילאייט סוריה

וילאייט סוריה (בטורקית עות'מאנית: ولايت سوريه), המכונה גם וילאייט דמשק,.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט סוריה · ראה עוד »

וילאייט תימן

וילאייט תימן (בערבית: ولاية اليمن; בטורקית עות'מאנית: ولايت یمن) היה אזור אשר נוהל כמחוז ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט תימן · ראה עוד »

וילאייט טרבזון

וילאייט טרבזון (בטורקית עות'מאנית: ولايت طربزون) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) בחלק הצפון-מזרחי של האימפריה העות'מאנית וכלל את האזור לאורך קו החוף המזרחי של הים השחור ואת אזור ההר הפנימי של הרי הפונטוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט טרבזון · ראה עוד »

וילאייט חלב

וילאייט חלב (בטורקית עות'מאנית: ولايت حلب; בערבית: ولاية حلب) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית, שבמרכזו העיר חלב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט חלב · ראה עוד »

וילאייט חג'אז

וילאייט חג'אז (בערבית: ولاية الحجاز; בטורקית עות'מאנית: ولايت حجاز) היה אזור חג'אז בחצי האי ערב כאשר הוא נוהל כמחוז ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט חג'אז · ראה עוד »

וילאייט בצרה

וילאייט בצרה (בטורקית עות'מאנית: ولايت بصره) הייתה חטיבה מנהלית מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט בצרה · ראה עוד »

וילאייט בגדאד

וילאייט בגדד (בטורקית עות'מאנית: ولايت بغداد) היה מחוז מנהלי מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית במרכז עיראק המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט בגדאד · ראה עוד »

וילאייט בוסניה

וילאייט בוסניה (בטורקית: Bosna Vilayeti) היה וילאייט עות'מאני אשר כלל את רוב שטחי בוסניה והרצגובינה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט בוסניה · ראה עוד »

וילאייט ביטליס

וילאייט ביטליס (בטורקית עות'מאנית: ولایت بتليس) היה מחוז מנהלי מהרמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט ביטליס · ראה עוד »

וילאייט ביירות

וילאייט ביירות היה יחידה מנהלית (מדינת מחוז, נפה) עות'מאנית, שהוקמה בשנת 1888 וכללה את אזור החוף של סוריה הגדולה, מלטקיה בצפון ועד יפו בדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט ביירות · ראה עוד »

וילאייט דיארבקיר

וילאייט דיארבקיר (בטורקית עות'מאנית: ولايت ديار بكر) היה מחוז מנהלי ברמה הראשונה (וילאייט) של האימפריה העות'מאנית, הממוקם במלואו בטורקיה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט דיארבקיר · ראה עוד »

וילאייט הדנובה

וילאייט הדנובה (בטורקית עות'מאנית: ولايت طونه; בבולגרית: Дунавска област, נפוץ יותר: Дунавски вилает) היה מחוז אדמיניסטרטיבי מדרגה ראשונה של האימפריה העות'מאנית בין השנים 1864–1878.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילאייט הדנובה · ראה עוד »

וילפריד אדגר ג'נינגס-בראמלי

וילפריד אדגר ג'נינגס-בראמלי (באנגלית: Wilfrid Edgar Jennings-Bramly; 1871 – 2 במרץ 1960) היה קצין אנגלי בממשל הקולוניאלי הבריטי במצרים בסוף המאה ה-19 וראשית המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילפריד אדגר ג'נינגס-בראמלי · ראה עוד »

וילה טורלוניה

הביתן המלכותי, הראשי (il Casino Nobile) וילה טוֹרלוֹנְיָה (באיטלקית: Villa Torlonia) היא גן ציבורי של עיריית רומא, השוכן ברחוב נומֵנטָנַה (Nomentana) וכולל שלושה מבנים המשמשים למוזיאונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילה טורלוניה · ראה עוד »

וילהלמה

שרונה ובווילהלמה ואשר נשלחו ליצוא חמידייה-וילהלמה (בגרמנית: Hamîdije Wilhelma) הייתה מושבה טמפלרית במישור חוף יהודה כ-7.5 ק"מ מצפון ללוד, וכ-2 ק"מ ממזרח לעיירה הערבית יהודייה (העיר יהוד של ימינו), אשר נוסדה בשנת 1902 על ידי גרמנים טמפלרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילהלמה · ראה עוד »

וילהלם מיהלה

וילהלם מיהלה (בגרמנית: Wilhelm Mühle, 1844 חלומץ או חאבאז'וביץ, צ'כיה – 1908 טמשוואר (טימישוארה), אז אוסטרו-הונגריה, כיום רומניה) היה גנן, מגדל ורדים ואדריכל נוף, גרמני יליד בוהמיה, שפעל בעיקר בבירת חבל באנאט, העיר טמשוואר, טימישוארה של ימינו, ובממלכת רומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילהלם מיהלה · ראה עוד »

וילהלם סושון

וילהלם אנטון סוּשוֹן (בגרמנית: Wilhelm Anton Souchon; 2 ביוני 1864 – 13 בינואר 1946) היה אדמירל גרמני ממוצא הוגנוטי במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילהלם סושון · ראה עוד »

וילהלם השני, קיסר גרמניה

פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מִפְּרוּסְיָה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Viktor Albert von Preußen; 27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וִילְהֶלְם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווילהלם השני, קיסר גרמניה · ראה עוד »

ויליאם בויל, הרוזן ה-12 מקורק

ויליאם הנרי דאדלי בויל, הרוזן ה-12 מקורק והרוזן ה-12 מאוררי (30 בנובמבר 1873 – 19 באפריל 1967) היה אדמירל בריטי אשר מילא תפקידים בולטים במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויליאם בויל, הרוזן ה-12 מקורק · ראה עוד »

ויליאם בירדווד

ויליאם רידל בירדווד, ברון בירדווד הראשון (13 בספטמבר 1865 – 17 במאי 1951) היה פילדמרשל בצבא בריטניה, אשר פיקד על גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים במהלך קרב גליפולי, ולאחר מכן היה מפקד הארמייה החמישית במהלך המלחמה בחזית המערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויליאם בירדווד · ראה עוד »

ויליאם גלאדסטון

ויליאם יוארט גלאדסטון (באנגלית: William Ewart Gladstone; 29 בדצמבר 1809 – 19 במאי 1898) היה מדינאי בריטי ליברלי, שכיהן ארבע פעמים כראש ממשלת בריטניה הגדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויליאם גלאדסטון · ראה עוד »

ויליאם וורד, ארל דדלי השני

ויליאם המבל וורד, ארל דדלי השני (באנגלית: William Humble Ward, 2nd Earl of Dudley; 25 במאי 1867 – 29 ביוני 1932) היה מדינאי שמרן בריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויליאם וורד, ארל דדלי השני · ראה עוד »

ויטליס דאנון

ויטָליס דָאנוֹן (בצרפתית: Vitalis Danon; 10 בדצמבר 1897 – 1 ביוני 1969) היה סופר ומחנך יהודי-תוניסאי ממוצא טורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויטליס דאנון · ראה עוד »

ויטורה קרפצ'ו

וִיטוֹרֶה קַרְפַּצ'וֹ (באיטלקית: Vittore Carpaccio; בין 1460 ל-1465 – סביב 1525) היה צייר איטלקי מהאסכולה הוונציאנית שלמד אצל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויטורה קרפצ'ו · ראה עוד »

ויז'ניציה

ויז'ניציה (אוקראינית: Вижниця, רוסית: Вижница, גרמנית: Wischnitza, רומנית: Vijniţa, יידיש: וויזשניץ) היא עיירה באוקראינה, הנמצאת במחוז צ'רנוביץ ומשמשת כמרכז למחוז ויז'ניץ, על גדות נהר הצ'רמוש הלבן, סמוך להרי הקרפטים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויז'ניציה · ראה עוד »

וידין

מבצר באבא וידה כנסית דמטריוס הקדוש צריח המסגד על שם אוסמאן פאזוואנטואולו חורבות בית הכנסת בווידין וידין (בבולגרית: Видин) היא עיר נמל הממוקמת על הגדה הדרומית של נהר הדנובה, בצפון מערב בולגריה, בירת מחוז וידין, השוכנת כ-200 קילומטרים צפונית מערבית לבירה סופיה, בסמוך לגבולות רומניה וסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווידין · ראה עוד »

וידין (מחוז)

'''צוקי בֵּלוֹגְרָאדְצִ'יק אשר במחוז וידין''' מחוז (אובלסט) וידין, בבולגרית Област Видин, הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, שוכן בצפון מערב בולגריה, גובל בסרביה, ורומניה ועיר בירתו היא העיר וידין, השוכנת על גדות נהר הדנובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ווידין (מחוז) · ראה עוד »

ויה דולורוזה

שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויה דולורוזה · ראה עוד »

ויה דולורוזה (רחוב)

רחוב ויה דולורוזה וסביבתושלט רחוב רחוב ויה דולורוזה הוא דרך רוחב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויה דולורוזה (רחוב) · ראה עוד »

ויין מקוויי

אייזק ויין מקוויי (באנגלית: Isaac Wayne MacVeagh) היה עורך דין, פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי, שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בממשליהם של נשיאי ארצות הברית ג'יימס גרפילד וצ'סטר ארתור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וויין מקוויי · ראה עוד »

כ"ד בחשוון

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכ"ד בחשוון · ראה עוד »

כ"ה בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכ"ה בכסלו · ראה עוד »

כמאל

כמאל (كمال) הוא שם ערבי שמשמעותו "שלמות".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכמאל · ראה עוד »

כמאל ג'ונבלאט

כמאל ג'ונבלאט כמאל פואד ג'ונבלאט (בערבית: كمال فؤاد جنبلاط; 6 בדצמבר 1917 - 16 במרץ 1977) היה פוליטיקאי לבנוני ממוצא דרוזי שייסד והנהיג את המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכמאל ג'ונבלאט · ראה עוד »

כאכאים

הכָּאכָּאִים (ערבית: كاكائي) הם קבוצת מיעוט בעיראק המשתייכת לדת היארסאניה (Yarsan, כורדית: یارسان) או בשמה הנוסף, אהל אל-חק (Ahl-e Haqq, כורדית: ئەهلی حەق, פרסית: اهل حق) שפירושו "אנשי האמת" או "אנשי הצדק".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכאכאים · ראה עוד »

כאיחוסרו, הוואלי של כארתלי

כַּאיחוֹסרוֹ (בגאורגית: ქაიხოსრო1 בינואר 1674 - 27 באוקטובר 1711), מבית בגרטיוני, היה הוואלי (والي) של כארתלי במזרח גאורגיה, שמונה על ידי האימפריה הספווית, בין השנים 1709-1711.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכאיחוסרו, הוואלי של כארתלי · ראה עוד »

כנסיות איבאנובו

הנאוס הכנסיות החצובות בסלע של איבאנובו (בבולגרית: Ивановски скални църкви) הוא מתחם הכולל כנסיות, קפלות ומנזרים החצובים בסלע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכנסיות איבאנובו · ראה עוד »

כנסיית מתיאש

כנסיית מתיאש (בהונגרית Mátyás-templom) היא כנסייה קתולית בטירת בודה בבודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכנסיית מתיאש · ראה עוד »

כנסיית סנטה מריה דל'אמיראליו

חזית הכנסייה נשים בלבוש אלבני מסורתי פנים הכנסייה כנסיית סנטה מריה דל'אמיראליו (באיטלקית: chiesa di Santa Maria dell'Ammiraglio, מילולית "כנסיית מריה הקדושה של האדמירל"), הקרויה גם כנסיית מרטורנה (Chiesa della Martorana) היא המרכז של הקהילה הדתית "סן ניקולו דיי גרצ'י" (באיטלקית: "Parrocchia di San Nicolò "dei Greci, באלבנית: Klisha e Shën Kollit së Arbëreshëvet) הצופה על פיאצה בליני בפלרמו בירת האי סיציליה בדרום איטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכנסיית סנטה מריה דל'אמיראליו · ראה עוד »

כנסיית צ'סמה

כנסיית צ'סמה (רוסית: Чесменская церковь) או בשמה המלא כנסיית יוחנן המטביל הקדוש בארמון צ'סמה (נקראת גם כנסיית המולד של יוחנן המטביל) היא כנסייה רוסית אורתודוקסית בעיר סנט פטרסבורג, רוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכנסיית צ'סמה · ראה עוד »

כנסיית גבירתנו מלייוויש

כנסיית גבירתנו מלייוויש (סרבית קירילית: Богородица Љевишка, סרבית לטינית: Bogorodica Ljeviška) היא כנסייה סרבית אורותודוקסית השוכנת על גדות נהר ביסטריצה במרכזה של העיר פריזרן שבקוסובו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכנסיית גבירתנו מלייוויש · ראה עוד »

כנסיית גבירתנו של הניצחון

חזית הכנסייה מפת ולטה כנסיית גבירתנו של הניצחון (באנגלית: Church of Our Lady of Victory) היא הכנסייה העתיקה ביותר בוולטה בירת מלטה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכנסיית גבירתנו של הניצחון · ראה עוד »

כנסיית השליחים הקדושים

כנסיית השליחים הקדושים (ביוונית: Ἅγιοι Ἀπόστολοι) או אתר הקבורה האימפריאלי (פוליאנדריון Polyándreion) הייתה כנסייה של הנצרות אורתודוקסית בקונסטנטינופול שהייתה בירת האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכנסיית השליחים הקדושים · ראה עוד »

כנסיית הגואל

מיקום הכנסייה ברובע הנוצרי כנסיית הגואל ב-1900 השער הצלבני לפני ששולב בכנסייה, כפי שצולם בידי פליקס בונפיס בשנת 1870 כנסיית הגואל (בגרמנית: Erlöserkirche באנגלית: Lutheran Church of the Redeemer) היא כנסייה לותרנית פרוטסטנטית ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכנסיית הגואל · ראה עוד »

כפר מל"ל

ממוזער כְּפַר-מַלָּ"ל הוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, מושב בדרום השרון, סמוך לכפר סבא ולהוד השרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר מל"ל · ראה עוד »

כפר א-דיכ

כפר א-דיכ (בערבית: كفر الديك) הוא כפר פלסטיני, הממוקם במרחק של 9.5 ק"מ מערבית לסלפית, במחוז סלפית שבצפון יהודה ושומרון, ושמונה ק"מ מזרחית לקו הירוק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר א-דיכ · ראה עוד »

כפר סבא

כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר סבא · ראה עוד »

כפר קליל

כפר קליל (בערבית: كفر قليل) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם בצפון יהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר קליל · ראה עוד »

כפר קדום

כפר קַדּ֫וּם (בערבית: كفر قدّوم) היא עיירה פלסטינית בשומרון, במרחק 13 ק"מ משכם ו-17 ק"מ מקלקיליה השייכת לנפת קלקיליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר קדום · ראה עוד »

כפר שחליים

כפר שחליים (גם כפר שיחלים וכפר שיחלייא) הייתה עיירה יהודית גדולה בשפלת יהודה, אשר נזכרת מספר פעמים בספרות חז"ל, וכן במקורות מאוחרים יותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר שחליים · ראה עוד »

כפר תבור

הכניסה לכפר תבור כְּפַר תָּבוֹר היא עיר בישראל במחוז הצפון בישראל השוכנת למרגלות הר תבור שבגליל התחתון המזרחי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר תבור · ראה עוד »

כפר לאקף

כפר לאקף (בערבית: كفر لاقف) הוא כפר פלסטיני במערב השומרון המשתייך לנפת קלקיליה של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר לאקף · ראה עוד »

כפר חיטים

כְּפַר-חִטִּים הוא המושב השיתופי הראשון שקם בארץ ישראל ובין היישובים הראשונים בסדרת יישובי חומה ומגדל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר חיטים · ראה עוד »

כפר בלתי מוכר

טקסט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר בלתי מוכר · ראה עוד »

כפר כמא

כיכר בכפר כמא. הכתובת "ברוכים הבאים" בעברית ובצ'רקסית באותיות קיריליות המסגד בכפר כמא בניין המועצה המקומית כפר כמא, 1966 כפר כמא (איות נוסף: כפר קמה, באדיגית (צ'רקסית): Кфар Кама) הוא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, סמוך לכביש 767 (כביש כפר תבור-כנרת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר כמא · ראה עוד »

כפר יסיף (יישוב עתיק)

דלת מערת קבורה יהודית מתקופת המשנה שנמצאה בכפר כפר יסיף היה יישוב יהודי בתקופת המשנה ותקופת התלמוד שהתקיים במקום בו נמצאת היום כפר יאסיף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפר יסיף (יישוב עתיק) · ראה עוד »

כפרי הכס

המצודה בראס כרכר כפרי הכס (בערבית: قرى الكراسي, תעתיק עברי: קֻרָא אל-כָּרָאסִי) היו כפרים באזורי ההרים המרכזיים של ארץ ישראל ששימשו כמקומות מושבם של מנהיגים מקומיים של נפות מנהליות של כמה כפרים (נפה בערבית: نَاحَيِة בתעתיק עברי: נָאחְיָה).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכפרי הכס · ראה עוד »

כרתים

כרתים (ביוונית: Κρήτη, "קְרִיטִי"; בטורקית: Girit) הוא האי החמישי בגודלו מבין איי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכרתים · ראה עוד »

כרוניקון פסחלה

כרוניקון פסחלה (יוונית: Πασχάλιο χρονικό, "הכרוניקה של חג הפסחא") הוא השם המקובל לרישום אירועים שמקורו בעולם הביזנטי של המאה השביעית לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכרוניקון פסחלה · ראה עוד »

כרכ

כַּרַכּ (ערבית الكرك) היא עיר בירדן השוכנת מזרחית לים המלח, ומשמשת כבירת נפת כרכ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכרכ · ראה עוד »

כרכ נוח

כרכ נוח (בערבית: كرك نوح) הוא כפר סמוך לעיירה זחלה במזרח לבנון, בנפת זחלה, במחוז אל-בקאע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכרכ נוח · ראה עוד »

כריסטופר קראדוק

אדמירל משנה סר כריסטופר ג'ורג' פרנסיס מוריס קראדוק (באנגלית: Sir Christopher George Francis Maurice Cradock; 2 ביולי 1862 – 1 בנובמבר 1914) היה קצין בכיר אנגלי בצי המלכותי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכריסטופר קראדוק · ראה עוד »

כריסטופר קולומבוס

פסל קולומבוס בסנטרל פארק, ניו יורק כריסטופר קולומבוס (בעברית השתרש השם באנגלית - Christopher Columbus; בלטינית: Christophorus Columbus, באיטלקית: Cristoforo Colombo, בספרדית: Cristóbal Colón; 31 באוקטובר 1451 – 20 במאי 1506) היה ספן איטלקי בשירות ספרד, הנחשב לאחד מגדולי מגלי הארצות בכל הדורות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכריסטופר קולומבוס · ראה עוד »

כריסטופור מיניך

בורקהארד כריסטופור פון מיניך (בגרמנית: Burkhard Christoph von Münnich; 9 במאי 1683 - 27 באוקטובר 1767) היה מדינאי ומפקד צבא רוסי ממוצא גרמני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכריסטופור מיניך · ראה עוד »

כריסטופורו מורו

כריסטופורו מורו שלט האצולה של כריסטופורו מורו כריסטופורו מורו (באיטלקית: Christoforo Moro; 1390 - 10 בנובמבר 1471) היה הדוכס ה-67 של ונציה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכריסטופורו מורו · ראה עוד »

כריסופולי

כריסופולי (ביוונית: Χρυσούπολη, בטורקית: Sarışaban, בבולגרית: Саръшабан) היא עיר בצפון מזרח יוון בחבל מזרח מקדוניה ותראקיה השוכנת 25 ק"מ מקוואלה ומקסנתי ו-10 ק"מ מנמל התעופה הבינלאומי "אלכסנדר הגדול".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכריסופולי · ראה עוד »

כתאב-י איקאן

כתאב-י איקאן (בעברית: ספר הוודאות; בערבית: كتاب الإيقان; בפרסית: كتاب ايقان; באנגלית: The Book of Certitude) הוא חיבור תאולוגי מאת בהאא אללה, נביאה המייסד של הדת הבהאית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכתאב-י איקאן · ראה עוד »

כתר אראגון

כתר אראגון (בקטלאנית: Corona d'Aragó; באראגונית: Corona d'Aragón; בלטינית: Corona Aragonum) היה איחוד קבוע של שטחים ומדינות תחת שרביטו של מלך אראגון, במובן של "ארצות הכתר של אראגון".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכתר אראגון · ראה עוד »

כתר דמשק

שם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכתר דמשק · ראה עוד »

כתר המלכה אליזבת

ארון הקבורה. כתר המלכה אליזבת הוא כתר פלטינה שיוצר עבור אליזבת בווס ליון, המלכה הרעיה של המלך ג'ורג' השישי ולאחר מותו המלכה האם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכתר המלכה אליזבת · ראה עוד »

כתב כופי

פסוק "בשם אללה" בכתב כופי כתב כופי (בערבית: خط كوفي) הוא הצורה הקליגרפית העתיקה ביותר של הכתב הערבי, והוא מבוסס על הכתב הנבטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכתב כופי · ראה עוד »

כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכתבי האר"י · ראה עוד »

כתובת ביטולה

כתובת ביטולה כתובת ביטולה היא כתובת אבן מימי הביניים שנכתבה בסלאבית כנסייתית עתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכתובת ביטולה · ראה עוד »

כתובות נהר אל-כלב

כתובות נהר אל-כלבּ בציור של לואי-פרנסואה קסאס, שביקר באתר ב-1785; תחריט נחושת, 1799 מפה של הכתובות מ-1887. המספרים המוקפים בריבוע הם סימון של כתובות מצריות. המספרים המוקפים בעיגול הם סימון של כתובות אשוריות/בבליות מתוך ספרו של ג'יימס הנרי ברסטד ''A History of Egypt from the Earliest Times to the Persian Conquest'' (מהדורת 1909) נהר אל-כלבּ; אחת האסטלות המצריות (ציור מ-1922) מחיקת אזכורו של הלגיון בכתובת נעשתה בגלל תמיכתו באלאגבאלוס כתובות נהר אל-כַּלבּ הן קבוצת מצבות זיכרון היסטוריות מגולפות בסלעי גיר סמוך לשפך נהר אל-כלבּ בלבנון, כ-12 ק"מ צפונית לעיר ביירות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכתובות נהר אל-כלב · ראה עוד »

כל ישראל חברים

אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכל ישראל חברים · ראה עוד »

כלקיס

כָלְקִיס או חָלְקִיס (ביוונית: Χαλκίδα) היא העיר הראשית של האי אֶוויה ביוון ובירת היחידה האזורית של אֶוויה ונפת כלקיס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכלקיס · ראה עוד »

כלכלת רומניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה כלכלת רומניה הושפעה מאוד מההתרחשויות הפוליטיות והצבאיות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכלכלת רומניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

כלכלת לבנון

כלכלת לבנון היא כלכלה מתפתחת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכלכלת לבנון · ראה עוד »

כביש 90

כביש 90, כביש האורך המזרחי של ישראל, הוא הכביש הארוך ביותר בישראל, אורכו 478.7 קילומטר והוא נמשך ממעבר טאבה בדרום ועד מעבר מטולה (שער פאטמה) בצפון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכביש 90 · ראה עוד »

