תִקשׁוֹרֶת

773 יחסים: מארוס, מאדמא, מאיר אנג'יל, מאיר אוירבך, מאיר רוזין, מאיר תאומי, מנזר אותימיוס, מנזר השתקנים, מנזר וכנסיית אחיות נצרת, מנחם מנדל מקאמיניץ, מנחם ארבר, מנדל קרמר, מנהרות הכותל, מניה שוחט, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מסבנת אל–פאר, מסגד אל-אקצא, מסגד אל-עומרי (לוד), מסגד אל-ג'רינה, מסילת הרכבת רפיח - באר שבע, מסילת הרכבת יפו–ירושלים, מסילת ירושלים–גנות, מערות סמך, מערכת המשפט ברשות הפלסטינית, מעלה דוד, מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922), מפרץ חיפה, מפת הקרן לחקר ארץ ישראל, מצודת צפת, מצודת קרן נפתלי, מצודת הונין, מקאם (מבנה), מרשם הטאבו הפלסטיני, מרד הפלאחים, מרדכי מיכאלי, מרדכי פיג'ו, מרדכי ברנשטיין (מו"ל), מרכז הצעירים (באר שבע), משמורת ארץ הקודש, משפט בייליס, משפחת עבד אל-האדי, משפחת קרויזר, משפחת טוקאן, משקולת (שקילה), משרד המשפטים, משטרת המנדט, משטרת הג'יפתליק, משה איינהורן, משה פייקוביץ', משה שמואל ראב, ..., משה שרת, משה גוטל לוין, משה דוד גאון, משכנות שאננים, מתחם אל-פאשה, מלון ניו אימפריאל, מלונות הרצליה, מלכת היופי של ירושלים (ספר), מחתרות עבריות בארץ ישראל, מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי, מחלול, מחוז חיפה, מחוז ירושלים, מבצר נמרוד, מבצר קאקון, מגדלא, מוסטפא עבאסי, מוסטפא פאשה אל-ח'ליל, מועצה אזורית עמק המעיינות, מופתי, מוצא, מוריה (עיתון), מושבת מצורעים, מוטצאריף של ירושלים, מוזיאון מורשת בתי המשפט, מוזיאון אסירי המחתרות - עכו, מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים, מוזיאון אזור, מוזיאון עוקשי, מוזיאון חצר היישוב הישן, מוזיאון הנגב לאמנות, מוזיאון השומרוני הטוב, מוזיקה קלאסית ישראלית, מוח'מאס, מוח'תאר, מוחמד אבן פרוך, מוחרם, מודיעין-מכבים-רעות, מכון פסטר (ירושלים), מינה ויצמן, מינהל ציבורי, מיסוי בישראל, מירזא מוחמד עלי, מישל לואב, מישור החוף, מישור החוף הדרומי, מיכאל הלפרן, א-סמוע, א-ראם, א-זבאבדה, א-דאמון, א-דווארה, אמנון כהן (מזרחן), אנטואן דה פיליפו, אנדרטה לזכר הרוגי המלכות, אסעד שוקיירי, אסלאם בישראל, אפקה (יהודה), אפרים נבון, ארמון החוריה, ארץ ישראל, ארץ ישראל בתקופה העות'מנית, ארץ ישראל העות'מאנית, ארץ ישראל העותמאנית, ארטאס, ארב, ארגון המגן, ארכאולוגיה של ארץ ישראל, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, אשדוד, אתרים בחיפה, אל-מוג'ידל, אל-עראקיב, אל-ח'ירייה, אל-בוקיעה, אל-ג'ודיירה, אלעזר משה סלוצקין (נדבן), אלעזר הורן, אלתקן, אלתר לוין, אלחנן (גרינברג) בולקינד, אלון, אלכס כרמל, אליעזר מרגולין, אליעזר קלונסקי, אליעזר בן-יהודה, אליעזר דורי, אליעזר יפה, אליהו אלישר, אליהו האניג, אז-זערורה, אזור הסייג, אחמד א-ד'אהר, אבן ירושלמית, אבנר בן-עמוס, אבנים גדולות מן השמים, אברהם אלברט ענתבי, אברהם עמיצור, אברהם שלונסקי, אבשלום פיינברג, אבו נבוט, אבו קרינאת, אבו כביר, אהרן מנחם מנדל גוטרמן, אהרן איתין, אום ח'אלד, אופיום, אורז, אורית איכילוב, אולמות האבירים, אוטו ורבורג, אכסניית השומרוני הטוב, איסדוד, איתמר בן-אב"י, איל דודסון, אידניבה, נמל עזה, נמל עכו, נסים מלול, נסים יהודה דנון, נעלין, נפתלי וייץ, נתן שיפריס, נטועה, נחל נועם, נחל עמוד, נחל ענבה, נחל ציפורי, נחל רז, נחל חרובים, נחלת ישראל - רמה, נחום וילבוש, נבי סאלח, נופך, נוצרים בישראל, נוקטה, נוב, נווה שאנן (חיפה), נישואים בישראל, סנור, סעדיה שושני, סעיר, ספר ירושלים (סדרת ספרים), ספרי נופוס, ספריית אל-בודיירי, ספוריה, סקר דרום השומרון החדש, סליק, סטטוס קוו (המקומות הקדושים), סבסטיה, סביל אבו נבוט, סגר (שבט בדואי), סובב חומות ירושלים, סווארכה, סיריס, סילת א-ד'אהר, סילואד, עמק רפאים, עמק החולה, עמוד האש (סדרת טלוויזיה), ענאתא, עסירה א-שמאלייה, עפולה, עצי הסקה, עראבה, ערערה, ערביי ארץ ישראל, עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, עלמא, עלמא (פירושונים), עלמה (מושב), עלמון (עיר מקראית), עלי זית וחרב, עליות מגורשי ספרד ופורטוגל, עזה, עזון, עברית, עג'מי, עדה רפפורט-אלברט, עולם קטון, עולי הגרדום, עכו, עין קובי, עין טב, עיר בראי תקופה, עיר דוד, עיילבו, פארק אדמית, פארק קרסו למדע, פארק הכרמל, פארק הירקון, פנחס רוטנברג, פסאיל, פצאליס, פקודת הראיות, פרנץ ון דר הורן, פרעתא, פרעתון, פרג האופיום, פרדס חנה-כרכור, פרוח', פרויקט סינון העפר מהר הבית, פרויקט הקרמיקה הלבנטינית, פריץ פרנק, פריח אבו מדין, פלאח, פלסטינים, פלסטינים נוצרים, פלינדרס פיטרי, פח'רי עבד אל-האדי, פחמה (כפר), פיידי אל-עלמי, צ'רקסים בישראל, צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר), צפצאף, צבי אליהו כהן, צבי אהרנסון, צבי נוימן, צדוק שלוש, ציפורי (יישוב עתיק), צילה פיינברג שוהם, ציונות, קאסר אל-יהוד, קאקון, קאלוניה, קאוואס, קניון באר שבע-עזה, קפלת ההלקאה, קרב ח'אן יונס (1516), קטרה (כפר), קבר ישי ורות, קברי המלכים, קבלה, קולג' דה פרר, קובי כהן-הטב, קיביה, רמת השרון, רמלה, רמדאן, רמין, ראמה (נפת ג'נין), ראפאת, ראש עיריית ירושלים, ראשון לציון, ראובן סירוטקין, ראובן שילוח, ראינוע, רפאל מהודר, רפאל רוזוב, רצח העם הארמני, רשות המסים בישראל, רשות הפטנטים, רחל סלוצקי, רחוב חיים לבנון, רחוב הרכבת, רחוב הגיא (העיר העתיקה), רחוב ירושלים (חיפה), רחובות תל אביב-יפו, רב הכותל, רון כחלילי, רופא נודד, רכבת, רכבת ישראל, רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות, רישום זכויות במקרקעין בישראל, ש"י, שמעון דוד יפה, שמעון ועקנין, שמואל שרירא (שרייר), שמואל בורנשטיין, שמואל הפטר, שמורת אלוני בית קשת, שמורת עוז וגאו"ן, שמורת עין אפק, שמורת טבע נחל תנינים, שארל קלרמון-גנו, שאול זייד, שם שועלים יש, שער הפרחים, שער השלשלת, שרה לוי-תנאי, שרה טהון, שרה בן-עמי סולודר, שרה, גיבורת ניל"י, שריאל שליו, שלמה ישראל שיריזלי, שטר קניין, שבע טחנות, שביל נחל קישון, שביל הראשונים ראשון לציון, שביל הראשונים כפר סבא, שגרירות ספרד בישראל, שד"ר, שומרונים, שופר, שוק מחנה יהודה, שוק הפשפשים (יפו), שושנה פרסיץ, שכם, שכונה ד' (באר שבע), שכונות באר שבע, שייח' מוניס, שייח' אבריק, שייח' באדר, תאונת האוטובוס באל-חמה (1945), תאופיק כנעאן, תנור, תעשיית אפייה בישראל, תפוח (יישוב פלסטיני), תקומה (סדרת טלוויזיה), תקופת הטורקים, תקי א-דין א-נבהאני, תרבוש, תרביח'א, תל אפק (אנטיפטריס), תל אשדוד, תל אביב-יפו, תל עובדיה, תל עכו, תל עירני, תל פולג, תל צפית, תל קריית יערים, תל שוש, תל תאו, תל חנן, תל חנתון, תל חסי, תל חליף, תל חדיד, תל בר, תל דעוך, תל דור, תל כברי, תל יקנעם, תל יבנה, תלפית (נפת ג'נין), תלפיות, תחנת המשטרה ביפו, תחנת הרכבת בר גיורא, תחנת הרכבת בית שמש, תחנת הרכבת כפר ג'יניס, תחנת הרכבת יפו, תחבורה ציבורית בחיפה, תחיית ישראל, תולדות עם ישראל - ארכיונים, תוכנית אל-עריש, תכנון ובנייה בישראל, תיאודור זנדל, לא תחנם, לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948, לג'ון, לגיו, לוח התקופות בארץ ישראל, לוביה (כפר), לוד, לוי בן יצחק ירושלמי, לוין קיפניס, ליפתא, טנטורה, טענות למדיניות אפרטהייד על ידי ישראל, טרסה, טרב עבד אלהאדי, טחנת הרוח הטמפלרית, טבריה, טובה חסקינה, טירת כרמל, טיהור אתני, ז'אן מרקוס, זאב ז'בוטינסקי, זאב וולפנזון, זרזיר (יישוב), זלמן שזר, זלמן דוד ליבונטין, זהר שביט, ח'ליל א-סכאכיני, ח'יר אל-דין אל-רמלי, ח'ירבת ניג'ם, חמת גדר, חאן אל-באשה, חאן שער הגיא, חאן זרעוניה, חאן חילו, חנתון, חנה ארנדט, חנה וייץ, חנה יהודית לנדאו, חנות קירה, חסן שוכרי, חספיה, חקיקה, חלחול (עיר), חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית, חליפות העתים: מאה שנות אופנה בארץ-ישראל, חזית (אדריכלות), חברון, חג'ה (נפת קלקיליה), חגיגות נבי מוסא, חומת ירושלים העות'מאנית, חומות עכו, חומות יפו, חוסאן, חוקוק (יישוב עתיק), חורשת הארבעים, חורבת א-דיכה, חורבת פטיש, חורבת קסטרא, חורבת זעק, חורבת חנות, חורבת בליה, חורבת געתון, חושניה, חושו אחים חושו, חולון, חוות שפון, חוות חקלאיות בארץ ישראל, חיפה, חיפה בתקופה העות'מאנית, חיקוק, חירבת אום א-שקף, חירבת תיבנה, חיים נחמן ביאליק, חיים שמואל שמרלינג, חיים זאב הירשברג, חיים בן-עטר (עיתונאי), בן עמי (פירושונים), בן-ציון מאיר חי עוזיאל, באר אברהם, באר שבע, באר שבע בתקופה העות'מאנית, בנק אנגלו-פלשתינה, בני זייד א-ע'רביה, בני יהודה (מושבה), בני יהודה (יישוב), בנימין זאב הרצל, בנימינה, בקעת בית כרם, בקעת הירדן, בר גיורא (ארגון), ברנרד לואיס, בריכת הסולטן, בתי ורשה (יפו), בתיר, בלמונט (מצודה), בלעא, בלעין, בורקין, בורג' בנימינה, ביר אל-מכסור, ביר נבאלא, בית מרקחת הנגב, בית מרכז האמנויות (יפו), בית משפט (מבנה), בית משפט צבאי (ישראל), בית משכית, בית מורשת משטרת ישראל, בית אמידים, בית אהרנסון, בית אימרין, בית נורטון, בית ענאן, בית ענון, בית עפה, בית עור א-תחתא, בית עור אל-פוקא, בית פיינברג, בית קפה, בית שאן, בית שוקרי, בית ליד (נפת טולכרם), בית דיק, בית המרחץ העתיק (נצרת), בית המכס בנמל יפו, בית המכס התחתון, בית האוטונומיה הרוסית, בית הספר ראשידיה, בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית, בית הספר לילדי הבדואים, בית הסראייה (צפת), בית הסראייה (טבריה), בית הסראייה הישן (יפו), בית הסביל, בית העם (ירושלים), בית הקברות לכלבים באשקלון, בית הקברות טרומפלדור, בית השיח' סלמאן אלהוזייל, בית החלונות, בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו, בית הבאר בדרך בן צבי 70-68, בית הבק, בית הגפן, בית הכנסת ע"ש הרב גץ, בית הכנסת צוף דבש, בית הכנסת ברסלב בתי מחסה, בית ילין (מוצא), ביתר עילית, ביל"ו, בידו, ג'מאעין, ג'ראייד, ג'רישה, ג'ש (גוש חלב), ג'ת, ג'לקמוס, ג'בע, ג'בע (נפת אל-קודס), ג'בע (כרמל), ג'וערה, ג'ורג' אנדרו רייזנר, ג'ורג' הרון, ג'וליס (נפת עזה), ג'ינסאפוט, ג'יפנה, גן אלנבי (באר שבע), גן התקומה, גאלב ענאבסה, גאולת קרקע (ציונות), גנזך (פירושונים), גרוש, גשר הרכבת הטורקי על נחל האלה, גת כפר שלם, גבעת התיתורה, גבריאל אלמושנינו, גבול ירדן–ישראל, גדעון מר, גירוש תל אביב, גירוש יפו (1914), גילה, דנון, דרך נוף יער בית קשת, דרך שופט בירושלים, דרך יפו (חיפה), דרך יריחו, דרוזים בישראל, דלתון (מושב), דבורה דרכלר, דונם, דוד רזיאל, דוד זהבי, דיני מקרקעין (הרשות הפלסטינית), דיני הראיות, דיר אל-אסד, דיליז'נס, המאבק הפלסטיני במכירת קרקעות ליהודים, המנדט הבריטי, המסגד הגדול באשקלון, המסדרון האקולוגי באזור מודיעין, המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, המרכז לאמנויות באר שבע, המרכז הבהאי העולמי, המרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא, המשפט הקונטיננטלי, המלריה בארץ ישראל, המטבח של ערביי ארץ ישראל, המועצה המוסלמית העליונה, המוזיאון לארכאולוגיה של ירדן, המוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש, המכתש הגדול (באר שבע), המינרטים בהר הבית, האמה התחתונה, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, האחדות, האחים מזארקי, האגודות המוסלמיות-נוצריות, האימפריה העות'מאנית, הם היו עשרה, הנצחת חללי מערכות ישראל, הסרט הראשון של פלשתינה, הסטטוס קוו בהר הבית, הסופות בנגב, הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, העלייה מרומניה, העלייה הראשונה, העלייה השנייה (ספר), העיר העתיקה, העיר העתיקה (באר שבע), העיר העתיקה של צפת, העיר העתיקה של חברון, העיר העתיקה של בית שאן, העיר התחתונה, הצבי, הקו הראשי של רכבת ישראל, הקונסוליה הצרפתית בירושלים, הקונסוליה הבריטית בירושלים, הרברט סמואל, הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי, הרובע היהודי, השלטון העות'מאני בארץ ישראל, השומרון, השוק היווני, התעת'מנות, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים, התקופה העותמאנית, התליות בירושלים (1916), הלל קוק, הלל יפה, הלבנון, הטיסות הראשונות לארץ ישראל, החקלאות בישראל, החקיקה ברשות הפלסטינית, החקיקה בישראל, החברה לקניית אדמת יריחו, החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, החי בארץ ישראל, הבנייה הבלתי חוקית בפזורה הבדואית, הגן הארכאולוגי ירושלים, ההעפלה, ההגנה, הכנסת, הכפירה, הכרמל, הכותל המערבי, היסטוריה של רמת השרון, היסטוריה של רכבת ישראל, היסטוריה של האימפריה העות'מאנית, היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים, היציאה מן החומות, הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים, הידעת את הארץ, היכל עבד אל-בהאא, היישוב, היישוב הישן, היישוב היהודי בארץ ישראל (פירושונים), היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה, היישוב היהודי בחברון, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ואסיף ג'והריה, ועד העדה המערבית בירושלים, ועדת פיילין, ועידת קטוביץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל, וילת בית ג'וברין, וילהלם השני, קיסר גרמניה, כאבול, כנסת ישראל (ארגון), כנסיית אנדרו הקדוש, כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, כנסיית דומינוס פלוויט, כנסיית המולד, כנסיית הקבר, כניסה להר הבית (הלכה), כפר סמיר, כפר סבא, כפר ענאן, כפר רמאן, כפר חנניה, כפר ג'מאל, כפר יאסיף, כפר יסיף (יישוב עתיק), כרמי קטיף, כרטוש סולימאן המפואר, כתף הינום, כלא עכו, כבשן סיד, כביש 211, כביש 417, כביש 443, כור (נפת טולכרם), כורדיסטן, כובע טמבל, כיפת השלשלת, כיכר אל-מנארה, כיכר חמרה, ימחד, יאסוף, יאקוק, יעקב עורי, יעקב שלמה כהן, יער שוקדה, יער חורשים, יער השרון, יעל זרובבל, יפו, יצחק אליה נבון, יצחק אביגדור אורנשטיין, יצחק פירוז'ניקוב, יצחק שבילי, יצחק בצלאל, יצחק הכהן שולאל, יצחק יעקבי, יקיר בקיש, ירחמיאל אמדורסקי, ירחמיאל לוקאצ'ר, ירושלים, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירכא, ישעיה אורנשטיין, ישראל משה חזן, ישראל נג'ארה, ישראל קפלן (מחנך), ישראל ברטל, ישיבת תפארת ירושלים, ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, יטבתה, יחסי טורקיה–ישראל, יחסי החוץ של ישראל, יחסי ישראל–ספרד, יחזקאל ריבנאי, יחזקאל שוורצבוים, יחיאל חגיז, יחידות מידה עות'מאניות, יבנה, יגאל עילם, יהושע אלוף, יהושע אברבאיה, יהושע בוכמיל, יהודה (עיר מקראית), יהודה (חבל ארץ), יהודה בוסקלה, יהודה ג'אד נאמן, יהודים, יום טוב המון, יוסף אליהו שלוש, יוסף לוריא, יוסף טובי, יוסף חיים ברנר, יוליוס רוטשילד. להרחיב מדד (723 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מארוס

מארוס (ערבית: ماروس) היה יישוב ערבי כ-7 קילומטרים צפונית לצפת, בנפת צפת, שנחרב במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומארוס · ראה עוד »

מאדמא

מאדמא (בערבית: مادما), הוא כפר פלסטיני השוכן בוואדי מדרום להר גריזים שבשומרון ושייך לנפת שכם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומאדמא · ראה עוד »

מאיר אנג'יל

הרב מאיר בן אברהם אנג'יל (שם משפחתו נכתב גם אנז'יל וגם אנג'ל; 1558, סופיה, האימפריה העות'מאנית - 1630, צפת, ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית) היה הרב הראשי של יהודי בלגרד ויהודי סופיה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומאיר אנג'יל · ראה עוד »

מאיר אוירבך

רבי מאיר אוירבך (לעיתים אוירבאך; בכתיב יידי: אויערבאַך; ל' בשבט תקע"ה, 10 בפברואר 1815 – ה' באייר תרל"ח, 8 במאי 1878) היה רב בפולין, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כנשיא כולל פולין, וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומאיר אוירבך · ראה עוד »

מאיר רוזין

משחיז סכינים, רישום של רוזין מאיר רוזין (תרל"ו, 1876, ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ח באייר תרע"ז, 1917, ירושלים) היה אמן ביישוב, צייר, יצרן מזכרות, צייר שלטים, ליטוגרף ובונה מודלים של מבנים מפורסמים בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומאיר רוזין · ראה עוד »

מאיר תאומי

מאיר תאומי לוחית זיכרון על ביתו של מאיר תאומי ברח' פינסקר 64 בתל אביב מאיר תאומי (טימן) (15 ביולי 1898 – 10 באוגוסט 1947) היה שחקן תיאטרון ביישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומאיר תאומי · ראה עוד »

מנזר אותימיוס

תרשים האתר מנזר אותימיוס (נכתב גם אבטימיוס) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במרכזו של מישור אדומים, אזור התעשייה של מעלה אדומים, כקילומטר מדרום לנחל אוג.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומנזר אותימיוס · ראה עוד »

מנזר השתקנים

מנזר השתקנים במבט אווירי מפת אזור לטרון חזית הכנסייה מנזר גְבירתנו של שבעת המכאובים, הידוע יותר בשם מנזר לַטרוּן או מנזר השתקנים, הוא מנזר גברים בנדיקטיני-ציסטרציאני-טרפיסטי, השוכן בלטרון, בקצהו הדרום-מזרחי של עמק איילון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומנזר השתקנים · ראה עוד »

מנזר וכנסיית אחיות נצרת

מנזר וכנסיית אחיות נצרת ממוקם במרכז העיר שפרעם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומנזר וכנסיית אחיות נצרת · ראה עוד »

מנחם מנדל מקאמיניץ

מנחם מנדל (מנדלבוים) מקאמיניץ דליטא ("מנחם-מנדל ב"ר אהרן (בוים) קאמיניץ"; בריסק, 1800 - 10 במאי 1873, י"ג באייר תרל"ג) היה המלונאי הראשון בארץ-ישראל ובעליו של מלון קאמיניץ שפעל בירושלים בתקופה העות'מאנית בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומנחם מנדל מקאמיניץ · ראה עוד »

מנחם ארבר

מנחם ארבר מנחם ארבר (19 במאי 1898 – ז' באייר תשכ"א, 23 באפריל 1961) היה פעיל ציוני רוויזיוניסטי, ממייסדי תנועת בית"ר ונציבה בארץ ישראל, מראשוני הצה"ר והאצ"ל, ציר מטעם הצה"ר באספת הנבחרים השנייה והשלישית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומנחם ארבר · ראה עוד »

מנדל קרמר

מנדל קרמר עונד מדליות הצטיינות טורקיות מנחם מֶנְדֶל קרמר (1869? – 5 בפברואר 1938) היה בעל בית מרקחת בשכונת מאה שערים, כתב בעיתוניו של אליעזר בן-יהודה "השקפה" ו"הצבי", אשר שימש גם כסוכן עבור המשטרה העות'מאנית, ומאוחר יותר עבור המשטרה הבריטית בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומנדל קרמר · ראה עוד »

מנהרות הכותל

תוואי מנהרות הכותל מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומנהרות הכותל · ראה עוד »

מניה שוחט

מַניָה (וִילבּוּשֶביץ) שוֹחַט (11 באוקטובר 1878 – 17 בפברואר 1961) הייתה מנהיגה ומהפכנית ברוסיה הצארית, מנהיגה ציונית בתנועת העבודה בארץ ישראל, מראשי הארגונים "בר גיורא", "השומר" ו"הקיבוץ החשאי", גדוד העבודה וקיבוץ כפר גלעדי ואחרים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומניה שוחט · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מסבנת אל–פאר

אולמות בית הבד ואבן ה"מֶמֶל" מסבנת אל–פאר הוא מבנה בית בד ומסבנה (מפעל לייצור סבון) השוכן בעיר העתיקה בלוד, מצפון למסגד אל-עומרי ולכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומסבנת אל–פאר · ראה עוד »

מסגד אל-אקצא

מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »

מסגד אל-עומרי (לוד)

מסגד אל-עומרי (בערבית, المسجد العمري, אלמסג'ד אלעמרי) הידוע גם כמסגד הגדול (الجامع الكبير, "אלג'אמע אלכביר") הוא מסגד השוכן בעיר העתיקה בלוד, ומשמש כמסגד יום השישי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומסגד אל-עומרי (לוד) · ראה עוד »

מסגד אל-ג'רינה

מגדל השעון על גבי גלויה משנת 1905. ניתן לראות בצילום את המינרט, השעון על הקיר הדרומי וכן סמל מגן דוד בחלון העגול בקומה השנייה של המגדל. מסגד אל-גְ'רֵינֵה (ערבית: مسجد الجرينة, תעתיק מדויק: מסג'ד אלג'רינה), שנקרא גם מסגד חיפה הגדול (مسجد حيفا الكبير, בתעתיק מדויק: מסג'ד חיפא אלכביר) היה המסגד הראשי של ערביי חיפה עד מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומסגד אל-ג'רינה · ראה עוד »

מסילת הרכבת רפיח - באר שבע

מסילת הרכבת רפיח–באר שבע הייתה שלוחה של מסילת הרכבת הצבאית הבריטית שנסללה במלחמת העולם הראשונה (בין השנים 1916–1918) מקנטרה שבגדה המזרחית של תעלת סואץ (בצפון חצי האי סיני) לעזה ולחיפה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומסילת הרכבת רפיח - באר שבע · ראה עוד »

מסילת הרכבת יפו–ירושלים

מסילת הרכבת בין יפו לירושלים נסללה לראשונה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומסילת הרכבת יפו–ירושלים · ראה עוד »

מסילת ירושלים–גנות

מסילת ירושלים–גנות (מכונה גם קו הרכבת המהיר לירושלים ופרויקט A1) היא מסילת רכבת חשמלית המחברת את ירושלים לתל אביב-יפו ואת נמל התעופה בן-גוריון לרשת המסילות הארצית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומסילת ירושלים–גנות · ראה עוד »

מערות סמך

מערות סמך הוא גן לאומי באזור דרום השפלה, הממוקם כשני קילומטרים מזרחית לנועם ושלושה קילומטרים מערבית ללכיש, בסמוך לכביש 6.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומערות סמך · ראה עוד »

מערכת המשפט ברשות הפלסטינית

מערכת המשפט ברשות הפלסטינית היא מערכת משפט הנהוגה בשטחי הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומערכת המשפט ברשות הפלסטינית · ראה עוד »

מעלה דוד

בניין מעלה דוד עם דגל ישראל על הגג. מאחוריו חלק ממעלה הזיתים. שכונת מעלות דוד היא שכונה יהודית בשטח של כ־11 דונם בבעלות יהודית, המצויה בדרום רכס הר הזיתים בירושלים, וממוקמת בסמוך לדרך יריחו הישנה, לשכונה היהודית מעלה הזיתים, לשכונה המוסלמית ראס אל עמוד, צופה על הר הבית והעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומעלה דוד · ראה עוד »

מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922)

מפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל מפקד אוכלוסין 1922 של ארץ ישראל היה מפקד האוכלוסין הראשון של שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל, ונערך ב-23 באוקטובר 1922.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922) · ראה עוד »

מפרץ חיפה

מפרץ חיפה הוא מפרץ בצפון מישור החוף היחידי הגדול בחוף הים התיכון של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומפרץ חיפה · ראה עוד »

מפת הקרן לחקר ארץ ישראל

חיפה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 מפת הקרן לחקר ארץ ישראל היא מפה טופוגרפית שהוכנה על ידי הקרן לחקר ארץ ישראל בשנות ה-70 של המאה ה-19 במטרה לאתר ולתעד את כל המקומות שהוזכרו בביבליה, בספרים החיצוניים ובספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומפת הקרן לחקר ארץ ישראל · ראה עוד »

מצודת צפת

מצודת צפת בשלג מצודת צפת היא מצודה עתיקת יומין, הממוקמת על גבעה נישאה במרכז העיר צפת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומצודת צפת · ראה עוד »

מצודת קרן נפתלי

תוכנית המצודה מערכת המצור המקווה, ולצידו מימין חדר מדרגות או מסדרון מדרגות המקווה מצודת קרן נפתלי היא מצודה שהוקמה בתקופה ההלניסטית, בשלהי המאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומצודת קרן נפתלי · ראה עוד »

מצודת הונין

שני המגדלים מהתקופה הצלבנית הראשונה שהתגלו בחפירות ב-1994 שרטוט של שלב ב' מהתקופה הצלבנית-איובית. בשלב זה נבנה החפיר משלושת עברי המצודה. לא נמצאו שרידים נוספים משלב זה. ון דה ולדה, 1857 מצודת הונין (מבצר "שאטו-נף") היא מבצר צלבני ליד המושב מרגליות בגליל העליון, המבצר יושב על הדרך העתיקה שהובילה מדמשק לצור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומצודת הונין · ראה עוד »

מקאם (מבנה)

פלסטיני עטארה מקאם אל ח'אדר בכפר ההרוס אל-בסה, בגליל המערבי מקאם שייח' אבריק קבר שייח' בוריק מקאם (מערבית: مقام) הוא מבנה שנבנה באתר הקשור לקדוש מוסלמי או דמות מקומית, לעיתים הקבר שלו, לעיתים המבנה הוא רק נקודת ציון (מבני המקאם מכונים גם "קבר שייח").

