סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

היסטוריה של איראן

מַדָד היסטוריה של איראן

ציור פרסי מהמאה ה-14 בו נראה מפגש בין מלך פרס במאה השישית ח'וסרו הראשון לבין נציגים מהודו איראן הייתה בעבר אימפריה עצומה. [1]

35 יחסים: ממלכת פרס, מדי, מדינות הציר, מוחמד רזא שאה פהלווי, מירזא אקא ח'אן כרמאני, אנרגיית מים, אע'א מוחמד ח'אן קאג'אר, אפסאנה נג'מאבאדי, אש תמיד, נאדיר שאה, נישאפור, עבר נהרה, פרוורתי, קליגרפיה פרסית, קבר פירדוסי, קיסר, שאה אסמאעיל הראשון, תמר עילם גינדין, תאה מוסה, מלכת פרתיה, טפה סיאלכ, חסן עלי מנצור, חגיגות 2500 שנים לאימפריה הפרסית, חורבות, בנד-י קיסר, גאת'ות, דוד מנשרי, המהפכה החוקתית בפרס, האסלאמיזציה של איראן, הסכם גוליסטן, התרבות הפרסית העתיקה, הכיבוש המוסלמי של פרס, היסטוריה של אזרבייג'ן, היסטוריה של אירן, יחסי ארמניה–הודו, יחסי איראן–גאורגיה.

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן וממלכת פרס · ראה עוד »

מדי

מפה של מדי על פי כתבי הרודוטוס ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי) מָדַי הייתה ממלכה שהתקיימה במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברמה המרכזית של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ומדי · ראה עוד »

מדינות הציר

מדינות נייטרליות דגלי הרייך השלישי, האימפריה היפנית וממלכת איטליה בברלין (1940) מדינות הציר (באנגלית: Axis powers) היו המדינות שלחמו נגד בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה, ובמרכזן גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית והאימפריה היפנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ומדינות הציר · ראה עוד »

מוחמד רזא שאה פהלווי

מוחמד רזא שאה פהלווי (בפרסית: محمدرضا شاه پهلوی, תעתיק מדויק: מחמדרצ'א שאה פּהלוי; 26 באוקטובר 1919 – 27 ביולי 1980) היה השאה האחרון של איראן, שלט בשנים 1941–1979.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ומוחמד רזא שאה פהלווי · ראה עוד »

מירזא אקא ח'אן כרמאני

מירזא עבד אל-חוסין, הידוע בשם מירזא אקא ח'אן כרמאני (בפרסית: میرزا آقاخان کرمانی; 1864–1896/7) היה אינטלקטואל ורפורמטור איראני מתנועת הבאביזם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ומירזא אקא ח'אן כרמאני · ראה עוד »

אנרגיית מים

סכמות פעולה של גלגל מים סכר שלושת הערוצים על נהר היאנגצה בסין, הסכר הגדול ביותר בעולם אנרגיית מים (באנגלית: Hydropower או Water power) היא אנרגיה שמקורה בתנועת מים, כגון זרימת מים במדרון או במפל, זרימת מים בנהרות, תנועת גלי הים, או זרמי גאות ושפל של האוקיינוסים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ואנרגיית מים · ראה עוד »

אע'א מוחמד ח'אן קאג'אר

אֵעָ'א מֻוחַמַּד חָ'אן קָאגָ'אר (פרסית: آغا محمد خان قاجار,14 במרץ 1742 - 17 ביוני 1797) נודע גם בשם אֵעָ'א מֻחַמַּד שָׁאָה (פרסית: آقا محمد شاه) הוא אבי השושלת הקאג'ארית ואחד מהמצביאים הגדולים האחרונים בהיסטוריה של איראן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ואע'א מוחמד ח'אן קאג'אר · ראה עוד »

אפסאנה נג'מאבאדי

אפסאנה נג'מאבאדי (באנגלית Afsaneh Najmabadi; נולדה ב-1946) היא סוציולוגית, היסטוריונית וחוקרת מגדר אמריקאית ממוצא איראני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ואפסאנה נג'מאבאדי · ראה עוד »

אש תמיד

קבר החייל האלמוני במוסקבה מדליק את כוכב אש התמיד אש התמיד באנדרטה הנמצאת לאתר של המוזיאון לרצח העם הארמני בירוואן בירת ארמניה ארלינגטון, וירג'יניה וויניצה אוקראינה האש הבוערת ב"שער הגיהנום" בדרווזה להבה נצחית היא להבה, מנורה או לפיד שבוער לתקופה בלתי מוגבלת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ואש תמיד · ראה עוד »

נאדיר שאה

נַאֲדִיר שָׁאָה אַפְשָׁאר (בפרסית: نادر شاه افشار; ידוע גם בתור נַאֲדִיר קוֹלִי בָּאַיְּג, בפרסית: نادر قلی بیگ, וגם בתור תֵהָמַאָסְפ קוֹלִי חָ'אן, בפרסית: تهماسپ قلی خان; 22 בנובמבר 1688 – 20 ביוני 1747) היה משליטיה החזקים והמשפיעים ביותר בכל תולדותיה של ממלכת פרס (איראן של היום), ושלט בתור השאה (מלך) כמקימה של השושלת האפשארית מאז לקיחת השלטון בשנת 1736 ועד להרצחו בעת פעל נגד מרד כורדי בשנת 1747.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ונאדיר שאה · ראה עוד »

נישאפור

נישאפור או נישאבור (בפרסית: نیشابور; מפרסית תיכונה: "העיר החדשה של שאפור", "שאפור היפה", או שאפור הבנויה בשלמות) היא העיר השנייה בגודלה במחוז ח'וראסאן רזאווי באיראן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ונישאפור · ראה עוד »

עבר נהרה

עמ.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ועבר נהרה · ראה עוד »

פרוורתי

פרוורתי (בפרסית עתיקה: 𐎳𐎼𐎺𐎼𐎫𐎡𐏁 משמעותו: המגן השומר) היה המלך השני מתוך ארבעה של האימפריה המדית, ובנו של דהיכו מייסד הממלכה. כמו אביו לפניו, הוא ניהל מלחמה נגד האימפריה הנאו-אשורית שבסופו הובס ונהרג בקרב על ידי חיילי המלך אשורבניפל (שלט בשנים 668-627 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ופרוורתי · ראה עוד »

קליגרפיה פרסית

קליגרפיה פרסית (פרסית: خوشنویسی فارسی) או קליגרפיה איראנית (פרסית: خوشنویسی ایرانی) היא קליגרפיה של השפה הפרסית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן וקליגרפיה פרסית · ראה עוד »

קבר פירדוסי

רזא שאה פהלווי פותח רשמית את הקבר של פירדוסי לציבור עם סיום חגיגת אלף שנים למשורר. מאחוריו נמצאת הכתובת הראשית של הקבר. קבר פירדוסי (בפרסית: آرامگاه فردوسی; בתעתיק לעברית: אראמגאה-י פרדוסי) הוא מתחם קבר, המורכב מבסיס שיש לבן ומבנה דקורטיבי, שהוקם לכבודו של המשורר הפרסי פירדוסי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן וקבר פירדוסי · ראה עוד »

קיסר

הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן וקיסר · ראה עוד »

שאה אסמאעיל הראשון

שאה אסמאעיל הראשון (1487–1524) היה מייסד השושלת הספווית ומי שהפך את איראן למדינה שיעית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ושאה אסמאעיל הראשון · ראה עוד »

תמר עילם גינדין

תמר עילם גינדין (נולדה ב-6 בנובמבר 1973) היא בלשנית ישראלית המתמחה בפרסית ובאיראן הקדומה והמודרנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ותמר עילם גינדין · ראה עוד »

תאה מוסה, מלכת פרתיה

תֶּאָהּ מוּסָה מפַּרְתִּיה (פרסית: شهبانو تئا موزا) הייתה המלכה היחידה ששלטה באימפריה הפרתית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ותאה מוסה, מלכת פרתיה · ראה עוד »

טפה סיאלכ

טפה סיאלכ (בפרסית: تپه سیلک) הוא אתר ארכאולוגי גדול בפרבר של כאשאן (במרכז איראן), קרוב לגן פין (باغ فین).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן וטפה סיאלכ · ראה עוד »

חסן עלי מנצור

חסן עלי מנצור או חסן עלי מנסור (בפרסית: حسنعلی منصور; אפריל 1923 - 27 בינואר 1965) היה ראש ממשלת איראן בין השנים 1965-1964.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן וחסן עלי מנצור · ראה עוד »

חגיגות 2500 שנים לאימפריה הפרסית

סמל חגיגות 2500 שנים לאימפריה הפרסית. במרכז הסמל צויר גליל כורש חגיגות 2500 שנים לאימפריה הפרסית (בפרסית: جشن‌های ۲۵۰۰ سالهٔ شاهنشاهی ایران, או בשם הרשמי: חגיגות 2500 שנים לייסוד המדינה הקיסרית של איראן, בפרסית: دوهزار و پانصدمین سال بنیانگذاری شاهنشاهی ایران) היו סדרה של חגיגות שהתקיימו בין 12 ל-16 באוקטובר 1971 לציון 2,500 שנים להקמתה של המדינה האימפריאלית של איראן ושל ממלכת פרס על ידי כורש הגדול.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן וחגיגות 2500 שנים לאימפריה הפרסית · ראה עוד »

חורבות

הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן וחורבות · ראה עוד »

בנד-י קיסר

בנד-י קיסר ("סכר הקיסר"; בפרסית: بند قیصر), פֹּל-י קיסר ("גשר הקיסר"), גשר ולריאן או שאדרוואן (בפרסית: پل شادروان) היה גשר קשת עתיק בשושתר, הראשון באיראן שנבנה בשילוב עם סכר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ובנד-י קיסר · ראה עוד »

גאת'ות

מזמור זורואסטרי כתוב בשפה האווסטית הגאת'ות הם מזמורים עתיקים בשפה האווסטית המייחסים את כתיבתן לזרתוסטרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן וגאת'ות · ראה עוד »

דוד מנשרי

דוד מנשרי (נולד ב-28 באוקטובר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, חוקר בכיר במרכז אליאנס ללימודים איראניים ובמרכז דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ודוד מנשרי · ראה עוד »

המהפכה החוקתית בפרס

המהפכה החוקתית בפרס (פרסית: انقلاب مشروطه) התמשכה בין השנים 1905–1911 והייתה מאבק מזוין, תסיסה אזרחית ומלחמת אזרחים ששטפה את השושלת הקאג'ארית ואפשרה את עליית השפעתן של האימפריה הרוסית והאימפריה הבריטית באזור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן והמהפכה החוקתית בפרס · ראה עוד »

האסלאמיזציה של איראן

האסלאמיזציה של איראן התרחשה כתוצאה מהכיבוש המוסלמי של פרס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן והאסלאמיזציה של איראן · ראה עוד »

הסכם גוליסטן

ההפסדים הטריטוריאליים של פרס לאחר הסכם גוליסטן והסכם טורקמנצ'אי הסכם גוליסטן (ברוסית: Гюлистанский договор, בפרסית: عهدنامه گلستان) היה הסכם שלום שנחתם בין האימפריה הרוסית לבין האימפריה הפרסית (سلسله قاجاریه), ב-24 באוקטובר 1813, בכפר שבנגורנו קרבאך, כתוצאה ממלחמת רוסיה-פרס (1813-1804).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן והסכם גוליסטן · ראה עוד »

התרבות הפרסית העתיקה

התרבות הפרסית העתיקה מתייחסת כחלק הקדום ביותר בהיסטוריה של איראן, אשר ראשיתה בממלכת פרס האחמנית בעת העתיקה (התקיימה במהלך המאה ה-8 ועד המאה ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן והתרבות הפרסית העתיקה · ראה עוד »

הכיבוש המוסלמי של פרס

מפת אזור המזרח התיכון לפני תחילת הפלישות הערביות מוסלמיות לתחומי האימפריה הסאסאנית הכיבוש המוסלמי של פרס בוצע על ידי ח'ליפות ראשידון בין השנים 632 לספירה עד 651 לספירה והוא הוביל לנפילת האימפריה הסאסאנית וכמו כן גם לדעיכת הדת הזורואסטרית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן והכיבוש המוסלמי של פרס · ראה עוד »

היסטוריה של אזרבייג'ן

ההיסטוריה של אזרבייג'ן היא ארוכת שנים והחלה עוד מימי ההתיישבות האנושית מצפון הקווקז ועבר הקווקז ועד אל המדינה העצמאית של אזרבייג'ן בימינו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן והיסטוריה של אזרבייג'ן · ראה עוד »

היסטוריה של אירן

#הפניה היסטוריה של איראן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן והיסטוריה של אירן · ראה עוד »

יחסי ארמניה–הודו

יחסי ארמניה–הודו הם היחסים בינלאומיים בין ארמניה להודו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ויחסי ארמניה–הודו · ראה עוד »

יחסי איראן–גאורגיה

פסגת הים הכספי הרביעית בהשתתפות אזרבייג'ן, איראן, טורקמניסטן, קזחסטן ורוסיה. איראן וגאורגיה קיימו יחסים במשך אלפי שנים, אם כי היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין שתי המדינות ב כוננו ב-15 במאי 1992.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של איראן ויחסי איראן–גאורגיה · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_איראן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »