סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

זרחיה הלוי

מַדָד זרחיה הלוי

רבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה), מן הראשונים, למדן, פרשן, פוסק ומשורר, מחשובי חכמי פרובנס במאה ה-12. [1]

116 יחסים: מסכת סוכה, מסכת קינים, מסכת ראש השנה, מסכת ברכות, מסכת יומא, משפחת אפשטיין, משפחת בנבנשתי, משפחת הורוביץ, משה בן יוסף, משולם בן משה מבדרש, משולם בן יעקב מלוניל, מכשירי אוכל נפש, מיתת תלמידי רבי עקיבא, אמר רבי עקיבא, אמירת סדר העבודה, אפרים מקלעת חמאד, ארבע כוסות, אריה לייב הלוי אפשטיין, אשתורי הפרחי, אזהרות, אבא שאול בן בטנית, אברהם בן דוד מפושקירה, אונאה, איסור שמור, נוסח קטלוניה, ספר המאורות, סירכא, פנחס הלוי, פרשנות התלמוד הבבלי, פרובאנס, פולמוס הנפיחה, פולמוס הרמב"ם, פירות שביעית, קהילת יהודי לונל, קו התאריך בהלכה, קינות לתשעה באב, ר"י הזקן, רמב"ן, רא"ה, ראש השנה, ראשונים, רז"ה, רי"ף, שנת היובל, שביעית בזמן הזה, שיטת ריב"ב, תקיעת הכהנים בחצוצרות, ל"ג בעומר, לונל, לוי (יהדות), ..., טלטול ברשות הרבים, חמין, חכמי פרובנס, בעל המאור, בעלי הנפש, בר פלוגתא, ברכיה הלוי, בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן, ד'קמ"ה, ד'קצ"ד, ד'רמ"ג, ד'רצ"ב, ד'ש"ץ, ד'שמ"א, ד'תפ"ח, ד'תקפ"ו, ד'תקל"ז, ד'תרפ"ד, ד'תרל"ה, ד'תשפ"ב, ד'תשל"ג, ד'תת"ף, ד'תתקמ"ו, ד'תתקע"ח, ד'תתקכ"ט, ד'תתל"א, ד'תל"ט, דרישה וחקירה, ה'ע"ו, ה'קע"ד, ה'קכ"ה, ה'רע"ב, ה'רכ"ג, ה'ש"ע, ה'שכ"א, ה'תס"ח, ה'תקס"ו, ה'תקי"ז, ה'תרס"ד, ה'תרט"ו, ה'תשי"ג, ה'תי"ט, ה'כ"ז, המאור, המצור על ירושלים (70), העיטור, הרשאה (משפט עברי), הרז"ה, התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה, הלוח העברי, הלכות רב אלפס, הלכות ליל הסדר, הגדת שאלתיאל, וסת השעות, כל העיר כולה כארבע אמות, כללי מלאכת יום טוב, יעקב רייפמן, יצחק השנירי, יהדות צרפת, יהונתן מלוניל, יהודה אבן תיבון, יהודה ליב אדל, יהודית חולודנקו (חלד), יונה אבן ג'נאח, יוסף אבן פלאת, יוסף קאפח. להרחיב מדד (66 יותר) »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת קינים

מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומסכת קינים · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת יומא

כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומסכת יומא · ראה עוד »

משפחת אפשטיין

משפחת אפשטיין (נכתב גם: אפשטין ועפשטיין) היא משפחת לויים יהודית, בת כחמש מאות שנה, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשפחת אפשטיין · ראה עוד »

משפחת בנבנשתי

משפחת בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (גם בן ויניסטי או בֶּנְבֶנִישְׂתִּי; בקסטיליה: Benveniste; בקטלוניה: בֶּנְבֶנִשְׂתּ, Benvenist; באיטליה: Benvenisti; בפורטוגל: Bemveniste; בצפון אפריקה: בנישתי, בניסטי Beniste/i) היא משפחה יהודית-ספרדית, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, משוררים, רופאים, ואישי ציבור רבים.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשפחת בנבנשתי · ראה עוד »