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומקאם (מבנה) · ראה עוד »

מרשם הטאבו הפלסטיני

מרשם הטאבו הפלסטיני הוא מיזם של הרשות הפלסטינית שנועד לבצע רישום בעלויות על הקרקעות בשטחי יהודה ושומרון, במקביל למרשם המקרקעין של המנהל האזרחי הישראלי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומרשם הטאבו הפלסטיני · ראה עוד »

מרד הפלאחים

אבראהים פאשא עמד בראש הצבא המצרי בלבנט מרד הפלאחים היה מרד עממי כנגד שלטונו של הואלי מוחמד עלי שפרץ בשנת 1834 במקביל בגזרה העלאווית בצפון לבנון, בארץ ישראל, בעבר הירדן, בהר הלבנון ובחורן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומרד הפלאחים · ראה עוד »

מרדכי מיכאלי

מרדכי מיכאלי (נולד בשם: מרדכי פריזנט; י"ז בתמוז ה'תרנ"ד, 21 בספטמבר 1894 — י"ט באדר ב' ה'תשי"ז, 22 במרץ 1957) היה איש רוח, מחנך, פדגוג וסופר עברי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומרדכי מיכאלי · ראה עוד »

מרדכי פיג'ו

מרדכי פיג'ו ("הטורקי") (י"ג בתמוז ה'תרע״ו, 14 ביולי 1916 – כ"ג בשבט ה'תשנ"ב, 27 בינואר 1992) היה חבר בתנועת ברית החשמונאים (ברי"ח), לוחם בארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) וסגנו של יעקב מרידור, מפקד הארגון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומרדכי פיג'ו · ראה עוד »

מרדכי ברנשטיין (מו"ל)

מרדכי ברנשטיין (15 במאי 1893, כ"ט באייר ה'תרנ"ג – 28 במרץ 1983, י"ד בניסן ה'תשמ"ג) היה סופר, מחזאי, מו"ל ואיש ציבור ביישוב ובתקופת המדינה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומרדכי ברנשטיין (מו"ל) · ראה עוד »

מרכז הצעירים (באר שבע)

אירוע הגאווה של באר שבע ברחבת מרכז הצעירים, 2012 מרכז הצעירים לתרבות, אמנות ותקשורת ע"ש קרן היסוד שווייץ הוא מתחם בעיר העתיקה בבאר שבע שבו אולם מרכזי, חדרי הקלטות, חדרי הלבשה, אמפיתיאטרון בגג המבנה ומסעדה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומרכז הצעירים (באר שבע) · ראה עוד »

משמורת ארץ הקודש

סמל המשמורת במתחם המשמורת: הכתר מסמל את מלכות השמיים ואת האל האב והיונה את רוח הקודש. מתחת להם נראה סמל המסדר הפרנציסקני וצלב ירושלים, ומשני צידי המגן ענף זית המסמל את משיחת המשיח וענף דקל המסמל ניצחון ואת המרטירים כרזה לרגל חגיגות 800 שנים לקוסטודיה. יולי 2017. משמורת ארץ הקודש (לטינית Custodia Terrae Sanctae; איטלקית Custodia di Terra Santa - "הקוסטודיה של ארץ הקודש") היא הפרובינציה של המסדר הפרנציסקני, הכוללת, לבד מארץ ישראל, גם את סוריה, לבנון, ירדן, מצרים, קפריסין ואת האי רודוס שביוון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשמורת ארץ הקודש · ראה עוד »

משפט בייליס

מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשפט בייליס · ראה עוד »

משפחת עבד אל-האדי

משפחת עבד אל-האדי (בערבית: عبد الهادي) היא משפחה ערבית-פלסטינית, שלצד משפחת טוקאן, הייתה אחת משתי המשפחות החשובות והמיוחסות (אם כי לא העתיקות) שבאזור העיר שכם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשפחת עבד אל-האדי · ראה עוד »

משפחת קרויזר

משפחת קרויזר היא משפחה יהודית שמוצאה מליטא.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשפחת קרויזר · ראה עוד »

משפחת טוקאן

משפחת טוקאן (בערבית: طوقان) היא משפחה ערבית, פלסטינית וירדנית, בעלת חשיבות פוליטית ועסקית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשפחת טוקאן · ראה עוד »

משקולת (שקילה)

משקולת ביתית מברזל יצוק בעלת מסה של קילוגרם בודד, המשמשת כאמת מידה תקנית במאזניים. משקולת (או: אבן שקילה) היא חפץ לפי מידה המשמשת למדידת משקל באמצעות מאזניים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשקולת (שקילה) · ראה עוד »

משרד המשפטים

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשרד המשפטים · ראה עוד »

משטרת המנדט

תג כובע של משטרת המנדט '''משטרת פלשתינה (א"י) – תעודת מינוי'''שלאחר שמינויו נתאשר בהתאם לפקודת המשטרה נתמנה בזה לחבר המשטרה של פלשתינה (א"י) ולפי זאת ממלאים את ידו בכוח, ברשויות ובזכויות של קצין המשטרה משטרת פלשתינה (א"י) (באנגלית: Palestine Police Force; בערבית: قوة بوليس فلسطين), או בשם הנהוג לה לאחר הקמת מדינת ישראל, משטרת המנדט, הייתה משטרה שפעלה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל־1948, וקדמה למשטרת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשטרת המנדט · ראה עוד »

משטרת הג'יפתליק

250px 250px 250px 250px 250px משטרת הג'יפתלק (ג'יפטליק, ג'יפתליך, ג'פתלך) הוא מבנה אבן הנמצא בשפך של נחל תרצה (נחל פרעה) שבבקעת הירדן (כ-2 ק"מ מצומת אדם שעל כביש 90 ובקרבת מושב משואה).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשטרת הג'יפתליק · ראה עוד »

משה איינהורן

ד"ר משה איינְהוֹרְן (בכתיב יידי: איינהאָרן; באנגלית: Moses Einhorn; 17 בפברואר 1896, וולקוביסק, פלך גרודנו, רוסיה – 9 בפברואר 1966, ניו יורק) היה רופא גסטרואנטרולוג יהודי אמריקאי, מייסדו ועורכו של כתב העת "הרופא העברי".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשה איינהורן · ראה עוד »

משה פייקוביץ'

משה פייקוביץ' (8 באפריל 1896 – 9 באוקטובר 1972) היה המנכ"ל הראשון של רכבת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשה פייקוביץ' · ראה עוד »

משה שמואל ראב

ר' משה שמואל ראב (בן-עזר) (1862 – 11 במרץ 1955) היה ממייסדי המושבות פתח תקווה ויהוד.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשה שמואל ראב · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשה שרת · ראה עוד »

משה גוטל לוין

משה גוטל לוין (1879–1976) היה תעשיין ארץ ישראלי, ממייסדי חברת התרופות "סלומון, לוין ואלשטיין" – לימים הבסיס לחברת "טבע".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשה גוטל לוין · ראה עוד »

משה דוד גאון

משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשה דוד גאון · ראה עוד »

משכנות שאננים

משכנות שאננים היה אחד ממפעלי הפיתוח הראשונים בעיר החדשה של ירושלים בתקופה העות'מאנית והשכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומשכנות שאננים · ראה עוד »

מתחם אל-פאשה

מבנה החמאם, מבט לכיוון צפון מרחוב שיבת ציון מתחם אל-פאשה הוא מתחם של מבנים בעיר התחתית של חיפה הכולל בית מגורים גדול ומפואר וחמאם שנבנו במאה ה-19 על גבול העיר העתיקה של חיפה שנבנתה בימי דאהר אל-עומר בקרבת השכונה היהודית חארת אל-יהוד.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומתחם אל-פאשה · ראה עוד »

מלון ניו אימפריאל

חזית המלון לאחר מלחמת ששת הימים, משה מרלין לוין, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מלון אימפריאל הוא בית מלון, הממוקם בכיכר עומר אבן אל ח'טאב שליד שער יפו שבעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומלון ניו אימפריאל · ראה עוד »

מלונות הרצליה

משמאל מלון הרצליה בדרך אלנבי 7 בשנת 1934. המלון שכן על צומת דרך אלנבי מימין ורחוב סטאנטון משמאל מבנה מלון הרצליה, היום נוף חנה בשנת 1927 מלונות הרצליה בחיפה היו שלושה מלונות ששמם היה "מלון הרצליה" שהוקמו במחצית הראשונה של המאה ה-20 בעיר חיפה על ידי דוד משה הלוי-אפשטיין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומלונות הרצליה · ראה עוד »

מלכת היופי של ירושלים (ספר)

מלכת היופי של ירושלים הוא רומן מאת שרית ישי לוי שיצא לאור בשנת 2013 בהוצאת מודן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומלכת היופי של ירושלים (ספר) · ראה עוד »

מחתרות עבריות בארץ ישראל

פיצוצו בידי האצ"ל ב-22 ביולי 1946. דגל הממלכה המאוחדת מתנוסס מעל חזית המלון. מתחילת המאה ה-20 ועד זמן מה לאחר הקמת המדינה פעלו בארץ ישראל מחתרות יהודיות-ציוניות, שמטרתן הייתה הגנה על היישוב היהודי מפני ערביי ארץ ישראל והתנגדות לשלטון הזר - תחילה השלטון העות'מאני ואחר כך שלטון המנדט.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומחתרות עבריות בארץ ישראל · ראה עוד »

מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי

מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי (באנגלית: Department of Antiquities, Government of Palestine, 1920–1948) הייתה הגוף הממשלתי שנוצר בידי ממשלת המנדט הבריטי על ארץ ישראל כדי לטפל בכל העניינים הנוגעים לעתיקות בארץ-ישראל, ובכלל זה לאכוף את.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי · ראה עוד »

מחלול

מַחְלוּל הוא מושג משפטי בדיני הקרקעות באימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומחלול · ראה עוד »

מחוז חיפה

מחוז חיפה הוא אחד משבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומחוז חיפה · ראה עוד »

מחוז ירושלים

מחוז ירושלים הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומחוז ירושלים · ראה עוד »

מבצר נמרוד

החזית הדרומית של מבצר נמרוד קלעת נמרוד בצילום ממזרח. בחלקה התחתון של התמונה ניתן להבחין במגדל העוז ששימש כ"מצודה בתוך מצודה" למקרה בו ייפרצו החומות החיצוניות של המבצר חלקו המערבי של המבצר כפי שנשקף מראש מגדל העוז בריכת מים במבצר נמרוד מבט מפנים המצודה מבצר נמרוד, עמק החולה והרי הגליל העליון בבוקר מושלג מבצר נמרוד (ידוע גם בשמות קַלְעַת נַמרוּד וקַלְעַת אֶ-צוּבֵּייבָּה - בערבית: قلعة الصبيبة) הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה ההלניסטית וימי הביניים, ובו שרידי מבצר גדול אשר נבנה במרוצת השנים על ידי צבאות איובים וממלוכים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומבצר נמרוד · ראה עוד »

מבצר קאקון

מבצר קאקון נמצא בעמק חפר על כביש 5803 בין המושבים גן יאשיה ומושב אומץ.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומבצר קאקון · ראה עוד »

מגדלא

האתר הארכאולוגי מגדלא נובמבר 2012 חנויות ובהן בריכות דגים שנחשפו באתר בית הכנסת באתר מִגְדָלָא (נכתב גם כמגדלה), הידועה גם בשמות טריכיי, טריכאי וטריכיאה (ביוונית: ταριχαιαι, בלטינית: Tarichaeae), הייתה עיר קדומה בגליל, ששכנה לחוף הכנרת, בדרום בקעת גינוסר, סמוך ליישוב מגדל של היום, המשמר את שמה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומגדלא · ראה עוד »

מוסטפא עבאסי

מוסטפא אחמד עבאסי (בערבית: مصطفى العباسي; נולד ב-26 בינואר 1962) הוא היסטוריון, חוקר ומרצה בחוג ללימודים רב תחומיים ובתוכנית לתואר שני בלימודי הגליל, פרופסור חבר ודיקן הסטודנטים במכללה האקדמית תל-חי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוסטפא עבאסי · ראה עוד »

מוסטפא פאשה אל-ח'ליל

מבנה החמאם אותו בנה אל-ח'ליל, מבט לכיוון צפון מרחוב שיבת ציון מוסטפא פאשה אל-ח'ליל היה ראש העירייה הרביעי של חיפה, הוא כיהן בתפקיד בין השנים 1903-1885.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוסטפא פאשה אל-ח'ליל · ראה עוד »

מועצה אזורית עמק המעיינות

מועצה אזורית עמק המעיינות היא מועצה אזורית במחוז הצפון, השוכנת בעמק בית שאן, בסמוך לגבול ישראל–ירדן, בין בקעת הירדן, הגלבוע והגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומועצה אזורית עמק המעיינות · ראה עוד »

מופתי

מופתי טורקי. איור ספרדי מהמאה ה-17 מוּפתי (בערבית: مفتٍ, תעתיק מדויק: מֻפְתִן, מן השורש הערבי "פ-ת-י" לייעץ בצורה של שו"ת - שאלות ותשובות) הוא.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומופתי · ראה עוד »

מוצא

בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוצא · ראה עוד »

מוריה (עיתון)

בית העיתונאים בתל אביב יחד עם תמונתם של שאר היומונים שראו אור בארץ הגיליון הראשון, מאי 1910 מוריה היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין 6 במאי 1910 – 11 בינואר 1915.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוריה (עיתון) · ראה עוד »

מושבת מצורעים

פנים בית החולים הנסן, בית מצורעים שפעל בירושלים חזית בית המצורעים בירושלים האי ספינלונגה, סמוך לכרתים, יוון. אחת ממושבות המצורעים האחרונות שהתקיימו באירופה מושבת מצורעים (לטינית: Leprosarium) היא מקום לבידוד אנשים החולים בצרעת (מחלת הנסן) משאר האוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומושבת מצורעים · ראה עוד »

מוטצאריף של ירושלים

#הפניה התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוטצאריף של ירושלים · ראה עוד »

מוזיאון מורשת בתי המשפט

מוזיאון מורשת בתי המשפט שנפתח בשנת 2005, ממוקם בבית המשפט העליון שבקריית בן-גוריון בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוזיאון מורשת בתי המשפט · ראה עוד »

מוזיאון אסירי המחתרות - עכו

מבט פנורמי של עכו העתיקה מגג מוזיאון אסירי המחתרות מוזיאון אסירי המחתרות - עכו הוא מוזיאון הנצחה לזכרם ופועלם של חברי המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי, שנכלאו בכלא עכו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוזיאון אסירי המחתרות - עכו · ראה עוד »

מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים

הכניסה למוזיאון מוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים הוא מוזיאון הנצחה לזכרם ופועלם של חברי המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי, שנכלאו בבית הסוהר המרכזי בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוזיאון אסירי המחתרות - ירושלים · ראה עוד »

מוזיאון אזור

מוזיאון אזור הוא מוזיאון ארכאולוגי שהוקם בשנת 1972 על ידי יריב שפירא.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוזיאון אזור · ראה עוד »

מוזיאון עוקשי

מוזיאון עוקשי הוא מוזיאון לאמנות בעכו העתיקה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוזיאון עוקשי · ראה עוד »

מוזיאון חצר היישוב הישן

מטבח משותף כלי חביצה וגבינות כלי אחסון מפחי נפט בית כנסת האר"י מוזיאון חצר היישוב הישן הוא מוזיאון אתנוגרפי השוכן ברחוב אור החיים ברובע היהודי, בסמוך לרובע הארמני, בעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוזיאון חצר היישוב הישן · ראה עוד »

מוזיאון הנגב לאמנות

מוזאון הנגב לאמנות הוא מוזאון לאמנות הממוקם בעיר העתיקה של באר שבע במתחם המוזאונים הכולל שני מוזאונים שונים: מוזיאון הנגב לאמנות, והמוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוזיאון הנגב לאמנות · ראה עוד »

מוזיאון השומרוני הטוב

פסיפסים באתר דוכן דרשה, הכנסייה בח'רבת בית סילה העתק דמות דוד פורט בנבל מבית הכנסת העתיק בעזה מוזיאון השומרוני הטוב הוא מוזיאון ארכאולוגי לפסיפסים, היחיד מסוגו בארץ ואחד מבין שלושה בעולם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוזיאון השומרוני הטוב · ראה עוד »

מוזיקה קלאסית ישראלית

נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה ביום השנה ה-70 להיווסדה, 2006 האורקסטרה של ראשון לציון, לפני 1899 תלמידי פסנתר בקונסרבטוריון כפר סבא בשנות ה-30 של המאה ה-20 מוזיקה לילדי מעברה בישראל שנת 50–1949 שיעור נגינה קבוצתי, נתיבות, שנות ה-70' מקהלת כפר ורבורג, 1973 הרביעייה הישראלית החדשה. משמאל: אלכסנדר טלמוזיקה קלאסית ישראלית החלה להתפתח בארץ ישראל בשנות ה-30 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוזיקה קלאסית ישראלית · ראה עוד »

מוח'מאס

מוח'מאס (בערבית: مُخماس) הוא כפר פלסטיני בהרי בנימין המשתייך לנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוח'מאס · ראה עוד »

מוח'תאר

מֻח'תאר (בערבית: مختار) או מוכתר הכפר הוא מוסד מתקופת האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוח'תאר · ראה עוד »

מוחמד אבן פרוך

מוחמד אבן פרוך (פרוח') (נפטר ב-1639) היה אחד ממושלי ירושלים בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוחמד אבן פרוך · ראה עוד »

מוחרם

מוּחָרָם (בערבית: مـُحـَرَّم) הוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומוחרם · ראה עוד »

מודיעין-מכבים-רעות

מזרקה בכניסה למודיעין, ברחוב חשמונאים תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומודיעין-מכבים-רעות · ראה עוד »

מכון פסטר (ירושלים)

מכון פסטר בירושלים (היה קרוי גם: המכון הפסטורי של אגודת הרופאים העבריים בירושלים, וגם: מכון פסטר של אגודת הרופאים וחוקרי הטבע העבריים) היה מכון שנוסד בשנת 1913 על ידי הד"ר אריה בעהם ועסק בבדיקות בקטריולוגיות, במניעה וטיפול בכלבת, אבעבועות שחורות ומחלות זיהומיות אחרות ובייצור חיסונים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומכון פסטר (ירושלים) · ראה עוד »

מינה ויצמן

מינה ויצמן (לאחר נישואיה: מינה ויצמן-לאו; 1889 - יוני 1925) הייתה רופאה, מהסטודנטיות הראשונות לרפואה באירופה, מרגלת בקהיר, בשליחות האימפריה העות'מאנית, באמצעות מפעיל גרמני כנגד השלטון הבריטי (1915–1918), מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, רופאה מיילדת בבית החולים הדסה (היה קרוי: בית החולים מאיר רוטשילד) בירושלים בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, אחותו של נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומינה ויצמן · ראה עוד »

מינהל ציבורי

המינהל הציבורי הוא מכלול הארגונים הציבוריים הפועלים במדינה, וככזה הוא פועל בסביבה המכוונת על ידי גופים פוליטיים ובהקשר של עיצוב מדיניות ציבורית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומינהל ציבורי · ראה עוד »

מיסוי בישראל

מיסוי בישראל חל על יחידים ועל חברות, על פי חוק יסוד: משק המדינה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומיסוי בישראל · ראה עוד »

מירזא מוחמד עלי

מירזא מוחמד עלי מירזא מוחמד עלי (פרסית میرزا محمد علي, 1852-1937) היה אחד מבניו של בהאא אללה, מייסד הדת הבהאית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומירזא מוחמד עלי · ראה עוד »

מישל לואב

מישל לואב (באנגלית: Michel Loève; 22 בינואר 1907 – 17 בפברואר 1979) היה מתמטיקאי יהודי-אמריקאי יליד ארץ ישראל, מומחה בתחום תורת ההסתברות וסטטיסטיקה מתמטית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומישל לואב · ראה עוד »

מישור החוף

מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומישור החוף · ראה עוד »

מישור החוף הדרומי

מישור החוף הדרומי הוא הדרומי מבין שלושת חלקיו של מישור החוף בארץ ישראל, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומישור החוף הדרומי · ראה עוד »

מיכאל הלפרן

מיכאל הלפרן (1860 – 3 בדצמבר 1919 (י"א בכסלו תר"ף)) היה מחנך ופעיל ציוני, איש העלייה הראשונה, ממייסדי מפלגת "פועלי ציון", יזם של ארגוני הגנה יהודית בארץ ישראל ובמזרח אירופה, יזם תעשייה והתיישבות ותועמלן השפה העברית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ומיכאל הלפרן · ראה עוד »

א-סמוע

קבוצה יהודית מבקרת בבית הכנסת, 2009. על משקוף הפתח משמאל גרפיטי של צלב קרס. ברקע בתי הכפר א-סמוע בית הכנסת 2009 אַ-סַּמוּע (בערבית: السموع) (בעברית: סמוע) היא עיירה פלסטינית בדרום הר חברון, המונה כ-18,000 תושבים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וא-סמוע · ראה עוד »

א-ראם

אַ-רַּאם היא עיירה בנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית, נמצאת דרומית־מזרחית לעיר רמאללה, בסמוך לשכונות נווה יעקב ובית חנינא, שבירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וא-ראם · ראה עוד »

א-זבאבדה

אַ-זַּבַּאבִּדַה (בערבית: الزبابدة), ובהגייה פלסטינית אַ-זַּבַּאבְּדֶה, הוא כפר פלסטיני נוצרי בהרי השומרון, כ-10 קילומטרים דרומית לג'נין, על כביש טובאס–קבטיה (588) וכ־2 ק"מ דרומית לאוניברסיטה הערבית־אמריקאית בג'נין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וא-זבאבדה · ראה עוד »

א-דאמון

א-דאמון (בערבית: الدامون) היה כפר ערבי ששכן 11.5 ק"מ מהעיר עכו והתרוקן מתושביו במהלך מלחמת העצמאות, בעקבות הפצצה של צה"ל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וא-דאמון · ראה עוד »

א-דווארה

אַ-דַּוַּארַה (בערבית: الدوّارة) היה כפר ערבי באצבע הגליל, כ-7 קילומטרים דרומית מזרחית לאל-ח'אלצה (היום קריית שמונה).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וא-דווארה · ראה עוד »

אמנון כהן (מזרחן)

אמנון כהן (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לתולדות המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לחקר השלטון העות'מאני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואמנון כהן (מזרחן) · ראה עוד »

אנטואן דה פיליפו

אנטואן דה פיליפו (בצרפתית: Antoine de Phélippeaux; 1767 – 1 במאי 1799) היה קצין תותחנים צרפתי, למד בנעוריו ביחד עם נפוליאון בונפרטה, שפיקד בשרות הבריטים על הגנת עכו בעת המצור על עכו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואנטואן דה פיליפו · ראה עוד »

אנדרטה לזכר הרוגי המלכות

האנדרטה לזכר הרוגי המלכות ניצבת בעיר ראשון לציון ומוקדשת לזכרם של ארבעה עשר עולי הגרדום, שהוצאו להורג על ידי השלטון העות'מאני ושלטון המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואנדרטה לזכר הרוגי המלכות · ראה עוד »

אסעד שוקיירי

שייח' אסעד א-שוקיירי (בערבית: أسعد الشقيري, תעתיק מדויק: אסעד אלשקירי; 1860–1940) היה מנהיג דתי ופוליטי מוסלמי ערבי-פלסטיני מהעיר עכו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואסעד שוקיירי · ראה עוד »

אסלאם בישראל

מוסלמים מהווים, נכון לסוף שנת 2021 – כ-1,707,000 תושבים – שהם 18.1% מכלל האוכלוסייה בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואסלאם בישראל · ראה עוד »

אפקה (יהודה)

שמאל אֲפֵקָה היא עיר מקראית בהרי יהודה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואפקה (יהודה) · ראה עוד »

אפרים נבון

הרב אפרים (בן אהרן) נבון (ה'תל"ז, 1677 - כ"ו בניסן ה'תצ"ה, 1735; איסטנבול - ירושלים - איסטנבול) היה פוסק ודיין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואפרים נבון · ראה עוד »

ארמון החוריה

ארמון החוריה (בערבית: قصر الحوريه) הוא מרכז תיירותי היסטורי מתקופת השלטון העותמאני אשר נמצא ביישוב הבדואי לקיה שבצפון הנגב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וארמון החוריה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וארץ ישראל · ראה עוד »

ארץ ישראל בתקופה העות'מנית

#הפניה התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וארץ ישראל בתקופה העות'מנית · ראה עוד »

ארץ ישראל העות'מאנית

#הפניההתקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וארץ ישראל העות'מאנית · ראה עוד »

ארץ ישראל העותמאנית

#הפניההתקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וארץ ישראל העותמאנית · ראה עוד »

ארטאס

ארטאס ב-1940. ניתן להבחין בבתי הכפר ובמנזר ארטאס (בערבית: أرطاس) הוא כפר פלסטיני בנפת בית לחם, של הרש"פ, כ-2.5 ק"מ מדרום מערב לעיר בית לחם, בגובה של כ-730 מ' מעל פני הים, דרומית-מזרחית לבריכות שלמה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וארטאס · ראה עוד »

ארב

שמאל אֲרַב היא עיר מקראית בהר יהודה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וארב · ראה עוד »

ארגון המגן

יוסף לישנסקי, מייסד "המגן" ומנהיגו ארבעת היישובים שבהם שמר ארגון "המגן" במשך שנות פעילותו ארגון המגן היה ארגון שמירה עברי שפעל במושבות דרום הארץ בשנים 1915 – 1917.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וארגון המגן · ראה עוד »

ארכאולוגיה של ארץ ישראל

ארכאולוגיה של ארץ ישראל הוא תחום מיוחד ומתמחה במדע הארכאולוגיה המתמקד בחקר, ניתוח ותיעוד של ממצאים ומידע הנאסף בחפירות ארכאולוגיות באזור הידוע כארץ ישראל או ארץ הקודש במטרה להבין את מקורות התרבויות והחברות האנושיות שהתקיימו באזור זה בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וארכאולוגיה של ארץ ישראל · ראה עוד »

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

נשיא האוניברסיטה העברית אברהם הרמן, מנהל הארכיון ג'פרי ויגודר וסגן נשיא האוניברסיטה ברנרד צ'ריק (צילום: וורנר בראון) ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג (באנגלית: Steven Spielberg Jewish Film Archive) הוא מרכז לשימור ומחקר של סרטים תיעודיים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג · ראה עוד »

אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואשדוד · ראה עוד »

אתרים בחיפה

חיפה היא עיר בעלת היסטוריה עוד מהתקופה הפרה-היסטורית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואתרים בחיפה · ראה עוד »

אל-מוג'ידל

אל-מוג'ידל (בערבית: المْجيدل) היה כפר ערבי בגליל התחתון, כ-6 ק"מ מדרום-מערב לנצרת, בגובה של כ-230 מטרים מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואל-מוג'ידל · ראה עוד »

אל-עראקיב

מראה כללי של אל-עראקיב באפריל 2010, כמה חודשים לפני הריסתו צילום אוויר של האתר משנת 2007 הפגנה שנערכה בתל אביב במאי 2010, בדרישה להכיר בכפר ולמנוע את הריסתו כמה ימים אחרי הריסת הכפר, ביולי 2010 כמה ימים אחרי הריסת הכפר, ביולי 2010 אל-עראקיבּ (בהגיה בדואית: אל-עראגיבּ, בערבית: العراقيب) הוא יישוב בדואי בלתי מוכר, שנמצא כ-10 קילומטרים צפונית לבאר שבע, בסמוך ליישוב גבעות בר ולא הרחק מרהט.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואל-עראקיב · ראה עוד »

אל-ח'ירייה

בית בודד מאל-ח'ירייה ליד מחלף מסובים (מאוכלס) אל-ח'ירייה (בערבית: الخيريّة, עד 1924 נקרא אבן איברק) היה כפר ערבי ששכן במישור החוף הדרומי כשבעה קילומטרים ממזרח ליפו, לצידי הכביש המוביל מיפו ללוד דרך הכפר יהודייה (עבאסייה) באזור מחלף מסובים של ימינו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואל-ח'ירייה · ראה עוד »

אל-בוקיעה

רועה צאן באזור עמק אל בוקייעה בשנת 1969 אל-בוקיעה (בערבית: البقيعة) הוא אשכול של כפרים פלסטינים, הממוקם בנפת טובאס, בצפון בקעת הירדן לאורך עמק אל בקויעה שלמרגלות רכס טמון, בין העיירה טמון במערב להתנחלות בקעות במזרח.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואל-בוקיעה · ראה עוד »

אל-ג'ודיירה

אל-ג'ודיירה (ערבית: جديره) הוא כפר פלסטיני במחוז אל-קודס, מרחב בנימין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואל-ג'ודיירה · ראה עוד »

אלעזר משה סלוצקין (נדבן)

אלעזר משה סלוצקין (1868 – 29 בספטמבר 1945) היה איש עסקים ונדבן, מאנשי העלייה השנייה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואלעזר משה סלוצקין (נדבן) · ראה עוד »

אלעזר הורן

האיור נחשב לעדות המוקדמת ביותר לסולם הסטטוס קוו השעוּן על החלון הימני בקומה העליונה הורן; שער הרחמים בחומת ירושלים בלדווין החמישי; האיור בכִּתבי הורן הוא העדות החזותית היחידה למצבת קבר זה אלעזר הוֹרן (Elzearius Horn; 1691, המלבורג, בווריה – 28 בנובמבר 1744, עכו, ארץ ישראל) היה נזיר פרנציסקני וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואלעזר הורן · ראה עוד »

אלתקן

שמאל אֶלְתְּקֹן היא עיר מקראית בהר יהודה, הנזכרת בקבוצה 8 של רשימת ערי יהודה ב, בהר: "חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר: וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואלתקן · ראה עוד »

אלתר לוין

אלתר לוין בלבוש מערבי המילים 'אסף הלוי תרפ"ג' בפתח ביתו ברוממה ממוזער אלתר לוין (כ"ה בטבת תרמ"ג, 4 בינואר 1883 – י"ד בתשרי תרצ"ד, 4 באוקטובר 1933), שנודע גם בכינויו הספרותי אסף הלוי, היה איש עסקים בינלאומי, מרגל ומקימה של רשת ריגול חשובה, משורר ירושלמי ומחלוצי ענף הביטוח בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואלתר לוין · ראה עוד »

אלחנן (גרינברג) בולקינד

אלחנן (גרינברג) בולקינד (1834 - כ"א באב תרס"ה, 1 באוגוסט 1905) היה תעשיין הטקסטיל מהראשונים בארץ ישראל, איש העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואלחנן (גרינברג) בולקינד · ראה עוד »

אלון

אַלּוֹן או אֵלוֹן (שם מדעי: Quercus) הוא סוג של עצים שפירותיהם בלוטים ממשפחת האלוניים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואלון · ראה עוד »

אלכס כרמל

אלכס כרמל (17 ביוני 1931, ברלין – 18 בדצמבר 2002, חיפה) היה היסטוריון ישראלי ופרופסור להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואלכס כרמל · ראה עוד »

אליעזר מרגולין

קולונל אליעזר (לָזָר) מרקוביץ' מרגולין (5 בפברואר או 26 במרץ 1875, בלגורוד, האימפריה הרוסית – 22 ביוני 1944, סידני, אוסטרליה) היה ממפקדי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואליעזר מרגולין · ראה עוד »

אליעזר קלונסקי

לוי אליעזר קלונסקי (קלאנסקי) (ה'תרכ"ג, 1863 – א' באדר ה'תרע"ז, פברואר 1917) היה סוחר ב בשלהי התקופה העות'מאנית ואחד מאישי הציבור הבולטים בו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואליעזר קלונסקי · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליעזר דורי

אליעזר דורי ב-1970 אליעזר דורי (דוסטרובסקי) (12 בדצמבר 1884 – 7 בדצמבר 1973) היה איש העלייה השנייה, מוותיקי חיפה, איש הסוכנות היהודית, פעיל ציבור בחיפה ויקיר העיר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואליעזר דורי · ראה עוד »

אליעזר יפה

אליעזר לִיפָּא יָפֶה ("יפֶה"; י"ט בטבת תרמ"ב 10 בינואר 1882 – כ"ח באלול תש"ב 10 בספטמבר 1942) היה פעיל ציוני, מראשי ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל, חבר בקבוצות הראשונים בדגניה, מתכנן מושב העובדים, ממייסדי נהלל, ויזם ומנהל ראשון של "תנובה".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואליעזר יפה · ראה עוד »

אליהו אלישר

אליהו אליָשר (כ' בתשרי ה'תר"ס, 24 בספטמבר 1899 – ב' בחשוון ה'תשמ"ב, 30 באוקטובר 1981) היה איש ציבור ואיש עסקים ישראלי, נשיא ועד עדת הספרדים בירושלים, סגן ראש עיריית ירושלים וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואליהו אלישר · ראה עוד »

אליהו האניג

קברו בהר הזיתים אליהו האניג (כ"ו בשבט תרכ"ב, ינואר 1862– ד' בחשוון תרפ"ה, 1924) היה עסקן וסופר בירושלים בסוף המאה ה-19 וברבע הראשון של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואליהו האניג · ראה עוד »

אז-זערורה

אַז-זַעַרוּרָה הוא כפר בדואי בלתי מוכר, שנמצא מזרחית לעיירה כְּסִייפִה, לצד כביש 80, ואוכלוסייתו מונה כ-2,600 נפש.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואז-זערורה · ראה עוד »

אזור הסייג

אזור הסייג הוא שטח בנגב, שבו קובצו תושבי הנגב הבדואים לאחר מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואזור הסייג · ראה עוד »

אחמד א-ד'אהר

אחמד כאמל א-ד'אהר (בערבית: أحمد كامل الظاهر; 1906 - 6 בפברואר 1984) היה חבר הכנסת בכנסת הרביעית ובכנסת החמישית וחבר מועצת עיריית נצרת במשך כ-30 שנה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואחמד א-ד'אהר · ראה עוד »

אבן ירושלמית

296x296 פיקסלים חזית אבן ירושלמית על מלון ענבל בירושלים אבן ירושלמית הוא הכינוי לאבן המקומית המשמשת אבן לבנייה בירושלים ובסביבתה, שהיא בעיקר אבן גיר אאוליטי, או גיר דולימיטי, שמקורה במחצבות באזור הרי ירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואבן ירושלמית · ראה עוד »

אבנר בן-עמוס

אבנר בן-עמוס (נולד ב-21 באוגוסט 1951) הוא היסטוריון של החינוך, פרופסור חבר (בגמלאות) בבית הספר לחינוך, של אוניברסיטת תל אביב, איש תיאטרון ופעיל חברתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואבנר בן-עמוס · ראה עוד »

אבנים גדולות מן השמים

אבנים גדולות מן השמים הוא ספרם של הארכאולוג פרופסור רוני רייך, דובי טל ומוני הרמתי, טייסים לשעבר של חיל האוויר הישראלי המתמחים בצילום אווירי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואבנים גדולות מן השמים · ראה עוד »

אברהם אלברט ענתבי

אברהם (אלברט) ענתבי (Albert-Abraham Antébi; ה'תרכ"ט, 1869, דמשק – ב' באדר ב' ה'תרע"ט 4 במרץ 1919, איסטנבול) היה מהנדס ומורה, מחשובי המנהיגים והעסקנים ביישוב היהודי בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20, בעל השפעה רבה על השלטונות העות'מאניים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואברהם אלברט ענתבי · ראה עוד »

אברהם עמיצור

אברהם עֲמיצוּר (במקור: אברהם הכהן מזרחי) (י בטבת תרנ"א, 21 בדצמבר 1890, נובנדגאן, איראן – ד באב ה'תשכ"ט, 19 ביולי 1969, פתח תקווה) היה סופר ומשורר ישראלי יליד איראן, שכתב על קורות יהודי פרס.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואברהם עמיצור · ראה עוד »

אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואברהם שלונסקי · ראה עוד »

אבשלום פיינברג

תמונה של אבשלום פיינברג בחצר בית פיינברג בחדרה אבשלום פיינברג (כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 – כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917) היה הוגה רעיון מחתרת ניל"י ומייסדה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואבשלום פיינברג · ראה עוד »

אבו נבוט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואבו נבוט · ראה עוד »

אבו קרינאת

אַבּוּ קְרֶינַאת (בערבית: أبو قرينات), נכתב גם אַבּוּ קֻרֶינַאת, הוא יישוב בדואי בנגב, כ־4 ק"מ מצפון־מערב לדימונה, לצד כביש 25.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואבו קרינאת · ראה עוד »

אבו כביר

אַבּוּ כַּבִּיר (מערבית: أبو كبير) הייתה שכונה ערבית של יפו, אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואבו כביר · ראה עוד »

אהרן מנחם מנדל גוטרמן

רבי אהרן מנחם מנדל גּוּטֶרְמַן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"ך – ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מראדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין, וייסד ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואהרן מנחם מנדל גוטרמן · ראה עוד »

אהרן איתין

אהרן אִיתִין (ראש השנה ה'תרכ"ה, 1864, בריאנסק, האימפריה הרוסית – י' בסיוון ה'תר"ץ, יוני 1930, תל אביב) היה ממייסדי אחוזת בית ובעל בית דפוס ביפו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואהרן איתין · ראה עוד »

אום ח'אלד

אום ח'אלד (בערבית: أمّ خالد) היה כפר ערבי בשרון כקילומטר מזרחית לנתניה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואום ח'אלד · ראה עוד »

אופיום

אזורים עיקריים של ייצור אופיום בעולם אופּיום הוא סם פסיכואקטיבי חזק וממכר מקבוצת האופיאטים, המופק מהנוזל של תרמיל בוסרי של הצמח פרג תרבותי (פרג האופיום).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואופיום · ראה עוד »

אורז

סין שדות אורז בבאלי, אינדונזיה אורז (שם מדעי: Oryza) הוא דגן המשמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואורז · ראה עוד »

אורית איכילוב

אורית איכילוב (נולדה ב-1 באפריל 1941) היא פרופסור אמריטה בבית הספר לחינוך שבאוניברסיטת תל אביב, המתמחה בתחום הסוציולוגיה של החינוך.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואורית איכילוב · ראה עוד »

אולמות האבירים

החצר המרכזית מראה באולמות האבירים אולמות האבירים הם אולמות ששימשו בעבר ללינה ואכילה עבור מסדרי הצלבנים שהתקיימו בעכו, ואשר שוכנים במצודת עכו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואולמות האבירים · ראה עוד »

אוטו ורבורג

אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג (בגרמנית: Otto Warburg; 20 ביולי 1859, המבורג – 10 בינואר 1938, ברלין) היה בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואוטו ורבורג · ראה עוד »

אכסניית השומרוני הטוב

הכנסייה הביזנטית המשוחזרת פסיפס מחירבת בריכות המוצג באתר פסיפס מדיר קליעה המוצג באתר אכסניית השומרוני הטוב (בערבית: خان الحترورة, "ח'אן אל חתרורה") היא אתר ארכאולוגי בדרך מעלה אדומים, שלפי המסורת הנוצרית, בסביבתה התרחש האירוע המסופר במשל השומרוני הטוב, הנזכר בבשורה על-פי לוקאס.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואכסניית השומרוני הטוב · ראה עוד »

איסדוד

איסְדוּד (בערבית: إسدود) הייתה עיירה ערבית במישור החוף הדרומי שהתהוותה במאה ה־7 בסמוך לתל אשדוד, עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואיסדוד · ראה עוד »

איתמר בן-אב"י

איתמר (בן-ציון) בן-יהודה (27 ביולי 1885 – 8 באפריל 1943) היה עיתונאי עברי, פעיל ציוני ונמנה עם מייסדי נתניה ואבן יהודה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואיתמר בן-אב"י · ראה עוד »

איל דודסון

ד"ר איל דודסון (נולד ב-1965) הוא היסטוריון ישראלי, מרצה בכיר בחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית הרצוג ובמכללת אורות ישראל, בה עמד בראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואיל דודסון · ראה עוד »

אידניבה

אידניבה (בערבית, إدنبّة) היה כפר ערבי בשפלת יהודה כ-22 קילומטרים דרומית לרמלה וכ-2 קילומטרים צפונית מזרחית לכפר מנחם בגובה 150 מטרים מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ואידניבה · ראה עוד »

נמל עזה

שוק הדגים בנמל נמל עזה הוא נמל בשכונת א-רימאל בעיר עזה, המשמש כנמל הבית של סירות דיג פלסטיניות ובסיס משטרת החופים הפלסטינית, שהיא חלק מכוחות הביטחון הלאומיים הפלסטינים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונמל עזה · ראה עוד »

נמל עכו

נמל עכו - שלבים היסטוריים ושלבי מחקר מראה מהאוויר של העיר העתיקה בעכו ושל הנמל. מגדל הזבובים נראה בחלקה העליון של התמונה והנמל הפיזני מימין לעיר, ממש מתחת לשובר הגלים מפת עכו של הקרטוגרף הוונציאני מרינו סנודו (1321), בה נראים שובר הגלים הדרומי והסוללה המזרחית (מימין למעלה) סירות בנמל מגדל הזבובים והמגדלור שניצב לידו נמל עכו הוא מרינה ומעגן דיג השוכן בצפונו של מפרץ עכו, בפינה הדרום-מזרחית של עכו העתיקה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונמל עכו · ראה עוד »

נסים מלול

נִסים יעקב מָלוּל (ט"ז בניסן ה'תרנ"ב, אפריל 1892 – כ"ה באדר א' ה'תשי"ט, 5 במרץ 1959) היה היסטוריון, מחזאי, מתרגם, עיתונאי ופעיל ציוני בתקופת היישוב ולאחר הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונסים מלול · ראה עוד »

נסים יהודה דנון

הרב נסים יהודה דנון (תרל"ד 1874 - ט"ו בשבט תר"ץ 1930) היה הראשון לציון והחכם באשי האחרון בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונסים יהודה דנון · ראה עוד »

נעלין

נִעְלִין (בערבית: نعلين) היא מועצה מקומית פלסטינית בהרי בנימין, בגובה של כ-260 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונעלין · ראה עוד »

נפתלי וייץ

נפתלי וייץ בביתו בירושלים, שנות ה-20 בית הרופאים נפתלי וחנה וייץ בירושלים נפתלי וייץ (21 בינואר 1866 – 12 בפברואר 1935) היה רופא ומחלוצי היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת סוף השלטון העות'מאני ותחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונפתלי וייץ · ראה עוד »

נתן שיפריס

שיפריס ב-1904 לפני עלייתו לארץ ישראל (שני משמאל) נתן שיפריס (1882 – 1 באפריל 1950) היה איש העלייה השנייה, ממייסדי מפלגת הפועל הצעיר, ממתיישבי עין גנים, מכונאי ובלשן עברית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונתן שיפריס · ראה עוד »

נטועה

נְטוּעָה הוא מושב באזור הצפון בגובה כ-690 מטר מעל פני הים ליד הגבול בין ישראל ללבנון השייך למועצה אזורית מעלה יוסף.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונטועה · ראה עוד »

נחל נועם

נחל נועם הוא נחל אכזב ואחד מיובליו של נחל לכיש.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונחל נועם · ראה עוד »

נחל עמוד

טקסט.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונחל עמוד · ראה עוד »

נחל ענבה

נחל ענבה בדצמבר 2018 מוצא המנהרה המערבי של נחל ענבה בפארק ענבה גשר במערב מודיעין העובר מעל הנחל נַחַל עֲנָבֶּה (ואדי ענבֶּה) הוא נחל אכזב באזור גבעות מודיעין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונחל ענבה · ראה עוד »

נחל ציפורי

נַחַל צִיפּוֹרִי הוא נחל איתן הזורם מהרי נצרת לנחל קישון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונחל ציפורי · ראה עוד »

נחל רז

נחל רז הוא נחל איתן הזורם באזור רמות מנשה, שמימיו שופעים בעיקר בחורף.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונחל רז · ראה עוד »

נחל חרובים

נחל חרובים הוא נחל הזורם באזור רכס הכרמל ואחד מיובליו של נחל מערות הנשפך לים התיכון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונחל חרובים · ראה עוד »

נחלת ישראל - רמה

נחלת ישראל - רמה הייתה אגודה יהודית שפעלה החל מסוף שנות השמונים של המאה התשע עשרה ועד למלחמת העצמאות "כדי לשמש מכשיר של יהדות התפוצות להשבת אדמות ארץ ישראל כחלק מחזון התחייה של העם היהודי בארצו".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונחלת ישראל - רמה · ראה עוד »

נחום וילבוש

דיוקנו של נחום וילבוש נחום וילבוש (21 בנובמבר 1879 - 18 באפריל 1971) היה פעיל ציוני ויזם כלכלי, מחלוצי התעשייה המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונחום וילבוש · ראה עוד »

נבי סאלח

נבי סאלח (בערבית: النبي صالح) הוא יישוב פלסטיני בדרום השומרון, בסמוך לכביש 465.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונבי סאלח · ראה עוד »

נופך

נופך (נֹפֶךְ) הוא יישוב קהילתי בשטחי המועצה האזורית חבל מודיעין, בין רינתיה לבארות יצחק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונופך · ראה עוד »

נוצרים בישראל

כנסיית הקבר בירושלים, מקור למאבקי כוח בין העדות הנוצריות השונות פרנציסקנית על הר האושר מנזר מר סבא במדבר יהודה, שריד לנצרות הקדומה ביותר שצמחה בארץ ישראל ערבים נוצרים בלבוש מסורתי בעת תהלוכת חג מולד בנצרת, 1986, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית כנסייה ובית ספר לטיניים בכפר יפיע בגליל נזירים פרנציסקנים הנשיא יצחק בן-צבי בפגישה עם ראשי הכנסיות הנוצריות בישראל, 1958 שר הפנים מארחים את מנהיגי הקהילה הנוצרית בקבלת הפנים המסורתית לציון ראש השנה האזרחית, דצמבר 2017 הנוצרים בישראל הם תושבי ישראל בני הדת הנוצרית, לפלגיה השונים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונוצרים בישראל · ראה עוד »

נוקטה

נוקטה בקיבוץ רוחמה, 2011 נוקטה (בערבית: نقطة, באנגלית: Nukta) היא נקודה או נקודה מרכזית; וגם נקודת משמר: תחנת נוטרים, או תחנת משטרה בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונוקטה · ראה עוד »

נוב

מפל בקרבת היישוב נוב נוֹב הוא מושב ששייך לאיגוד המושבים של תנועת הפועל המזרחי הנמצא בדרום רמת הגולן, בסמוך לחיספין ואבני איתן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונוב · ראה עוד »

נווה שאנן (חיפה)

נָוֶה שַׁאֲנָן היא מנהלה מקומית בדרום-מזרח חיפה, המכסה אגד של שכונות התופסות את אוכף ההר המזרחי שבתחומי העיר חיפה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונווה שאנן (חיפה) · ראה עוד »

נישואים בישראל

חתונה בישראל, 1964 חתונה בישראל, 2016 טקסי הנישואין בישראל נערכים על ידי איש דת, אשר הוסמך לבצע אותם על ידי אחת מהרשויות הדתיות בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונישואים בישראל · ראה עוד »

סנור

סָנוּר (בערבית: صانور, צאנוּר) היא עיירה פלסטינית בנפת ג'נין, כ-25 ק"מ צפונית לשכם ובסמוך לכביש שכם - ג'נין (כביש 60).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסנור · ראה עוד »

סעדיה שושני

סעדיה שושני (י"ט באדר א' ה'תרמ"ט, 20 בפברואר 1889 – כ"ה בכסלו ה'תשל"ב, 13 בדצמבר 1971) היה איש ציבור מימי היישוב וראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסעדיה שושני · ראה עוד »

סעיר

סעיר (בערבית: سعير, הגייה: סַעִ֫יר או סֶעִ֫יר) היא עיר פלסטינית בנפת חברון, מרכז חבל יהודה, 8 ק"מ מצפון מזרח לחברון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסעיר · ראה עוד »

ספר ירושלים (סדרת ספרים)

ספר ירושלים הוא סדרה של שישה ספרי עיון העוסקים בחקר ירושלים בתקופות שונות של ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וספר ירושלים (סדרת ספרים) · ראה עוד »

ספרי נופוס

250px ספרי נופוס (נפוס) הם ספרים בהם נרשמו מפקדי אוכלוסין שנערכו בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני בארץ.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וספרי נופוס · ראה עוד »

ספריית אל-בודיירי

שלט במבנה הספרייה ספריית אל-בודיירי היא ספרייה פרטית וארכיון ברחוב השלשלת בעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וספריית אל-בודיירי · ראה עוד »

ספוריה

ספוּרִיֶה (ערבית: صفورية) הייתה עיירה ערבית בגליל התחתון, בגבול רכס הרי נצרת וגבעות אלונים, כ-6 קילומטרים צפונית לנצרת, בגובה 260 מטרים מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וספוריה · ראה עוד »

סקר דרום השומרון החדש

מפת אזורי הסקר הארכאולוגי בדרום השומרון סקר דרום השומרון החדש הוא סקר ארכאולוגי שנערך בשנים 2014–2017 בידי ד"ר דביר רביב מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר אהרן טבגר מאוניברסיטת אריאל ובני הר אבן ויבגני אהרונוביץ' מיחידת קצין המטה לארכאולוגיה ביהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסקר דרום השומרון החדש · ראה עוד »

סליק

סליק ההגנה בכפר גלעדי פתח הכניסה לסליק ההגנה בכפר גלעדי סליק 'הקיבוץ' בכפר גלעדי "סְלִיק" הוא מחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסליק · ראה עוד »

סטטוס קוו (המקומות הקדושים)

"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב כנסיית הקבר בשנות ה-80 של המאה ה-19. הסולם עומד במקומו. "סטטוס קוו" הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב שהתקיים בשטח מאז שנת 1757.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסטטוס קוו (המקומות הקדושים) · ראה עוד »

סבסטיה

סבסטיה (בערבית: سبسطية) הוא כפר פלסטיני בהרי השומרון, סמוך לעיר שכם, בנפת שכם אשר בתחום הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסבסטיה · ראה עוד »

סביל אבו נבוט

סביל אבו נבוט (בערבית: سبيل أبو نبوت) הוא סביל עות'מאני השוכן בדרך בן צבי בשכונת אבו כביר בדרום תל אביב, בסמוך לבניין מספר 49.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסביל אבו נבוט · ראה עוד »

סגר (שבט בדואי)

בדואים משבט סגר בבית אלפא, 1934 סגר או ערב אל סגר, היה שבט בדואי גדול, אשר נטה את אוהליו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסגר (שבט בדואי) · ראה עוד »

סובב חומות ירושלים

שטח הגן מחוץ לחומת העיר צמחייה מחוץ לחומה, סמוך לשער ציון. צמחייה מחוץ לחומות. סובב חומות ירושלים הוא גן לאומי המתבסס על חומת ירושלים העתיקה, שבנה הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר בשנת 1536.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסובב חומות ירושלים · ראה עוד »

סווארכה

א-סוארכה (בערבית: سواركة) היא חמולה בדואית בת 250,000 בני אדם (ויש הטוענים שאף 700,000 או מיליון) החיים בפזורה בין שטחי ערבות מואב, יהודה ושומרון, רצועת עזה ובחצי האי סיני.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסווארכה · ראה עוד »

סיריס

סיריס (בערבית: سيريس) היא עיירה פלסטינית בצפון השומרון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסיריס · ראה עוד »

סילת א-ד'אהר

סילת א-ט'אהר (בערבית: سيلة الظهر) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון, המשתייך לנפת ג'נין של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסילת א-ד'אהר · ראה עוד »

סילואד

סילואד (בערבית: سلواد) הוא כפר פלסטיני בשומרון השייך לנפת רמאללה ואל-בירה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וסילואד · ראה עוד »

עמק רפאים

עמק רפאים הוא תא שטח גאוגרפי בדרום ירושלים, המשתפל לעבר ערוץ נחל רפאים, אחד מיובליו של נחל שורק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועמק רפאים · ראה עוד »

עמק החולה

מושלג ג'מוסים בשמורת החולה שדה חיטה בעמק החולה, על רקע החרמון, מרץ 2007 עמק החוּלָה הוא עמק מישורי בצפון ארץ ישראל, התופס את מרבית שטחה של "אצבע הגליל".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועמק החולה · ראה עוד »

עמוד האש (סדרת טלוויזיה)

כריכת האלבום המפואר "עמוד האש" שליווה את הסדרה וראה אור בהוצאת שקמונה וכתר הוצאה לאור עמוד האש היא סדרת טלוויזיה תיעודית של רשות השידור ששודרה ב על תולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועמוד האש (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

ענאתא

ענאתא בתחילת המאה ה-20 צילום אוויר של ענתא ענאתא (בערבית: عناتا) היא עיירה פלסטינית המשתייכת לנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וענאתא · ראה עוד »

עסירה א-שמאלייה

עסירה א-שמאלייה (בערבית: عصيرة الشماليّة, תעתיק מדויק: עצירה אל-שמאליה) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, כשישה קילומטרים צפונית לעיר שכם, בגובה ממוצע של כ-650 מ' מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועסירה א-שמאלייה · ראה עוד »

עפולה

עֲפוּלָה היא עיר במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועפולה · ראה עוד »

עצי הסקה

ערמת עצי הסקה מחסן עצי הסקה עצי הסקה הם גזרי עץ המשמשים כחומר דלק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועצי הסקה · ראה עוד »

עראבה

עראבה (בערבית: عرابة) היא עיר ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), כ-7 ק"מ מדרום-מזרח לכרמיאל, כק"מ אחד ממזרח לסח'נין וכק"מ אחד ממערב לדיר חנא.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועראבה · ראה עוד »

ערערה

ערערה (בערבית: عرعرة) הוא יישוב ערבי במחוז חיפה בישראל באזור ואדי עארה במשולש (רכס אמיר).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וערערה · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

עריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

בית הסראייה ביפו, 1900 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בעקבות היחלשות השלטון המרכזי בקונסטנטינופול, החל משלהי המאה ה-16 ועד אמצע המאה ה-19, נהגו שליטים מקומיים במחוזות שבארץ ישראל הנתונים למרותם בכלל ובירושלים בפרט בשיטה של עריצות שלטונית כנגד המיעוט היהודי והנוצרי ולעיתים גם כנגד המוסלמים תוך העדפת המיעוטים האהודים עליהם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועריצות שלטונית בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

עלמא

עלמא או עלמא אלשעב היה יישוב בגליל העליון שהתקיים ככל הנראה מהתקופה הרומית בארץ ישראל, ועד לתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועלמא · ראה עוד »

עלמא (פירושונים)

עלמא היא מילה בארמית שפירושה "העולם".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועלמא (פירושונים) · ראה עוד »

עלמה (מושב)

עַלְמָה הוא מושב דתי לאומי באזור הצפון בגליל העליון, השייך למועצה אזורית מרום הגליל ולארגון המושבים של הפועל המזרחי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועלמה (מושב) · ראה עוד »

עלמון (עיר מקראית)

עַלְמוֹן (או עָלֶמֶת) היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועלמון (עיר מקראית) · ראה עוד »

עלי זית וחרב

עלי זית וחרב הוא כתב עת היסטורי לחקר תולדות כוח המגן העברי בארץ ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועלי זית וחרב · ראה עוד »

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל הם גלי העלייה לארץ ישראל של מגורשי חצי האי האיברי וצאצאיהם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועליות מגורשי ספרד ופורטוגל · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועזה · ראה עוד »

עזון

עַזּוּן (בערבית: عزّون) היא עיירה פלסטינית, במרכז השומרון, בשטח הרשות הפלסטינית, על הדרך בין שכם לקלקיליה (כביש 55).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועזון · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועברית · ראה עוד »

עג'מי

פינה בעג'מי בית קפה מקומי בית משופץ בית משופץ שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועג'מי · ראה עוד »

עדה רפפורט-אלברט

עדה רפפורט-אלברט (באנגלית: Ada Rapoport-Albert; 26 באוקטובר 1945 – 18 ביוני 2020) הייתה חוקרת ישראלית, שהתגוררה בממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועדה רפפורט-אלברט · ראה עוד »

עולם קטון

שער "עולם קטֹן", שנה ב, גיליון א (י' בחשוון תרנ"ד, 20 באוקטובר 1893) עולם קטוֹן (בכתיב המקורי, המנוקד: עולָם קָטֹן) הוא ראשון עיתוני הילדים בעברית והיחיד שיצא לאור בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועולם קטון · ראה עוד »

עולי הגרדום

מוזיאון אסירי המחתרות בירושלים) כרזה של האצ"ל לפני הוצאתו להורג של דב גרונר חלקת עולי הגרדום בהר הרצל בירושלים אלי כהן. עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הוא ביטוי המכוון לאנשים שהוצאו להורג בשל פעילותם למען הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועולי הגרדום · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועכו · ראה עוד »

עין קובי

290x290 פיקסלים הירידה לניקבה פתח היציאה מהניקבה בריכת האגירה החיצונית נחל קובי עין קובי או עין קבו הוא מעיין שכבה, מעיין נעול, הנמצא בפארק בגין בהרי ירושלים ליד היישוב מבוא ביתר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועין קובי · ראה עוד »

עין טב

עין טב (גם עייני טב) הוא שמה של עיירה יהודית קדומה ביהודה הנזכרת רבות בכתבי חז"ל, בעיקר בהקשר לקידוש החודש שהתקיים בה לאורך השנים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועין טב · ראה עוד »

עיר בראי תקופה

עיר בראי תקופה הוא כותר מחקרו של פרופ' יהושע בן-אריה על תולדות העיר ירושלים במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועיר בראי תקופה · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועיר דוד · ראה עוד »

עיילבו

ציון קברו של רבי מתיא בן חרש בעילבון, 2011 המעיין בעילבון, 2011 עיילבו היה יישוב יהודי בגליל בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ועיילבו · ראה עוד »

פארק אדמית

מפת פארק אדמית נחטפו בגבול לבנון ביולי 2006, במה שפתח את מלחמת לבנון השנייה פארק אֳדָמית נמצא על רמת אדמית בין נחל נמר מצפון וממערב ונחל בצת מדרום.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופארק אדמית · ראה עוד »

פארק קרסו למדע

דגם של דינוזאור בתצוגת הדינוזאורים במוזיאון (יולי 2021) פארק קרסו למדע הוא מוזיאון מדע השוכן בבאר שבע והוקם על ידי קרן רש"י, עיריית באר שבע ומשרד החינוך בשיתוף מפעל הפיס ומשפחת קרסו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופארק קרסו למדע · ראה עוד »

פארק הכרמל

מבני הנהלת פארק הכרמל ליד עוספיה שוכנים על כביש 672 בין גבעת ההגנה ועוספיה שושן צחור פורח מעל נחל כלח. ברקע הר טללים ועליו אוניברסיטת חיפה. נשר ליגור, שמורת אשדות יגור עננים באזור נחל נדר, חלק עליון מצוק מגדים ליד נחל ספונים נחל ספונים, תצפית לכוון מערב אפיק נחל חיק פארק הכרמל הוא כינוי לרצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל הגבוה, המשתרע מגבולותיהן הדרומיים של הערים חיפה ונשר בצפון, ועד אזור נחל מערות ועמק מהר"ל בדרום; שלושה יישובים על רכס הכרמל מהווים מובלעות בתוך רצף שטחי הפארק – עספיא, דלית אל-כרמל ובית אורן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופארק הכרמל · ראה עוד »

פארק הירקון

פארק הירקון, ובשמו הרשמי גני יהושע, הוא פארק רחב ידיים, המשתרע לאורך נחל הירקון בתל אביב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופארק הירקון · ראה עוד »

פנחס רוטנברג

פנחס (פיוטר) רוטנברג (י"ב בשבט תרל"ט, 5 בפברואר 1879 – י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן יהודי-רוסי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופנחס רוטנברג · ראה עוד »

פסאיל

תעלת המים של הכפר המובילה מים ממעיינות פצאל לעמק פצאיל בשנת 1969 תושבי הכפר מעבדים את אדמות עמק פצאיל בשנת 1969 תעלת המים של הכפר פסאיל (בערבית: فصايل, תעתיק: פצאיל) הוא כפר פלסטיני בבקעת הירדן במזרח הגדה המערבית, המהווה חלק מנפת יריחו, הנמצאת כ-14 ק"מ מצפון-מערב לעיר יריחו (אם כי היישוב הפלסטיני הקרוב ביותר הוא דומא, הממוקם בנפת שכם ממערב).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופסאיל · ראה עוד »

פצאליס

פַֿצָאֵלִיס (ביוונית: Φασαηλίς, Phasaelis) הייתה עיר בבקעת הירדן, שהוקמה בסוף המאה ה-1 לפנה"ס על ידי הורדוס, מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופצאליס · ראה עוד »

פקודת הראיות

פקודת הראיות, תשל"א-1971 היא החוק המסדיר את קבלתן של ראיות במערכת המשפט בישראל (בית משפט לענייני משפחה, בית משפט לעניינים מינהליים, בית משפט לתביעות קטנות, בית הדין לענייני מים ובית הדין לעבודה הוסמכו לדון בדיון אזרחי גם שלא לפי דיני הראיות הרגילים; בתי דין דתיים דנים לפי דיני ראיות שבדין הדתי.). בראש הדרכים להבאת ראיות נמצאת עדות של עד המעיד במהלך המשפט, והפקודה מונה דרכים נוספות להבאת ראיות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופקודת הראיות · ראה עוד »

פרנץ ון דר הורן

250px 250px 250px פרנץ ון דר הורן (Franz Van der Horn) (מאי 1891 האג, הולנד – 1946 כפר גלעדי) היה נוצרי הולנדי שהגיע לארץ ישראל לטיול בתקופת העלייה השנייה והשתקע בה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופרנץ ון דר הורן · ראה עוד »

פרעתא

פרעתא (בערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה, בגובה של כ- 540 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופרעתא · ראה עוד »

פרעתון

מקומה של פרעתון בנחלת שבט מנשה במפת נחלות שבטי ישראל פִּרְעָתוֹן הוא אתר מתקופת המקרא, בו נולד ונקבר השופט האחד-עשר עבדון בן הלל הפרעתוני, ובו נולד וכנראה גם נקבר אחד מגיבורי דוד, בניהו על פי ספר שמואל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופרעתון · ראה עוד »

פרג האופיום

פרג האופיום, פרג תרבותי או פרג מרדים (שם מדעי: Papaver somniferum) הוא מין של פרג.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופרג האופיום · ראה עוד »

פרדס חנה-כרכור

מבט על המושבה פרדס חנה ב-1938 בית האכר בפרדס חנה-כרכור פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות פַּרְדֵּס חַנָּה (נוסדה ב-1929) וכַּרְכּוּר (נוסדה ב-1913).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופרדס חנה-כרכור · ראה עוד »

פרוח'

פרוח' הוא שמה של שושלת שהחזיקה בין השנים 1603–1670 לסירוגין בתפקידים של מושל (סנג'ק ביי) במחוזות ירושלים ושכם ובתפקיד הממונה על שיירת החג' למכה (אמיר אל-חג').

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופרוח' · ראה עוד »

פרויקט סינון העפר מהר הבית

פרויקט סינון העפר מהר הבית הוא מיזם ארכאולוגי שמטרתו סינון ומחקר של שפכי עפר שהוצאו מהר הבית ללא חפירת הצלה מקדימה, או פיקוח ובדיקה ארכאולוגית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופרויקט סינון העפר מהר הבית · ראה עוד »

פרויקט הקרמיקה הלבנטינית

פרויקט הקרמיקה הלבנטינית (באנגלית: The Levantine Ceramics Project, בראשי תיבות: LCP) הוא מיזם שנועד לאפשר איסוף מידע שיטתי על כלי החרס (הנקראים על ידי הארכאולוגים כלי קרמיקה) הנמצאים באתרים ארכאולוגים באזור הלבנט.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופרויקט הקרמיקה הלבנטינית · ראה עוד »

פריץ פרנק

פריץ פרנק (אוגוסט 1873, ירושלים - 8 בספטמבר 1968, וייסנברג, גרמניה) היה הרפתקן וחוקר טבע גרמני שפעל בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי, ואשר שמו נקשר למיתוסים שונים הקשורים לריגול במהלך מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופריץ פרנק · ראה עוד »

פריח אבו מדין

פריח אבו מדין (בערבית: فريح أبو مدين,1871–1955), היה ראש שבט החנאג'רה, מהשייח'ים הבדואים הבולטים והמכובדים בנגב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופריח אבו מדין · ראה עוד »

פלאח

ציור של שלושה פלאחים משנת 1835 פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופלאח · ראה עוד »

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופלסטינים · ראה עוד »

פלסטינים נוצרים

פלסטינים נוצרים הם נוצרים בני הלאום הפלסטיני השייכים לאחת ממספר עדות נוצריות, כולל: הכנסייה המזרחית האורתודוקסית, הכנסיות האוריינטליות האורתודוקסיות, הכנסייה הקתולית (כולל זרמים מזרחיים ומערביים), אנגליקניזם, לותרניות, ענפים שונים של הפרוטסטנטיות ואחרים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופלסטינים נוצרים · ראה עוד »

פלינדרס פיטרי

פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (באנגלית: Sir William Matthew Flinders Petrie; 3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופלינדרס פיטרי · ראה עוד »

פח'רי עבד אל-האדי

מרד הערבי הגדול. פח'רי עבד אל-האדי (בערבית: فخري عبد الهادي; ? – 1943) היה מראשי הכנופיות ב שפרץ בשנת 1936 בארץ ישראל, בתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופח'רי עבד אל-האדי · ראה עוד »

פחמה (כפר)

פַ֫חְמֶה (בערבית: فحمة) היא עיירה פלסטינית במערב השומרון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופחמה (כפר) · ראה עוד »

פיידי אל-עלמי

פיידי אל-עלמי (בערבית: فيضي العلمي, בתעתיק מדויק: פָיְצ'י אלעלמי; 1865 – מרץ 1924) היה ראש עיריית ירושלים בין השנים 1906–1909.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ופיידי אל-עלמי · ראה עוד »

צ'רקסים בישראל

צ'רקסים בישראל (באדיגית: Адыгэхэу Исраэл исыхэр) היא קבוצה אתנית בחברה הישראלית, ממוצא צ'רקסי, אשר משתייכת לזרם הסוני של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וצ'רקסים בישראל · ראה עוד »

צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)

צמיחת התנועה הערבית הפלסטינית 1929-1918 הוא ספר של המזרחן פרופ' יהושע פורת אשר ראה אור בהוצאת עם עובד, והמשכו בכותר: ממהומות למרידה, התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929; שני הכרכים ראו אור, בהתאמה, בשנים 1976 ו-1978.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר) · ראה עוד »

צפצאף

צַפְצַ֫אף (בערבית: صفصاف) היה כפר ערבי בגליל העליון כ־8 קילומטרים צפונית־מערבית לצפת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וצפצאף · ראה עוד »

צבי אליהו כהן

שנות השלושים צבי אליהו כהן (תרנ"ט 1899 – ט"ז באייר תרצ"ו, 8 במאי 1936), משפטן יהודי ארצישראלי, מראשוני חברי התנועה הרוויזיוניסטית וברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) בארץ ישראל, פרקליט חברי "ברית הבריונים" במשפט הנאשמים ברצח ארלוזורוב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וצבי אליהו כהן · ראה עוד »

צבי אהרנסון

צבי אהרנסון (1878, תרל"ה – 2 בינואר 1929, כ' בטבת תרפ"ט) היה מחברי מחתרת ניל"י.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וצבי אהרנסון · ראה עוד »

צבי נוימן

צבי (הרמן) נוימן (במקור: נוימנולד), (באנגלית: Neumann zvi; 1918–1977) היה מומחה לכירורגיה פלסטית, פרופסור לכירורגיה פלסטית באוניברסיטה העברית, מייסד ומנהלה הראשון של המחלקה לכירורגיה פלסטית בהדסה ירושלים (1958–1977), מחלוצי הכירורגיה הפלסטית בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וצבי נוימן · ראה עוד »

צדוק שלוש

צדוק שלוש ורוז אפלבוים מאורסים צדוק אברהם שלוש (15 באפריל 1898 – 1 בינואר 1949) היה איש עסקים וסוחר ארצישראלי, בן למשפחת שלוש, שפעל למען היישוב היהודי בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וצדוק שלוש · ראה עוד »

ציפורי (יישוב עתיק)

"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

צילה פיינברג שוהם

מימין לשמאל: אבשלום, צילה ושושנה פיינברג צילה פיינברג שוהם (י' בכסלו תרנ"ו, 27 בדצמבר 1895, יפו – ל' באב תשמ"ח, 13 באוגוסט 1988, חיפה) הייתה חברת הנהלת ויצו העולמית ויו"ר הוועדה למעמד האישה ולשכות משפטיות מטעם ויצו הארצית והתאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל, יו"ר המחלקה לבתי ספר החקלאיים בארץ, פעילה בהתאחדות האיכרים והמועצה לשיווק פרי הדר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וצילה פיינברג שוהם · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וציונות · ראה עוד »

קאסר אל-יהוד

קאסר אל-יהוד (בערבית: قصر اليهود, תעתיק מדויק: קצר אליהוד; מילולית: "ארמון היהודים") הוא המקום שבו, על פי המסורת היהודית, חצו בני ישראל את נהר הירדן בכניסתם לארץ כנען.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקאסר אל-יהוד · ראה עוד »

קאקון

קאקון (בערבית: قاقون) היה כפר ערבי גדול בעמק חפר כשישה קילומטרים צפונית-מערבית לטולכרם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקאקון · ראה עוד »

קאלוניה

מפה של אזור ירושלים משנת 1943 שמראה את מיקום הכפר (בפינה הצפון מערבית של המפה) קאלוניה (בערבית: قالونيا או كالونيا, תעתיק מדויק: קאלוניא או כאלוניא, על פי הכתיב החלופי) היה כפר ערבי בהרי ירושלים, על הגדה המערבית של נחל שורק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקאלוניה · ראה עוד »

קאוואס

קאוואסים ברחבת כנסיית הקבר הרברט סמואל ולפניו שני קאוואסים, 1923 ארבעה קאוואסים של ארבעה קונסולים בקבלת פנים ליום הולדתו של מלך בלגיה בבית הקונסול הבלגי בירושלים, 1941 קאוואס (בערבית: قواس; בטורקית: kavas; מילולית: קַשָּׁת, יורה בקשת) הוא שומר ראש טקסי לאישיות רמת מעלה באזורי השליטה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקאוואס · ראה עוד »

קניון באר שבע-עזה

המחצבה שבתמונה בשכונה ד' בבאר שבע היא "חלון" גאולוגי לקניון שרובו מתחת לפני הקרקע כיום קניון באר שבע-עזה הוא קניון קדום בארץ ישראל שהיה קיים בתקופת המיוקן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקניון באר שבע-עזה · ראה עוד »

קפלת ההלקאה

כתר הקוצים בתקרת הקפלה מראה כללי של פנים הקפלה קפלת ההלקאה היא קפלה נוצרית קתולית בתחנה השנייה ב"וויה דולורוזה" בעיר העתיקה בירושלים, המוחזקת בידי משמורת ארץ הקודש הפרנציסקנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקפלת ההלקאה · ראה עוד »

קרב ח'אן יונס (1516)

קרב ח'אן יונס (טורקית Han Yunus Muharebesi) היה הקרב השני במלחמה הממלוכית-עות'מאנית, ונערך ב-28 באוקטובר 1516 סמוך לתל גמה שליד ח'אן יונס.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקרב ח'אן יונס (1516) · ראה עוד »

קטרה (כפר)

קטרה (בערבית: قطرة) היה כפר ערבי בשפלה, כיום בצפון גדרה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקטרה (כפר) · ראה עוד »

קבר ישי ורות

בית הכנסת הקטן במתחם הקבר קבר ישי ורות הוא מבנה עתיק ואתר קבורה הנמצא בחברון, על ראש גבעה בתל רומיידה, המיוחס לרות המואביה ולנכדה ישי אבי דוד.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקבר ישי ורות · ראה עוד »

קברי המלכים

קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב צלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקברי המלכים · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקבלה · ראה עוד »

קולג' דה פרר

מבנה בית הספר קולג' דה פרר (בצרפתית: Collège des Frères - "קולג' האחים") הוא בית ספר ביפו, בו לומדים כ-700 תלמידים מכיתה א’ ועד י"ב, בנים ובנות, יהודים, מוסלמים ונוצרים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקולג' דה פרר · ראה עוד »

קובי כהן-הטב

קובי כהן-הטב (נולד ב-25 ביוני 1965) הוא גאוגרף-היסטורי ומכהן כפרופסור חבר לגאוגרפיה-היסטורית של ארץ-ישראל בעת החדשה וכראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקובי כהן-הטב · ראה עוד »

קיביה

קיביה (בערבית: قبية או قبيا) הוא עיירה הנמצאת בנפת רמאללה ואל-בירה, ברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וקיביה · ראה עוד »

רמת השרון

מערות אפקה רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, אשר הוקמה בשנת 1923.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורמת השרון · ראה עוד »

רמלה

בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורמלה · ראה עוד »

רמדאן

חודש רמדאן (בערבית: رَمَضَان, תעתיק מדויק: רַמַצַ'אן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורמדאן · ראה עוד »

רמין

רמין (בערבית: رامين) הוא כפר פלסטיני, בגובה 334 מטר מעל פני הים, במערב הרי השומרון, 15 ק"מ דרומית-מזרחית מטולכרם, על כביש 57 בקטע שכם-טולכרם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורמין · ראה עוד »

ראמה (נפת ג'נין)

ראמה (בערבית: الرامة) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון, המשתייך לנפת ג'נין של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וראמה (נפת ג'נין) · ראה עוד »

ראפאת

ראפאת הוא כפר פלסטיני בנפת אל-קודס, כ-4 ק"מ דרומית מערבית לעיר רמאללה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וראפאת · ראה עוד »

ראש עיריית ירושלים

ראש עיריית ירושלים הוא ראש השלטון המקומי בעיר ירושלים, בירת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וראש עיריית ירושלים · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וראשון לציון · ראה עוד »

ראובן סירוטקין

ראובן סירוטקין (נולד ב-1933 בירושלים) הוא מלחין חסידי ופזמונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וראובן סירוטקין · ראה עוד »

ראובן שילוח

ראובן שילוח (נולד זַסְלַנְסקי, אחר כך קיצר ל-זסלני; "שילוח" היה כינויו המחתרתי; 20 בדצמבר 1909 – 10 במאי 1959) היה מראשיה של קהילת המודיעין במדינת ישראל וממייסדיה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וראובן שילוח · ראה עוד »

ראינוע

קלאופטרה" (1917) אורך מלא ראינוע (או סרט אילם) היה שלב ראשוני ומשמעותי בהתפתחות הקולנוע, בו הוקרנו יצירות מצולמות של קטעי תנועה, אך ללא צליל מוקלט מראש.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וראינוע · ראה עוד »

רפאל מהודר

תמונה להחלפה רפאל מהודר (1889 – אוגוסט 1924) היה מראשוני הרוקחים בתל אביב, חבר אספת הנבחרים הראשונה ובבית משפט השלום העברי ועסקן ציבורי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורפאל מהודר · ראה עוד »

רפאל רוזוב

רפאל רוזוב (כ"ט בכסלו תרנ"ג דצמבר 1892 – כ"ג בסיוון תשט"ז 2 ביוני 1956) היה פעיל ציוני, איש התנועה הרוויזיוניסטית, ממייסדי תנועת הנוער בית"ר בארץ ישראל, ברית הציונים הרוויזיוניסטים (הצה"ר) וההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורפאל רוזוב · ראה עוד »

רצח העם הארמני

מפת רצח העם הארמני, המציגה מחנות ריכוז, מחנות מוות, נתיבי שיירות גירוש, נקודות התנגדות, ונתיבי מילוט רצח העם הארמני (בארמנית: Հայոց Ցեղասպանություն), המכונה גם "שואת הארמנים", ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול" (בארמנית: Մեծ Եղեռն, בתעתיק עברי: מֶץ יר'רן), היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורצח העם הארמני · ראה עוד »

רשות המסים בישראל

רשות המסים בישראל היא גוף ממשלתי הפועל במסגרת משרד האוצר ועוסק בעיקר בגביית מיסים וכן במתן מענקים ממשלתיים מסוימים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורשות המסים בישראל · ראה עוד »

רשות הפטנטים

לובי רשות הפטנטים בגן הטכנולוגי רשות הפטנטים היא רשות ממשלתית ישראלית שאמונה על הגנה משפטית על קניין רוחני ותעשייתי בישראל באמצעות רישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורשות הפטנטים · ראה עוד »

רחל סלוצקי

רחל סלוצקי, נהלל 1929 מייסדי אום ג'וני ב-1911, מימין: מרים ברץ, אהרן אוסטרובסקי, יהודית אוסטרובסקי, רחל סלוצקי, נח סלוצקי, יוסף בוסל, בנימין דוכובני ויצחק בן יעקב קואופרציה במרחביה, 1914 רחל סלוצקי (1890–1981) הייתה מאנשי העלייה השנייה ומחברי אום ג'וני-דגניה והקואופרציה במרחביה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורחל סלוצקי · ראה עוד »

רחוב חיים לבנון

רחוב חיים לבנון בתל אביב הוא רחוב ראשי בשכונת רמת אביב בצפון תל אביב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורחוב חיים לבנון · ראה עוד »

רחוב הרכבת

רחוב הרכבת הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנמצא בתפר שבין מרכז העיר ודרום העיר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורחוב הרכבת · ראה עוד »

רחוב הגיא (העיר העתיקה)

מפת רחוב הגיא וסביבתו שלט רחוב הגיא בחלקו הפוגש את ויה דולורוזה רחוב הגיא (בערבית: الواد; נהגה: אל וואד; נקרא גם רחוב העמק) הוא רחוב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורחוב הגיא (העיר העתיקה) · ראה עוד »

רחוב ירושלים (חיפה)

רחוב ירושלים הוא רחוב בהדר הכרמל בחיפה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורחוב ירושלים (חיפה) · ראה עוד »

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »

רב הכותל

כותל. משרת רב הכותל נוצרה בתקופת המנדט הבריטי לשם ניהול ענייני היהודים באזור הכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורב הכותל · ראה עוד »

רון כחלילי

רון כחלילי (נולד ב-8 בספטמבר 1958) הוא עיתונאי, במאי, תסריטאי, עורך ומפיק ישראלי והבעלים של חברת ההפקות "דוקודרמה".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורון כחלילי · ראה עוד »

רופא נודד

ה-40, בנוסף למשרתו כרופא של מגדיאל מטעם קופת חולים עממית וקופת החולים של הסתדרות העובדים רופא נודד היה כינוי לרופא בארץ ישראל אשר לא פעל מתוך מרפאת קבע, החל משלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בימי המנדט הבריטי ועד השנים הראשונות לקום המדינה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורופא נודד · ראה עוד »

רכבת

רכבת קולות הנשמעים בעת נסיעה ברכבת רכבת נוסעים מודרנית רכבת נוסעים בישראל עוברת סימנור ילדים בנסיעה ברכבת לטיול ב־1950. קטר קיטור צרפתי מתחילת המאה ה־20 רכבת משא רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורכבת · ראה עוד »

רכבת ישראל

רכבת ישראל בע"מ היא חברה ממשלתית, האחראית להפעלת צי הנייד על מסילות הברזל הבין עירוניות בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורכבת ישראל · ראה עוד »

רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות

רכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות הייתה רכישת אדמות ארץ ישראל על ידי יהודים, מתחילת השלטון העות'מאני עד העלייה הציונית הראשונה לארץ ישראל בשנת 1881, שאז החלה גאולת הקרקע הציונית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורכישת אדמות ארץ ישראל בטרם הציונות · ראה עוד »

רישום זכויות במקרקעין בישראל

רישום זכויות במקרקעין בישראל, שהוא רישום וקביעת הבעלות על מקרקעין בישראל נעשה כיום בעיקר על פי שיטת טורנס, אך היות שכ־5% מהקרקעות בישראל טרם מופו והוסדרו כהלכה (מספר זה הולך ופוחת עם השנים), מתקיים במקביל גם רישום ציבורי של עסקאות בקרקעות אלו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ורישום זכויות במקרקעין בישראל · ראה עוד »

ש"י

ש"י (שירות ידיעות), היה שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וש"י · ראה עוד »

שמעון דוד יפה

שמעון דוד יפה שמעון דוד יפה (לעיתים דוד יפה) (כ"ח בשבט תרמ"ט, ינואר 1889 – 29 בספטמבר 1957) איש העלייה השנייה, עורך כתב העת החקלאי "השדה" (1923–1957), סופר ועורך, מראשוני המפקדים בארגון "ההגנה".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושמעון דוד יפה · ראה עוד »

שמעון ועקנין

הרב שמעון ועקנין (ואעקנין) (ה'תרמ"א 1881 – ג' בכסלו ה'תשכ"ה 1964) היה רב ישראלי ממוצא מרוקאי, שד"ר, ודיין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושמעון ועקנין · ראה עוד »

שמואל שרירא (שרייר)

שרירא (שני מימין) בגימנסיה לעם – לימים גימנסיה נורדיה שמואל שרירא (שְׁרַיֶיר) (בכתיב יידי: שרייער; 1883 – מאי 1944) היה סופר, חוקר מקרא ואתנוגרפיה, מחנך ומחבר ספרי לימוד חלוציים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושמואל שרירא (שרייר) · ראה עוד »

שמואל בורנשטיין

רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושמואל בורנשטיין · ראה עוד »

שמואל הפטר

250px 250px שמואל הפטר (15 ביולי 1887 ורשה, פולין - 21 בפברואר 1963 תל יוסף) היה חלוץ ציוני שעלה לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה והיה פעיל בארגון השומר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושמואל הפטר · ראה עוד »

שמורת אלוני בית קשת

אלוני תבור בשמורת אלוני בית קשת אלון תבור גדול בשמורה עצי אלון תבור בשמורה ברקע הר תבור שמורת אלוני בית קשת היא שמורת טבע מוצעת של עצי אלון התבור המשתרעת על פני שטח של 5,054 דונם במורדות המזרחיים של הרי נצרת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושמורת אלוני בית קשת · ראה עוד »

שמורת עוז וגאו"ן

'שדרת הציונות' בני נוער נוטעים בשמורה מבט לשמורה מכיוון צומת גוש עציון שמורת עוז וגאו"ן היא שמורת חורש ביער אבו סודא הצופה אל צומת גוש עציון שכביש 60.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושמורת עוז וגאו"ן · ראה עוד »

שמורת עין אפק

רחבת הכניסה אל השמורה שמורת עין אפק, הידועה גם כשְׁמוּרַת בִּצַּת אֲפֵק, היא שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושמורת עין אפק · ראה עוד »

שמורת טבע נחל תנינים

שמורת טבע נחל תנינים היא שמורת טבע הכוללת את נחל תנינים, אחד מנחלי האיתן בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושמורת טבע נחל תנינים · ראה עוד »

שארל קלרמון-גנו

שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ (בצרפתית: Charles Simon Clermont-Ganneau; 19 בפברואר 1846 - 15 בפברואר 1923) היה דיפלומט, מזרחן וארכאולוג צרפתי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושארל קלרמון-גנו · ראה עוד »

שאול זייד

שאול זייד (20 באוקטובר 1927 - 6 בנובמבר 1995) היה מראשוני המודדים בארץ ישראל ובין קובעי גבול ישראל-סוריה וגבול ישראל-ירדן, לאחר הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושאול זייד · ראה עוד »

שם שועלים יש

שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ הוא שירו של קדיש סילמן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושם שועלים יש · ראה עוד »

שער הפרחים

שנות ה-40 שער הפרחים ב-2011 שער הפרחים בשנת 2007 שער הפרחים (בערבית: باب الساهرة תעתיק: "באב א (ל) סאהרה"), ידוע גם בשם שער הורדוס, הוא אחד משערי ירושלים, ונמצא בחלק הצפוני של חומות ירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושער הפרחים · ראה עוד »

שער השלשלת

שער השלשלת (צולם ב-2007) כתב יד מצויר מהמאה ה-13 שער השלשלת (בערבית: باب السلسلة, נהגה: באב א-סִלסִלה) נמצא בכותל הערבי של הר הבית, בין שער המוגרבים ושער הטהרה, ומורכב משני שערים - "שער השלשלת" ו"שער השכינה".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושער השלשלת · ראה עוד »

שרה לוי-תנאי

שרה לוי תַּנָּאי (1910 – 2 באוקטובר 2005) הייתה כוריאוגרפית ומלחינה ישראלית, מייסדת ומנהלת "תאטרון מחול ענבל" ומחלוצות המחול בארץ.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושרה לוי-תנאי · ראה עוד »

שרה טהון

שרה טהון (נהגה: טוֹן; 4 במרץ 1881 – 28 במרץ 1920) הייתה אשת ציבור ביישוב, ממייסדות התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושרה טהון · ראה עוד »

שרה בן-עמי סולודר

שרה בן-עמי סולודר תמונה להחלפה עלמה אסתר שרה בן-עמי סולודר (1883–1957) הייתה הרופאה הראשונה במושבות הגליל העליון (1911–1919) בתקופה העות'מאנית, חלוצה במיגור המלריה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושרה בן-עמי סולודר · ראה עוד »

שרה, גיבורת ניל"י

שָׂרָה, גיבורת ניל"י הוא ספר לילדים ולנוער מאת הסופרת הישראלית דבורה עומר, שיצא לאור בשנת 1967 ומתאר את חייה של שרה אהרנסון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושרה, גיבורת ניל"י · ראה עוד »

שריאל שליו

שריאל שליו (נולד ב-3 ביולי 1952) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושריאל שליו · ראה עוד »

שלמה ישראל שיריזלי

שלמה ישראל שֶׁירֶיזלי (בראשי תיבות: שַיִ"ש; בלועזית: Salomon Israel Cherezli; 20 במרץ 1878 – 27 במרץ 1938) היה מו"ל, מתרגם, סופר ועיתונאי ביישוב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושלמה ישראל שיריזלי · ראה עוד »

שטר קניין

שטר, בדיני הקניין, הוא מסמך המעיד על יצירת או העברת זכות בקניין, במיוחד במקרקעין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושטר קניין · ראה עוד »

שבע טחנות

מימין תל נפוליאון (תל גריסה) מעליו דרך שלימים תהפוך כחלק מרחוב רוקח, ברמת-גן. הדרך ממשיכה שמאלה לכיוון ג'רישה ושבע טחנות על גדת הירקון. בתחתית התמונה נחל איילון בתוואי הישן - צילום אוויר של הטייסת הבווארית ה-304, 1918. בסיס מבנה הטחנה הדרומית הנראה בתמונה למעלה מימין, כפי שנראה לפני השחזור שבע טחנות הוא אתר היסטורי השוכן על גדות נחל הירקון, בתחומיו של פארק הירקון בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושבע טחנות · ראה עוד »

שביל נחל קישון

בתמונה: שביל נחל קישון בין יגור לכפר חסידים. שביל נחל קישון הוא שביל הליכה העובר לאורך נחל קישון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושביל נחל קישון · ראה עוד »

שביל הראשונים ראשון לציון

250px שביל הראשונים בראשון לציון מציין מסלול הליכה בראשון לציון העובר בין כ-30 אתרים הקשורים לתקופת ייסוד המושבה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושביל הראשונים ראשון לציון · ראה עוד »

שביל הראשונים כפר סבא

שביל הראשונים הוא שביל הליכה בעיר כפר סבא, שעובר בין מבנים ומקומות היסטוריים חשובים בעיר ומספר את סיפורם ואת סיפור העיר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושביל הראשונים כפר סבא · ראה עוד »

שגרירות ספרד בישראל

שגרירות ספרד בישראל היא הנציגות הדיפלומטית העיקרית של ממלכת ספרד במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושגרירות ספרד בישראל · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושד"ר · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושומרונים · ראה עוד »

שופר

מיני שופרות תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושופר · ראה עוד »

שוק מחנה יהודה

דוכנים בשוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושוק מחנה יהודה · ראה עוד »

שוק הפשפשים (יפו)

250px סחורה בשוק הפשפשים ביפו 250px מראה בשוק עמיעד, בסמוך לשוק הפשפשים מראה בשוק עמיעד שליד שוק הפשפשים שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושוק הפשפשים (יפו) · ראה עוד »

שושנה פרסיץ

שושנה פֶּרְסִיץ (16 בנובמבר 1893 – 22 במרץ 1969) הייתה חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושושנה פרסיץ · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושכם · ראה עוד »

שכונה ד' (באר שבע)

צילום אוויר של השכונה שכונה ד' היא שכונה בבאר שבע, הנמצאת מצפון לשכונות ג' וב' מזרחית לשכונה ו' ודרום-מערבית לשכונת רמות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושכונה ד' (באר שבע) · ראה עוד »

שכונות באר שבע

באר שבע היא עיר מחוז בדרום ישראל, מהערים הגדולות בישראל באוכלוסייתה, והשנייה בישראל בגודל שטחה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושכונות באר שבע · ראה עוד »

שייח' מוניס

שייח' מוניס (בערבית: الشـَّيْخُ مُوَنِّس, תעתיק מדויק: א־שּיח' מֻוַנִּס) היה כפר ערבי במישור החוף התיכון בגבול מישור חוף יהודה, כ-3 קילומטרים צפונית-מזרחית לשפך הירקון, שנוסד במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושייח' מוניס · ראה עוד »

שייח' אבריק

שייח' אַבְּרֵיק הוא אזור של גבעות הסמוך למפגש עמק יזרעאל ועמק זבולון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושייח' אבריק · ראה עוד »

שייח' באדר

שייח' באדר במפה מנדטורית משנת 1938 אזור בנייניי האומה ושייח' באדר בשנות ה-60. בתי שייח' באדר שימושו באותה עת את משרד החוץ, בין הבתים הערבים נבנו מבנים חד-קומתיים בבנייה טרומית (בחלק העליון של התמונה). מבט על אזור שייח' באדר במאי 2018, בצד שמאל פרויקט משכנות האומה שהוקם על שרידי הכפר, והעבודות על פרויקט הכניסה לעיר במרכז שייח' באדר (בערבית: شيخ بدر תעתיק מדויק: שיח' בדר) היה כפר ערבי במערב ירושלים, שחרב במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ושייח' באדר · ראה עוד »

תאונת האוטובוס באל-חמה (1945)

תאונת האוטובוס באל-חמה אירעה ב-12 במאי 1945 בשעה שאוטובוס, שהסיע מתרחצים שנפשו במרחצאות באל חמה לטבריה, התהפך לצד הדרך והתדרדר לערוץ הירמוך.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותאונת האוטובוס באל-חמה (1945) · ראה עוד »

תאופיק כנעאן

תאופיק כנעאן (בערבית: توفيق كنعان; 24 בספטמבר 1882 - 15 בינואר 1964) היה רופא עור פלסטיני-נוצרי, אתנוגרף, פולקלוריסט וארכאולוג חובב שחי עד 1948 בשכונת מוסררה בירושלים ולאחר מכן עבר למזרח העיר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותאופיק כנעאן · ראה עוד »

תנור

עץ, באתר ההיסטורי - ביתו של ג'ון דיר, באילינוי, ארצות הברית תנור אפייה ומעליו כיריים כבשן סיד מהתקופה העות'מאנית, באפולוניה תַּנּוּר הוא מכשיר המשמש לחימום, כשבדרך כלל התנורים מתחלקים לאלה המשמשים לחימום של אקלים מקומי, אלה המשמשים בבישול והכנת מזון, ואלה המשמשים בתעשייה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותנור · ראה עוד »

תעשיית אפייה בישראל

תעשיית האפייה בישראל פועלת לשם אספקת צורכי תושבי המדינה במוצרי מאפה למיניהם: לחם לסוגיו, מוצרי מאפה מתוקים (עוגות ועוגיות) ומוצרי מאפה שאינם מתוקים (כגון בורקס וחטיפים מלוחים).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותעשיית אפייה בישראל · ראה עוד »

תפוח (יישוב פלסטיני)

תָּפוּח (בערבית: تفّوح) היא עיירה פלסטינית בנפת חברון, כשמונה ק"מ מערבית לחברון, בגובה של כ-800 מ' מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותפוח (יישוב פלסטיני) · ראה עוד »

תקומה (סדרת טלוויזיה)

"תקומה: 50 השנים הראשונות" היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון אשר שודרה בשנת 1998, לציון חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, ומספרת על ההיסטוריה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותקומה (סדרת טלוויזיה) · ראה עוד »

תקופת הטורקים

#הפניה התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותקופת הטורקים · ראה עוד »

תקי א-דין א-נבהאני

מוחמד תקי א-דין בן אבראהים בן מוסטפא בן אסמאעיל בן יוסף א-נבהאני (בערבית: تقي الدين النبهاني) (1914 - 11 בדצמבר 1977) היה חוקר מוסלמי מירושלים שייסד את הארגון חזב א-תחריר, שמטרתו המוצהרת היא הקמתה מחדש של הח'ליפות האסלאמית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותקי א-דין א-נבהאני · ראה עוד »

תרבוש

יצחק בן צבי (מימין) ודוד בן-גוריון (משמאל) חובשים תרבושים בתקופת לימודם באיסטנבול, 1912 תרבוש (ערבית: طربوش) או פז (טורקית: Fes, ערבית: فاس) הוא כובע טורקי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותרבוש · ראה עוד »

תרביח'א

תרביח'א (בערבית: تربيخا) היה כפר ערבי בגליל המערבי לפני קום מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותרביח'א · ראה עוד »

תל אפק (אנטיפטריס)

גן לאומי ירקון, ספטמבר 2016האגם הגדול בתל אפק תֵּל אֲפֵק הוא אתר ארכאולוגי השוכן סמוך למקורות נחל הירקון, ממזרח לפתח תקווה וממערב לראש העין, ובתחומי הגן הלאומי ירקון (שנקרא גם "פארק אפק", על שם אתר זה).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל אפק (אנטיפטריס) · ראה עוד »

תל אשדוד

אשדוד היא אחת מחמש ערי הפלשתים המוזכרות פעמים רבות בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל אשדוד · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תל עובדיה

