אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

זב (טמא)

מַדָד זב (טמא)

#הפניה טומאת זב. [1]

תוכן עניינים

  1. 45 יחסים: מניין המצוות על פי ספר החינוך, מניין המצוות על פי הרמב"ן, מסכת זבים, מסכת דמאי, מקווה, מחוסר כיפורים, מונבז (תנא), מיתה בידי שמיים, אטאנקון, אב הטומאה, אבן מסמא, נגעי אדם, נידה, סתירת שבעה נקיים, עובדיה ספורנו, פרשת מצורע, פולטת שכבת זרע, קורבן (יהדות), קורבן חטאת, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, שמונה עשר דבר, טבילה (יהדות), טבילה במעיין, טומאת מדף, טומאת מדרס, טומאת אדם, טומאת זיבה, טומאת ביאה, טומאת היסט, טומאה וטהרה, טומאה וטהרה בביתא ישראל, טומאות היוצאות מגוף האדם, טומטום ואנדרוגינוס, זבה, זיבה, חטאת העוף, חידוש, בניין אב, בריכת השילוח, בין השמשות (יהדות), דרכי היטהרות מטומאה, הרחקות הנידה, ויקרא, כניסה להר הבית (הלכה), ירושלים בהלכה.

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות, כפי שהוא מופיע בספר החינוך, מבוסס על מניין המצוות שמנה הרמב"ם בספר המצוות.

לִרְאוֹת זב (טמא) ומניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין המצוות על פי הרמב"ן

מניין תרי"ג מצוות על פי השגות הרמב"ן על מניין המצוות של הרמב"ם, הוא רשימת תרי"ג (613) המצוות על פי דעת הרמב"ן, כפי שהיא מופיע בהשגות הרמב"ן - חיבור מאת רבינו משה בן נחמן המיוסד על חיבורו של הרמב"ם על מניין המצוות.

לִרְאוֹת זב (טמא) ומניין המצוות על פי הרמב"ן

מסכת זבים

מסכת זבים היא המסכת התשיעית בסדר טהרות.

לִרְאוֹת זב (טמא) ומסכת זבים

מסכת דמאי

מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת זב (טמא) ומסכת דמאי

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

לִרְאוֹת זב (טמא) ומקווה

מחוסר כיפורים

מחוסר כיפורים הוא סטטוס בהלכות טומאה, המסמל טומאה קלה, בדומה לטבול יום, שמונעת מהאדם במצב זה להיכנס למקדש ולאכול קורבנות.

לִרְאוֹת זב (טמא) ומחוסר כיפורים

מונבז (תנא)

מונבז היה תנא שחי ככל הנראה בדור הרביעי של התנאים.

לִרְאוֹת זב (טמא) ומונבז (תנא)

מיתה בידי שמיים

בהלכה, מיתה בידי שמיים היא עונש המוטל על כחמישה עשר חטאים שנעשו במזיד, והוא עונש מוות שאמור להתבצע על ידי אלוהים ולא על ידי בית דין.

לִרְאוֹת זב (טמא) ומיתה בידי שמיים

אטאנקון

אַטִּנְקוּן (אמהרית: "አትንኩኝ" אתנכנְיְ, עברית ישירה: "אל תנגְעוני", עברית ישראלית: "אל תיגע בי") הוא הכינוי שניתן לפסק ההלכה שהוציא הנזיר אבא צברה באמצע המאה ה-15 המצווה שאין לגעת באדם גוי.

לִרְאוֹת זב (טמא) ואטאנקון

אב הטומאה

אַב הַטֻּמְאָה, בהלכות טומאה וטהרה, הוא דרגת טומאה המשויכת בדרך כלל למקור הטומאה הראשוני, ויש בכחו לגרום טומאה אפילו לאדם ולכלים.

לִרְאוֹת זב (טמא) ואב הטומאה

אבן מסמא

בהלכות טומאה וטהרה, אבן מסמא היא כינוי לצורה בה יש חפץ המפסיק בין גוף הגורם טומאה, זב, זבה או נידה, למונח מתחתיו, בצורה שכובד המשקל של הזב או הזבה אינו מונח על המונח מתחת לחפץ (המכונה "אבן מסמא") או (לפי פירוש אחר) שהמונח מעל ה"אבן מסמא" אינו גורם להזזת המונח מתחתיו, כך שלפי הסברא ייתכן שהיא לא מקבלת טומאה מדין טומאת משא, באופן כזה של "אבן מסמא" שהיא נדירה יותר.

לִרְאוֹת זב (טמא) ואבן מסמא

נגעי אדם

נגעי אדם מסוגי נגע הצרעת מפורטים במקרא בהרחבה בספר ויקרא.

לִרְאוֹת זב (טמא) ונגעי אדם

נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.

לִרְאוֹת זב (טמא) ונידה

סתירת שבעה נקיים

סתירת שבעה נקיים הוא כלל הלכתי שיסודו מהתורה, על פיו גם לאחר שזבה ספרה שבעה נקיים, אם במהלך אחד הימים אירע מקרה מסוים הגורם לה טומאה, מקרה זו סותר את הימים הנקיים שכבר ספרה, ועליה להתחיל מחדש בספירה.

לִרְאוֹת זב (טמא) וסתירת שבעה נקיים

עובדיה ספורנו

רבי עובדיה סְפוֹרְנוֹ (נקרא גם הספורנו; איטלקית: Sforno. נולד 1468, ה'רכ"ח או 1473, ה'רל"ג – נפטר בשנת 1549, ה'ש"ט) היה פרשן מקרא יהודי-איטלקי, רב, רופא ואחד מראשי קהילת יהודי רומא וקהילת בולוניה.

לִרְאוֹת זב (טמא) ועובדיה ספורנו

פרשת מצורע

יולדת, המופיעה בפרשה הקודמת. פָּרָשַׁת מְצֹרָע היא פרשת השבוע החמישית בספר ויקרא.

לִרְאוֹת זב (טמא) ופרשת מצורע

פולטת שכבת זרע

בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.

לִרְאוֹת זב (טמא) ופולטת שכבת זרע

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

לִרְאוֹת זב (טמא) וקורבן (יהדות)

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

לִרְאוֹת זב (טמא) וקורבן חטאת

רבן שמעון בן גמליאל הזקן

רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.

לִרְאוֹת זב (טמא) ורבן שמעון בן גמליאל הזקן

שמונה עשר דבר

שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.

לִרְאוֹת זב (טמא) ושמונה עשר דבר

טבילה (יהדות)

ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטבילה (יהדות)

טבילה במעיין

מקווה האר"י בצפת, הוא למעשה מעיין ומימיו מתחלפים באופן קבוע באופן טבעיגשם היורד לתוך מעין, יש לחשוש שמא רבו מי הגשמים על מי המעיין טבילה במעיין היא הטבילה המהודרת ביותר בהלכות טומאה וטהרה, שרק באמצעותה אפשר לזב לטהר מטומאתו, בשונה מטבילה במקווה המועילה רק לטבילת טהרה, ולטבילת נידה.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטבילה במעיין

טומאת מדף

בהלכות טומאה, מדף היא טומאה הנגרמת על ידי נשיאה או אף הנחה ללא תנועה, של כלים או אדם וכן אוכלים ומשקים, על גבי זב וחבריו, טומאה זאת תחול גם ללא מגע ישיר בטמא.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטומאת מדף

טומאת מדרס

כאשר אשה בעת נדתה עומדת על שטיח בתוך מעלית, הוא נטמא מחמת דין 'טומאת מדרס'. בהלכה, טומאת מדרס היא אחת מדרכי ההיטמאות, והוא משמש גם כינוי לחפץ שנהפך - או ראוי להפוך - לאב הטומאה.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטומאת מדרס

טומאת אדם

בהלכות טומאה וטהרה, אדם יכול להיטמא, ואף לטמא אחרים לאחר שנטמא.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטומאת אדם

טומאת זיבה

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת זיבה היא שם כולל לטומאה של מספר אנשים שטומאה יוצאת מגופם וטומאתם שוה: טומאת זב - (בזכר) וטומאת זבה (בנקבה) טומאת נידה וטומאת יולדת, שהן טומאות מהתורה, וטומאת גויים שעליהם גזרו חכמים טומאה כזבים.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטומאת זיבה

טומאת ביאה

טומאת ביאה היא טומאה הנוצרת כתוצאה מקיום יחסי אישות הכוללים הוצאת שכבת זרע.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטומאת ביאה

טומאת היסט

בהלכה היהודית, טומאת היסֶט הוא כינוי לקבלת טומאה על ידי הזזה קלה (נדנוד) של חפץ טמא - הנגרם הן על ידי נשיאה (על אף שלא נגע בחפץ) והן על ידי נגיעה.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטומאת היסט

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטומאה וטהרה

טומאה וטהרה בביתא ישראל

טבילה של בני ביתא ישראל בנהר (1862). דיני הטומאה והטהרה בביתא ישראל היו מחמירים, והקפידו עליהן ביותר.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטומאה וטהרה בביתא ישראל

טומאות היוצאות מגוף האדם

בהלכה, טומאה היוצאת מן הגוף היא קטגוריה הכוללת שישה מיני טומאות: מצורע, בעל קרי, זב, זבה, נידה, ויולדת.

לִרְאוֹת זב (טמא) וטומאות היוצאות מגוף האדם

טומטום ואנדרוגינוס

טוּמְטוּם ואַנְדְּרוֹגִינוֹס הם מונחים בהלכה המשמשים לתיאור אדם בעל זוויג שאינו ברור, מה שמכונה כיום "אינטרסקס".

לִרְאוֹת זב (טמא) וטומטום ואנדרוגינוס

זבה

זבה בהלכה היהודית היא אישה שנטמאה כתוצאה מדימום רחמי שלא בזמן הווסת.

לִרְאוֹת זב (טמא) וזבה

זיבה

20px אין לבלבל ערך זה העוסק במחלת מין עם הערכים העוסקים במושגים ההלכתיים זב וזבה.

לִרְאוֹת זב (טמא) וזיבה

חטאת העוף

יוני סלע תור העיר (צוצלת) חטאת העוף הוא אחד מסוגי קרבן חטאת שהוקרב בבית המקדש.

לִרְאוֹת זב (טמא) וחטאת העוף

חידוש

חידוש הוא מצווה או הלכה בתורה, שחלק מכלליהן ויסודותיהן אינו לפי הכללים ההלכתיים הרגילים, ולכן לא ניתן לקבוע את כלליהן האחרים לפי הכללים הסטנדרטיים הרגילים, ואף לא ניתן להסיק מכלליהן והלכותיהן למצוות אחרות.

לִרְאוֹת זב (טמא) וחידוש

בניין אב

בניין אב (מכונה לעיתים גם במה מצינו, הצד השווה או (ב)מה הצד, בהתאם לעניין ולאופן היישום) היא מהמידות שהתורה נדרשת בהן ומהווה כלל היסק יסודי בספרות חז"ל בהלכה.

לִרְאוֹת זב (טמא) ובניין אב

בריכת השילוח

בריכת השילוח (1865) בריכת השילוח בראשית המאה ה-20 בריכת השילוח (1934) התעלה המזינה את הבריכה (2007) ממוזער בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ (הַשִּׁלֹחַ) היא בריכה בקצה הדרומי של הגן הלאומי "עיר דוד", העיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת זב (טמא) ובריכת השילוח

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

לִרְאוֹת זב (טמא) ובין השמשות (יהדות)

דרכי היטהרות מטומאה

מקווה מודרני בקיבוץ טירת צבי הלכות טומאה וטהרה מגדירות תהליכי טהרה כדי להיטהר מן הטומאות השונות.

לִרְאוֹת זב (טמא) ודרכי היטהרות מטומאה

הרחקות הנידה

הרחקות הנידה הן חלק מדיני טהרת המשפחה שבהלכות נידה, המגדירים את ההרחקות שאיש ואישה צריכים לנהוג בהן כל זמן שהאישה נידה.

לִרְאוֹת זב (טמא) והרחקות הנידה

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

לִרְאוֹת זב (טמא) וויקרא

כניסה להר הבית (הלכה)

מבט על הר הבית מכיוון דרום. בלב הרחבה - כיפת הסלע. בדרום הרחבה - מסגד אל-אקצא (הכיפה הכסופה). למרגלות הר הבית, מדרום - הגן הארכאולוגי ירושלים. כניסה להר הבית על פי ההלכה כוללת דינים מיוחדים, סייגים ואיסורים.

לִרְאוֹת זב (טמא) וכניסה להר הבית (הלכה)

ירושלים בהלכה

אזורי הקדושה השונים בהר הבית, לפי השיטה המרכזית הממקמת את קודש הקדשים במקום כיפת הסלע. עיר העתיקה בהלכה ישנם דינים מיוחדים לעיר ירושלים, הנובעים מקדושתה ומהמצוות הרבות שיש לקיים דווקא בה.

לִרְאוֹת זב (טמא) וירושלים בהלכה

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זב_(טמא)