גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
242 יחסים: מנחם מנדל פייטלסון, מנחם מנדל בראונשטיין, מנחם מנדל דוליצקי, מנחם אוסישקין, מניין לחורבן הבית, מרדכי אליאשברג, מרדכי אהרן גינצבורג, מרדכי אהרנפרייז, מרדכי צבי מאנה, מרדכי בן-עמי, מרדכי ברכיהו, מרדכי יהלמשטיין, משפט סטרודוב, משה אלעזר אייזנשטדט, משה אליעזר בילינסון, משה אביגדור ליכטנשטאדט, משה סמילנסקי, משה לייב ליליינבלום, משה בן-אליעזר, מליצה, מגן דוד, מוניטור (אונייה, 1862), מולא אהרון הכהן, מוזיאון המזגגה, מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין), מיכאל הלפרן, מיכל לייב כץ, מיכל ובר, מיכל יצחק רבינוביץ', מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אסון קריסת המקווה באודסה, אפרים ניימרק, אפרים דיינרד, אריה ליב ליפקין, אתרוג בלאדי, אלחנן ליב לוינסקי, אלכסנדר משה לפידות, אלכסנדר הלוי צדרבוים, אלימלך וכסלר (איש נעמי), אליעזר ארלוזורוב, אליעזר צבי צווייפל, אליעזר ליבר שרשבסקי, אליעזר ברמן, אליעזר יפה, אליעזר יהודה פינקל, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אברהם אבן-שושן, אברהם אברונין, אברהם אורי קובנר, אברהם פרומקין, ..., אברהם פריידנברג, אברהם קרוכמל, אברהם שמואל הרשברג, אברהם שלום פרידברג, אברהם שלום יהודה, אברהם לודויפול, אברהם יעקב סלוצקי, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם יואל אבלסון, אגודת עזרא, אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין, אדולף לנדאו, אהרן מיכל ברכיהו, אהרן שמואל תמרת, אהרן ליב ביסקו, אהרן חרמוני, אהרן הלוי איזגור, אהל משה, אורי ניסן גנסין, אות קלון, אולגה חנקין, איישישוק, אייזיק מאיר דיק, נפתלי משכיל לאיתן, נפתלי צבי יהודה ברלין, נח רוזנבלום, נחמה פוחצ'בסקי, ניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן, ספרות יידיש, ספריית בני ברית, ספוגיים, ענבר, עלילת דמשק, עלילת דם, עברי אנכי, עכברה, עיתונות נשים, עיתונות עברית, עיתונות יהודית בתוניסיה, עיתונות יהודית היסטורית, פנחס טורברג, פסח אוירבך, פקיעין, פרץ סמולנסקין, פרדס (מאסף ספרותי), פולמוס גדרה, פיליטון, צבי פרילוצקי, צבי שרפשטיין, צבי כשדאי, צדרבוים, ציונות ברוסיה, קנאת סופרים תרבה חכמה, קרן השביעית, קרב המפטון רודס, קלמן שולמן, קזלו רודה, קדיש סילמן, קופצ'ווה, קוצו של יוד (שיר), קול מבשר (שבועון), ראובן אשר ברודס, ראובן קולישר, ראובן בריינין, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רשת הספריות העירוניות פתח תקווה, ש. בן-ציון, שמ"ר, שמעון יהודה סטניסלבסקי, שמחה וילקומיץ, שמואל אבא הורודצקי, שמואל ליב ציטרון, שמואל טשרנוביץ, שמואל זנוויל קלפפיש, שמואל יעקב יצקאן, שמואל יוסף פין, שמות רחובות בירושלים, שאול פנחס רבינוביץ, שם עט, שעון, שרה פייגה פונר, שלמה אטינגר, שלמה זלמן פינס, שלמה הכהן אהרונסון, שלום עליכם, שלום בכ'אש, תנועת ההשכלה היהודית, תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית, תחיית הלשון העברית, תומאס קוק ובנו, תיאטרון, לאון רבינוביץ, לב לבנדה, ליבמן פסח הירש, זאב סמילנסקי, זלמן אפשטיין, זכריה מנדל כ"ץ, חצי נחמה (מאמר), חיים נחמן ביאליק, חיים צבי לרנר, חיים זליג סלונימסקי, חיים דב הורביץ, חיים הררי (מחנך), חיים ירמיהו פלנסברג, בן אביגדור, בן-ציון אייזנשטט, בן-ציון זטלר, בנימין מנשה לוין, בנימין הכהן שקוביצקי, ברוך טולידאנו, בתי ברוידא, בילינסון, בייסוגלה, גצל זליקוביץ, דב בר רטנר, דבורה בארון, דוד פרישמן, דוד זכאי, דוד גינצבורג, דוד כהנא (חוקר), דוד ישעיהו זילברבוש, דוד ילין, ה'תקע"ו, המגיד, המהלך החדש בספרות העברית, האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית, הספרייה הלאומית, הסקר הארכאולוגי של ישראל, העלייה הראשונה, הפלס (ירחון), הפולמוס על מעמד היידיש בספרות, הצפירה, הצופה (ורשה), הקרן לחקר ארץ ישראל, הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג, התקווה, הלל נח מגיד שטיינשניידר, הלל זלטופולסקי, הלל דוד הכהן טריווש, הכרמל (כתב עת), היסטוריה של רכבת ישראל, היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל, היום (יומון עברי באימפריה הרוסית), כפר סבא, כשאנו המתים מתעוררים, כינורו של רוטשילד, יעקב נאכט, יעקב שמואל טרכטמן, יעקב גולדמן (עיתונאי), יעקב דוב רפפורט, יעקב יצחקי, יצחק אייזיק הלוי, יצחק ניסנבוים, יצחק זיבנברגר, יצחק בלאזר, יצחק גולדמן (משורר), יצחק הלוי סגל, יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז'), ירגזי מצוי, ירושלים, ישעיהו ברשדסקי, ישראל קפלן (מחנך), ישראל חיים טביוב, ישראל בנימין לבנר, יחסי האיטי–ישראל, יחזקאל קוטיק, יחיאל יוסף ליבונטין, יהדות אודסה, יהדות חרדית, יהדות האיטי, יהונתן אליאשברג, יהונתן אייבשיץ, יהושע מרדכי ליפשיץ, יהושע אובסי, יהושע חנא רבניצקי, יהודה סולודוחה, יהודה צבי יבזרוב, יהודה ליב קנטור, יהודה ליב לוין, יהודה ליב ברגר, יהודה ליב גמזו, יהודה לייב צירלסון, יהודה לייב גורדון, יהודה דוד אייזנשטיין, יהודית הררי, יוסף אליהו טריווש, יוסף זכריה שטרן, יוסף חיים ברנר, יוסף באביטש, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), יולי מרטוב, יידישיזם. להרחיב מדד (192 יותר) »
מנחם מנדל פייטלסון
מנחם מנדל פייטלסון נולד בכפר מיכאילובקה חצי האי קרים, (ה' באלול ה'תר"ל - ה'תרע"ב) היה עיתונאי עברי וסופר עברי משכיל שעסק בכתיבת מאמרים וסיפורת המחנכים את האדם להתנהגות נאותה.
חָדָשׁ!!: המליץ ומנחם מנדל פייטלסון · ראה עוד »
מנחם מנדל בראונשטיין
מנחם מנדל בּרַאוּנשטיין (בּרוֹיְנשטיין; בראשי תיבות: מבש"ן; א' באב תרי"ח, 15 באוגוסט 1858 – כ"ד בכסלו תש"ה, 10 בדצמבר 1944) היה סופר, מתרגם ומחנך עברי, מראשי התנועה הציונית ברומניה.
חָדָשׁ!!: המליץ ומנחם מנדל בראונשטיין · ראה עוד »
מנחם מנדל דוליצקי
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתם של פרץ סמולנסקין ואחרים מנחם מֶנדל דוֹליצקי (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: מנחם מענדל דאָליצקי; ברוסית: Долицкий; באנגלית: Dolitzky; 1856, ביאליסטוק – 22 בפברואר 1931, לוס אנג'לס) היה משורר וסופר עברי ויידי.
חָדָשׁ!!: המליץ ומנחם מנדל דוליצקי · ראה עוד »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מניין לחורבן הבית
את"תמ"ה לגלותנו בן כ"ג שנים תנצ"בה" מניין לחורבן הבית היא שיטת מניית שנים שהייתה בשימוש יהודי, בעיקר בארץ ישראל וסביבותיה, לאחר חורבן בית המקדש השני ועד התקופה הצלבנית.
חָדָשׁ!!: המליץ ומניין לחורבן הבית · ראה עוד »
מרדכי אליאשברג
רבי מרדכי אֶליאשברג (בכתיב המסורתי, שנהג בזמנו: עליאשבערג) (א' באדר תקע"ז, 17 בפברואר 1817, איישישוק, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) - י"ח בכסלו תר"ן, 11 בדצמבר 1889, בויסק, רוסיה (לטביה)) היה רב, אב"ד בויסק, מגדולי התורה בדורו ומראשי ופעילי חובבי ציון.
חָדָשׁ!!: המליץ ומרדכי אליאשברג · ראה עוד »
מרדכי אהרן גינצבורג
מרדכי אהרן גִינְצְבּוּרְג רמא"ג; (ברוסית: Мордехай Аарон Гинцбург; בלטבית: Mordechajus Aronas Gincburgas; כ"א בכסלו תקנ"ו, 3 בדצמבר 1795 – ט"ז בחשוון תר"ז, 5 בנובמבר 1846), היה מראשי המשכילים בווילנה, תרגם לעברית וחיבר ספרי השכלה.
חָדָשׁ!!: המליץ ומרדכי אהרן גינצבורג · ראה עוד »
מרדכי אהרנפרייז
הרב ד"ר מרדכי זאב (מרקוס) אהרנפרייז (בכתיב יידי: עהרנפרייז; בגרמנית: Mordechai (Markus/Marcus) Ehrenpreis; 25 ביוני 1869, למברג – 26 בפברואר 1951, סולטחובאדן, ליד סטוקהולם), סופר עברי, מתרגם, פובליציסט, עורך, רב ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: המליץ ומרדכי אהרנפרייז · ראה עוד »
מרדכי צבי מאנה
מרדכי צבי מאנה (1859–1886) היה משורר, צייר ומסאי עברי; מהמשוררים הליריים המשפיעים ביותר על השירה העברית החדשה, והמסאי העברי הראשון שחיבר מאמרים על אמנות, יופי, ושירה.
חָדָשׁ!!: המליץ ומרדכי צבי מאנה · ראה עוד »
מרדכי בן-עמי
מרדכי בן-עמי (ברוסית: Мордехай Бен-Амми), במקור חיים מרדכי (מארק) רבינוביץ' (ברוסית: Марк Яковлевич Рабинович;ט' באב תרי"ד/ 1854, וֶרְחוֹבְקַה, פלך פודוליה, רוסיה (אוקראינה) – ג' באדר ב' תרצ"ב/ 8 בפברואר 1932, תל אביב, ארץ ישראל) היה סופר, עיתונאי ובעל טור ציוני יהודי-רוסי, שכתב בעיקר ברוסית ומעט ביידיש.
חָדָשׁ!!: המליץ ומרדכי בן-עמי · ראה עוד »
מרדכי ברכיהו
מרדכי ברכיהו (בורוכוב; נכתב גם: ברוכוב, בורכוב) (פורים תרמ"ב, מרץ 1882 – 8 בדצמבר 1959) היה רופא ארצישראלי, איש העלייה השנייה, מניח היסודות להחדרת המודעות להיגיינה ורפואה מונעת בארץ.
חָדָשׁ!!: המליץ ומרדכי ברכיהו · ראה עוד »
מרדכי יהלמשטיין
מרדכי יהלֹמשטיין (באנגלית: Mordecai Jalomstein; ה'תקצ"ח, 1838, סובאלק, רוסיה – כ' באב ה'תרנ"ז, 18 באוגוסט 1897, ניו יורק) היה מו"ל ועורך עיתונות יהודי אמריקאי ממוצא ליטאי שפעל בניו יורק במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: המליץ ומרדכי יהלמשטיין · ראה עוד »
משפט סטרודוב
משפט סטרדוב הוא כינוי לפרשיית הלשנה על הקהילה החסידית בעיר סטרדוב שברוסיה בשנת ה'תרמ"א (1881) במהלכה נאסר רב העיר רבי משולם זלמן ניימרק, בגין שוחד וזיוף מסמכים.
חָדָשׁ!!: המליץ ומשפט סטרודוב · ראה עוד »
משה אלעזר אייזנשטדט
הרב ד"ר משה אלעזר אייזנשטדט (כ"ח באדר תרכ"ט - כ"ד בכסלו תש"ד; 11 במרץ 1869 - 21 בדצמבר 1943) היה רבה הרשמי של סנקט פטרבורג בשנים 1909 - 1918, פעיל חברתי וכותב בכתבי עת.
חָדָשׁ!!: המליץ ומשה אלעזר אייזנשטדט · ראה עוד »
משה אליעזר בילינסון
משה אליעזר בֶּילינסון (בכתיב ארכאי: בעלינסאָן; ברוסית: Бейленсон; מכונה גם בראשי התיבות: מאב"ן; 1835 – ו' באדר תרס"ח, 8 בפברואר 1908) היה עיתונאי, בעל בית דפוס, סופר וגנאלוג.
חָדָשׁ!!: המליץ ומשה אליעזר בילינסון · ראה עוד »
משה אביגדור ליכטנשטאדט
משה אביגדור ליכטנשטאדט (י"ב באב ה'תקמ"ז, 15 ביולי 1787 - ליל כ"ז בשבט ה'תר"ל, 17 בינואר 1870) היה חוקר תלמוד ומדעי היהדות, ופילנתרופ יהודי רוסי ממוצא פולני.
חָדָשׁ!!: המליץ ומשה אביגדור ליכטנשטאדט · ראה עוד »
משה סמילנסקי
משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: המליץ ומשה סמילנסקי · ראה עוד »
משה לייב ליליינבלום
משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.
חָדָשׁ!!: המליץ ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »
משה בן-אליעזר
משה בן-אליעזר (גלַמבוצקי) (על פי רוב: מ. בן-אליעזר; י"ז בניסן תרמ"ב, 6 באפריל 1882 – י"ח באב תש"ד, 7 באוגוסט 1944) היה סופר, מתרגם ועיתונאי חבר מערכת הארץ.
חָדָשׁ!!: המליץ ומשה בן-אליעזר · ראה עוד »
מליצה
מליצה – לשון גבוהה, פיוטית, שאינה נמצאת בשימוש יומיומי בדרך כלל, ומאפיינת את הלשון המקראית ולשון השירה והספרות.
חָדָשׁ!!: המליץ ומליצה · ראה עוד »
מגן דוד
200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.
חָדָשׁ!!: המליץ ומגן דוד · ראה עוד »
מוניטור (אונייה, 1862)
מוניטור (באנגלית: USS Monitor) הייתה ספינת קיטור מחופת שריון של צי מדינות האיחוד האמריקאי.
חָדָשׁ!!: המליץ ומוניטור (אונייה, 1862) · ראה עוד »
מולא אהרון הכהן
מולא אהרון הכהן (1910 לערך) מולא אהרן הכהן (1843 - 13 במאי 1918) היה שד"ר, ממעוררי עליית יהודי פרס לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ומולא אהרון הכהן · ראה עוד »
מוזיאון המזגגה
250px מוזיאון המזגגה הוא מוזיאון לארכאולוגיה ולזכוכית, השוכן במבנה שהיה בעבר מפעל לייצור בקבוקי זכוכית ליין, פרי יוזמה של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: המליץ ומוזיאון המזגגה · ראה עוד »
מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין)
מיכאל לוי פְרוּמקין, ובהמשך חייו מיכאל לוי רוֹדְקינסוֹן (ברוסית: Михаил Леви Родкинсон; באנגלית: Michael Levi Rodkinson (Frumkin); 1845, דוברובנה – 6 בינואר 1904, י"ח בטבת תרס"ד, ניו יורק) היה מו"ל עיתונות ומתרגם יהודי, מחבר פורה מאוד, ודמות שנויה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: המליץ ומיכאל לוי רודקינסון (פרומקין) · ראה עוד »
מיכאל הלפרן
מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.
חָדָשׁ!!: המליץ ומיכאל הלפרן · ראה עוד »
מיכל לייב כץ
מיכל לייב כץ מיכל לייב כץ (זאנגאר) (1846 – 5 באוקטובר 1922, יג' בתשרי תרפ"ג), היה מאנשי הישוב הישן, ממייסדי המושבה פתח תקווה, סייע למושבות שהקימו אנשי העלייה הראשונה והעלייה השנייה, יזם בניית שכונות מחוץ לחומות בירושלים, גאל אדמות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ומיכל לייב כץ · ראה עוד »
מיכל ובר
מיכְל וֶבֶּר (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: וועבער; בפולנית: Michał Weber; ה' באדר א' תרי"ט, 9 בפברואר 1859, וורקא, פלך ורשה, פולין הקונגרסאית – כ"ג באייר תרס"ז, 7 במאי 1907, ורשה) היה עיתונאי וסופר ורשאי עברי ויידיש משכיל מרקע חסידי, שהתמחה בכתיבת מדע פופולרי.
חָדָשׁ!!: המליץ ומיכל ובר · ראה עוד »
מיכל יצחק רבינוביץ'
מֶיכְל יצחק רבינוביץ' (22 ביוני 1879, א' בתמוז תרל"ט – 17 בנובמבר 1948, ט"ו בחשוון תש"ט) היה סופר, עיתונאי, מו"ל ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: המליץ ומיכל יצחק רבינוביץ' · ראה עוד »
מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) Миха Йосеф Бердичевский; 19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי, אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית.
חָדָשׁ!!: המליץ ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי · ראה עוד »
אסון קריסת המקווה באודסה
אסון קריסת המקווה באודסה אירע ב-26 באפריל 1871, ליל ו' באייר ה'תרל"א: כיפת המקווה באודסה קרסה בשעה ששהו בו שלושים טובלות וילדיהן.
חָדָשׁ!!: המליץ ואסון קריסת המקווה באודסה · ראה עוד »
אפרים ניימרק
אפרים ניימרק (תשיעי משמאל בשורת העומדים השנייה), עם חברי "החלוץ" בהכשרה בחלקת הגן בסלובודקה, ב-29 ביולי 1919, לרגל ביקור משלחת אמריקנית עם הנרי מורגנטאו (האב) אפרים ניימרק (כ"ג בתשרי ה'תרכ"א, 9 באוקטובר 1860 – אחרי ה'תרצ"ח, 1938) היה נוסע, עיתונאי, סופר, פעיל ציוני, וחבר בהנהגת הקהילה היהודית בגרודנה.
חָדָשׁ!!: המליץ ואפרים ניימרק · ראה עוד »
אפרים דיינרד
עמוד השער של הספר 'מסע בארץ הקדם ומורה דרך לכל הנוסעים לארץ הקדושה ומצרים ' משנת 1883. לעיון בספר המלא https://www.eretzisrael.co.il/1883-מסע-בארץ-הקדם-אפרים-דיינארד/ לחצו כאן. אפרים גרשון דיינרד (נכתב גם דיינארד; שם עטו: אדיר; תר"ו, 1846, שוסמאקן, לטביה – כ"ח בסיוון ה'תר"ץ, 24 ביוני 1930, ניו יורק), היה ביבליוגרף וסופר עברי ואידי (כתב גם באנגלית), אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: המליץ ואפרים דיינרד · ראה עוד »
אריה ליב ליפקין
הרב אריה ליב ליפקין (זאגר ה'ת"ר – וקשנה כ"ז בתשרי ה'תרס"ג) היה רב ליטאי, מחבר ספרי הלכה קבלה ועוד, ומהדיר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: המליץ ואריה ליב ליפקין · ראה עוד »
אתרוג בלאדי
אתרוג בלאדי הוא זן של אתרוג הגדל באזור ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ואתרוג בלאדי · ראה עוד »
אלחנן ליב לוינסקי
אלחנן ליב לוינסקי אלחנן ליב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי 21 במרץ 1857 – 27 באוקטובר 1910) היה סופר עברי ויידי, מראשוני אגודת חובבי ציון ברוסיה, מו"ל עברי, מסופרי אודסה ומנהל סניף 'כרמל ארץ ישראל' בעיר ("כרמל אודסה").
חָדָשׁ!!: המליץ ואלחנן ליב לוינסקי · ראה עוד »
אלכסנדר משה לפידות
רבי אלכסנדר משה לפידות (מכונה לעיתים: לפידותזון, או: אבן לפידות; וילנה, ב' באדר תקע"ט, 27 בפברואר 1819 - ראסיין, י' באדר תרס"ו, 7 במרץ 1906) היה רב ותלמיד חכם, מרבני ליטא.
חָדָשׁ!!: המליץ ואלכסנדר משה לפידות · ראה עוד »
אלכסנדר הלוי צדרבוים
אלכסנדר הלוי צֶדֶרבּוֹים (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: צעדערבוים; ברוסית: Александр Осипович Цедербаум; נודע בשם העט ארז (נכתב לעיתים אר"ז), שהוא תרגום שמו לעברית; 27 באוגוסט 1816, ג' באלול תקע"ו – 8 בספטמבר 1893, כ"ו באלול תרנ"ג) היה סופר ועיתונאי יהודי, המייסד, המו"ל והעורך של "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית שיצא לאור ברוסיה מאמצע המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: המליץ ואלכסנדר הלוי צדרבוים · ראה עוד »
אלימלך וכסלר (איש נעמי)
אלימלך וכסלר-בֶּזְרֶדְקָה (בכתיב יידי: וועקסלער-בעזרעדקאַ; ברוסית: Векслер-Безредка; י"ב בטבת תר"ג, 16 בדצמבר 1842, קריבה אוזרו, מחוז באלטה, פלך פודוליה, רוסיה – 1919, אודסה) שאימץ לעצמו את השם הספרותי "איש נעמי" - היה משכיל, מורה, עיתונאי, בלשן ומתרגם עברי, והיה ידוע בהקפדתו היתירה על שימוש בעברית המקראית הטהורה.
חָדָשׁ!!: המליץ ואלימלך וכסלר (איש נעמי) · ראה עוד »
אליעזר ארלוזורוב
אליעזר ארלוזורוב (בכתיב יידי: ארלאזאראוו; ה'תר"א/ה'תר"ב, 1841/1842 - ו' באדר ה'תרס"א, 25 בפברואר 1901) היה חסיד חב"ד, רב ואב בית דין בעיר רומני.
חָדָשׁ!!: המליץ ואליעזר ארלוזורוב · ראה עוד »
אליעזר צבי צווייפל
אליעזר צבי צְוַוייפֶל (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: צווייפעל; 15 באפריל 1815, מוהילב על הדנייפר – 21 בפברואר 1888, גלוחוב, רוסיה) היה סופר, משורר, מתרגם, חוקר ומורה עברי.
חָדָשׁ!!: המליץ ואליעזר צבי צווייפל · ראה עוד »
אליעזר ליבר שרשבסקי
אליעזר ליבר שרשבסקי אליעזר ליבר שרשבסקי (י"ז בטבת תרל"ו, 1876, זלבה, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' בסיוון תשט"ז, 13 במאי 1956, תל אביב) היה מייסדו של בית החרושת הראשון לאריגה בתל אביב ושימש כיושב-ראש הנהלת 'הלוואה וחיסכון' תל אביב.
חָדָשׁ!!: המליץ ואליעזר ליבר שרשבסקי · ראה עוד »
אליעזר ברמן
אליעזר (לאזאר) בן יעקב ברמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: בעהרמאן; ברוסית: Лазарь Яковлевич Берманъ, בכתיב מודרני: Берман, לאזאר יקובלביץ' ברמן; 26 בספטמבר 1830, פרידריכשטדט, פלך קורלנד, רוסיה – ד' באייר תרנ"ג, 7 באפריל (על פי הלוח היוליאני: 19 באפריל) 1893, סנקט פטרבורג) היה איש חינוך משכיל, עסקן ציבורי, מו"ל ועורך יהודי בסנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: המליץ ואליעזר ברמן · ראה עוד »
אליעזר יפה
אליעזר לִיפָּא יָפֶה ("יפֶה"; י"ט בטבת תרמ"ב 10 בינואר 1882 – כ"ח באלול תש"ב 10 בספטמבר 1942) היה פעיל ציוני, מראשי ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, חבר בקבוצות הראשונים בדגניה, מתכנן מושב העובדים, ממייסדי נהלל, ויזם ומנהל ראשון של "תנובה".
חָדָשׁ!!: המליץ ואליעזר יפה · ראה עוד »
אליעזר יהודה פינקל
הרב חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ט, 1879 - י"ט בתמוז תשכ"ה, 19 ביולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ואליעזר יהודה פינקל · ראה עוד »
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.
חָדָשׁ!!: המליץ ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »
אברהם אבן-שושן
אברהם אבן־שושן (מימין) עם אחיו שלמה אבן שושן אברהם אבן־שושן (רוזנשטיין) (25 בדצמבר 1906, ח' בטבת תרס"ז, מינסק – 8 באוגוסט 1984, י' באב תשמ"ד, ירושלים) היה מילונאי עברית ישראלי מהבולטים בתחומו, מחבר "המילון החדש".
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם אבן-שושן · ראה עוד »
אברהם אברונין
אברהם אברוּנין (ברוסית: Авраам (Авром) Аврунин; ט"ו בתמוז תרכ"ט, 24 ביוני 1869 – 9 במאי 1957) היה בלשן עברי ומדקדק, מתרגם, מורה וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם אברונין · ראה עוד »
אברהם אורי קובנר
אברהם אוּרי בן צבי (ארקדי גריגוריביץ') קובנֶר (בכתיב היידי, שנהג בתקופתו: קאָוונער; ברוסית: Ковнер, בכתיב של תקופתו: Ковнеръ; 1842, וילנה – 1909, לומז'ה) היה פובליציסט ומבקר ספרות יהודי ליטאי בן תקופת ההשכלה, הנחשב לאבי ביקורת הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם אורי קובנר · ראה עוד »
אברהם פרומקין
אברהם פרומקין (1873–1940) היה אנרכיסט יהודי וידוע בתרומתו לעיתונות אנרכיסטית ביידיש.
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם פרומקין · ראה עוד »
אברהם פריידנברג
אברהם יעקב פריידנברג (24 בינואר 1865 - נובמבר 1943) היה משפטן, מחנך, פעיל ציוני, עורך ספרותי, "רב מטעם" בקרמנצ'וג במשך 15 שנים וממנהיגי יהדות בריסל.
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם פריידנברג · ראה עוד »
אברהם קרוכמל
"אבן הראשה", וינה תרל"א (1871) אברהם קרוכמל (או קרוכמאל; בכתיב יידי: קראָכמאַל; 1817 בערך – 1888) היה חוקר ופובליציסט, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם קרוכמל · ראה עוד »
אברהם שמואל הרשברג
אברהם שמואל הֶרשברג (בכתיב יידי: הערשבערג; לעיתים הירשברג; כ"ב בטבת תרי"ט, 29 בדצמבר 1858, קולנה, מחוז לומז'ה, פולין הקונגרסאית, האימפריה הרוסית – מאי 1940) היה יהודי פולני, חובב ציון והיסטוריון חוקר תרבות עם ישראל בעת העתיקה, נוסע ומחבר ספרי עיון, חבר "בני משה" ומאנשי העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם שמואל הרשברג · ראה עוד »
אברהם שלום פרידברג
Friedberg_Avraham_Shalom נראית המצבה בימים טובים יותר. אברהם שלום פְרִידברג (בכתיב היידי שנהג בזמנו: פריעדבערג, לעיתים נכתב פרידבערג; נודע בשם העט הר שלום (שהוא תרגום שם משפחתו) או בראשי התיבות הַ"ש; בפולנית: Abraham Szalom Friedberg; 6 בנובמבר 1838, גרודנו – 21 במרץ 1902, י"א באדר ב' תרס"ב, ורשה) היה סופר עברי, מחבר "זכרונות לבית דוד", עורך כתבי העת העבריים "הצפירה", "המליץ", האלמנך "לוח אחיאסף" והאנציקלופדיה העברית "האשכול".
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם שלום פרידברג · ראה עוד »
אברהם שלום יהודה
אברהם שלום יחזקאל יהודה (באנגלית: Abraham Shalom Yahuda; ז' בתמוז תרל"ז, 18 ביוני 1877 – י"א באב תשי"א, 13 באוגוסט 1951) היה איש אשכולות, חוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית, פעיל ציוני, סופר ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם שלום יהודה · ראה עוד »
אברהם לודויפול
אברהם לוּדְוִיפּוֹל (נכתב גם לודוויפול, לודביפול, וכן על דרך הרוסית: ליודוויפול (Людвиполь) ובכתיב היידי: ליודוויפּאָל; בצרפתית: Ludvipol; חשוון תרכ"ו, 1865, זוויהל, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – כ"ה בניסן תרפ"א, 3 במאי 1921, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט ומתרגם עברי ופעיל ציבור ציוני.
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם לודויפול · ראה עוד »
אברהם יעקב סלוצקי
אברהם יעקב סלוצקי (ה'תרכ"א, 1861 - ה'תרע"ח, 1918) היה סופר ופובליציסט יהודי-רוסי (אוקראיני) ציוני דתי.
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם יעקב סלוצקי · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אברהם יואל אבלסון
רבי אברהם יואל אבלסון (ה'תר"א, 1841 - ה'תרס"ג, 1903) היה רב ליטאי, מחובבי ציון, עורך הירחון "כנסת חכמי ישראל".
חָדָשׁ!!: המליץ ואברהם יואל אבלסון · ראה עוד »
אגודת עזרא
קבוצת "עזרא" בעיר פלונסק, שני מימין דוד בן-גוריון, 1 באוקטובר 1906 אגודת "עזרא" הייתה אגודה ללימוד השפה העברית שייסד בעיירה פלונסק בשנת 1900 דוד בן-גוריון, שהיה אז בן ארבע-עשרה, ביחד עם חברים נוספים, בהם שלמה צמח, יצחק כבשנה ושמואל פוקס.
חָדָשׁ!!: המליץ ואגודת עזרא · ראה עוד »
אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-19 פעלו בישיבת וולוז'ין אגודות סתר ציוניות, על פי יוזמת תלמידים מסוימים, אך נגד רצון ראשי הישיבה.
חָדָשׁ!!: המליץ ואגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
אדולף לנדאו
250px אדולף (אהרן) לנדאו (ברוסית: ЛАНДА́У Адольф Ефимович; 1842 ראסיין פלך קובנה - 1902 ברלין) היה מו"ל, עורך ופובליציסט-יהודי ליטאי.
חָדָשׁ!!: המליץ ואדולף לנדאו · ראה עוד »
אהרן מיכל ברכיהו
אהרן מיכל ברכיהו (ברוכוב) (כ"א בטבת תר"ל, 25 בדצמבר 1869 - י"ד באדר א' תש"ו, 15 בפברואר 1946) היה פובליציסט ציוני, מזכיר הוועד האודיסאי, איש העלייה השנייה, ולימים מזכיר בצלאל.
חָדָשׁ!!: המליץ ואהרן מיכל ברכיהו · ראה עוד »
אהרן שמואל תמרת
הרב אהרן שמואל תַמַרֶת (ה'תרכ"ט, 1869 – כ"ז באב ה'תרצ"א, 10 באוגוסט 1931) היה רבה של מילייציץ, הוגה דעות מראשי חובבי ציון בפולין.
חָדָשׁ!!: המליץ ואהרן שמואל תמרת · ראה עוד »
אהרן ליב ביסקו
אהרן ליב בּיסְקוֹ (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ביסקאָ; ברוסית: Л. Бысько; בכתב לטיני: A. L. Bisko; 1859 – 1929) היה סופר, עיתונאי ופדגוג עברי.
חָדָשׁ!!: המליץ ואהרן ליב ביסקו · ראה עוד »
אהרן חרמוני
אהרון חרמוני (1882–1960) היה סופר, עיתונאי, עורך ופובליציסט עברי.
חָדָשׁ!!: המליץ ואהרן חרמוני · ראה עוד »
אהרן הלוי איזגור
אהרון הלוי אִיזְגוּר (ברוסית: А. С. Изгуръ; ט' באב תרל"ד, 23 ביולי 1874 – 1943) היה סופר, עיתונאי ומורה יהודי-רוסי.
חָדָשׁ!!: המליץ ואהרן הלוי איזגור · ראה עוד »
אהל משה
בית כנסת בשכונת אהל משה מפת הנחלאות טקס חנוכת השכונה, תיאור מעיתון החבצלת, ספטמבר 1887 גן הבוסתן הספרדי אהל משה היא אחת מהשכונות הראשונות אשר הוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: המליץ ואהל משה · ראה עוד »
אורי ניסן גנסין
אוּרי ניסן גְנֶסִין (ברוסית: Ури Нисан Гнесин; 29 באוקטובר 1879, י"ב במרחשוון תר"ם, סְטָארוֹדוּבּ, רוסיה – 6 במרץ 1913, כ"ז באדר א' תרע"ג, ורשה) היה סופר ומתרגם עברי, שעיקר יצירתו סיפורים ונובלות.
חָדָשׁ!!: המליץ ואורי ניסן גנסין · ראה עוד »
אות קלון
אות קלון הוא ניב שנוצר בעברית החדשה (אף ששני רכיביו מקורם בלשון המקרא), הבא לבטא את החומרה של מושא הביטוי, פעמים רבות תוך ייחוס לחומרה השפעה לזמן רב, לעיתים כזה שאינו ניתן לכפרה, או להיקף רחב יותר מהמושא המצומצם.
חָדָשׁ!!: המליץ ואות קלון · ראה עוד »
אולגה חנקין
אולגה (עלקא חיינה) חנקין לבית (י"ז בטבת תרי"ב, 9 בינואר 1852, בלארוס – ט"ו בניסן תש"ב, 2 באפריל 1942, עמק יזרעאל), אשת העלייה הראשונה, מיילדת ידועה בראשית ההתיישבות הציונית בתקופת היישוב העברי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ואולגה חנקין · ראה עוד »
איישישוק
איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.
חָדָשׁ!!: המליץ ואיישישוק · ראה עוד »
אייזיק מאיר דיק
אייזיק מאיר דִיק, אָמָ"ד (באנגלית: Isaac Mayer Dick; 1807 – 1893) היה משכיל וסופר יהודי-ליטאי, שכתב ביידיש ובעברית.
חָדָשׁ!!: המליץ ואייזיק מאיר דיק · ראה עוד »
נפתלי משכיל לאיתן
נפתלי מַשְֹכִּיל לְאֵיתָן (נכתב גם משכילאיתן, וכן משכיללאיתן, משכיל איתן; בהגייה האשכנזית המקורית: "מַסְכִּילֵיסוֹן"; ברוסית: Маскилейсон Нафтали; בפולנית: Maskilejson; באנגלית: Maskileyson, Maskileison, Maskeleison; י"ז באדר א' תקפ"ט, 20 בפברואר 1829, ראדושקוביץ', פלך מינסק – ו' בכסלו תרנ"ח, 19 בנובמבר 1897, מינסק) היה מהדיר ספרים עברי ומחבר מפורסם בזכות עצמו, סוחר במשלח ידו, שחי ופעל בעיר מינסק שברוסיה (רוסיה הלבנה).
חָדָשׁ!!: המליץ ונפתלי משכיל לאיתן · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: המליץ ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
נח רוזנבלום
נח רוזנבלום (ביידיש: נח ראָזענבלום; 1864-1917?) היה מתרגם, עיתונאי וחבר עיתון המליץ.
חָדָשׁ!!: המליץ ונח רוזנבלום · ראה עוד »
נחמה פוחצ'בסקי
נחמה פוחצ'בסקי נחמה פוחצ'בסקי נחמה פיינשטיין-פוחצ'בסקי (ידועה בכינויה: נֶפֶ"ש) (ט"ו בניסן ה'תרכ"ט, 27 במרץ 1869, בריסט – ז' בסיוון ה'תרצ"ד, 21 במאי 1934, ראשון לציון) הייתה איכרה, סופרת, שופטת וסופרז'יסטית, מחלוצות ראשון לציון.
חָדָשׁ!!: המליץ ונחמה פוחצ'בסקי · ראה עוד »
ניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן
קושאנים המקוריים על אדמות הברון רוטשילד בחורן מודעה על טיול למחוזות מולדת בהובלת זאב וילנאי עם הופעת הציונות בסוף המאה ה-19, החלה העלייה הראשונה, במסגרתה נעשה ניסיון התיישבות יהודית בחבל החורן, שבדרום סוריה.
חָדָשׁ!!: המליץ וניסיונות ההתיישבות היהודית בחורן · ראה עוד »
ספרות יידיש
ספרות יידיש היא הספרות היפה אשר נוצרה בשפת היידיש.
חָדָשׁ!!: המליץ וספרות יידיש · ראה עוד »
ספריית בני ברית
ספריית בני ברית היא מבנה שנבנה בירושלים בראשית המאה ה-20 בידי ארגון בני ברית.
חָדָשׁ!!: המליץ וספריית בני ברית · ראה עוד »
ספוגיים
מבני גוף בספוגיים. משמאל לימין - אסקון, סיקון, לאוקון. סימולי הצבעים: צהוב - פינקוציטים, אדום - קואנוציטים, אפור - מזוהיל, תכלת-כיוון זרימת המים. ספוגי ים (שם מדעי: Porifera) היא מערכה של בעלי חיים נקבוביים רב-תאיים ירודים, חסרי החוליות, הנמנים עם תת-ממלכה Parazoa.
חָדָשׁ!!: המליץ וספוגיים · ראה עוד »
ענבר
תליוני ענבר צבעים שונים של ענבר בלטי עִנְבָּר היא אבן חן הנוצרת מהתאבנות שרף עצים מסוימים במעבה האדמה.
חָדָשׁ!!: המליץ וענבר · ראה עוד »
עלילת דמשק
קפוצ'יני עומד בפתח תאו; ציור של מוריץ דניאל אופנהיים, 1851 עלילת דמשק הייתה עלילת דם שהתחוללה בדמשק בשנת 1840 ה'ת"ר וחוללה זעזוע גדול בקרב יהדות העולם.
חָדָשׁ!!: המליץ ועלילת דמשק · ראה עוד »
עלילת דם
תיאור עלילת דם שהתרחשה כביכול ברגנסבורג בשנת 1476. האיור משנת 1627. היהודים בתמונה מקיזים את דמם של ילדים נוצרים ואוגרים אותו לקראת הפסח. עלילת דם היא האשמה שקרית אנטישמית כלפי יהודים.
חָדָשׁ!!: המליץ ועלילת דם · ראה עוד »
עברי אנכי
שער הגיליון הראשון של העיתון: למברג, י"א בניסן תרכ"ה, 7 באפריל 1865 "עברי אנֹכי" (בתעתיק לועזי: Ibri Onochi וכן Ibri Anochi) היה שבועון יהודי בשפה העברית שראה אור בגליציה, תחילה בעיר למברג (לבוב) ומאוחר יותר בברודי, בין השנים 1865–1890.
חָדָשׁ!!: המליץ ועברי אנכי · ראה עוד »
עכברה
רחוב בכפר עַכְבָּרָה (בכתבי חז"ל גם: עַכְבְּרָא, בערבית: عكبرة, מהמילה העברית עכבר) היא שכונה של העיר צפת, השוכנת ממערב לנחל עכברה ומדרום לכביש 89.
חָדָשׁ!!: המליץ ועכברה · ראה עוד »
עיתונות נשים
דפי שער של עיתוני נשים עיתונות נשים כוללת עיתונים וכתבי עת שקהל היעד שלהם הוא בעיקר נשים והם מוגדרים במוצהר כעיתוני נשים.
חָדָשׁ!!: המליץ ועיתונות נשים · ראה עוד »
עיתונות עברית
דפי שער של עיתונים עבריים מכל התקופות שער "הצפירה" משנת תרכ"ב (1862), מהיומונים העבריים ארוכי החיים ביותר עיתונות עברית, כלומר עיתונות כתובה בשפה העברית, החלה עם הוצאת כתב העת העברי הראשון, פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם, החל מ-1691 ובמשך יותר ממאה שנים וכלל בעיקר קובץ שו"ת תורני.
חָדָשׁ!!: המליץ ועיתונות עברית · ראה עוד »
עיתונות יהודית בתוניסיה
העמוד הראשי של העיתון La Semiane Juive העיתונות היהודית בתוניסיה היא מן הענפות ביותר בצפון אפריקה לאורך המאה התשע עשרה והמאה העשרים.
חָדָשׁ!!: המליץ ועיתונות יהודית בתוניסיה · ראה עוד »
עיתונות יהודית היסטורית
אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: המליץ ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »
פנחס טורברג
פנחס טורברג (כ"ז בטבת ה'תרל"ה,1875, יידוובנה, לומז'ה, פולין – 1951, ניו יורק) היה סופר וביבליוגרף עברי, בוגר ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: המליץ ופנחס טורברג · ראה עוד »
פסח אוירבך
פסח אוירבךתמונה להחלפה פסח אוירבך (לעיתים אוירבוך, אורבך; כ"ה בטבת תרל"ח; 31 בדצמבר 1877 – י"ד בניסן תש"ה; 28 במרץ 1945) היה מחנך, סופר וחוקר טבע, איש העלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: המליץ ופסח אוירבך · ראה עוד »
פקיעין
בכיכר המרכזית והעתיקה ביישוב בית משפחת זינאתי - שומרי בית הכנסת העתיק אכסניית "פקיעין לנצח" שעלתה באש באוקטובר 2007 פסל היונים בכניסה הצפונית לפקיעין פסל סולטאן אל-אטרש (משמאל) בכיכר המעיין בפקיעין פְּקִיעִין (בערבית: البقيعة, אלְ-בֻקַיְעַה) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ופקיעין · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: המליץ ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פרדס (מאסף ספרותי)
"פרדס" היה מאסף ספרותי בעריכתו של יהושע חנא רבניצקי ובהוצאתו, שפורסם באודסה, 1892–1896.
חָדָשׁ!!: המליץ ופרדס (מאסף ספרותי) · ראה עוד »
פולמוס גדרה
פולמוס גדרה הייתה מחלוקת שהתחוללה בין השנים 1887–1889 בעניין שמירת המצוות וניהול אורח חיים דתי במושבות הראשונות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ופולמוס גדרה · ראה עוד »
פיליטון
פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".
חָדָשׁ!!: המליץ ופיליטון · ראה עוד »
צבי פרילוצקי
צבי פרילוּצקי (נולד בשם הירש-שלום פרילוצקי; 1862–1942 גטו ורשה) היה עיתונאי, עורך ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: המליץ וצבי פרילוצקי · ראה עוד »
צבי שרפשטיין
צבי שַרְפְשטיין (נכתב גם שארפשטיין) (באנגלית: Zevi Scharfstein; 15 במרץ 1884 – ג' בחשוון תשל"ג, אוקטובר 1972) היה מחנך וסופר עברי, מחבר ספרי לימוד למקצועות היהדות וספרי הדרכה למורים, מילונאי ומו"ל יליד פודוליה שפעל רוב ימיו בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: המליץ וצבי שרפשטיין · ראה עוד »
צבי כשדאי
צבי כַּשְׂדָאִי (קוזודוי/קוסידוי) (נובמבר 1862, חשוון תרכ"ג – 15 באוגוסט 1937, ח' באלול תרצ"ז) סופר וחוקר היסטוריה של עם ישראל ויהדות בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: המליץ וצבי כשדאי · ראה עוד »
צדרבוים
צדרבוים (ברוסית: Цедербаум) הוא שם משפחה.
חָדָשׁ!!: המליץ וצדרבוים · ראה עוד »
ציונות ברוסיה
התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: המליץ וציונות ברוסיה · ראה עוד »
קנאת סופרים תרבה חכמה
קנאת סופרים תרבה חכמה היא אמרה בעברית המשבחת קנאה ותחרות אשר תוצאותיה הם השבחת התוצרת אשר היריבים מפיקים.
חָדָשׁ!!: המליץ וקנאת סופרים תרבה חכמה · ראה עוד »
קרן השביעית
קרן השביעית או קרן השמיטה הוא כינוי לקרן סיוע שהוקמה במטרה לתמוך בחקלאים יהודים שבחרו לקיים את מצוות שנת השמיטה, בה נאסרת הפעילות החקלאית בארץ ישראל, בלא להסתמך על היתר המכירה, היתר הלכתי שנוי במחלוקת המאפשר את המשך הפעילות החקלאית גם בשנת השמיטה.
חָדָשׁ!!: המליץ וקרן השביעית · ראה עוד »
קרב המפטון רודס
קרב המפטון רודס (באנגלית: Hampton Roads), הנקרא לעיתים הקרב בין "מוניטור" ל"מרימק", התחולל במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית.
חָדָשׁ!!: המליץ וקרב המפטון רודס · ראה עוד »
קלמן שולמן
קַלמַן שוּלמַן (שולמאן; 1819 – 2 בינואר 1899) היה סופר ומתרגם עברי, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: המליץ וקלמן שולמן · ראה עוד »
קזלו רודה
קזלו רודה (בפולנית: Kozłowa Ruda, קוזלובה רודה) היא עיר בחבל סובאלקיה, הבירה המנהלית של מחוז המשנה קזלו רודה במחוז מריאמפולה שבמערב ליטא.
חָדָשׁ!!: המליץ וקזלו רודה · ראה עוד »
קדיש סילמן
קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים.
חָדָשׁ!!: המליץ וקדיש סילמן · ראה עוד »
קופצ'ווה
קוֹפְּצֶ'וֶוה (בליטאית: Kapčiamiestis, קפצ'מייסטיס; בפולנית: Kopciowo, קופצ'ובו; ביידיש: קאָפּטשעווע) היא עיירה בדרום ליטא, כ-40 ק"מ דרומית מזרחית לעיר לזדיי וכחמישה ק"מ מפולין ומבלארוס.
חָדָשׁ!!: המליץ וקופצ'ווה · ראה עוד »
קוצו של יוד (שיר)
קוֹצוֹ שֶׁל יוּד הוא פואמה עברית רחבת-יריעה של יהודה ליב גורדון (יל"ג), שהתפרסמה בהמשכים בכתב העת "השחר" שבעריכת פרץ סמולנסקין בשנת תרל"ו (1876), ואחר-כך שוכללה על ידי המשורר וקיבלה את צורתה הסופית בחודש אב תרל"ח (1878).
חָדָשׁ!!: המליץ וקוצו של יוד (שיר) · ראה עוד »
קול מבשר (שבועון)
"קול מבֿשׂר" היה שבועון ביידיש שיצא לאור באודסה שבאימפריה הרוסית בשנים 1862–1873, והיה כתב העת המודרני הראשון ביידיש.
חָדָשׁ!!: המליץ וקול מבשר (שבועון) · ראה עוד »
ראובן אשר ברודס
ראובן אשר בן יוסף בּרוֹדֶס (ברוידס) (ברוסית: Реувен Ашер Браудес; 1851, וילנה – 18 באוקטובר 1902, וינה), שנודע בפסבדונים ראובן אבי"ב איש וילנה, היה סופר עברי ויידי ועיתונאי מהמאה ה-19, מהסופרים המרכזיים בספרות ההשכלה.
חָדָשׁ!!: המליץ וראובן אשר ברודס · ראה עוד »
ראובן קולישר
ראובן קולישר (ברוסית: Руви́м Моисе́евич Ку́лишер (רובים מוסיביץ' קולישר) בכתיב יידי: קאָלישער; י"א באייר ה'תקפ"ח, 25 באפריל 1828 – ה'תרנ"ו, 20 באוגוסט 1896) היה סופר, רופא כירורג ועסקן יהודי, שחי ופעל ב ברוסיה הצארית.
חָדָשׁ!!: המליץ וראובן קולישר · ראה עוד »
ראובן בריינין
ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.
חָדָשׁ!!: המליץ וראובן בריינין · ראה עוד »
רפאל נתן נטע רבינוביץ
רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).
חָדָשׁ!!: המליץ ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »
רשת הספריות העירוניות פתח תקווה
דלפק ההשאלה בספריית הדר גנים רשת הספריות העירוניות פתח תקווה היא רשת של 12 ספריות ציבוריות המשרתות את העיר פתח תקווה ושייכות לעיריית פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: המליץ ורשת הספריות העירוניות פתח תקווה · ראה עוד »
ש. בן-ציון
לוחית זיכרון על ביתו של שמחה בן-ציון ברחוב בוסתנאי 10 בנווה צדק ש.
חָדָשׁ!!: המליץ וש. בן-ציון · ראה עוד »
שמ"ר
יעקב אפשטיין משנת 1902 נחום-מאיר שַייקֶביץ' (ביידיש: נחום-מאיר שײַקעוויטש; 18 בדצמבר 1849 ניאסוויז' – 25 בנובמבר 1905, ניו יורק), הידוע גם בשם העט שמ"ר (מבוטא "שוֹמר"), היה סופר מחזאי יידי שחי ברוסיה ובשנותיו האחרונות בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: המליץ ושמ"ר · ראה עוד »
שמעון יהודה סטניסלבסקי
שמעון יהודה סטניסלַבסקי שמעון יהודה סטניסלַבסקי (בכתיב שנהג בזמנו: סטאניסלאווסקי; 18 בדצמבר 1850 או 1849, ניקופול, פלך יקטרינוסלב, רוסיה – 1921) היה עיתונאי ופובליציסט יהודי רוסי, היסטוריון של יהדות רוסיה, מראשוני המשכילים ביקטרינוסלב.
חָדָשׁ!!: המליץ ושמעון יהודה סטניסלבסקי · ראה עוד »
שמחה וילקומיץ
שמחה וילקומיץ קברו של שמחה וילקומיץ שמחה חיים וילקומיץ (ט' בתשרי תרל"ב, ספטמבר 1871 – ט"ו בניסן תרע"ח, מרץ 1918) היה מראשוני המורים העבריים ברחובות ובמושבות הגליל.
חָדָשׁ!!: המליץ ושמחה וילקומיץ · ראה עוד »
שמואל אבא הורודצקי
שמואל אבא הוֹרוֹדֶצקי (ברוסית: Городецкий; בכתב לטיני: Horodezky; י' באלול תרל"א, 27 באוגוסט 1871 – כ"ד באייר תשי"ז, 25 במאי 1957) היה חוקר החסידות והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: המליץ ושמואל אבא הורודצקי · ראה עוד »
שמואל ליב ציטרון
שמואל ליב ציטרון (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ציטראָן; בגרמנית: Schmuel Leib Zitron; 16 במאי 1860 – 8 בנובמבר 1930) היה מהסופרים היהודים-לאומיים הפוריים ביותר בספרות העברית ובספרות היידיש בזמנו, היסטוריון של הציונות, מבקר ספרות ונואם.
חָדָשׁ!!: המליץ ושמואל ליב ציטרון · ראה עוד »
שמואל טשרנוביץ
שמואל טשרנוביץ (צ'רנוביץ'; נודע בשם העט "ספוג"; 13 בדצמבר 1879, כ"ח בכסלו תר"מ – 30 ביולי 1929, כ"ב בתמוז תרפ"ט) היה סופר, עיתונאי ופעיל ציבור.
חָדָשׁ!!: המליץ ושמואל טשרנוביץ · ראה עוד »
שמואל זנוויל קלפפיש
הרב שמואל זנוויל קְלֶפְּפִיש (ה'תק"ף או ה'תקפ"ה, נמירוב – חשוון ה'תרס"ב, 1901, ורשה) היה אב בית הדין של ורשה, ראש ישיבה ופוסק מרכזי ביהדות פולין במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: המליץ ושמואל זנוויל קלפפיש · ראה עוד »
שמואל יעקב יצקאן
שמואל יעקב יַצקָאן (ביידיש: יאַצקאַן; 1874 – 23 בנובמבר 1936) היה עיתונאי, מוציא לאור ופובליציסט יידי.
חָדָשׁ!!: המליץ ושמואל יעקב יצקאן · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: המליץ ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שמות רחובות בירושלים
שלט עם שמות רחובות בשכונת גבעת המבתר בירושלים רחוב דוד המלך בתקופת המנדט (אז נקרא רחוב יוליאן) שלט רחוב דרך מנזר האשורים בירושלים (הכיתוב הערבי בשלט מוסתר למחצה על ידי סטיקר לאומני) ממוזער שמות הרחובות בירושלים הם רבים ומגוונים, בשל היות ירושלים העיר הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ושמות רחובות בירושלים · ראה עוד »
שאול פנחס רבינוביץ
ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה. פרבשטיין, נחום סוקולוב, דוד וולפסון ושאול פנחס רבינוביץ שאול פנחס רבינוביץ (בראשי תיבות: שפ"ר; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראַבינאָוויץ; ברוסית: Шаул Пинхас Рабинович, Шефер; ה'תר"ה, 1845 – ה' בכסלו ה'תרע"א, 1910) היה סופר והיסטוריון יהודי, מראשוני חובבי ציון.
חָדָשׁ!!: המליץ ושאול פנחס רבינוביץ · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: המליץ ושם עט · ראה עוד »
שעון
המגדל של ביג בן - מגדל שעון בלונדון, אנגליה קומפלקס של גורדי שחקים אשר במרכזם מגדל השעון הגבוה בעולם, כמו כן גם בעל השעון הגדול בעולם שעון הוא מכשיר מדידה המשמש למדידת זמן ולהצגתו.
חָדָשׁ!!: המליץ ושעון · ראה עוד »
שרה פייגה פונר
שרה פייגה פֿוֹנֶר (1854 – 3 במרץ 1937) הייתה, ככל הידוע במחקר, הסופרת הראשונה שכתבה ופרסמה סיפורת בעברית.
חָדָשׁ!!: המליץ ושרה פייגה פונר · ראה עוד »
שלמה אטינגר
שלמה אטינגר (בפולנית: Szłojme Etinger; ביידיש: עטינגער; 1802 – ד' בטבת ה'תרט"ז, 31 בדצמבר 1856) היה מחזאי, משורר וסופר ביידיש ובעברית.
חָדָשׁ!!: המליץ ושלמה אטינגר · ראה עוד »
שלמה זלמן פינס
הרב שלמה זלמן פינס (ז' בתמוז ה'תרל"ד, 22 ביוני 1874 – י' בחשוון ה'תשט"ו, 6 בנובמבר 1954) היה למדן אוטודידקט ומחבר ספרים תורניים פורה.
חָדָשׁ!!: המליץ ושלמה זלמן פינס · ראה עוד »
שלמה הכהן אהרונסון
הרב שלמה הכהן אהרונסון (אלול ה'תרכ"ג, 1863 – כ' באדר ב' ה'תרצ"ה, 1935) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון של העיר תל אביב (משנת ה'תרפ"ג-1923 עד שנת ה'תרצ"ה-1935).
חָדָשׁ!!: המליץ ושלמה הכהן אהרונסון · ראה עוד »
שלום עליכם
שלום בן מנחם נחום רבינוביץ', שנודע בשם העט שלום עליכם (ביידיש: שלום ראַבינאָוויטש, קרי שׁוֹלֶם או שׁוּלֶם; כ"ו באדר א' תרי"ט, 2 במרץ 1859 – י' באייר תרע"ו, 13 במאי 1916) היה סופר יהודי שכתב ביידיש.
חָדָשׁ!!: המליץ ושלום עליכם · ראה עוד »
שלום בכ'אש
שער כתב-העת "בית ישראל" (אלג'יר; 24 במרץ 1892) ר' שלום בכ'אש (Shalom Bekache; 1848 – 1927) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומדפיס שדגל ברעיונות ההשכלה.
חָדָשׁ!!: המליץ ושלום בכ'אש · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: המליץ ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית
תרומת התרגום לעיצוב השפה העברית החדשה התבטאה באיתור מחסרים לשוניים, בהפצת חידושי הלשון ובניסיון מתמיד לשיפור סגנון הכתיבה, במטרה להשתחרר מהמליצות של השפה המקראית המסורבלת.
חָדָשׁ!!: המליץ ותרומת התרגום לתחיית העברית המודרנית · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: המליץ ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תומאס קוק ובנו
פרסומת לטיול בארץ הנילוס ובארץ ישראל, 1902 תיאור פעילותה של החברה לקראת מסע וילהלם השני לארץ ישראל, 1898 תומאס קוק ובנו (באנגלית: Thomas Cook and Son) הייתה חברת נסיעות, שהוקמה על ידי תומאס קוק, הנחשבת לחברת הנסיעות הראשונה בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: המליץ ותומאס קוק ובנו · ראה עוד »
תיאטרון
תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).
חָדָשׁ!!: המליץ ותיאטרון · ראה עוד »
לאון רבינוביץ
יהודה לייב (לאון) רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאוויץ; נודע בשם העט: איש יהודי; א' בשבט תרכ"ב, 2 בינואר 1862 – ה'תרצ"ח, חורף 1937–1938) היה סופר ועיתונאי יהודי, מו"ל ועורך "המליץ".
חָדָשׁ!!: המליץ ולאון רבינוביץ · ראה עוד »
לב לבנדה
לֵב (יהודה לֶיְבּ) אוסיפוביץ לֶבַנדָה (גם: לוואנדה, לבאנדה; בכתיב יידי: לעוואנדא; ברוסית: Лев Осипович Леванда; יוני 1835 – ט' בתמוז תרמ"ח, 18 ביוני 1888) היה סופר, פובליציסט, ומחנך יהודי-רוסי, אשר הטיף להתבוללות ברוסיה והיה לימים פעיל ב"חובבי ציון".
חָדָשׁ!!: המליץ ולב לבנדה · ראה עוד »
ליבמן פסח הירש
פסח ליבמן הירש (בצרפתית ובגרמנית: Liebmann Hersch; 25 במאי 1882 – 19 ביוני 1955) היה פרופסור לדמוגרפיה וסטטיסטיקה באוניברסיטת ז'נבה ואינטלקטואל בתנועת הבונד.
חָדָשׁ!!: המליץ וליבמן פסח הירש · ראה עוד »
זאב סמילנסקי
זאב סמילנסקי (ז"ס; כ"ו באלול תרל"ג, 18 בספטמבר 1873, סמילה, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – ט"ו בטבת תש"ד, 11 בינואר 1944, רחובות, ארץ ישראל) היה סופר עברי, פובליציסט, מורה, חלוץ, עיתונאי, עורך (מעורכי "הפועל הצעיר"), חקלאי וסטטיסטיקן (מנהל המחלקה לסטטיסטיקה של עיריית תל אביב).
חָדָשׁ!!: המליץ וזאב סמילנסקי · ראה עוד »
זלמן אפשטיין
זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: המליץ וזלמן אפשטיין · ראה עוד »
זכריה מנדל כ"ץ
הרב זכריה מנדל הכהן כ"ץ (תק"צ, 1830 – כט בחשון תרנ"ז, 5 בנובמבר 1896) היה רבן של אליטה וראדין.
חָדָשׁ!!: המליץ וזכריה מנדל כ"ץ · ראה עוד »
חצי נחמה (מאמר)
אחד העם, מחבר "חצי נחמה" חצי נחמה הוא מאמר ידוע מאת אחד העם, שהתפרסם לראשונה ב-5 באוקטובר 1892 (י"ד בתשרי תרנ"ג) בעיתון העברי "המליץ".
חָדָשׁ!!: המליץ וחצי נחמה (מאמר) · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: המליץ וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים צבי לרנר
חיים צבי לֶרְנֶר (בכתיב יידיש, שנהג בזמנו: לערנער; בראשי תיבות: חצ"ל; ברוסית (כתיב שלפני הרפורמה): Х. Г. Лернеръ; י"ד בניסן תקע"ה, 24 באפריל 1815 – ה' בסיוון תרמ"ט, 4 ביוני 1889) היה מדקדק יהודי ומורה לעברית שפעל באזור אוקראינה בימי האימפריה הרוסית, מהשמרנים שבמשכילי רוסיה.
חָדָשׁ!!: המליץ וחיים צבי לרנר · ראה עוד »
חיים זליג סלונימסקי
סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: המליץ וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »
חיים דב הורביץ
חיים דב הורביץ (נכתב גם: חיים דוב הורוויץ, ומוכר בראשי התיבות חיד"ה; ה'תרכ"ה, 1865 – ה'תרצ"ג, 1933) היה סופר, עיתונאי ועורך, ביידיש ובעברית, כלכלן ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: המליץ וחיים דב הורביץ · ראה עוד »
חיים הררי (מחנך)
חיים הררי (בלומברג) בשנת 1907 חיים הררי (שניאור זלמן בלומברג) (13 ביולי 1883 - 13 בנובמבר 1940) היה מחנך עברי, מורה, סופר ופובליציסט, חבר באספת הנבחרים השנייה, שחקן ובמאי חובב, מראשוני אגודת "חובבי הבמה העברית", ממייסדי העיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: המליץ וחיים הררי (מחנך) · ראה עוד »
חיים ירמיהו פלנסברג
הרב חיים ירמיהו פלנסברג (במקור: פלענסבערג) (1842 – תרע"ד (1914)) רב, פילוסוף ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: המליץ וחיים ירמיהו פלנסברג · ראה עוד »
בן אביגדור
מרדכי קפלן ושלמה שרברק ולימינו יעקב לידסקי ובנימין שימין בן אביגדור הוא שם העט של אברהם ליב שַלקוביץ (ברוסית: Бен-Авигдор; 1866 – 23 בספטמבר 1921) היה סופר עברי, סופר ילדים, עורך וחלוץ המו"לות העברית המודרנית במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: המליץ ובן אביגדור · ראה עוד »
בן-ציון אייזנשטט
בן-ציון אייזנשטט (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: אייזענשטאדט; באנגלית: Ben-Zion Eisenstadt; י"ד באדר ה'תרל"ג, 13 במרץ 1873 - כ"ט באב ה'תשי"א, 31 באוגוסט 1951) היה רב, דרשן, סופר פורה ועורך ליטאי-אמריקאי, מחבר שו"ת בני ציון.
חָדָשׁ!!: המליץ ובן-ציון אייזנשטט · ראה עוד »
בן-ציון זטלר
בן-ציון זטלר (ח' באדר תרמ"ט 10 בפברואר 1889 - כ"ו באדר תשל"ב 12 במרץ 1972) היה מראשוני מתיישבי כפר סבא ומקימיה, מבוני הבתים הראשונים ושותלי הפרדסים הראשונים בעיר.
חָדָשׁ!!: המליץ ובן-ציון זטלר · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: המליץ ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
בנימין הכהן שקוביצקי
הרב בנימין הכהן שקוביצקי (אדר תרל"ב 1872 – ט"ז בכסלו תרצ"ט; 9 בדצמבר 1938) היה מגיד מישרים ומראשי הרבנים במינסק.
חָדָשׁ!!: המליץ ובנימין הכהן שקוביצקי · ראה עוד »
ברוך טולידאנו
הרב ברוך טולידאנו (24 בספטמבר 1883 – 9 באוקטובר 1969) היה מורה ואיש ציבור, ממייסדי "שכונת הרמב"ם" בטבריה, חוקר ספרות הלכה בערבית יהודית ואב בית הדין הרבני ביפו.
חָדָשׁ!!: המליץ וברוך טולידאנו · ראה עוד »
בתי ברוידא
מראה כללי של החצר בבית ברוידא בתי ברוידא, 2008 בתי ברוידא היא שכונה חרדית ברחוב התבור בירושלים, בשולי שכונת נחלאות.
חָדָשׁ!!: המליץ ובתי ברוידא · ראה עוד »
בילינסון
בילינסון (Beilinson, Belinson, Bellinson) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית וצרפת ומשמעותו "בנו של בלה".
חָדָשׁ!!: המליץ ובילינסון · ראה עוד »
בייסוגלה
בייסוגלה (בליטאית: Baisogala) היא עיירה קטנה במרכז ליטא שממוקמת בצומת הדרכים קדאיניאי-שדובה וראסייניאי–שדובה.
חָדָשׁ!!: המליץ ובייסוגלה · ראה עוד »
גצל זליקוביץ
גצל זליקוביץ (נהגה זליקוביץ'; נכתב גם גציל; בכתיב יידי: געצל זעליקאָוויץ, גם זעליקאָוויטש; באנגלית: George (Getzel) Selikovitsch; חג השבועות, ו' בסיוון תרכ"ה, 23 במאי 1855 – כ"ב בכסלו תרפ"ז, 27 בנובמבר 1926) היה יהודי עילוי, אגיפטולוג, מתורגמן לערבית, מחבר רומנים רומנטיים ביידיש, כתב ועורך בעיתונות יידיש בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: המליץ וגצל זליקוביץ · ראה עוד »
דב בר רטנר
דב בר רטנר (בכתיב ארכאי דוב בער ראטנער; י"ז תמוז תרי"ב, קלווריה - א' בשבט תרע"ז, ווילנא) היה חוקר תלמוד, מחבר סדרת הספרים אהבת ציון וירושלים.
חָדָשׁ!!: המליץ ודב בר רטנר · ראה עוד »
דבורה בארון
דבורה בארון-אהרונוביץ (י"ח בכסלו תרמ"ח, 4 בדצמבר 1887 – י"ג באלול תשט"ז, 20 באוגוסט 1956) הייתה סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.
חָדָשׁ!!: המליץ ודבורה בארון · ראה עוד »
דוד פרישמן
דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (31 בדצמבר 1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מבקר ספרות, מתרגם, סופר, ופיליטוניסט יהודי פולני, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: המליץ ודוד פרישמן · ראה עוד »
דוד זכאי
דוד זכאי בשנות ה-40 דוד זכאי (ז'וּכוֹביצקי) (חתם בשם העט ז. דויד) (16 בספטמבר 1886, ב' בתשרי תרמ"ז – 15 בינואר 1978, ז' בשבט תשל"ח) היה איש העלייה השנייה, מורה עברי, מפעילי תנועת העבודה, עיתונאי ופובליציסט עברי בתקופת היישוב ובמשך 30 שנה לאחר הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: המליץ ודוד זכאי · ראה עוד »
דוד גינצבורג
שלט אצולה של ברון דוד גינצבורג, אקס ליבריס מספריית דוד גינצבורג הברון דוד גינצבורג (ברוסית: Барон Давид Горациевич Гинцбург; 5 ביולי 1857 קמניץ-פודולסקי – 22 בדצמבר 1910 סנקט פטרבורג) היה מזרחן, סופר ומנהיג ציבור יהודי ברוסיה, בנו של הוראצי גינצבורג ונכדו של יוסף גינצבורג.
חָדָשׁ!!: המליץ ודוד גינצבורג · ראה עוד »
דוד כהנא (חוקר)
דוד בן יצחק כהנא (31 במאי 1838–24 באוגוסט 1915) חוקר והיסטוריון עברי, ומהדיר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: המליץ ודוד כהנא (חוקר) · ראה עוד »
דוד ישעיהו זילברבוש
דוד ישעיהו זִילבֶּרבּוּש (בכתיב יידי: זילבערבוש; David Yeshaya Silberbusch;א' בכסלו תרט"ו 22 בנובמבר 1854 – 1 במרץ 1936) היה סופר ועיתונאי עברי ויידי יליד גליציה המזרחית.
חָדָשׁ!!: המליץ ודוד ישעיהו זילברבוש · ראה עוד »
דוד ילין
אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.
חָדָשׁ!!: המליץ ודוד ילין · ראה עוד »
ה'תקע"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: המליץ וה'תקע"ו · ראה עוד »
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
חָדָשׁ!!: המליץ והמגיד · ראה עוד »
המהלך החדש בספרות העברית
"המהלך החדש" הוא שמה של תנועה ספרותית שהחלה להתפתח בספרות העברית בסוף שנות השמונים, ראשית שנות התשעים של המאה ה-19, ויצרה שינוי גדול בפואטיקה של הספרות העברית.
חָדָשׁ!!: המליץ והמהלך החדש בספרות העברית · ראה עוד »
האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית
עלון מטעם 'האגודה המרכזית', היוצא נגד תעמולה אנטישמית (1925) לוחית זיכרון על הבניין שבו שכנה האגודה, ברחוב פריזר 44 בברלין האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית (בגרמנית: Centralverein deutscher Staatsbürger jüdischen Glaubens, ובקיצור: CV) הייתה ארגון פוליטי יהודי שפעל בין השנים 1893–1938 בגרמניה (למעשה, בשלוש ישויות פוליטיות נבדלות: הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר וגרמניה הנאצית).
חָדָשׁ!!: המליץ והאגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: המליץ והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסקר הארכאולוגי של ישראל
לא ממוסגר רכבי סקר ישראל במעלה עקרבים עיגון ופינוי הסולם מעל מערת האימה במדבר יהודה בשנת 1953 משלחת הסקר הארכאולוגי של ישראל בראשותו של יוחנן אהרוני במדבר יהודה. במרכז משה כוכבי. משמאל יוסף אבירם, שנות ה-60-50 ראשון הג'יפים בסקר החרום מחנה הסוקרים בסקר ישראל בנחל סרפד סקר ישראל בשדות במפת באר טוביה מבנים חשופים במצוק הנחל בסקר בכפר ג'לדייה ששכן מצפון לניר בנים של היום הסקר הארכאולוגי של ישראל מטרתו לסקור את שטחי מדינת ישראל במטרה למפות ולתעד את אתריה הארכאולוגים.
חָדָשׁ!!: המליץ והסקר הארכאולוגי של ישראל · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: המליץ והעלייה הראשונה · ראה עוד »
הפלס (ירחון)
הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.
חָדָשׁ!!: המליץ והפלס (ירחון) · ראה עוד »
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות
הפולמוס על מעמד היידיש בספרות היהודית היה ויכוח ציבורי שהתנהל בעיתונות העברית אודות מעמדה של לשון העם, היידיש, לעומת העברית.
חָדָשׁ!!: המליץ והפולמוס על מעמד היידיש בספרות · ראה עוד »
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: המליץ והצפירה · ראה עוד »
הצופה (ורשה)
הצופה (הצֹפֶה) היה יומון עברי שראה אור בעיר ורשה מ-1903 עד 1905.
חָדָשׁ!!: המליץ והצופה (ורשה) · ראה עוד »
הקרן לחקר ארץ ישראל
לוגו הקרן סלע שעליו סימנו אנשי הקרן בראשית המאה ה-20 נקודת יחוס למדידת גובה פני ים המלח מפת הקרן לירושלים וסביבתה שרטוט של הר הבית שנערך בידי וורן שער ה-PEQSt מיולי 1900 הקרן לחקר ארץ ישראל (Palestine Exploration Fund או PEF), שכדי להבדיל בינה לבין קרנות אחרות בעלות שם דומה, יש המכנים אותה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל היא ארגון שהוקם ב-1865 במטרה לחקור את ארץ ישראל והלבנט.
חָדָשׁ!!: המליץ והקרן לחקר ארץ ישראל · ראה עוד »
הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג
הקהילה היהודית בסנקט פטרבורג (ברוסית: Еврейская община Санкт-Петербурга) או מרכז הקהילה יהודית בסנקט פטרבורג (ברוסית: Еврейский общинный центр Санкт-Петербурга) הוא ארגון המוקדש ללימוד, פיתוח והפצה של התרבות היהודית בעיר סנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: המליץ והקהילה היהודית בסנקט פטרבורג · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: המליץ והתקווה · ראה עוד »
הלל נח מגיד שטיינשניידר
הלל נח מגיד שטיינשניידר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: שטיינשניידער; ברוסית: Маггид (Штейншнейдер); ז' באלול תקפ"ט, 5 בספטמבר 1829, שניפישוק – ח' בחשוון תרס"ד, 29 באוקטובר 1903, וילנה) היה חוקר תולדות יהודי וילנה.
חָדָשׁ!!: המליץ והלל נח מגיד שטיינשניידר · ראה עוד »
הלל זלטופולסקי
הלל זְלָטוֹפּוֹלְסקי (בכתיב יידי: זלאַטאָפּאָלסקי; 1868, יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 11 בדצמבר 1932, פריז, צרפת) היה איש עסקים, פעיל ציוני ותרבותי, נדבן וסופר יהודי.
חָדָשׁ!!: המליץ והלל זלטופולסקי · ראה עוד »
הלל דוד הכהן טריווש
הרב הלל דוד הכהן טריווש (תר"א-ג' בסיוון תרס"א) היה אב"ד וילקי שבאזור קובנה, מחברם של ספרים תורניים ועורך כתב העת התורני "הפסגה" ששמו שונה כמה פעמים (ראו להלן).
חָדָשׁ!!: המליץ והלל דוד הכהן טריווש · ראה עוד »
הכרמל (כתב עת)
שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875) "הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872) "הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 1860–1880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.
חָדָשׁ!!: המליץ והכרמל (כתב עת) · ראה עוד »
היסטוריה של רכבת ישראל
תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים תחנת ראש העין דרום תוואי מסילות בשימוש הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה גרמניים יושבים על "קרון אווירון" (שנת 1916) - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיילי הצבא הבריטי בתחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) (שנת 1917) מפת מסילת הרכבת כפי שהייתה ב-1924 היישובים היהודים מודגשים באדום קטר קיטור מס' 10, אחרון הקטרים שקיימו את רכבת העמק, במוזיאון רכבת ישראל שבחיפה תחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח הכניסה למשרדי הנהלת רכבת ישראל בחיפה בשנת 1948 קטר קיטור מס' 60 P-Class, בשנת 1950, הכוח המניע העיקרי ברכבת ישראל עד בוא קטרי הדיזל קרונוע מתוצרת אסלינגן בתחנת ירושלים, בשנת 1956 קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988 ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ והיסטוריה של רכבת ישראל · ראה עוד »
היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל
הגיליון הישן ביותר הקיים כיום של העיתון היהודי הראשון עיתונים בישראל, 1949 היסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל היא מונח המתאר את תקופת הזמן של הפעילות העיתונאית העברית בארץ ישראל, הן לפני הקמת מדינת ישראל והן אחריה; כמעט 200 שנה אחרי שהעיתונאות היהודית ואחריה גם העברית התבססו באירופה.
חָדָשׁ!!: המליץ והיסטוריה של העיתונאות בארץ ישראל · ראה עוד »
היום (יומון עברי באימפריה הרוסית)
היום היה יומון עברי שראה אור בסנקט פטרבורג בירת האימפריה הרוסית בשנים 1886–1888.
חָדָשׁ!!: המליץ והיום (יומון עברי באימפריה הרוסית) · ראה עוד »
כפר סבא
כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ וכפר סבא · ראה עוד »
כשאנו המתים מתעוררים
כשאנו המתים מתעוררים (בנורווגית: Når vi døde vågner) הוא המחזה האחרון שכתב המחזאי הנורווגי הנריק איבסן.
חָדָשׁ!!: המליץ וכשאנו המתים מתעוררים · ראה עוד »
כינורו של רוטשילד
שער ספרו של צ'כוב "נובלות וסיפורים" (מוסקבה 1894), שבו הופיע הסיפור, ועליו מתנוססת חתימת ידו של הסופר כינורו של רוטשילד (ברוסית: Скрипка Ротшильда, תעתיק: Skripka Rotshilda) הוא סיפור קצר מאת הסופר הרוסי אנטון צ'כוב.
חָדָשׁ!!: המליץ וכינורו של רוטשילד · ראה עוד »
יעקב נאכט
מכתב שקיבל מנחום סוקולוב הרב ד"ר יעקב נאכט (י' בטבת ה'תרל"ב, 9 בינואר 1872 – 21 בינואר 1959, י"ג בשבט ה'תשי"ט) היה רב ברומניה ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: המליץ ויעקב נאכט · ראה עוד »
יעקב שמואל טרכטמן
יעקב שמואל הלוי טרכטמן (בכתיב יידי: טראכטמאן; 2 ביוני 1831, אוברוץ', פלך ווהלין – 12 במרץ 1925, אקרמן, בסרביה, ממלכת רומניה) היה מורה, סופר, עיתונאי, פיליטוניסט עברי, ואחד מאחרוני תנועת ההשכלה העברית.
חָדָשׁ!!: המליץ ויעקב שמואל טרכטמן · ראה עוד »
יעקב גולדמן (עיתונאי)
יעקב גולדמן (1856 - 2 ביולי 1931) היה רב ועיתונאי אשכנזי שפעל בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ויעקב גולדמן (עיתונאי) · ראה עוד »
יעקב דוב רפפורט
הרב יעקב דוב בער רפפורט (ה'תרכ"ב, 1862 – י"ז בחשוון ה'תרפ"ח, 12 בנובמבר 1927) היה רב ליטאי, רבן של רבינשוק וזיימל במשך עשרות שנים, ובסוף ימיו רבה הראשון של כפר סבא.
חָדָשׁ!!: המליץ ויעקב דוב רפפורט · ראה עוד »
יעקב יצחקי
הרב יעקב יצחקי (כונה לעיתים היעב"ץ או בהררי"ץ - בן הרב יצחק; 1 בספטמבר 1846, י' באלול ה'תר"ו – 11 ביוני 1917, כ"א בסיון ה'תרע"ז) היה הרב הראשי ואב בית דין של דאגסטן, חוקר של ההיסטוריה של עם ישראל, ומייסד המושבה באר יעקב, הנקראת על שמו.
חָדָשׁ!!: המליץ ויעקב יצחקי · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: המליץ ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: המליץ ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »
יצחק זיבנברגר
יצחק בן דוד (דוידוביץ') זִיבֶּנבֶּרגֶר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: זיבענבערגער, זיבנבערגער; ברוסית: Исаак Зибенбергер; בכתב לטיני: I. D. Siebenberger; (לעיתים: זיבנברג, זיבענבערג); 1797, ורשה – ט' בניסן תרל"ט, 2 באפריל 1879, שם) היה משכיל ורשאי, מתרגם מהספרים החיצוניים לעברית וליידיש ומדקדק עברי.
חָדָשׁ!!: המליץ ויצחק זיבנברגר · ראה עוד »
יצחק בלאזר
רבי יצחק בּלָאזֶר (א' באדר ה'תקצ"ז, 1837 – י"א באב ה'תרס"ז, 22 ביולי 1907), המכונה גם ר' איצל'ה פטרבורגר (.
חָדָשׁ!!: המליץ ויצחק בלאזר · ראה עוד »
יצחק גולדמן (משורר)
יצחק בן מאיר גולדמן (בכתיבים (היידיים) שנהגו בזמנו: גאָלדמאן, גאָלדמאנן; ברוסית: Исаак Меерович Гольдман (לעיתים Гольдманн), יצחק מאירוביץ' גולדמן; בפולנית: Isaak Goldmann; כ"ט בחשוון ה'ת"ר, 6 בנובמבר 1839, וידזה, פלך וילנה, רוסיה (ליטא) – י"ז בניסן תרס"ה, אפריל 1905, וילנה) היה משורר, סופר ועיתונאי עברי איש וילנה.
חָדָשׁ!!: המליץ ויצחק גולדמן (משורר) · ראה עוד »
יצחק הלוי סגל
רבי יצחק הלוי (מהר"י הלוי) היה רב וראש ישיבה בפולין.
חָדָשׁ!!: המליץ ויצחק הלוי סגל · ראה עוד »
יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')
קבר רבי איצלה מפונביז' הרב יצחק יעקב רבינוביץ (ידוע גם בכינויו ר' איצל'ה מפוניבז'; ה'תרי"ד, 1854 – כ' באדר, ה'תרע"ט, 1919) היה ראש ישיבה ליטאי, ממתנגדי תנועת המוסר.
חָדָשׁ!!: המליץ ויצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז') · ראה עוד »
ירגזי מצוי
יַרְגָּזִי מָצוּי (שם מדעי: Parus major) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הירגזיים, השוכן בחורשות וגנים באירואסיה.
חָדָשׁ!!: המליץ וירגזי מצוי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: המליץ וירושלים · ראה עוד »
ישעיהו ברשדסקי
ישעיהו בֶּרשַדסקי (דומָאשֶביצקי) (י' בחשוון תרל"ב, 25 באוקטובר 1871, הכפר זימושטי, ליד דרצ'ין מחוז סלונים (פלך גרודנה), האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – י' באדר תרס"ח, 12 בפברואר 1908, ורשה) היה סופר עברי בתקופת התחייה.
חָדָשׁ!!: המליץ וישעיהו ברשדסקי · ראה עוד »
ישראל קפלן (מחנך)
ר' ישראל קפלן (בכתיב ארכאי: קאפלאן; ברוסית: Израиль Кaплaн; כ"ט בכסלו תר"ל, דצמבר 1869, טולצ'ין, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ט"ז באייר תרפ"ז, 18 במאי 1927, תל אביב) היה מחנך עברי ברוסיה וביישוב, עסקן ציבור ופעיל ציוני ועברי, רב מטעם במינסק ובאסטרחן, מחלוצי החינוך העברי המתוקן ברוסיה, מייסד ומנהל בתי ספר יסודיים בשיטת "עברית בעברית", חבר "המזרחי", מנהל בתי הספר של התנועה בחברון ובתל אביב, חבר אספת הנבחרים הראשונה.
חָדָשׁ!!: המליץ וישראל קפלן (מחנך) · ראה עוד »
ישראל חיים טביוב
ישראל חיים טַבְיוֹב (בכתיב יידי: טאַוויאָוו; כ' בכסלו תרי"ח, 1858 – כ"א בכסלו תרפ"א, 2 בדצמבר 1920) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומחנך בתקופת התחייה, מחברם של ספרי לימוד בשפה העברית.
חָדָשׁ!!: המליץ וישראל חיים טביוב · ראה עוד »
ישראל בנימין לבנר
ישראל בנימין לֶבנֶר (נכתב גם ליונר, ליוונר; בכתיב יידי: לעוונער; ברוסית: Израиль Беньямин Левнер; אב תרכ"ב, אוגוסט 1862, טרודיליובובקה, פלך יקטרינוסלב, רוסיה – כסלו תרע"ז, דצמבר 1916, לוגנסק, רוסיה) היה מחנך עברי, מחבר ספרי לימוד ומקראות, סופר ילדים ונוער, מתרגם, מעבד ועורך עיתוני ילדים, ורב מטעם בלוגנסק.
חָדָשׁ!!: המליץ וישראל בנימין לבנר · ראה עוד »
יחסי האיטי–ישראל
יחסי האיטי–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין רפובליקת האיטי לבין מדינת ישראל אשר החלו ב-17 במרץ 1949, אז הכירה האיטי בעצמאות ישראל, והייתה למדינה ה-48 בעולם שעשתה זאת.
חָדָשׁ!!: המליץ ויחסי האיטי–ישראל · ראה עוד »
יחזקאל קוטיק
יחזקאל קוֹטיק (ביידיש: קאָטיק; ח' בניסן תר"ז; 25 במרץ 1847 – ט' באב תרפ"א; 13 באוגוסט 1921) היה סופר ועסקן ציבורי.
חָדָשׁ!!: המליץ ויחזקאל קוטיק · ראה עוד »
יחיאל יוסף ליבונטין
יחיאל יוסף לֶיבוֹנְטִין (נכתב גם לבונטין; ידוע גם בשם העט חושי הארכי; 1861 – 22 באוקטובר 1936) היה סופר עברי, מהנדס בהכשרתו וכלכלן, חובב ציון וחבר במסדר 'בני משה'.
חָדָשׁ!!: המליץ ויחיאל יוסף ליבונטין · ראה עוד »
יהדות אודסה
הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהדות אודסה · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות האיטי
הקהילה היהודית בהאיטי מונה כיום כ-25 עד 50 נפשות.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהדות האיטי · ראה עוד »
יהונתן אליאשברג
הרב יהונתן אליאשברג (עליאשברג) (ג' באלול ה'תר"י, 11 באוגוסט 1850, קובנה - ה' בכסלו ה'תרנ"ט, נובמבר 1898, וולקוביסק) היה רב ליטאי ובלארוסי, שכיהן כרבן של פומפיאן, מריאמפולה ווולקוביסק.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהונתן אליאשברג · ראה עוד »
יהונתן אייבשיץ
ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »
יהושע מרדכי ליפשיץ
יהושע מרדכי ליפשיץ (1829? – 2 באוגוסט 1878) היה מילונאי, בלשן וסופר יהודי יליד רוסיה.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהושע מרדכי ליפשיץ · ראה עוד »
יהושע אובסי
יהושע אובסֵי (1883 – 15 בדצמבר 1957) היה סופר עברי, עורך, מבקר, עיתונאי, מורה ומסאי.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהושע אובסי · ראה עוד »
יהושע חנא רבניצקי
ביאליק ורבניצקי יהושע חנא רבניצקי (13 בספטמבר 1859, י"ד באלול תרי"ט, אודסה – 4 במאי 1944, י"א באייר תש"ד, תל אביב) היה סופר, מבקר ספרותי, עיתונאי, עורך, מוציא לאור ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהושע חנא רבניצקי · ראה עוד »
יהודה סולודוחה
יהודה סולודוחה, 1959 יהודה (יולי ארונוביץ') סוֹלוֹדוּחֹה (בכתיב יידי: יהודה סאָלאָדוכא, רוסית: Юлий Аронович Солодухо; 30 ביולי 1877, אשמיאני – 28 באפריל 1963, לנינגרד) היה מזרחן וחוקר תלמוד יהודי סובייטי.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהודה סולודוחה · ראה עוד »
יהודה צבי יבזרוב
יהודה ליב צבי יֶבזֶרוֹב (בכתיב ארכאי: יעווזעראָוו; ברוסית: Лейб Евзеров; 1854, מסטיסלב, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ג בניסן תרצ"ה, 16 באפריל 1935, תל אביב) היה רב ומטיף-תועמלן לאומי ("מגיד") מפורסם ברוסיה.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהודה צבי יבזרוב · ראה עוד »
יהודה ליב קנטור
יהודה ליב קנטור יהודה לֶיבּ קַנטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: קאנטאָר; ברוסית: Лев Осипович (Иегуда Лейб) Кантор; 1849, וילנה – 1915, ריגה) היה סופר ועיתונאי יהודי-רוסי ורב מטעם, עורכו של היומון העברי הראשון "היום".
חָדָשׁ!!: המליץ ויהודה ליב קנטור · ראה עוד »
יהודה ליב לוין
יהודה ליב לוין (בכתיב יידי: לעווין; בר"ת: יְהַלֵּ"ל או יְהָלַ"ל; תר"ה, 1844, מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – דצמבר 1925, קייב, אוקראינה הסובייטית) היה פובליציסט, מסאי, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהודה ליב לוין · ראה עוד »
יהודה ליב ברגר
יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »
יהודה ליב גמזו
יהודה לייב גמזו (יל"ג) (י"ז בטבת תר"ל, 21 בדצמבר 1869, דווינסק – 31 בדצמבר 1941) היה משורר, מחזאי ומתרגם עברי ויידי, שעסק בנושאים לאומיים ברוח תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהודה ליב גמזו · ראה עוד »
יהודה לייב צירלסון
כרזת בחירות של הרב צירלסון הרב יהודה לייב צירלסון (כ"ח בכסלו ה'תר"ך, 24 בדצמבר 1859 - י"א בתמוז תש"א, 6 ביולי 1941) כיהן כרבו הראשי של חבל בסרביה ושל העיר קישינב (ברוסיה ולאחר מכן ברומניה), וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהודה לייב צירלסון · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יהודה דוד אייזנשטיין
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »
יהודית הררי
יהודית הררי (איזנברג) (4 באוקטובר 1885, ה' בחשון תרמ"ו – 7 ביוני 1979, י"ב בסיוון תשל"ט) הייתה מחנכת, מורה, גננת וסופרת, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: המליץ ויהודית הררי · ראה עוד »
יוסף אליהו טריווש
יוסף אליהו בן הלל טריווש (טריבוש) (30 בינואר 1855 – 21 במרץ 1940) היה מחנך, פרשן מקראי, סופר ומתרגם יהודי.
חָדָשׁ!!: המליץ ויוסף אליהו טריווש · ראה עוד »
יוסף זכריה שטרן
הרב יוסף זכריה שטרן (מכונה הרב הזוכר והגאון מווילנא השאוולאי, ה'תקצ"א – י"א בתשרי ה'תרס"ד, 1831 – 1903) רב בשאוולי שבליטא ומחבר פורה (המכונה בדרך כלל על שם ספרו הידוע 'זכר יהוסף').
חָדָשׁ!!: המליץ ויוסף זכריה שטרן · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: המליץ ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוסף באביטש
יוסף באביטש (נהגה: בַּבִּיץ'; ה'תרמ"ה, 1885 – ה'תש"ב, 1942) היה מחנך, סופר וביוגרף יהודי פולני.
חָדָשׁ!!: המליץ ויוסף באביטש · ראה עוד »
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)
רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.
חָדָשׁ!!: המליץ ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »
יולי מרטוב
יוּלי (יוּליוּס) אוֹסיפּוֹביץ' מַרטוֹב (ברוסית: Юлий Осипович Мартов, בכתיב ארכאי: Мартовъ; נולד צֶדֶרבּוים, Цедербаум; כתב בפסבדונים לֵב מרטוב, Лев Мартов; 24 בנובמבר 1873 (על פי הלוח היוליאני: 12 בנובמבר) – 4 באפריל 1923) היה מהפכן יהודי רוסי, מנהיג המֶנשֶביקים.
חָדָשׁ!!: המליץ ויולי מרטוב · ראה עוד »
יידישיזם
ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.
חָדָשׁ!!: המליץ ויידישיזם · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/המליץ