שרידי טחנת הקמח של הכפר עובדיה תל עוּבֵּדִיָה או אל-עוּבֵּידִיָה (בערבית: العبيدية, Ubeidiya) הוא תל בין המושבה מנחמיה לקיבוץ בית זרע.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל עובדיה · ראה עוד »

תל עכו

שלט ההסבר על תל עכו תל עכו מצומת עכו פסל נפוליאון על ראשו של תל עכו תל עכו, הידוע גם כתל נפוליאון, הוא תל במזרח העיר עכו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל עכו · ראה עוד »

תל עירני

תל עירני הוא תל עתיקות גדול מול קריית גת, מצפון לכביש 35.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל עירני · ראה עוד »

תל פולג

הנוף מהתל מערבה אל שמורת שער פולג ומכון וינגייט תל פּוֹלֵג הוא תל עתיק בקרבת אודים, בתחומי שמורת שער פולג, דרומית לשפך נחל פולג.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל פולג · ראה עוד »

תל צפית

תל צָפִית היא תל בקרבת כפר מנחם המזוהה כגת פלשתים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל צפית · ראה עוד »

תל קריית יערים

285x285 פיקסלים מצבת זיכרון של הלגיון העשירי שנמצאה באבו גוש ומשולבת כיום בכנסייה הכנסייה מהתקופה הצלבנית סמל אבו גוש, אשכול הענבים לזכר השם קריית אל ענב המשמר את השם המקראי תל קריית יערים הוא תל ארכאולוגי מערבית לירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל קריית יערים · ראה עוד »

תל שוש

תל שוש, או תל אבו שושה, הוא תל עתיק הממוקם על קו הגבול שבין מערב עמק יזרעאל, לבין המורדות המזרחיים של רמות מנשה, כקילומטר מצפון לקיבוץ משמר העמק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל שוש · ראה עוד »

תל תאו

תל תאו עין תאו ומבט על אזור התל תל תאו הוא תל ארכאולוגי, גובהו הוא 77 מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל תאו · ראה עוד »

תל חנן

היכל התרבות של נשר - בשכונת תל חנן מרכז שכונת תל חנן ב-1971, היום רחוב דרך השלום, במקום בו שוכן היכל התרבות הצלם שלום שטרסברג ואשתו אסתר בפתח הסטודיו שלהם ששכן במרכז תל חנן בסוף שנות שנות ה-80. שטרסברג תיעד במשך שנים את ההתפתחות היישוב והיה הצלם של מועצת נשר. על הקיר משמאל לוח הזיכרון שהנציח את חנן זלינגר, חיים בן דור ועמוס גלילי קברו של חנן זלינגר על שמו נקראת השכונה. הקבר נמצא בחלקה הצבאית בבית הקברות של קיבוץ יגור סלילת רחוב פרץ בתל חנן שנות ה-50. בשני שלישים הגובה של שמאל התמונה אחוזת קבר בבית הקברות המוסלמי של בלד א-שייח' תצפית על תל חנן מרחוב פרץ מבט לכוון צפון. השיכונים מעל בתי רחוב פרץ שוכנים בין רחוב דרך השלום (כביש חיפה-נצרת) לבין רחוב הרב בר מוחא של היום. הבית שמימין ל-3 הברושים הוא 'בית הפועל', מבנה ששרד מימי הכפר בלד א-שייח'. לפניו לכוון צפון מבנה שבו שוכן עד היום בנק לאומי. מימין מבנה המועצה. תמונה משנים 1959/1960 תל חָנָן היא שכונה בעיר נשר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל חנן · ראה עוד »

תל חנתון

שני ריבועי החפירה שנחפרו בתל חנתון בקיץ 2023 תל חַנָּתוֹן (בערבית תַל בַּדַוִּיָה) הוא תל גדול הממוקם בחלקה הדרום-מערבי של בקעת בית נטופה, דרומית לכפר מנדא ומספר ק"מ צפון-מזרחה לקיבוץ חנתון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל חנתון · ראה עוד »

תל חסי

תל חסי בתקופה שבה זוהה בטעות כעיר לכיש. צולם בין השנים 1901–1906 תל חָסִי (בערבית: תַל אל-חַסִי) הוא תל עתיק באזור השפלה הממוקם על גדות נחל שקמה, כ-10 ק"מ מדרום לקריית גת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל חסי · ראה עוד »

תל חליף

תל חליף (במקור תל חווילפה) הוא תל קדום באזור צפון הנגב, כ-20 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע, ממערב לקיבוץ להב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל חליף · ראה עוד »

תל חדיד

תל חדיד – צילום מאנדרטת חיל הלוגיסטיקה תל חדיד – צילום מכוון דרום הפסיפס שנמצא בחדיד, עם נוף של נהר הנילוס מרפסת התצפית בתל מערות קבורה בצידו הצפוני של התל עצי זית במורדותיו הצפוניים של התל "סינגל" של אופני הרים במדרון המערבי של תל חדיד תצפית צפונה מהתל לעבר כביש 6 תֵּל-חָדִיד הוא תל הנמצא מצָפון ליער בן שמן ולכביש 443 ודרומית לנחל נטוף.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל חדיד · ראה עוד »

תל בר

תל בר, המוכר גם כתל אל אע'באריה, או תל א-נע'נע'יה, הוא תל עתיק הממוקם על קו הגבול שבין מערב עמק יזרעאל, לבין המורדות המזרחיים של רמות מנשה, מצפון למושב מדרך עוז.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל בר · ראה עוד »

תל דעוך

תל דעוך (מכוון מערב). בחורשה שמימין לתל שוכן בית הקברות של קיבוץ כפר מסריק תֵּל דַעוּךְ הוא תל קטן בעמק עכו השוכן כקילומטר ממזרח לאפיק נחל נעמן, ליד קיבוץ כפר מסריק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל דעוך · ראה עוד »

תל דור

תל דור (בערבית: חרבת אל בורג' ע"ש המצודה ההרוסה בדרום מערב התל) הוא תל קדום המזוהה עם העיר המקראית דור (או דֹּאר).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל דור · ראה עוד »

תל כברי

חפירות ארכאולוגיות של אוניברסיטת חיפה באתר בשנת 2011 תל כברי הוא אתר מתקופת הברונזה בשטח החקלאי של קיבוץ כברי, שבזמן תקופת הברונזה התיכונה II היה היישוב העירוני השלישי בגודלו בארץ ישראל (אחרי תל חצור ואשקלון).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל כברי · ראה עוד »

תל יקנעם

מושבה יקנעם שרידי כנסייה צלבנית על התל תֵּל יָקְנְעָם הוא תל גדול ואתר ארכאולוגי הנמצא בין העיר יקנעם עילית למושבה יקנעם של ימינו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל יקנעם · ראה עוד »

תל יבנה

תל יבנה הוא אתר ארכאולוגי במישור החוף הדרומי של ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותל יבנה · ראה עוד »

תלפית (נפת ג'נין)

תלפית הוא כפר פלסטיני קטן בנפת ג'נין, במרחק של כ-15.5 ק"מ דרום מזרחית לעיר ג'נין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותלפית (נפת ג'נין) · ראה עוד »

תלפיות

תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותלפיות · ראה עוד »

תחנת המשטרה ביפו

החזית הצפונית של המבנה תרשים של ביצורי יפו על חזיתו הצפונית של המבנה. תחנת המשטרה בפינה השמאלית תחתונה של התרשים מלון סטאי בכיכר השעון ביפו, במבנה תחנת המשטרה הישנה, 2017 מבנה תחנת המשטרה ביפו שנודע בעבר גם כ"בית המעצר הטורקי" או "הקישלה" הוא המבנה התוחם את כיכר השעון ביפו מצידה הצפון-מערבי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחנת המשטרה ביפו · ראה עוד »

תחנת הרכבת בר גיורא

תחנת הרכבת בר גיורא (השם הקודם, בערבית, עד 1948: دير الشيخ, תעתיק: דיר א-שייח', באנגלית: Deir Esh Sheikh Rail Station) היא תחנת רכבת תפעולית על מסילת הרכבת יפו–ירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחנת הרכבת בר גיורא · ראה עוד »

תחנת הרכבת בית שמש

תחנת הרכבת בית שמש היא תחנת רכבת בצפון העיר בית שמש באזור התעשייה הצפוני.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחנת הרכבת בית שמש · ראה עוד »

תחנת הרכבת כפר ג'יניס

תחנת הרכבת כפר ג'יניס או תחנת הרכבת תעופה (שם קודם באנגלית Kafr Jinis) היא תחנת רכבת היסטורית על המסילה המזרחית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחנת הרכבת כפר ג'יניס · ראה עוד »

תחנת הרכבת יפו

תחנת הרכבת יפו (קרויה גם "תחנת הרכבת מנשייה") היא תחנת רכבת היסטורית הנמצאת צפונית ליפו, והיא למעשה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון מחוץ למצרים ולטורקיה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחנת הרכבת יפו · ראה עוד »

תחבורה ציבורית בחיפה

הכרמלית בחיפה מערך התחבורה הציבורית בחיפה כולל קווי אוטובוס, המטרונית, רכבות, רכבל חיפה התיירותי, רכב שיתופי, פוניקולר תת-קרקעי הכרמלית, מוניות שירות, הרכבלית ובעתיד רכבת קלה לנצרת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחבורה ציבורית בחיפה · ראה עוד »

תחיית ישראל

פתיח מגילת ספר הברית של תחיית ישראל "תחיית ישראל" הייתה חברה שנוסדה באייר תרמ"ב (1882) על ידי אליעזר בן-יהודה, נסים בכר והרב יחיאל מיכל פינס ומטרתה הייתה פיתוח הלשון העברית כשפה מדוברת, חינוך עברי-לאומי וגאולת אדמות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחיית ישראל · ראה עוד »

תולדות עם ישראל - ארכיונים

ארכיונים בתולדות עם ישראל, הוקמו ברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד וספרים ועלונים מודפסים, שהיוו מסמכים ותעודות של קהילות ואישים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותולדות עם ישראל - ארכיונים · ראה עוד »

תוכנית אל-עריש

תוכנית אל-עריש היא תוכנית מדינית שהועלתה לראשונה על ידי הרצל בינואר 1903, לאחר שנכשלו הניסיונות להשיג צ'ארטר מן השלטון העות'מאני להתיישבות יהודית בא"י.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותוכנית אל-עריש · ראה עוד »

תכנון ובנייה בישראל

תכנון ובנייה בישראל כוללים את המוסדות העוסקים בהסדרת הקצאתה של קרקע לשימושים שונים, ובפרט לבנייה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותכנון ובנייה בישראל · ראה עוד »

תיאודור זנדל

תיאודור זַנדֶל (בגרמנית: Theodor Sandel; 2 באוקטובר 1845 – 1 ביוני 1902) היה אדריכל טמפלרי, איש המושבה הגרמנית ביפו והמושבה הגרמנית בירושלים, מהבולטים בבוני ירושלים בתקופת היציאה מן החומות במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותיאודור זנדל · ראה עוד »

לא תחנם

לא תְּחָנֵּם היא קבוצת איסורים בהלכה היהודית שמקורם בציווי מקראי יחיד, ואשר עיקרם הוא התרחקות יהודים מגויים מחשש להיטמעות בתרבותם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ולא תחנם · ראה עוד »

לקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948

לקסיקון האישים של ארץ ישראל: 1799–1948 הוא לקסיקון בעריכתם של יעקב שביט, יעקב גולדשטיין וחיים באר, שראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 1983.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ולקסיקון האישים של ארץ-ישראל: 1799–1948 · ראה עוד »

לג'ון

לָג'וּן הייתה עיירה גדולה שהתקיימה מהתקופה הרומית עד לכיבושה בידי ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ולג'ון · ראה עוד »

לגיו

מראה מתל מגידו דרומה לעבר נחל קיני הזורם לרוחב התמונה לפני כלא מגידו שבו נמצא אולם התפילה הנוצרי. שרידי כפר עותנאי אינם נראים בתמונה והם ממוקמים במעלה המדרון שמימין פסיפס שהתגלה בשנת 2006 בחפירות בבית הכלא במגידו לגיו (Legio) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא על שלוחה מצפון לנחל קיני, בסמוך לתל מגידו, אשר מזוהה במחקר עם העיירה כפר עותנאי (גם: כפר עותני) הנזכרת רבות במקורות חז"ל כיישוב מרכזי הנמצא בתפר שבין הגליל לשומרון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ולגיו · ראה עוד »

לוח התקופות בארץ ישראל

לוח התקופות בארץ ישראל - טבלה זו מסכמת את התקופות העיקריות בהיסטוריה של ארץ ישראל, ומציינת את האירועים המרכזיים בכל תקופה (בתקופות הקדומות יותר, מופיע טווח גילים מעוגל לפי תיארוך רדיומטרי).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ולוח התקופות בארץ ישראל · ראה עוד »

לוביה (כפר)

מפת אזור הכפר 1870 לוביה (בערבית: لوبيا תעתיק מדויק: לוביא) היה כפר ערבי מוסלמי בגליל התחתון בצד כביש 77, דרומית-מזרחית למחלף גולני.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ולוביה (כפר) · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ולוד · ראה עוד »

לוי בן יצחק ירושלמי

הרב לוי בן יצחק ירושלמי (1681, ירושלים, האימפריה העות'מאנית - 11 באוגוסט 1752, טימישוארה, ממלכת הבסבורג) היה הרב הראשי האשכנזי ובהמשך גם הספרדי של יהודי בלגרד.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ולוי בן יצחק ירושלמי · ראה עוד »

לוין קיפניס

לֶוִין קִיפְּנִיס (1 באוגוסט 1890, ט"ו באב ה'תר"ן (או 17 באוגוסט 1894, ראו להלן), האימפריה הרוסית – 20 ביוני 1990, כ"ז בסיון ה'תש"ן, תל אביב) היה סופר ומשורר ילדים ישראלי, שכתב בעיקר בעברית וכן ביידיש.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ולוין קיפניס · ראה עוד »

ליפתא

מפת האתר כיום רחוב בליפתא (2009) מבנים בליפתא בתים בליפתא ליפתא (בערבית لفتا) הוא כפר נטוש במבואותיה המערביים של ירושלים, המצוי בתוך שמורת הטבע מי־נפתוח (ליפתא).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וליפתא · ראה עוד »

טנטורה

קבר השייח' של טנטורה בשטח כפר הנופש דור מבנה מהכפר טנטורה בחוף דור מפעל הזכוכית "המזגגה" שהיה בטנטורה (כיום בקיבוץ נחשולים) פליטות עוזבות את הכפר טנטורה, 1948. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית פליטי הכפר טנטורה עוזבים את הכפר. תמונה מתוך "האנציקלופדיה של ישראל בתמונות", עמוד 92. הכיתוב באנצ' שגוי ומטעה. אנדרטת אלכסנדרוני בטנטורה סיפור הקרב באתר ההנצחה לנופלים בכיבוש טנטורה במלחמת העצמאות מראה כללי של אתר הזיכרון של חטיבת אלכסנדרוני בטנטורה טַנְטוּרָה (בערבית: الطنطورة, תעתיק מדויק: אלטנטורה) היה כפר ערבי לחוף הים התיכון, שכן בחלק הדרומי של חוף הכרמל, כ-5 קילומטרים מצפון-מערב לזכרון יעקב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וטנטורה · ראה עוד »

טענות למדיניות אפרטהייד על ידי ישראל

עיר העתיקה של חברון. רחוב זה סגור לתנועת פלסטינים ופתוח רק למתנחלים ותיירים. טענות למדיניות אפרטהייד על ידי ישראל הן טענות כי מדינת ישראל מבצעת את פשע האפרטהייד ביהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וטענות למדיניות אפרטהייד על ידי ישראל · ראה עוד »

טרסה

גפנים איסטנבול, טורקיה, 2004: במקומות רבים לאורך החומה העתיקה של קונסטנטינופול, עושים עד היום חקלאים מקומיים שימוש בשיטת הטרסות הקדומה לצורך גידולים שונים טֶרָסָה, או מדרגה חקלאית, היא שיטה לעיבוד חקלאי של קרקע בצלעי הרים וגבעות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וטרסה · ראה עוד »

טרב עבד אלהאדי

טרב עבד אלהאדי (בערבית: طرب عبد الهادي; 1910-1976) הייתה פעילה פוליטית ופמיניסטית בתנועה הלאומית הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וטרב עבד אלהאדי · ראה עוד »

טחנת הרוח הטמפלרית

250px טחנת הרוח הטמפלרית היא טחנת רוח ישנה הנמצאת בשכונת בת גלים שבחיפה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וטחנת הרוח הטמפלרית · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וטבריה · ראה עוד »

טובה חסקינה

טובה חסקינה, בסביבות 1923 טובה חסקינה (יושבת ראשונה מימין) עם חברי הקבוצה שהגיעו לארץ-ישראל ב-1912: יוסף טרומפלדור (עומד משמאל), דוד וחנה בלוצרקובסקי ובלה קובנר (ירמנוביץ) טובה (דוסיה) מימין, עם אחותה אסתר (פירה), 1936 טובה (דוסיה) חסקינה (חזקי נא) (14 בנובמבר 1893 - 23 בדצמבר 1948) הייתה מחנכת ארצישראלית, גננת מחלוצות הגן העברי, מדריכת אנשי חינוך לגיל הרך, עסקנית ציונית וחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וטובה חסקינה · ראה עוד »

טירת כרמל

טִירַת כַּרְמֶל, היא עיר במחוז חיפה בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וטירת כרמל · ראה עוד »

טיהור אתני

גירוש פולנים ממערב פולין בשנת 1939, לאחר סיפוח האזור לגרמניה הנאצית טיהור אתני, לפי הגדרתו הרשמית של האו"ם, הוא הפיכת אזור להומוגני מבחינה אתנית, באמצעות שימוש בכוח או בהפחדה להוצאת אנשים מקבוצה אתנית או דתית אחרת מאזור נתון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וטיהור אתני · ראה עוד »

ז'אן מרקוס

ז'אן מרקוס (Jeanne Merkus; 11 באוקטובר 1839 - 11 בפברואר 1897) הייתה פעילה חברתית והרפתקנית הולנדית משיחית שהקימה רשת בתי חולים בצרפת, השתתפה בהתקוממות הרצגובינה, והחלה בבנייתו בירושלים של בניין מפואר שזכה לכינוי "מלון הגאולה".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וז'אן מרקוס · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זאב וולפנזון

זאב וולפנזון (נקרא גם "וועלוויל בעאבעס" על שם אשתו, או "חכם זאב הירושלמי"; 1812? – 29 באפריל 1881) היה פעיל מרכזי ביישוב הישן הפרושי בירושלים באמצע המאה ה-19, ומבוני המוסדות המרכזיים של יישוב זה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וזאב וולפנזון · ראה עוד »

זרזיר (יישוב)

הכפר עיאדאת בשנת 2011 זַרְזִיר (בערבית: زرزير, לעיתים נקרא בית זרזיר) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וזרזיר (יישוב) · ראה עוד »

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וזלמן שזר · ראה עוד »

זלמן דוד ליבונטין

זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין (לעיתים נכתב לבונטין; בכתיב יידי: לעוואָנטין; בראשי תיבות: זד"ל; 20 במאי 1856 ט"ו באייר ה'תרט"ז, אוֹרשָה, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 19 ביוני 1940, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי אוצר התיישבות היהודים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וזלמן דוד ליבונטין · ראה עוד »

זהר שביט

זהר שביט (נולדה ב-14 באפריל 1951) היא פרופסור אמריטה, ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וזהר שביט · ראה עוד »

ח'ליל א-סכאכיני

ח'ליל א-סכאכיני בבגרותו משפחת סכאכיני בפתח ביתה בקטמון בשנת 1947. סכאכיני נראה לצד אחותו מליה שסייעה למשפחה לאחר מות אשתו סולטאנה; מימין נראה הבן סרי ובצדדים עומדות שתי הבנות, דומיה והאלה. ספרו של סכאכיני, שנכתב על סמך יומנו ח'ליל א-סכּאכּיני (בערבית: خليل السكاكيني; 23 בינואר 1878 - 13 באוגוסט 1953) היה מחנך, מנהיג פוליטי, איש רוח, סופר ומהדמויות החשובות והססגוניות של ירושלים בשלהי השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וח'ליל א-סכאכיני · ראה עוד »

ח'יר אל-דין אל-רמלי

ח'יר אל-דין אבן אחמד אבן נור אל-דין עלי אבן זין אל-דין אבן עבד אל-ווהאב אל-איובי אל-פארוקי (1585–1671), הידוע בכינוי ח'יר אל-דין אל-רמלי (בערבית: خير الدين الرملي) היה מופתי ומשפטן, אחד מחשובי ההגות השרעית במאה ה-17, שחי ופעל בעיר רמלה ב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וח'יר אל-דין אל-רמלי · ראה עוד »

ח'ירבת ניג'ם

ח'ירבת ניג'ם (בערבית: خربة نجمשפירושו חורבת כוכב) הוא אתר ארכאולוגי בגבעת הרדאר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וח'ירבת ניג'ם · ראה עוד »

חמת גדר

אפיק הירמוך בסמוך לחמת גדר, על רקע הגלעד. חַמַּת גָּדֵר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחמת גדר · ראה עוד »

חאן אל-באשה

מראה ברחבת החאן חאן אל-באשה ("חאן הפאשה") הוא חאן השוכן בדרומו של השוק העירוני בנצרת, מול בזיליקת הבשורה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחאן אל-באשה · ראה עוד »

חאן שער הגיא

אתר לאומי חאן שער הגיא (מכונה גם בָּאב אל-וָאד) הוא אתר זיכרון לאומי בשער הגיא המנציח את מבקיעי הדרך אל ירושלים הנצורה במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחאן שער הגיא · ראה עוד »

חאן זרעוניה

250px 250px זרעוניה (בערבית: אל-זֻּעְ'ראנִיַֹּה, الزرغانية) הוא שמו העברי של בית אחוזה מהתקופה העות'מאנית, שהוקם ממערב לבנימינה בשלהי המאה ה-19 בידי בעלי קרקעות אמידים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחאן זרעוניה · ראה עוד »

חאן חילו

חזית המבנה הדרומית: בקומה הראשונה נראים פתחי שבעת החדרונים ושער הכניסה אל החצר הפנימית (שלישי מימין). מעל הקומה הראשונה נראים חדרי הקומה השנייה שהשתמרו הקשת והוו למנורת השמן מעל שער הכניסה בחזית הדרומית בית מלאכה ובית בד מצפון לחאן חאן חילו או חאל אל-חילו הוא מבנה חאן השוכן בעיר העתיקה בלוד, מצפון למסגד אל-עומרי ולכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחאן חילו · ראה עוד »

חנתון

חַנָּתוֹן הוא קיבוץ והרחבה קהילתית בגליל התחתון, הנמצא בשוליים המערביים של בקעת בית נטופה, שלושה קילומטרים צפונית למחלף המוביל, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחנתון · ראה עוד »

חנה ארנדט

חנה ארנדט (מבוטא: אַרֶנְט; בגרמנית: Hannah Arendt; 14 באוקטובר 1906, לינדן-לימר, הקיסרות הגרמנית – 4 בדצמבר 1975, ניו יורק) הייתה פובליציסטית והוגת דעות יהודייה ילידת גרמניה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחנה ארנדט · ראה עוד »

חנה וייץ

חנה וייץ בצעירותה בית הרופאים נפתלי וחנה וייץ בירושלים חנה וייץ (י"ט בניסן ה'תרכ"ו, 4 באפריל 1866 – ב' בסיוון ה'תש"ט, 30 במאי 1949) הייתה הרופאה הראשונה בארץ ישראל ומחלוצות היישוב היהודי בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ותחילת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחנה וייץ · ראה עוד »

חנה יהודית לנדאו

הנציב העליון הבריטי, ארתור ווקופ, מבקר בבית הספר אוולינה, בליווי לנדאו, 1935 רחוב "מיס לנדאו" בגבעת משואה, ירושלים חנה (אנני) יהודית לנדאו (20 במרץ 1873, לונדון - 23 בינואר 1945, ירושלים), שהייתה ידועה כ"מיס לנדאו", הייתה אשת חינוך ועסקנית אשר פעלה בירושלים בסוף התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחנה יהודית לנדאו · ראה עוד »

חנות קירה

חֲנוֹת קִירָה או חורבת חנות קירה הוא אתר ארכאולוגי הנמצא ברמות מנשה ושוכן על גבעה ממזרח לשכונת גבעת הכלניות בעיר יקנעם עילית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחנות קירה · ראה עוד »

חסן שוכרי

חסן שוכרי (בערבית: حسن شكري תעתיק מדויק: חַסַן שֻכְּרִי; נכתב גם חסן שוקרי ולעיתים חסן ביי שוכרי; 1876 – 28 בינואר 1940) כיהן כראש העיר חיפה בין השנים 1914–1920 ובשנים 1927–1940.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחסן שוכרי · ראה עוד »

חספיה

חספיה במפה של גוטליב שומאכר אותה צייר בסקר הגולן שערך ב-1885, הדרך לחורן עוברת ליד הכפר. ממערב לחיספין היישוב עין אספיירה בו נמצא היישוב חיספין שחדש משקוף מהכנסייה הביזנטית. הכוללת כתובת ביוונית: "ספוס בן איוס". אוסף מוזאון עתיקות הגולן בקצרין ציור אבני בזלת מעוטרות מח'ספין מספרו של לורנס אוליפנט, 1885 מכתש לכתישת זיתים מעוטר בחריטה של מנורת 3 קנים. המאות ה-4–7 לספירה. מוצג במדרשת הגולן בחיספין חַסְפִּיָה (וגם חַ'סְפִין, חספייה, חצפיא) היה יישוב יהודי, נוצרי ומוסלמי עתיק שתחילת אזכורו במקורות הוא בימי בית שני ברמת הגולן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחספיה · ראה עוד »

חקיקה

חקיקה היא תהליך יצירתם של חוקים, בדרך כלל על ידי הפרלמנט, אך גם בדרכים נוספות, כגון קביעת חוק על ידי מלך או מושל צבאי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחקיקה · ראה עוד »

חלחול (עיר)

חורבות בית צור בתמונה משנות העשרים של המאה העשרים חַלְח֫וּל (בערבית: حلحول) היא עיירה פלסטינית בהרי יהודה, כק"מ אחד צפונית לחברון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחלחול (עיר) · ראה עוד »

חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית 1481 – 1683 האימפריה העות'מאנית בפרוץ מלחמת העולם הראשונה החלוקה המנהלית של האימפריה העות'מאנית הייתה מנגנון שבמסגרתו חולקה האימפריה לפרובינציות ובראשן הועמד מושל מטעם הסולטאן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

חליפות העתים: מאה שנות אופנה בארץ-ישראל

חליפות העתים: מאה שנות אופנה בארץ־ישראל הוא ספרה של אילה רז שראה אור בהוצאת ידיעות אחרונות בשנת 1996.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחליפות העתים: מאה שנות אופנה בארץ-ישראל · ראה עוד »

חזית (אדריכלות)

צריחיהם לא הושלמו), חלון רוזטה ו-3 שערי כניסה ראשיים, 2009. Carlo Maderno לבזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן, 2009. באדריכלות, חזית (או פאסאדה) היא חלק המבנה שפונה כלפי חוץ.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחזית (אדריכלות) · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחברון · ראה עוד »

חג'ה (נפת קלקיליה)

קריית חָגֶ'ה (בערבית: قرية حجّة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחג'ה (נפת קלקיליה) · ראה עוד »

חגיגות נבי מוסא

מראה כללי של המתחם מכיוון דרום-מזרח תצלום אוויר, פברואר 2014 נבי מוסא החצר המרכזית שער הכניסה לנבי מוסא חגיגות נבי מוסא הן מנהג עלייה לרגל (בערבית: الموسم, אל-מַוַסִם) שבו פקדו מאמינים מוסלמים מאזור ארץ ישראל את המסגד במדבר יהודה, כעשרה קילומטר דרומית ליריחו וכעשרים קילומטר מזרחית לירושלים, שבו לפי מסורתם קבור נבי מוסא (השם הערבי של הדמות התנ"כית משה רבנו).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחגיגות נבי מוסא · ראה עוד »

חומת ירושלים העות'מאנית

חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים, והאחרונה בשורת חומות שנבנו בירושלים מיום היווסדה לפני אלפי שנים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחומת ירושלים העות'מאנית · ראה עוד »

חומות עכו

תרשים חומות עכו. אדום: חומת היבשה, ירוק: החפיר, כחול: חומת הים, צהוב: שערים המאוזולאום ביצורי עכו בתקופה הצלבנית. חומת היבשה הצלבנית בכתום בהיר חומות עכו הן החומות המקיפות את העיר העתיקה בעכו, אשר נבנו בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחומות עכו · ראה עוד »

חומות יפו

מפת העיר יפו מוקפת בחומה מן השנים 1840/41 שער ירושלים בתוך חומות יפו העתיקה ומאחוריו "המצודה" באזור של רחוב יפת כיום פינת רחוב מפרץ שלמה תותחים עות'מאניים שהוצבו מחוץ לחומות יפו לצורך הגנה מפני פשיטות בדואים מהיבשה ופיראטים מהים חומות יפו הן החומות שהקיפו את יפו העתיקה במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל מתחילת המאה ה-19 עד לפירוקה בשנת 1868.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחומות יפו · ראה עוד »

חוסאן

חוּסַ֫אן (ערבית: حوسان) הוא כפר פלסטיני בנפת בית לחם, מדרום-מערב לעיר בית לחם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחוסאן · ראה עוד »

חוקוק (יישוב עתיק)

מבט כללי על הגבעה שבו שכנה חוקוק העתיקה עין חוקוק ששימש את תושבי הכפר היהודי ששכן בקרבתו קברים יהודים בחוקוק אבן חצובה שכיסתה בור מים ובמרכזה פתח לשאיבת מי הבור ומגרעת להנחת המכסה חוּקוֹק (במקרא: חוּקֹק או חֻקֹק למטה שבט אשר ושבט נפתלי), הוא תל הנמצא מצפון-מערב לקיבוץ חוקוק ליד כביש 65 במקום בו שכן הכפר יאקוק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחוקוק (יישוב עתיק) · ראה עוד »

חורשת הארבעים

עץ האלון הקיצוני מצד מזרח בחורשה, ברקע רכס הכרמל וכביש 7212 היורד לכוון נשר הבאר באחו ממזרח לחורשת הארבעים. ברקע השביל היורד מהחורשה לאחו החורשה ב-1925. מתוך ארכיון הצילום של קק"ל חורשת הארבעים (בערבית: شجرات الأربعين; בתעתיק: שג'ראת אלארבעין) היא חורשת עצי אלון מצוי עתיקים הנמצאת בפארק הכרמל, בשטח השיפוט של העיר נשר ממזרח לשטח אוניברסיטת חיפה ליד דרך הדורות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחורשת הארבעים · ראה עוד »

חורבת א-דיכה

חורבת א-דיכה (נקראת גם "חורבת דיכה" או "ח'ירבת א-דיכה", וגם "חרבת א-דכה") הוא אתר ארכאולוגי הממוקם 4 ק"מ צפונית-מזרחית לשפך הירדן לכנרת בתחום שמורת הטבע "פארק הירדן".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחורבת א-דיכה · ראה עוד »

חורבת פטיש

חורבת פטיש במפת הקרן לחקר ארץ ישראל, 1880 מערת פטיש חורבת פטיש (בערבית: "ח'רבת פוטיס") היא חורבה גדולה ממזרח לעיר אופקים; שטחה הכולל הוא 1,000 דונם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחורבת פטיש · ראה עוד »

חורבת קסטרא

אמפורה מזכוכית, תקופה רומית מאוחרת-ביזנטית, מאות רביעית חמישית לספירה שרידי רצפת פסיפס במבנה מידות באתר תוכנית בתי הבד בקסטרא. צילום שלט בדרך הדורות מתקן ריסוק הזיתים, חורבת קסטרא בדרך הדורות אולם קבורה מס' 16; צילום המוצג במוזיאון קסטרא, צלם: סנדי מנדואה צלמית אפרודיטה מקנידוס נשענת על עמוד, לרגליה אמפורה, מחרס, התקופה הרומית, המאה ה-2–3 שרידי מבנים ליד הכניסה למנהרות הכרמל במבואות הדרומיים של חיפה חורבת קסטרא היא אתר ארכאולוגי של עיר גדולה שהתקיימה מהתקופה הביזנטית מהמאה ה-4 ועד המאה ה-7, ושרידי יישוב קטן יותר שהתקיים בתקופה המוסלמית הקדומה עד שננטש בסוף המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחורבת קסטרא · ראה עוד »

חורבת זעק

חורבת זעק (בערבית: ח'רבת א-זעק) היא אתר ארכאולוגי הממוקם צפונית לקיבוץ להב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחורבת זעק · ראה עוד »

חורבת חנות

יער מטע חורבת חנות קטע מרצפת הפסיפס חוּרבַת חָנוֹת (בערבית: ח'רבת אל-ח'אן) היא חורבה במורדות הרי ירושלים לקראת המעבר לשפלת יהודה, כקילומטר ממערב למושב מטע.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחורבת חנות · ראה עוד »

חורבת בליה

חורבת בליה (בערבית: ח'רבת אלמיבליה) הוא אתר ארכאולוגי בגליל המערבי, השוכן בין היישובים תובל ופלך, ברום של כ-490 מטרים מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחורבת בליה · ראה עוד »

חורבת געתון

שלט הסבר ואזהרה בחורבת געתון 250px 250px 250px חוּרְבַת גַּעְתּוֹן (הידועה גם כ"חאן סוּרְסוֹק") היא ישוב חקלאי היסטורי נטוש בנחל געתון בגליל המערבי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחורבת געתון · ראה עוד »

חושניה

חושניה או ח'ושנייה (בערבית: الخشنية) היה כפר צ'רקסי במרכז רמת הגולן, שננטש במהלך מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחושניה · ראה עוד »

חושו אחים חושו

חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ הוא שיר מאת הרב יחיאל מיכל פינס, אשר חובר בירושלים בשנים 1882–1883, בראשית תקופת העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחושו אחים חושו · ראה עוד »

חולון

מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחולון · ראה עוד »

חוות שפון

"בית אלנבי" בחוות שפון בית אופייני בחוות שפון חוות שפון הייתה חווה חקלאית במישור החוף, שהתקיים בה בית ספר חקלאי לילדים ערבים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחוות שפון · ראה עוד »

חוות חקלאיות בארץ ישראל

שרידי חווה חקלאית - מזרחית לכפר סבא חוות חקלאיות היו נפוצות בארץ ישראל כבר מהתקופה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחוות חקלאיות בארץ ישראל · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחיפה · ראה עוד »

חיפה בתקופה העות'מאנית

חיפה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 חיפה עברה שינויים רבים במהלך ארבע מאות שנות התקופה העות'מאנית (1516-1918).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחיפה בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

חיקוק

במדינת ישראל, חיקוק הוא דבר חקיקה שקבעה הרשות המחוקקת שהיא הכנסת, או חקיקת משנה שהיא חקיקה על ידי גורם בתחום מסוים לאחר שהוסמך לכך בחקיקה ראשית על-ידי הרשות המחוקקת, למשל התקנת תקנות על ידי שר בתחום שהוא מופקד עליו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחיקוק · ראה עוד »

חירבת אום א-שקף

נטע חירבת אום א-שקף היא אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל בשיפוליו המערביים של דרום הר חברון, בגובה 425 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחירבת אום א-שקף · ראה עוד »

חירבת תיבנה

חירבת תיבנה, הנקראת גם תל תבנה, היא אתר ארכאולוגי השוכן כקילומטר מצפון־מערב לכפר דיר ניזאם, וכקילומטר וחצי מערבית לנווה צוף, בדרום־מערב השומרון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחירבת תיבנה · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים שמואל שמרלינג

ציור דמותו של שמרלינג על ידי הצייר אהרון אבני לפי תאורים של בני משפחתו ואישים בני דורו.העיתון "הבוקר" 4.4.1962 עמ' 2 חיים שמואל שמרלינג (תקפ"ו, 1826 - כ' באדר א' תרנ"ד, פברואר 1894) היה ממייסדי הקהילה האשכנזית ביפו, ואחר כך ממייסדי ועד הקהילה היהודית המשותף של יפו "שבה חברו אשכנזים וספרדים גם יחד", במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחיים שמואל שמרלינג · ראה עוד »

חיים זאב הירשברג

חיים זאב הירשברג (י"א בתשרי תרס"ד, 2 באוקטובר 1903, טרנופול, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – ט' בשבט תשל"ו, 11 בינואר 1976) היה רב, היסטוריון ומזרחן, גדול חוקריה של יהדות צפון אפריקה בדור הראשון שלאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחיים זאב הירשברג · ראה עוד »

חיים בן-עטר (עיתונאי)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וחיים בן-עטר (עיתונאי) · ראה עוד »

בן עמי (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה עבריים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובן עמי (פירושונים) · ראה עוד »

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »

באר אברהם

באר אברהם הוא אתר תיירותי השוכן על גדת נחל באר שבע, בשערי העיר העתיקה של באר שבע.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובאר אברהם · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובאר שבע · ראה עוד »

באר שבע בתקופה העות'מאנית

באר שבע (בערבית:بئر السبع, תעתיק מדויק: באר א (ל)סבע), בטורקית: Beerşeba) הוקמה על ידי העות'מאנים סביב שנת 1900, במקום שבו נמצאת היום העיר העתיקה בבאר שבע והייתה תחת שליטת האימפריה העות'מאנית, עד שנכבשה באוקטובר 1917 בקרב באר שבע על ידי יחידות צבא מחיל המשלוח המצרי של האימפריה הבריטית. היא העיר היחידה שתוכננה והוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית בכל שנות שלטונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובאר שבע בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

בנק אנגלו-פלשתינה

בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »

בני זייד א-ע'רביה

בני זייד א-עָ'רבִיה (בערבית: بني زيد الغربية, "בָּנִי זֵיד המערבית") היא מועצה מקומית פלסטינית בנפת רמאללה ואל-בירה, כ-27 ק"מ מצפון-מערב לרמאללה, כ-45 ק"מ צפונית מערבית לירושלים, וכ-6 ק"מ דרומית מערבית לסלפית, בגובה ממוצע של כ־500 מטרים מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובני זייד א-ע'רביה · ראה עוד »

בני יהודה (מושבה)

תצלום היישוב ביר א-שכום שבתוכו הוקמה המושבה בני יהודה הייתה מושבה בדרום רמת הגולן שהתקיימה בשנים 1886-1920.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובני יהודה (מושבה) · ראה עוד »

בני יהודה (יישוב)

בְּנֵי יְהוּדָה הוא יישוב קהילתי בדרום רמת הגולן, מערבית לאליעד וצפונית-מזרחית לעין גב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובני יהודה (יישוב) · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימינה

בית הכנסת ההיסטורי במושבה, 10/09 בנימינה מהתצפית שבשמורת חוטם הכרמל בִּנְיָמִינָה מושבה שנוסדה דרומית לזכרון יעקב, מזרחית לאור עקיבא וצפונית לפרדס חנה ב־1922.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובנימינה · ראה עוד »

בקעת בית כרם

כרמיאל, דיר אל אסד ובקעת בית הכרם, מבט מדרום בקעת בית כרם (בקעת שגוֹר, בערבית אל־שאע׳וּר) היא הבקעה החוצצת בין הגליל העליון לגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובקעת בית כרם · ראה עוד »

בקעת הירדן

סיבה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובקעת הירדן · ראה עוד »

בר גיורא (ארגון)

ישראל שוחט, מפקד ארגון "בר גיורא" "בר גיורא" היה ארגון שמירה יהודי חשאי שפעל בארץ ישראל מספטמבר 1907 עד אפריל 1909.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובר גיורא (ארגון) · ראה עוד »

ברנרד לואיס

מצבתו של ברנרד לואיס בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב ברנרד לואיס (באנגלית: Bernard Lewis; 31 במאי 1916 – 19 במאי 2018) היה מזרחן, היסטוריון וסופר יהודי בריטי-אמריקאי, פרופסור באוניברסיטת פרינסטון, שם שימש כמופקד הקתדרה ע"ש קליבלנד דודג' ללימודי המזרח הקרוב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וברנרד לואיס · ראה עוד »

בריכת הסולטן

הסביל על סכר הבריכה בציור מתוך סדרת "ארץ ישראל הציורית", 1881 בריכת הסולטן היא בריכת אגירה בירושלים שהורחבה על ידי הסולטאן הממלוכי ברקוק בשנת 1392 ותוקנה בידי הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון בשנת 1536, במהלך המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובריכת הסולטן · ראה עוד »

בתי ורשה (יפו)

מטה משטרת מחוז תל אביב תבליט בתי ורשה בתי ורשה (או: וורשא) הייתה חווה חקלאית טמפלרית לצד ראשיתה של דרך סלמה ביפו, כיום מטה מחוז תל אביב של משטרת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובתי ורשה (יפו) · ראה עוד »

בתיר

בתיר (בערבית: بتير) הוא כפר פלסטיני בשטח B בהרי יהודה, השוכן סמוך מדרום לקו הירוק ולמסילת הרכבת יפו–ירושלים דרומית-מזרחית לגבעת משואה ומושב עמינדב, כ-5 קילומטרים מערבית לבית לחם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובתיר · ראה עוד »

בלמונט (מצודה)

קיבוץ צובה מראה מצודת בלמונט בלמונט מדרום שרידים במצודה בלמונט (צרפתית Belmont - "הר יפה") הוא שרידי מבצר צלבני היושב בראש תל צובה שנבנה על פי ההערכות בתקופת שלטונו של המלך פולק מאנז'ו בין השנים 1140–1160.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובלמונט (מצודה) · ראה עוד »

בלעא

בלעא (בערבית: بلعة) היא עיירה פלסטינית בנפת טולכרם, הממוקמת בגובה כ- 430 מטר מעל פני הים, כתשעה ק"מ צפונית-מזרחית לטולכרם, וכשלושה ק"מ מכביש טול-כרם-שכם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובלעא · ראה עוד »

בלעין

בִּלְעִין (בערבית: بلعين) הוא כפר פלסטיני, הנמצא מזרחית למודיעין עילית, ב"שטח B", שבשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובלעין · ראה עוד »

בורקין

בּוּרְקִין (בערבית: برقين נהגה גם "בּירקין") היא כפר פלסטיני בצפון השומרון, הממוקמת 5 ק"מ מערבית ממרכז ג'נין, בגובה של כ- 260 מ' מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובורקין · ראה עוד »

בורג' בנימינה

הסביל בכניסה לבורג' בנימינה בורג' בנימינה הוא ח'אן היסטורי הממוקם בחלק הדרום מערבי של המושבה בנימינה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובורג' בנימינה · ראה עוד »

ביר אל-מכסור

מבט מן האוויר בִּיר אֵל-מַכְּסוּר (בערבית: بير المكسور / بئر المكسور), הוא יישוב בדואי, במעמד של מועצה מקומית, השוכן במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וביר אל-מכסור · ראה עוד »

ביר נבאלא

ביר נבאלא (בערבית: بير نبالا – באר האצילים) הוא כפר בשטחי הרשות הפלסטינית בנפת אל-קודס, בין רמאללה לירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וביר נבאלא · ראה עוד »

בית מרקחת הנגב

בית מרקחת הנגב, בין השנים 1975-1970 שלט של המועצה לשימור אתרים שהותקן על בית המרקחת בית מרקחת "הנגב" הוא בית המרקחת הראשון, שנפתח בנגב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית מרקחת הנגב · ראה עוד »

בית מרכז האמנויות (יפו)

בית מרכז האמנויות הוא מבנה אבן מפואר הנמצא ברחוב יפת מספר 28 ביפו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית מרכז האמנויות (יפו) · ראה עוד »

בית משפט (מבנה)

בניין בית משפט השלום בהרצליה מבנה בית משפט (באנגלית: Courthouse) מכיל ומשכן בתוכו את כל החללים והשירותים הדרושים לשם פעולתו השוטפת של בית משפט.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית משפט (מבנה) · ראה עוד »

בית משפט צבאי (ישראל)

בתי משפט צבאיים (או יחידת בתי המשפט הצבאיים – יבמ"ש) של ישראל, פועלים כחלק מהשלטון הישראלי ביהודה ושומרון, המתנהל באמצעות ממשל צבאי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית משפט צבאי (ישראל) · ראה עוד »

בית משכית

בית משכית הוא בניין ששימש בעבר כבית הקונסול האוסטרי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית משכית · ראה עוד »

בית מורשת משטרת ישראל

בית המורשת של משטרת ישראל הוא מוזיאון המציג את סיפורה של משטרת ישראל מאז הקמתה ולאורך השנים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית מורשת משטרת ישראל · ראה עוד »

בית אמידים

בית אמידים הוא בניין דו-קומתי מפואר ברחוב אלי כהן באשקלון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית אמידים · ראה עוד »

בית אהרנסון

מנהרת מילוט מתחת לבית אהרנסון בית אהרנסון הוא ביתה של משפחת אהרנסון במושבה זכרון יעקב, ובו שוכן מוזיאון ניל"י מאז 1956.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית אהרנסון · ראה עוד »

בית אימרין

בית אימרין (ערבית: بيت امرين, פירוש: "בית שני הנסיכים") הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון המשתייך לנפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית אימרין · ראה עוד »

בית נורטון

בית נורטון הוא שמו של בניין היסטורי במושבה האמריקאית ביפו, הניצב ברחוב אורבך 4 בתל אביב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית נורטון · ראה עוד »

בית ענאן

בית ענאן (בערבית: بيت عنان) הוא כפר פלסטיני בצפון מערב ירושלים, בנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית, כ־10 ק"מ ממערב לרמאללה, סמוך להתנחלות הר אדר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית ענאן · ראה עוד »

בית ענון

בית עינון (בערבית: بيت عينون, בתעתיק מדויק: בית עינון) הוא כפר פלסטיני, השוכן כ-5 ק"מ מצפון-מזרח לחברון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית ענון · ראה עוד »

בית עפה

בית עפה או בית עפא (בערבית بيت عفّا) היה כפר ערבי במישור החוף הדרומי כ-2 קילומטרים ממזרח לנגבה, סמוך וצפונית לכביש המנדטורי בין פאלוג'ה - אל-מג'דל (היום כביש 35 בקטע מקריית גת לאשקלון) בגובה כ-80 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית עפה · ראה עוד »

בית עור א-תחתא

בית עור א־תחתא (בערבית: بيت عور التحتى, מעברית מקראית: בית חורון תחתוןאהרן אמיר, "חורון בארץ־העברים", בתוך: ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 17) הוא יישוב עתיק, כיום בשטח B ברשות הפלסטינית הסמוך לכביש 443 בשיפולים המערביים של הרי בנימין, ושוכן באזור הנקרא בני מאלך.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית עור א-תחתא · ראה עוד »

בית עור אל-פוקא

צילום אוויר של בית עור אל־פוקא בשנת 1931 בית עור אל־פוקא (בערבית: بيت عور الفوقا) הוא יישוב פלסטיני מוסלמי הסמוך לכביש 443 בהרי בנימין המערביים, ושוכן באזור הנקרא בני מאלכ.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית עור אל-פוקא · ראה עוד »

בית פיינברג

חדר האוכל בבית פיינברג חוטר מדקל אבשלום בחצר בית פיינברג בית פיינברג הוא מבנה היסטורי בחדרה, אשר הוקם בשלבים החל בשנת 1895 או 1896 בידי ישראל (לוליק) פיינברג, והיה אחד המבנים הראשונים ביישוב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית פיינברג · ראה עוד »

בית קפה

"רחוב בתי הקפה, ירושלים" בציור של הארי פן (Fenn), סביבות 1880 "מוזיאון עץ הקפה", לייפציג, גרמניה בית קפה (או קפה בסלנג) הוא מקום הסעדה שבו מגישים בעיקר קפה, תה, מאפים וגם מאכלים קלים, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית קפה · ראה עוד »

בית שאן

בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית שאן · ראה עוד »

בית שוקרי

בית שוקרי (המכונה גם הארמון), הוא מבנה אבן גדול הנמצא בחלקה הצפוני-מערבי של עכו העתיקה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית שוקרי · ראה עוד »

בית ליד (נפת טולכרם)

בית ליד (בערבית: بيت ليد) הוא כפר פלסטיני במערב הרי השומרון, בנפת טולכרם ובמרחק של כ־10 ק"מ דרומית-מזרחית לעיר טולכרם, בגובה של כ־450 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית ליד (נפת טולכרם) · ראה עוד »

בית דיק

הבית חזית הבית בית דיק (Dück) הוא בניין במושבה הגרמנית בחיפה הממוקם בשדרות בן-גוריון 8 (בעבר שדרות הכרמל).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית דיק · ראה עוד »

בית המרחץ העתיק (נצרת)

בית המרחץ העתיק שוכן בסמוך למעיין מרים בכיכר המעיין שבנצרת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית המרחץ העתיק (נצרת) · ראה עוד »

בית המכס בנמל יפו

בית המכס במבט מהאוויר. בית המכס במרכז התמונה מראה המבנה מכיוון הנמל המנזר היווני בשעות החשיכה גרפיטי על המבנה בשנת 2012 מראה המבנה מכיוון טיילת יפו בית המכס של נמל יפו היה מבנה ששכן בצפון הנמל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית המכס בנמל יפו · ראה עוד »

בית המכס התחתון

250px 250px 250px 250px בית המכס התחתון הוא מבנה במורדות המערביים של רמת הגולן, כ-300 מטר מגשר בנות יעקב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית המכס התחתון · ראה עוד »

בית האוטונומיה הרוסית

חצר בית האוטונומיה ב-1904 ועידת הפועל הצעיר בחצר בית האוטונומיה, 1907 (https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/shabazi_manshiya/בית-רבינוביץ-תאומים-האוטונומיה-הרוסית רשימת המצולמים, באתר תל.אביב.פדיה) בית האוטונומיה הרוסית (בכתיב תקופת פעילותו לעיתים נכתב "אבטונומיה") הוא מבנה ברחוב עין יעקב 14 פינת רחוב שלוש 8–10 בנווה צדק בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית האוטונומיה הרוסית · ראה עוד »

בית הספר ראשידיה

בית הספר ראשידיה (בערבית: المدرسة الرشيدية) או "אל-ראשידיה בית ספר תיכון לנערים" (בערבית: المدرسة الرشيدية الثانوية للبنين) הוא בית ספר תיכון עירוני הממוקם במזרח ירושלים, ליד שער הפרחים צמוד למוזיאון רוקפלר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הספר ראשידיה · ראה עוד »

בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית

בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית שייך להסתדרות הציונית הדסה הפועל במסגרת המרכז הרפואי הדסה בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית · ראה עוד »

בית הספר לילדי הבדואים

בית הספר לילדי הבדואים שוכן במערב העיר העתיקה של באר שבע.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הספר לילדי הבדואים · ראה עוד »

בית הסראייה (צפת)

בית הסראייה הוא מבנה בכיכר העצמאות בצפת, אשר נבנה בימי דאהר אל-עומר ובו היה מקום מושבו של מושל צפת בימי השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הסראייה (צפת) · ראה עוד »

בית הסראייה (טבריה)

האורוות בבית הסראייה שלט בפתח המבנה בית הסראייה הוא מבנה בטבריה שנבנה על ידי שליט הגליל העות'מאני, דאהר אל-עומר, בשנות הארבעים של המאה ה-18, ושימש ככלא וכבניין ממשל בימי השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הסראייה (טבריה) · ראה עוד »

בית הסראייה הישן (יפו)

החזית המערבית של הבניין התיאטרון הערבי-עברי ביפו בית הסארייה הישן ביפו העתיקה הוא מבנה הניצב ברחוב מפרץ שלמה, אשר שימש בעבר כמקום מושבו של המושל העות'מאני בעיר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הסראייה הישן (יפו) · ראה עוד »

בית הסביל

בית הסביל (מוכר גם כבית הפרדס) הוא מבנה ואתר היסטורי הנמצא סמוך למחנה ג'וליס.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הסביל · ראה עוד »

בית העם (ירושלים)

המבנה בו שכן בית העם בבית פרלמן, ברחוב יפו 70 בירושלים, 1948 האולם בעת ששימש את משפט אייכמן בשנת 1961 בית העם בשנת 1961, מבט מרחוב בצלאל ציור הקיר האיקוני שמעטר את צד הבניין ברחוב בצלאל היכל התרבות בית העם בירושלים (לשעבר: מרכז ז'ראר בכר) הוא מרכז למופעי תרבות ואמנות בתחומי התיאטרון, המוזיקה, הבידור והמחול בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית העם (ירושלים) · ראה עוד »

בית הקברות לכלבים באשקלון

תקופת השלטון הפרסי בית הקברות לכלבים באשקלון הוא מקבץ של למעלה מאלף שלדי כלבים מהתקופה הפרסית בארץ ישראל שהתגלה בשנות ה-80 של המאה ה-20 באתר הארכאולוגי אשקלון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הקברות לכלבים באשקלון · ראה עוד »

בית הקברות טרומפלדור

בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »

בית השיח' סלמאן אלהוזייל

בית השיח סלמאן אלהוזייל (בערבית: القصر - منزل الشيخ سلمان الهزييل; הארמון של השיח' בפי הבדואים) הוא בית אבן שנבנה בשנת 1924 בכניסה הצפון מערבית לעיר רהט שליד הקיבוץ שובל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית השיח' סלמאן אלהוזייל · ראה עוד »

בית החלונות

בית החלונות הוא בית משותף ברחוב הע"ח שבשכונת מוסררה בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית החלונות · ראה עוד »

בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו

בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו לפני חידושו, 2009 בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי פעל ביפו בין השנים 1885–1969, כבית חולים כללי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו · ראה עוד »

בית הבאר בדרך בן צבי 70-68

בית הבאר בדרך בן צבי 68–70 הוא השם שניתן למתחם של מבנים ומתקני פרדס שהוקמו במאה ה-19 לאורך הדרך הראשית שהובילה מיפו לירושלים, והמהווים יחד בית באר, או בית פרדס.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הבאר בדרך בן צבי 70-68 · ראה עוד »

בית הבק

בית הַבֶּק (נקרא גם חירבת אלערג') הוא קבוצת מבנים מאבן בזלת, הניצבים כ-500 מטרים ממזרח לשפך הירדן לכנרת בחורשת אקליפטוסים גבוהים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הבק · ראה עוד »

בית הגפן

תערוכה "שכנות" בבית הגפן - חלק מפסטיבל "החג של החגים" 2010, קיר זיכרון לתושבי ואדי ניסנאס חדר המדרגות של בית הגפן מבפנים - מבט לכוון רחוב הגפן בית הגפן הוא מרכז ערבי-יהודי לתרבות, חברה, נוער וספורט השוכן בשכונת ואדי ניסנאס בחיפה ומאוגד כעמותה עירונית רשומה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הגפן · ראה עוד »

בית הכנסת ע"ש הרב גץ

מיקומו של בית הכנסת במנהרות הכותל, סמוך לשער וורן בית הכנסת ע"ש הרב גץ הוא בית כנסת הממוקם במנהרות הכותל מתחת לרובע המוסלמי, 97 מטר מהמקום המשוער של קודש הקודשים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הכנסת ע"ש הרב גץ · ראה עוד »

בית הכנסת צוף דבש

בית הכנסת צוף דבש הוא בית כנסת ספרדי שנוסד ב-1860, בזמן השלטון הטורקי, ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הכנסת צוף דבש · ראה עוד »

בית הכנסת ברסלב בתי מחסה

'''בית הכנסת ברסלב בתי מחסה.''' 2020 תש"פ בית הכנסת ברסלב בשכונת בתי מחסה ברובע היהודי הוא מבנה ראשון בין חומות העיר העתיקה של ירושלים שהיה אי פעם בבעלות חסידי ברסלב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית הכנסת ברסלב בתי מחסה · ראה עוד »

בית ילין (מוצא)

בית יהושע ילין, המוכר בקיצור כבית ילין, הוא הבית הראשון שנבנה על ידי יהודים בעמק מוצא ולימים קמה לצידו המושבה מוצא הסמוכה לירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובית ילין (מוצא) · ראה עוד »

ביתר עילית

ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וביתר עילית · ראה עוד »

ביל"ו

כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וביל"ו · ראה עוד »

בידו

בידו (ערבית: بدّو) היא עיירה פלסטינית בהרי ירושלים, המשתייכת לנפת ירושלים של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ובידו · ראה עוד »

ג'מאעין

גַ'מַּאעִ֫ין (ערבית: جمّاعين) הוא כפר פלסטיני בנפת שכם, הממוקם כ-16 ק"מ דרומית מערבית לשכם, כ-1.5 ק"מ צפונית למרדא ומזרחית לכפר זיתא.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'מאעין · ראה עוד »

ג'ראייד

ג'ראייד (בערבית: جرايد) הוא אוסף דיגיטלי זמין לכל, ובו 47 עיתונים וכתבי עת שיצאו לאור בארץ ישראל בשפה הערבית בשנים 1908–1948.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'ראייד · ראה עוד »

ג'רישה

ג'רישה (בערבית: جريشة) היה כפר ערבי קטן מדרום לנחל הירקון, שתושביו התפנו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'רישה · ראה עוד »

ג'ש (גוש חלב)

ג'ש (בערבית: الجش אַ-גִ'ש, בסורית: ܓܫ; נודע גם בשם גוש חלב, כשם היישוב היהודי העתיק) היא מועצה מקומית בגליל העליון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'ש (גוש חלב) · ראה עוד »

ג'ת

גַ'ת (בערבית: جت) היא מועצה מקומית במשולש, בצפון השרון שבישראל, בסמוך לקו הירוק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'ת · ראה עוד »

ג'לקמוס

ג'לקמוס (בערבית: جلقموس) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון, הממוקם כ-10 ק"מ דרומית מזרחית לעיר ג'נין בצפון יהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'לקמוס · ראה עוד »

ג'בע

ג'בע (בערבית: جبع) הוא כפר פלסטיני גדול בצפון השומרון, לרגלי שלוחת חומש, סמוך לפתח בקעת סנור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'בע · ראה עוד »

ג'בע (נפת אל-קודס)

ג'בע (בערבית: جبع) הוא כפר ערבי-מוסלמי בנפת אל-קודס של רשות הפלסטינית, כ-4 ק"מ מדרום מזרח לרמאללה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'בע (נפת אל-קודס) · ראה עוד »

ג'בע (כרמל)

ג'בע (בערבית: جبع) היה כפר ערבי במחוז חיפה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'בע (כרמל) · ראה עוד »

ג'וערה

ג'וערה ביום העלייה לקרקע, יולי 1937 ג'וערה בסיס אימונים של ההגנה, 1938 1948, ארכיון ההגנה דמויות אנשי ההגנה ופלמ"חניקים במוזיאון ג'וערה היא גבעה ומבנה ברמות מנשה, אשר שימשו בעבר כבסיס ראשוני להתיישבות וכמחנה הדרכה מרכזי למפקדים של ארגון "ההגנה", ולאחר מכן כבסיס גדנ"ע וכמוזיאון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'וערה · ראה עוד »

ג'ורג' אנדרו רייזנר

ג'ורג' אנדרו רייזנר (באנגלית: George Andrew Reisner; 5 בנובמבר 1867 - 6 ביוני 1942) היה ארכאולוג אמריקאי שפעל בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, ובו קשורה החפירה הארכאולוגית הראשונה שנעשתה על ידי משלחת אמריקנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'ורג' אנדרו רייזנר · ראה עוד »

ג'ורג' הרון

ג'ורג' ויקהם הרון; ב-אנגלית: George Wykeham Heron) היה רופא כירורג אנגלי, מנהל מחלקת הבריאות בממשל המנדט הבריטי בפלשתינה (ארץ ישראל) (ב-אנגלית: "Director of Medical Services in Palestine"), בין השנים 1920–1946 בדרגת קולונל, היה כפוף ל-נציב העליון (תפקיד המקביל כיום למנכ"ל משרד הבריאות),.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'ורג' הרון · ראה עוד »

ג'וליס (נפת עזה)

ג'וּליס (בערבית: جولس) היה כפר ערבי ששכן במישור החוף הדרומי, צפונית-מערבית לקיבוץ נגבה, על צומת דרכים אסטרטגי (כיום צומת הודיה).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'וליס (נפת עזה) · ראה עוד »

ג'ינסאפוט

ג'ינסאפוט (בערבית: جينصافوط) הוא כפר פלסטיני הנמצא, בגובה של כ־430 מטר מעל פני הים, בנפת קלקיליה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'ינסאפוט · ראה עוד »

ג'יפנה

ג'יפנה (ערבית: جفنا) הוא כפר פלסטיני בנפת רמאללה ואל-בירה ברשות הפלסטינית, הממוקם על אם הדרך בין ביר זית ועין סיניא.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וג'יפנה · ראה עוד »

גן אלנבי (באר שבע)

גן אלנבי הוא גן בעיר העתיקה של באר שבע, השוכן בפינת הרחובות העצמאות והרצל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגן אלנבי (באר שבע) · ראה עוד »

גן התקומה

מפת הרובע היהודי מתקני ספורט בתחומי הגן שרידי כנסיית סטפנוס הקדוש התיאטרון הפתוח מעל קמרונות כנסיית הניאה גן התקומה שוכן בשולי הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, ומהווה אתר ארכאולוגי ומקום לפעילות ספורט ופנאי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגן התקומה · ראה עוד »

גאלב ענאבסה

גאלב ענאבסה (בערבית: غالب عنابسة; נולד בשנת 1958) הוא חוקר הספרות הערבית הקלאסית, פרופסור חבר בחוג לשפה וספרות ערבית במכללה האקדמית בית ברל, וגם בחוג ללימודי התואר השני בהוראה ולמידה – שפות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגאלב ענאבסה · ראה עוד »

גאולת קרקע (ציונות)

שטחי ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בשנת 1947 כרזה של הקק"ל מ-1940 הקוראת להטות שכם למפעלות גאולת הקרקע בארץ ישראל גאוּלַת קַרְקַע הוא מושג שנמצא בשימוש התנועה הציונית לתיאור רכישת אדמות בארץ ישראל על ידי יחידים ומוסדות יהודים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגאולת קרקע (ציונות) · ראה עוד »

גנזך (פירושונים)

קטגוריה:שמות משפחה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגנזך (פירושונים) · ראה עוד »

גרוש

גְרוּש, גוּרוּש, גֶרְש, קירִש וקוּרוּש (באנגלית: Qirsh) הם שמות שונים לעריכי מטבעות באזורים שהיו בעבר חלק מהאימפריה העות'מאנית וסביבה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגרוש · ראה עוד »

גשר הרכבת הטורקי על נחל האלה

מסילת הברזל הצבאית העות'מאנית בארץ ישראל 1914–1917 גשר הרכבת הטורקי בנחל האלה הוא גשר רכבת הבנוי מאבן מסותתת ועובר מעל נחל האלה בשתי קשתות רחבות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגשר הרכבת הטורקי על נחל האלה · ראה עוד »

גת כפר שלם

250px גת כפר שלם היא שריד של גת מן התקופה הביזנטית הממוקמת בגן גיורא על דרך הטייסים בשכונת ניר אביב בכפר שלם, תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגת כפר שלם · ראה עוד »

גבעת התיתורה

גבעת התיתורה-בריכת המים ותצפית על מודיעין כלניות בגבעת התיתורה בור מים בגבעה מערכת מסתור בבור מים "בית האחוזה" גבעת התיתורה (בערבית: قلعة الطنطورة - קלעת אל-טנטורה) הוא תל ארכאולוגי בגובה כ־300 מטר מעל פני הים, בתחום העיר מודיעין הנמצא בקצה הצפוני של רחוב עמק איילון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגבעת התיתורה · ראה עוד »

גבריאל אלמושנינו

הרב גבריאל רפאל בן אברהם אָלמוֹשְֹנִינוֹ (המכונה: מֶרְקָאדוֹ מופיע במקורות בעברית גם כ: אלמוזנינו וגם אלמוזלינו, בבולגרית: Габриел Меркадо Алмоснино; 1805, ניקופול, האימפריה העות'מאנית – 14 בינואר 1890, ירושלים, ארץ ישראל העות'מאנית) היה הרב הראשי ליהודי סופיה, ובהמשך הרב הראשי הראשון של בולגריה המודרנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגבריאל אלמושנינו · ראה עוד »

גבול ירדן–ישראל

גבול ירדן–ישראל הוא גבול באורך 309 ק"מ (238 ק"מ, ללא הגבול בין יהודה ושומרון לירדן) העובר בין מדינת ישראל לבין ממלכת ירדן, והוא הארוך שבגבולות מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגבול ירדן–ישראל · ראה עוד »

גדעון מר

גדעון מר בשנות ה-40 לערך "בית מר" בראש פינה - ביתו של גדעון מר, ששוחזר ושומר ומשמש כיום כמוזיאון על אודותיו קברו בבית העלמין בראש פינה גדעון גירונימוס מֵר (Gideon G. Mer; 4 בפברואר 1894 – 22 במרץ 1961) היה רופא וחוקר ישראלי בעל שם עולמי שחקר את מחלת המלריה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגדעון מר · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגירוש תל אביב · ראה עוד »

גירוש יפו (1914)

גירוש יפו היה אירוע בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בו גורשו מיפו למצרים יהודים בעלי אזרחות רוסית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגירוש יפו (1914) · ראה עוד »

גילה

גִּלֹה היא שכונה בדרום ירושלים, שנוסדה ב-1971 כאחת משכונות הטבעת לאחר מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וגילה · ראה עוד »

דנון

קטגוריה:שמות משפחה יהודיים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודנון · ראה עוד »

דרך נוף יער בית קשת

מפת הדרך הנופית יער בית קשת והדרך הנופית בחלק הדרומי של הדרך ליד מצפור הר תבור הכניסה הצפונית של דרך הנוף דרך נוף יער בית קשת היא דרך נופית בגליל התחתון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודרך נוף יער בית קשת · ראה עוד »

דרך שופט בירושלים

דרך שופט בירושלים הוא ספר אוטוביוגרפי של השופט גד פרומקין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודרך שופט בירושלים · ראה עוד »

דרך יפו (חיפה)

דרך יפו היא אחד הרחובות בעיר התחתית בחיפה שבחלקה משמשת כנתיב תנועה מרכזי המובילה מחיפה דרומה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודרך יפו (חיפה) · ראה עוד »

דרך יריחו

דרך יריחו, בסימון הארצי כביש 417 הוא רחוב המהווה ציר תנועה ראשי במזרחה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודרך יריחו · ראה עוד »

דרוזים בישראל

מכובדי הדרוזים בחגיגות חג נבי שועייב במתחם נבי שועייב, בסמוך להר קרני חיטין סרטונים הדרוזים בישראל - וידאו הדרוזים בישראל (בערבית: الدروز في إسرائيل) הם קבוצה אתנו-דתית דוברת-ערבית בישראל, המתגוררים בעיקר בכפרים בכרמל, בגליל, וברמת הגולן, ומקיימים דת מונותאיסטית, אברהמית ואתנית ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי-איסמאעילי במאה ה-11.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודרוזים בישראל · ראה עוד »

דלתון (מושב)

כרם מושלג בדלתון אגם דלתון - מערבית ליישוב דלתון דַּלְתּוֹן הוא מושב בצפון ישראל, כ-5 ק"מ מצפון לצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודלתון (מושב) · ראה עוד »

דבורה דרכלר

דבורה דרכלר (17 באפריל 1896 – 1 במרץ 1920) הייתה חלוצה, אשת העלייה השנייה, חברה בקבוצת תל עדש וחברה בארגון השומר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודבורה דרכלר · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודונם · ראה עוד »

דוד רזיאל

דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודוד רזיאל · ראה עוד »

דוד זהבי

עטיפת תקליט משירי דוד זהבי (1977) עטיפת הביוגרפיה של דוד זהבי. הציור הוא של נכדתו סמדר זהבי בונן, על פי צילום שיר ערש נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים של זרובבל גלעד שהלחין דוד זהבי דוד זהבי (גולדיס) (14 ביוני 1910 – 26 באוקטובר 1977) היה מלחין ישראלי, ממייסדי קיבוץ נען.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודוד זהבי · ראה עוד »

דיני מקרקעין (הרשות הפלסטינית)

דיני הקרקעות ברשות הפלסטינית מסדירים את הבעלות על מקרקעין ברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודיני מקרקעין (הרשות הפלסטינית) · ראה עוד »

דיני הראיות

דיני הראיות הם ענף משפטי של הדין הפרוצדורלי העוסק בסדרי הדין, ומכיל את הכללים באשר לקבילות, מהימנות, משקל ודיות של ראיות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודיני הראיות · ראה עוד »

דיר אל-אסד

דייר אל אסד ברקע הרכבת הנוסעת במסילת עכו - כרמיאל במחסום של כביש 85 עם כביש 784 דֵיר אֶל-אַסַד (בערבית: دير الأسد - בתרגום לעברית: מנזר האריה) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודיר אל-אסד · ראה עוד »

דיליז'נס

דיליז'נסים מחוץ לשער יפו בירושלים. דיליזַ'נְס (מצרפתית: Diligence, שקדנות, התמדה. בערבית: "חנטור" (עגלה) ובעברית: "מהירה") הייתה כרכרת נוסעים ובה מקום לשישה עד עשרה נוסעים שהייתה רתומה לשני סוסים (בעיר, במישור או בדרך טובה) או שלושה (בדרכים בין-עירוניות ובעליות) והיוותה את אמצעי התחבורה הציבורית העיקרי בארץ ישראל בין אמצע המאה ה-19 לראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ודיליז'נס · ראה עוד »

המאבק הפלסטיני במכירת קרקעות ליהודים

המאבק הפלסטיני במכירת קרקעות ליהודים החל במאה ה-19, כשערביי ארץ ישראל מנעו רכישה יהודית של קרקע בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמאבק הפלסטיני במכירת קרקעות ליהודים · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המסגד הגדול באשקלון

המסגד הגדול באשקלון (בערבית: الجامع الكبير, "אל-ג'אמע אל-כביר") הוא מבנה גדול באשקלון אשר נבנה בשנת 1300 על ידי הסולטן הממלוכי אל-נאצר מחמד בן קלאוון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמסגד הגדול באשקלון · ראה עוד »

המסדרון האקולוגי באזור מודיעין

מטיילים בגבעות הדרומיות של מודיעין המסדרון האקולוגי באזור מודיעין הוא הקצה הדרום־מערבי של החלק המרכזי של המסדרון האקולוגי הים תיכוני הנמצא לאורכה של ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמסדרון האקולוגי באזור מודיעין · ראה עוד »

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

המזרח התיכון ערב המלחמה המערכה על סיני ועל ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, הייתה חלק מהזירה המזרח תיכונית של מלחמת העולם הראשונה, והתרחשה בעקבות הצטרפותה של האימפריה העות'מאנית למלחמה לצידן של מעצמות המרכז באוקטובר 1914.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

המרכז לאמנויות באר שבע

המבנה שבו שוכן המרכז רצפה צבעונית בדגם שטיח מזרחי שהונחה בשנות ה-20 של המאה ה-20 המרכז לאמנויות באר שבע הוא מוסד לחינוך אמנותי ברחוב אנילביץ 21 בבאר שבע אשר נוסד בשנת 1970.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמרכז לאמנויות באר שבע · ראה עוד »

המרכז הבהאי העולמי

המרכז הבהאי העולמי הוא המרכז המנהלי והדתי של הדת הבהאית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמרכז הבהאי העולמי · ראה עוד »

המרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא

המרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא (International Conservation Center – Città di Roma) הוא בית הספר הראשון בישראל המכשיר תלמידים, חוקרים ואנשי מקצוע בתחום השימור האדריכלי והאורבני.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמרכז הבינלאומי לשימור ע"ש העיר רומא · ראה עוד »

המשפט הקונטיננטלי

שיטות משפט ברחבי העולם המשפט הקונטיננטלי (Civil law), נקרא גם המשפט האזרחי (אין לבלבל בינו לבין הענף המשפטי המכונה "משפט אזרחי") או המשפט הרומנו-גרמאני הוא שיטה משפטית שבסיסה במשפט הרומי, ובמיוחד בקובץ החוקים הנקרא קורפוס יוריס קיוויליס, שערך הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון והתפתח בזמן ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמשפט הקונטיננטלי · ראה עוד »

המלריה בארץ ישראל

המלריה בארץ ישראל הייתה מגפה ששררה בכל רחבי ארץ ישראל בגלל התנאים האקלימיים, הגאוגרפיים והסניטריים באזור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמלריה בארץ ישראל · ראה עוד »

המטבח של ערביי ארץ ישראל

המטבח של ערביי ארץ ישראל, או המטבח הפלסטיני (בערבית: مطبخ فلسطيني), מורכב ממאכלים שבמקור נוצרו או נאכלו על ידי כלל האוכלוסייה בארץ ישראל ונאכלים בעיקר על ידי האוכלוסייה דוברת הערבית החיה הן במדינת ישראל (ערביי ישראל) והן באזורי יהודה ושומרון וחבל עזה (בכללם גם האוכלוסיות הדרוזיות והבדואיות), ובפרט על ידי האוכלוסייה שמגדירה עצמה פלסטינית החיה באזורים הללו, ואשר חיה גם בירדן, המטבח של ערביי ארץ ישראל הוא למעשה דִּיפוּזְיָה של התרבויות שהתיישבו באזור ההיסטורי של ארץ ישראל, במיוחד במהלך ואחרי התקופה האסלאמית שהחלה עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, האומיי תחילה ולאחר מכן העבאסי, שהושפע מהפרסים, ולבסוף ההשפעות החזקות של המטבח הטורקי, כתוצאה מהכיבוש של הטורקים העות'מאניים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמטבח של ערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

המועצה המוסלמית העליונה

חאג' אמין אל-חוסייני ותלמידי בית ספר בביקור בהר הבית המועצה המוסלמית העליונה (בערבית: المجلس الإسلامي الاعلى, אל-מָגְ'לִס אל-אִסלָאמִי אל-אַעְלָא) הייתה הגוף האסלאמי העליון לניהול כל העניינים הדתיים של הציבור הערבי בארץ ישראל המנדטורית מ-1922 ועד 1948 וגוף יציג של ציבור זה מול שלטונות המנדט.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמועצה המוסלמית העליונה · ראה עוד »

המוזיאון לארכאולוגיה של ירדן

המוזיאון לארכאולוגיה של ירדן (בערבית: متحف الآثار الأردني, תעתיק לעברית: מתח'פ אל-אאת'אר אל-ארדני) שוכן במצודת עמאן, בעמאן עיר הבירה של ירדן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמוזיאון לארכאולוגיה של ירדן · ראה עוד »

המוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש

מבנה מוזיאון קהרמאנמרש פסל אריה עם כתובת בכתב הירוגליפי מהתקופה הנאו חיתית המוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש (בטורקית: Kahramanmaraş Arkeoloji Muzesi) הוא מוזיאון לארכאולוגיה השוכן בעיר קהרמאנמרש, השייכת למחוז הים התיכון במזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמוזיאון הארכאולוגי של קהרמאנמרש · ראה עוד »

המכתש הגדול (באר שבע)

"המכתש הגדול" הוא מחצבה הנמצאת בתחומי העיר באר שבע ובה חשופים סלעים ששקעו בגדה של קניון באר שבע-עזה הקדום.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמכתש הגדול (באר שבע) · ראה עוד »

המינרטים בהר הבית

המינרטים ממוקמים סביב מתחם הר הבית. בתמונה זו ניתן לראות שלושה מינרטים משמאל, ואחד בחלק העליון. ארבעה מינרטים נמצאים ברחבת הר הבית (בערבית: "חראם א-שריף").

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והמינרטים בהר הבית · ראה עוד »

האמה התחתונה

חתך מנהרת ארמון הנציב תוואי מנהרת ארמון הנציב תוואי האמה התחתונה ברכס ארמון הנציב תוואי צינור המים העות'מאני (אדום) ביחס לאמה התחתונה (כחול) האמה התחתונה (נקראת גם האמה החשמונאית) היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים ממעיינות הסמוכים לבית לחם ועד הר הבית שבירושלים לאורך 23 קילומטרים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והאמה התחתונה · ראה עוד »

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל

האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל היא אנציקלופדיה שיצאה לאור על ידי החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה בשיתוף הוצאת כרטא, בעריכת אפרים שטרן, איילת לוינזון-גלבוע ויוסף אבירם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והאנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל · ראה עוד »

האחדות

הגיליון הראשון "האחדות" היה ביטאון מפלגת פועלי ציון, אשר יצא כשבועון מיוני 1910 ועד ינואר 1915, עת נסגר בצו השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והאחדות · ראה עוד »

האחים מזארקי

בריטי בירושלים האחים מזארָקי (ביוונית: Μαζαράκης, מָזָרָ֫קִיס; הצורה "מזארקי" מופיעה במקורות שונים בעברית, גם: "מאזוריקי", "מאזאריקה", "מזוריקה") היו שני אחים רופאים ממוצא יווני, שהתגוררו בירושלים, וניהלו בין היתר את הרפואה בבית החולים משגב לדך.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והאחים מזארקי · ראה עוד »

האגודות המוסלמיות-נוצריות

האגודות המוסלמיות-נוצריות (בערבית: الجمعية الإسلامية المسيحية, בתעתיק עברי: אל-ג'מעיה אל-אסלאמיה אל-מסיחיה; בראשי תיבות: אמ"ן) היו מועדונים פוליטיים ערביים שהחלו לקום בארץ ישראל בשנת 1918, לאחר תבוסת הצבא העות'מאני והקמת הממשל הצבאי הבריטי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והאגודות המוסלמיות-נוצריות · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

הם היו עשרה

הם היו עשרה הוא סרט קולנוע ישראלי שיצא לאקרנים בשנת 1960 ונחשב לאחד הסרטים החשובים בתולדות הקולנוע הישראלי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והם היו עשרה · ראה עוד »

הנצחת חללי מערכות ישראל

הנצחת חללי מערכות ישראל כוללת מגוון דרכים שבהן מדינת ישראל, גופים ציבוריים וגופים פרטיים משמרים את זכרם של חללי מערכות ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והנצחת חללי מערכות ישראל · ראה עוד »

הסרט הראשון של פלשתינה

הסרט הראשון של פלשׂתינה (באנגלית: The First Film of Palestine) הוא שמה של גרסה מאוחרת לסרט ראינוע בן כעשרים דקות בשם "פלשׂתינה, שיבת היהודים מן הגלות", אשר צולם בארץ ישראל בשנת 1911, בשלהי השלטון העות'מאני.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והסרט הראשון של פלשתינה · ראה עוד »

הסטטוס קוו בהר הבית

הסטטוס קוו בהר הבית מבוסס על סדרת הבנות והסדרים הנוגעים להר הבית (בערבית: אל-חרם אל-שריף, "המתחם הקדוש") שהתגבשו לאחר מלחמת ששת הימים בין ממשלת ישראל לבין הווקף.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והסטטוס קוו בהר הבית · ראה עוד »

הסופות בנגב

הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והסופות בנגב · ראה עוד »

הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל

הסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל (באנגלית: Fundamental Agreement between the Holy See and the State of Israel) היא אמנה בין הכס הקדוש ומדינת ישראל אשר נחתמה ב-30 בדצמבר 1993 ומהווה ציון דרך היסטורי ב-2000 שנות פולמוס יהודי-נוצרי וביחסי ישראל-הוותיקן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והסכם היסוד בין הכס הקדוש ומדינת ישראל · ראה עוד »

הסכסוך הישראלי-פלסטיני

הסכסוך הישראלי-פלסטיני (בערבית: النزاع الفلسطيني-الإسرائيلي - "הסכסוך הפלסטיני־ישראלי" או القضية الفلسطينية - "הסוגיה הפלסטינית") הוא סכסוך בין תושביה היהודים של ארץ ישראל ובהמשך גם מדינת ישראל שהקימו לבין הערבים הפלסטינים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והסכסוך הישראלי-פלסטיני · ראה עוד »

העלייה מרומניה

העלייה מרומניה לארץ ישראל ובהמשך למדינת ישראל, התחילה עוד לפני העלייה הראשונה, שבה יוצאי רומניה, מחובבי ציון, בהנהגת דוד שוב, היו מבוני ראש פינה וזכרון יעקב, ונמשכה עד לעזיבת רובם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והעלייה מרומניה · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והעלייה הראשונה · ראה עוד »

העלייה השנייה (ספר)

כרך ב: מקורות כרך ג: אישים העלייה השנייה הוא ספר שראה אור בהוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1997.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והעלייה השנייה (ספר) · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והעיר העתיקה · ראה עוד »

העיר העתיקה (באר שבע)

העיר העתיקה של באר שבע היא העיר היחידה אשר נבנתה על ידי השלטון העות'מאני בזמן שלטונו בארץ ישראל, והיוותה מקום מרכזי לשליטה על כוחות הצבא.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והעיר העתיקה (באר שבע) · ראה עוד »

העיר העתיקה של צפת

העיר העתיקה בצפת היא האזור העירוני העתיק ביותר בצפת, הבנוי מסביב להר צפת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והעיר העתיקה של צפת · ראה עוד »

העיר העתיקה של חברון

העיר העתיקה של חברון (בערבית: البلدة القديمة الخليل) נמצאת במרכז העיר חברון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והעיר העתיקה של חברון · ראה עוד »

העיר העתיקה של בית שאן

350px תל בית שאן ולמרגלותיו שרידים מהתקופה הרומית העיר העתיקה של בית שאן, היא ההתיישבות באזור תל בית שאן מראשית התקופה הפרה-היסטורית ועד הקמת העיר הישראלית לאחר מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והעיר העתיקה של בית שאן · ראה עוד »

העיר התחתונה

העיר התחתונה (נקראה גם "החקרא"), הוא יישוב ששכן בגבעה דרום-מזרחית להר הבית, שעליה הייתה בנויה עיר דוד בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והעיר התחתונה · ראה עוד »

הצבי

כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והצבי · ראה עוד »

הקו הראשי של רכבת ישראל

מפת מסילות הרכבת המעודכנת לשנת 2010. נכון לשנת 2019 כל הקווים האדומים הוקמו. הקו הראשי של רכבת ישראל הוא הכינוי שניתן למסילת הרכבת החוצה את ישראל מצפון לדרום, מנהריה למסוף המטענים שבהר צין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והקו הראשי של רכבת ישראל · ראה עוד »

הקונסוליה הצרפתית בירושלים

הקונסוליה הכללית של צרפת בירושלים (בצרפתית: Consulat Général de France à Jérusalem) היא נציגות דיפלומטית המייצגת את האינטרסים של הרפובליקה הצרפתית בירושלים החל מ-1842.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והקונסוליה הצרפתית בירושלים · ראה עוד »

הקונסוליה הבריטית בירושלים

הקונסוליה הבריטית בירושלים היא נציגות דיפלומטית של בריטניה, שפעלה בשתי תקופות שונות: הראשונה נוסדה בשלהי התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ונועדה לחזק את הקשרים בין הבריטים לבין האימפריה העות'מאנית והאוכלוסייה המקומית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והקונסוליה הבריטית בירושלים · ראה עוד »

הרברט סמואל

לורד הרברט לואי סמואל, ויקונט סמואל הראשון (באנגלית: Herbert Louis Samuel; שמו העברי: אליעזר בן פנחס סמואל; 6 בנובמבר 1870 – 5 בפברואר 1963) היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, שר בממשלת בריטניה; שימש כנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי (וכונה בפי אנשי היישוב גם "הנציב הראשון ליהודה").

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והרברט סמואל · ראה עוד »

הרובע המוסלמי

מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והרובע המוסלמי · ראה עוד »

הרובע הנוצרי

250x250 פיקסלים הרובע הנוצרי במבט ממגדל דוד כנסיית הקבר בלב הרובע הנוצרי חיי לילה ברובע הנוצרי. הרובע הנוצרי (בערבית: حارة النصارى) הוא הרובע הצפון-מערבי מבין ארבעת רובעי העיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והרובע הנוצרי · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והרובע היהודי · ראה עוד »

השלטון העות'מאני בארץ ישראל

#הפניה התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והשלטון העות'מאני בארץ ישראל · ראה עוד »

השומרון

חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והשומרון · ראה עוד »

השוק היווני

מתחם השוק היווני בתחילת המאה ה-20 החנות של קסטרו במתחם בצד הפונה לכיכר השעון חיילים בריטים עומדים בחזית השוק היווני בשנת 1936 השוק היווני ביפו (בערבית נקרא:'סוק א דיר' – שוק המנזר) הוא מתחם חנויות ודירות בין כיכר השעון ושוק הפשפשים של יפו, שהיה המתחם המסחרי המודרני הראשון אשר נבנה מחוץ לחומות יפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והשוק היווני · ראה עוד »

התעת'מנות

"התעת'מנות" פירושה קבלת אזרחות עות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והתעת'מנות · ראה עוד »

התקופה הממלוכית בארץ ישראל

התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים · ראה עוד »

התקופה העותמאנית

#הפניה התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והתקופה העותמאנית · ראה עוד »

התליות בירושלים (1916)

רחבת שער יפו, 1917 לערך התליות בירושלים התרחשו ב-29 ביוני 1916, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והתליות בירושלים (1916) · ראה עוד »

הלל קוק

הלל קוק (ידוע גם בשם פיטר ברגסון, 24 ביולי 1915 – 18 באוגוסט 2001) היה איש ציבור ישראלי וחבר הכנסת בכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והלל קוק · ראה עוד »

הלל יפה

הלל יפה (י"ז בתשרי תרכ"ה, אוקטובר 1864, בריסטובקה, פלך יֶקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – כ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936, חיפה, פלשׂתינה-א"י) היה רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה, מבולטי חוקרי המלריה, איש ציבור ונציג "חובבי ציון" בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והלל יפה · ראה עוד »

הלבנון

סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והלבנון · ראה עוד »

הטיסות הראשונות לארץ ישראל

הטיסות הראשונות לארץ ישראל התרחשו בשנים 1913–1914, פחות מעשור מטיסתם הראשונה של האחים רייט בכלי טיס כבד מהאוויר בשנת 1903.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והטיסות הראשונות לארץ ישראל · ראה עוד »

החקלאות בישראל

אריזת פירות הדר בחדרה, קודם הקמת המדינה החקלאות בישראל מייצגת 2.5% מהתמ"ג הכולל, ו-3.6% ביצוא.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והחקלאות בישראל · ראה עוד »

החקיקה ברשות הפלסטינית

החוק הפלסטיני הוא אוסף החוקים החלים על תושבי הרשות הפלסטינית, בהתאם להסכמי אוסלו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והחקיקה ברשות הפלסטינית · ראה עוד »

החקיקה בישראל

החיים במדינת ישראל מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והחקיקה בישראל · ראה עוד »

החברה לקניית אדמת יריחו

החברה לקניית אדמת יריחו הייתה מיזם משנת תרל"ב (1872) לקניית אדמות כיכר הירדן ליד יריחו מידי השלטונות העות'מאנים לצורך הקמת יישוב יהודי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והחברה לקניית אדמת יריחו · ראה עוד »

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי

החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, ידועה גם בשמה הרשמי - החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1968 כדי לשקם את הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ולפתחו כאתר לאומי, דתי, היסטורי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי · ראה עוד »

החי בארץ ישראל

חיות שונות בארץ ישראל חיות שונות בארץ פזיות בשמורת חוף האלמוגים באילת שקנאים בשמורת החולה יעלים נוביים במכתש רמון זעמן שחור טורף קמטן חורש, צולם בעמק האלה צבים רכים בנחל אלכסנדר עטלף פירות מצוי - העטלף הנפוץ בישראל אמוניטים בקיר האמוניטים במכתש רמון עולם החי בארץ ישראל כולל את כל בעלי החיים החיים בשטחה של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והחי בארץ ישראל · ראה עוד »

הבנייה הבלתי חוקית בפזורה הבדואית

הבניה הבלתי חוקית בפזורה הבדואית היא תופעה של בניה בלתי חוקית המתבצעת על ידי בדואים בפזורה הבדואית שבנגב, בעיקר באזור הסייג.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והבנייה הבלתי חוקית בפזורה הבדואית · ראה עוד »

הגן הארכאולוגי ירושלים

מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והגן הארכאולוגי ירושלים · ראה עוד »

ההעפלה

ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וההעפלה · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וההגנה · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והכנסת · ראה עוד »

הכפירה

תל כְּפִירָה תל כְּפִירָה, מבט ממערב, מנחל כפירה כְּפִירָה או הַכְּפִירָה היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע כאחת מערי הגבעונים שהשלימו עם בני ישראל: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והכפירה · ראה עוד »

הכרמל

ממוזער נשר הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית-מערבית של רכס הרי השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והכרמל · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והכותל המערבי · ראה עוד »

היסטוריה של רמת השרון

רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל אשר הוקמה בשנת 1923.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיסטוריה של רמת השרון · ראה עוד »

היסטוריה של רכבת ישראל

תחנת הרכבת יפו בשנת 1891, עוד בטרם נפתחה כתחנת הקצה המערבית של מסילת הרכבת יפו–ירושלים תחנת ראש העין דרום תוואי מסילות בשימוש הצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה גרמניים יושבים על "קרון אווירון" (שנת 1916) - בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיילי הצבא הבריטי בתחנת הרכבת הטורקית (באר שבע) (שנת 1917) מפת מסילת הרכבת כפי שהייתה ב-1924 היישובים היהודים מודגשים באדום קטר קיטור מס' 10, אחרון הקטרים שקיימו את רכבת העמק, במוזיאון רכבת ישראל שבחיפה תחנת הרכבת ההיסטורית חיפה מזרח הכניסה למשרדי הנהלת רכבת ישראל בחיפה בשנת 1948 קטר קיטור מס' 60 P-Class, בשנת 1950, הכוח המניע העיקרי ברכבת ישראל עד בוא קטרי הדיזל קרונוע מתוצרת אסלינגן בתחנת ירושלים, בשנת 1956 קטר 112 מסוג G12 מוביל רכבת נוסעים סמוך לנתניה בשנת 1988 ההיסטוריה של רכבת ישראל ראשיתה בתקופת השלטון העות'מאני, מהנחת מסילת הרכבת יפו–ירושלים בסוף המאה ה-19 עבור ברכבת העמק של תחילת המאה ה-20, דרך מסילות הברזל והרכבות הצבאיות של מלחמת העולם הראשונה, המשך ברכבת המנדטורית את תשתיותיה ירשה חברת רכבת ישראל באפריל 1948 בתיווך המוסדות הלאומיים, ועד תנופת הפיתוח של רשת מסילות הברזל ו-53 תחנות נוסעים מודרניות של השנים האחרונות שמטרתם לסייע בהשתלבות ישובי ההיקף ותושביהם במרקם החיים הכלכלי, התרבותי והחינוכי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיסטוריה של רכבת ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של האימפריה העות'מאנית

עות'מאן הראשון "בייליק" (נסיכות) "בני עות'מאן" (Osmanoğlu beyliği) התבלטה במשך מאה וחמישים שנה, מעת שעות'מאן הראשון הכריז על עצמאותה ב-1299 ועד שמהמט השני כבש את קונסטנטינופול ויסד את "האימפריה העות'מאנית" (Osmanlı Devleti - "המדינה העות'מנאית").

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיסטוריה של האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא תיאור על ציר הזמן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שיש המקדימים אותו לסוף המאה ה-19, ויש הקובעים את תחילתו בצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית החל ב-1918 עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי בתום המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, וכינונו של הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל בשלהי המלחמה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני · ראה עוד »

היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים

הקולנוע הישראלי בתקופת היישוב ובשנות החמישים היא תקופה מוקדמת בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים · ראה עוד »

היציאה מן החומות

פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיציאה מן החומות · ראה עוד »

הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים

ישיבת מאה שערים הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים (בקיצור: ישיבת מאה שערים) הוא מבנה היסטורי בלב מתחם שכונת מאה שערים בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים · ראה עוד »

הידעת את הארץ

הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, העוסקים בגאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל או בלשונו של המחבר בידיעת הארץ.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והידעת את הארץ · ראה עוד »

היכל עבד אל-בהאא

היכל עבד אל-בהאא הוא אתר בהאי הנבנה בעכו, כחלק מהמרכז הבהאי העולמי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיכל עבד אל-בהאא · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיישוב · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיישוב הישן · ראה עוד »

היישוב היהודי בארץ ישראל (פירושונים)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיישוב היהודי בארץ ישראל (פירושונים) · ראה עוד »

היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נשלטה ארץ ישראל על ידי האימפריה העות'מאנית, שהטילה גזירות קשות ורבות על היישוב היהודי בארץ.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

היישוב היהודי בחברון

היישוב היהודי בחברון מתקיים באופן רציף, למעט הפסקות אחדות, מתקופת המקרא ועד ימינו (המאה ה-21).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיישוב היהודי בחברון · ראה עוד »

היישוב היהודי ביפו בעת החדשה

חותמת הקהילה היהודית בית הכנסת היפואי לעולי לוב הרב יהודה מרגוזה יליד סרייבו עלה לארץ ב-1801 ולימים שימש כרבה הראשון של קהילת יהודי יפו המתחדשת. בית הקברות היהודי הראשון ביפו מראה יפו לבאים מן הים בצילום משנת 1865. חיים אמזלג סוחר וקונסול בריטניה, מראשי הקהל ביפו, משפחתו יוצאת מרוקו, עלתה לא"י ב-1834 מגיברלטר. בית אהרן שלוש בנווה צדק, בשלהי המאה ה-19. בפתחו יושב אהרן שלוש ומאחוריו שלושת בניו י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל מצבת אחים בבית הקברות טרומפלדור לקורבנות פרעות תרפ"א ביפו ובסביבותיה. מנשייה), הבתים לשמאל הרחוב מעלים מסי עירייה לתל אביב (נווה שלום), האוכלוסיות היהודית והערבית מעורבות זו בזו, ולכן מדובר ב'גבול על נייר' בעקבות סרטוט הגבול בין יפו לתל אביב על ידי הבריטים שנכנס לתוקפו ב-1923 ולא קיבל ביטוי פיזי עד פרוץ מלחמת העצמאותלוחית זיכרון על קיר בית הסראייה (יפו) ההתיישבות היהודית ביפו בעת החדשה המאוחרת, החלה באמצע המאה ה-18 ושוב מראשית המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל והיישוב היהודי ביפו בעת החדשה · ראה עוד »

ואסיף ג'והריה

ואסיף ג'והריה (14 בינואר 1897–1972) היה מלחין, נגן עוד, משורר והיסטוריון פלסטיני נוצרי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וואסיף ג'והריה · ראה עוד »

ועד העדה המערבית בירושלים

רחוב המערבים בירושלים, בסמוך לשכונת מחנה ישראל שהקימו אנשי ועד העדה המערבית אנשי ועד העדה המערבית בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת "אור זרוע" של העדה, ירושלים, 1926 ועד העדה המערבית בירושלים הוא גוף שנוסד על ידי הרב דוד בן שמעון בירושלים בשנת 1860, ונועד לארגן את יהודי דרום אגן הים התיכון, בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וועד העדה המערבית בירושלים · ראה עוד »

ועדת פיילין

נבי מוסא, אפריל 1920 גנרל לואי ג'ין בולס אמין אל חוסייני זאב ז'בוטינסקי במדי הצבא הבריטי וועדת פיילין הייתה ועדת החקירה הבריטית הראשונה בארץ ישראל, שהוקמה בעקבות מאורעות תר"פ בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וועדת פיילין · ראה עוד »

ועידת קטוביץ

הזמנה לוועידה (עברית) הזמנה לוועידה (גרמנית) שלט המציין את מקום ועידת קטוביץ ועידת קטוביץ הייתה ועידה שהתכנסה ב-6 בנובמבר 1884 בעיר קטוביץ שבחבל שלזיה בגרמניה (כיום בפולין), ביוזמתם של הד"ר יהודה לייב פינסקר והרב שמואל מוהליבר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וועידת קטוביץ · ראה עוד »

והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל

והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל היא סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ הראשון, העוסקת בתולדות ארץ ישראל מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופות האדם הקדמון ועד התקופה העותמאנית, הסדרה שודרה בערוץ הראשון והופקה על ידי רשות השידור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ווהארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל · ראה עוד »

וילת בית ג'וברין

250px 250px פתח הכניסה הראשי לוילה וילת בית ג'וברין הוא בית מגורים מפואר מדרום מערב לקיבוץ בית גוברין ששימש, לאחר הקמתו, למגורי משפחת אל-עזי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ווילת בית ג'וברין · ראה עוד »

וילהלם השני, קיסר גרמניה

פְרִידְרִיךְ וִילְהֶלְם וִיקְטוֹר אַלְבֶּרְט מִפְּרוּסְיָה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Viktor Albert von Preußen; 27 בינואר 1859 – 4 ביוני 1941), הידוע בשמו המלכותי וִילְהֶלְם השני, היה אחרון השליטים מבית הוהנצולרן ששימשו כקיסר גרמניה ומלך פרוסיה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ווילהלם השני, קיסר גרמניה · ראה עוד »

כאבול

קבר מיכה הנביא בכאבול כָּאבּוּל (בערבית: كابول) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכאבול · ראה עוד »

כנסת ישראל (ארגון)

כנסת ישראל היה הארגון הכללי של יהודי ארץ ישראל בימי המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכנסת ישראל (ארגון) · ראה עוד »

כנסיית אנדרו הקדוש

פנים הכנסייה כנסיית אנדרו הקדוש (אנגלית: St. Andrew's church), המכונה לעיתים קרובות "הכנסייה הסקוטית", נמצאת ליד תחנת הרכבת ההיסטורית בירושלים והחאן הירושלמי על מורדות גבעת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכנסיית אנדרו הקדוש · ראה עוד »

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון

הכנסייה בתחילת המאה ה-20 תרשים הכנסייה והמסגד דלת הכניסה לכנסייה ומעליה תבליט האבן המתאר את הקדוש בהורגו את הדרקון כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון (בערבית: ديرالقديس جوارجيوس או كنيسة مار جريس - "כניסת מאר ג'ריס") היא כנסייה נוצרית אורתודוקסית בלוד.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון · ראה עוד »

כנסיית דומינוס פלוויט

מבט מערבה מתוך הכנסייה תבליטים בכיפת הכנסייה שרידי הנקרופוליס באתר כנסיית דומינוס פלוויט (לטינית Dominus Flevit - "האדון בכה") היא כנסייה קתולית-פרנציסקנית, השוכנת על הר הזיתים בירושלים, וצורתה כשל דמעה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכנסיית דומינוס פלוויט · ראה עוד »

כנסיית המולד

כנסיית המולד מכלול מבני כנסיית המולד בציורו של ברנרדינו אמיקו, תחילת המאה ה-17 פצצות תאורה במהלך המצור עליה במבצע חומת מגן, 24 באפריל 2002. חלל הכנסייה "דלת הענווה" - דלת הכניסה אל הכנסייה המזבח במערת המולד - כוכב כסף שלו 14 קודקודים מסמל לפי האמונה את מקום לידתו המדויק של ישו כנסיית המולד (בערבית: كَنِيسَةُ ٱلْمَهْد, כָּנִיסַתֻ אָלְמַהְד; ביוונית: Βασιλική της Γεννήσεως; בלטינית: Basilica Nativitatis; בארמנית: Սուրբ Ծննդեան; בסורית: ܥܕܬܐ ܕܡܘܠܕܐ) היא בזיליקה הממוקמת בכיכר האבוס בעיר בית לחם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכנסיית המולד · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכניסה להר הבית (הלכה) · ראה עוד »

כפר סמיר

כפר סמיר היא שכונה בחיפה, הממוקמת בין שכונת נווה דוד בצפון לתחנת מרכזית חוף הכרמל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכפר סמיר · ראה עוד »

כפר סבא

כְּפַר סָבָא (ההגייה התקנית: כפר סָבָ֫א, ההגייה הרווחת: כפר סַ֫בָּא) היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכפר סבא · ראה עוד »

כפר ענאן

כפר ענאן (בערבית: كفر عنان) היה כפר פלסטיני בנפת עכו שבארץ ישראל המנדטורית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכפר ענאן · ראה עוד »

כפר רמאן

כפר רומאן (בערבית: كفر رُمًان) הוא כפר פלסטיני, בגובה 271 מטר מעל פני הים, במערב הרי השומרון, ק"מ אחד צפונית-מזרחית לענבתא, 15 ק"מ דרומית-מזרחית מטולכרם, על כביש 57 בקטע שכם-טולכרם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכפר רמאן · ראה עוד »

כפר חנניה

כְּפַר-חֲנַנְיָה הוא יישוב קהילתי ישראלי בגליל המונה כ-300 משפחות ומשתייך למועצה האזורית מרום הגליל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכפר חנניה · ראה עוד »

כפר ג'מאל

כפר ג'מאל (בערבית: كفر جمّال) הוא עיירה פלסטינית בנפת טולכרם במערב השומרון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכפר ג'מאל · ראה עוד »

כפר יאסיף

כפר יאסיף (בערבית: كفر ياسيف) הוא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, כ-8 ק"מ מצפון-מזרח לעכו, על כביש 70, ליד המועצה המקומית אבו סנאן.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכפר יאסיף · ראה עוד »

כפר יסיף (יישוב עתיק)

דלת מערת קבורה יהודית מתקופת המשנה שנמצאה בכפר כפר יסיף היה יישוב יהודי בתקופת המשנה ותקופת התלמוד שהתקיים במקום בו נמצאת היום כפר יאסיף.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכפר יסיף (יישוב עתיק) · ראה עוד »

כרמי קטיף

כרמי קטיף הוא יישוב קהילתי בצמוד למושב אמציה השייך למועצה אזורית לכיש.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכרמי קטיף · ראה עוד »

כרטוש סולימאן המפואר

כרטוש סולימאן המפואר, שנמצא במתחם מגדל דוד, הוא אחת מן הכתובות המעוטרות המהללת את סולימאן המפואר הפזורות לאורך חומת ירושלים, שאותה בנה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכרטוש סולימאן המפואר · ראה עוד »

כתף הינום

מכלול מערכת 25 תייר "מדגמן" את אחד ממשכבי הראש מכלול המערות ביחס לבסיס כנסיית סנט אנדרוז כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי ובו מערכת מערות קבורה המתוארכות לימי בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכתף הינום · ראה עוד »

כלא עכו

כלא עכו אסירים יהודים בחצר כלא עכו, 1947, ארכיון ההגנה כלא עכו הוא בית סוהר שפעל מעל הקומה הראשונה של המצודה ההוספיטלרית שבעכו העתיקה בתקופת השלטון העות'מאני ובתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכלא עכו · ראה עוד »

כבשן סיד

כבשן סיד הוא תנור המשמש לייצור סיד באמצעות שריפת אבן גיר (סידן פחמתי).

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכבשן סיד · ראה עוד »

כביש 211

כפר הנוער ניצנה מתחם ה' בבית סוהר קציעות פסל נתיב השלום כביש 211 הוא כביש רוחב אזורי בדרום הארץ, המוביל ממעבר ניצנה במערב, דרך כתף ניצנה, שדמות שיזף, חולות שונרה ובקעת קורחה ועד לרמת בוקר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכביש 211 · ראה עוד »

כביש 417

מחלף אדומים, תצפית משכונת מצפה נבו במעלה אדומים צומת בר-אילן בלילה רחוב ירמיהו. גשר המיתרים. כביש 417 הוא כביש רוחב אזורי בסביבת ירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכביש 417 · ראה עוד »

כביש 443

פילבוקס בסמוך לכביש, מרץ 2007 מחסום מכבים בסמוך לעיר מודיעין-מכבים-רעות, אפריל 2007 קטע של גדר ההפרדה בצידי כביש 443, סמוך לצומת גבעת זאב. קטע זה בנוי ממספר קומות של גדר תלתלית ("גדר תייל") כביש 443 מגבעת התיתורה במודיעין-מכבים-רעות המעיין בשולי הכביש כביש 443 הוא כביש ראשי בישראל, המחבר בין לוד ומודיעין-מכבים-רעות לירושלים דרך הרי בנימין שם הוא פוגש את הכבישים 45 ו-436.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכביש 443 · ראה עוד »

כור (נפת טולכרם)

כניסה לבית בכפר מצודת '''אל ג'יוסי''' קבר שיח' אחמד א-תַּבּאן כּוּר (בערבית: كور) הוא כפר פלסטיני בשיפולים המערביים של הרי השומרון, לצד הכביש מאל-פנדק לטולכרם, במרחק כ-10 ק"מ מדרום-מזרח לטולכרם וכ-8 ק"מ ממזרח לכוכב יאיר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכור (נפת טולכרם) · ראה עוד »

כורדיסטן

מיפוי אזורי כורדיסטן על ידי ה-CIA, כ1992 מזרח התיכון, במרכז אסיה ובאסיה הקטנה בשנת 1986 כורדיסטן (בכורדית: کوردستان) הוא חבל ארץ הררי במערב אסיה, המכיל חלקים גדולים מהרי הזגרוס והרי הטאורוס, צפונית וצפון-מזרחית למסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכורדיסטן · ראה עוד »

כובע טמבל

חולצות רקומות, בכנס של הבונדס הישראלי, בהולנד, 1974 הדמות שרוליק של הקריקטוריסט דוש, עם כובע טמבל כותל המערבי, מיד עם שחרורו, בשנת 1967. כובע־טֶמְבֵּל הוא כובע בד דמוי קערה, בלא מצחיה ובלא שוליים בולטים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכובע טמבל · ראה עוד »

כיפת השלשלת

מפת הר הבית. כיפת השלשלת ממזרח לכיפת הסלע כיפת השלשלת (בערבית: قبة السلسلة קֻבָּת (אל)סִלְסִלַה – כיפת השלשלת או محكمة داود מָחְכַּמַת דּאוּד – בית המשפט של דוד) היא מבנה שניצב במרכז הר הבית, מעט מזרחית לכיפת הסלע, בנייתה מיוחסת על ידי מרבית המקורות ההיסטוריים והחוקרים המודרניים לעבד אל-מלכ, שמלך בין השנים 685-705.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכיפת השלשלת · ראה עוד »

כיכר אל-מנארה

כיכר אל-מנארה, 2015 כיכר אל-מנארה (הכתיב הרווח בעברית: כיכר מנרה; בערבית: ميدان المنارة) היא כיכר עירונית במרכז העיר רמאללה, מרכזה השלטוני והבירה בפועל של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכיכר אל-מנארה · ראה עוד »

כיכר חמרה

נתנזון. הבית משמאל נותר על כנו כיכר חמרה בשנת 1930. חניית הכרכרות היא על פי התקנות ויש הפרדה בעזרת איי תנועה בין שטחי החניה השונים. כיכר חמרה מבט לכיוון צפון, פינת רחובות אליהו ונתנזון של היום הכיכר - מבט לכיוון דרום לכיוון ההר. הבית נותר על כנו בשדרות המגינים 1. בבית שוכנת מסעדת "אבו יוסף" יונה יהב בטקס חנוכת הכיכר לאחר השיפוץ תחנת הכרמלית בכיכר - מבט לכיוון דרום כיכר חמרה (בערבית: ساحة الخمرة, סאחת אל-חמרה) הייתה כיכר מלבנית בעיר התחתית של חיפה שנבנתה בתקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וכיכר חמרה · ראה עוד »

ימחד

יַמְחַד (גם ימח'ד; באכדית: Yamḫad; בערבית: يمحاض, בתעתיק ימחאץֿ) הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ, כיום בשטחה של סוריה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וימחד · ראה עוד »

יאסוף

מכונית בכפר שרוססה בכתובת בעברית בדצמבר 2018כפר יאסוף או יאסוף (בערבית: ياسوف) הוא כפר פלסטיני, הנמצא בנפת סלפית שבשומרון, בין אריאל לבין כפר תפוח, בקרבת נופי נחמיה, כ-12 ק"מ מדרום-מזרח לשכם.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויאסוף · ראה עוד »

יאקוק

בית המעיין של יאקוק לפני שנהרס שרידים במרכז הגבעה יאקוּק (בערבית: ياقوق) היה כפר ערבי ששכן בגליל מצפון לכנרת, במרחק של 12.5 ק"מ מטבריה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויאקוק · ראה עוד »

יעקב עורי

יעקב עורי ב-1948 יעקב עוֹרי (לדרמן) (אפריל 1899 - 25 בינואר 1957) היה ארכאולוג ישראלי, מפקח ארצי במחלקת העתיקות המנדטורית ומפקח מחוזי במחלקת העתיקות הישראלית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויעקב עורי · ראה עוד »

יעקב שלמה כהן

יעקב שלמה כהן (תרמ"ט, 1889 – תשכ"ד, 10 באוגוסט 1964) היה פעיל ציבור בקהילת יוצאי תימן ביישוב, מראשי התאחדות התימנים, מזכיר מועצת העובדים התימנים של ההתאחדות בתל אביב, ציר לאספת הנבחרים וחבר הוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויעקב שלמה כהן · ראה עוד »

יער שוקדה

יער שוקדה הוא יער קהילתי ב, שניטע על ידי קרן קיימת לישראל בשיתוף תושבי מושבי הסביבה שוקדה, כפר מימון וקיבוץ עלומים אשר ממוקמים סביבו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויער שוקדה · ראה עוד »

יער חורשים

יער חורשים הוא יער בשרון השוכן בין אורנית ממזרח, נירית, ירחיב ומתן מצפון, חורשים ממערב וכפר ברא מדרום.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויער חורשים · ראה עוד »

יער השרון

282px עץ אלון תבור בפרדס חנה מתוך מיפוי אלוני ישראל על שם מיכאל אבישי. צילום: עזרא ברנע ״יער״ השרון היה חורשת אלוני תבור, אשר השתרע בשרון מאזור הירקון ועד למרגלות הכרמל, האלונים נכרתו בסוף התקופה העות'מאנית, אך שרידיהם עדיין קיימים באזור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויער השרון · ראה עוד »

יעל זרובבל

יעל זרובבל (נולדה ב-ספטמבר 1949) היא פרופסור (אמריטה) ללימודי יהדות והיסטוריה באוניברסיטת ראטגרס, ניו ג'רזי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויעל זרובבל · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויפו · ראה עוד »

יצחק אליה נבון

יצחק אליה נבון (י"ג באייר תרי"ט, 17 במאי 1859 – כ"ט באלול תשי"ב, ספטמבר 1952) היה איש ציבור, עיתונאי, סופר, משורר ומלחין יהודי-טורקי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויצחק אליה נבון · ראה עוד »

יצחק אביגדור אורנשטיין

הרב יצחק אביגדור אורנשטיין (ד' בתמוז ה'תרנ"ד, 18 ביוני 1893 – י"ד באייר ה'תש"ח, 23 במאי 1948) היה איש ציבור, רב הכותל הראשון, ממגיני הרובע היהודי ומחלליו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויצחק אביגדור אורנשטיין · ראה עוד »

יצחק פירוז'ניקוב

יצחק פִּירוֹז'ניקוב (ביידיש: פּיראָזשניקאָוו; ברוסית: И. І. Пирожников; באנגלית: Isaac Piroshnikoff; 8 במאי 1859, חורטיצה, מחוז אלכסנדרובסקי, פלך יקטרינוסלב, רוסיה (אוקראינה) – 14 ביוני 1933, ניו יורק) היה מוזיקאי יהודי, מנצח תזמורות ומקהלות, מלחין שירים עממיים ונגן קונצרטינה וירטואוז שהוכתר בתואר "מלך הקונצרטינה", ומו"ל ובעל בית דפוס, שפעל בעיקר בווילנה ובאחרית ימיו בניו יורק.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויצחק פירוז'ניקוב · ראה עוד »

יצחק שבילי

יצחק שבילי (1903, טביליסי, גאורגיה - 23 ביוני 1976, עכו), מטובי רוכבי הסוסים בארץ, זכה בתחרויות רכיבה רבות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויצחק שבילי · ראה עוד »

יצחק בצלאל

ד"ר יצחק בצלאל (8 באוגוסט 1931 - 6 בדצמבר 2018) היה עורך ספרותי וחוקר של יהדות המזרח ומראשי יד בן צבי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויצחק בצלאל · ראה עוד »

יצחק הכהן שולאל

רבי יצחק הכהן שולאל (נפטר בא' בכסלו ה'רפ"ה, נובמבר 1524) היה נגיד יהודי מצרים וראש המטבעה של הסולטנות הממלוכית, בין השנים 1502–1517.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויצחק הכהן שולאל · ראה עוד »

יצחק יעקבי

יצחק יעקבּי (ינישבסקי) (כ"ט אייר ה'תרל"ד, מאי 1874 – ד' אב תשט"ז, 12 ביולי 1956), פעיל ציוני ממפתחי "החדר המתוקן" ושיטת תלמוד תורה עברית בעברית, ארבע פעמים ציר בקונגרס הציוני, חלוץ העלייה השנייה וממייסדי שכונת בית הכרם בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויצחק יעקבי · ראה עוד »

יקיר בקיש

הרב יקיר פריסיאדו בקיש (בבולגרית: Якир Пресиадо Бакиш; 1828, סופיה, האימפריה העות'מאנית – 1910, ירושלים, ארץ ישראל העות'מאנית) היה ממלא מקום הרב הראשי ליהודי בולגריה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויקיר בקיש · ראה עוד »

ירחמיאל אמדורסקי

רחבת שער יפו: הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון "בלה ויסטה" ביפו בית אמדורסקי, ברחוב הצבי 4 בשכונת רוממה בירושלים ירחמיאל אַמדוּרסקי (ט' באב תרל"ז, יולי 1877 – 1 באוגוסט 1956) היה איש ציבור ירושלמי ומחלוצי המלונאות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וירחמיאל אמדורסקי · ראה עוד »

ירחמיאל לוקאצ'ר

ירחמיאל לוקאצ'ר (לוקא) (1898 – 1942?), היה מהמפקדים הבולטים של הארגון הצבאי המחתרתי "הקיבוץ".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וירחמיאל לוקאצ'ר · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית ראשון

עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »

ירושלים בתקופת המנדט הבריטי

דימוי של כיפת הסלע בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי דימוי של מגדל דוד בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי תקופת המנדט הבריטי בירושלים נמשכה כשלושים שנה, והשפיעה רבות על מהלך התפתחות העיר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וירושלים בתקופת המנדט הבריטי · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ירכא

חילוות אל רוע'ב בירכא יִרְכַּא (בערבית: يركا) הוא יישוב דרוזי במחוז הצפון בישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וירכא · ראה עוד »

ישעיה אורנשטיין

רבי ישעיה אורנשטיין, (תקצ"ו, 1836 - י"ט בחשוון תרס"ט, נובמבר 1908) היה מראשי היישוב היהודי בירושלים במאה ה-19, ממקימי השכונות החדשות בעיר, מייסד וראש ישיבת "אוהל משה".

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וישעיה אורנשטיין · ראה עוד »

ישראל משה חזן

רבי ישראל משה חזן (נודע גם בכינוי: משי"ח ה'תקס"ח, 1808, איזמיר – ה'תרכ"ג, 1862, ביירות) נכדו של רבי רפאל יוסף חזן, היה חבר בית הדין של רבי יעקב פינצ'י בירושלים, שד"ר בערי מערב אירופה, הרב הראשי של הערים רומא, קורפו ואלכסנדריה, מקובל, ומחבר ספרי יהדות בשיטת הוויכוח, שלט בשפות רבות ובמדעי הטבע, דגל בצורך ללמוד "חכמות חיצוניות" במקביל ללימוד התורה מחד, ולחם ביהדות רפורמית מאידך.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וישראל משה חזן · ראה עוד »

ישראל נג'ארה

רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וישראל נג'ארה · ראה עוד »

ישראל קפלן (מחנך)

ר' ישראל קפלן (בכתיב ארכאי: קאפלאן; ברוסית: Израиль Кaплaн; כ"ט בכסלו תר"ל, דצמבר 1869, טולצ'ין, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ט"ז באייר תרפ"ז, 18 במאי 1927, תל אביב) היה מחנך עברי ברוסיה וביישוב, עסקן ציבור ופעיל ציוני ועברי, רב מטעם במינסק ובאסטרחן, מחלוצי החינוך העברי המתוקן ברוסיה, מייסד ומנהל בתי ספר יסודיים בשיטת "עברית בעברית", חבר "המזרחי", מנהל בתי הספר של התנועה בחברון ובתל אביב, חבר אספת הנבחרים הראשונה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וישראל קפלן (מחנך) · ראה עוד »

ישראל ברטל

ישראל ברטל (נולד ב-1946) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר דקאן הפקולטה למדעי הרוח.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וישראל ברטל · ראה עוד »

ישיבת תפארת ירושלים

כתב מינוי השד"ר המקובל רבי מרדכי סויסיא לערי מרוקו לגבות כספים ולקבוע קופות עבור ישיבת תפארת ירושלים סיון תר"ע 1910. תפארת ירושלים הייתה הישיבה הספרדית החשובה והגדולה ביותר בירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וישיבת תפארת ירושלים · ראה עוד »

ישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית

לאורך שנות התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, שבה שלטה בארץ ישראל האימפריה העות'מאנית, התקיימו בארץ ישראל ישיבות רבות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל וישיבות בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

יטבתה

יָטְבָתָה (הגייה: יוֹטְבָתָה, במלעיל) הוא קיבוץ במחוז הדרום בישראל, בדרום הערבה, כ-45 ק"מ צפונה לאילת.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויטבתה · ראה עוד »

יחסי טורקיה–ישראל

יחסי טורקיה-ישראל הם היחסים בין טורקיה וישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויחסי טורקיה–ישראל · ראה עוד »

יחסי החוץ של ישראל

טקסט.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויחסי החוץ של ישראל · ראה עוד »

יחסי ישראל–ספרד

ארמון המלוכה הספרדי, נובמבר 2017 הפגנת תמיכה בישראל במדריד, 2009 Chief of Staff of the Air Force (Spain), הגנרל פרנסיסקו חוסה גרסיה דה לה וגה, בעת ביקורו בישראל, יוני 2007 יחסי ישראל–ספרד הם היחסים הבילטרליים שבין מדינת ישראל וממלכת ספרד.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויחסי ישראל–ספרד · ראה עוד »

יחזקאל ריבנאי

יחזקאל ריבנאי יחזקאל ריבנאי (19 באפריל 1899 – 7 באפריל 1972) היה אנטומולוג ישראלי, ממייסדי החברה האנטומולוגית הישראלית ונשיאה הראשון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויחזקאל ריבנאי · ראה עוד »

יחזקאל שוורצבוים

יחזקאל שוורצבוים (14 באוקטובר 1895 - 3 במאי 1959) עסק בגאולת קרקעות.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויחזקאל שוורצבוים · ראה עוד »

יחיאל חגיז

יחיאל מיכל חָגִיז (22 בנובמבר 1912 – 3 באוגוסט 1960) היה פזמונאי עברי, מורה ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויחיאל חגיז · ראה עוד »

יחידות מידה עות'מאניות

האימפריה העות'מאנית, 1481–1683 250px יחידות מידה עות'מאניות מסורתיות היו נהוגות באימפריה העות'מאנית בשנים 1299–1923.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויחידות מידה עות'מאניות · ראה עוד »

יבנה

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויבנה · ראה עוד »

יגאל עילם

יגאל עילם (נולד ב-21 ביולי 1936) הוא היסטוריון ישראלי החוקר את ההיסטוריה של היהדות, הציונות ומדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויגאל עילם · ראה עוד »

יהושע אלוף

יהושע אלוּף (ווֹלְפּיַאנסקי; 4 במרץ 1900 – 26 ביולי 1980) היה ממייסדי העיסוק בספורט בארץ ישראל ומנהיגי ארגון "מכבי" ותחרויות המכביה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויהושע אלוף · ראה עוד »

יהושע אברבאיה

יהושע אברבאיה (אברביה) (1878 – 11 ביוני 1934) היה מפקידי הברון רוטשילד בלבנון ובארץ ישראל ובהמשך היה בכיר בארגוני ההתיישבות יק"א ופיק"א.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויהושע אברבאיה · ראה עוד »

יהושע בוכמיל

יהושע בוכמיל ורעייתו שושנה בירושלים בשנות ה-20 יהושע הֶשֶל בּוּכְמִיל (Buchmil; כ"ד בטבת ה'תרכ"ט, 7 בינואר 1869, אוסטרהא, פלך ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – ל' בתשרי ה'תרצ"ט, 25 באוקטובר 1938, ירושלים) היה פעיל ציוני, משפטן בהשכלתו.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויהושע בוכמיל · ראה עוד »

יהודה (עיר מקראית)

הדרך המובילה מכוון צפון לקבר נבי יהודה. ניתן לראות מבין העצים במרכז את קצה הכיפה הלבנה של מבנה הקבר, המקודש על ידי העדה הדרוזית כמקום קבורתו של יהודה בן יעקב. משמאל (מזרח) למבנה נראים מורדות הגבעה שבראשה נמצאת חורבת עומרית. בתיאור הגבולות של נחלת שבט נַפְתָּלִי, נאמר שהנחלה הגיעה עד נחלת זְבֻלוּן בדרום\נֶּגֶב, עד נחלת אָשֵׁר במערב\יָּם, ועד "יהוּדָה הַיַּרְדֵּן" במִזְרַח, והפירוש המקובל הוא שהכוונה לאזור היישוב "יהוּדָה" ששכן על הַיַּרְדֵּן במזרח הנחלה:.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויהודה (עיר מקראית) · ראה עוד »

יהודה (חבל ארץ)

נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »

יהודה בוסקלה

פקידי הברון רוטשילד, 1890. יהודה בוסקלה עומד שני משמאל. יושבים: ראשון משמאל - הלל יפה, שלישי משמאל - אליהו שייד. יהודה בוסקלה (16 בדצמבר 1864 - 1 בדצמבר 1904) היה מראשוני האגרונומים ביישוב, מפקידי הברון רוטשילד במושבות העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויהודה בוסקלה · ראה עוד »

יהודה ג'אד נאמן

יהודה ג'אד נאמן (3 באוקטובר 1936 – 26 בספטמבר 2021) היה במאי קולנוע ומפיק ישראלי, חוקר קולנוע ופרופסור אמריטוס בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויהודה ג'אד נאמן · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויהודים · ראה עוד »

יום טוב המון

יום טוב המון בימי המנדט הבריטי יום טוב המון (י"ז בתמוז תרל"ג, יולי 1873, איסטנבול – 16 בספטמבר 1952, ירושלים) היה שופט ועורך דין עברי בירושלים בסוף תקופת השלטון העות'מאני, ומייסד שכונת רוממה בירושלים.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויום טוב המון · ראה עוד »

יוסף אליהו שלוש

שרידי שער הכניסה לבית החרושת למוצרי בניין של "האחים שלוש" ברחוב שלוש בנוה צדק, 12/07 הכתובת בצרפתית: FABRIQUE CHELOUCHE FRERES יוסף אליהו שלוש בשלהי שנות ה-20 של המאה העשרים קברו של יוסף אליהו שלוש בבית הקברות טרומפלדור בית יוסף אליהו שלוש בשדרות רוטשילד 9 תל אביב יוסף אליהו שלוש (1870, יפו – י"א באב ה'תרצ"ד, 23 ביולי 1934, תל אביב) היה ממייסדי תל אביב, יזם, סוחר ותעשיין.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויוסף אליהו שלוש · ראה עוד »

יוסף לוריא

יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויוסף לוריא · ראה עוד »

יוסף טובי

יוסף טובי יוסף יובל טוֹבִּי (נולד ב-28 במאי 1942) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויוסף טובי · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוליוס רוטשילד

יוליוס יותם רוטשילד (Julius Jotham Rothschild; 12 ביולי 1885 – אפריל 1954) היה צייר וארכאולוג ישראלי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ויוליוס רוטשילד · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

התקופה העות'מאנית, התקופה העות'מנית, התקופה העות'מנית בארץ ישראל.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/התקופה_העות'מאנית_בארץ_ישראל

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס