גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
203 יחסים: ממלכת הכוזרים, מאמרי הראיה, מאור צברי, מניין השנים בלוח העברי, מסורת (יהדות), מצווה לשמוע דברי חכמים, מקיצי נרדמים, מרטון שריינר, מרדכי נויגרשל, משנתו של גרשם שלום, משנה, משפחת שונצינו, משפחת חרל"פ, משה ונטורה, מתרגמים עבריים, מתוך התורה הגואלת, מטפחת ספרים, מחשבת ישראל, מדרשת שיל"ת, מדרשת בינת, מודל הארץ ככדור, מכתב שכטר, מכתבים לטליה, מכון מאיר, מכון משנת הרמב"ם, מיקרוקוסמוס (פילוסופיה), מיהו העם הנבחר?, מיכאל שורץ, מיכה גודמן, אנוש, אסמכתא (דרשה), ארבעת היסודות, אלי בזק, אלימלך וכסלר (איש נעמי), אליעזר ליפמן זילברמן, אבן תיבון, אבן כמונה, אברהם אליהו הרכבי, אברהם פירקוביץ', אברהם חפוטא, אביהוא שוורץ, אגדה (יהדות), אדני נגדך כל תאותי, אדון בפקדך, אדולף נויבאואר, אורגנון, נס, נתן מרקוס אדלר, נבואה, ספר הכוזרי, ..., ספר יצירה, ספרות עם ישראל, ספרות עברית, סגולה (יהדות), סדר מועד, סוקרטס, סודותיו של מורה הנבוכים, סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים, עם הספר (סדרת ספרים), ערבית יהודית, עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, עברים, עברית, עבדי זמן, עולם שנה נפש, עוזי שוויצה, פרופייט דוראן, פרישות (יהדות), פולמוס השבת ביפן, פילוסופיה יהודית, פידאיזם, צבי פישמן, צבי יהודה קוק, ציון הלא תשאלי, קו התאריך בהלכה, קורבן (יהדות), קודם שנברא העולם, ראשונים, רצ'א צארום, רשימה של חיבורים פילוסופיים, רלב"ג, רוח הקודש (יהדות), רי"ף, שמחה, שמואל ארקוולטי, שמואל קופמן, שאלת חכם, שאול מטלוב עבאדי, שנות ה-40 של המאה ה-12, שרל טואטי, שלמה אבינר, שלמה קלוגר, שלמה טולידאנו, שלושת האבות, שחמט, שבתי בורנשטיין, שבט יהודה (ספר), שבוע, תפילה (יהדות), תחיית הלשון העברית, תהילים י"ט, תור הזהב של יהודי ספרד, תורת חובות הלבבות, תורת הגמול, תורה, תורה שבעל-פה, תיקון המידות, לשכת הגזית, טרקאי, טבע או הסכמה, טומאה וטהרה, טיעון מן הנס, זהרה לביטוב, חסדאי אבן שפרוט, חלומו של הכוזרי, חטא העגל, חברת חינוך נערים, חגי בן-שמאי, חיים צבי אנוך, חיים דוד הלוי, חיים יוסף פולק, בנימין מנשה לוין, ברוריה קופמן, ברכה חבס, ברכות הנהנין, ברית מילה, בת קול, בולאן, בית המקדש, בית המקדש השלישי, גרסיה דה אורטה, גשמיות, גלות (יהדות), גדעון ברכר, גיור, ד'תתק"א, דניאל דרונדה, דעת תבונות, דת ומדע, דבקות, דוד ניטו, דוד צבי בנעט, דוד קסל, דוד כהן (הנזיר), דיאלוג, דיברה תורה כלשון בני אדם, דיינו, המאה ה-11, המאה ה-12, המצב השלישי, הנחת תפילין, הנבואה במסורת ישראל, הספרייה האמברוזיאנית, הספרייה הלאומית, העולם הבא, הפריחה וההחמרה של מצב היהודים בהונגריה, הפולמוס היהודי-נוצרי, השם המפורש, הלימוד היומי באמונה, הגניוס היהודי, הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, כעס, כלי המשכן, כגן, ינבושד, יעקב אבנדנה, יעירוני רעיוני, יצחק סטנוב, יצחק שלמה זילברמן, יצחק שילת, יצחק גולדמן, יצחק יהודה גולדציהר, ישעיהו ליבוביץ, ישראל מזמושץ', ישראל הס, ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר ברכה, ישיבה קטנה, ישיבה קטנה לאומית, יחס היהדות לתורת האבולוציה, יחזקאל סרנא, יחיא קאפח, יחיאל מיכל פינס, יהדות ספרד, יהדות רבנית, יהדות: בין דת למוסר (ספר), יהודה מוסקאטו, יהודה מוריאל, יהודה אבן שמואל, יהודה אבן תיבון, יהודה סילמן, יהודה לוי, יהודה בן מרדכי הורביץ, יהודה בן טבאי, יהודה הלוי, יהודים ושחמט, יוסף אבן כספי, יוסף קאפח, יוסף שה-לבן, יוסף בן שלום אשכנזי, יוסף יהלום, יישוב הדעת, 1140. להרחיב מדד (153 יותר) »
ממלכת הכוזרים
שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וממלכת הכוזרים · ראה עוד »
מאמרי הראיה
מאמרי הראיה הוא ספר המקבץ מאמרים, נאומים, דרשות, שיעורים ומכתבים שפרסם הרב קוק, ושרובם נכתבו או תומללו לשם פרסום ציבורי בחייו, בעיתונות ובביטאונים שונים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומאמרי הראיה · ראה עוד »
מאור צברי
מאור צברי (נולד ב-7 ביולי 1995, ט' בתמוז ה'תשנ"ה) הוא משורר, מתרגם ומרצה לפילוסופיה ומחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומאור צברי · ראה עוד »
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מצווה לשמוע דברי חכמים
מצווה לשמוע דברי חכמים היא מצוות עשה בתורה, כפי המקובל בפרשנות חז"ל, המחייבת ציות לחכמים בנושאים הלכתיים ("ככל אשר יורוך") ומצוות לא תעשה על המריית פיהם ("לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך").
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »
מקיצי נרדמים
חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומקיצי נרדמים · ראה עוד »
מרטון שריינר
מרדכי מרטון שריינר (גם: מרטין שריינר, בהונגרית: Márton Schreiner, בגרמנית: Martin Schreiner; 8 ביולי 1863 - 9 באוקטובר 1926) היה רב, מורה ליהדות, מזרחן וחוקר השפה העברית וספרות האסלאם.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומרטון שריינר · ראה עוד »
מרדכי נויגרשל
הרב מרדכי דוד נויגרשל (נולד ב-6 בפברואר 1956) הוא מרצה חרדי ליטאי, העוסק בנושאי מחשבת ישראל, תורה ומדע ויחסי דתיים וחילוניים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומרדכי נויגרשל · ראה עוד »
משנתו של גרשם שלום
זוהר בסוכה, 1925 משנתו של גרשם שלום עוסקת בחקר המיסטיקה היהודית, התחום אליו הקדיש את חייו ונחשב מראשי החוקרים שלו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומשנתו של גרשם שלום · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומשנה · ראה עוד »
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומשפחת שונצינו · ראה עוד »
משפחת חרל"פ
משפחת חרל"פ היא משפחה יהודית עתיקה, שהוציאה מתוכה רבנים, מלומדים ואנשי ציבור רבים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומשפחת חרל"פ · ראה עוד »
משה ונטורה
הרב ד"ר משה ונטורה (בצרפתית: Moïse Ventura; 16 בפברואר 1892 – 14 באוגוסט 1978) היה פילוסוף, איש חינוך ומנהיג ציוני שכיהן כרב הראשי של יהודי אלכסנדריה בשנים 1938–1948.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומשה ונטורה · ראה עוד »
מתרגמים עבריים
מתרגמים עבריים יהודים ומבני דתות ואומות העולם השונות, עסקו מאז העת העתיקה בתרגום חבורים וכתבים נחשבים בתקופתם, מעברית ולעברית, משלל שפות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומתרגמים עבריים · ראה עוד »
מתוך התורה הגואלת
מתוך התורה הגואלת היא סדרת ספרי שיעורים ושיחות של הרב צבי יהודה הכהן קוק, שסידר והוציא לאור תלמידו הרב חיים אביהוא שוורץ.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומתוך התורה הגואלת · ראה עוד »
מטפחת ספרים
מטפחת ספרים הוא ספר מחקר ביקורתי, העוסק בחיבור ספר הזוהר ותוכנו, שנכתב על ידי רבי יעקב עֶמְדין (נודע בכינוי יַעְבֶ"ץ).
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומטפחת ספרים · ראה עוד »
מחשבת ישראל
מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומחשבת ישראל · ראה עוד »
מדרשת שיל"ת
תלמידות בבית המדרש אכסניית התלמידות מדרשת שיל"ת (ראשי תיבות – "שיויתי ה' לנגדי תמיד") היא מדרשה תורנית לבנות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומדרשת שיל"ת · ראה עוד »
מדרשת בינת
מדרשת בינת היא מדרשה תורנית לנשים בשבות רחל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומדרשת בינת · ראה עוד »
מודל הארץ ככדור
איור מספרו הימי הביניימי רב ההשפעה של יוהנס דה סקרובוסקו, "על הספֵירות", המדגים ומסביר את היותו של העולם כדורי תפיסת הארץ ככדור הופיעה בפילוסופיה היוונית הקדומה במאות השישית או החמישית לפנה"ס כהשערה פילוסופית בלבד, עד למאה השלישית לפנה"ס, בה האסטרונומיה ההלניסטית ביססה את צורתה הכדורית של הארץ כעובדה פיזיקלית מוכחת.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומודל הארץ ככדור · ראה עוד »
מכתב שכטר
מכתב שכטר (ידוע גם כ"מכתב קיימברידג'"), הוא כתב יד בעברית מהמאה ה-11 שנכתב על ידי יהודי מקהילת הכוזרים, המתאר את ההיסטוריה של היהדות הכוזרית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומכתב שכטר · ראה עוד »
מכתבים לטליה
מכתבים לטליה הוא ספר המתעד חליפת מכתבים בענייני אמונה, יהדות ומחשבת ישראל בין דב אינדיג, תלמיד ישיבת ההסדר כרם ביבנה ל'טליה' (שם בדוי), נערה חילונית מקיבוץ בצפון ישראל בשנתיים שלפני מלחמת יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומכתבים לטליה · ראה עוד »
מכון מאיר
הרב דב ביגון, מייסד המכון והעומד בראשו מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה ומתחזקים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומכון מאיר · ראה עוד »
מכון משנת הרמב"ם
מכון משנת הרמב"ם – עמותת מכון משנת הרמב"ם (מכון מש"ה בראשי תיבות) היא עמותה המקדמת את חקר משנת הרמב"ם וחקר יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומכון משנת הרמב"ם · ראה עוד »
מיקרוקוסמוס (פילוסופיה)
האדם כמיקרוקוסמוס (האדם עולם קטן) היא תפיסה הרווחת בתרבויות שונות, ולפיה האדם מקבילה מדויקת של העולם בכללותו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומיקרוקוסמוס (פילוסופיה) · ראה עוד »
מיהו העם הנבחר?
מיהו העם הנבחר? הוא ספר שכתב ד"ר אבי בקר, לשעבר מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ורג'טאון ומרצה ללימודי תואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב ולמשפט בינלאומי בקריה האקדמית אונו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומיהו העם הנבחר? · ראה עוד »
מיכאל שורץ
מיכאל שוַרץ (17 בדצמבר 1929, ט"ו בכסלו תר"ץ – 13 בדצמבר 2011, י"ז בכסלו תשע"ב) היה חוקר אסלאם, מתרגם ופרופסור לתרבות האסלאם ולפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומיכאל שורץ · ראה עוד »
מיכה גודמן
מיכה גודמן (נולד ב-1974) הוא סופר, הוגה דעות, וחוקר של המחשבה היהודית והישראלית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ומיכה גודמן · ראה עוד »
אנוש
אֱנוֹשׁ הוא דמות מקראית; נכדם של אדם וחוה, בנו של שת ואביו של קינן.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואנוש · ראה עוד »
אסמכתא (דרשה)
אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואסמכתא (דרשה) · ראה עוד »
ארבעת היסודות
סמלי ארבעת היסודות אצל הפילוסופים הקדמוניים. 1. אש. 2. אדמה. 3. מים. 4. אוויר ארבעת היסודות והקשרים ביניהם, על פי אריסטו ארבעת היסודות היא תאוריה טרום־מדעית קדומה להסברת מבנה החומר והתהליכים היסודיים הפועלים בעולם, שנוצרה ביוון העתיקה על ידי הפילוסוף אמפדוקלס במאה החמישית לפני הספירה, ואומצה על ידי אריסטו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וארבעת היסודות · ראה עוד »
אלי בזק
הרב אליהו (אלי) בזק (נולד בשנת התשט"ו) הוא רב דתי לאומי, מתלמידי הרב צבי יהודה קוק והרב צבי ישראל טאו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואלי בזק · ראה עוד »
אלימלך וכסלר (איש נעמי)
אלימלך וכסלר-בֶּזְרֶדְקָה (בכתיב יידי: וועקסלער-בעזרעדקאַ; ברוסית: Векслер-Безредка; י"ב בטבת תר"ג, 16 בדצמבר 1842, קריבה אוזרו, מחוז באלטה, פלך פודוליה, רוסיה – 1919, אודסה) שאימץ לעצמו את השם הספרותי "איש נעמי" - היה משכיל, מורה, עיתונאי, בלשן ומתרגם עברי, והיה ידוע בהקפדתו היתירה על שימוש בעברית המקראית הטהורה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואלימלך וכסלר (איש נעמי) · ראה עוד »
אליעזר ליפמן זילברמן
אליעזר ליפּמן זילברמן (ליפמאן זילבערמאן; Eliezer Lipmann Silbermann; 7 בספטמבר 1819, קניגסברג, פרוסיה – 15 במרץ 1882, ליק, שם, הקיסרות הגרמנית) היה סופר, עורך ומו"ל עברי יליד פרוסיה, מאבות העיתונות העברית, מייסד ועורך השבועון העברי הראשון: "המגיד", וההוצאה לאור "מקיצי נרדמים".
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואליעזר ליפמן זילברמן · ראה עוד »
אבן תיבון
רחוב התיבונים בירושלים משפחת אִבְּן תִּיבּוֹן הייתה משפחה יהודית פרובנסלית של מתרגמים, פילוסופים, מדענים, רופאים ופרשני מקרא.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואבן תיבון · ראה עוד »
אבן כמונה
סעד בן מנצור אבן כמונה (בערבית: سعد بن منصور ابن كمونة); היה פילוסוף יהודי חשוב בן המאה ה-13 שחי בבגדאד, שעסק גם ברפואה (אופתלמולוגיה), במדעים ובכתיבה משווה על שלוש הדתות המונותאיסטיות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואבן כמונה · ראה עוד »
אברהם אליהו הרכבי
אברהם אליהו הרכבי (ברוסית: Авраа́м Я́ковлевич Гарка́ви; 14 בנובמבר 1835, כ"ב בחשון תקצ"ו בנבהרדק באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) – 13 במרץ 1919, י"א באדר תרע"ט בסנקט פטרבורג) היה היסטוריון ומזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי רוסי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואברהם אליהו הרכבי · ראה עוד »
אברהם פירקוביץ'
אברהם פירקוביץ' אברהם בן שמואל פִירְקוֹביץ' (באנגלית: Avraham ben Shmuel Firkovich, ברוסית: Авраам Самуилович Фиркович, בפולנית: Awram Firkowicz, מכונה אב"ן רש"ף (אברהם בן רבי שמואל פירקוביץ'); 1787, לוצק - 1874, צ'ופוט-קלה), חכם דת קראי ואוסף כתבים עתיקים מפורסם.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואברהם פירקוביץ' · ראה עוד »
אברהם חפוטא
227x227 פיקסלים הרב אברהם חפוטא (נולד בה'תרצ"ד, 1934) הוא ראש כולל "מדרש רמב"ם" בפתח תקווה ובעבר ראש ישיבת הרמב"ם ובית יוסף בתל אביב.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואברהם חפוטא · ראה עוד »
אביהוא שוורץ
הרב שוורץ בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב הרב חיים אביהוא שוורץ (נולד בכ"ח באב ה'תש"ח, ספטמבר 1948) הוא ר"מ אמונה בישיבת מרכז הרב ובישיבת בית אל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואביהוא שוורץ · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אדני נגדך כל תאותי
קטלוני מהמאה ה-14. אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי היא בקשה שכתב יהודה הלוי, הנאמרת במנהגי הספרדים בתפילת שחרית של יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואדני נגדך כל תאותי · ראה עוד »
אדון בפקדך
אדון בפקדך הוא פיוט מסוג סליחה (מהתת-סוג "שנייה") לפי סדר אלפאביתי שחובר על ידי הפייטן רבינו יצחק הכהן, ובו מתאר המחבר את שפלות האדם הגורמת לו לחטוא ומבקש שהקדוש ברוך הוא יתחשב בכך ויסלח לחטאי ישראל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואדון בפקדך · ראה עוד »
אדולף נויבאואר
אדולף (אברהם) נוֹיבָּאוּאֶר (נכתב גם נויבואר, נויבאוור, ובהשפעת היידיש: נוֹיבּוֹיֶר, נוֹיבּוֹיֶיר (נויבויער); בלועזית: Adolf Neubauer; כ"ו באדר תקצ"א, 11 במרץ 1831 – כ"ב בניסן תרס"ז, 6 באפריל 1907) היה מזרחן, ביבליוגרף וספרן יהודי אוסטרו-הונגרי, שפעל בעיקר בצרפת ובבריטניה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואדולף נויבאואר · ראה עוד »
אורגנון
האורגנון (ביוונית όργανον, דהיינו "כלי"), הוא השם שניתן על ידי אנדוניקוס ואלכסנדר מאפרודיסיאס לכתבים של אריסטו והאסכולה הפריפטטית, וכללה את החיבורים המניחים את יסודות הלוגיקה האריסטוטלית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ואורגנון · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ונס · ראה עוד »
נתן מרקוס אדלר
הרב נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר (כ"א בטבת תקס"ג, 15 בינואר 1803, הנובר – כ"ט בטבת תר"ן, 21 בינואר 1890, ברייטון) היה רבהּ הראשי של האימפריה הבריטית (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם הממשלה הבריטית ועם הכנסייה והשפיע על חוקי המדינה הנוגעים לחינוך וללימודי דת בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את זכויות היהודים ברחבי האימפריה הבריטית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ונתן מרקוס אדלר · ראה עוד »
נבואה
חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ונבואה · ראה עוד »
ספר הכוזרי
#הפניה הכוזרי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וספר הכוזרי · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וספר יצירה · ראה עוד »
ספרות עם ישראל
ספרות עם ישראל או ספרות יהודית היא מכלול יצירות ספרותיות (סיפורת, שירה, מחזאות וכו') שנכתבו על ידי יהודים בלשונות היהודים, בהן עברית, יידיש, לאדינו, ערבית יהודית ועוד.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וספרות עם ישראל · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וספרות עברית · ראה עוד »
סגולה (יהדות)
סגולה היא מילה שמופיעה בתנ"ך שמשמעותה היא לפי ההקשר שם ולפי פרשני המקרא לאוצר ייחודי ונעלה, ובכך מתוארים עם ישראל "כעם סגולה".
חָדָשׁ!!: הכוזרי וסגולה (יהדות) · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וסדר מועד · ראה עוד »
סוקרטס
סוֹקְרַֿטֶס (ביוונית: Σωκράτης; 4 ביוני 470 – 7 במאי 399 לפנה"ס) בן סוֹפְרוֹנִיסְקוֹס (Σωφρονίσκος) היה פילוסוף יווני.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וסוקרטס · ראה עוד »
סודותיו של מורה הנבוכים
סודותיו של מורה הנבוכים הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2010.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וסודותיו של מורה הנבוכים · ראה עוד »
סיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים
המכתבים הכוזריים או התכתובת הכוזרית הם שלושה מכתבים המתארים את התגיירות הכוזרים: מכתב בשמו של חסדאי אבן שפרוט (915–975), שר בכיר ומנהיג יהודי בקורדובה, אל יוסף מלך כזריה, בו הוא מבקש מידע על ממלכת הכוזרים ועל יהדותם, מכתב בשמו של יוסף מלך הכוזרים האמור להיות תשובה למכתבו של חסדאי ומכתב מכותב המציג עצמו כנתין של המלך הכוזרי, המופנה כנראה אף הוא לחסדאי, כתשובה לשאלות דומות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וסיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים · ראה עוד »
עם הספר (סדרת ספרים)
"עם הספר" הוא שמה של סדרת ספרים שיצאה לאור בהדרגה מסוף שנת 2007 ועד יוני 2009 בהוצאת ידיעות אחרונות, ובמסגרתה פורסמו 27 ספרי יסוד של התרבות העברית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ועם הספר (סדרת ספרים) · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וערבית יהודית · ראה עוד »
עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות
הקשת של נח. ג'וסף אנטון קוך. 1803בלעם ואתונו. צויר בידי רמברנדט, 1626 הציור "משה והלוחות" של רמברנדט, 1659 עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות הם עשרה עצמים שעל פי חז"ל במשנה נבראו ברגע האחרון של סיום בריאת העולם, בערב שבת בראשית קודם שנשלמה הבריאה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ועשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות · ראה עוד »
עברים
שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ועברים · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ועברית · ראה עוד »
עבדי זמן
עַבְדֵי זְמָן הוא שיר משירי רבי יהודה הלוי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ועבדי זמן · ראה עוד »
עולם שנה נפש
עולם, שנה, נפש (או - בראשי תיבות - עש"ן) הוא מושג בקבלה (וגם בפילוסופיה היהודית) המציין את אחידות שלושת המֵמדים או הצירים המרכזיים של הבריאה: ציר המרחב (עולם), ציר הזמן (שנה) וציר האנושות (או בעלי החיים) (נפש).
חָדָשׁ!!: הכוזרי ועולם שנה נפש · ראה עוד »
עוזי שוויצה
הרב עוזי שוויצה (נולד בשנת ה'תש"ח, 1948) הוא רבה האשכנזי של העיר כפר יונה משנת 1974.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ועוזי שוויצה · ראה עוד »
פרופייט דוראן
יצחק בן משה הלוי (כאשר נאלץ להמיר דתו באונס, הוצמד לו שם נוצרי - פְּרוֹפִייַט דּוּרַאן; מכונה גם האפודי על שם חיבורו, שמהווה ראשי תיבות של שמו אני פרופייט דוראן), היה חכם יהודי, רופא ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ופרופייט דוראן · ראה עוד »
פרישות (יהדות)
פרישות משמעותה הִמנעות מענייני העולם הזה, התנזרות מהנאות, או נזירות חלקית עד מלאה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ופרישות (יהדות) · ראה עוד »
פולמוס השבת ביפן
פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
פידאיזם
פידאיזם (אנגלית: Fideism, מקור: Fides, "אמונה" בלטינית) היא תאוריה דתית, לפיה האמונה היא יסוד הדת ואינה צריכה להיות קשורה להוכחות או להנמקה רציונלית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ופידאיזם · ראה עוד »
צבי פישמן
צבי פישמן (נולד בי' באייר ה'תש"י, 27 באפריל 1950) הוא תסריטאי במאי וסופר ישראלי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וצבי פישמן · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
ציון הלא תשאלי
צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי הוא שיר כיסופים לארץ ישראל מאת רבי יהודה הלוי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וציון הלא תשאלי · ראה עוד »
קו התאריך בהלכה
מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וקו התאריך בהלכה · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קודם שנברא העולם
קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הוא מונח בספרות היהודית, המתאר את מצב היקום לפני בריאת העולם.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וקודם שנברא העולם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וראשונים · ראה עוד »
רצ'א צארום
מארי רצ'א (רצון) צארום (במקור: צַארֻם; ה' בחשוון ה'תר"ם – ו' באדר א' ה'תש"ל, 22 באוקטובר 1879 – 12 בפברואר 1970) היה רב תימני, מתלמידיהם המובהקים של מארי יחיא קאפח ומארי יחיא אלאביץ', וממשיך דרכם.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ורצ'א צארום · ראה עוד »
רשימה של חיבורים פילוסופיים
זוהי רשימה של חיבורים פילוסופיים, המאורגנים על פי תקופות ועל פי תחום.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ורשימה של חיבורים פילוסופיים · ראה עוד »
רלב"ג
רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ורלב"ג · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ורי"ף · ראה עוד »
שמחה
ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח טוב ומרומם.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושמחה · ראה עוד »
שמואל ארקוולטי
רבי שְׁמוּאֵל בֶּן אֶלְחָנָן יַעֲקֹב אַרְקִיווֹלְטִי (1530 בצ'זנה – 1611 בפדובה) היה סופר, מדקדק ופייטן יהודי מאיטליה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושמואל ארקוולטי · ראה עוד »
שמואל קופמן
שמואל (שמוליק) קופמן ושני חבריו שנהרגו בגבע ב02/5/1947 - באנדרטת הפלמ"ח בקיבוץ צובה שמואל (שמוליק) אשר קופמן (אבן שמואל) (2 ביולי 1927 – 2 במאי 1947) היה לוחם בפלמ"ח.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושמואל קופמן · ראה עוד »
שאלת חכם
שאלת חכם הוא מושג בהלכה האומר שבשאלות המתעוררות אצל אדם בהן אין לו יכולת להכריע בעצמו, יש לפנות לפוסק.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושאלת חכם · ראה עוד »
שאול מטלוב עבאדי
הרב שאול מטלוב עבאדי (30 ביולי 1889 - 31 בדצמבר 1969) היה רב, פוסק, דיין ומגדולי רבני חלב ומנהיג הקהילה החלבית באמריקה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושאול מטלוב עבאדי · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-12
שנות ה-40 של המאה ה-12 היו העשור החמישי של המאה ה-12, החלו ב-1 בינואר 1140 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1149.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושנות ה-40 של המאה ה-12 · ראה עוד »
שרל טואטי
שרל שלום טואטי (נכתב גם "תואתי", במקור "אתוואתי") (בצרפתית:Charles Touati; 1 בפברואר 1925 בתלמסאן שבאלג'יריה – שבת זכור 15 במרץ 2003 בפריז) היה רב וחוקר פילוסופיה יהודי-צרפתי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושרל טואטי · ראה עוד »
שלמה אבינר
הרב שלמה חיים הכהן אבינר (במקור: לנגנאואר, נולד בשנת תש"ג - 1943) הוא נשיא ישיבת עטרת ירושלים בירושלים ורב היישוב בית אל לשעבר.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושלמה אבינר · ראה עוד »
שלמה קלוגר
רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, 9 ביוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושלמה קלוגר · ראה עוד »
שלמה טולידאנו
הרב פרופ' שלמה טולידאנו (נולד ב-1942) הוא רב ישראלי, מתמטיקאי, חוקר יהדות ומרצה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושלמה טולידאנו · ראה עוד »
שלושת האבות
שלושת האבות הם שלוש דמויות מקראיות מספר בראשית: אברהם, בנו יצחק ובנו שלו - יעקב.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושלושת האבות · ראה עוד »
שחמט
מימין לשמאל ומרחוק לקרוב: רץ לבן, מלכה שחורה, מלך לבן, פרש וצריח שחורים ורגלי לבן כלי השחמט מסודרים על הלוח שחמט (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: משחק המלכים, נרדשיר, אישקוקה או אישקוקי) הוא משחק לוח אסטרטגי מופשט וענף ספורט המיועד לשני שחקנים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושחמט · ראה עוד »
שבתי בורנשטיין
הרב שבתי בורנשטיין (כ"ד בכסלו תרנ"ב, 25 בדצמבר 1891, סוכטשוב - ג' בטבת תשל"ב, 21 בדצמבר 1971, ירושלים) רב ומרצה, מחבר התלמוד המפוסק.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושבתי בורנשטיין · ראה עוד »
שבט יהודה (ספר)
שבט יהודה הוא ספר בעברית, שנכתב בשלהי ימי הביניים, בין סוף המאה ה-15 לתחילת המאה ה-16.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושבט יהודה (ספר) · ראה עוד »
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ושבוע · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תהילים י"ט
תהילים י"ט הוא המזמור ה-19 בתהילים (מזמור י"ח בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: הכוזרי ותהילים י"ט · ראה עוד »
תור הזהב של יהודי ספרד
צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754. היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתור הזהב תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ותור הזהב של יהודי ספרד · ראה עוד »
תורת חובות הלבבות
רחוב חובות הלבבות בהרצליה תורת חובות הלבבות, המוכר גם בשם חובת הלבבות (במקור, בערבית יהודית: כתאב אל הדאיה אלי פראיץ' אלקלוב; كتاب الهدايه الي فرائض القلوب), הוא ספר פילוסופיה פרי עטו של רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ותורת חובות הלבבות · ראה עוד »
תורת הגמול
תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ותורת הגמול · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ותורה · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
תיקון המידות
תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ותיקון המידות · ראה עוד »
לשכת הגזית
לשכת הגזית מתוך מודל בית המקדש הראשון של גרהרד שות, סוף המאה ה-17 לשכת הגזית הייתה, על פי המשנה, אחת משש לשכות העזרה בבית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ולשכת הגזית · ראה עוד »
טרקאי
טרקאי (בליטאית: Trakai, בפולנית: Troki, ביידיש: טראָק, טראָקע), היא עיר בליטא, הנמצאת 28 ק"מ מערבית לוילנה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וטרקאי · ראה עוד »
טבע או הסכמה
טבע והסכמה הם מונחים מרכזיים במחלוקת השייכת לתחום הפילוסופיה של הלשון.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וטבע או הסכמה · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וטומאה וטהרה · ראה עוד »
טיעון מן הנס
נס אכילת המן, שרב סעדיה גאון השתמש בו לטיעון מן הנס. תחריט מ-1873 הטיעון מן הנס, הידוע גם בשם טיעון העד, הוא טיעון בקרב מאמיני הדתות השונות לפיו קיימת עדות אמינה על התגלות אלוהית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וטיעון מן הנס · ראה עוד »
זהרה לביטוב
שמוליק וזהרה בחופשה בתל אביב, 1946 זהרה לביָטוב (20 באוקטובר 1927 – 3 באוגוסט 1948) הייתה לוחמת פלמ"ח והטייסת הראשונה בחיל האוויר הישראלי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וזהרה לביטוב · ראה עוד »
חסדאי אבן שפרוט
חַסְדַאי אִבְּן שַׁפְּרוּט (915 – 975, ד'תרע"ה- ד'תשל"ה) היה מדינאי, שתדלן ורופא יהודי בן ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וחסדאי אבן שפרוט · ראה עוד »
חלומו של הכוזרי
חלומו של הכוזרי הוא ספר עיון לקהל הרחב מאת מיכה גודמן, שיצא בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר ב-2012.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וחלומו של הכוזרי · ראה עוד »
חטא העגל
מעשה חטא העגל בציורו של ניקולא פוסן היינה) חֵטְא הָעֵגֶל הוא סיפור מקראי על חטא ועונשו, המסופר בפרשת כי תשא ב.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וחטא העגל · ראה עוד »
חברת חינוך נערים
סמל המוסד, מתוך המקראה של פרידלנדר, 1779. חברת חינוך נערים (בטייטש: יידישע פרייאשולע, בגרמנית: Jüdische Freyschule; "בית-הספר היהודי העצמאי" וגם "החינמי") הייתה מוסד חינוכי שהוקם בקהילה היהודית בברלין ב-1778 ושנועד להעניק הוראה חופשית לילדי עניים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וחברת חינוך נערים · ראה עוד »
חגי בן-שמאי
חגי בן-שמאי (נולד בי' באב ה'תרצ"ט, 25 ביולי 1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית שבמכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים, והמנהל האקדמי לשעבר של הספרייה הלאומית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וחגי בן-שמאי · ראה עוד »
חיים צבי אנוך
המייסד והמנהל הראשון של כפר בתיה חיים צבי אנוך (כ"ז בניסן ה'תרס"ד, 12 באפריל 1904, דרמשטאדט, גרמניה - כ"ב בטבת ה'תשל"ז ינואר 1977, תל אביב) היה מחנך והוגה דעות בתחום החינוך, נחשב אחד ממייסדי ומעצבי החינוך הדתי לאומי בכלל ובמסגרת עליית הנוער הדתי בפרט.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וחיים צבי אנוך · ראה עוד »
חיים דוד הלוי
הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"ד – י"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 1924 – 10 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וחיים דוד הלוי · ראה עוד »
חיים יוסף פולק
מצבת קברו של רבי חיים יוסף פולק בבית הקברות היהודי בטשביץ' (טרייביטש) רבי חיים יוסף פולק (בכתיב מיושן: פאללאק; בלועזית: Joachim Pollak; ח' בטבת ה'תקנ"ט, 16 בדצמבר 1798 - ליל ב' בטבת ה'תר"ם, 16 בדצמבר 1879) היה רב במוראביה, מתלמידי החת"ם סופר ומהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וחיים יוסף פולק · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
ברוריה קופמן
ברוריה קופמן (Bruria Kaufman; 21 באוגוסט 1918, ניו יורק - 7 בינואר 2010, ישראל) הייתה פיזיקאית ומתמטיקאית ישראלית-אמריקאית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וברוריה קופמן · ראה עוד »
ברכה חבס
ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וברכה חבס · ראה עוד »
ברכות הנהנין
בהלכה, בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין הן ברכות שחובה לאמרן לפני או אחרי הנאות חושיות שונות (ובמקרים מסוימים, הן לפניהן והן לאחריהן).
חָדָשׁ!!: הכוזרי וברכות הנהנין · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וברית מילה · ראה עוד »
בת קול
ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ובת קול · ראה עוד »
בולאן
דמותו של המלך בולאן מופיעה במכתבו של המלך הכוזרי יוסף לחסדאי אבן שפרוט כחלק מסיפור ההתגיירות במכתבים הכוזריים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ובולאן · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ובית המקדש השלישי · ראה עוד »
גרסיה דה אורטה
פסלו של גרסיה דה אורטה בחזית המכון להיגיינה ורפואה טרופית בליסבון. גרסיה דה אורטה (בפורטוגזית: Garcia de Orta; (1568 – 1501) היה רופא יהודי-פורטוגזי, חלוץ הרפואה הטרופית, וחוקר טבע, שעיקר פעולתו הייתה בשנים 1534–1568 במושבה הפורטוגזית גואה שלחופה המערבי של הודו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וגרסיה דה אורטה · ראה עוד »
גשמיות
גֵּשְמיוּת, או גַּשְמוּת, בספרות העברית לדורותיה היא חומריות או גופניות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וגשמיות · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וגלות (יהדות) · ראה עוד »
גדעון ברכר
גדעון ברכר (בגרמנית: Gideon Brecher, נודע בשם העט גדליה בן אליעזר; י"ד בטבת תקנ"ז, 12 בינואר 1797 – י"ז באייר תרל"ג, 14 במאי 1873) היה רופא, מלומד, מתרגם ומשורר יהודי-אוסטרי - צ'כי, בכיר המשכילים במוראביה בדורו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וגדעון ברכר · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וגיור · ראה עוד »
ד'תתק"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וד'תתק"א · ראה עוד »
דניאל דרונדה
דניאל דֶרוֹנְדָה (באנגלית: Daniel Deronda) הוא רומן מפורסם שכתבה הסופרת האנגליה ג'ורג' אליוט.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודניאל דרונדה · ראה עוד »
דעת תבונות
דעת תבונות הוא מספרי היסוד של רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודעת תבונות · ראה עוד »
דת ומדע
טיפאני מנסה להציג הרמוניה בין דת למדע המונח דת ומדע, במשמעותו הרחבה, כולל כל ידע והגות השייכים להקשרים שבין תחומי הדת והמדע.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודת ומדע · ראה עוד »
דבקות
דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודבקות · ראה עוד »
דוד ניטו
חכם דוד ניטו (ונציה 1654 - לונדון 1728), רב, הוגה, ורופא יהודי, כיהן כרב ודיין בקהילת ליוורנו ובקהילה הספרדית בלונדון.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודוד ניטו · ראה עוד »
דוד צבי בנעט
דוד צבי (הַרְטְוִויג) בָּנֵעט (בגרמנית: David Hartwig (Zvi) Baneth; 1893, קרוטושין – כ"ט באייר תשל"ג 1973, ירושלים) היה חוקר של הפילוסופיה הדתית של האסלאם הימי-ביניימי וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודוד צבי בנעט · ראה עוד »
דוד קסל
דוד קסל (בגרמנית: David Cassel; 7 במרץ 1818 – 22 בינואר 1893) היה היסטוריון יהודי-גרמני ותאולוג יהודי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודוד קסל · ראה עוד »
דוד כהן (הנזיר)
הרב דוד כהן (אלול ה'תרמ"ז – כ"ח באב ה'תשל"ב; ספטמבר 1887 בערך – 8 באוגוסט 1972) היה נזיר ירושלמי מוכר מקובל הוגה דעות יהודי וחוקר תלמוד, קבלה והפילוסופיה היהודית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודוד כהן (הנזיר) · ראה עוד »
דיאלוג
תבליט דיאלוג בין אפלטון ואריסטו על ידי לוקה דלה רוביה דִּיאָלוֹג (בעברית: דּוּ שִׂיחַ או שיח) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודיאלוג · ראה עוד »
דיברה תורה כלשון בני אדם
הביטוי דיברה תורה כלשון בני אדם מופיע אצל חז"ל פעמים מספר, כמבטא את העובדה שעל אף שהתורה היא אלוהית, הרי לשונה היא כלשון בני אדם.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודיברה תורה כלשון בני אדם · ראה עוד »
דיינו
"דיינו", הגדת ריילנדס, המאה ה-14 דַּיֵּינוּ (או כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת) הוא פיוט עברי המתאר את הסיבות הרבות שבגללן צריך עם ישראל להודות "למקום" (כלומר לאלוהים), ומונה חסדים רבים שנעשו לישראל במהלך יציאת מצרים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ודיינו · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: הכוזרי והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והמאה ה-12 · ראה עוד »
המצב השלישי
המצב השלישי הוא רומן מאת עמוס עוז העוסק בעיקר בשאלת המשיחיות, על צדדיה השליליים והחיוביים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והמצב השלישי · ראה עוד »
הנחת תפילין
ביהדות, הנחת תפילין היא מצווה המחייבת גברים בני-מצווה להניח תפילין על גופם מדי יום, למעט ימים מיוחדים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והנחת תפילין · ראה עוד »
הנבואה במסורת ישראל
ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »
הספרייה האמברוזיאנית
הספרייה האמברוזיאנית (באיטלקית: Biblioteca Ambrosiana, מילולית: הספרייה על שם אמברוזיוס הקדוש, פטרון העיר מילאנו) היא ספרייה היסטורית במילאנו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והספרייה האמברוזיאנית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והספרייה הלאומית · ראה עוד »
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והעולם הבא · ראה עוד »
הפריחה וההחמרה של מצב היהודים בהונגריה
פריחה והחמרה במצב היהודים בהונגריה חלו במצב יהודי הונגריה מאמצע המאה ה-19 עד לשואת יהודי הונגריה וכן בהמשך עד ימינו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והפריחה וההחמרה של מצב היהודים בהונגריה · ראה עוד »
הפולמוס היהודי-נוצרי
הפולמוס היהודי-נוצרי הוא פולמוס דתי בין היהדות לנצרות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והפולמוס היהודי-נוצרי · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והשם המפורש · ראה עוד »
הלימוד היומי באמונה
הלימוד היומי באמונה הוא סדרת חוברות של כתבי ראשונים ואחרונים בנושאי אמונה ומחשבת ישראל, המחולקות ללימוד קצר בכל יום.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והלימוד היומי באמונה · ראה עוד »
הגניוס היהודי
מספר המדענים, שמוצאם יהודי, שזכו בפרסי נובל, לפי שנים. הגניוס היהודי הוא ביטוי המתאר תופעה, לפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטליגנציה גבוהה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והגניוס היהודי · ראה עוד »
הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות
הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות היא אמרה שבאה לתאר מעשה שנועד להועיל, אך התגלה בסופו של דבר כהרה אסון.
חָדָשׁ!!: הכוזרי והדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות · ראה עוד »
כעס
ייצוג טיפוסי של כעס כעס הוא רגש משני, תגובה נפשית וגופנית לעצב, פחד ו/או תסכול.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וכעס · ראה עוד »
כלי המשכן
דגם של ארון הברית, בוושינגטון די. סי. שבארצות הברית המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת במדרגות היורדות מהרובע היהודי לכותל המערבי) שולחן לחם הפנים בדגם המשכן בתמנע דגם של מזבח הזהב על פי המקרא, כלי המשכן הם קבוצת כלים ששימשו את בני ישראל כשהם היו במדבר.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וכלי המשכן · ראה עוד »
כגן
כגן או כאקאן (בכתב טורקי עתיק: 𐰴𐰍𐰣 ובתעתיק qaɣan. במונגולית: Хаган או) היה תוארו של השליט העליון בעיקר אצל עמים טורקו-מונגוליים של הערבה האירואסייתית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וכגן · ראה עוד »
ינבושד
יַנְבּוּשָׁד (או "ינבושאד", בדפוסים מסוימים "ינבושאר") - דמות במיתולוגיה הנבטית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וינבושד · ראה עוד »
יעקב אבנדנה
חכם יעקב אָבֶּנדָנָה (Jacob Abendana; 1630 בקירוב – 12 בספטמבר 1695, ג' בתשרי ה'תנ"ו) היה רב הולנדי-אנגלי ממוצא ספרדי, מרא דאתרא של הקהילה היהודית הספרדית בלונדון והרב הראשי של בריטניה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויעקב אבנדנה · ראה עוד »
יעירוני רעיוני
השיר יעירוני רעיוני הוא שיר חצות שחיבר רבי יהודה הלוי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויעירוני רעיוני · ראה עוד »
יצחק סטנוב
ספר "משלי אסף" מאת יצחק סטנוב, ברלין תקמ"ט 1789 יצחק (איציק) הלוי סָטָנוֹב (סאטנוב, סטאנוב, סאטאנוב; ד' באלול תצ"ב, 5 בספטמבר 1732 - כ"ג בטבת תקס"ה, 25 בדצמבר 1804) היה סופר עברי, מן הפעילים בדור המאספים של תנועת ההשכלה בברלין.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויצחק סטנוב · ראה עוד »
יצחק שלמה זילברמן
הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 – י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב והוגה דעות חרדי-ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א והרמח"ל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויצחק שלמה זילברמן · ראה עוד »
יצחק שילת
הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם וספר הכוזרי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויצחק שילת · ראה עוד »
יצחק גולדמן
יצחק גולדמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: גאָלדמאן, גם גאָלדמאנן; ברוסית: Гольдман; בפולנית: Izaak (Icchak) Goldman; י"ד באייר תקע"ג, מאי 1813, יאשינובקה – כ"ט בטבת תרמ"ח, 13 בינואר 1888, ורשה) היה מחנך, מתרגם, מדפיס, מו"ל וצנזור עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בוורשה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויצחק גולדמן · ראה עוד »
יצחק יהודה גולדציהר
יצחק יהודה (איגנאץ) גולדציהר (Goldziher Ignác; 22 ביוני 1850 – 13 בנובמבר 1921) היה מזרחן יהודי-הונגרי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויצחק יהודה גולדציהר · ראה עוד »
ישעיהו ליבוביץ
ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֵיְבּוֹבִיץ' 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות ישראלי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וישעיהו ליבוביץ · ראה עוד »
ישראל מזמושץ'
רבי ישראל מזמושץ' (1700 לערך – אפריל 1772) היה רב ומלומד גליצאי, מן המשכילים המוקדמים, מחבר "נצח ישראל" ו"נזד הדמע".
חָדָשׁ!!: הכוזרי וישראל מזמושץ' · ראה עוד »
ישראל הס
הרב ישראל הס (כ"ג בניסן ה'תרצ"ה, 26 באפריל 1935 - כ"ה באלול ה'תשנ"ז, 27 בספטמבר 1997) היה רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן, ר"מ במכון מאיר, ומחברם של ספרים תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וישראל הס · ראה עוד »
ישיבת מרכז הרב
מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »
ישיבת הר ברכה
הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וישיבת הר ברכה · ראה עוד »
ישיבה קטנה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').
חָדָשׁ!!: הכוזרי וישיבה קטנה · ראה עוד »
ישיבה קטנה לאומית
סמליל "איגוד הישיבות הקטנות הלאומיות" ישיבה קטנה לאומית היא ישיבה קטנה המיועדת לנערים דתיים לאומיים בגיל בית הספר התיכון שבה נלמדים באופן בלעדי או כמעט בלעדי לימודי קודש, הכוללים גמרא, הלכה ואמונה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי וישיבה קטנה לאומית · ראה עוד »
יחס היהדות לתורת האבולוציה
בריאת העולם בכתב היד, ספר הרשומות מנירנברג, שנת 1493 האבולוציה, היא תאוריה מדעית המקובלת כיום כקונצנזוס מדעי, מאתגרת את תפיסת בריאת העולם כפי שהיא מתוארת בתנ"ך ובמסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויחס היהדות לתורת האבולוציה · ראה עוד »
יחזקאל סרנא
הרב יחזקאל סרנא (כונה: ר' חצקל; כ"ח בשבט תר"נ, 18 בפברואר 1890 - ו' באלול תשכ"ט, 20 באוגוסט 1969) היה ראש ישיבת חברון כנסת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויחזקאל סרנא · ראה עוד »
יחיא קאפח
שלט רחוב יחיא קאפח בירושלים. הרב יחיא קאפח (נקרא בפי תלמידיו הרב הישיש או מארי הישיש; ה'תר"י – ה'תרצ"ב, 1850–1931) היה מגדולי חכמי תימן בדורו.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויחיא קאפח · ראה עוד »
יחיאל מיכל פינס
הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות רבנית
רבניים (או רבנים ובהקשרים מחקריים גם יהדות רבנית) הוא כינוי ליהודים הנוהגים על פי ההלכה הנלמדת מהתורה שבעל פה (המשנה והתלמוד).
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהדות רבנית · ראה עוד »
יהדות: בין דת למוסר (ספר)
יהדות: בין דת למוסר הוא ספר עיון מאת פרופ' אבי שגיא שיצא לאור ב-1998, בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף מכון שלום הרטמן ומרכז יעקב הרצוג.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהדות: בין דת למוסר (ספר) · ראה עוד »
יהודה מוסקאטו
רבי יהודה אריה (בן יוסף) מוסקאטו (נודע בשם "המוסקאטו", נולד: 1530 (לערך), באוזימו, אנקונה איטליה - נפטר: 30 בספטמבר 1589, במנטובה) היה רב, פילוסוף, משורר, דרשן, ומוזיקאי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהודה מוסקאטו · ראה עוד »
יהודה מוריאל
יהודה מוריאל (כ"ה באדר ב' ה'תר"ע 4 באפריל 1910 - ה' באב ה'תשנ"ח 28 ביולי 1998) היה מורה ואיש חינוך, מרצה באוניברסיטה, מייסד ומנהל מוסדות חינוך בישראל ומחוצה לה.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהודה מוריאל · ראה עוד »
יהודה אבן שמואל
יהודה אבן שמואל בשנת 1944 שמחות בפני בפני אספת הנבחרים הרביעית יהודה אבן שמואל (קופמן) (20 במאי 1887 – 23 בפברואר 1976) היה חתן פרס ישראל לשנת תשל"ג בתחום מדעי היהדות, וזוכה פרס הרב קוק למחקר תורני לשנת תשי"ט.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהודה אבן שמואל · ראה עוד »
יהודה אבן תיבון
יהודה בן שאול אבן תיבון (בספרדית: Judá ben Saúl ibn Tibbón; 1120–1190) היה מתרגם ורופא בממלכת ספרד בימי הביניים בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהודה אבן תיבון · ראה עוד »
יהודה סילמן
הרב יהודה משה סילמן (נולד בג' בחשוון ה'תש"ה, 20 באוקטובר 1944) הוא רב ליטאי, אב בית דין (מכונה 'ראב"ד') בבית הדין של הרב ניסים קרליץ ורב הקהילה החסידית בשכונת רמת אלחנן שבבני ברק.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהודה סילמן · ראה עוד »
יהודה לוי
לוי.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהודה לוי · ראה עוד »
יהודה בן מרדכי הורביץ
עמוד השער הראשון של "עמודי בית יהודה", אמשטרדם 1765, (מקור: אוצר החכמה) יהודה בן מרדכי הלוי הורביץ (נקרא גם: יהודה בן מרדכי הורוויץ, 1734 וילנה – 1797 גרודנו) היה רופא, איש רוח וסופר עברי, מראשוני המשכילים היהודיים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהודה בן מרדכי הורביץ · ראה עוד »
יהודה בן טבאי
יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהודה בן טבאי · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהודה הלוי · ראה עוד »
יהודים ושחמט
יהודים משחקים שחמט איזידור קאופמן, "שחקני השח" תרומת היהודים לעולם השחמט בולטת בתחומים רבים והיא גדולה בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסיית העולם.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויהודים ושחמט · ראה עוד »
יוסף אבן כספי
רבי יוסף אבן כספי ב"ר אבא מארי (נקרא גם יוסף כספי) (ארל 1280- מיורקה 1345) היה פרשן מקרא, פילוסוף ובלשן שחי באזור ארדש וספרד.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויוסף אבן כספי · ראה עוד »
יוסף קאפח
הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויוסף קאפח · ראה עוד »
יוסף שה-לבן
שה-לבן, 1969 יוסף שה-לבן (כ"ח בכסלו תרס"ז, 15 בדצמבר 1906 – כ"ז בסיוון תשמ"ב, 20 במאי 1982) היה חוקר ומבקר ספרות, מורה לספרות ומחנך.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויוסף שה-לבן · ראה עוד »
יוסף בן שלום אשכנזי
רבי יוסף בן שלום אשכנזי (מכונה גם רבי יוסף הארוך) היה מקובל, מפרשני ספר יצירה, ומחשובי המשפיעים על הפרשנות הקבלית אצל מקובלים שונים כגון תלמידי הגאון מווילנא ותלמידי המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויוסף בן שלום אשכנזי · ראה עוד »
יוסף יהלום
יוסף יהלום (נולד ב-11 באפריל 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית שבאוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית וקליר הול קולג', קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויוסף יהלום · ראה עוד »
יישוב הדעת
יישוב הדעת (הנקרא גם שלוות נפש) הוא מצב של יציבות נפשית או רגשית המאפשר לשמור על איזון או ראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ויישוב הדעת · ראה עוד »
1140
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הכוזרי ו1140 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הכוזרי