כבישי ישראל

כביש 50 (כביש בגין) בקטע שבין קריית משה וגבעת מרדכי מערכת הכבישים בישראל היא המערך הסלול של הדרכים בתחומי מדינת ישראל, וכוללת כבישים שנסללו הן טרם קום המדינה הן על ידיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכבישי ישראל · ראה עוד »

כור (נפת טולכרם)

כניסה לבית בכפר מצודת '''אל ג'יוסי''' קבר שיח' אחמד א-תַּבּאן כּוּר (בערבית: كور) הוא כפר פלסטיני בשיפולים המערביים של הרי השומרון, לצד הכביש מאל-פנדק לטולכרם, במרחק כ-10 ק"מ מדרום-מזרח לטולכרם וכ-8 ק"מ ממזרח לכוכב יאיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכור (נפת טולכרם) · ראה עוד »

כורדני

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכורדני · ראה עוד »

כורדים

כורדים (בכורדית: کورد / Kurd) הם חברי קבוצה אתנית ולאום המהווים חלק מהעמים האיראניים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכורדים · ראה עוד »

כורדיסטן

מיפוי אזורי כורדיסטן על ידי ה-CIA, כ1992 מזרח התיכון, במרכז אסיה ובאסיה הקטנה בשנת 1986 כורדיסטן (בכורדית: کوردستان) הוא חבל ארץ הררי במערב אסיה, המכיל חלקים גדולים מהרי הזגרוס והרי הטאורוס, צפונית וצפון-מזרחית למסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכורדיסטן · ראה עוד »

כורדיסטן האיראנית

כורדיסטן האיראנית או כורדיסטן המזרחית (בכורדית: ڕۆژھەڵاتی کوردستان) הוא שם לא רשמי לחלקים של צפון מערב איראן עם רוב או אוכלוסייה במספר משמעותי של כורדים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכורדיסטן האיראנית · ראה עוד »

כורדיסטן העיראקית

כורדיסטן העיראקית (בכורדית: هه‌رێمی کوردستان הרֵימי כורדסטאן) היא חבל כורדי אוטונומי בעיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכורדיסטן העיראקית · ראה עוד »

כוח עיראק

כוח עיראק (באנגלית: Iraqforce) היה כוח צבאי של הצבא הבריטי וצבאות המושבות והדומיניונים של חבר העמים הבריטי שנוצר מצירוף מספר יחידות שהתגבשו בעיראק במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכוח עיראק · ראה עוד »

כובאר

כּוֹבָּאר (בערבית: كوبر, תעתיק מדויק: כובר) הוא כפר פלסטיני בהרי בנימין, בנפת רמאללה ואל-בירה, בין ההתנחלויות נווה צוף, נחליאל ועטרת, כ-13 קילומטר מצפון מערב לרמאללה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכובאר · ראה עוד »

כווית

מפת כווית מדינת כווית (בערבית: دولة الكويت, בתעתיק מדויק: דולת אלכוית) היא מדינה ערבית השוכנת לחוף המפרץ הפרסי, גובלת בעיראק מצפון ובערב הסעודית מדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכווית · ראה עוד »

כוכב (סמל)

סמל הכוכב, כאידאוגרמה, מסמל בדרך כלל כוכב אסטרונומי שעל שמו הוא נקרא, ובנוסף משמש בהרלדיקה, באמנות ובתחומים נוספים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכוכב (סמל) · ראה עוד »

כוכבי אגר

כוכבי אגר (בהונגרית: Egri Csillagok) הוא רומן היסטורי מאת הסופר ההונגרי גזה גארדוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכוכבי אגר · ראה עוד »

כינוי גנאי

כינוי גנאי או שם גנאי הוא שם המומצא לאדם, לקבוצת אנשים, לבעל חיים או לחפץ, נוצר למטרות ביזוי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכינוי גנאי · ראה עוד »

כיפת הסלע

כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיפת הסלע · ראה עוד »

כיפל חארת'

כיפל חארת' או כיפל חארס (בערבית: كفل حارث או كفل حارس) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הנמצא צפון-מערבית לאריאל, שישה קילומטרים צפון-מערבית לסלפית ו-18 קילומטרים מדרום לשכם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיפל חארת' · ראה עוד »

כיבוש

כיבוש, כיבוש צבאי או תפיסה לוחמתית (באנגלית: Military occupation, Belligerent occupation או פשוט Occupation) הוא מונח במשפט הבין-לאומי הפומבי המתאר טריטוריה שנתפסה על ידי צבא עוין והיא נתונה בפועל תחת סמכותו במסגרת משטר צבאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש · ראה עוד »

כיבוש קונסטנטינופול

קיסר הביזנטי האחרון כיבוש קונסטנטינופול (ביוונית: Ἅλωσις τῆς Κωνσταντινουπόλεως או Άλωση της Κωνσταντινούπολης, "אלוסי טיס קונסטנטינופוליס", בטורקית עות'מאנית: Constantinople Fathi) על ידי צבא האימפריה העות'מאנית בהנהגת הסולטאן מהמט השני ב-29 במאי 1453, נחשב לאקורד הסיום של האימפריה הביזנטית שהונהגה על ידי אחרון שליטיה, הקיסר קונסטנטינוס האחד עשר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש קונסטנטינופול · ראה עוד »

כיבוש תוניס (1535)

כיבוש תוניס (1535).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש תוניס (1535) · ראה עוד »

כיבוש תוניס (1574)

כיבוש תוניס בשנת 1574 סימן את הכיבוש האחרון של תוניס על ידי האימפריה העות'מאנית מהאימפריה הספרדית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש תוניס (1574) · ראה עוד »

כיבוש חלב (1918)

250px 250px 250px 250px 250px כיבוש חלב שבצפון סוריה התחולל ב-25 באוקטובר 1918 והיה אחד הקרבות האחרונים במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש חלב (1918) · ראה עוד »

כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה

כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה ב-23 בספטמבר 1918 על ידי שלוש חטיבות פרשים הודים מחיל המשלוח המצרי (1916) היה חלק ממערכות מגידו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

כיבוש בקעת הירדן (1918)

250px 250px כיבוש בקעת הירדן מתייחס למהלכים של חיל המשלוח המצרי להרחבת האחיזה של הכוחות הבריטים בבקעת הירדן בתקופת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש בקעת הירדן (1918) · ראה עוד »

כיבוש בגדאד

כיבוש בגדאד, או נפילת בגדאד (באנגלית: Fall of Baghdad; בערבית: سقوط بغداد) הוא הקרב שבמהלכו כבש צבא הודו הבריטית את בגדאד מידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש בגדאד · ראה עוד »

כיבוש דמשק

250px 250px 250px 250px 250px 250px המבצע לכיבוש דמשק הוא אחד מהקרבות האחרונים שהתחוללו במהלכה של המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש דמשק · ראה עוד »

כיבוש יפו (1799)

כיבוש יפו במרץ 1799 על ידי צבא נפוליאון היה חלק ממסע נפוליאון בארץ ישראל שהחל במצרים והסתיים בכישלון במצור על עכו בחודש מאי (שלאחריו נסוג הצבא בחזרה למצרים).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש יפו (1799) · ראה עוד »

כיבוש ירושלים (1917)

כיבוש ירושלים בידי הבריטים היה אחד מרגעי השיא במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש ירושלים (1917) · ראה עוד »

כיבוש יריחו (1918)

250px 250px 250px 250px כיבוש יריחו נערך בתקופת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה על ידי חיל המשלוח המצרי של האימפריה הבריטית, בתאריכים 19 בפברואר עד 21 בפברואר 1918.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיבוש יריחו (1918) · ראה עוד »

כיוס

בית מצופה אריחי סגרפיטו בכפר פירגי באזור מסטיקוחוריה מראה הכפר ווליסוס אשר באי כיוס מנזר נאה מוני שבכיוס מראה העיר כיוס כִיוֹס (ביוונית: Χίος) הוא אי יווני הררי במזרח הים האגאי, בעל שטח של 842.5 קילומטרים רבועים ואוכלוסייה של 52,674 תושבים, נכון ל-2011.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיוס · ראה עוד »

כיכר מרג'ה

כיכר מרג'ה (בערבית: ساحة المرجة, תעתיק מדויק: סאחת אלמַרג'ה) או בשמה הנוסף כיכר השהידים (ساحة الشهداء; סאחת אלשוהדה), היא כיכר מרכזית וחשובה במרכז דמשק, בירת סוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיכר מרג'ה · ראה עוד »

כיכר מגנוליה

מזרקת שמש ורגינה בכיכר כיכר מגנוליה (במקדונית: Плоштад Магнолија) הוא מרחב ציבורי וכיכר העיר של ביטולה במקדוניה הצפונית, הממוקמת בסמוך למגדל השעון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיכר מגנוליה · ראה עוד »

כיכר אלנבי

האנדרטה, שבמרכז הכיכר, לזכר כיבוש ירושלים בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה כיכר אלנבי היא כיכר קטנה ומטופחת בלב שכונת רוממה במערב ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיכר אלנבי · ראה עוד »

כיכר סינטגמה

ככר סינטגמה עם בניין הפרלמנט, הארמון המלכותי לשעבר כיכר סינטגמה או סינדגמה (ביוונית: Πλατεία Συντάγματος, מבטאים "פלטיה סינדאגמטוס" - בתרגום:"כיכר החוקה") היא הכיכר המרכזית של אתונה, בירת יוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיכר סינטגמה · ראה עוד »

כיכר טקסים

כיכר טַקְסים (בטורקית: Taksim Meydanı) היא כיכר מרכזית ומרכז תחבורתי באזור הנושא אותו שם ברובע בייאואולו (Beyoğlu) בחלק האירופי של איסטנבול בטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיכר טקסים · ראה עוד »

כיכר השעון

כיכר השעון היא כיכר מרכזית ביפו, צפון מזרחית ליפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיכר השעון · ראה עוד »

כיכר השהידים

כיכר השהידים ב-1982 אנדרטת השהידים. כיכר השהידים (בערבית: ساحة الشهداء - "סאחת א-שהדאא'"; בצרפתית: Place des Martyrs) היא כיכר עירונית במרכזה של העיר התחתית של ביירות, לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וכיכר השהידים · ראה עוד »

י"א באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וי"א באלול · ראה עוד »

י"א בניסן

פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"א בניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת צו, בשנים פשוטות מקביעות (הכז, גכה, בשה) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וי"א בניסן · ראה עוד »

ימבול

השכונה היהודית בימבול המבנה בו שכן בית הכנסת בימבול בין השנים 1896–1948 משמאל: המבנה בו שכן בית הספר היסודי היהודי בימבול. ב-1948, עם העלייה ההמונית לשראל נמכר לעיריית ימבול. המבנה הורחב ושופץ ומשמש בית ספר יסודי בולגרי ימבול (בבולגרית: Ямбол), עיר בדרום מזרחה של בולגריה, בירת מחוז ימבול הממוקמת 262 ק"מ מהבירה סופיה, 92 ק"מ מבורגס ו-185 ק"מ מרוסה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וימבול · ראה עוד »

ימבול (מחוז)

מחוז (אובלסט) ימבול (בבולגרית: област Ямбол) הוא אחד מ-28 מחוזות בולגריה, השוכן בדרום מזרח בולגריה, שטחו מהווה 3.1% משטח המדינה ועיר בירתו היא ימבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וימבול (מחוז) · ראה עוד »

ימי עצמאות

יום עצמאות הוא יום חג לאומי של מדינה לציון תאריך קבלת או השגת עצמאות מדינית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וימי עצמאות · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וימי הביניים · ראה עוד »

ימים ואוקיינוסים

נוף הים השחור בחצי האי קרים. גלים במי האוקיינוס השקט מתנפצים לחופי קליפורניה. ים הוא גוף גדול של מים מלוחים, המופרד מן האוקיינוס ביבשת, אי או ארכיפלג, אך עדיין מקושר אליו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וימים ואוקיינוסים · ראה עוד »

יאן סובייסקי

יאן סובייסקי, מלך פולין יאן השלישי סובייסקי (בפולנית: Jan III Sobieski; 17 באוגוסט 1629 - 17 ביוני 1696) היה מלך פולין ומפקד צבאה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאן סובייסקי · ראה עוד »

יאן זמויסקי

זמויסקי כהטמאן יאן סאריוש זמויסקי (בפולנית: Jan Sariusz Zamojski וכן Ioannes de Zamość; 19 במרץ 1542 – 3 ביוני 1605) דוכס זמושץ', היה אציל, איש צבא ופוליטיקאי פולני, שכיהן כקנצלר (ראש ממשלה) והטמאן (המפקד הצבאי העליון) באיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאן זמויסקי · ראה עוד »

יאנקו ווקוטיץ'

יַאַנְקוּ ווֹקוֹטִיץ' (סרבית בכתב קירילי: Јанко Вукотић; 18 בפברואר 1866 – 4 בפברואר 1927) היה גנרל בצבא נסיכות מונטנגרו וממלכת מונטנגרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאנקו ווקוטיץ' · ראה עוד »

יאנון

יאנון (בערבית: يانون) הוא כפר פלסטיני קטן בנפת שכם, שמונה כ-120 תושבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאנון · ראה עוד »

יאנוש הראשון זאפויה

יאנוש הראשון זאפויה או סאפויאי (בהונגרית: Első János או Zápolya János או Szapolyai János 2 בפברואר 1487 – 22 ביולי 1540) היה אציל הונגרי, גדול בעלי האחוזות בהונגריה בתקופתו, שכיהן בשנים 1510–1526 כוויבוד טרנסילבניה והחל משנת 1526 בהתאם להחלטת אספת האצילים ההונגרים בראקוש נבחר למלך הונגריה, ביריבות עם הטוען השני לכתר הונגריה, הארכידוכס פרדיננד לבית הבסבורג.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאנוש הראשון זאפויה · ראה עוד »

יאנוש הוניאדי

שמאל יאנוש הוניאדי (בהונגרית: Hunyadi János, ברומנית: ינקו מחונדוארה - Iancu de Hunedoara, בפי הכרוניקנים הטורקים: ינקו - Yanku, בלטינית מכונה גם Ioannes Corvinus`; (1387 - 11 באוגוסט 1456) היה מצביא ומדינאי הונגרי, שמוצא משפחתו היה ככל הנראה מוולאכיה ושנודע בניצחונותיו על הטורקים. היה באן של סוורין בשנים 1439–1446, שליט (וויבוד) של טרנסילבניה בין השנים 1441–1446 והעוצר של ממלכת הונגריה בין השנים 1452-1446. בנו, מתיאש הוניאדי היה למלך הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאנוש הוניאדי · ראה עוד »

יאניס בוטאריס

יאניס בוטאריס (ביוונית: Γιάννης Μπουτάρη; נולד ב -13 ביוני 1942) הוא איש עסקים ופוליטיקאי יווני, לשעבר ראש עיריית סלוניקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאניס בוטאריס · ראה עוד »

יאסנובאץ

מחנה יָאסֵנוֹבַאץ (לעיתים נקרא בטעות "יסנוביץ'"; בקרואטית: Logor Jasenovac; בסרבית: Логор Јасеновац) היה מחנה ריכוז והשמדה בקרואטיה, במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאסנובאץ · ראה עוד »

יאסלדאן

יאסלדאן (בהונגרית: Jászladány) הוא כפר במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק בהונגריה, כמאה ק"מ ממזרח לבירה בודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאסלדאן · ראה עוד »

יאסברן

יאסברן (בהונגרית: Jászberény) היא עיר במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק בהונגריה, על נהר זאג'בה, יובל של הנהר טיסה, כ-80 ק"מ ממזרח לבודפשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאסברן · ראה עוד »

יאקוב נילסן

יאקוב נילסן (בדנית: Jakob Nielsen; 15 באוקטובר 1890 - 3 באוגוסט 1959) היה מתמטיקאי דני שנודע בשל עבודתו על אוטומורפיזמים של משטחים והשלכותיה בתורת החבורות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאקוב נילסן · ראה עוד »

יאלטה

הטיילת של יאלטה (נאברז'נה) עם מלונות, בתי קפה ומסעדות ארמון ליבדיה, הממוקם בכפר בשם זה, ושימש לוועידת יאלטה במלחמת העולם הII הרכבל ביאלטה קן הסנונית ליד יאלטה, נבנה בסגנון נאו-גותי ב-1912 לפקודתו של הברון הגרמני סטנגל, ועל פי עיצוב האדריכל הרוסי א. שרווד יאלטה (באוקראינית ורוסית: Ялта, בטטרית של קרים: Yalta) היא עיר בחצי האי קרים בדרום רוסיה (דה פקטו), על החוף הצפוני של הים השחור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאלטה · ראה עוד »

יאזלובייץ

יאזלובייץ (באוקראינית: Язловець; בפולנית: Jazłowiec) היא עיירה קטנה במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, כ-16 ק"מ דרומית לבוצ'אץ', בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאזלובייץ · ראה עוד »

יאגיילניצה

יאגיילניצה (באוקראינית: Ягільниця - יאהילניציה, עד שנת 1944 - יהולניציה- Яго́льниця; בפולנית: Jagielnica; ביידיש: ייִגאָלניצע) הוא כפר, עיירה לשעבר, בנפת צ'ורטקוב במחוז טרנופול בחבל פודוליה בגליציה המזרחית שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאגיילניצה · ראה עוד »

יאיצה

יָאיְצֶה (בבוסנית: Jajce) היא עיירה השוכנת בקנטון מרכז בוסניה, הפדרציה של בוסניה והרצגובינה אשר בבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויאיצה · ראה עוד »

יניצ'רים

יניצ'ר (A) וסיפאהי (B) בציור מספרו של סלומון שווייגר, 1608 פטרול של יניצ'רים, ציור של אלכסנדר-גבריאל דקאן משנת 1828 היֶנִיצֵ'רִים (מטורקית עות'מאנית: يڭيچرى - חיילים חדשים) היו אחד מסוגי חיל הרגלים של האימפריה העות'מאנית, ששירתו במתכונת של צבא קבע.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויניצ'רים · ראה עוד »

יעקב מוצפי

הרב יעקב מוצפי (ה'תר"ס, 1899 - י"ג בסיוון ה'תשמ"ג, 25 במאי 1983) היה אב בית הדין של העדה החרדית הספרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב מוצפי · ראה עוד »

יעקב אמאדו

הרב יעקב אמאדו היה רב, מלמד ודרשן באזמיר במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב אמאדו · ראה עוד »

יעקב אלבעלי

ספר קהלת יעקב לרבי יעקב אלבעלי הרב יעקב אלבעלי (נפטר בז׳ באדר ה׳תקל״ד 1774) היה רב, דיין ופרשן באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב אלבעלי · ראה עוד »

יעקב אליפנדרי

רבי יעקב אליפנדרי או אלפאנדארי היה מרבני קושטא במאה ה-17 ומחבר שו״ת מוצל מאש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב אליפנדרי · ראה עוד »

יעקב אברהם יונה

שער החוברת "קאנטיגה פור איל פ'ואיגו" (שיר על השרפה"), מאת יעקב אברהם יונה, סלוניקי תרנ"א. יעקב אברהם יונה (1847, מונסטיר, האימפריה העות'מאנית–1922, סלוניקי, ממלכת יוון) היה משורר, זמר, מתעד ומוציא לאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב אברהם יונה · ראה עוד »

יעקב ספרא (1889)

יעקב ספרא, (באנגלית: Jacob Safra בערבית: يعقوب صفرا; 12 בדצמבר 1889 ועד 27 במאי 1963) היה בנקאי יהודי סורי-לבנוני והפטריארך (אבי המשפחה המורחבת) של משפחת ספרא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב ספרא (1889) · ראה עוד »

יעקב פסנתיר

יעקב פסנתיר או יעקב פסנטיר (בגרמנית: Iacob Psantir; 6 ביוני 1820– 22 במרץ 1901 או 25 בינואר 1902) היה מוזיקאי וההיסטוריון היהודי רומני הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב פסנתיר · ראה עוד »

יעקב פרנק (חבר הכנסת)

יעקב פרנק (12 במרץ 1913 – 9 ביולי 1993) היה איש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב פרנק (חבר הכנסת) · ראה עוד »

יעקב קאשטרו

רבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו; מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525 בערך – י"ב באדר ב' ה'שע"ב, 1612) היה מרבניה הנודעים של יהדות מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב קאשטרו · ראה עוד »

יעקב שאול

שער ספר קול יעקב לרבי יעקב שאול רבי יעקב שאול (נפטר בכ"ט בסיון ה'תקי"ט; 1759) היה דיין, מרבני אזמיר ומחבר ספר קול יעקב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב שאול · ראה עוד »

יעקב שיף

יעקב הנרי שיף (באנגלית: Jacob Henry Schiff; 10 בינואר 1847, פרנקפורט – 25 בספטמבר 1920, ניו יורק) היה ברוקר, בנקאי ונדבן יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב שיף · ראה עוד »

יעקב לנדאו

יעקב לנדאו (20 במרץ 1924 – 12 בנובמבר 2020) היה היסטוריון ומזרחן ישראלי, פרופסור בחוג למדע המדינה בתחום המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה על שם גרסטן וחתן פרס ישראל בחקר המזרחנות לשנת התשס"ה-2005.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב לנדאו · ראה עוד »

יעקב לבית הלוי

רבי יעקב לבית הלוי (מהר"י לבית הלוי; סביב ה'שכ"ה, 1565 לערך – ב' בניסן ה'שצ"ו, אפריל 1636) היה מחכמי איטליה במחצית השנייה של המאה ה-16 ובמחצית הראשונה של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב לבית הלוי · ראה עוד »

יעקב טהון

טהון, 1945 המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר יעקב טהון (מימין) וד"ר ארתור רופין יעקב יוחנן טהוֹן (לעיתים בתעתיק עברי תקני: טוֹן; בכתיב יידי: טהאָן; 23 במרץ 1880, לבוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 5 במרץ 1950, ירושלים) היה מנהיג ציוני ומראשי היישוב היהודי בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב טהון · ראה עוד »

יעקב זרובבל

יעקב זרובבל (14 בינואר 1886 - 2 ביוני 1967) היה ממנהיגי מפלגת פועלי ציון שמאל, חבר הוועד הפועל של ההסתדרות, חבר הנשיאות של הוועד הפועל הציוני ונשיאות אספת הנבחרים וחבר הנהלת הסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב זרובבל · ראה עוד »

יעקב חאביף

חתימתו של רבי יעקב חאביף הרב יעקב חאביף (חביף) היה רב, ספרא דדיינא, ש"ץ ודרשן באזמיר וביוזיל חיסאר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב חאביף · ראה עוד »

יעקב בן נעים

ממוזער הרב יעקב בן נעים או אבן נעים (? -כ"א באדר ה'תע"ד, 8 במרץ 1714) היה הרב הכולל, אב בית דין וראש מתיבתא באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב בן נעים · ראה עוד »

יעקב בן חביב

ר' יעקב בן שלמה אבן חביב (סביב שנת ה'ר"י, 1450 - ה'רע"ו, 1516) היה מגדולי חכמי ספרד ומנהיג קהילת מגורשי ספרד הגדולה בסלוניקי, מחבר הספר עין יעקב וחיבורים נוספים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב בן חביב · ראה עוד »

יעקב בירב

רבי יעקב בירב (ידוע גם כמהר"י בירב; ה'רל"ד 1474 - ל' בניסן ה'ש"א 1541), היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב בירב · ראה עוד »

יעקב גיל (ליפשיץ)

יעקב גיל (ליפשיץ) (ט"ו בטבת תרס"ח, 20 בדצמבר 1907 – ג' בחשוון תשנ"א, 22 באוקטובר 1990) היה רב ואיש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים בכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב גיל (ליפשיץ) · ראה עוד »

יעקב הרוזן

הרצאה של הרוזן יעקב הרוזן (רֶזניק) (א' באלול תרנ"ט, 7 באוגוסט 1899 - 16 בפברואר 1977) היה היסטוריון, סופר ומחנך, חוקר בולט בתחום תולדות ההתיישבות היהודית בגליל ובתולדות האנוסים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב הרוזן · ראה עוד »

יעקב וינשל

ד"ר יעקב וֶיְנְשַל (לעיתים נכתב ויינשל; 1891 – 1 בדצמבר 1980) היה רופא, ממייסדי קופת חולים לאומית, פעיל ציוני רוויזיוניסטי וסופר-ביוגרף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב וינשל · ראה עוד »

יעקב כדורי

יעקב כדורי (באנגלית: James Kugel - ג'יימס קוגל; נולד ב-22 באוגוסט 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן ופרופסור אמריטוס ומופקד הקתדרה על שם סטאר לספרות עברית באוניברסיטת הרווארד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב כדורי · ראה עוד »

יעקב יפה אשכנזי

שער הספר "יעקב בעזרו", מאת ר' יעקב יפה-אשכנזי, איזמיר תרל"ו. הרב יעקב יפה אשכנזי (תק"ס בערך - י"ט בחשון תרמ"ב, 1800 בערך - 11 באוקטובר 1882) היה מקובל, מלמד ופרשן באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב יפה אשכנזי · ראה עוד »

יעקב ישראל

הרב יעקב בן יוסף ישראל (1819 מונסטיר, האימפריה העות'מאנית – 2 באוקטובר 1889, מונסטיר, האימפריה העות'מאנית) היה הרב הראשי ליהודי מונסטיר מ-1854 ועד למותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב ישראל · ראה עוד »

יעקב יוסף הכהן טראב מסלתון

רבי יעקב ב"ר יוסף הכהן טראב-מסלתון (תרי"א, 1851, דמשק - ליל כ"ב בטבת תרפ"ג, 9 בינואר 1923, ביירות) היה החכם באשי של ביירות ואב בית הדין שלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקב יוסף הכהן טראב מסלתון · ראה עוד »

יעקובוס קאן

יעקובוס הנריקוס קאן (בהולנדית: Jacobus Henricus Kann; 12 ביולי 1872, האג – 7 באוקטובר 1944, טרזיינשטט) היה בנקאי יהודי-הולנדי, הבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי, ממייסדי בנק אוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינה, ממייסדי חברת אשלג ארץ-ישראלית, ומרוכשי אדמות אחוזת בית (עליהן הוקמה העיר תל אביב) וקונסול הולנד הראשון בארץ ישראל בין השנים 1924–1928.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעקובוס קאן · ראה עוד »

יעיש גיאת

הרב יעיש גיאת (1840 – 1929) היה חכם תימני; מאחרוני המקובלים שידעו קבלה מעשית בעיר צנעא שבתימן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויעיש גיאת · ראה עוד »

יפה קרינקין

יפה קרינקין (26 באוקטובר 1917 – ט"ז באדר תשמ"ז, 17 במרץ 1987) הייתה משוררת, סופרת ומתרגמת ישראלית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויפה קרינקין · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויפו · ראה עוד »

יפו העתיקה

יפו העתיקה במבט לילי מהיםרחוב הצורפים ביפו העתיקה הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני פרנציסקנית - צילום מגן הפסגה התקופה העות'מאנית בית הסראייה הישן בית הכלא הישן מתחם יפו העתיקה (בערבית: يافا العتيقه) הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויפו העתיקה · ראה עוד »

יצחק מאיו (רב)

חתימתו של רבי רפאל יצחק מאיו הרב רפאל יצחק מאיו (מאייו) (נפטר בכ"א באלול ה'תק"ע, 20 בספטמבר 1810) היה רב, פוסק הלכה, וסופר תורני, ורבה של הקהילה היהודית באיזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק מאיו (רב) · ראה עוד »

יצחק מג'לד

הרב יצחק אברהם שלמה מְגַ'לֵד (ה'תקצ"ה, 1835 – א' באלול ה'תר"ף, 15 באוגוסט 1920) היה דיין, שוחט וממלא מקום החכם באשי של בגדאד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק מג'לד · ראה עוד »

יצחק ארדיט

הרב יצחק ארדיט (ה'תקי"ט בערך, ~1759 - י"ד בתמוז ה'תקע"ב, 24 ביוני 1812) היה מרבני איזמיר, מחבר הספר יקר הערך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק ארדיט · ראה עוד »

יצחק אלבעלי

הרב יצחק אלבעלי (הראשון) היה רב ודרשן באזמיר במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק אלבעלי · ראה עוד »

יצחק אלגאזי

רבי יצחק אלגאזי (ה'שפ"ה, 1625 - ה'תמ"ג, 1683) היה רב ופוסק מחכמי האימפריה העות'מאנית, רבה הראשי של איזמיר, מורה צדק בכיוס ומתלמידיו של הרב חיים בנבנישתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק אלגאזי · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק נדב

יצחק נדב קברו של יצחק נדב בחלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי יצחק נדב (11 באפריל 1890 – 27 בנובמבר 1963) היה מראשי ארגון "בר גיורא" וארגון "השומר", וספק חומרי הנפץ העיקרי למשימות המחתרתיות של ארגון "ההגנה".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק נדב · ראה עוד »

יצחק נוניש בילמונטי

הרב יצחק בן משה נוניש או נוניס בילמונטי (Nunes Belmonte) (1710 – י"ח בניסן תקל"ד, 1774) היה רב באיזמיר, מחבר הספר שער המלך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק נוניש בילמונטי · ראה עוד »

יצחק עטייה

רבי יצחק עטיה (סביב ה'תקט"ו, 1755 - ה'תק"ץ, 1830) היה פוסק הלכה, פרשן תלמודי ומקראי, דיין וראש ישיבה בחלב שבסוריה בשלהי המאה השמונה עשרה ובתחילת המאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק עטייה · ראה עוד »

יצחק צרפתי

יצחק צרפתי היה רב ממשפחה מצרפת יליד גרמניה, שהתיישב באימפריה העות'מאנית אחרי נפילת קונסטנטינופול, ושימש כרב הראשי של אדירנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק צרפתי · ראה עוד »

יצחק צבאח

רבי יצחק צבאח היה רב, דיין וראש ישיבה מרוקאי וממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים בשלהי המאה ה-16 ובמחצית הראשונה של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק צבאח · ראה עוד »

יצחק קורייאט (השני)

יצחק קורייאט (סביב ה'ת"ץ, 1730 – ה'תקס"ה, 1804) היה רב ודיין בטיטואן שבמרוקו, שד"ר ודיין בליוורנו, ומחבר הספר "מעשה רק"ם".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק קורייאט (השני) · ראה עוד »

יצחק רפאל מלכו

יצחק רפאל מֹלכו (כ"ג באב תרנ"ד, 25 באוגוסט 1894 סלוניקי – 20 במרץ 1976, ירושלים) היה עיתונאי, היסטוריון, מתרגם, פעיל ציוני, איש עסקים ואיש ציבור ישראלי יליד סלוניקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק רפאל מלכו · ראה עוד »

יצחק רבינו אלבעלי

הרב יצחק רבינו אלבעלי (יצחק אלבעלי השני) (1786 – 16 באוגוסט 1842) היה רב, דיין וראש ישיבה באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק רבינו אלבעלי · ראה עוד »

יצחק שמי

יצחק שָמי (4 באוגוסט 1888, חברון – 1 במרץ 1949, חיפה) היה סופר עברי, מראשוני הסופרים העבריים החדשים שפעלו בארץ ישראל בימי טרום-המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק שמי · ראה עוד »

יצחק שלו

יצחק שלו (5 ביולי 1918, כ"ה בתמוז תרע"ח – 13 ביולי 1992, י"ב בתמוז תשנ"ב) היה משורר, סופר ומסאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק שלו · ראה עוד »

יצחק לוי (פעיל ציוני)

יצחק לוי בצילום משנת 1909 הקמת תלפיות. מימין לשמאל: יצחק לוי, אליעזר בן-יהודה, איש לא ידוע בשם גורדון ודוד ילין יצחק לוי (1866 – אפריל 1950) היה אגרונום ופעיל ציוני, ממנהיגי יהדות ספרד ומנהיגם באספת הנבחרים הראשונה, מראשי יק"א, שניהל את מושבות יק"א בארץ ישראל עד המאה ה-20 ועסק ברכישת קרקעות וביישובן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק לוי (פעיל ציוני) · ראה עוד »

יצחק בן-צבי

משפחת שימשלביץ. יושבים: יצחק בן-צבי, הסבתא אסתר, אב המשפחה צבי שמשי, אשתו דבורה. עומדים: רחל ינאית בן-צבי, אהרון ראובני, אשתו סופי ראובני, שולמית ובעלה פרופסור יצחק קלוגאי. למטה: דינה מזר עם הבנים של בן-צבי עלי ועמרם. (1926) יצחק בן־צבי (שימשלביץ) (י"ח בכסלו ה'תרמ"ה, 6 בדצמבר 1884 – כ"ט בניסן ה'תשכ"ג, 23 באפריל 1963) היה נשיאהּ השני של מדינת ישראל, חלוץ בתקופת העלייה השנייה, היסטוריון ומראשי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק בן-צבי · ראה עוד »

יצחק באדהב

הרב יצחק באדהב (30 בנובמבר 1859, ד' בכסלו ה'תר"ך – 10 ביוני 1947 בירושלים, כ"ב בסיוון ה'תש"ז) היה מקובל, חוקר קהילות ישראל בתפוצות, אספן כתבי יד וספרים עתיקים, עורך ספרות רבנית ומחבר ספרים רבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק באדהב · ראה עוד »

יצחק בלאזר

רבי יצחק בּלָאזֶר (א' באדר ה'תקצ"ז, 1837 – י"א באב ה'תרס"ז, 22 ביולי 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק בלאזר · ראה עוד »

יצחק גאטינייו

שער ספר בית ישחק לרבי יצחק גאטינייו הרב יצחק גאטינייו (השני) (?-1800) היה מגדולי רבני אזמיר ורבו של הרב חיים פאלאג'י.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק גאטינייו · ראה עוד »

יצחק הלפרין

יצחק הלפרין (17 באוקטובר 1890, זכרון יעקב – 3 בינואר 1960, בנימינה) היה חקלאי בזכרון יעקב ובבנימינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק הלפרין · ראה עוד »

יצחק הכהן שולאל

רבי יצחק הכהן שולאל (נפטר בא' בכסלו ה'רפ"ה, נובמבר 1524) היה נגיד יהודי מצרים וראש המטבעה של הסולטנות הממלוכית, בין השנים 1502–1517.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק הכהן שולאל · ראה עוד »

יצחק כדורי

מנדטורית של הרב כדורי משנת 1931. מצבה לזכרו של הרב כדורי ישיבת המקובלים "נחלת יצחק" שעמד בראשותה. קברו של הרב כדורי בירושלים ציונו של הרב כדורי הרב יצחק כדורי (ט"ז בתשרי ה'תרנ"ט, 2 באוקטובר 1898 - כ"ט בטבת ה'תשס"ו, 28 בינואר 2006) היה מקובל ישראלי בולט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק כדורי · ראה עוד »

יצחק יציב

יצחק יציב, ברל כצנלסון, אברהם קאהאן, דוד בן-גוריון, זלמן רובשוב ואברהם הרצפלד, בביקורו של קאהאן בארץ ישראל ב-1925 יצחק יציב (שפיגלמן) (2 במאי 1890 – 26 במאי 1947, ז' בסיוון תש"ז) היה סופר עברי, עורך ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצחק יציב · ראה עוד »

יצירת לבנון הגדולה

התהליך ליצירת מה שמכונה "לבנון הגדולה" (או "הלבנון הגדול", בערבית: לֻבּנאן אל-כּבּיר, בצרפתית: Grand Liban) מתייחס לשנים 1914–1920 בקורותיה של לבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויצירת לבנון הגדולה · ראה עוד »

יק"א

יק"א (ביידיש:"יידישע קאָלאָניזאַציע אַסאָסיאַציע", מאנגלית: J.C.A; ראשי תיבות של Jewish Colonization Association; בתרגום לעברית: "החברה היהודית להתיישבות") היא חברה שהוקמה על ידי הברון מוריס הירש בשנת 1891, במטרה לסייע ליישובם של יהודים פליטי האימפריה הרוסית באמריקה ובעיקר במושבות הברון הירש בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויק"א · ראה עוד »

יקטרינה (סדרת טלוויזיה)

כרזת העונה השלישית יקטרינה (ברוסית: Екатерина) היא סדרת דרמה המשכית היסטורית רוסית, שעוסקת בגורלה של הנסיכה הגרמנייה סופי אוגוסט פרידריקה אנהלט-צרבסט משושלת של מלכי פרוסיה, בהפיכתה לקיסרית רוסיה יקטרינה הגדולה ובשנות שלטונה באימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויקטרינה (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה

יקטרינה הגדולה, תמונה נוספת. יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה (ברוסית: Екатерина Вторая; 2 במאי 1729 – 17 בנובמבר 1796) הייתה קיסרית האימפריה הרוסית מ-1762 ועד יום מותה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה · ראה עוד »

יקופ קדרי קראוסמאנאולו

יקופ קדרי קראוסמאנאולו (בטורקית: Yakup Kadri Karaosmanoğlu; 27 במרץ 1889 – 3 בדצמבר 1974) היה סופר, משורר ודיפלומט טורקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויקופ קדרי קראוסמאנאולו · ראה עוד »

יקיר רומנו

יקיר (פריסיאדו) אברהם רומנו (בבולגרית: Якир Романо; 1865, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 1933, פלובדיב, ממלכת בולגריה) היה פובליציסט, ממייסדי התנועה הציונית בבולגריה, יושב ראש הוועד המרכזי הראשון של התנועה ומנהיג הזרם המתון בה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויקיר רומנו · ראה עוד »

יקיר בקיש

הרב יקיר פריסיאדו בקיש (בבולגרית: Якир Пресиадо Бакиш; 1828, סופיה, האימפריה העות'מאנית – 1910, ירושלים, ארץ ישראל העות'מאנית) היה ממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויקיר בקיש · ראה עוד »

יקיר גירון

הרב יקיר (שמואל דוד) איסטרוג גירון אפנדי (1813 – 1874) היה איש ציבור, רב העיר אדירנה, החכם באשי של קושטא – ראש רבני האימפריה העות'מאנית, ו"מגדולי בוני היישוב העברי".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויקיר גירון · ראה עוד »

ירמי וישניובייצקי

300px ירמי מיכל קוריבוט וישנובייצקי (בפולנית: Jeremi Michał Korybut Wiśniowiecki, נודע גם כ"פטיש הקוזאקים"; 17 באוגוסט 1612 – 20 באוגוסט 1651) היה אציל בכיר באיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירמי וישניובייצקי · ראה עוד »

ירמיה מובילה

ירמיה מובילה או מוגילה (ברומנית: Ieremia Movilă או Ieremia Moghilă; 1555 – 10 ביולי 1606) היה בויאר מולדבי, שליט נסיכות מולדובה פעמיים, בין אוגוסט 1595 למאי 1600 ובין ספטמבר 1600 ל-30 ביוני 1606 ירמיה מובילה היה נציג משפחת הבויארים מובילה או ברבים – מובילשט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירמיה מובילה · ראה עוד »

ירח פארן

אנדרטת הטייסים הטורקיים עם דגלי ישראל וטורקיה בריכת עין שוירח ירח פארן (28 בפברואר 1938 – 12 בדצמבר 2020) היה היסטוריון, מראשוני היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל שנודע גם בפעילותו לחשיפת אתרים היסטוריים בעמק הירדן וסביבתו, טיפוחם ושימורם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירח פארן · ראה עוד »

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירדן · ראה עוד »

ירוסלב

בית הכנסת הגדול בירוסלב. 2011 בית כנסת בירוסלב ירוסלב (בפולנית: Jarosław. מבוטא:; בגרמנית: Jaroslau באוקראינית Ярослав; ביידיש: יאַרעסלאָוו), היא עיר בגמינה (גמינה-עירונית) ירוסלב, במחוז ירוסלב, שבחבל פודקרפצקיה החל מ-1999; ובין 1975–1998 בחבל פשמישל, דרום-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירוסלב · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופת המנדט הבריטי

דימוי של כיפת הסלע בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי דימוי של מגדל דוד בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי תקופת המנדט הבריטי בירושלים נמשכה כשלושים שנה, והשפיעה רבות על מהלך התפתחות העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירושלים בתקופת המנדט הבריטי · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הממלוכית

250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירושלים בתקופה הממלוכית · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ירוואן

יֶרֶוָואן (נכתב גם ארוואן או אריוואן) היא בירת ארמניה והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וירוואן · ראה עוד »

יריחו

קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויריחו · ראה עוד »

ישעיה אשר זליג מרגליות

קברו בהר הזיתים רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג (זעליג) מַרְגָּלִיּוֹת (מכונה גם הריא"ז; י"א באלול תרנ"ג, 23 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישעיה אשר זליג מרגליות · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ

קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »

ישעיה יוסף פונטרימולי

חתימת ידו של הרב ישעיה יוסף פונטרימולי (איזמיר תרכ"ז) רבי ישעיה יוסף פונטרימולי, המכונה בכור (תקפ"ב - כ"ד באב תר"ל, 1822 - 21 באוגוסט 1870) היה רב, פרשן, דיין ור"מ באזמיר ומחבר ספר פנים במשפט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישעיה יוסף פונטרימולי · ראה עוד »

ישר כמאל

Monumento אנדרטה לזכרו ישר כמאל (בטורקית: Yaşar Kemal; 6 באוקטובר 1923 – 28 בפברואר 2015) היה סופר טורקי ממוצא כורדי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישר כמאל · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישראל · ראה עוד »

ישראל מאיר מזרחי

הרב ישראל מאיר מזרחי (ה'ת"ן - התקי"א בערך) היה רב בירושלים, שד"ר ומחבר שו"ת פרי הארץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישראל מאיר מזרחי · ראה עוד »

ישראל משה חזן

רבי ישראל משה חזן (נודע גם בכינוי: משי"ח ה'תקס"ח, 1808, איזמיר – ה'תרכ"ג, 1862, ביירות) נכדו של רבי רפאל יוסף חזן, היה חבר בית הדין של רבי יעקב פינצ'י בירושלים, שד"ר בערי מערב אירופה, הרב הראשי של הערים רומא, קורפו ואלכסנדריה, מקובל, ומחבר ספרי יהדות בשיטת הוויכוח, שלט בשפות רבות ובמדעי הטבע, דגל בצורך ללמוד "חכמות חיצוניות" במקביל ללימוד התורה מחד, ולחם ביהדות רפורמית מאידך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישראל משה חזן · ראה עוד »

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישראל נג'ארה · ראה עוד »

ישראל בן-יהודה

ישראל בן יהודה (עבדו) (1915 - 9 ביוני 1999) היה מלוחמי "ההגנה", הפלמ"ח וצה"ל, וממיסדיה של חברת "להב", אחת החברות הוותיקות בתחום הנשק בישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישראל בן-יהודה · ראה עוד »

ישראל גלעדי

ישראל ("ישראליק") גלעדי, (קלראשי, בסרביה, 1886 – 2 באוקטובר 1918) היה חלוץ מאנשי העלייה השנייה, ממייסדי ארגון בר גיורא, ממנהיגי השומר וממקימי כפר בר גיורא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישראל גלעדי · ראה עוד »

ישראל גוט

ישראל גוטתמונה להחלפה ישראל גוט (1 בנובמבר 1891 - 28 באפריל 1970) היה מייסד קולנוע ציון שהיה בית הראינוע הראשון בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישראל גוט · ראה עוד »

ישראל יעקב חגיז

רבי ישראל יעקב בן שמואל חגיז (פאס, מרוקו, ה'ש"פ, ינואר 1620 - קושטא, ה'תל"ד 1674) היה רב במרוקו וראש ישיבת בית יעקב בירושלים, מחבר ספרי פרשנות והלכה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישראל יעקב חגיז · ראה עוד »

ישראל ישעיהו-שרעבי

נשיא האספה הלאומית של רואנדה בלשאצר ביקמומפקה (שני משמאל) מגיע לנמל התעופה בלוד, לטקס חנוכת בניין הכנסת החדש בירושלים. מימין, ישראל ישעיהו ומשה רוזטי, אוגוסט 1966 ישראל ישעיהו-שרעבי (20 באפריל 1908 או 1911 – 20 ביוני 1979) היה פוליטיקאי ישראלי, יושב ראש הכנסת השביעית והכנסת השמינית, ושר הדואר בממשלת ישראל ה-13 וה-14.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישראל ישעיהו-שרעבי · ראה עוד »

ישועה כלב

מצבת קברו של ד"ר ישועה כלב בבית העלמין בבית חנן ישועה (יהושע) כַּלֵב (בבולגרית: Йехошуъа Калев; 1875, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 1943, פריז, צרפת הכבושה) היה פוליטיקאי, עיתונאי ופובליציסט, ממייסדי התנועה הציונית בבולגריה, ציר מטעמה לקונגרס הציוני הראשון ובהמשך חבר הוועד הפועל הציוני הגדול ויושב ראש הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישועה כלב · ראה עוד »

ישועים

אלפבית היווני: יוטא, אטא וסיגמא, הן קיצור שמו של ישו. אגודת ישוע (בלטינית: Societas Iesu), שחבריה מוכרים כיֵשׁוּעִים (Jesuits), היא מסדר בכנסייה הקתולית שהוקם ב-1534 כדי להילחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית בדרכי חינוך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישועים · ראה עוד »

ישיבת בית יעקב (וויגה)

ישיבת בית יעקב (נקראת גם: מדרש בית יעקב; 1658–1690), הייתה הישיבה הגדולה והחשובה ביותר בירושלים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישיבת בית יעקב (וויגה) · ראה עוד »

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

ישיבת כנסת ישראל (נקראת גם: מדרש כנסת ישראל) (1741 – אמצע המאה ה-19), הייתה ישיבה שנוסדה על ידי רבי חיים בן עטר בירושלים, והתקיימה במאות ה-18 וה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר) · ראה עוד »

ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ילמז אזטונה

עַבְּדוּלְלָה טָהסִין ילְמָז אֹזְטוּנָה (בטורקית: Abdullah Tahsin Yılmaz Öztuna, שמו האמיתי עבדוללה טהסים ילמז Abdullah Tahsim Yılmaz; 20 בספטמבר 1930 איסטנבול - 9 בפברואר 2012 אנקרה) היה היסטוריון, מוזיקולוג, סופר, פעיל פוליטי ועיתונאי טורקי, ידוע בעיקר בספריו הרבים בתחום ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית ובתרומתו בקידום החינוך בתחום המוזיקה הקלאסית הטורקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וילמז אזטונה · ראה עוד »

ילטושקיב

ילטושקיב (באוקראינית: Ялтушків; בפולנית: Jałtuszkiw; ברוסית: Ялтушков, ילטושקוב) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וילטושקיב · ראה עוד »

יזידים

יזידים (בכורדית-קורמאנג'י: Êzidî; סוראני: ئيزيدي), או "אזידים", על-פי המינוח המודרני הנהוג בפיהם, הם מאמיני דת מזרח תיכונית מונותאיסטית ואתנית בעלת שורשים עתיקים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויזידים · ראה עוד »

יחס החרדים לציונות

יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחס החרדים לציונות · ראה עוד »

יחסי מצרים–סוריה

יחסי מצרים–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה הערבית של מצרים לבין הרפובליקה הערבית הסורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי מצרים–סוריה · ראה עוד »

יחסי מצרים–רומניה

יחסי מצרים–רומניה הם יחסי החוץ בין מצרים לרומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי מצרים–רומניה · ראה עוד »

יחסי מצרים–תוניסיה

היחסים בין מצרים לתוניסיה הם הקשר הארוך, ההיסטורי והלבבי בין מצרים לתוניסיה, שתי מדינות ערביות בצפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי מצרים–תוניסיה · ראה עוד »

יחסי מקסיקו–סוריה

יחסי מקסיקו–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים בין המדינות המקסיקניות המאוחדות לרפובליקה הערבית הסורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי מקסיקו–סוריה · ראה עוד »

יחסי מרוקו–סוריה

יחסי מרוקו–סוריה הם היחסים הבילטרליים שבין ממלכת מרוקו לבין הרפובליקה הערבית הסורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי מרוקו–סוריה · ראה עוד »

יחסי מרוקו–פורטוגל

יחסי מרוקו–פורטוגל מכסים תקופה של כמה מאות שנים ועד היום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי מרוקו–פורטוגל · ראה עוד »

יחסי מרוקו–תוניסיה

יחסי מרוקו–תוניסיה הם היחסים הדיפלומטיים בין ממלכת מרוקו לרפובליקה של תוניסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי מרוקו–תוניסיה · ראה עוד »

יחסי מלטה–סרביה

יחסי מלטה–סרביה הם יחסי חוץ בין מלטה לבין סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי מלטה–סרביה · ראה עוד »

יחסי מלטה–צרפת

יחסי מלטה–צרפת מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין מלטה לרפובליקה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי מלטה–צרפת · ראה עוד »

יחסי מולדובה–רוסיה

יחסי מולדובה–רוסיה הם היחסים ההדדיים בין הרפובליקה של מולדובה לבין הפדרציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי מולדובה–רוסיה · ראה עוד »

יחסי ארמניה–סרביה

יחסי ארמניה–סרביה הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארמניה וסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–סרביה · ראה עוד »

יחסי ארמניה–סוריה

שגרירות סוריה בירוואן יחסי ארמניה–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארמניה לסוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–סוריה · ראה עוד »

יחסי ארמניה–עיראק

יחסי ארמניה–עיראק הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארמניה ועיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–עיראק · ראה עוד »

יחסי ארמניה–קרואטיה

יחסי ארמניה–קרואטיה הם היחסים הדיפלומטיים שמתקיימים בין ארמניה לקרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–קרואטיה · ראה עוד »

יחסי ארמניה–רוסיה

דגלים ארמנים ורוסיים בגיומרי, ארמניה יחסי ארמניה–רוסיה היא מערכת היחסים הבילטרלית בין ארמניה לבין הפדרציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–רוסיה · ראה עוד »

יחסי ארמניה–טורקיה

היחסים בין רפובליקת ארמניה לבין הרפובליקה הטורקית טעונים כתוצאה מרצח העם הארמני וסירובה של טורקיה להכיר בו, כמו גם סירוב ארמניה לאשרר את הסכם קארס ותמיכת טורקיה באזרבייג'ן בסכסוך נגורנו קרבאך.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–טורקיה · ראה עוד »

יחסי ארמניה–ברזיל

יחסי ארמניה–ברזיל הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין ארמניה לברזיל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–ברזיל · ראה עוד »

יחסי ארמניה–גאורגיה

היחסים בין רפובליקת ארמניה וגאורגיה הם היחסים בין שתי המדינות השכנות רפובליקת ארמניה וגאורגיה, שנוסדו ב-17 ביולי 1992.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–גאורגיה · ראה עוד »

יחסי ארמניה–דנמרק

יחסי ארמניה–דנמרק הם היחסים הדו-צדדיים בין ארמניה לדנמרק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–דנמרק · ראה עוד »

יחסי ארמניה–הממלכה המאוחדת

יחסי ארמניה-בריטניה הם יחסי החוץ בין ארמניה לבריטניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

יחסי ארמניה–יוון

יחסי ארמניה–יוון הם היחסים הדו-צדדיים בין ארמניה ליוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארמניה–יוון · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–מצרים

יחסי ארצות הברית–מצרים ידעו עליות ומורדות במהלך מאה השנים האחרונות, אך נכון להיום היחסים הם אסטרטגיים ואיתנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארצות הברית–מצרים · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–סרביה

היחסים הסרבים-אמריקאים הם יחסים בילטרליים בין ממשלותיהן של ארצות הברית של אמריקה והרפובליקה של סרביה שהחלו לראשונה ב-1882.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארצות הברית–סרביה · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–סוריה

יחסי ארצות הברית–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה הערבית הסורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארצות הברית–סוריה · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–ערב הסעודית

יחסי ארצות הברית–ערב הסעודית הם היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לבין ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארצות הברית–ערב הסעודית · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–עיראק

יחסי ארצות הברית–עיראק הם היחסים הדיפלומטים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין הרפובליקה העיראקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארצות הברית–עיראק · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–טורקיה

בסיס חיל האוויר אינג'ירליק שוכן באינג'ירליק (İncirlik), כ-11 ק"מ מזרחית למרכז העיר אדנה ו-33 ק"מ מצפון-מערב לחוף הים התיכון בדרום טורקיה. הבסיס מופעל על ידי נאט"ו, הצבא הטורקי וחיל האוויר האמריקני. יחסי ארצות הברית–טורקיה ידעו עליות ומורדות רבות מאז הקמתה של טורקיה המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארצות הברית–טורקיה · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–בולגריה

יחסי ארצות הברית–בולגריה נכונו לראשונה, באורח רשמי, ב-1903.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארצות הברית–בולגריה · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–ישראל

יחסי ארצות הברית–ישראל נחשבים מאז סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 ליחסי החוץ הקרובים ביותר שמדינת ישראל מקיימת וגם מבחינת ארצות הברית יחסים אלו נחשבים ל"יחסים מיוחדים".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארצות הברית–ישראל · ראה עוד »

יחסי ארצות הברית–יוון

יחסי ארצות הברית–יוון, הידועים גם בשם היחסים האמריקאים-יוונים, מתייחסים אל היחסים הבילטרליים בין ארצות הברית ויוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארצות הברית–יוון · ראה עוד »

יחסי ארגנטינה–ארמניה

יחסי ארגנטינה–ארמניה הם היחסים הדיפלומטיים שבין ארגנטינה וארמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארגנטינה–ארמניה · ראה עוד »

יחסי ארגנטינה–לבנון

יחסי ארגנטינה–לבנון הם היחסים הדיפלומטיים בין המדינות ארגנטינה ולבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ארגנטינה–לבנון · ראה עוד »

יחסי אתיופיה–סומליה

יחסי אתיופיה-סומליה הם היחסים הדיפלומטיים והבילטרליים בין הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה לבין הרפובליקה הפדרלית של סומליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אתיופיה–סומליה · ראה עוד »

יחסי אלבניה–מצרים

יחסי אלבניה–מצרים הם היחסים הדו-צדדיים בין אלבניה ומצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלבניה–מצרים · ראה עוד »

יחסי אלבניה–מונטנגרו

יחסי אלבניה–מונטנגרו מתייחסים ליחסים הדו-צדדיים של אלבניה ומונטנגרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלבניה–מונטנגרו · ראה עוד »

יחסי אלבניה–ארצות הברית

נשיא אלבניה בויאר נישני מקבל את פניו של מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי בנמל התעופה האם תרזה, 14 בפברואר 2016 יחסי אלבניה–ארצות הברית מתייחסים ליחסים הבילטרליים בין רפובליקת אלבניה לארצות הברית של אמריקה, שנכונו לראשונה באופן לא רשמי בשנת 1912, בעקבות עצמאותה של אלבניה מידי מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלבניה–ארצות הברית · ראה עוד »

יחסי אלבניה–רומניה

יחסי אלבניה–רומניה מתייחסים ליחסים הדו-צדדיים של אלבניה ורומניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלבניה–רומניה · ראה עוד »

יחסי אלבניה–טורקיה

יחסי אלבניה–טורקיה הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה של אלבניה והרפובליקה הטורקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלבניה–טורקיה · ראה עוד »

יחסי אלבניה–הונגריה

יחסי אלבניה–הונגריה הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים של אלבניה והונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלבניה–הונגריה · ראה עוד »

יחסי אלבניה–הולנד

יחסי אלבניה–הולנד הם היחסים הבילטרליים הם היחסים בין רפובליקת אלבניה להולנד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלבניה–הולנד · ראה עוד »

יחסי אלג'יריה–ספרד

יחסי אלג'יריה–ספרד הם יחסי החוץ בין אלג'יריה לספרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלג'יריה–ספרד · ראה עוד »

יחסי אלג'יריה–צרפת

יחסי אלג'יריה–צרפת הם היחסים הדו־צדדיים בין '''הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית''' ובין '''הרפובליקה הצרפתית'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלג'יריה–צרפת · ראה עוד »

יחסי אלג'יריה–טורקיה

יחסי אלג'יריה–טורקיה (בערבית: العلاقات الجزائرية التركية, בטורקית: Cezayir-Türkiye ilişkileri) הם יחסי החוץ בין '''הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית''' ובין '''הרפובליקה הטורקית'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלג'יריה–טורקיה · ראה עוד »

יחסי אלג'יריה–יוון

יחסי אלג'יריה–יוון קיימים יותר מ-2000 שנה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אלג'יריה–יוון · ראה עוד »

יחסי אזרבייג'ן–סרביה

יחסי אזרבייג'ן–סרביה הם היחסים הדו-צדדיים שבין הרפובליקה של אזרבייג'ן לבין הרפובליקה של סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אזרבייג'ן–סרביה · ראה עוד »

יחסי אזרבייג'ן–הממלכה המאוחדת

יחסי אזרבייג'ן–בריטניה הם יחסי החוץ בין אזרבייג'ן לבריטניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אזרבייג'ן–הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

יחסי אוסטרליה–ירדן

יחסי אוסטרליה–ירדן הם יחסי החוץ בין הקהילייה של אוסטרליה לבין הממלכה הירדנית ההאשמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטרליה–ירדן · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–ארמניה

שר החוץ הארמני אדוארד נלבנדיאן נפגש עם שר החוץ האוסטרי סבסטיאן קורץ בירוואן יחסי אוסטריה–ארמניה הם יחסי החוץ בין אוסטריה לארמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–ארמניה · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–אלבניה

יחסי אוסטריה–אלבניה הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים של אוסטריה ואלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–אלבניה · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–סרביה

יחסי אוסטריה–סרביה הם יחסי החוץ המתקיימים בין אוסטריה לסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–סרביה · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–פולין

היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה לבין רפובליקת פולין הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך ימי הביניים, ובמהלך השנים ידעו עליות ומורדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–פולין · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–קרואטיה

יחסי אוסטריה–קרואטיה הם היחסים הדו-צדדיים בין אוסטריה לבין קרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–קרואטיה · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–רוסיה

היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה לבין הפדרציה הרוסית הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך המאה ה-16, וכיום שתי המדינות מקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–רוסיה · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–טורקיה

שגרירות אוסטריה באנקרה יחסי אוסטריה–טורקיה הם היחסים בין '''רפובליקת אוסטריה''' ובין '''הרפובליקה הטורקית''' והמדינות שקדמו להם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–טורקיה · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–בוסניה והרצגובינה

יחסי אוסטריה–בוסניה והרצגובינה הם יחסי החוץ המתקיימים בין אוסטריה לבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–בוסניה והרצגובינה · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–בולגריה

יחסי אוסטריה–בולגריה הם יחסי החוץ המתקיימים בין רפובליקת אוסטריה לרפובליקה הבולגרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–בולגריה · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–גאורגיה

יחסי אוסטריה–גאורגיה הם יחסי החוץ בין אוסטריה לגאורגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–גאורגיה · ראה עוד »

יחסי אוסטריה–הונגריה

היחסים בין אוסטריה לבין הונגריה הם יחסים היסטוריים שתחילתם עוד בימי הביניים, והחל מהמאה ה-16 שלט בית הבסבורג הן בשטחי אוסטריה והן בשטחי הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוסטריה–הונגריה · ראה עוד »

יחסי אוקראינה–מולדובה

יחסי אוקראינה–מולדובה הם יחסי החוץ בין אוקראינה למולדובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוקראינה–מולדובה · ראה עוד »

יחסי אוקראינה–אלבניה

יחסי אוקראינה–אלבניה הם יחסי החוץ בין אוקראינה ואלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוקראינה–אלבניה · ראה עוד »

יחסי אוקראינה–שוודיה

יחסי אוקראינה–שוודיה הם יחסי החוץ בין שוודיה ואוקראינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוקראינה–שוודיה · ראה עוד »

יחסי אורוגוואי–ארמניה

יחסי אורוגוואי–ארמניה מתייחסים ליחסי החוץ בין ארמניה לאורוגוואי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אורוגוואי–ארמניה · ראה עוד »

יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן

יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן הם כינוי ליחסים הדיפלומטיים שבין אוזבקיסטן לטג'יקיסטן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן · ראה עוד »

יחסי איראן–עיראק

יחסי איראן–עיראק (בפרסית: روابط ایران و عراق; בערבית: العلاقات العراقية الإيرانية) הם היחסים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין רפובליקת עיראק, אשר נמשכים כבר אלפי שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי איראן–עיראק · ראה עוד »

יחסי איראן–פולין

שגרירות איראן בוורשה יחסי איראן–פולין הם היחסים ההיסטוריים ובילטרליים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין רפובליקת פולין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי איראן–פולין · ראה עוד »

יחסי איראן–צרפת

יחסי איראן–צרפת (בפרסית: روابط ایران و فرانسه, בצרפתית: Relations entre la France et l'Iran) הם היחסים הבינלאומיים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין '''הרפובליקה הצרפתית'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי איראן–צרפת · ראה עוד »

יחסי איראן–הממלכה המאוחדת

יחסי איראן–הממלכה המאוחדת (בפרסית: روابط ایران و بریتانیا, באנגלית: Iran–United Kingdom relations) הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי איראן–הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

יחסי איטליה–ארמניה

יחסי איטליה–ארמניה-איטליה הם היחסים הבילטרליים בין איטליה לארמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי איטליה–ארמניה · ראה עוד »

יחסי איטליה–סוריה

יחסי איטליה–סוריה הם היחסים הדו-צדדיים בין איטליה לסוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי איטליה–סוריה · ראה עוד »

יחסי איטליה–קפריסין

יחסי איטליה–קפריסין הם יחסי החוץ בין הרפובליקה האיטלקית לקפריסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי איטליה–קפריסין · ראה עוד »

יחסי איטליה–טורקיה

יחסי איטליה–טורקיה הם היחסים בין איטליה לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי איטליה–טורקיה · ראה עוד »

יחסי איטליה–יוון

יוון ואיטליה נהנות מיחסים בילטרליים ודיפלומטיים טובים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי איטליה–יוון · ראה עוד »

יחסי ספרד–קרואטיה

יחסי ספרד–קרואטיה הם יחסי החוץ שבין ספרד לקרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ספרד–קרואטיה · ראה עוד »

יחסי סרביה–צרפת

יחסי סרביה–צרפת הם יחסי החוץ בין סרביה לצרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי סרביה–צרפת · ראה עוד »

יחסי סרביה–קרואטיה

יחסי סרביה–קרואטיה הם יחסי החוץ בין קרואטיה לסרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי סרביה–קרואטיה · ראה עוד »

יחסי סרביה–רוסיה

יחסי סרביה–רוסיה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה של סרביה לבין הפדרציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי סרביה–רוסיה · ראה עוד »

יחסי סוריה–עיראק

יחסי סוריה–עיראק הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין סוריה לבין עיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי סוריה–עיראק · ראה עוד »

יחסי סוריה–צרפת

לקשרים בין צרפת לסוריה רקע היסטורי ארוך ועשיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי סוריה–צרפת · ראה עוד »

יחסי סין–צרפת

יחסי סין–צרפת הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה העממית של סין לבין הרפובליקה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי סין–צרפת · ראה עוד »

יחסי ערב הסעודית–שווייץ

יחסי ערב הסעודית–שווייץ הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הממלכה הערבית הסעודית לבין הקונפדרציה השווייצרית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ערב הסעודית–שווייץ · ראה עוד »

יחסי ערב הסעודית–תימן

יחסי סעודיה וערב הסעודית–תימן הם יחסי החוץ בין ערב הסעודית ותימן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ערב הסעודית–תימן · ראה עוד »

יחסי פורטוגל–קרואטיה

יחסי פורטוגל–קרואטיה הם יחסי החוץ בין פורטוגל לקרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי פורטוגל–קרואטיה · ראה עוד »

יחסי פולין–קפריסין

יחסי פולין–קפריסין הם יחסי החוץ בין קפריסין לפולין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי פולין–קפריסין · ראה עוד »

יחסי צרפת–קפריסין

יחסי צרפת–קפריסין מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין הרפובליקה הצרפתית לקפריסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי צרפת–קפריסין · ראה עוד »

יחסי צרפת–רוסיה

היחסים בין צרפת לרוסיה קיימים כבר מאות שנים, וקיים ביניהם שיתוף פעולה נרחב במגוון תחומים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי צרפת–רוסיה · ראה עוד »

יחסי רומניה–רוסיה

יחסי רומניה–רוסיה הם יחסי החוץ הדו-צדדיים בין המדינות רומניה ורוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי רומניה–רוסיה · ראה עוד »

יחסי רוסיה–שוודיה

יחסי רוסיה–שוודיה הם היחסים הדיפלומטיים שבין רוסיה ושוודיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי רוסיה–שוודיה · ראה עוד »

יחסי לבנון–מקסיקו

יחסי לבנון–מקסיקו הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין לבנון למקסיקו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לבנון–מקסיקו · ראה עוד »

יחסי לבנון–סוריה

יחסי לבנון–סוריה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה הלבנונית לבין הרפובליקה הערבית הסורית, אשר כוננו רק בשנת 2008, לאחר שבשאר אל-אסד החליט להכיר בריבונותה של לבנון, בעקבות נסיגת הכוחות הסוריים מלבנון בשנת 2005.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לבנון–סוריה · ראה עוד »

יחסי לבנון–ערב הסעודית

היחסים הדיפלומטיים בין לבנון לערב הסעודית הם היחסים בין שתי מדינות ערביות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לבנון–ערב הסעודית · ראה עוד »

יחסי לבנון–צ'ילה

יחסי לבנון–צ'ילה הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין הרפובליקה של צ'ילה לרפובליקה הלבנונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לבנון–צ'ילה · ראה עוד »

יחסי לבנון–צרפת

יחסי לבנון–צרפת הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין לבנון לבין צרפת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לבנון–צרפת · ראה עוד »

יחסי לבנון–קנדה

יחסי לבנון–קנדה הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה הלבנונית לבין קנדה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לבנון–קנדה · ראה עוד »

יחסי לבנון–רוסיה

יחסי לבנון–רוסיה (ברוסית: Российско-ливанские отношения, בערבית: علاقات روسية-لبنانية) הם היחסים הבילטרליים בין לבנון לרוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לבנון–רוסיה · ראה עוד »

יחסי לוב–מצרים

יחסי לוב–מצרים הם יחסי החוץ הדו-צדדיים בין המדינות השכנות, מצרים ולוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לוב–מצרים · ראה עוד »

יחסי לוב–מרוקו

יחסי לוב–מרוקו הם היחסים הדו-צדדיים בין לוב ומרוקו, שתי המדינות הן חלק ממדינות ערב השוכנות באפריקה והמגרב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לוב–מרוקו · ראה עוד »

יחסי לוב–ערב הסעודית

יחסי לוב–ערב הסעודית הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין לוב וסעודיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לוב–ערב הסעודית · ראה עוד »

יחסי לוב–תוניסיה

יחסי לוב–תוניסיה הם ארוכי שנים בין שתי השכנות הצפון אפריקניות במגרב, בין לוב לבין תוניסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי לוב–תוניסיה · ראה עוד »

יחסי ליטא–סרביה

יחסי ליטא–סרביה הם יחסי החוץ בין סרביה לליטא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ליטא–סרביה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–מצרים

יחסי טורקיה–מצרים (בטורקית: Mısır-Türkiye ilişkileri, בערבית: العلاقات التركية المصرية) הם היחסים הדו-צדדיים בין '''הרפובליקה הטורקית''' ובין '''רפובליקת מצרים הערבית'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–מצרים · ראה עוד »

יחסי טורקיה–מקסיקו

יחסי טורקיה–מקסיקו הם היחסים הדו-צדדיים בין מקסיקו לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–מקסיקו · ראה עוד »

יחסי טורקיה–מלזיה

יחסי טורקיה–מלזיה (בטורקית: Malezya-Türkiye ilişkileri, במלאית: Hubungan Malaysia–Turki) הם יחסי החוץ בין '''הרפובליקה הטורקית''' ובין '''פדרציית מלזיה'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–מלזיה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–מונגוליה

יחסי טורקיה–מונגוליה הם יחסי החוץ בין מונגוליה לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–מונגוליה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–מולדובה

יחסי טורקיה–מולדובה הם יחסי החוץ בין טורקיה למולדובה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–מולדובה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–ניו זילנד

יחסי טורקיה–ניו זילנד הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה הטורקית לבין ניו זילנד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–ניו זילנד · ראה עוד »

יחסי טורקיה–סאו טומה ופרינסיפה

יחסי טורקיה–סאו טומה ופרינסיפה הם יחסי החוץ בין סאו טומה ופרינסיפה וטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–סאו טומה ופרינסיפה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–ספרד

יחסי ספרד–טורקיה הם יחסי החוץ שבין ספרד לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–ספרד · ראה עוד »

יחסי טורקיה–סרביה

שגרירות סרביה באנקרה יחסי טורקיה–סרביה הם יחסי החוץ בין סרביה לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–סרביה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–סרי לנקה

יחסי טורקיה–סרי לנקה הם יחסי החוץ בין סרי לנקה לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–סרי לנקה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–סומליה

יחסי טורקיה–סומליה הם היחסים הדיפלומטיים בין רפובליקת טורקיה לבין הרפובליקה הפדרלית של סומליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–סומליה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–סוריה

יחסי טורקיה–סוריה (בטורקית: Suriye-Türkiye ilişkileri, בערבית: العلاقات التركية السورية) הם יחסי החוץ בין '''הרפובליקה הטורקית''' ובין '''הרפובליקה הערבית הסורית'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–סוריה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–סין

יחסי טורקיה–סין (בטורקית: Çin-Türkiye ilişkileri, בסינית: 中国－土耳其关系) הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה הטורקית ובין הרפובליקה העממית של סין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–סין · ראה עוד »

יחסי טורקיה–ערב הסעודית

יחסי טורקיה–ערב הסעודית הם היחסים הפוליטיים, המסחריים, הדיפלומטיים והצבאיים בין הרפובליקה הטורקית ובין הממלכה הערבית הסעודית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–ערב הסעודית · ראה עוד »

יחסי טורקיה–עיראק

יחסי טורקיה–עיראק (בטורקית: Irak-Türkiye ilişkileri; בערבית: العلاقات التركية العراقية) הם יחסי החוץ בין '''הרפובליקה הטורקית''' ובין '''רפובליקת עיראק'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–עיראק · ראה עוד »

יחסי טורקיה–פקיסטן

יחסי טורקיה–פקיסטן (בטורקית: Pakistan-Türkiye ilişkileri, באנגלית: Pakistan–Turkey relations) הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה הטורקית ובין הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–פקיסטן · ראה עוד »

יחסי טורקיה–פולין

תהלוכתו של פיוטר פוטוצקי, השגריר האחרון של חבר העמים הפולני-ליטאי באיסטנבול בשנת 1790. יחסי טורקיה–פולין הם יחסי החוץ בין פולין לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–פולין · ראה עוד »

יחסי טורקיה–צרפת

יחסי טורקיה–צרפת החלו כאשר הוקמה ברית בין פרנסואה הראשון, מלך צרפת וסולימאן המפואר במאה ה-16, והם מתמשכים מאז.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–צרפת · ראה עוד »

יחסי טורקיה–קנדה

יחסי טורקיה–קנדה הם יחסי החוץ בין קנדה לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–קנדה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–קפריסין

יחסי טורקיה–קפריסין הם מערכת היחסים שבין הממשלות והעמים של הרפובליקה הטורקית ושל רפובליקת קפריסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–קפריסין · ראה עוד »

יחסי טורקיה–קוסובו

יחסי טורקיה–קוסובו הם יחסי החוץ בין הרפובליקה של קוסובו לבין טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–קוסובו · ראה עוד »

יחסי טורקיה–רומניה

בול רומני, 2013 יחסי טורקיה–רומניה הם יחסי החוץ בין רומניה לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–רומניה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–רוסיה

יחסי טורקיה–רוסיה הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה הטורקית לבין הפדרציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–רוסיה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–תוניסיה

יחסי טורקיה–תוניסיה (בטורקית: Tunus-Türkiye ilişkileri, בערבית: العلاقات التركية التونسية) הם יחסי החוץ בין '''הרפובליקה הטורקית''' ובין '''הרפובליקה התוניסאית'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–תוניסיה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–תימן

יחסי טורקיה–תימן (בטורקית: Türkiye-Yemen ilişkileri, בערבית: العلاقات اليمنية التركية) הם הקשרים ההיסטוריים הארוכים והעמוקים בין הרפובליקה הטורקית ובין הרפובליקה התימנית, אשר משתרעים מתקופת האימפריה העות'מאנית לעידן המודרני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–תימן · ראה עוד »

יחסי טורקיה–לבנון

יחסי טורקיה–לבנון (בטורקית: Lübnan-Türkiye ilişkileri; בערבית: العلاقات اللبنانية التركية) הם היחסים הדיפלומטיים בין '''הרפובליקה הטורקית''' ובין '''הרפובליקה הלבנונית'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–לבנון · ראה עוד »

יחסי טורקיה–לוב

יחסי טורקיה–לוב (בטורקית: Libya-Türkiye ilişkileri, בערבית: العلاقات التركية الليبية) הם היחסים הדיפלומטיים בין '''הרפובליקה הטורקית''' ובין '''מדינת לוּב'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–לוב · ראה עוד »

יחסי טורקיה–ירדן

יחסי טורקיה–ירדן (בטורקית: Türkiye-Ürdün ilişkileri, בערבית: العلاقات الأردنية التركية) הם יחסי החוץ בין '''הרפובליקה הטורקית''' ובין '''הממלכה הירדנית ההאשמית'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–ירדן · ראה עוד »

יחסי טורקיה–יוון

היחסים בין הרפובליקה ההלנית (יוון) לרפובליקת טורקיה לאורך ההיסטוריה היו עוינים ותקופות פיוס קצרות מהתקופה בה יוון קיבלה עצמאות בשנת 1821 מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי טורקיה–יוון · ראה עוד »

יחסי בנגלדש–טורקיה

יחסי בנגלדש–טורקיה הם היחסים הדו-צדדיים בין בנגלדש לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בנגלדש–טורקיה · ראה עוד »

יחסי ברזיל–לבנון

יחסי ברזיל–לבנון הם היחסים הדו-צדדיים בין ברזיל ולבנון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ברזיל–לבנון · ראה עוד »

יחסי ברזיל–טורקיה

יחסי ברזיל–טורקיה הם יחסי החוץ בין ברזיל לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ברזיל–טורקיה · ראה עוד »

יחסי ברוניי–מקסיקו

יחסי ברוניי–מקסיקו הם היחסים הבילטרליים שבין נגרה ברוניי דארוסלאם לבין המדינות המקסיקניות המאוחדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ברוניי–מקסיקו · ראה עוד »

יחסי בלגיה–טורקיה

יחסי בלגיה–טורקיה הם היחסים הדיפלומטיים שבין בלגיה וטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בלגיה–טורקיה · ראה עוד »

יחסי בחריין–הממלכה המאוחדת

יחסי בחריין–הממלכה המאוחדת (בערבית: العلاقات البحرينية البريطانية, באנגלית: Bahrain–United Kingdom relations) הם היחסים הדו-צדדיים בין ממלכת בחריין ובין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בחריין–הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

יחסי בוסניה והרצגובינה–הונגריה

שגרירות הונגריה בסרייבו יחסי הונגריה–בוסניה והרצגובינה הם יחסי החוץ המתקיימים בין הונגריה לבוסניה והרצגובינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בוסניה והרצגובינה–הונגריה · ראה עוד »

יחסי בולגריה–מקדוניה הצפונית

יחסי בולגריה–מקדוניה הצפונית מתייחסים ליחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה של בולגריה לבין הרפובליקה של מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בולגריה–מקדוניה הצפונית · ראה עוד »

יחסי בולגריה–מונטנגרו

יחסי בולגריה–מונטנגרו הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין הרפובליקה הבולגרית לבין רפובליקת מונטנגרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בולגריה–מונטנגרו · ראה עוד »

יחסי בולגריה–סרביה

יחסי בולגריה-סרביה הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הבולגרית לבין הרפובליקה של סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בולגריה–סרביה · ראה עוד »

יחסי בולגריה–קפריסין

יחסי בולגריה–קפריסין הם היחסים הדיפלומטיים בין בולגריה לקפריסין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בולגריה–קפריסין · ראה עוד »

יחסי בולגריה–קרואטיה

יחסי בולגריה–קרואטיה הם יחסי החוץ בין בולגריה לקרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בולגריה–קרואטיה · ראה עוד »

יחסי בולגריה–רוסיה

שגרירות בולגריה במוסקבה יחסי בולגריה–רוסיה הם היחסים הדיפלומטיים בין מדינות הרפובליקה הבולגרית והפדרציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בולגריה–רוסיה · ראה עוד »

יחסי בולגריה–גרמניה

פרדיננד הראשון, סוקר מצעד צבאי בלווי וילהלם השני, קיסר גרמניה אזרחים בולגרים בסקופיה, מפגינים תמיכה בגרמניה הנאצית, 1941 יחסי בולגריה–גרמניה הם יחסי החוץ המתקיימים בין בולגריה לגרמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בולגריה–גרמניה · ראה עוד »

יחסי בולגריה–הממלכה המאוחדת

יחסי בולגריה–הממלכה המאוחדת הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הבולגרית לבין הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בולגריה–הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

יחסי בוליביה–טורקיה

יחסי בוליביה–טורקיה הם יחסי החוץ בין בוליביה לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי בוליביה–טורקיה · ראה עוד »

יחסי גאורגיה–הממלכה המאוחדת

מבנה שגרירות גאורגיה בלונדון. יחסי גאורגיה-בריטניה הם יחסי החוץ בין גאורגיה לבריטניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי גאורגיה–הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

יחסי גרמניה–מקדוניה הצפונית

יחסי גרמניה-מקדוניה הצפונית הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין הרפובליקה של מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי גרמניה–מקדוניה הצפונית · ראה עוד »

יחסי גרמניה–סרביה

יחסי גרמניה-סרביה הם מערכת היחסים המורכבת שבין העמים והממשלות של הרפובליקה של סרביה לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי גרמניה–סרביה · ראה עוד »

יחסי גרמניה–פולין

היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין רפובליקת פולין הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך ימי הביניים, ובמהלך השנים ידעו עליות ומורדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי גרמניה–פולין · ראה עוד »

יחסי גרמניה–קרואטיה

יחסי גרמניה-קרואטיה הם יחסי החוץ בין קרואטיה לבין גרמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי גרמניה–קרואטיה · ראה עוד »

יחסי גרמניה–רוסיה

היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין הפדרציה הרוסית הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך ימי הביניים, ובמהלך השנים ידעו עליות ומורדות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי גרמניה–רוסיה · ראה עוד »

יחסי גרמניה–טורקיה

יחסי גרמניה–טורקיה הם היחסים הבילטרליים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין הרפובליקה הטורקית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי גרמניה–טורקיה · ראה עוד »

יחסי גרמניה–הונגריה

היחסים בין גרמניה לבין הונגריה הם יחסים היסטוריים שתחילתם עוד בימי הביניים עת לחמו הגרמנים בפולשים המדיארים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי גרמניה–הונגריה · ראה עוד »

יחסי דנמרק–פולין

יחסי דנמרק–פולין הם יחסי החוץ בין דנמרק ופולין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי דנמרק–פולין · ראה עוד »

יחסי דנמרק–רוסיה

שגרירות רוסיה בקופנהגן הקונסוליה הכללית של דנמרק בסנט פטרסבורג יחסי דנמרק–רוסיה הם היחסים בין המדינות, דנמרק ורוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי דנמרק–רוסיה · ראה עוד »

יחסי דנמרק–טורקיה

יחסי דנמרק–טורקיה הם היחסים הדו-צדדיים בין דנמרק לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי דנמרק–טורקיה · ראה עוד »

יחסי דרום אפריקה–טורקיה

יחסי דרום אפריקה–טורקיה מתייחסים ליחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין הרפובליקה של דרום אפריקה לבין הרפובליקה של טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי דרום אפריקה–טורקיה · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–מצרים

יחסי הממלכה המאוחדת–מצרים הם מערכת היחסים ההדדית בין הרפובליקה הערבית של מצרים והממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הממלכה המאוחדת–מצרים · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–מקדוניה הצפונית

יחסי הממלכה המאוחדת–מקדוניה הצפונית אלו היחסים הדו-צדדיים בין מקדוניה הצפונית לבריטניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הממלכה המאוחדת–מקדוניה הצפונית · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–עיראק

יחסי בריטניה–עיראק הם יחסי החוץ בין עיראק לבריטניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הממלכה המאוחדת–עיראק · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–צרפת

יחסי הממלכה המאוחדת–צרפת הם היחסים בין הממשלות והעמים של הממלכה המאוחדת ושל הרפובליקה הצרפתית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הממלכה המאוחדת–צרפת · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–רוסיה

היחסים בין הממלכה המאוחדת לרוסיה קיימים כבר מאות שנים, וקיים ביניהם שיתוף פעולה נרחב במגוון תחומים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הממלכה המאוחדת–רוסיה · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–טורקיה

יחסי הממלכה המאוחדת–טורקיה הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה של טורקיה לממלכה המאוחדת של בריטניה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הממלכה המאוחדת–טורקיה · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–כווית

שגרירות כווית בלונדון יחסי הממלכה המאוחדת–כווית הם יחסי החוץ בין כווית ובריטניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הממלכה המאוחדת–כווית · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–ירדן

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון (מימין) נפגש עם עבדאללה השני, מלך ירדן, בדאונינג 10 בלונדון, 2019 היחסים האנגלו-ירדניים מתייחסים ליחסים בין ממלכת ירדן ההאשמית לבין הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הממלכה המאוחדת–ירדן · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–ישראל

שגריר בריטניה בישראל, ג'ון ניקולס יחסי הממלכה המאוחדת–ישראל החלו לאחר סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ב-14 במאי 1948 והקמתה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הממלכה המאוחדת–ישראל · ראה עוד »

יחסי הממלכה המאוחדת–יוון

יחסי הממלכה המאוחדת–יוון הם יחסי החוץ בין יוון לבין הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הממלכה המאוחדת–יוון · ראה עוד »

יחסי האו"ם–ישראל

דגל ישראל שהונף באו"ם ב-1949 בהצטרפות ישראל לאו"ם מאז הקמת המדינה ב-14 במאי 1948, לאומות המאוחדות ולמדינת ישראל מערכת יחסים מורכבת.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי האו"ם–ישראל · ראה עוד »

יחסי האיטי–יוון

יחסי האיטי–יוון הם היחסים הדיפלומטיים בין האיטי ליוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי האיטי–יוון · ראה עוד »

יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–טורקיה

יחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–טורקיה הם יחסי החוץ בין הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו–טורקיה · ראה עוד »

יחסי הרשות הפלסטינית–סוריה

יחסי הרשות הפלסטינית–סוריה מתייחסים ליחסים הרשמיים בין הרשות הפלסטינית לבין הרפובליקה הערבית הסורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הרשות הפלסטינית–סוריה · ראה עוד »

יחסי הרשות הפלסטינית–טורקיה

יחסי הרשות הפלסטינית–טורקיה הם היחסים הדו-צדדיים הנוכחיים וההיסטוריים בין טורקיה ל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הרשות הפלסטינית–טורקיה · ראה עוד »

יחסי החוץ של מצרים

יחסי החוץ של מצרים הם היחסים הבינלאומיים של הרפובליקה הערבית של מצרים בזירה הדיפלומטית עם מדינות העולם אשר פועלים לקידום ענייני מצרים בעולם וקידום כוחה של מצרים כמעצמה בעולם הערבי והמוסלמי, בין השאר כמנהיגת העולם הערבי ומובילת ארגון המדינות הבלתי-מזדהות והמארחת של הליגה הערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של מצרים · ראה עוד »

יחסי החוץ של ארמניה

מאז הכרזת העצמאות שלה בשנת 1991, יחסי החוץ של ארמניה ידעו עליות ומורדות רבות בניסיון לקיים יחסים רשמיים וידידותיים עם איראן, רוסיה ומדינות המערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של ארמניה · ראה עוד »

יחסי החוץ של ארצות הברית

מאז הקמתה, ידעו יחסי החוץ של ארצות הברית עליות ומורדות - ביחסיה עם שכנותיה, עם המעצמות, עם שאר מדינות העולם ועם הגופים הבינלאומיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של ארצות הברית · ראה עוד »

יחסי החוץ של אלג'יריה

יחסי החוץ של אלג'יריה הם מערכת יחסי החוץ הדיפלומטיים שכוננה אלג'יריה עם מדינות וארגונים זרים בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של אלג'יריה · ראה עוד »

יחסי החוץ של ספרד

מדינות שאיתם יש לספרד יחסים דיפלומטיים. יחסי החוץ של ספרד ראשיתם ביחסי החוץ של הכתר ההיספני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של ספרד · ראה עוד »

יחסי החוץ של סוריה

הבטחת הביטחון הלאומי, הגברת ההשפעה בקרב שכנותיה הערביות והבטחת החזרת רמת הגולן לשטחה, היו המטרות העיקריות במדיניות החוץ של הרפובליקה הערבית הסורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של סוריה · ראה עוד »

יחסי החוץ של טורקיה

250x250 פיקסלים מאז נפילת האימפריה העות'מאנית בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ידעו יחסי החוץ של טורקיה עליות ומורדות – ביחסיה עם שכנותיה, עם המעצמות, עם שאר מדינות העולם ועם גופים בינלאומיים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של טורקיה · ראה עוד »

יחסי החוץ של גרמניה

יחסי החוץ של גרמניה הם יחסי החוץ של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של גרמניה · ראה עוד »

יחסי החוץ של הממלכה המאוחדת

מדינות איתן מקיימת הממלכה המאוחדת יחסים דיפלומטיים. יחסי החוץ של הממלכה המאוחדת מנוהלים על ידי משרד החוץ וחבר העמים בראשות מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של הממלכה המאוחדת · ראה עוד »

יחסי החוץ של האימפריה הרוסית

קיסר הראשון שלה. יחסי החוץ של האימפריה הרוסית מכסה את תקופת יחסי החוץ הרוסיים החל ממדיניות רוסיה הצארית (עד 1721) ועד סוף האימפריה הרוסית בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של האימפריה הרוסית · ראה עוד »

יחסי החוץ של הולנד

מדינות איתן יש להולנד יחסים דיפלומטיים יחסי החוץ של הולנד (בהולנדית: Nederlandse buitenlandse betrekkingen) הם היחסים הבינלאומיים של הולנד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של הולנד · ראה עוד »

יחסי החוץ של הודו

הסוכנות הממשלתית האחראית על ניהול יחסי החוץ של הודו הוא משרד החוץ של הודו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי החוץ של הודו · ראה עוד »

יחסי הונג קונג–קטר

יחסי הונג קונג–קטר הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים והחלקיים שבין האזור המנהלי המיוחד ברפובליקה העממית של סין, הונג קונג לבין מדינת קטר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הונג קונג–קטר · ראה עוד »

יחסי הונגריה–סרביה

שגרירות סרביה בבודפשט יחסי הונגריה–סרביה הם יחסי החוץ בין הונגריה לבין סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הונגריה–סרביה · ראה עוד »

יחסי הונגריה–סלובקיה

בין הונגריה לבין סלובקיה מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים, ואף שיתוף פעולה בנושאים שונים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הונגריה–סלובקיה · ראה עוד »

יחסי הונגריה–קרואטיה

שגרירות קרואטיה בבודפשט יחסי הונגריה–קרואטיה הם יחסי החוץ בין הונגריה לבין קרואטיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הונגריה–קרואטיה · ראה עוד »

יחסי הונגריה–טורקיה

יחסי הונגריה–טורקיה הם יחסי החוץ בין הונגריה לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הונגריה–טורקיה · ראה עוד »

יחסי הולנד–מרוקו

יחסי הולנד–מרוקו הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין ממלכת הולנד לבין ממלכת מרוקו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הולנד–מרוקו · ראה עוד »

יחסי הולנד–טורקיה

יחסי הולנד–טורקיה הם ההתייחסות הפוליטית ושיתופי הפעולה בין הרפובליקה הטורקית לממלכת ארצות השפלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הולנד–טורקיה · ראה עוד »

יחסי הודו–פולין

יחסי הודו–פולין הם הדו-צדדיים בין הרפובליקה של פולין והרפובליקה של הודו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הודו–פולין · ראה עוד »

יחסי הודו–טורקיה

יחסי הודו–טורקיה (בהינדי: भारत-तुर्की संबंध, באנגלית: India–Turkey relations, בטורקית: Hindistan-Türkiye ilişkileri) הם יחסי החוץ בין '''הרפובליקה של הודו''' לבין '''הרפובליקה הטורקית'''.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הודו–טורקיה · ראה עוד »

יחסי הוותיקן–טורקיה

יחסי הכס הקדוש–טורקיה הם יחסי החוץ בין הכס הקדוש לטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי הוותיקן–טורקיה · ראה עוד »

יחסי וייטנאם–טורקיה

יחסי וייטנאם–טורקיה הם יחסי החוץ בין וייטנאם וטורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי וייטנאם–טורקיה · ראה עוד »

יחסי כווית–רוסיה

יחסי כווית–רוסיה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין מדינת כווית לבין הפדרציה הרוסית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי כווית–רוסיה · ראה עוד »

יחסי יפן–ישראל

שגרירות ישראל בטוקיו היחסים הדיפלומטיים בין יפן לישראל (ביפנית: 日本とイスラエルの関係) הם יחסים דו-צדדיים מדרג של שגרירות, הכוללים קשרי מסחר ותרבות ושיתוף פעולה בתחום המדע והטכנולוגיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי יפן–ישראל · ראה עוד »

יחסי ירדן–ערב הסעודית

יחסי ירדן–ערב הסעודית הם היחסים שבין הממלכה ההאשמית של ירדן (ערבית: المملكة الهاشمية الاردنية) לבין הממלכה הערבית הסעודית (ערבית: المملكة العربية السعودية).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ירדן–ערב הסעודית · ראה עוד »

יחסי ירדן–כווית

יחסי ירדן–כווית הם היחסים הדו-צדדיים בין ירדן לכווית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ירדן–כווית · ראה עוד »

יחסי ירדן–ישראל

יחסי ממלכת ירדן ומדינת ישראל היו עוינים עם הקמת מדינת ישראל ב-1948 ועד להסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ירדן–ישראל · ראה עוד »

יחסי ישראל–סוריה

יחסי ישראל–סוריה מתאפיינים מראשיתם בעוינות שאף הביאה לשלוש מלחמות בין המדינות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ישראל–סוריה · ראה עוד »

יחסי ישראל–קפריסין

בין מדינת ישראל והרפובליקה של קפריסין מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים וחמים במיוחד, וזאת יחד עם קשרים פוליטיים, צבאיים, כלכליים ותרבותיים ענפים בין שתי המדינות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי ישראל–קפריסין · ראה עוד »

יחסי יוון–סרביה

יחסי יוון–סרביה הם היחסים הבינלאומיים, הדו-צדדיים, המדיניים, הפוליטיים והשיתופיים המתנהלים בין יוון לבין סרביה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי יוון–סרביה · ראה עוד »

יחסי יוון–סוריה

יחסי יוון–סוריה הם יחסי החוץ בין יוון לסוריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי יוון–סוריה · ראה עוד »

יחסי יוון–פורטוגל

שר החוץ היווני ניקוס דנדיאס (משמאל) נפגש עם מקבילו הפורטוגזי אאוגושטו סנטוש סילבה בליסבון, 2021 (בעת מגפת הקורונה בפורטוגל יחסי יוון–פורטוגל הם היחסים הדיפלומטיים בין יוון לפורטוגל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי יוון–פורטוגל · ראה עוד »

יחסי יוון–רוסיה

קונסטנטינוס סטפנופולוס יחסי יוון–רוסיה הם יחסי החוץ בין יוון לבין רוסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחסי יוון–רוסיה · ראה עוד »

יחזקאל נאג'י

יחזקאל עזרא נאג'י יהודה יוסף שיך ששון (בערבית: حسقيل ناجي חסקל נאג'י; 1846–1932) היה עורך דין, רב ושופט חוקר יהודי-עיראקי, יליד בגדאד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחזקאל נאג'י · ראה עוד »

יחזקאל גבאי

יחזקאל בן יוסף בן ניסים בן מנחם גבאי (מחצית השנייה של המאה ה-18 - 1823 או 1826), המכונה "בגדאדלי" ("איש בגדאד") היה בנקאי יהודי מבגדאד שהגיע לעמדה בכירה באימפריה העות'מאנית, בראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחזקאל גבאי · ראה עוד »

יחזקאל דנין (סוכובולסקי)

יחזקאל ורחל דנין, 1929 רחוב הרצל (תל אביב) קבר בני הזוג דנין בבית הקברות טרומפלדור ה'עת"ר 20 במאי 1910 יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחזקאל דנין (סוכובולסקי) · ראה עוד »

יחיא אביץ'

מארי יִחְיֵא אל-אַבְּיַץ' (מערבית: يحيى الأبيض; ה'תרכ"ג, 1863 – כ"ו בחשוון ה'תרצ"ה, 3 בנובמבר 1934) היה הרב הראשי ליהדות תימן ואב בית הדין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחיא אביץ' · ראה עוד »

יחיא חמיד אלדין

יחיא מוחמד חמיד אל-דין מוחמד אל-מותוואכל (בערבית: يحيى محمد حميد الدين محمد المتوكل, 18 ביוני 1869 – 17 בפברואר 1948) היה האימאם של תימן משנת 1904 עד 1948, ומייסד שושלת אל-מותוואכל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחיא חמיד אלדין · ראה עוד »

יחיא בשירי

מארי יחיא בן אברהם בשירי (נקרא גם: חיים או זכריה, שמו הספרותי: אבנר בן נר השרוני או אבן השרון, מכונה: מהר"י בשירי או מהרי"ב; נפטר בכ"ב באב ה'תכ"א, 17 באוגוסט 1661) היה חכם מחכמי יהדות תימן במאה ה-17, סופר מפורסם ומשורר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחיא בשירי · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יחיאל אלישר

יחיאל רפאל אלישר (20 באוקטובר 1898 – 29 במרץ 1989) היה מהנדס בניין, יזם נדל"ן ונדבן שתרם למטרות באמריקה ובישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחיאל אלישר · ראה עוד »

יחיאל ברי"ל

עיתון הלבנון שיסד וערך ברי"ל יחיאל ברי"ל (ראשי תיבות על שם אביו: בן רבי יהודה לייב; י"ד באדר תקצ"ו, 1836, פודוליה (רוסיה) – י"ד בחשוון תרמ"ז, 1886, לונדון) היה עיתונאי ועסקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחיאל ברי"ל · ראה עוד »

יחידות מידה עות'מאניות

האימפריה העות'מאנית, 1481–1683 250px יחידות מידה עות'מאניות מסורתיות היו נהוגות באימפריה העות'מאנית בשנים 1299–1923.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויחידות מידה עות'מאניות · ראה עוד »

יב

מוזיאון אסואן באי יב והנילומטר למטה משמאל הנילומטר במקדש סטיס מלון באי תצפית לעבר דרום האי גדת האי המערבית יֵב (מקופטית: Ⲓⲏⲃ או Ⲉⲓⲏⲃ; בערבית: إلفنتين, אִלְפַנְתִין, מיוונית: Ἐλεφαντίνη, אֱלֶפַנְטִינֵה - אי הפילים) הוא אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויב · ראה עוד »

יבנה

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויבנה · ראה עוד »

יבפטוריה

בית הכנסת אגיה קפאי, נבנה ב-1912 יבפטוריה (באוקראינית: Євпаторія, ברוסית: Евпатория, בטטרית של קרים: Kezlev) היא עיר במערבו של חצי-האי קרים, המשמשת כמרכז תיירותי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויבפטוריה · ראה עוד »

יבוריב

יבוריב (באוקראינית: Яворів, בפולנית: Jaworów, ביידיש: יאַוואָראָוו) היא עיר במחוז לבוב, כ-50 ק"מ מערבית ללבוב, במערב אוקראינה, סמוך לגבול פולין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויבוריב · ראה עוד »

יגאל מוסינזון

יגאל מוסינזון, איור מאת חיים טופול סוקולוב 61 בתל אביב יגאל מוסינזון (25 בדצמבר 1917 – 1 במאי 1994) היה סופר ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויגאל מוסינזון · ראה עוד »

יגאל ידין

יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויגאל ידין · ראה עוד »

ידידיה שמואל טאריקה

רבי ידידיה שמואל טאריקה (ה'תע"ג 1713 - ה'תקכ"ט 1769, לערך) היה רבה של העיר רודוס (אז חלק של האימפריה העות'מאנית).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וידידיה שמואל טאריקה · ראה עוד »

יהדות מצרים

יהדות מצרים היא קהילה יהודית עתיקה, אשר נוסדה על ידי פליטים מארץ ישראל, שהגיעו למצרים עם ירמיהו הנביא לאחר חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות מצרים · ראה עוד »

יהדות מקסיקו

בול מקסיקני מ-2005: "100 שנה לנוכחות היהודית במקסיקו" יהדות מקסיקו היא הקהילה היהודית השלישית בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי יהדות ארגנטינה ויהדות ברזיל), ותחילתה במאה ה-16 באזור מדינת מקסיקו של היום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות מקסיקו · ראה עוד »

יהדות מקדוניה הצפונית

בית הכנסת בית יעקב בסקופיה - צולם בין מלחמות העולם, בערך ב-1920 יהדות מקדוניה (מקדוניה הצפונית המודרנית) היא מהעתיקות באירופה, וכללה הגירה עוד מהמאות הראשונות לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות מקדוניה הצפונית · ראה עוד »

יהדות מרוקו

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות מרוקו · ראה עוד »

יהדות מונטנגרו

מיקומה של מונטנגרו (ירוק כהה) באירופה חנוכה בפודגוריצה ההיסטוריה של יהודי מונטנגרו החלה עוד בתקופות שבהן אזור זה היה קשור לחלוקה של האימפריה הרומית בין שלטון רומי לשלטון ביזנטי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות מונטנגרו · ראה עוד »

יהדות אנקונה

ארון הקודש בבית הכנסת "Scuola Levantina" בעיר יהדות אנקונה היא קהילה יהודית קטנה יחסית שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר הנמל אנקונה שבאיטליה ותרמה רבות לכלכלה ולחיי התרבות של העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות אנקונה · ראה עוד »

יהדות אפריקה

"חתונה יהודית במקנס במרוקו". (1837–1841) יהדות אפריקה היא שם כוללני לקהילות יהודיות ולקהילות הטוענות לזיקה ליהדות (בעיקר מאפריקה השחורה), אשר ממוקמות באפריקה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות אפריקה · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות ארגנטינה

יהדות ארגנטינה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית ובחצי הכדור הדרומי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות ארגנטינה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אלבניה

יהדות אלבניה היא בעלת היסטוריה ענפה ומסתעפת אחורה כ-2,000 שנה וכיום מונה מאות בודדות של יהודים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות אלבניה · ראה עוד »

יהדות אלג'יריה

יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות אלג'יריה · ראה עוד »

יהדות אלכסנדריה

בית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה), באלכסנדריה קהילת יהדות אלכסנדריה התחילה להתקיים, עם היווסדות העיר אלכסנדריה במצרים העתיקה על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 332 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות אלכסנדריה · ראה עוד »

יהדות אחלציחה

בית הכנסת באחלציחה, המאה ה-19 יהודים הגיעו לאחלציחה אשר בגאורגיה כבר במאה ה-12, ומילאו תפקיד חשוב בהתפתחותה של העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות אחלציחה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות איסטנבול

קהילת היהודים באיסטנבול ששימשה בירת האימפריה העות'מאנית הייתה אחת מהקהילות החשובות באימפריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות איסטנבול · ראה עוד »

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות איזמיר

הקהילה היהודית בעיר איזמיר (סמירנה), השוכנת בחוף האגאי של טורקיה, הייתה אחת הקהילות הגדולות והמשגשגות באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות איזמיר · ראה עוד »

יהדות נסיכות מולדובה

בית הכנסת הגדול של יאשי פרש כוזרי המוביל שבוי יהדות נסיכות מולדובה הייתה הקהילה היהודית של יהודי נסיכות מולדובה מראשיתה ועד לאיחוד הנסיכויות הרומניות במסגרת המדינה הרומנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות נסיכות מולדובה · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות סרביה

יהדות סרביה היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בין קהילות יהדות יוגוסלביה לשעבר שבבלקן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות סרביה · ראה עוד »

יהדות סרייבו

בית הכנסת האשכנזי המרכזי בסרייבו שהוקם ב-1902 יהדות סרייבו (גם יהדות שָֹרָאי-בּוֹסְנָה) היא קהילה יהודית בת שני קהלים, ספרדי ואשכנזי, הקיימת בעיר סרייבו בירת בוסניה והרצגובינה מאמצע המאה ה-16 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות סרייבו · ראה עוד »

יהדות סלוניקי

מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 יהדות סלוניקי (נקראה גם: 'ירושלים דבלקן') הייתה קהילה יהודית בסלוניקי, שנחשבה כקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות סלוניקי · ראה עוד »

יהדות סופיה

בית הכנסת המרכזי בסופיה פנים בית הכנסת המרכזי בסופיה ארון הקודש בבית הכנסת בסופיה מקווה הסמוך לבית הכנסת בסופיה יהדות סופיה היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבולגריה, וראשיתה במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות סופיה · ראה עוד »

יהדות סוריה

תצלום המציג משפחה יהודית בדמשק בתקופת האימפריה העות'מאנית בשנת 1901 יהדות סוריה הייתה אחת הקהילות הגדולות והחשובות בין קהילות היהודים במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות סוריה · ראה עוד »

יהדות פאס

יהדות פאס הייתה קהילה יהודית מרכזית במרוקו, שהתקיימה בעיר פאס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות פאס · ראה עוד »

יהדות פרו

יהדות פרו היא אחת מהקהילות היהודיות בדרום אמריקה המתקיימת במקום בו נמצאת כיום פרו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות פרו · ראה עוד »

יהדות פלך חרסון

יהדות פלך חרסון מתקיימת מסוף המאה ה-18 ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות פלך חרסון · ראה עוד »

יהדות פלבן

יהדות פלבן היא קהילה יהודית בת מספר קהלים שהתקיימה בעיר פלבן שבבולגריה, מהמאה ה-7 ועד לאמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות פלבן · ראה עוד »

יהדות פלובדיב

שלט הנצחה לזכר הצלת הקהילה היהודית במלחמת העולם השנייה יהדות פלובדיב היא קהילה יהודית בת מספר קהלים, שהתקיימה בעיר פלובדיב שבבולגריה, מהמאה ה-2 ועד המאה ה-6 או ה-7 ומתקיימת מהמאה ה-12 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות פלובדיב · ראה עוד »

יהדות פורטוגל

כתובה מפורטוגל יהדות פורטוגל היא קהילה גדולה שהתקיימה באזור פורטוגל של ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות פורטוגל · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות צנעא

יהדות צנעא היא קהילה יהודית עתיקת יומין, החשובה והגדולה ביותר ביהדות תימן, שהתקיימה בעיר צנעא שבתימן למעלה מ-1000 שנה עד לעלייה הגדולה לארץ ישראל בשנת ה'תש"ט (1949).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות צנעא · ראה עוד »

יהדות צרפת

בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות צרפת · ראה עוד »

יהדות קסטוריה

קסטוריה היא עיר בצפון יוון, בחבל מערב מקדוניה וסמוכה לגבולות מקדוניה הצפונית ואלבניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות קסטוריה · ראה עוד »

יהדות קפריסין

כתובה מקפריסין יהדות קפריסין היא קהילה יהודית עתיקת יומין המתקיימת לסירוגין באי קפריסין שבים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות קפריסין · ראה עוד »

יהדות קטלוניה

בית כנסת בקטלוניה מתוך הגדת סרייבו (ברצלונה שנת 1350 בקירוב) יהדות קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הייתה קהילה יהודית שהתקיימה בחצי האי האיברי, בממלכות הנוצריות של קטלוניה, ולנסיה ומיורקה עד גירוש ספרד ב-1492.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות קטלוניה · ראה עוד »

יהדות קונסטנצה

בית הכנסת הגדול בקונסטנצה בית הכנסת הספרדי בקונסטנצה בקונסטנצה, עיר הנמל הראשית של רומניה על חוף הים השחור, ישבו יהודים עוד במאה השנייה או השלישית לספירה, כשהעיר עדיין נשאה את השם הרומי "טומיס".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות קונסטנצה · ראה עוד »

יהדות קוסובו

מצבה יהודית בפרישטינה בית הקברות היהודי בפרישטינה יהדות קוסובו משקפת במידה רבה את ההיסטוריה של היהודים בסרביה, למעט בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר קוסובו, כחלק מממלכת אלבניה, הייתה בשליטה איטלקית ולאחר מכן בשליטה גרמנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות קוסובו · ראה עוד »

יהדות רומניה

בית כנסת בעיר ביסטריצה כתובה מרומניה יהדות רומניה היא קהילה יהודית שחיה באזור רומניה של היום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות רומניה · ראה עוד »

יהדות רוסיה

מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות רוסיה · ראה עוד »

יהדות רודוס

יהדות רודוס היא קהילה יהודית עתיקה שהתקיימה ברודוס לפחות מהמאה ה-12 וגדלה משמעותית מאז גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות רודוס · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות לבנון

300px תלמידים יהודים בלבנון (1970) יהדות לבנון הייתה קהילה יהודית מהקטנות ביותר במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות לבנון · ראה עוד »

יהדות לוב

כתובה מלוב טריפולי, 1914 יהדות לוב או בשמם המוכר בישראל טריפוליטאים או טרבלסים הייתה קהילה עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות לוב · ראה עוד »

יהדות טקסס

הנרי כהן.בית הקברות העברי (נוסד בשנת 1852). הקהילה היהודית בטקסס היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות טקסס · ראה עוד »

יהדות טורקיה

כתובה מאיזמיר, טורקיה יהדות טורקיה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באזור הבלקן ובאזור המזרח התיכון, שני אזורים שטורקיה מהווה חלק מהם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות טורקיה · ראה עוד »

יהדות בראילה

העיר בראילה, נמל חשוב על חוף הדנובה, נוסדה ב-1368 בשם "איבראילוב" ונכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית ב-1538.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות בראילה · ראה עוד »

יהדות ברטיסלאבה

אנדרטה לזכר יהודי סלובקיה ועליה צלליתו של בית הכנסת הנאולוגי הגדול, אשר נהרס בימי השלטון הקומוניסטי הקהילה היהודית בפרשבורג (כיום מכונה ברטיסלאבה) קיימת מאז ימי הביניים, והייתה אחת הקהילות המרכזיות ביהדות הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות ברטיסלאבה · ראה עוד »

יהדות ברזיל

יהדות ברזיל היא הקהילה היהודית השנייה בגודלה באמריקה הלטינית (אחרי יהדות ארגנטינה), ותחילתה במאה ה-16 באזור מדינת ברזיל של היום.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות ברזיל · ראה עוד »

יהדות בריטניה

בית הכנסת הגדול בלונדון, 1810. בית הכנסת נחרב במהלך הבליץ על לונדון במלחמת העולם השנייה. יהדות בריטניה היא מהחשובות והגדולות ביותר בקהילות היהודיות במערב אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות בריטניה · ראה עוד »

יהדות בלגרד

בית הכנסת בבלגרד יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר עדות, המתקיימת בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-13 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות בלגרד · ראה עוד »

יהדות בבל

כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות בבל · ראה עוד »

יהדות בגדאד

פרהוד יהדות בגדאד היא קהילה יהודית חשובה וגדולה שהתקיימה בעיר בגדאד, בירת עיראק, החל מימי קדם ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות בגדאד · ראה עוד »

יהדות בוקרשט

בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט - מבט מבפנים יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת, שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט, ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות בוקרשט · ראה עוד »

יהדות בוקובינה

מפת הקהילות היהודיות בבוקובינה יהדות בוקובינה מנתה בשיאה כ-128 אלף איש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות בוקובינה · ראה עוד »

יהדות בולגריה

רצפת בית הכנסת העתיק בפיליפופוליס שפעל מהמאה ה־3 ועד המאה ה־6. מוצגת במוזיאון הארכאולוגי בפלובדיב ציור של שרה תאודורה, קיסרית בולגריה יהדות בולגריה היא קהילה יהודית מרובת קהלים, המתקיימת באזור בולגריה מהמאה ה־2 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות בולגריה · ראה עוד »

יהדות ביטולה

שרידי בית הכנסת "קהל פורטוגל" בביטולה ארון הקודש בבית הכנסת "קהל אראגון" בביטולה כפי שצולם בתקופת בין המלחמות גלעד לזכר בני הקהילה שגורשו על ידי הבולגרים לטרבלינקה אשר נחנך בביטולה ב-1958 דף שהונח במחנה ההשמדה טרבלינקה על ידי קציני צה"ל ובו רשימת הנרצחים מביטולה (2017) יהדות ביטולה (גם יהדות מוֹנָסְטִיר, יהדות מָנָסְטִיר) הייתה קהילה יהודית, שהתקיימה בעיר ביטולה שבמקדוניה הצפונית המודרנית לפחות מהמאה ה-12 ועד חורבנה בשואה באמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות ביטולה · ראה עוד »

יהדות גאלאץ

יהודים רומנים בגאלאץ, בנובמבר 1879 תמונה קבוצתית של משפחה יהודית בעיר גאלאץ בין שתי מלחמות העולם בגאלאץ, עיר הנמל הגדולה והחשובה ביותר על הדנובה, ישבו יהודים מזה דורות רבים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות גאלאץ · ראה עוד »

יהדות גאורגיה

בית יהודי בגאורגיה כתובה מגאורגיה יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות גאורגיה · ראה עוד »

יהדות דמשק

משפחה יהודית בדמשק בתצלום מראשית המאה ה-20 יהדות דמשק הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות ביותר בקרב יהדות סוריה, ומנתה בשיאה כ-15 אלף נפש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות דמשק · ראה עוד »

יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18

במהלך תקופה זו שבין המאה ה-16 למאה ה-18 מגיעות ליהדות העולם עדויות ממקור ראשון על יהודים בחבש.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18 · ראה עוד »

יהדות הונגריה

בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות הונגריה · ראה עוד »

יהדות הודו

מיקום הקהילות היהודיות העיקריות בהודו יהדות הודו כוללת שלוש קהילות של יהודים: בני ישראל, קוצ'ינים, בגדאדים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות הודו · ראה עוד »

יהדות ונציה

244x244 פיקסלים יהדות ונציה הוא הכינוי לקהילה היהודית, שהתקיימה מאז המאה ה-10 באזור ונציה שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות ונציה · ראה עוד »

יהדות ולאכיה

רפורמיסטי שנבנה ב-1846 ושופץ ב-2007. במבנה שוכן כעת מוזאון השואה שער הכניסה של בית העלמין היהודי-ספרדי בבוקרשט יהדות ולאכיה הייתה הקהילה היהודית של יהודי נסיכות ולאכיה מראשיתה ועד לאיחוד הנסיכויות הרומניות במסגרת המדינה הרומנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות ולאכיה · ראה עוד »

יהדות יאשי

בית הכנסת הגדול של יאשי יאשי הייתה שנים רבות מרכז יהודי חשוב ביותר בארצות הרומניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות יאשי · ראה עוד »

יהדות יוון

כתובה מיוון כתובה מיוון אנדרטת שואת יהודי יוון בבית העלמין הדרום (בת ים) יהדות יוון היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר, וראשיתה בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהדות יוון · ראה עוד »

יהוסף שוורץ

הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz; 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהוסף שוורץ · ראה עוד »

יהושע משה מרדכי קריספין

שער ספר מים קדושים לרב יהושע משה מרדכי קריספין הרב יהושע משה מרדכי קריספין (קרישפין) (1786 - 8 באוגוסט 1838) היה דיין, רב ופוסק באזמיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהושע משה מרדכי קריספין · ראה עוד »

יהושע אברבאיה

יהושע אברבאיה (אברביה) (1878 – 11 ביוני 1934) היה מפקידי הברון רוטשילד בלבנון ובארץ ישראל ובהמשך היה בכיר בארגוני ההתיישבות יק"א ופיק"א.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהושע אברבאיה · ראה עוד »

יהושע אברהם יהודה

הרב יהושע אברהם יהודה או יאושע אברהם יאודה (1765 - 2 בינואר 1849) היה רב, פוסק, פקיד הקהילה באזמיר ומחבר ספר עבודת משא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהושע אברהם יהודה · ראה עוד »

יהושע אוסוביצקי

יהושע אוסוביצקי (1858 – 1929) היה מהבולטים בפקידי הברון רוטשילד בתקופת העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהושע אוסוביצקי · ראה עוד »

יהושע צ'צ'יק

יהושע צַ'צִ'יק (Chachik; 9 באוקטובר 1895 – 23 בינואר 1973) היה מו"ל עברי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהושע צ'צ'יק · ראה עוד »

יהושע קניאל

יהושע קָניאל (20 באוגוסט 1939 – כ"ח בסיוון תשנ"ח, 1998) היה פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהושע קניאל · ראה עוד »

יהושע שלמה ארדיט

חתימת ידו של הרב יהושע שלמה ארדיט (איזמיר תר"ך) הרב יהושע שלמה ארדיט (ארדיטי) מירקאדו (ה'תקמ"ט - ה' בסיון ה'תרל"ו; 1789 - 28 במאי 1876) היה ראב"ד, פרשן תלמוד, דרשן ופוסק באזמיר ובסביבותיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהושע שלמה ארדיט · ראה עוד »

יהושע חנקין

יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהושע חנקין · ראה עוד »

יהושוע השיל יואל בסאן

יהושע השיל יואל בסאן (1840 - 26 באוקטובר 1917) היה מן הקונים הראשונים של אדמות פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהושוע השיל יואל בסאן · ראה עוד »

יהודה מרגוזה

הרב רפאל יהודה מנחם לוי המכונה יהודה מרַגוּזָה (1783 - י"ז באב תרל"ט, 6 באוגוסט 1879) היה רב אשר ייסד בשנת 1825 בשליחות רבני ירושלים את הקהילה היהודית ביפו אשר ממנה צמחה העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה מרגוזה · ראה עוד »

יהודה אלקלעי

לפי הערך, הוא עלה לארץ בגיל 11 הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 – ד' בתשרי תרל"ט, 1878) היה רב בסרביה, מבשר הציונות המעשית והמדינית הראשון, וחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה אלקלעי · ראה עוד »

יהודה עייאש

רבי יהודה עייאש (סביב ה'ת"ס, 1700 - תשרי ה'תקכ"א, 1760) היה דרשן, דיין ופוסק, ראש הישיבה ורבה של אלג'יר במאה השמונה עשרה ומגדולי רבני אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה עייאש · ראה עוד »

יהודה פתיה

הרב יהודה משה ישועה פתיה (ב' בשבט ה'תרי"ט, 7 בינואר 1859 - כ"ז באב ה'תש"ב, 10 באוגוסט 1942) היה רב ומקובל עיראקי, שבשנותיו האחרונות פעל בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה פתיה · ראה עוד »

יהודה קסטל

הרב יהודה קסטל (קאשטיל; 1871–1936) היה אמן ואיש חינוך, משורר ומלחין, מחלוצי שיטת הלימוד עברית בעברית, וממייסדי שכונות הבוכרים, זיכרון משה ורוחמה בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה קסטל · ראה עוד »

יהודה שמואל אשכנזי

סדור בית מנוחה לרבי יאודה שמואל אשכנזי רבי יהודה (יאודה) שמואל אשכנזי (אי"ש או אי"ש צעיר) (טבריה, ה'תק"מ – ליוורנו, ה'תר"ט) היה רב בטבריה ובאיטליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה שמואל אשכנזי · ראה עוד »

יהודה לבנוני

250px 250px יהודה לבנוני (1945 – 20 ביולי 2022) היה חוקר ארץ ישראל וסופר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה לבנוני · ראה עוד »

יהודה לירמה

הרב יהודה לירמה (מוכר בספרות הרבנית גם כ:יהודה לירמא מבלגרד, 1580, קושטא, האימפריה העות'מאנית - 1642, בלגרד, האימפריה העות'מאנית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד 1617 - 1642.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה לירמה · ראה עוד »

יהודה לייב פוחובסקי

משפחת פוחובסקי, 1924 לערך. מימין לשמאל: גבריאלה, תיאודור (טדי), אהובה, יהודה-לייב, הילדה. יהודה לייב (אריה ליאון) פוחובסקי (1 בספטמבר 1869, תר"ל, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 10 במאי 1963, תל אביב) היה רופא, מראשוני המנתחים בארץ ישראל, מנהל בתי החולים "שער ציון" ו"גלעד" (ליולדות), ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה לייב פוחובסקי · ראה עוד »

יהודה זרחיה אזולאי

עיתון החבצלת משנת 1870 מיד לאחר פטירת ריז"א יהודה זרחיה אזולאי היה חכם מרוקאי בן המאה ה-19, שעלה לירושלים ויצא בשליחותה מספר פעמים כשד"ר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה זרחיה אזולאי · ראה עוד »

יהודה חיים פרחיה

יהודה חיים הכהן פרחיה (1886 – 1970) היה איש ציבור ופעיל ציוני יליד יוון, סוחר ועיתונאי, משורר, מחזאי וסופר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה חיים פרחיה · ראה עוד »

יהודה ביבאס

הרב יהודה אריה ליאון ביבאס (בסביבות ה'תק"מ 1780 - י"ב בניסן תרי"ב 1852), היה מרבני גיברלטר, רבה של קהילת קורפו, ממבשרי הציונות, פוסק ומקובל, בעל תואר אקדמי והשכלה כללית רחבה, נוסע ומעורה בהוויות העולם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה ביבאס · ראה עוד »

יהודה גרינקר

יהודה גרינקר (י"ט בחשוון ה'תרנ"ח, 14 בנובמבר 1897 – י"ז בתמוז ה'תשל"ג, 17 ביולי 1973) היה חלוץ, חקלאי, פעיל התיישבות ועלייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה גרינקר · ראה עוד »

יהודה גדליה

מכונת דפוס עתיקה יהודה גדליה (המאה ה-15, ליסבון – סביבות 1526, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית) היה רב ובעל בית דפוס, אשר פעל במאה ה-16 בפורטוגל ובסלוניקי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה גדליה · ראה עוד »

יהודה גולן (שגריר)

יהודה גולן (5 במרץ 1909 – 1 באפריל 1998) היה איש משרד החוץ ודיפלומט ישראלי שכיהן כשגריר ישראל בפינלנד וביוון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה גולן (שגריר) · ראה עוד »

יהודה המשתחררת

יהודה המשתחררת הוא עיצוב ציוני שנוצר כניגוד למטבע הרומי יהודה השבויה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה המשתחררת · ראה עוד »

יהודה ושומרון

יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה ושומרון · ראה עוד »

יהודה וירושלים⁩⁩

יהודה וירושלים היה עיתון אשר הוציא לאור יואל משה סלומון בשנים 1877 ו-1878, השנים שבהן תכנן את הקמת העיר אשר ייסד, פתח תקווה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה וירושלים⁩⁩ · ראה עוד »

יהודה יערי

יהודה יערי (23 בנובמבר 1900 - 6 בנובמבר 1982) היה סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, מאנשי העלייה השלישית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה יערי · ראה עוד »

יהודה יונוביץ

ד"ר יהודה יונוביץ (ט' באייר ה'תרל"ח, 12 במאי 1878 - ד' בשבט ה'תש"ח, 15 בינואר 1948) היה ממייסדי החברה למשפט עברי, מו"ל של הספרייה המשפטית והספרייה הפילוסופית בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודה יונוביץ · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודים · ראה עוד »

יהודים בימי הביניים

ימי הביניים היא תקופה במהלך ההיסטוריה של אירופה, בין העת העתיקה לבין הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה, והיהודים באירופה הושפעו רבות ממאורעות התקופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודים בימי הביניים · ראה עוד »

יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16

איור של ירושלים, הוצג בגרמניה, 1493 קהילת היהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16, עברה תמורות ושינויים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16 · ראה עוד »

יון נקולצ'ה

תמונה של נקולצ'ה כפי שעוצבה על בול דואר של רפובליקת מולדובה יְוׂן נֶקוּלְצֶ'ה (ברומנית: Ion Neculce, 1672 פּרִיגוֹרֶנִי מִיץ' - 1745 טרגו פרומוס) היה כרוניקן רומני מנסיכות מולדובה, בן לאצולה הגדולה המולדובנית, שהגיע לדרגת הטמאן גדול.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויון נקולצ'ה · ראה עוד »

יון לוקה קאראג'אלה

יון לוקה קאראג'אלה (ברומנית: Ion Luca Caragiale; 30 בינואר 1852 חיימנאלה, מחוז פרחובה, נסיכות ולאכיה (כיום ברומניה) - 9 ביוני 1912 ברלין, גרמניה) היה סופר, מחזאי, פובליציסט ומשורר רומני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויון לוקה קאראג'אלה · ראה עוד »

יואן יאקוב הראקליד

יאקוב יואן הראקליד (ברומנית: Ioan Iacob Eraclid), הידוע גם כיאקוב הראקלידיס (ביוונית: Ιάκωβος Ηρακλείδης), דספוט וודה או יואן השני (1511–1563) היה שליט ("דוֹמְן" או נסיך) של נסיכות מולדובה בין 18 בנובמבר 1561 – 5 בנובמבר 1563.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויואן יאקוב הראקליד · ראה עוד »

יואנינה

יואנינה או יאנינה (ביוונית: Ιωάννινα או Γιάννενα - "עירו של יוחנן") היא העיר הראשית במחוז אפירוס שביוון ואוכלוסייתה מנתה 112,486 תושבים בשנת 2011.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויואנינה · ראה עוד »

יואניס קפודיסטריאס

יואניס קפודיסטריאס, ציור שמן מאת ד' צוקוס הרוזן יואניס אנטוניוס קפודיסטריאס (ביוונית: Ιωάννης Καποδίστριας; 11 בפברואר 1776 – 9 באוקטובר 1831) היה דיפלומט רוסי יליד יוון ואחר כך המושל הראשון של מדינת יוון העצמאית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויואניס קפודיסטריאס · ראה עוד »

יום אנזא"ק

יום אנזא"ק (באנגלית: Anzac Day) הוא יום זיכרון לאומי המצוין באוסטרליה ובניו זילנד שמנציח בהרחבה את כל האוסטרלים והניו זילנדים "ששירתו ומתו בכל המלחמות, העימותים ובמשימות שמירת השלום" ואת "התרומה וההקרבה של כל אלו ששירתו".

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויום אנזא"ק · ראה עוד »

יום טוב אלנקווה

שער ספר שביתת יום טוב לרבי יום טוב אלנקווה הרב יום טוב אלנאקוה (אלנקוה) (?-1786) היה רב, מו"ץ ואב בית דין בקושטא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויום טוב אלנקווה · ראה עוד »

יום טוב קריספין

חתימתו של רבי יום טוב קריספין הרב יום טוב מורינו קריספין (קרישפין) היה פוסק ודיין באזמיר ומחבר שו"ת בגדי יום טוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויום טוב קריספין · ראה עוד »

יום הנכבה

עצרת יום הנכבה של 2018 שנערכה בניו יורק יום הנכבה (בערבית: يومالنكبة; "נכבה" בערבית משמעותה "אסון") הוא היום השנתי לציון הנכבה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויום הנכבה · ראה עוד »

יום הניצחון

במדינות שונות, יום הניצחון הוא כינוי ליום בו הושג ניצחון צבאי או אסטרטגי משמעותי שהכריע או סיים מלחמה בעלת חשיבות במהלך ההיסטוריה של אותן מדינות.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויום הניצחון · ראה עוד »

יונס בחרי

יונס סאלח בחרי אל-ג'בורי (בערבית: يونس صالح بحري الجبوري, תעתיק מדויק: יונס צאלח בחרי אלג'בורי; נודע גם בכינוי אבו לואיי) היה הרפתקן עיראקי, סופר, עיתונאי ושדרן רדיו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויונס בחרי · ראה עוד »

יונתן בנימין הלוי הורוויץ

תמונה מתוך הדרכון הצ'כי של בנימין הלוי הורוויץ הרב יונתן בנימין הלוי הורוויץ (הורוביץ, לעיתים: איש הורוויץ; (ה'תרכ"ו, 1866 – י"ט בתמוז ה'ת"ש, 25 ביולי 1940) היה רב קהילות, ראש כולל הולנד ודויטשלנד (כולל הו"ד) ונציג ארגון הפקידים והאמרכלים של אמסטרדם (פקוא"מ) בירושלים, יו"ר אגודת ישראל בארץ ישראל וחבר הוועד הפועל של אגודת ישראל העולמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויונתן בנימין הלוי הורוויץ · ראה עוד »

יונה ברודקין

יונה ברודקין (20 ביוני 1901 – 26 בפברואר 1985) היה קומוניסט ישראלי ולוחם בבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים בספרד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויונה ברודקין · ראה עוד »

יוסף מרקו ברוך

יוסף מרקו ברוך (Marcou-Baruch, לעיתים Marcou-Barouch; 20 במאי 1872, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 24 באוגוסט 1899, פירנצה, ממלכת איטליה) היה פעיל ציוני, משורר, מורה ועיתונאי שפעל באלג'יריה, במצרים ובאיטליה, ודמותו מוצבה כמכונן התנועה הציונית בבולגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף מרקו ברוך · ראה עוד »

יוסף מרדכי הלוי

הרב יוסף מרדכי הלוי (29 ביוני 1878 – 31 באוגוסט 1947) היה איש ציבור ומחנך ירושלמי, אב בית דין של העדה הספרדית בעיר, מנהל בית המדרש לרבנים של חברת עזרה, ממייסדי בית היתומים הספרדי, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים ובית החולים משגב לדך, ממנהיגי הסתדרות המזרחי וציר אספת הנבחרים הראשונה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף מרדכי הלוי · ראה עוד »

יוסף מטראני

רבי יוסף מטראני (1568, כ"ו בתשרי ה'שכ"ט – 1639, י"ד בתמוז ה'שצ"ט), המכונה המהרי"ט, המוהרי"ט או המהרימ"ט (כדי להבדילו מהמהרי"ט ר' יוסף טאיטאצאק), היה מגדולי וחשובי הפוסקים, בנו של ר' משה מטראני, המבי"ט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף מטראני · ראה עוד »

יוסף אל-ח'אלידי

יוסף ד'יא א-דין אל-ח'אלידי (בערבית: يوسف ضياء الدين الخالدي) (1842–1906) היה פוליטיקאי ערבי-עות'מאני, איש רוח, בלשן וראש עיר של ירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף אל-ח'אלידי · ראה עוד »

יוסף אלמושנינו

הרב יוסף בן יצחק אלמושנינו (1643, ירושלים, האימפריה העות'מאנית - 1689, ניקלשבורג, ממלכת הבסבורג) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד בשנים 1668–1688.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף אלמושנינו · ראה עוד »

יוסף אהרונוביץ'

קברו של יוסף אהרונוביץ' בבית הקברות טרומפלדור, בין קבריהם של משה בילינסון ואליהו גולומב יוסף אהרונוביץ' (19 ביולי 1877, ט' באב תרל"ז – 28 במרץ 1937, ט"ז בניסן תרצ"ז) היה עיתונאי, עסקן ומנהיג ציוני, היה בין מייסדי בנק הפועלים ומנהלו הראשון בשנים 1923–1937.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף אהרונוביץ' · ראה עוד »

יוסף איסקפה

רבי יוסף בן שאול איסקפה או אישקאפא (ה'ש"ל, 1570 – כ"ו בטבת ה'תכ"ב, 17 בינואר 1662) היה ראש ישיבה באיזמיר, ומגדולי רבני העיר ומחבר ספר ראש יוסף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף איסקפה · ראה עוד »

יוסף נטונק

הרב יוסף נָטוֹנֶק (Josef Natonek; תקע"ג, 1813 - כסלו תרנ"ג, 1892) היה רב ואיש חינוך יהודי-הונגרי מחלוצי רעיון שיבת ציון וההתיישבות היהודית בארץ ישראל, בלשן, מייסד העיתון ישראל אחד, אחד משלושת הרבנים שהובילו את המאבק בהונגריה נגד "תנועת המתקנים" בתקופה שבה נוצר הקרע ביהדות הונגריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף נטונק · ראה עוד »

יוסף נייגו

יוסף נייגו (1863–1945) היה אגרונום אשר שימש כמנהל מקוה ישראל בשנים 1891–1904 ותרם רבות לפיתוחו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף נייגו · ראה עוד »

יוסף ספרא

יוסף ספרא (בפורטוגזית: Joseph Safra; בערבית: يوسف صفرا; 1938 – 10 בדצמבר 2020) היה בנקאי ברזילאי שניהל את אימפריית הבנקאות וההשקעות הברזילאית של קבוצת ספרא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף ספרא · ראה עוד »

יוסף ספיר

יוסף ספיר (27 בינואר 1902 – 26 בפברואר 1972) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, מראשי מפלגת הציונים הכלליים, ממקימי המפלגה הליברלית וגוש חרות ליברלים (גח"ל).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף ספיר · ראה עוד »

יוסף סטרומזה

יוסף סטרומזה יוסף סטרומזה (1888, סלוניקי - 1980, חיפה) שופט, חלוץ, גואל קרקעות, מפעילי התנועה הציונית ביוון ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף סטרומזה · ראה עוד »

יוסף סדן

יוסף סדן (נולד ב-17 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף סדן · ראה עוד »

יוסף עוזיאל

יוסף בן פנחס עוזיאל (31 במאי 1888 – 21 בפברואר 1968) היה עיתונאי ציוני וסופר יהודי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף עוזיאל · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף קאפח · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף קארו · ראה עוד »

יוסף קפלן

יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף קפלן · ראה עוד »

יוסף קצבי

צאצאים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף קצבי · ראה עוד »

יוסף שמואל אבואלעפייא

רבי יוסף שמואל אבואלעפייא (אבולעפיה; ה'תר"ה, 1845 – כ' בתשרי ה'תר"ן, 15 באוקטובר 1889) היה מחכמי טבריה ושד"ר, כיהן במשרות רבניות בכמה מערי מרוקו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף שמואל אבואלעפייא · ראה עוד »

יוסף שם-טוב (וטרינר)

ד"ר יוסף (סינטו) שם-טוב (א' שבועות תרל"ט, 28 במאי 1879, סֶרֶס, יוון – כ"ה בתמוז תשכ"ז, 2 באוגוסט 1967, תל אביב).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף שם-טוב (וטרינר) · ראה עוד »

יוסף לישנסקי

יוסף לישַנסקי (1890 – 16 בדצמבר 1917, א' בטבת ה'תרע"ח), היה מראשי ארגון ניל"י, מייסד ומנהיג ארגון המגן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף לישנסקי · ראה עוד »

יוסף ליג'י

הרב חיים יוסף ליג'י (נפטר בח' בשבט ה'תקצ"ה, 1835) היה רב, ש"ץ ומלמד באזמיר ובקושטא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף ליג'י · ראה עוד »

יוסף טאיטאצאק

רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »

יוסף חי פאניז'יל

הרב יוסף חי פאניז'יל (23 בדצמבר 1882, י"ג בטבת ה'תרמ"ג – 18 באוקטובר 1946, כ"ג בתשרי ה'תש"ז) היה עורך דין ואיש ציבור ירושלמי, מורה ומחנך, חבר אספת הנבחרים הראשונה, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים ורבה הראשי של הקהילה היהודית-ספרדית בבואנוס איירס שבארגנטינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף חי פאניז'יל · ראה עוד »

יוסף חיים מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד (מכונה לעיתים הרי"ח הטוב או על שם ספרו הבן איש חי; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835 – י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף חיים מבגדאד · ראה עוד »

יוסף חיים דוויק הכהן

הרב יוסף חיים דוויק הכהן (ט"ו בכסלו ה'תרל"א, 9 בדצמבר 1870 –כ' באייר ה'תשכ"א 6 במאי 1961) היה איש ציבור, מורה, מחבר ספרים ופובלציסט בשפה הערבית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף חיים דוויק הכהן · ראה עוד »

יוסף בן לב

רבי יוסף בן דוד אִבן לב (1505–1580 לערך) היה מחכמי סלוניקי שבאימפריה העות'מאנית במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף בן לב · ראה עוד »

יוסף בבליקי

הרב יוסף בבליקי (ה'תרס"ח, 1907/1908 -, כ"ג באייר ה'תשמ"ג, 6 במאי 1983) היה רב ודיין ישראלי, כיהן כאב בית הדין האזורי בתל אביב ובירושלים ור"מ בישיבת פורת יוסף.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף בבליקי · ראה עוד »

יוסף ביי מויאל

יוסף "ביי" מויאל (1843, תר"ג – 7 באוגוסט 1914, ט"ו באב תרע"ד) היה סוחר מצליח וממנהיגי עדת המערביים ביישוב היהודי ביפו, האחראי לגאולת אדמות רבות באזור תל אביב של ימינו, בהם באזור שכונת מחנה יוסף הקרויה על שמו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף ביי מויאל · ראה עוד »

יוסף גאנשו

יוסף גאנשו או גאנסו היה פייטן, מרביץ תורה (תפקיד רבני בכיר בקהילות באימפריה העות'מאנית),מאיר בניהו, מרביץ תורה: סמכויותיו, תפקידיו וחלקו במוסדות הקהלה בספרד, בטורקיה ובארצות המזרח, ה'תשי"ג ודיין במאות ה-16 וה-17 בברוסה שבאנטוליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף גאנשו · ראה עוד »

יוסף דוד (רב)

רבי יוסף דוד (ה'ת"כ, 1660, סלוניקי - ב' בכסלו ה'תצ"ז, 1736) היה אב בית דין, ראש ישיבה ורב הקהילה היהודית בסלוניקי ומחבר שו"ת בית דוד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף דוד (רב) · ראה עוד »

יוסף דיאב

יוסף עבדאללה דיאב (בערבית: يوسف عبدالله دياب; 1917 – 18 בפברואר 1984) היה איש ציבור ערבי ישראלי, וחבר הכנסת בכנסת הרביעית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף דיאב · ראה עוד »

יוסף הקר

יוסף הקר (Hacker; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף הקר · ראה עוד »

יוסף הלוי

פרופסור יוסף הלוי (בצרפתית: Joseph Halévy; 15 בדצמבר 1827 – 7 בפברואר 1917) היה יהודי-צרפתי ממוצא טורקי ששימש כמחנך ומורה לעברית, משורר, חוקר מקרא, בלשן, מזרחן, ארכאולוג ונוסע נודע, מראשוני המכירים ביהדותם של יהודי אתיופיה ומבין אלו שקדמו לאליעזר בן-יהודה בהחייאת השפה העברית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף הלוי · ראה עוד »

יוסף ויתקין

יוסף ויתקין (בכתיב יידי: וויטקין; 2 באוגוסט 1876, מוהילב – 22 בינואר 1912, ראשון לציון) היה איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה, חבר במפלגת הפועל הצעיר ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף ויתקין · ראה עוד »

יוסף ידיד הלוי

הרב יוסף ידיד הלוי (ה'תרכ"ז - ח' באדר ה'תר"ץ, 1867 – 8 במרץ 1930) היה אב בית הדין של יוצאי חלב בירושלים, מגדולי רבני העיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסף ידיד הלוי · ראה עוד »

יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית

פלוויוס פטרוס סאבטיוס איוסטיניאנוס (ביוונית: Ιουστινιανός), הידוע יותר בתור יוסטיניאנוס הראשון ויוסטיניאנוס הגדול (11 במאי 483 – 14 בנובמבר 565), היה קיסר האימפריה הביזנטית החל מ-1 באוגוסט 527 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »

יוסוף אל-עזמה

יוּסוּף אֶל-עָזְמָה (בערבית: يوسف العظمة; 1883 – 24 ביולי 1920) היה מצביא ומדינאי ערבי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסוף אל-עזמה · ראה עוד »

יוסוף איזטין

הנסיך יוסוף איזטין (בטורקית עות'מאנית: شہزادہ یوسف عزالدین; 10 באוקטובר 1857 – 1 בפברואר 1916) היה נסיך עות'מאני, אשר כיהן כיורש העצר בתקופת שלטונו של מהמט החמישי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסוף איזטין · ראה עוד »

יוסוף קארש

יוסוף קארש (באנגלית: Yousuf Karsh, בארמנית: Յուսուֆ Քարշ; 23 בדצמבר 1908 – 13 ביולי 2002), היה צלם קנדי ממוצא ארמני שנחשב לאחד מגדולי צלמי הפורטרטים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסוף קארש · ראה עוד »

יוסי גודארד

יוסי גודארד (נולד ב-1 במרץ 1937) הוא סופר ואיש תקשורת ישראלי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסי גודארד · ראה עוד »

יוסיף פאדנהכט

פרופסור יוֹסִיף מָקְסִימוֹב פָאדֶנְהֶכְט (בבולגרית: Йосиф Максимов Фаденхехт; 24 בנובמבר 1873, ארזורום, האימפריה העות'מאנית – 27 באוקטובר 1953, סופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה משפטן ופוליטיקאי בולגרי ממוצא יהודי, חבר מפלגת האיחוד הדמוקרטי אשר ב-1918 כיהן כשר המשפטים של הממלכה בממשלתו השנייה של אלכסנדר מלינוב.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסיף פאדנהכט · ראה עוד »

יוסיף הרבסט

משמאל בתמונה אברהם תג'ר, לצידו מורנו גרציאני. מימין בתמונה רחמים מושונוב ולצידו יוסיף הרבסט ויושבת סולטנה מושונוב, רעייתו של רחמים. התמונה צולמה בינואר 1896 יוסיף יאקוב (יעקב) הֶרְבְּסְט (בבולגרית: Йосиф Яков Хербст; 20 בנובמבר 1875, אדירנה, האימפריה העות'מאנית – 16 באפריל 1925, סופיה, ממלכת בולגריה) היה עיתונאי, פובליציסט, איש ציבור, ודיסידנט יהודי-בולגרי, אשר נרצח במהלך תקופת הטרור שהחלה לאחר הפיגוע בכנסיית סווטה נדליה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוסיף הרבסט · ראה עוד »

יורי פרנץ קולצ'יצקי

יוּרִי פְרַנְץ קוּלצִ'יצְקִי או יִרְזִ'י פְרַנְצִישֶק קולצ'יצקי (בווינה נקרא גם גֵאוֹרְג פְרַנְץ קוֹלְשִיצְקִי) (1640 - 19 בפברואר 1694) הוא אציל מאצולה מערב-אוקראינית נצרית אורתודוקסית בשלאכטת האיחוד הפולני-ליטאי השייכת לאצולת סאס שהתפרסם בהיותו חייל, סוחר, מרגל ודיפלומט שנחשב לגיבור בווינה על פעולותיו בקרב וינה ב-1683.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויורי פרנץ קולצ'יצקי · ראה עוד »

יולשווה

יולשבה (בסלובקית:Jelšava, בהונגרית: Jolsva) היא עיר במרכז סלובקיה במחוז באנסקה ביסטריצה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויולשווה · ראה עוד »

יוזף אוברבאואר

יוזף סבסטיאן אוברבאואר (באנגלית: Joseph Sebastian Oberbauer; אוקטובר 1853 – 1926) היה צייר ומהנדס אוסטרי ובולגרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוזף אוברבאואר · ראה עוד »

יוזף פילסודסקי

יוּזֶף קְלֶמֶנְס פִּילְסוּדְסְקִי (פולנית: Józef Klemens Piłsudski 5 בדצמבר 1867 – 12 במאי 1935) היה מהפכן ומדינאי פולני, מנהיג האומה הפולנית בחידוש עצמאותה לאחר מלחמת העולם הראשונה, מפקד צבאה במלחמה נגד הסובייטים, ומנהיג הרפובליקה הפולנית השנייה, בין השנים 1926 עד מותו ב־1935.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוזף פילסודסקי · ראה עוד »

יוזף בם

יוזף זכריאש בם (בפולנית:Józef Zachariasz Bem, בהונגרית:Bem József בטורקית:מוראט פאשה - Murat pașa 14 במרץ 1794 – 10 בדצמבר 1850) היה איש צבא, קצין תותחנים וארטילריה, מהנדס צבאי ומהפכן פולני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוזף בם · ראה עוד »

יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (בגרמנית: Joseph I, Heiliger Römischer Kaiser 26 ביולי 1678 - 17 באפריל 1711), היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה מ-1705 עד 1711, ומלך הונגריה מ-1687 עד 1711.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

יוחנן אבן עזרא

חברת יוחנן עזרא ובניו בפתח בית המלאכה ברח' יפו שנות השלושים. במרכז יוחנן ומשני צידיו בניו: אברהם ויצחק, עם קבוצת העובדים של החברה יוחנן (ג'ון) אבן עזרא (1875–1947) היה קבלן, איש עסקים ואיש ציבור ירושלמי, יוזם ומניח קו המים הראשון לירושלים בתקופת המנדט הבריטי, וחבר ועד העדה המערבית בעיר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוחנן אבן עזרא · ראה עוד »

יוחנן השישי קנטקוזינוס, קיסר האימפריה הביזנטית

יוחנן השישי קַנְטַקוּזִינוֹס (ביוונית ביזנטית: Ἰωάννης Ἄγγελος Παλαιολόγος Καντακουζηνός, (יואנס אנגלוס פלאולוגוס קנטקוזינוס), בלטינית: Johannes Cantacuzenus; 1118 – 12 בספטמבר 1185) היה אציל יווני ביזנטי, מדינאי ומצביא.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוחנן השישי קנטקוזינוס, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »

יובאן ריסטיץ'

פרופסור יוֹבָאן רִיסְטִיץ' (בסרבית קירילית: Јован Ристић, בסרבית באותיות לטיניות: Jovan Ristić; 16 בינואר 1831, קראגויבאץ, נסיכות סרביה – 4 בספטמבר 1899, בלגרד, ממלכת סרביה) היה פוליטיקאי, היסטוריון ודיפלומט סרבי אשר כיהן כשר החוץ וראש ממשלת נסיכות סרביה במספר כהונות, וכן כעוצר המלוכה תחת בית אוברנוביץ'.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויובאן ריסטיץ' · ראה עוד »

יובאן הורוואט

יובאן סמוילוביץ' הורוואט דה קורטיץ' (1722, האימפריה הרומית הקדושה – 1786, האימפריה הרוסית), הידוע גם כאיוון סמוילוביץ', היה גנרל רוסי ממוצא סרבי שייסד את סרביה החדשה באימפריה הרוסית באזור העיר נובומירהורוד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויובאן הורוואט · ראה עוד »

יוהאן ט'סרקלס פון טילי

יוהאן ט'סרקלס פון טילי (בגרמנית: Johann ’t Serclaes Graf von Tilly; 1559, בלגיה - 15 באפריל 1632, אינגולשטאדט), הידוע גם בכינויים רוזן טילי או הגנרל טילי, היה מצביא שפעל בשירות האימפריה הרומית הקדושה והיה מפקד צבאות הליגה הקתולית במהלך מלחמת שלושים השנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוהאן ט'סרקלס פון טילי · ראה עוד »

יוהאן ברנהרד פישר פון ארלך

יוהאן ברנהרד פישר פון ארלך (בגרמנית: Johann Bernhard Fischer von Erlach; 20 ביולי 1656 – 5 באפריל 1723) היה אדריכל ומתכנן ערים אוסטרי, הנחשב למשפיע ביותר על זרם אדריכלות הבארוק באוסטריה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוהאן ברנהרד פישר פון ארלך · ראה עוד »

יוהאן השלישי, רוזן העיר נירנברג

יוהאן השלישי, רוזן העיר נירנברג (בגרמנית: Johann III. von Nürnberg; 1369–11 ביוני 1420), היה מרקיז ברנדנבורג-קולומבאך מבית הוהנצולרן.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוהאן השלישי, רוזן העיר נירנברג · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוון · ראה עוד »

יוון תחת שלטון האימפריה הביזנטית

יוון תחת שלטון האימפריה הביזנטית היא תקופה בהיסטוריה של יוון, שהחלה עם נפילתה של האימפריה הרומית כמה דורות אחרי חלוקתה לאימפריה הרומית המערבית ולאימפריה הרומית המזרחית, המכונה האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוון תחת שלטון האימפריה הביזנטית · ראה עוד »

יוון תחת שלטון הצלבנים

שלטון הצלבנים ביוון החל לאחר מסע הצלב הרביעי בשנת 1204.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוון תחת שלטון הצלבנים · ראה עוד »

יוון במלחמת העולם הראשונה

ראש ממשלת יוון אלפתריוס וניזלוס (במרכז) בליווי הגנרל מוריס סראי (מימין) והאדמירל פבלוס קונטוריוטיס (משמאל) סוקרים כוח מצבא יוון, 1918 יוון בעת מלחמת העולם הראשונה הייתה מפולגת בין המלוכנים, תומכי קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון שהיה גיסו של וילהלם השני, קיסר גרמניה (רעייתו הייתה סופיה, נסיכת פרוסיה, אחות הקיסר), בוגר אקדמיה צבאית פרוסית ותומך הקיסרות הגרמנית לבין רפובליקנים-לאומיים שהתנגדו למלוכה וראו במלך בוגד.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוון במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

יוון העות'מאנית

מפת האימפריה העות'מאנית בשיא גודלה, יוון מסומלת בעיגול האדום. מפת האימפריה הביזנטית בשנת 1180, לפני מסע הצלב הרביעי, ופלישות הטורקים. יוון העות'מאנית הוא שמה של תקופה בהיסטוריה של יוון שבה כמעט כל השטחים המוכרים כיום כיוון המודרנית נכללו באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוון העות'מאנית · ראה עוד »

יוון הגדולה

איונים יוון הגדולה (בלטינית: Magna Graecia) הוא אזור ההתיישבות היווני בדרום איטליה מהמאה ה-8 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוון הגדולה · ראה עוד »

יוונים פונטים

אזור פונטוס ההיסטורי לחופי הים השחור המונח יוונים פונטים, יוונים פונטיאנים, פונטיאנים או יוונים מפונטוס (ביוונית: Πόντιοι, Ποντιακός Ελληνισμός או Έλληνες τουΠόντου; בטורקית: Pontus Rumları) מתייחס ליוונים ספציפית מאזור פונטוס, המקום שבו שכנה האימפריה של טרפזונטס על חוף הים השחור במזרח טורקיה של היום, או במקרים אחרים באופן כללי ליוונים מחופי הים השחור או פונטוס.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוונים פונטים · ראה עוד »

יוונית ביזנטית

יוונית ביזנטית, יוונית מדיבלית (ביוונית: Μεσαιωνική Ελληνική) או יוונית של ימי הביניים, הם מושגים בלשניים שמתארים את התקופה הרביעית בהיסטוריה של השפה היוונית, תקופה שנמשכה מהעברת בירת האימפריה הרומית מרומא לקונסטנטינופול ב-330, ועד נפילת קונסטנטינופול לידי האימפריה העות'מאנית ב-1453.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויוונית ביזנטית · ראה עוד »

יכטת קיטור

סְטְרוּמָה". יכטת קיטור (באנגלית: Steam yacht) היא סוג של יכטת פאר או יכטה מסחרית, אשר בנוסף למפרשים, כמקובל בכל היכטות, מצוידת גם במנוע קיטור המשמש כמנוע ראשי או כמנוע עזר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ויכטת קיטור · ראה עוד »

ייאסו הראשון, קיסר אתיופיה

ייאסו הראשון (געז: ኢያሱ, עברית: יהושע הראשון) ידוע גם בשם ייאסו הגדול קיסר אתיופיה 1682–1706, הוכתר בשם "אדים סגד" (געז: አድያም ሰገድ, עברית: לו הארץ משתחוות).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וייאסו הראשון, קיסר אתיופיה · ראה עוד »

ייאסו החמישי

ייאסו החמישי (בגעז: ኢያሱ, ידוע גם בשם ליג' ייאסו; 4 בפברואר 1895 או 1896 – 25 בנובמבר 1935) היה נכדו ויורשו של מנליק, וקיסרה הלא מוכתר של אתיופיה בשנים 1913–1916.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וייאסו החמישי · ראה עוד »

ייבוש החולה

טבלת הנצחה באגמון חולה לפעולות מג"ב בייבוש החולה ייבוש החולה היה מבצע הנדסי בעמק החולה בשנות ה-50 של המאה ה-20, במהלכו יובשו אגם החולה והביצות סביבו על ידי קק"ל, בשטח של כ-62,000 דונם, לצורך הגדלת שטח הקרקע הזמין לעיבוד חקלאי.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וייבוש החולה · ראה עוד »

ייהוד ירושלים

ייהוד ירושלים (בערבית: تهويد القدس; באנגלית: Judaization of Jerusalem) היא ההשקפה שישראל מבקשת לשנות את הנוף הפיזי והדמוגרפי של ירושלים כדי להגדיל את אופייה היהודי על חשבון המוסלמי והנוצרי שלה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית וייהוד ירושלים · ראה עוד »

1 במאי

הפגנות אחד במאי בישראל, 2009 1 במאי הוא היום ה־121 בשנה (122 בשנה מעוברת), בשבוע ה־18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1 במאי · ראה עוד »

1 בנובמבר

1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1 בנובמבר · ראה עוד »

1 ביוני

1 ביוני הוא היום ה-152 בשנה (153 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1 ביוני · ראה עוד »

10 באוקטובר

10 באוקטובר הוא היום ה-283 בשנה (284 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו10 באוקטובר · ראה עוד »

10 באוגוסט

10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו10 באוגוסט · ראה עוד »

10 בספטמבר

10 בספטמבר הוא היום ה-253 בשנה בלוח הגרגוריאני (254 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו10 בספטמבר · ראה עוד »

10 בפברואר

10 בפברואר הוא היום ה-41 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו10 בפברואר · ראה עוד »

10 בדצמבר

10 בדצמבר הוא היום ה-344 בשנה, (345 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו10 בדצמבר · ראה עוד »

10 בינואר

10 בינואר הוא היום העשירי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו10 בינואר · ראה עוד »

11 במאי

11 במאי הוא היום ה-131 בשנה (132 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו11 במאי · ראה עוד »

11 בספטמבר

11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו11 בספטמבר · ראה עוד »

12 בנובמבר

12 בנובמבר הוא היום ה־316 בשנה בלוח הגרגוריאני (317 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו12 בנובמבר · ראה עוד »

12 בספטמבר

12 בספטמבר הוא היום ה-255 בשנה בלוח הגרגוריאני (256 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו12 בספטמבר · ראה עוד »

1299

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1299 · ראה עוד »

1319

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1319 · ראה עוד »

1326

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1326 · ראה עוד »

1338

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1338 · ראה עוד »

1356

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1356 · ראה עוד »

1359

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1359 · ראה עוד »

1362

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1362 · ראה עוד »

1363

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1363 · ראה עוד »

1365

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1365 · ראה עוד »

1371

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1371 · ראה עוד »

1382

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1382 · ראה עוד »

1390

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1390 · ראה עוד »

1392

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1392 · ראה עוד »

1394

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1394 · ראה עוד »

1395

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1395 · ראה עוד »

14 באפריל

14 באפריל הוא היום ה-104 בשנה (105 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו14 באפריל · ראה עוד »

14 בינואר

14 בינואר הוא היום ה-14 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו14 בינואר · ראה עוד »

1424

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1424 · ראה עוד »

1459

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1459 · ראה עוד »

1499

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1499 · ראה עוד »

15 במרץ

15 במרץ הוא היום ה־74 בשנה (75 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו15 במרץ · ראה עוד »

15 באוגוסט

15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו15 באוגוסט · ראה עוד »

15 בדצמבר

15 בדצמבר הוא היום ה־349 בשנה (350 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו15 בדצמבר · ראה עוד »

15 בינואר

ההתפרצות הגעשית של הונגה טונגה בדרום האוקיינוס השקט 15 בינואר הוא היום ה-15 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו15 בינואר · ראה עוד »

1514

מלנכוליה, אלברכט דירר.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1514 · ראה עוד »

1516

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1516 · ראה עוד »

1558

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1558 · ראה עוד »

16 במאי

16 במאי הוא היום ה-136 בשנה, (137 בשנה מעוברת) בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו16 במאי · ראה עוד »

16 באפריל

16 באפריל הוא היום ה-106 בשנה (107 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו16 באפריל · ראה עוד »

16 בינואר

16 בינואר הוא היום ה-16 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו16 בינואר · ראה עוד »

16 ביוני

16 ביוני הוא היום ה-167 בשנה (168 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו16 ביוני · ראה עוד »

1651

2 בספטמבר – קסם סולטן, הייתה האישה החזקה ביותר בהיסטוריה העות'מאנית ודמות בולטת בתקופת סולטנות הנשים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1651 · ראה עוד »

1666

1666 היא שנת הפלאות המקורית.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1666 · ראה עוד »

1685

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1685 · ראה עוד »

17 באפריל

17 באפריל הוא היום ה-107 בשנה (108 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו17 באפריל · ראה עוד »

17 ביולי

17 ביולי הוא היום ה-198 בשנה, (199 בשנה מעוברת) בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו17 ביולי · ראה עוד »

1760

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1760 · ראה עוד »

18 באפריל

נזקי רעידת האדמה בסן פרנסיסקו 18 באפריל הוא היום ה-108 בשנה (109 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו18 באפריל · ראה עוד »

18 בפברואר

18 בפברואר הוא היום ה-49 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו18 בפברואר · ראה עוד »

1840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1840 · ראה עוד »

19 במאי

19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו19 במאי · ראה עוד »

19 באפריל

19 באפריל הוא היום ה-109 בשנה (110 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו19 באפריל · ראה עוד »

1907 ברוסיה

1907 ברוסיה הייתה שנה ה-294 מתחילת שליטת שושלת רומנוב במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1907 ברוסיה · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1908 · ראה עוד »

1909 ברוסיה

1909 ברוסיה הייתה השנה ה-296 מתחילת שליטת שושלת רומנוב במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1909 ברוסיה · ראה עוד »

1914 בקולנוע

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1914 בקולנוע · ראה עוד »

1914 ברוסיה

1914 ברוסיה הייתה שנה ה-301 מתחילת שליטת שושלת רומנוב במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1914 ברוסיה · ראה עוד »

1916 ברוסיה

1916 ברוסיה הייתה שנה ה-303 מתחילת שליטת שושלת רומנוב במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1916 ברוסיה · ראה עוד »

1918 בארץ ישראל

להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1918 באזור ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1918 בארץ ישראל · ראה עוד »

1931 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1931.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו1931 במדע · ראה עוד »

2 במרץ

2 במרץ הוא היום ה-61 בשנה (62 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו2 במרץ · ראה עוד »

2 באפריל

2 באפריל הוא היום ה-92 בשנה (93 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו2 באפריל · ראה עוד »

2 בנובמבר

2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו2 בנובמבר · ראה עוד »

2 בפברואר

2 בפברואר הוא היום ה-33 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו2 בפברואר · ראה עוד »

2 בינואר

2 בינואר הוא היום השני בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו2 בינואר · ראה עוד »

20 באוקטובר

20 באוקטובר הוא היום ה־293 בשנה (294 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו20 באוקטובר · ראה עוד »

20 ביולי

20 ביולי הוא היום ה-201 בשנה (202 בשנה מעוברת), בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו20 ביולי · ראה עוד »

21 באוגוסט

21 באוגוסט הוא היום ה-233 בשנה בלוח הגרגוריאני (234 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו21 באוגוסט · ראה עוד »

21 בספטמבר

21 בספטמבר הוא היום ה-264 בשנה בלוח הגרגוריאני (265 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו21 בספטמבר · ראה עוד »

21 ביולי

21 ביולי הוא היום ה-202 בשנה (203 בשנה מעוברת), בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו21 ביולי · ראה עוד »

22 בנובמבר

22 בנובמבר הוא היום ה-326 בשנה, (327 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו22 בנובמבר · ראה עוד »

22 בספטמבר

22 בספטמבר הוא היום ה-265 בשנה (266 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו22 בספטמבר · ראה עוד »

23 באפריל

23 באפריל הוא היום ה-113 בשנה (114 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני בשבוע ה-17.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו23 באפריל · ראה עוד »

23 באוגוסט

23 באוגוסט הוא היום ה-235 בשנה בלוח הגרגוריאני (236 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו23 באוגוסט · ראה עוד »

24 במאי

24 במאי הוא היום ה-144 בשנה (145 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו24 במאי · ראה עוד »

24 באפריל

24 באפריל הוא היום ה-114 בשנה (115 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו24 באפריל · ראה עוד »

24 באוגוסט

24 באוגוסט הוא היום ה-236 בשנה בלוח הגריגוריאני (237 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו24 באוגוסט · ראה עוד »

24 בינואר

24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו24 בינואר · ראה עוד »

25 במרץ

25 במרץ הוא היום ה-84 בשנה (85 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו25 במרץ · ראה עוד »

25 בספטמבר

25 בספטמבר הוא היום ה-268 בשנה (269 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו25 בספטמבר · ראה עוד »

25 ביולי

25 ביולי הוא היום ה-206 בשנה (207 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו25 ביולי · ראה עוד »

26 במאי

26 במאי הוא היום ה-146 בשנה (147 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו26 במאי · ראה עוד »

26 במרץ

26 במרץ הוא היום ה-85 בשנה (86 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו26 במרץ · ראה עוד »

26 באפריל

26 באפריל הוא היום ה-116 בשנה (117 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו26 באפריל · ראה עוד »

27 בינואר

27 בינואר הוא היום ה-27 בשנה בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו27 בינואר · ראה עוד »

28 במרץ

28 במרץ הוא היום ה-87 בשנה (88 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו28 במרץ · ראה עוד »

28 באוגוסט

28 באוגוסט הוא היום ה-240 בשנה בלוח הגרגוריאני (241 בשנה מעוברת) עד לסיום השנה נשארו עוד 125 ימים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו28 באוגוסט · ראה עוד »

28 בנובמבר

28 בנובמבר הוא היום ה-332 בשנה, בשבוע ה-49 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו28 בנובמבר · ראה עוד »

28 ביוני

28 ביוני הוא היום ה-179 בשנה (180 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו28 ביוני · ראה עוד »

28 ביולי

28 ביולי הוא היום ה-209 בשנה (210 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו28 ביולי · ראה עוד »

29 במאי

29 במאי הוא היום ה-149 בשנה (150 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו29 במאי · ראה עוד »

29 באוקטובר

29 באוקטובר הוא היום ה-302 בשנה בלוח הגרגוריאני (303 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו29 באוקטובר · ראה עוד »

29 באוגוסט

29 באוגוסט הוא היום ה-241 בשנה בלוח הגרגוריאני (242 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו29 באוגוסט · ראה עוד »

29 ביוני

29 ביוני הוא היום ה-180 בשנה, (181 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו29 ביוני · ראה עוד »

3 במאי

3 במאי הוא היום ה-123 בשנה (124 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו3 במאי · ראה עוד »

3 במרץ

3 במרץ הוא היום ה-62 בשנה (63 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו3 במרץ · ראה עוד »

3 בנובמבר

3 בנובמבר הוא היום ה-307 בשנה בלוח הגרגוריאני (308 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו3 בנובמבר · ראה עוד »

3 בפברואר

3 בפברואר הוא היום ה-34 בשנה, בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו3 בפברואר · ראה עוד »

3 בדצמבר

3 בדצמבר הוא היום ה-337 בשנה (338 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו3 בדצמבר · ראה עוד »

30 במרץ

30 במרץ הוא היום ה־89 בשנה (90 בשנה מעוברת), בשבוע ה־13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו30 במרץ · ראה עוד »

30 באוקטובר

30 באוקטובר הוא היום ה-303 בשנה (304 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו30 באוקטובר · ראה עוד »

30 בדצמבר

30 בדצמבר הוא היום ה-364 בשנה (365 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו30 בדצמבר · ראה עוד »

31 בינואר

31 בינואר הוא היום ה-31 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו31 בינואר · ראה עוד »

4 ביוני

4 ביוני הוא היום ה-155 בשנה (156 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו4 ביוני · ראה עוד »

5 בנובמבר

5 בנובמבר הוא היום ה-309 בשנה (310 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו5 בנובמבר · ראה עוד »

6 בנובמבר

6 בנובמבר הוא היום ה-310 בשנה (311 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו6 בנובמבר · ראה עוד »

6 בספטמבר

6 בספטמבר הוא היום ה-249 בשנה בלוח הגרגוריאני (250 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו6 בספטמבר · ראה עוד »

6 בינואר

6 בינואר הוא היום השישי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו6 בינואר · ראה עוד »

7 באוקטובר

7 באוקטובר הוא היום ה-280 בשנה בלוח הגרגוריאני (281 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו7 באוקטובר · ראה עוד »

8 במרץ

8 במרץ הוא היום ה-67 בשנה (68 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו8 במרץ · ראה עוד »

8 באוגוסט

8 באוגוסט הוא היום ה-220 בשנה (221 בשנה מעוברת) בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו8 באוגוסט · ראה עוד »

8 בספטמבר

8 בספטמבר הוא היום ה-251 בשנה בלוח הגרגוריאני (252 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו8 בספטמבר · ראה עוד »

9 בפברואר

9 בפברואר הוא היום ה-40 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו9 בפברואר · ראה עוד »

999 (כתב עת)

999 היה ירחון משטרת ישראל בין השנים 1953–1957, שמו נקרא על שם מספר טלפון החירום של המשטרה באותן שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה העות'מאנית ו999 (כתב עת) · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

עות'מאנים, עות'מנים, עותמאנים, עותמנים, האימפריה האותמנית, האימפריה העות'מנית, האימפריה העותמאנית, האימפריה העותמנית, האימפריה העותומאנית, האימפריה העותומנית, הממלכה העותומנית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/האימפריה_העות'מאנית