משפחת הורוביץ

משפחת הורוביץ (או הורוויץ) היא משפחת לויים.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשפחת הורוביץ · ראה עוד »

משה בן יוסף

הרב משה בן יוסף בן מרון לוי מנרבונה היה מגדולי חכמי פרובנס.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשה בן יוסף · ראה עוד »

משולם בן משה מבדרש

רבי משולם מבדרש (~דתתק"כ, 1160 – דתתקצ"ח, 1238) היה מגדולי רבני פרובאנס בתחילת המאה ה-13, ומחבר 'ספר ההשלמה'.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשולם בן משה מבדרש · ראה עוד »

משולם בן יעקב מלוניל

רבי משולם בן יעקב הכהן מלוניל (או רבינו משולם הכהן; נפטר ב-1170) היה מגדולי חכמי פרובנס בצרפת.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומשולם בן יעקב מלוניל · ראה עוד »

מכשירי אוכל נפש

מכשירי אוכל נפש הוא מושג הלכתי שמשמעותו היא: כלים שבאמצעותם ניתן לבצע מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב (לעומת שבת שבה כל מלאכה אסורה).

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומכשירי אוכל נפש · ראה עוד »

מיתת תלמידי רבי עקיבא

מיתת תלמידי רבי עקיבא הוא מעשה, שמקורו בתלמוד, בדבר מיתת 24,000 מתלמידיו של התנא רבי עקיבא.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ומיתת תלמידי רבי עקיבא · ראה עוד »

אמר רבי עקיבא

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הוא קטע ממשניות המופיע בסיום מסכת היא מסכת יומא שנאמרה על ידי רבי עקיבא, והוא מבטא את הקשר החזק של אב ובן בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל שנתן מתנה לעם ישראל במחילה של יום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואמר רבי עקיבא · ראה עוד »

אמירת סדר העבודה

אמירת סדר העבודה היא מנהג קדום, לומר במהלך יום הכיפורים את סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כתחליף לביצועו בפועל, לאחר חורבן הבית.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואמירת סדר העבודה · ראה עוד »

אפרים מקלעת חמאד

רבנו אפרים מקלעת חמאד, מחכמי צפון אפריקה בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12, תלמיד חבר של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואפרים מקלעת חמאד · ראה עוד »

ארבע כוסות

תירוש ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וארבע כוסות · ראה עוד »

אריה לייב הלוי אפשטיין

הרב אריה לייב הלוי אפשטיין (ה'תס"ח, 1708 - י"ג בתמוז תקל"ה, 1775) היה רב ומקובל במאה ה-18, נודע בכינויו בעל הפרדס על שם ספרו.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואריה לייב הלוי אפשטיין · ראה עוד »

אשתורי הפרחי

שלט רחוב בירושלים על שם אשתורי הפרחי. רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותו "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (בספרדית: Ishtori haFarhi; נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואשתורי הפרחי · ראה עוד »

אזהרות

אזהרות הם פיוטים העוסקים במניין תרי"ג (613) המצוות ונאמרים בחג השבועות.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואזהרות · ראה עוד »

אבא שאול בן בטנית

אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית היה תנא שחי בירושלים בסוף תקופת בית שני, כשני דורות לפני חורבנו.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואבא שאול בן בטנית · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אונאה

בהלכה ובמשפט העברי, אונאה (או אונאת ממון) היא עסקה שבה קיים פער בין מחיר העסקה למחיר השוק, ושבוצעה תוך כדי ניצול חוסר הידיעה של המפסיד.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואונאה · ראה עוד »

איסור שמור

איסור שמור הוא איסור לקטוף, לקנות או לאכול פירות שביעית משדה שלא הופקר כהלכה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ואיסור שמור · ראה עוד »

נוסח קטלוניה

נוסח קטלוניה (קטלוניא, בספרות הרבנית ובכתבי־היד) הוא נוסח תפילה שבו התפללו בתקופת ימי הביניים יהודי קטלוניה, ולנסיה ומיורקה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ונוסח קטלוניה · ראה עוד »

ספר המאורות

ספר המאורות הוא ספר הלכתי על סדר התלמוד, הכתוב בסגנון המזכיר את סגנון ספרות חידושי חכמי ספרד, כגון רשב"א וריטב"א.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וספר המאורות · ראה עוד »

סירכא

סירכא בין הריאה לשומן הלב. בהלכה, סירכא בריאה היא אחת משבעים הטרפות שבבהמה, המהווה את מקרה ההטרפה השכיח ביותר בבהמה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וסירכא · ראה עוד »

פנחס הלוי

רבי פנחס הלוי אחי הרא"ה היה מחכמי יהדות ספרד הנוצרית, בן דורו של הרמב"ן ורבו של אחיו הצעיר רבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה).

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ופנחס הלוי · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרובאנס

האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ופרובאנס · ראה עוד »

פולמוס הנפיחה

פולמוס הנפיחה הוא מחלוקת הלכתית חריפה שפרצה ביהדות פאס, בין קהילות התושבים לקהילות המגורשים, אודות היתר הנפיחה, וגלשה ליריבות קשה בין הקהילות.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ופולמוס הנפיחה · ראה עוד »

פולמוס הרמב"ם

פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בעניין ספרי ודעות הרמב"ם, אשר התקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ופולמוס הרמב"ם · ראה עוד »

פירות שביעית

תושב חולון מודיע כי הפירות על העצים בחצרו הם הפקר לרגל שנת השמיטה. פירות שביעית הן פירות שקדושים בקדושת שביעית, מאחר שגדלו בשנת שמיטה בשדה החייב ב'שמיטה'.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ופירות שביעית · ראה עוד »

קהילת יהודי לונל

לוח על קיר בית הכנסת הישן של לונל פאנל ובו ההיסטוריה של יהודי לונל קהילת יהודי לונל (גם לוניל) היא קהילה יהודית פעילה מאוד שהתקיימה בעיירה לונל במחוז ארו, הממוקמת באמצע הדרך בין נים למונפלייה שבצרפת.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וקהילת יהודי לונל · ראה עוד »

קו התאריך בהלכה

מיקומו של קו התאריך הוא בעל משמעויות שונות בהלכה, והיה נתון במחלוקת בין הפוסקים.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וקו התאריך בהלכה · ראה עוד »

קינות לתשעה באב

כותל המערבי שנות ה-50 קינות לתשעה באב הן קינות הנאמרות בליל תשעה באב ובבוקרו.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וקינות לתשעה באב · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ור"י הזקן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ורמב"ן · ראה עוד »

רא"ה

רבי אהרן הלוי (1235–1303 במשוער), הרא"ה, מחכמי יהדות ספרד במאה ה-13, מפרשני התלמוד ורבם המובהק של הריטב"א ורבי קרשקש וידאל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ורא"ה · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וראש השנה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וראשונים · ראה עוד »

רז"ה

#הפניה זרחיה הלוי.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ורז"ה · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ורי"ף · ראה עוד »

שנת היובל

בול בנושא גאולת קרקע בשנת היובל, עוצב לכבוד יובל שנים לקרן קיימת לישראל שנת היובל בתורה היא שנה מקודשת המתקיימת אחת לחמישים שנה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ושנת היובל · ראה עוד »

שביעית בזמן הזה

שביעית בזמן הזה היא מחלוקת הלכתית בשאלה, האם המצוות הקשורות לשנת שמיטה (בפרט מצוות שמיטת הקרקעות ושמיטת הכספים) מחייבות בימינו – כאשר היובל ודיניו אינם נוהגים – מדאורייתא, או מדרבנן בלבד.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ושביעית בזמן הזה · ראה עוד »

שיטת ריב"ב

שיטת ריב"ב הוא חיבור על ספר ההלכות של הרי"ף, מאת רבי יהודה בן ברכיה, בנו של רבי ברכיה הלוי ואחיינו של רבי זרחיה הלוי, בעל ספר המאור.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ושיטת ריב"ב · ראה עוד »

תקיעת הכהנים בחצוצרות

תקיעת הכהנים בחצוצרות היא מצוות עשה מהתורה המחייבת את הכהנים בני אהרן לתקוע בחצוצרות הן בעת הקרבת קרבנות והן כתזכורת לזכות בני ישראל בעת מצוקה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ותקיעת הכהנים בחצוצרות · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה (ל"ג) לספירת העומר (י"ח באייר), ונחשב החל מהמאה ה-12 ליום שמחה מסורתי, וכנקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות הנוהגים בימי ספירת העומר.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ול"ג בעומר · ראה עוד »

לונל

לונל (בצרפתית: Lunel - לִינֶל; באוקסיטנית: Lunèl - לוּנֶל, בעבר: לוניל) היא עיר בדרום צרפת, באזור פרובאנס, 21 ק"מ ממזרח למונפלייה ו-28 ק"מ מדרום-מערב לנים.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ולונל · ראה עוד »

לוי (יהדות)

יש כאלו הנוהגים לציין את קברותיהם של לויים בסמל של נטלה. בתמונה מצבה של "פייפל בן מרדכי הלוי". לוי ביהדות הוא צאצא משבט לוי שאינו מצאצאי אהרן הכהן.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ולוי (יהדות) · ראה עוד »

טלטול ברשות הרבים

טלטול ארבע אמות ברשות הרבים הוא העברה של חפץ ברשות הרבים למרחק של ארבע אמות ומעלה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וטלטול ברשות הרבים · ראה עוד »

חמין

צלחת חמין עם תוספת ירק חי המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: "טשאָלנט", קרי "צ'וֹלנט" או "צ'וּלנט"; בערבית מרוקאית: סחינא או טפינה, או "תְבִּית" בערבית עיראקית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וחמין · ראה עוד »

חכמי פרובנס

חכמי פרובאנס (נקראו גם חכמי פרובינציה) הם קבוצת תלמידי חכמים שחיו במשך מספר דורות בפרובאנס בחלקה אשר ממערב לנהר הרון, כולל חלק ממחוז לנגדוק.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וחכמי פרובנס · ראה עוד »

בעל המאור

#הפניה זרחיה הלוי.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ובעל המאור · ראה עוד »

בעלי הנפש

200px בעלי הנפש הוא ספר בן שבעה פרקים שכתב הראב"ד במאה ה-12 ועוסק בהלכות נידה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ובעלי הנפש · ראה עוד »

בר פלוגתא

בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ובר פלוגתא · ראה עוד »

ברכיה הלוי

רבי ברכיה הלוי היה רב ופייטן בפרובנס במאה ה-12, אחיו הצעיר של רבי זרחיה הלוי (בעל המאור).

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וברכיה הלוי · ראה עוד »

בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן

בתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן היא שאלה הלכתית עיונית שנידונה בין האמוראים, בכללי המשפט העברי בהלכות נזיקין.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ובתר מעיקרא אזלינן או בתר בסוף אזלינן · ראה עוד »

ד'קמ"ה

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'קמ"ה · ראה עוד »

ד'קצ"ד

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'קצ"ד · ראה עוד »

ד'רמ"ג

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'רמ"ג · ראה עוד »

ד'רצ"ב

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'רצ"ב · ראה עוד »

ד'ש"ץ

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'ש"ץ · ראה עוד »

ד'שמ"א

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'שמ"א · ראה עוד »

ד'תפ"ח

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תפ"ח · ראה עוד »

ד'תקפ"ו

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תקפ"ו · ראה עוד »

ד'תקל"ז

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תקל"ז · ראה עוד »

ד'תרפ"ד

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תרפ"ד · ראה עוד »

ד'תרל"ה

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תרל"ה · ראה עוד »

ד'תשפ"ב

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תשפ"ב · ראה עוד »

ד'תשל"ג

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תשל"ג · ראה עוד »

ד'תת"ף

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תת"ף · ראה עוד »

ד'תתקמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תתקמ"ו · ראה עוד »

ד'תתקע"ח

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תתקע"ח · ראה עוד »

ד'תתקכ"ט

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תתקכ"ט · ראה עוד »

ד'תתל"א

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תתל"א · ראה עוד »

ד'תל"ט

לדעת רוב הראשונים זו שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וד'תל"ט · ראה עוד »

דרישה וחקירה

דרישה וחקירה הן שני מרכיבים הכרחיים בחקירת עדים על פי ההלכה, והן מהוות תנאי לקבלת העדות בדיונים שאינם דיני ממונות.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ודרישה וחקירה · ראה עוד »

ה'ע"ו

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'ע"ו · ראה עוד »

ה'קע"ד

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'קע"ד · ראה עוד »

ה'קכ"ה

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'קכ"ה · ראה עוד »

ה'רע"ב

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'רע"ב · ראה עוד »

ה'רכ"ג

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'רכ"ג · ראה עוד »

ה'ש"ע

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'ש"ע · ראה עוד »

ה'שכ"א

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'שכ"א · ראה עוד »

ה'תס"ח

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'תס"ח · ראה עוד »

ה'תקס"ו

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'תקס"ו · ראה עוד »

ה'תקי"ז

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'תקי"ז · ראה עוד »

ה'תרס"ד

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'תרס"ד · ראה עוד »

ה'תרט"ו

אבן הפינה של משכנות שאננים - תחילת היציאה מן החומות. לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'תרט"ו · ראה עוד »

ה'תשי"ג

לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'תשי"ג · ראה עוד »

ה'תי"ט

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'תי"ט · ראה עוד »

ה'כ"ז

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וה'כ"ז · ראה עוד »

המאור

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והמאור · ראה עוד »

המצור על ירושלים (70)

המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »

העיטור

העיטור (בשמו המלא: עיטור סופרים), הוא ספר הלכה שחובר במאה ה-12 על ידי רבי יצחק בן אבא מרי ממרסילייא שבחבל פרובאנס שבצרפת.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והעיטור · ראה עוד »

הרשאה (משפט עברי)

הרשאה כשמה, היא נתינת רשות - ייפוי כח, לייצוג משפטי.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והרשאה (משפט עברי) · ראה עוד »

הרז"ה

#הפניה זרחיה הלוי.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והרז"ה · ראה עוד »

התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה

שער הכניסה של בית העלמין היהודי-ספרדי בבוקרשט התפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה מנתה בשיאה אלפים בודדים של יהודים שעוד הזדהו כ"ספרדים" ושמרו על נוסח תפילה ומנהגים שונים מיהדות מזרח אירופה, שמנתה אז כמה מאות אלפים (שחלקם ממגורשי אשכנז או שהיו לא-אשכנזים שהתערבבו עמם ושאימצו את נוסח יהדות זו).

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והתפוצה היהודית-הספרדית במזרח אירופה · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והלוח העברי · ראה עוד »

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) במרוקו.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והלכות רב אלפס · ראה עוד »

הלכות ליל הסדר

שולחן הסדר מתוך ההגדה הלכות ליל הסדר הן מקבץ הלכות, דינים ומנהגים, המורה כיצד יש לקיים את לילו הראשון של חג הפסח, המכונה "ליל הסדר".

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והלכות ליל הסדר · ראה עוד »

הגדת שאלתיאל

דף מההגדה הגדת שאלתיאל או הגדת שאלתיאל חן היא הגדה של פסח מאוירת עם עיטורי זהב הכתובה על גבי קלף, שנכתבה בספרד במאה ה-14.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי והגדת שאלתיאל · ראה עוד »

וסת השעות

וסת השעות לפי ההלכה הוא אחד מהווסתות האוסרים את הבעל והאישה בתשמיש המיטה, מחשש שמא תראה האישה באותו הזמן דם נידה, ותטמא.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ווסת השעות · ראה עוד »

כל העיר כולה כארבע אמות

כל העיר כולה כארבע אמות הוא כלל בהלכות תחומין האומר כי דינה של שטח עיר לעניין תחום שבת, מחושב כשטח של ארבע אמות בלבד, מותר ללכת את כל העיר בחופשיות ואין היא עולה לחשבון אלפיים האמה המותרים ללכת לפי כללי תחום שבת, ולכן אם שבת אדם בעיר - מותר לו ללכת בכל מרחבי העיר, וכן בכל תחומה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וכל העיר כולה כארבע אמות · ראה עוד »

כללי מלאכת יום טוב

כללי המלאכות ביום טוב הוא מושג האוגד בתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית מלאכת אוכל נפש שבשונה משבת, הותרה ביום טוב.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי וכללי מלאכת יום טוב · ראה עוד »

יעקב רייפמן

יעקב רייפמן (ביידיש: רייפמאנן; א' בניסן תקע"ח, 7 באפריל 1818 - י"ד בחשוון תרנ"ה, 13 בנובמבר 1894) היה חוקר אוטודידקט ומחבר פורה, היסטוריון של היהדות ומלומד עברי.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויעקב רייפמן · ראה עוד »

יצחק השנירי

רבי יצחק השנירי היה פייטן יהודי בפרובנס ובספרד בסוף המאה השתים עשרה ובתחילת המאה השלוש עשרה.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויצחק השנירי · ראה עוד »

יהדות צרפת

בית-כנסת בווקלוז (צולם ב-2009) יהדות צרפת היא כיום הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם, אחרי ישראל וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויהדות צרפת · ראה עוד »

יהונתן מלוניל

רבי יהונתן (בן רבי דוד הכהן) מלוניל (נולד במאה ה-12 (1135?) – 1211, עכו) היה מהבולטים שבחכמי פרובנס, ומחבר "פירוש רבנו יהונתן" על כל ספר ההלכות של הרי"ף.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויהונתן מלוניל · ראה עוד »

יהודה אבן תיבון

יהודה בן שאול אבן תיבון (בספרדית: Judá ben Saúl ibn Tibbón; 1120–1190) היה מתרגם ורופא בממלכת ספרד בימי הביניים בתור הזהב של יהדות ספרד.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויהודה אבן תיבון · ראה עוד »

יהודה ליב אדל

יהודה ליב הלוי אדל (בכתיב יידי: עדל, או עדיל; השם במקורו בראשי תיבות: עד"ל; ז' באדר ה'תקי"ז, 27 בפברואר 1757 - י"ח בתמוז ה'תקפ"ח, 30 ביוני 1828) היה למדן ליטאי ומומחה לספרות אגדות חז"ל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויהודה ליב אדל · ראה עוד »

יהודית חולודנקו (חלד)

יהודית חולודנקו (ידועה בשם המשפחה חלד; 1900 – 26 באוגוסט 1956, כ' אלול תשט"ז) הייתה מחנכת בשפה העברית ופעילה חברתית-ציונית.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויהודית חולודנקו (חלד) · ראה עוד »

יונה אבן ג'נאח

שער ספרו של ר' יונה בן ג'נאח - ספר השרשים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו רבי יונה אבן ג'נאח (בקיצור: ריב"ג), בשמו הערבי אַבּוּ אלְוַלִיד מַרְוַאן בן ג'נאח (כוּנה רבי מרינוס על ידי ראב"ע), היה בלשן, פילולוג ורופא.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויונה אבן ג'נאח · ראה עוד »

יוסף אבן פלאת

רבי יוסף בן יהודה, אִבְּן פְּלַאת (מכונה לעיתים קרובות גם אִבְּן פְּלַאט או אִבְּן פְּלַט), היה רב, פרשן ופוסק מן המאה ה-12, בתחילת תקופת הראשונים.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויוסף אבן פלאת · ראה עוד »

יוסף קאפח

הרב יוסף קאפח (י"ב בכסלו ה'תרע"ח - י"ח בתמוז ה'תש"ס; 27 בנובמבר 1917 – 21 ביולי 2000) היה פוסק הלכה חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: זרחיה הלוי ויוסף קאפח · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זרחיה_הלוי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »