תִקשׁוֹרֶת

571 יחסים: מאנדוק, מאקו (עיר), מאריאפוץ', מאיר נקר, מאיר צובירי, מאיר שצ'רנסקי, מאיר יונה ברנצקי, מנחם מנדל גרליץ, מנחם נחום קפלן, מנחם פרוש, מנחם בנימין פומרנץ, מעלה הזיתים, מצבת יגיד עליו רעו, מצבה, מקס קולנשר, מקור ברוך, מרק (הונגריה), מרגיטה, מרדכי אלקחי, מרדכי אזרחי, מרדכי עמרם הירש, מרדכי בורר, מרדכי דוד לוין, מרדכי הלברשטאדט, מרכוס שטיינר, מריה נוימן, משנת עקביא בן מהללאל, משפט האחים רייצס, משפחת קוקיא, משפחת קיש, משה מזרחי (חבר הכנסת), משה אפרים נבון, משה אלפי, משה סלנט, משה פראגר, משה ראובן אסמן, משה שמואל ראב, משה לוי (ראש מועצה מקומית), משה לייב ליליינבלום, משה חמווי, משה בן-שבת אמזאלג, משה בארקי, משה ברגמן, משה ירמיה הכהן, מזקבשד, מזקובאצ'האזה, מזטור, מזברן, מחלקת הל"ה, מבצע על כנפי נשרים, ..., מגיארבאנהגייש, מדנין (עיר), מהר"ל מפראג, מונוק, מועצת הרבנות הראשית, מועצה דתית, מור (יישוב), מולא אהרון הכהן, מיקלוש היידו, מיהו יהודי, מיכל רוזנבוים, מייקוט, אמה גורוכוב, אמיל באלוג, אנץ', אנינות, אפץ, אפרים לנגסנר, אפרים להב, אפושטג, אר (כפר), ארנון צדוק, ארד (עיר), ארדבניה, ארון מתים, אריה אלחנני, אריה ליב ברלין, אריה דיסנצ'יק, אשר לייב בריסק, אתרא קדישא, אלברטירשה, אלכסנדר פרידקיס, אליס פניבש-רוזנברג, אליעזר אלינר, אליעזר קשאני, אליעזר שיין, אליעזר בן-יהודה, אליעזר דן רלב"ג, אלישבע (משוררת), אליהו מייטוס, אליהו פוסק, אליהו שייד, אברהם מנלה, אברהם ארלנגר, אברהם אלקנה זקס, אברהם עזריאל, אברהם קמרון, אברהם רפפורט, אברהם שמואל בנימין סופר, אברהם שמואל בנימין שפיצר, אברהם שמואל יוריס, אברהם לודויפול, אברהם ליס, אברהם וולף יאסני, אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם-חיים שאג, אבשלום חביב, אבבה ברהן, אגודת חסידי חב"ד העולמית, אגייק, אדן פוגאן, אדר, אהרן פרץ (רופא), אהרן ברמן, אהלה הלוי, אונוד, אוניברסיטת שטרסבורג, אופהרטו, אוריאל כהנא, אולסליסקה, אוטונומיות, אוזד, אוהליה, אילק, איבראן, נמשסאלוק, נאבל, נאג'אצ'ד, נאג'אטאד, נאג'קאלו, נאג'ביום, נאדאודבר, נסים (בוקו) לוי, נסים משיח, נסים קורקידי, נפתלי כ"ץ, נפתלי יוסף פריינד, נתן נטע שפירא, נתן גורן, נג'קאטה, נג'קניז'ה, נג'הלאס, נדב אבקסיס, נובוסליצה, נירמגייש, נירמדה, נירצ'הוי, נירקאטה, נירבאטור, נירבלטק, נירבוגאט, נירבוגדאן, נירג'האזה, נירגיולאי, ניריאקו, ניז'ני נובגורוד, סמינר בית יעקב תל אביב (שצ'רנסקי), סנדרה (הונגריה), סנהדריה, סעודת הבראה, סרנץ', סרווש, סטרי, סבליאבה, סבדסאלאש, סבולצ'באקה, סגהאלום, סיקסו, סידני, עמרם אבורביע, עמרם בלוי, עמותת עתים, עספור, עליות מגורשי ספרד ופורטוגל, עבודה סוציאלית בישראל, עובדיה מברטנורא, פמיניזם דתי (יהדות), פאביאנהאזה, פנחס עשת, פנחס להב, פנונהלמה, פסק דין קסטנבאום, פראונקירכן, פרנץ מזאי, פרשת קבורת תרזה אנגלוביץ, פרשת ילדי תימן, פרשוב, פרד דונקל, פתח תקווה, פג'וורנק, פהרדיארמט, פולמוס גופות היהודים בפקולטות לרפואה ברומניה, פוינילה דה סוב מונטה, פינסק, פישל לחובר, צ'נגר, צ'פרג, צ'פל, צ'ופ, צ'ורנה, צ'ורוג, צלדמלק, צבי גילת (קצין), צבי הירש פרבר, קמצ'ה, קמחא דפסחא, קאלושמיין, קנטוריאנושי, קרצג, קרשלדאן, קרלובץ, קרול קליין, קריעה (אבלות), קריית צאנז (נתניה), קלודצקו, קזינצברציקה, קבר האחים לחללי הרובע היהודי, קבר הרמב"ם, קברן, קבורה (יהדות), קבורה אזרחית בישראל, קבורה בישראל, קהל עדת ישורון (ניו יורק), קהילת שארית ישראל, קהילת חב"ד בחברון, קהילת יהודי מזקובאצ'האזה, קהילת יהודי מור, קהילת יהודי מיינץ, קהילת יהודי אוסטי נד לבם, קהילת יהודי אוג'דה, קהילת יהודי אוהעל, קהילת יהודי איבניץ, קהילת יהודי ספישסקה פודהרדייה, קהילת יהודי סרנץ', קהילת יהודי פיטרסבורג, קהילת יהודי צ'רנוביץ, קהילת יהודי קמצ'ה, קהילת יהודי קאליב, קהילת יהודי קטוביץ, קהילת יהודי קונהדייש, קהילת יהודי קישקרש, קהילת יהודי רחיב, קהילת יהודי טעטש, קהילת יהודי טרויכטלינגן, קהילת יהודי טומשוב לובלסקי, קהילת יהודי טורנאליה, קהילת יהודי זלצבורג, קהילת יהודי חוסט, קהילת יהודי חוז'וב, קהילת יהודי ברלין, קהילת יהודי ברהובה, קהילת יהודי ברודי, קהילת יהודי בונהאד, קהילת יהודי בודפשט, קהילת יהודי גוקסהגן, קהילת יהודי גורליצה, קהילת יהודי דזיאלושיץ, קהילת יהודי ויסבאדן, קהילת יהודי יאסין, קוניאר, קופריבניצה, קופה ראשית - דמויות, קורפו (עיר), קולגיום, קולומיאה, קוואגוארש, קישקונמאישה, קישקונפלג'האזה, קישווארדה, קיבארט, רמת אביב ג', ראצקווה, ראקאב, ראלף סטיינמן, ראובן אבינועם, ראובן בירר, רפאל אלשיך, רפאל קמחי, רצח מנהיגי יהדות לבנון (1984–1986), רצח יורי וולקוב, רקמז, רחמים מושונוב, רבקה אלפר, רוז'ניאבה, רינה קופר, שמאל פוליטי בישראל, שמאי גינזבורג, שמחה מירון, שמחה שטטנר, שמואל אביצור, שמואל זנוויל שפיצר, שמואל זביטקובר, שמואל ברוך, שמות ביהדות, שאנדור אדלר (רב), שארבוגארד, שארוואר, שאול סתהון, שאיוקזה, שניאור זלמן מלאדי, שרגא פייבל מרגולין, שרה הסטרין-לרנר, שלמה זלמן פרוש, שלמה זלמן גייגר, שלמה חזן, שלמה דיין, שלום רונלי-ריקליס, שלום דובער שניאורסון, שבע קהילות, שבתאי קונורטי, שואת יהודי יוון, שוראני, שוש וייץ, שכנא רותם, שי גור, שירי גדני, שיינדל גרין, שייח' באדר, תמרה רובינס, תאריך פטירה, תל אביב-יפו, תל רגב (בית קברות), תולדות עם ישראל - ארכיונים, תולדות יהודי טוטקומלוש, תכריכים, תימן, לאחר הסעודה, לוצרן, לושטיצה, לוולק, לוי רבינוביץ, לידה שקטה, ט"ו בכסלו, טאיה, טפולצה, טרצל, טשביניה, טלוסטה, טט (הונגריה), טהרת המת, טוקאי (עיר), טורקה, טולנה, טולצ'ווה, טובה חסקינה, טיססלקה, טיסלק, טיסלוץ, טיסברצל, טיסדדה, טיסדוב, טיסוושווארי, טיוקוד, ז' באדר, ז'אמבק, ז'יבואו, זמון, זאלאגרסג, זאב אברמוביץ (פועלי ציון), זאב ברבן, זאב ורדי, זאב וולפנזון, זק"א, זלמן מייזל, זלמן סוזאיב, זלמן לביוש, זיגפריד ון וריסלנד, חברא קדישא, חבלים, חוק שירותי הדת היהודיים, חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, חורוסטקוב, חיים אבולעפיה (הראשון), חיים קאזיס, חיים רפאל עטייא, חיים שמואל שמרלינג, חיים גלובינסקי, חיים הלל פריד (רופא), חיים יהושע גולדברג, ב. יאושזון, בן עויזרמן, בן-ציון גליס, בני ציון, בנימין טנא, בקן, בקטלוראנטהאזה, ברצל, ברוך פוזנר, ברוך בן-יהודה, ברוך ויניצקי, בלתי הפיך (ספר), בטוניה, בואנוס איירס, בית אבות סיעודי לקשישים (בודפשט), בית עלמין גני אסתר, בית לוויות, בית המדרש גולדרס גרין, בית העלמין קריית שאול, בית העלמין של גוש קטיף, בית העלמין שייח' באדר, בית העלמין בשכונת שערי צדק, בית העלמין הדרום, בית העלמין היהודי ביפו, בית הקברות נחלת יצחק, בית הקברות סמבוסקי, בית הקברות סנהדריה, בית הקברות הצבאי נחלת יצחק, בית הקברות הצבאי קריית שאול, בית הקברות היהודי באושוויינצ'ים, בית הקברות היהודי בקטוביץ, בית הקברות היהודי ברודנו, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית הקברות היהודי בוורשה, בית הקברות היהודי העתיק בפראג, בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, בית הכנסת של פאפה, בית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט, בית הכנסת בית יעקב (סקופיה), בית הכנסת החסידי בסנטה, בית הכנסת הגדול של בודפשט, בית הכנסת הכוראלי של גאלאץ, בית ועד הקהילה, גאוואוונצ'לה, גנאלוגיה, גנץ (עיר), גצ'אי, גחש"א, גד פרומקין, גדעון לנגמן, גירוש תל אביב, גיימרה, גיירה, דמצ'ר, דמביצה, דניאל ציון, דרצ'קה, דב ימיני, דבורה קסטלניץ, דבורה בן-יהודה, דומבראד, דונצק, דונווצ'ה, דורש ציון, דוברובניק, דוד רותם, דוד טנה, דוד ברשי, דוד כהנא (רב), דווצ'ר, ה'רמ"ז, המוזיאון היהודי בפראג, האגודה הרפואית פאול ארליך, הנרי אברמוביץ, הקרב על הוועד, הקהילה היהודית, הקהילה היהודית במרגיטה, הקהילה היהודית במושינה, הקהילה היהודית בבאדן (אוסטריה), הקהילה היהודית הספרדית ברומניה, הקהילה היהודית הספרדית בבוקרשט, הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת, הר המנוחות, הר הזיתים, הרשות הארצית לשירותי דת, הרחקות דרבנו תם, השיל מקראקא, התאחדות קהלות החרדים, התפרצות נגיף הקורונה בקהילות היהודיות בתפוצות, הלמאי, הלוויה, הלוויית הרב עובדיה יוסף, הלוויית הרב חיים קניבסקי, החברה קדישא של קהילת פראג, הבתולה מלודמיר, הומנה, הודמזוושרהיי, הינקו גוטליב, היסטוריה של תל אביב, היידושאמשון, היידוהדהאז, וארפלוטה, ואידאצ'קה, ואיה, וסטה (עיר), ועד העיר ליהודי ירושלים, ועדת הפנים והגנת הסביבה, ורפלט, ולנטין בק, ולקי מדר, ולדיסלב קובלסקי, וינוהרדיב, וילמוש פרוינד, וילי הירש, וידאל סורנאגה, יאנושהלמה, יארמי, יעקב איינשטיין, יעקב ניסן רוזנטל, יעקב ניב, יעקב סורוביץ, יעקב קורץ, יעקב רוז'ה, יעקב לסלוי, יעקב טולידאנו (מהרי"ט), יעקב זילברפלד, יעקב יוסף אטינגר, יעקב יוסף כ"ץ, יעיש גיאת, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק אדל, יצחק אייזיק טויב, יצחק נסים, יצחק טריואקס, יצחק זאב אלטשולר, ירחמיאל אהרונסון, ישעיהו ליבמן, ישראל אהרוני (זואולוג), ישראל שמעון שיין, ישראל בר-זכאי, ישיבת מעלה אליהו, יחזקאל לנדא, יחזקאל דוקקעס, יחיאל גרינפלד, יחיאל דרזנר, יחיאל היילפרין (רב), יהדות מץ, יהדות אסטוניה, יהדות אוראדיה, יהדות אורתודוקסית בתל אביב, יהדות אודסה, יהדות פרוסיה, יהדות קסטוריה, יהדות שוודיה, יהדות תימן, יהדות ליבורנו, יהדות טורדה, יהדות זאגרב, יהדות בקאו, יהדות בלגרד, יהדות בוקרשט, יהדות ביטולה, יהדות גאלאץ, יהדות דמשק, יהדות הקרפטים, יהדות יאשי, יהושע מאיר רייכמן, יהושע לפידות, יהושע ברוכי, יהושכר כרכי (קרקובסקי), יהודה אריה לוי, יהודה פורת, יהודה צבי יבזרוב, יהודה ליב ברגר, יהודה גור, יואל בוכוולד, יום-טוב ליפמן הלר, יונה מצגר, יוסף מאיר, יוסף מנדל שמרלינג, יוסף משה שכטר, יוסף שאול אלישר, יוסף שפוצ'ניק, יוסף שלוש, יוסף זימן, יוסף חיים זוננפלד, יוסף בוכריץ, יוסל'ה קמצן קדוש, יוסטין קלימן, יוסי אלי, יוליוס ג'ייקובס, יוחנן לוי. להרחיב מדד (521 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מאנדוק

מאנדוק (בהונגרית: Mándok) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומאנדוק · ראה עוד »

מאקו (עיר)

מאקו (בהונגרית: Makó, ברומנית: Macău, ביידיש: מאַקאָוו) היא עיר בדרום מזרח הונגריה, במרחק 20 קילומטרים מהגבול עם רומניה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומאקו (עיר) · ראה עוד »

מאריאפוץ'

מאריאפוץ' (בהונגרית: Máriapócs) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומאריאפוץ' · ראה עוד »

מאיר נקר

מאיר נקר (26 ביולי 1926 – 29 ביולי 1947) היה מעולי הגרדום, חבר מחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים במבצע הפריצה לכלא עכו, והוצא להורג.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומאיר נקר · ראה עוד »

מאיר צובירי

הרב מאיר צובירי (תרע"ו, 1916 - ט"ז שבט תשנ"ה, 17 בינואר 1995), המכונה גם מארי מאיר, היה מחשובי רבני צנעא, כיהן כרבה הספרדי הראשון של גדרה במשך 33 שנים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומאיר צובירי · ראה עוד »

מאיר שצ'רנסקי

הרב מאיר שצ'רנסקי (ה'תרס"ה, 1905 - ליל ל' בתשרי ה'תשל"ג, 7 באוקטובר 1972) היה איש חינוך חרדי, מייסד "בית יעקב" בתל אביב ומחבר פורה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומאיר שצ'רנסקי · ראה עוד »

מאיר יונה ברנצקי

רבי מאיר יונה (ברנצקי) רבי מאיר יונה ברנצקי (מוכר יותר בשמו הפרטי בלבד ולעיתים: ר' מאיר יונה שץ; ה'תקע"ז, 1817 - י"ז בסיוון ה'תרנ"א, 23 ביוני 1891) היה רב ליטאי ומחבר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומאיר יונה ברנצקי · ראה עוד »

מנחם מנדל גרליץ

יצחק מנחם מנדל גרליץ (ב' באב תש"ב, 1942 – ג' באדר ב' תשפ"ב, 5 במרץ 2022) היה סופר חרדי, יצירתו כוללת ספרות ילדים ונוער וספרי הגיוגרפיה, עורך, מהדיר ומוציא לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומנחם מנדל גרליץ · ראה עוד »

מנחם נחום קפלן

הרב מנחם נחום קפלן מהורודנה (תקע"ב, 1811 – ח' בחשוון תר"ם, 1879, נודע בכינוי רבי נחומ'קה מהורודנה) התפרסם כצדיק וגבאי צדקה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומנחם נחום קפלן · ראה עוד »

מנחם פרוש

מנחם פרוש, 1966 שמעון פרס עם מנחם פרוש (ספטמבר 2009) מנחם פֹּרוּשׁ (כ"ח באדר ב' תרע"ו, 2 באפריל 1916 - ח' באדר תש"ע, 22 בפברואר 2010) היה חבר הכנסת מטעם יהדות התורה ויושב-ראש אגודת ישראל בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומנחם פרוש · ראה עוד »

מנחם בנימין פומרנץ

הרב מנחם בנימין פומרנץ (ביידיש: פאמעראנץ; תרמ"ז, 1887 - י"ב בכסלו תש"ב, דצמבר 1942) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות הנריקוב ודלוגושיודלו שבפולין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומנחם בנימין פומרנץ · ראה עוד »

מעלה הזיתים

חזית של אחד ממבני המתחם ובין הבתים נראים קברים בבית הקברות בהר הזיתים מבנים במתחם בתים בשכונה מעלה הזיתים היא שכונה יהודית בדרום רכס הר הזיתים בירושלים, הממוקמת סמוך לדרך יריחו הישנה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומעלה הזיתים · ראה עוד »

מצבת יגיד עליו רעו

מצבת "יגיד עליו רעו" בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב תמונת המצבה לפני מלחמת העולם השנייה תקריב של המצבה בסמיכות למצבת רבי נתן נטע שפירא, טרום מלחמת העולם השנייה. בתמונה מזוהה בבירור הכיתוב שעל גבי המצבות מצבת יגיד עליו רעו היא מצבת קבר שהייתה סמוכה לקברו של רבי נתן נטע שפירא בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, אשר צוינה לבנו - יצחק שפירא, אך במהלך השנים יוחסה לדמות אגדית שנקברה באורח פלאי על ידו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומצבת יגיד עליו רעו · ראה עוד »

מצבה

"מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבות טוקאי, הונגריה מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומצבה · ראה עוד »

מקס קולנשר

ד"ר מקס קולנשר (27 בספטמבר 1875 - 16 במרץ 1937) היה ממייסדי המפלגה הציונית בגרמניה ואחד מהאידאולוגים הראשיים שלה: התווה ויישם דרך לאומית וקהילתית בפוזן, ברלין וישראל, והקים את "בנק קולנשר לווינברג".

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומקס קולנשר · ראה עוד »

מקור ברוך

תכנון שטחה של מקור ברוך במרחב השכונות, מפה בריטית 1927 בית הכנסת אהל רחל ברחוב דוד ילין בית חבשוש מקור ברוך היא שכונה במרכז ירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומקור ברוך · ראה עוד »

מרק (הונגריה)

מרק (בהונגרית: Mérk) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומרק (הונגריה) · ראה עוד »

מרגיטה

מרגיטה (ברומנית: Marghita, בהונגרית: Margitta, בגרמנית Margarethen, ביידיש: מארגארעטן) היא עיר במחוז ביהור ברומניה שהוא חלק מאזור קרישאנה שחלקו הרומני מהווה היום חלק מחבל טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומרגיטה · ראה עוד »

מרדכי אלקחי

מרדכי אלקחי (10 במרץ 1925 – 16 באפריל 1947), מעולי הגרדום, היה איש האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים בליל ההלקאות והוצא להורג.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומרדכי אלקחי · ראה עוד »

מרדכי אזרחי

מרדכי אזרחי (קרישבסקי) (י"ט בתמוז תרכ"ב, 17 ביולי 1862 – א' בתשרי תשי"ב, 1 באוקטובר 1951) היה איש העלייה הראשונה, מראשוני המורים העבריים בארץ ישראל, ולימים יושב ראש הסתדרות המורים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומרדכי אזרחי · ראה עוד »

מרדכי עמרם הירש

הרב מרדכי עמרם (מרקוס) הירש (בהונגרית: Hirsch Márkus; בגרמנית: Markus Hirsch; כ"ח בשבט תקצ"ג, 17 בפברואר 1833 – כ"ז באייר תרס"ט, 18 במאי 1909) היה אב בית דין אובודה, פראג והמבורג.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומרדכי עמרם הירש · ראה עוד »

מרדכי בורר

212x212px הרב ד"ר מרדכי בורר (בגרמנית: Marcus Bohrer; י"ט באלול ה'תרנ"ה - ח' בטבת ה'תרצ"ט) היה רבן האחרון של קהילות גיילינגן וראנדג במדינת באדן שבדרום גרמניה, ורבהּ הבלתי רשמי של קהילת דיסנהופן שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומרדכי בורר · ראה עוד »

מרדכי דוד לוין

מרדכי דוד לוין רבי מרדכי דוד לוין (ה'תרל"ט; 1879, ברעזא – ז' בשבט ה'תשכ"ז; 18 בינואר 1967, ירושלים) היה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים, ומחבר סדרת ספרי "דרכי דוד" על הש"ס.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומרדכי דוד לוין · ראה עוד »

מרדכי הלברשטאדט

מרדכי בן אליעזר הלברשטאדט (דיסלדורף) (1686 - 23 במאי 1769) היה רב וחוקר יהודי-גרמני.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומרדכי הלברשטאדט · ראה עוד »

מרכוס שטיינר

מרכוס שטיינר (Markus Steiner; נולד בשנת 1865 בברטיסלאבה, נפטר בשנות ה-40 בברית המועצות), רב העיר ביילסקו-ביאלה בין השנים 1896–1939 ופרופסור לפילוסופיה באותה עיר.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומרכוס שטיינר · ראה עוד »

מריה נוימן

מריה נוימן (ברומנית: Maria Neumann, בהונגרית: Neumann Mária, 23 ביוני 1905 לוגוז' – 28 באוגוסט 2003 טימישוארה) הייתה מתמטיקאית יהודיה רומנייה, שהתמחתה בעיקר בגאומטריה לא-אוקלידית ובמורשתו המדעית של יאנוש בויאי, הייתה מרצה בכירה באוניברסיטת טימישוארה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומריה נוימן · ראה עוד »

משנת עקביא בן מהללאל

משנת עקביא בן מהללאל בציור טיח צבעוני מסביבות המאה ה-17, על קיר בית הכנסת אייזיק שול בקרקוב משנת עקביא בן מהללאל היא משנה בתחילת פרק ג' של פרקי אבות, שזו לשונה: המשנה מציגה לאדם את אפסותו בעולם הזה לעומת גדולתו של הקדוש ברוך הוא, ובכך באה להרתיע את האדם מחטא.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשנת עקביא בן מהללאל · ראה עוד »

משפט האחים רייצס

משפט האחים רייצס הוא משפט אנטישמי שהתרחש בלבוב (האיחוד הפולני-ליטאי; כיום אוקראינה) באביב ה'תפ"ח (1728) בו נידונו למוות אכזרי רבי חיים רייצס, ראש הישיבה בלבוב, ואחיו רבי יהושע רייצס, מראשי הקהילה היהודית בלבוב, בגין שידול מומר לשוב ליהדותו וביזוי האמונה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשפט האחים רייצס · ראה עוד »

משפחת קוקיא

בית בנימין ורוזה קוקיה מאחורי בית טיכו משפחת קוֹקְיָא (נכתב גם קוקיה) היא אחת המשפחות העשירות והידועות בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשפחת קוקיא · ראה עוד »

משפחת קיש

חנוך קיש, סביב 1901 פרדריק קיש משפחת קִישׁ (בגרמנית: Kisch) הייתה משפחה יהודית בולטת שנדדה במאה ה-16 מהעיירה כיש (Chiesch) במערב בוהמיה (כיום בצ'כיה), מקור שם המשפחה, והתיישבה בשלהי המאה ה-17 בפראג (אז תחת שלטון האימפריה הרומית הקדושה של בית הבסבורג).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשפחת קיש · ראה עוד »

משה מזרחי (חבר הכנסת)

משה מזרחי (20 בספטמבר 1950 – 10 בדצמבר 2022) היה פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה וניצב במשטרת ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה מזרחי (חבר הכנסת) · ראה עוד »

משה אפרים נבון

משה אפרים נבון אפנדי (1848 – 22 בינואר 1918) היה איש ציבור ירושלמי, שופט והתובע הכללי בבית המשפט בעיר וחבר ועד העדה הספרדית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה אפרים נבון · ראה עוד »

משה אלפי

משה אלפי (נולד ב-3 במרץ 1966, י"א באדר תשכ"ו) הוא יוצר, במאי, מפיק קולנוע וטלוויזיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה אלפי · ראה עוד »

משה סלנט

רבי משה סלנטשתמונה להחלפה הרב משה דוב בן-ציון סלנט (ה' בטבת ה'תרפ"ט, 18 בדצמבר 1928 - כ"ט בכסלו ה'תשע"ו, 11 בדצמבר 2015) היה ראש ישיבה וראש כולל אברכים ירושלמי, מרבני קהילת קהל פרושים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה סלנט · ראה עוד »

משה פראגר

פראגר בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, יולי 1969 פראגר עם הרב פנחס הכהן לוין, 1947 פראגר קובע מזוזה בחנוכת הבית של כולל גור בבני ברק, 1969 בסמינר בית יעקב בירושלים. בתמונה גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק והרב הלל ליברמן, מנהל הסמינר, 1967 דוד בן-גוריון עונד לפראגר את אות ההגנה, 1964 פראגר בבית ראש הממשלה דוד בן-גוריון עם קבלת האות, 1964 משה פראגר (14 ביוני 1908, ה'תרס"ט - 2 באוקטובר 1984, ו' בתשרי ה'תשמ"ה), סופר ופובליציסט חרדי, עסק בחקר השואה, בייחוד מהפן של הגבורה היהודית הרוחנית שנתגלתה בה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה פראגר · ראה עוד »

משה ראובן אסמן

הרב משה ראובן אסמן (נולד ב-14 במרץ 1966 בלנינגרד, ברית המועצות) רב בית הכנסת ברודסקי בקייב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה ראובן אסמן · ראה עוד »

משה שמואל ראב

ר' משה שמואל ראב (בן-עזר) (1862 – 11 במרץ 1955) היה ממייסדי המושבות פתח תקווה ויהוד.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה שמואל ראב · ראה עוד »

משה לוי (ראש מועצה מקומית)

משה לוי (1919-1986) היה ראש המועצה המקומית נס ציונה בין השנים 1966-1968.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה לוי (ראש מועצה מקומית) · ראה עוד »

משה לייב ליליינבלום

משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »

משה חמווי

הרב משה חמווי (26 בינואר 1887, ראש חודש שבט ה'תרמ"ז – 24 בינואר 1974) היה שד"ר ואיש ציבור, חבר בית הדין הרבני בחיפה וחבר ועד העדה הספרדית, וממייסדי שכונת בת גלים בעיר.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה חמווי · ראה עוד »

משה בן-שבת אמזאלג

פרופסור משה בן שבת אמזלאג פרופ' משה בן-שבת אמזאלג (בפורטוגזית: Moisés Bensabat Amzalak; 4 באוקטובר 1892 - 6 ביוני 1978) היה כלכלן יהודי-פורטוגזי מפורסם אשר עמד בראש האקדמיה למדעים של פורטוגל וכיהן למשך 52 שנה כנשיא הקהילה היהודית במדינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה בן-שבת אמזאלג · ראה עוד »

משה בארקי

קאדין מלכה, אשתו של רבי משה בארקי רבי משה בארקי (סביבות ה'תקפ"ט, 1829 - ד' בסיוון ה'תרע"ג, 9 ביוני 1913) היה רבה של איזמיר.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה בארקי · ראה עוד »

משה ברגמן

הרב משה ברגמן כ"ט בשבט תרס"ט, 20 בפברואר 1909 – י"א בטבת תשל"ח, 21 בדצמבר 1977) היה ראש ישיבת בני עקיבא במירון, ולאחר מכן ראש ישיבת רשב"י בבני ברק.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה ברגמן · ראה עוד »

משה ירמיה הכהן

הרב משה ירמיה הכהן (יש הרושמים כ"ץ; נפטר בי"ח באייר ה'תי"ט) המכונה משה מנארול היה רב בכמה קהילות בפולין, ולאחר גזירות ת"ח ות"ט נמלט למץ שבצרפת והיה רבה של יהדות מץ.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומשה ירמיה הכהן · ראה עוד »

מזקבשד

מֶזֶקֶבֶשד (בהונגרית: Mezőkövesd) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, שבצפון-מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומזקבשד · ראה עוד »

מזקובאצ'האזה

מזקובאצ'האזה (בהונגרית: Mezőkovácsháza) היא עיירה במחוז בקש שבהונגריה, המרכז והיישוב המאוכלס ביותר של נפת מזקובאצ'האזה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומזקובאצ'האזה · ראה עוד »

מזטור

מזטור (בהונגרית: Mezőtúr) היא עיירה בהונגריה, נמצאת במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק, כ-88 קילומטר דרומית מזרחית מהעיר בודפשט.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומזטור · ראה עוד »

מזברן

מזברן (בהונגרית: Mezőberény) היא עיר בנפת בקש שבמחוז בקש בדרום מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומזברן · ראה עוד »

מחלקת הל"ה

מחלקת הל"ה (נקראת גם שיירת הל"ה או בפשטות הל"ה; כונתה מחלקת ההר על ידי חיים גורי, בשירו "הנה מוטלות גופותינו"), הייתה מחלקה מקובצת של 40 לוחמים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומחלקת הל"ה · ראה עוד »

מבצע על כנפי נשרים

מבצע על כנפי נשרים היה מבצע של מדינת ישראל להעלאת יהודי תימן ומעט מיהודי אריתריאה לארץ ישראל כחלק מעליות חיסול גלויות בשנים 1949 ו-1950.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומבצע על כנפי נשרים · ראה עוד »

מגיארבאנהגייש

מגיארבאנהגייש (בהונגרית: Magyarbánhegyes) הוא כפר בנפת מזקובאצ'האזה שבמחוז בקש בדרום מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומגיארבאנהגייש · ראה עוד »

מדנין (עיר)

מדנין (בערבית: مدنين) היא עיר בדרום מזרח תוניסיה, בירת מחוז מדנין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומדנין (עיר) · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

מונוק

מונוק (בהונגרית: Monok) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומונוק · ראה עוד »

מועצת הרבנות הראשית

מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל, שפועל מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומועצת הרבנות הראשית · ראה עוד »

מועצה דתית

נשר, שוכן בשכונת תל חנן בניין בית הדין האזורי והמועצה הדתית בשדרות דוד המלך בתל אביב בית המועצה הדתית בגבעתיים מועצה דתית היא רשות ממלכתית אשר תפקידה לספק את שירותי הדת לתושבים היהודים ברשויות המקומית בישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומועצה דתית · ראה עוד »

מור (יישוב)

טירת למברג מור (בהונגרית: Mór) היא עיר במחוז פייר, מקום מושבו של נפת מור, היישוב השלישי המאוכלס ביותר במחוז אחרי סקשפהרוואר ודונאויווארוש.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומור (יישוב) · ראה עוד »

מולא אהרון הכהן

מולא אהרון הכהן (1910 לערך) מולא אהרן הכהן (1843 - 13 במאי 1918) היה שד"ר, ממעוררי עליית יהודי פרס לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומולא אהרון הכהן · ראה עוד »

מיקלוש היידו

מיקלוש היידו, (במקור מיקשה הוניג, בהונגרית: Hajdu Miklós; גלה, 28 בינואר 1879 – תל-ליטוינסקי, ישראל, ינואר 1956) היה עורך דין יהודי-הונגרי-ישראלי, עיתונאי, סופר, עורך עיתון, פעיל ציבורי בקהילה היהודית בבודפשט ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומיקלוש היידו · ראה עוד »

מיהו יהודי

סוגיית מיהו יהודי היא נושא שנוי במחלוקת בשיח הדתי, הפוליטי, המשפטי והחברתי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומיהו יהודי · ראה עוד »

מיכל רוזנבוים

מיכל רוזנבוים (נולדה ב-2 בנובמבר 1975) היא עורכת דין ישראלית, המכהנת כמנהלת רשות החברות הממשלתיות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומיכל רוזנבוים · ראה עוד »

מייקוט

מייקוט (בהונגרית: Mélykút) היא ‏עיר במחוז באץ-קישקון בנפת יאנושהלמה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ומייקוט · ראה עוד »

אמה גורוכוב

אמה גורוכוב (1 באפריל 1899 - 18 ביוני 1973) הייתה פסנתרנית ומורה ישראלית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואמה גורוכוב · ראה עוד »

אמיל באלוג

אמיל באלוג (במקור עד 1888 בלייר, בהונגרית: Balog Emil; קצ'קמט, 1 באוגוסט 1872 – לונדון, 1963) היה מהנדס מכונות, מומחה לתחבורה, מחבר פרסומים רבים בתחום התחבורה, מחבר מערכת פרסומים מקצועיים עניפה, קצין מעוטר במלחמת העולם הראשונה, אביו של הכלכלן והפוליטיקאי הכלכלי תומאס באלוג, ברון באלוג (1905–1985).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואמיל באלוג · ראה עוד »

אנץ'

אנץ' (בהונגרית: Encs) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה, העיר המרכזית בנפת אנץ'.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואנץ' · ראה עוד »

אנינות

אנינות (או אנינה או אוֹנְנות) היא המצב בו מצוי קרובו של הנפטר בזמן שלאחר מות קרובו ועד קבורתו של הנפטר.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואנינות · ראה עוד »

אפץ

אפץ (בהונגרית: Apc) הוא כפר במחוז הווש שבצפון הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואפץ · ראה עוד »

אפרים לנגסנר

אפרים לנגסנר שימש מטעם סיעת הפועל המזרחי כסגנו וממלא מקומו של ראש המועצה המקומית הראשון של אשדוד ים, דב גור.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואפרים לנגסנר · ראה עוד »

אפרים להב

אפרים להב (1914 – 11 בינואר 1987) היה קצין הנדסה ראשי (קהנ"ר) בשנים 1954–1958, וכן לוחם בחיל ההנדסה המלכותי של צבא בריטניה, בבריגדה היהודית ובצה"ל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואפרים להב · ראה עוד »

אפושטג

אפושטג (בהונגרית: Apostag) הוא כפר בנפת קונסנטמיקלוש שבמחוז באץ'-קישקון בדרום־מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואפושטג · ראה עוד »

אר (כפר)

אֶר (בהונגרית: Őr) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, במזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואר (כפר) · ראה עוד »

ארנון צדוק

ארנון צדוק (נולד ב-13 ביוני 1949) הוא שחקן ובמאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וארנון צדוק · ראה עוד »

ארד (עיר)

ארד (ברומנית ובהונגרית: Arad) היא עיר ברומניה, בירת מחוז ארד שבשוליה המערביים של חבל טרנסילבניה, באזור ההיסטורי הקרוי קרישאנה (קֶרֶשׁווידֵק) או פרטיום (פארציום).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וארד (עיר) · ראה עוד »

ארדבניה

ארדבניה (בהונגרית: Erdőbénye) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וארדבניה · ראה עוד »

ארון מתים

לווייתו ב-8 באפריל 2005 ארון מתים הוא תיבה המשמשת להצגה וקבורה או שרפה של גופת אדם מת.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וארון מתים · ראה עוד »

אריה אלחנני

לסל 10 בתל אביבאריה אל-חנני (לעיתים אלחנני; 1898 – 2 בדצמבר 1985) היה אדריכל, מעצב תפאורות וגרפיקאי ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשל"ג.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואריה אלחנני · ראה עוד »

אריה ליב ברלין

הרב אריה לֶיבּ ברלין (Löb Berlin; ב' בתמוז תצ"ז, 1737, פירת (פיורדא), בוואריה – ב' בסיוון תקע"ד, 21 במאי 1814, קאסל) היה אב בית דין של קאסל ומדינת הסן וחבר הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואריה ליב ברלין · ראה עוד »

אריה דיסנצ'יק

אריה דיסנצ'יק (צ'יק) (13 בדצמבר 1907 – 14 באוגוסט 1978) היה עורכו השני של העיתון "מעריב", לאחר מותו של מייסד העיתון ועורכו הראשון, עזריאל קרליבך.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואריה דיסנצ'יק · ראה עוד »

אשר לייב בריסק

אשר לייב בריסק (תרל"ב 1872 - ד' בכסלו תרע"ז 29 בנובמבר 1916) היה סופר וביבליוגרף איש היישוב הישן בירושלים, ראשון הממפים והמתעדים של בית הקברות בהר הזיתים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואשר לייב בריסק · ראה עוד »

אתרא קדישא

אַתְרָא קַדִּישָׁא (בארמית: "מקום קדוש") הוא ארגון חרדי הפועל להגנתם ושימורם של קברי יהודים בישראל ובעולם, מתוך אידאולוגיה הלכתית של כבוד המת.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואתרא קדישא · ראה עוד »

אלברטירשה

אלברטירשה (בהונגרית: Albertirsa; הלחם של שמות הכפרים שהרכיבו אותה - אלברטי ואירשה) היא עיר במחוז פשט שבמרכז הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואלברטירשה · ראה עוד »

אלכסנדר פרידקיס

ד"ר אלכסנדר פרידקיס (אלכסנדר אברמוביץ פרידקיס, כ"ד בטבת ה'תש"ט - כ' בתמוז ה'תשפ"ג), היה ראש קהילה וראש חברא קדישא ורופא בכיר בעיר דניפרו אוקראינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואלכסנדר פרידקיס · ראה עוד »

אליס פניבש-רוזנברג

אליס (עליזה) פֶניבֶש-רוזנברג (19 במרץ 1912 או 1914 – 19 במרץ 1973) הייתה כנרת, וויולנית ומורה ישראלית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואליס פניבש-רוזנברג · ראה עוד »

אליעזר אלינר

אליעזר אֵלִינָר (18 ביוני 1904 – 31 במאי 1980) היה פעיל בתנועת המזרחי, מחברי ההנהלה הארצית הראשונה של תנועת בני עקיבא, מורה ומחנך, סופר, יקיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואליעזר אלינר · ראה עוד »

אליעזר קשאני

אליעזר קשאני (18 במרץ 1923 – 16 באפריל 1947), מעולי הגרדום, היה לוחם מחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים, נידון למוות והוצא להורג בתלייה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואליעזר קשאני · ראה עוד »

אליעזר שיין

אליעזר שיין (נכתב גם שין; כ"ט בכסלו תרמ"א, 2 בדצמבר 1880 – י"ג בניסן תרצ"א, 31 במרץ 1931) היה מחנך עברי יליד בוברויסק, איש העלייה השלישית, מורה למתמטיקה ופעיל ציוני סוציאליסטי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואליעזר שיין · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליעזר דן רלב"ג

הרב משה אליעזר דן רלב"ג (תקצ"ב 1832 – כ"ז באב תרנ"ה, אוגוסט 1895) היה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואליעזר דן רלב"ג · ראה עוד »

אלישבע (משוררת)

אלישבע עם בתה, מרים, בחוף הים בתל אביב, 1926 עטיפת ספר שירים רוסי של אלישבע מ-1919, תחת שם העט "א. לישבע" יֶליזָבֶטָה איוואנובנה ז'ירקובה-ביחוֹבסקי (ברוסית: Елизавета Ивановна Жиркова; 19 בספטמבר 1888 – 26 במרץ 1949), שנודעה בשם העט אלישבע, הייתה משוררת ברוסיה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואלישבע (משוררת) · ראה עוד »

אליהו מייטוס

אליהו מֶיְיטוּס (מיטוס; Meitus; ו' בתשרי תרנ"ג, 27 בספטמבר 1892, קישינב, בסרביה, האימפריה הרוסית – 19 ביוני 1977, תל אביב) היה משורר עברי ומתרגם פורה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואליהו מייטוס · ראה עוד »

אליהו פוסק

הרב אליהו פוסק הרב אליהו פוסק (1859 – 1932) שימש כרב במוהליקה ובזלטופול שבאוקראינה, מחבר ספרים תורניים רבים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואליהו פוסק · ראה עוד »

אליהו שייד

אֵלִי (אֱלִיָּהוּ) שֵייד (Elie Scheid; 25 באוקטובר 1841 – אוקטובר 1922) היה המפקח הראשי על המושבות בארץ ישראל מטעם הברון רוטשילד, מאז פרש עליהן הברון את חסותו, בסוף שנת 1883, ועד שהעביר אותן לניהול יק"א בדצמבר שנת 1899.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואליהו שייד · ראה עוד »

אברהם מנלה

אברהם מנלה אברהם מרדכי מנלה (נולד בג' בניסן תשל"ו, 3 באפריל 1976) הוא מנכ"ל חברה קדישא תל אביב-יפו והמחוז.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם מנלה · ראה עוד »

אברהם ארלנגר

אברהם אֶרלַנגֶר (בגרמנית: Abraham Erlanger; תרי"ג, 1853 – כ"ג בכסלו תרצ"ב, 1931) היה מראשי היהדות האורתודוקסית בשווייץ במאה ה-19 וראש הקהילה היהודית האורתודוקסית בלוצרן.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם ארלנגר · ראה עוד »

אברהם אלקנה זקס

הרב אברהם אלקנה זקס (1846 – כ"ד באדר ה'תרס"ג, 23 במרץ 1903) היה מנכבדי העדה האשכנזית בירושלים, ראש כולל הולנד ודויטשלנד, מייסד ומנהל מושב הזקנים הכללי המאוחד ועסקן ירושלמי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם אלקנה זקס · ראה עוד »

אברהם עזריאל

הרב אברהם עזריאל (22 באוקטובר 1861–24 במאי 1944) היה איש ציבור ירושלמי, חבר ועד העדה הספרדית ואב בית הדין של העדה בעיר, מנהל ישיבת "שבת אחים" וישיבת המקובלים בית אל, וממייסדי בית היתומים הספרדי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם עזריאל · ראה עוד »

אברהם קמרון

אברהם קִמְרוֹן (קוֹמָרוב; Kimron, Komarov; 10 במרץ 1907 – ז' באב תש"כ, 30 ביולי 1960) היה וטרינר בתקופת היישוב ומדינת ישראל, מדען בעל שם עולמי בתחום החיסון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם קמרון · ראה עוד »

אברהם רפפורט

מצבת קברו בבית החיים בלבוב, צמוד לציון רבו רבי יהושע פאלק -סמ"ע/דרישה רבי אברהם שרנצל הכהן רפפורט (לעיתים: אברהם שרענצל או שרענצלס; ד' בטבת ה'שמ"ה, 6 בדצמבר 1584 - י"ח בסיוון ה'תי"א, 7 ביוני 1651) היה רב וראש ישיבה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם רפפורט · ראה עוד »

אברהם שמואל בנימין סופר

הכתב סופר המצבה על קברו בבית העלמין בפרשבורג הרב אברהם שמואל בנימין סופר (שרייבר) (א' באדר א' שנת תקע"ה, 11 בפברואר 1815 – י"ט בטבת תרל"ב, 18 בינואר 1872) היה בנו של החת"ם סופר ויורשו כרבה של פרשבורג וראש הישיבה בה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם שמואל בנימין סופר · ראה עוד »

אברהם שמואל בנימין שפיצר

הרב אברהם שמואל בנימין שפיצר (תרל"ב, 1872 – ט"ו בסיוון תרצ"ד, 1934) היה רבה של מישקולץ בהונגריה, ולאחר מכן רבה של המבורג בגרמניה במשך עשרים ושלוש שנים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם שמואל בנימין שפיצר · ראה עוד »

אברהם שמואל יוריס

אברהם שמואל יוריס יוריס (יושב הראשון משמאל) בין ראשי סניף קרן היסוד בירושלים, 1930–1938 אברהם שמואל יוּרִיס (לרוב בראשי תיבות: א. ש. יוריס; בעיתונות של תקופתו מופיע פעמים רבות כ"ד"ר יוריס"; 8 במרץ 1890 – 21 באפריל 1971) היה פעיל ציוני סוציאליסטי, סופר, פובליציסט ומבקר אמנות, מבכירי המבקרים הארצישראלים בזמנו, כתב בעיתוני ארץ ישראל והעולם, בעיקר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם שמואל יוריס · ראה עוד »

אברהם לודויפול

אברהם לוּדְוִיפּוֹל (נכתב גם לודוויפול, לודביפול, וכן על דרך הרוסית: ליודוויפול (Людвиполь) ובכתיב היידי: ליודוויפּאָל; בצרפתית: Ludvipol; חשוון תרכ"ו, 1865, זוויהל, ווהלין, רוסיה (אוקראינה) – כ"ה בניסן תרפ"א, 3 במאי 1921, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט ומתרגם עברי ופעיל ציבור ציוני.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם לודויפול · ראה עוד »

אברהם ליס

אברהם לִיס (31 במאי 1913, ביאליסטוק, פולין – 24 באוקטובר 1998, תל אביב) היה מבקר ספרות ומסאי יידי ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם ליס · ראה עוד »

אברהם וולף יאסני

אברהם וולף יַאסְני (ציפֶּרמן) (על פי רוב: א. וולף יאסני; ביידיש: אברהם וואָלף יאַסני (ציפּערמאַן); בפולנית: Abraham Wolf Jasny (Cyperman)‎; 1893, זֶ'לֶכוב, האימפריה הרוסית – 5 בפברואר 1968, תל אביב) היה עיתונאי, סופר, מסאי, פובליציסט והיסטוריון חובב יידי פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם וולף יאסני · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אברהם-חיים שאג

הרב אברהם-חיים שָאג (צְוֶובְּנֶר) (י"ב בתמוז ה'תרמ"ג 17 ביולי 1883 - כ"ד בכסלו ה'תשי"ט 6 בדצמבר 1958), היה חבר הכנסת מטעם החזית הדתית המאוחדת בכנסת הראשונה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואברהם-חיים שאג · ראה עוד »

אבשלום חביב

אבשלום חביב (ליבליך) (18 ביוני 1926 – 29 ביולי 1947), מעולי הגרדום.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואבשלום חביב · ראה עוד »

אבבה ברהן

אבבה ברהן בשנת 1973 בכפר וולקה אַבֶּבֶּה בָּרָהָן (בשמו העברי: יָאִיר בֶּן אוּרִי; 1932 – 14 בדצמבר 2004) היה איש דת ואיש חינוך יהודי במחוז גונדר שבאתיופיה, אסיר ציון, פעיל עלייה מרכזי ומראשי יוצאי אתיופיה באשדוד.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואבבה ברהן · ראה עוד »

אגודת חסידי חב"ד העולמית

נייר המכתבים של אגודת חסידי חב"ד העולמית אגודת חסידי חב"ד (בקיצור אַגוּ"ח) הוא ארגון הגג של חסידות חב"ד בעולם.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואגודת חסידי חב"ד העולמית · ראה עוד »

אגייק

אגייק (בהונגרית: Egyek) הוא כפר גדול במחוז היידו-ביהר שבמזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואגייק · ראה עוד »

אדן פוגאן

אדן פוגאן (במקור עד 1899 פולק, (בהונגרית: Pogány Ödön; דווצ'ר, 3 בפברואר 1886 – בודפשט, 26 ביולי 1967) היה דוקטור לרפואה (MD), רופא אף אוזן גרון, פרופסור באוניברסיטה, קנדידט ("דוקטורט קטן".CSc) במדעי הרפואה (1952). מנהל בית חולים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואדן פוגאן · ראה עוד »

אדר

אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואדר · ראה עוד »

אהרן פרץ (רופא)

אהרן פרץ (באנגלית: Aharon Peretz; שמו הקודם: פֶּרְציקוביץ או פרציקוביץ', Pertsikovich/ Pertsikovitz; 2 בינואר 1910 – 11 באפריל 1989) היה גינקולוג, ומייסד ומנהל מחלקת הנשים והיולדות בבית החולים רמב"ם בחיפה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואהרן פרץ (רופא) · ראה עוד »

אהרן ברמן

ד"ר אהרן ברמן אהרן בֶּרמן (19 בפברואר 1895 – 22 במאי 1969) היה מחנך עברי בקובנה ובתל אביב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואהרן ברמן · ראה עוד »

אהלה הלוי

עטיפת ספרה הביוגרפי של אהלה הלוי אֹהלה הלוי (14 באפריל 1928 – 21 ביולי 2010) הייתה זמרת ישראלית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואהלה הלוי · ראה עוד »

אונוד

אונוד (בהונגרית: Ónod) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואונוד · ראה עוד »

אוניברסיטת שטרסבורג

אוניברסיטת שטרסבורג (בצרפתית: Université de Strasbourg, Unistra) בעיר שטרסבורג, בחבל גראנד אסט, במזרח צרפת, היא האוניברסיטה השנייה בגודלה בצרפת (אחרי אוניברסיטת אקס-מרסיי), בה לומדים כ־48,000 סטודנטים, ויותר מ -4,000 חוקרים, אוספים ידע ומנתחים אותו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואוניברסיטת שטרסבורג · ראה עוד »

אופהרטו

אופהרטו (בהונגרית: Ófehértó) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון-מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואופהרטו · ראה עוד »

אוריאל כהנא

בית שלום עליכם, אפריל 2008 אוריאל כהנא (1 ביוני 1903 – 2 בספטמבר 1965) היה אדריכל, צייר-מאייר ומעצב תעשייתי ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואוריאל כהנא · ראה עוד »

אולסליסקה

אולסליסקה (בהונגרית: Olaszliszka, ובפי היהודים ליסקא) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואולסליסקה · ראה עוד »

אוטונומיות

אוטונומיות היא מיני-סדרה מסוגת דרמה דיסטופית, שעלתה לשידור ב-HOT 3 ב-6 בספטמבר 2018 והסתיימה ב-11 באוקטובר לאחר 6 פרקים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואוטונומיות · ראה עוד »

אוזד

אוזד (בהונגרית: Ózd) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן (Borsod-Abaúj-Zemplén), הונגריה ובה כ-35,000 תושבים (2009).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואוזד · ראה עוד »

אוהליה

אוּהְליָה (באוקראינית Угля; בהונגרית: Uglya, אוגליה; ביידיש: איגלא) הוא כפר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה מצפון לעיר טיאצ'יב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואוהליה · ראה עוד »

אילק

אילק (בהונגרית: Ilk) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואילק · ראה עוד »

איבראן

איבראן (בהונגרית: Ibrány) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבמזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ואיבראן · ראה עוד »

נמשסאלוק

נמשסאלוק (בהונגרית: Nemesszalók) הוא כפר במחוז וספרם, בנפת פאפה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונמשסאלוק · ראה עוד »

נאבל

נאבל (בערבית: نابل, תעתיק: נאביל; בצרפתית: Nabeul) היא עיר בחופה המזרחי של תוניסיה, בצידו הדרומי של חצי האי כף בון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונאבל · ראה עוד »

נאג'אצ'ד

נָאגְ'אֶצֶ'ד (בהונגרית: Nagyecsed) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונאג'אצ'ד · ראה עוד »

נאג'אטאד

נאג'אטאד (בהונגרית: Nagyatád) היא עיר במחוז שומוג', מקום מושבו של נפת נאג'אטאד.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונאג'אטאד · ראה עוד »

נאג'קאלו

נאג'קאלו (בהונגרית: Nagykálló, בפי היהודים נקראה קאלוב או קאליב) היא עיירה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונאג'קאלו · ראה עוד »

נאג'ביום

נאג'ביום (בהונגרית: Nagybajom) היא עיר במחוז שומוג', בנפת קאפושוואר.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונאג'ביום · ראה עוד »

נאדאודבר

נאדאודבר (בהונגרית: Nádudvar) היא עיר במחוז היידו-ביהר, בנפת היידוסובוסלו שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונאדאודבר · ראה עוד »

נסים (בוקו) לוי

מושב הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה 1939. עומד שני משמאל ד"ר נסים בוקו לוי. יושבים: שני משמאל יוסף גירון יו"ר הקונסיסטוריה. במרכז התמונה חיים אהרן פרחי שהגיע לביקור בבולגריה מארץ ישראל נסים (בּוּקוֹ) לוי (בבולגרית: Ниссим Буко Леви; 31 במאי 1898, סופיה, נסיכות בולגריה – 18 בדצמבר 1988, תל אביב, ישראל) היה איש ציבור, פובליציסט ומשפטן יהודי-בולגרי-ישראלי, מראשי יהדות בולגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונסים (בוקו) לוי · ראה עוד »

נסים משיח

נסים משיח (1906, בולגריה - 8 באפריל 1983, ישראל) היה דוקטור לחקלאות, ממקימי בית הספר החקלאי עין כרם.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונסים משיח · ראה עוד »

נסים קורקידי

נייר פירמה מבית העסק של ניסים קורקידי (תל אביב, תר"ץ בערך) נסים גרשון קורקידי (ברגאמה, האימפריה העות'מאנית, 1872 - תל אביב, 30 באוקטובר 1937) סוחר, חזן ואיש ציבור ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונסים קורקידי · ראה עוד »

נפתלי כ"ץ

רבי נפתלי כ"ץ (ה'ת"ט; 1648 – כ"ד בטבת ה'תע"ט; 15 בינואר 1719) היה רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה, שנדד וגלה בין אוסטרהא (כיום במערב אוקראינה), פוזן (כיום פוזנן), פראג בצ'כיה, פרנקפורט במערבה של גרמניה, ושוב אוסטרהא.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונפתלי כ"ץ · ראה עוד »

נפתלי יוסף פריינד

הרב נפתלי יוסף פריינד (נקרא גם פרוינד; י"ט אדר תר"כ,;13 במרץ 1860 - כ"ה באייר תרצ"ג, מאי 1933) היה רב ופוסק הלכה, רבן של הקהילות היהודיות בקאנדי (פולין) ורוז'אן.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונפתלי יוסף פריינד · ראה עוד »

נתן נטע שפירא

רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, ~ 1584 – 20 ביולי 1633, י"ג באב ה'שצ"ג) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונתן נטע שפירא · ראה עוד »

נתן גורן

חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונתן גורן · ראה עוד »

נג'קאטה

נג'קאטה (בהונגרית: Nagykáta) היא עיר במחוז פשט, בנפת נג'קאטה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונג'קאטה · ראה עוד »

נג'קניז'ה

נג'קניז'ה (בהונגרית: Nagykanizsa; בגרמנית: Großkirchen, Groß-Kanizsa; בקרואטית: Velika Kaniža; בטורקית: Kanije) היא עיר במחוז זאלה, בדרום-מערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונג'קניז'ה · ראה עוד »

נג'הלאס

נג'הלאס (בהונגרית: Nagyhalász ביידיש האלאס) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונג'הלאס · ראה עוד »

נדב אבקסיס

נדב אבקסיס (נולד ב-25 בספטמבר 1971) הוא סטנדאפיסט ושחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונדב אבקסיס · ראה עוד »

נובוסליצה

נובוסליצה (באוקראינית: Новоселиця, נובוסליציה; ברומנית: Noua Suliță, נואה סוליצה; ברוסית: Новоселица; ביידיש: נאוואסעליץ) היא עיר במערב אוקראינה במחוז צ'רנוביץ, על הגדה המערבית של נהר הפרוט.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונובוסליצה · ראה עוד »

נירמגייש

נירמגייש (בהונגרית: Nyírmeggyes) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונירמגייש · ראה עוד »

נירמדה

נירמדה (בהונגרית: Nyírmada) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונירמדה · ראה עוד »

נירצ'הוי

נירצ'הוי (בהונגרית: Nyírcsaholy) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונירצ'הוי · ראה עוד »

נירקאטה

נירקאטה (בהונגרית: Nyírkáta) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונירקאטה · ראה עוד »

נירבאטור

נירבאטור (בהונגרית: Nyírbátor) היא עיר קטנה עם אווירה היסטורית במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בנפת נירבאטור.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונירבאטור · ראה עוד »

נירבלטק

נירבלטק (בהונגרית: Nyírbéltek) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה בסמוך לגבול הרומני.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונירבלטק · ראה עוד »

נירבוגאט

נירבוגאט (בהונגרית: Nyírbogát) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה בסמוך לגבול הרומני.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונירבוגאט · ראה עוד »

נירבוגדאן

נירבוגדאן (בהונגרית: Nyírbogdány) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, בנפת קמצ'ה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונירבוגדאן · ראה עוד »

נירג'האזה

נירג'האזה (בהונגרית: Nyíregyháza, ביידיש: נירעדהאז, נירדהז), עיר בצפון-מזרח הונגריה ובירת מחוז סבולץ'-סטמאר-ברג.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונירג'האזה · ראה עוד »

נירגיולאי

נירגיולאי (בהונגרית: Nyírgyulaj) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ונירגיולאי · ראה עוד »

ניריאקו

ניריאקו (בהונגרית: Nyírjákó) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וניריאקו · ראה עוד »

ניז'ני נובגורוד

הקרמלין של ניז'ני נובגורוד רחוב בולשאיה פוקרובסקאיה - הרחוב הראשי בעיר כיכר מינין ופוז'ארסקי - הכיכר הראשית בעיר ניז'ני נובגורוד (רוסית: Нижний Новгород, צ'ובשית: Чулхула) היא עיר ברוסיה על נהר הוולגה במפגשה עם אוקה, מרכז מחוז ניז'ני נובגורוד והאזור הפדרלי של הוולגה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וניז'ני נובגורוד · ראה עוד »

סמינר בית יעקב תל אביב (שצ'רנסקי)

סמינר בית יעקב-תל אביב (נקרא גם סמינר שצ'רנסקי) הוא סמינר חרדי המהווה תיכון וסמינר למורות, נוסד בתל אביב בשנת 1933.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסמינר בית יעקב תל אביב (שצ'רנסקי) · ראה עוד »

סנדרה (הונגריה)

סנדרה (בהונגרית: Szendrő) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסנדרה (הונגריה) · ראה עוד »

סנהדריה

סנהדריה במפה מימי המנדט, 1938 קברי הסנהדרין, סוף המאה ה-19 בית הכנסת פאג"י בשכונת סנהדריה צומת סנהדריה, מימין בית העלמין וברקע, הכניסה לשכונה סנהדריה היא שכונה חרדית בצפון ירושלים, ממזרח לכביש גולדה מאיר וצמוד לשכונת רמת אשכול, שמואל הנביא, ומעלות דפנה, וכן לבית הקברות סנהדריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסנהדריה · ראה עוד »

סעודת הבראה

בהלכה, סעודת הבראה היא חלק ממנהגי האבלות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסעודת הבראה · ראה עוד »

סרנץ'

סרנץ' (בהונגרית: Szerencs) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסרנץ' · ראה עוד »

סרווש

סרווש (הונגרית: Szarvas; גרמנית Sarwasch; סלובקית: Sarvaš) היא עיירה במחוז בקש (Békés) בדרום מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסרווש · ראה עוד »

סטרי

סְטְרִי (באוקראינית: Стрий, בפולנית: Stryj) היא עיר על הגדה המערבית של נהר סטרי, במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, למרגלות הרי הקרפטים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסטרי · ראה עוד »

סבליאבה

סבליאבה (באוקראינית, רוסינית ורוסית: Свалява; בגרמנית: Schwalbach או Schwallbach, "שוואלבאך"; בהונגרית: Szolyva, "סויבה"; בסלובקית: Svaľava; ברומנית: Svaliava; ביידיש: סוואליאווע) היא המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז משנה סבליאבה במחוז זקרפטיה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסבליאבה · ראה עוד »

סבדסאלאש

סבדסאלאש (בהונגרית: Szabadszállás) היא עיר במחוז באץ'-קישקון, בנפת קונסנטמיקלוש.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסבדסאלאש · ראה עוד »

סבולצ'באקה

סבולצ'באקה (בהונגרית: Szabolcsbáka) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסבולצ'באקה · ראה עוד »

סגהאלום

סגהאלום (בהונגרית: Szeghalom) היא עיר שממוקמת בחלק הצפוני של מחוז בקש, ומהווה את מרכזה של נפת סגהאלום.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסגהאלום · ראה עוד »

סיקסו

סיקסו (בהונגרית: Szikszó; ביידיש ידועה גם כסיקס) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסיקסו · ראה עוד »

סידני

מרכז סידני ומפרץ סידני סידני (באנגלית: Sydney) היא עיר הבירה של ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה, והעיר הגדולה והוותיקה ביותר באוסטרליה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וסידני · ראה עוד »

עמרם אבורביע

טקסט.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ועמרם אבורביע · ראה עוד »

עמרם בלוי

עמרם בלוי (בלויא; 1900 - ט"ו בתמוז תשל"ד, 5 ביולי 1974) היה מנהיג ומייסד נטורי קרתא.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ועמרם בלוי · ראה עוד »

עמותת עתים

עמותת עתים היא עמתה דתית - ליברלית שהוקמה בשנת 2002 על ידי הרב ד"ר שאול פרבר, עו"ד שלומית טור-פז ומיכה רואי, והיא מספקת סיוע והכוונה לנתקלים בקשיים במפגש עם שירותי הדת בישראל, כלומר: הרבנות הראשית לישראל, מועצות דתיות מקומיות, אגף הגיור, חברה קדישא ועוד.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ועמותת עתים · ראה עוד »

עספור

עספור (בתרגום מערבית: ציפור) היא סדרת טלוויזיה ישראלית מסוגת דרמת מתח של חברת התקשורת HOT שעלתה לשידור ב-7 במרץ 2010, בערוץ HOT3, והסתיימה לאחר 2 עונות ב-27 בדצמבר 2011.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ועספור · ראה עוד »

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל הם גלי העלייה לארץ ישראל של מגורשי חצי האי האיברי וצאצאיהם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ועליות מגורשי ספרד ופורטוגל · ראה עוד »

עבודה סוציאלית בישראל

העבודה הסוציאלית בישראל מוסדרת בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ועבודה סוציאלית בישראל · ראה עוד »

עובדיה מברטנורא

תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515), היה רב איטלקי ופרשן המשנה, רב העיר ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ועובדיה מברטנורא · ראה עוד »

פמיניזם דתי (יהדות)

פמיניזם דתי הוא זרם אידאולוגי המבקש לשלב ערכים פמיניסטיים עם ההלכה והמחשבה היהודית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופמיניזם דתי (יהדות) · ראה עוד »

פאביאנהאזה

פאביאנהאזה (בהונגרית: Fábiánháza) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופאביאנהאזה · ראה עוד »

פנחס עשת

לוחית זיכרון על ביתו של פנחס עשת פנחס עשת (10 ביוני 1935 – 19 בנובמבר 2006) היה אמן, דפס פסל ומורה לפיסול ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופנחס עשת · ראה עוד »

פנחס להב

פנחס (פינייה) להב (1921 – 22 בינואר 1992) היה דובר צה"ל במלחמת יום הכיפורים, קצין אספקה ראשי וקצין תחזוקה ראשי הראשון, בדרגת תת-אלוף.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופנחס להב · ראה עוד »

פנונהלמה

פנונהלמה (בהונגרית: Pannonhalma) היא עיר במחוז גיור-מושון-שופרון, שבצפון-מערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופנונהלמה · ראה עוד »

פסק דין קסטנבאום

ע"א 294/91 חברה קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' ליונל אריה קסטנבאום הוא פסק דין של בית המשפט העליון משנת 1992 העוסק בהחלת המשפט החוקתי על גופים פרטיים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופסק דין קסטנבאום · ראה עוד »

פראונקירכן

פראונקירכן (בגרמנית: Frauenkirchen, בהונגרית: Boldogasszony) היא עיר במחוז נויזידל אם זה (Neusiedl am See), במדינה הפדרלית בורגנלנד ברפובליקת אוסטריה, השוכנת דרומית מזרחית לווינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופראונקירכן · ראה עוד »

פרנץ מזאי

פֶרֶנְץ מֶזֶאִי (במקור גרינפלד, בהונגרית: Mezey Ferenc; ניראצ'אד, 5 בפברואר 1860 – בודפשט, 2 ביולי 1927) היה הונגרי-יהודי, דוקטור למשפטים, עורך דין, עורך עיתון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופרנץ מזאי · ראה עוד »

פרשת קבורת תרזה אנגלוביץ

קבר תרזה אנגלוביץ בבית הקברות החדש בשיכון גורדון, ראשון לציון, 2021 פרשת קבורת תרזה אנגלוביץ הוא כינוי לאירוע שהתרחש בשנת 1984, בו הוציאו חרדים מקברה בבית הקברות החדש בראשון לציון את גופתה של אשה לא יהודייה שנקברה שם והשליכו אותה ללא קבורה בבית קברות מוסלמי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופרשת קבורת תרזה אנגלוביץ · ראה עוד »

פרשת ילדי תימן

משפחה יהודית במחנה הפליטים "חאשד" ליד עדן בתימן, דצמבר 1949 מחנה עולים בבית ליד, 1950 פרשת ילדי תימן היא פרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, כשני שלישים מהם מיהדות תימן, בין השנים 1948–1954.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופרשת ילדי תימן · ראה עוד »

פרשוב

כנסייה בפרשוב פרשוב (בסלובקית: Prešov; בהונגרית: Eperjes; בפולנית: Preszów; בגרמנית: Preschau או Eperies) היא עיר במזרח סלובקיה, המשמשת כבירת מחוז פרשוב (סלובקית: Prešovský kraj), המחוז הגדול ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופרשוב · ראה עוד »

פרד דונקל

פרד פרידריך אוטו דוּנקֶל (בגרמנית: Friedrich Otto Fred Dunkel; (31 במרץ 1891 – 16 במאי 1948) היה עיתונאי, איש עסקים וקולנוען גרמני, ומחלוצי תעשיית הקולנוע בארץ ישראל לפני קום המדינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופרד דונקל · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופתח תקווה · ראה עוד »

פג'וורנק

פג'וורנק (בהונגרית: Fegyvernek) היא עיירה במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק בנפת טרקסנטמיקלוש.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופג'וורנק · ראה עוד »

פהרדיארמט

פהרדיארמט (בהונגרית: Fehérgyarmat, ביידיש פעהערגיארמאט) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון-מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופהרדיארמט · ראה עוד »

פולמוס גופות היהודים בפקולטות לרפואה ברומניה

בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בפקולטות לרפואה במרכזים האוניברסיטאיים ברומניה, סטודנטים לא יהודים החלו בהפגנות ומהומות על רקע סירוב הקהילות היהודיות לספק גופות לנתיחה שלאחר המוות עבור הסטודנטים, חרף העובדה שבין הסטודנטים היו לא מעט יהודים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופולמוס גופות היהודים בפקולטות לרפואה ברומניה · ראה עוד »

פוינילה דה סוב מונטה

פוינילה דה סוב מונטה (ברומנית: Poienile de sub Munte; בהונגרית: Ruszpolyána ובעבר Havasmező; ביידיש: פאליען ריסקווה או האוואש מזו) היא עיירה במחוז מרמורש שברומניה, סמוך לגבול האוקראיני, שבה התקיימה קהילה יהודית מהמאה ה-18 עד השואה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופוינילה דה סוב מונטה · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופינסק · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ופישל לחובר · ראה עוד »

צ'נגר

צ'נגר (בהונגרית: Csenger, ביידיש טשענגער) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וצ'נגר · ראה עוד »

צ'פרג

צ'פרג (בהונגרית: Csepreg) היא עיר במחוז ואש, שבצפון-מערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וצ'פרג · ראה עוד »

צ'פל

הרובע ה-21 של בודפשט (בהונגרית: Budapest XXI. kerülete), או בשמו המוכר צ'פל (בהונגרית: Csepel), הוא אחד מ-23 הרבעים של העיר בודפשט, בירת הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וצ'פל · ראה עוד »

צ'ופ

צ'ופ (בהונגרית: Csap; באוקראינית: Чоп; ביידיש: טשאָפּ) היא עיר בזקרפטיה שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וצ'ופ · ראה עוד »

צ'ורנה

צ'ורנה (בהונגרית: Csorna, ביידיש: טשארנא) היא עיירה קטנה במחוז גיור-מושון-שופרון, הונגריה, בת כ-10,000 תושבים, השוכנת ליד הגבול עם אוסטריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וצ'ורנה · ראה עוד »

צ'ורוג

צ'וּרוּג (בסרבית קירילית: Чуруг, בסרבית בכתב לטיני: Čurug) הוא כפר בסרביה השוכן במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וצ'ורוג · ראה עוד »

צלדמלק

צלדמלק (בהונגרית: Celldömölk) היא עיר במחוז ואש שבמערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וצלדמלק · ראה עוד »

צבי גילת (קצין)

צבי (צביקה) גילת (הורביץ) (19 במרץ 1919 - 21 באוקטובר 1992) היה איש צבא, בין מקימי ומפקדי מערך ההדרכה של ההגנה, מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל, ומפקדו הראשון של גדוד 72 בחטיבה 7 בקרבות לטרון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וצבי גילת (קצין) · ראה עוד »

צבי הירש פרבר

הרב צבי הירש פרבר (1879, סלובודקה, ליטא - נובמבר 1966) היה ראש ישיבה ומחבר תורני.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וצבי הירש פרבר · ראה עוד »

קמצ'ה

קֶמֶצֶ'ה (בהונגרית: Kemecse; ביידיש: קעמעטשע) היא עיירה במזרח הונגריה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקמצ'ה · ראה עוד »

קמחא דפסחא

חלוקת קמחא דפסחא בניו יורק, 1908 חלוקת קמחא דפסחא בירושלים 2013 בנק מזון קמחא דפסחא בירושלים, 2005 קִמְחָא דְפִסְחָא (בארמית: קמח לפסח, כלומר קמח להכנת מצות, נקרא גם בשם "מעות חיטין") היא מגבית צדקה מיוחדת הנהוגה לקראת חג הפסח, במסגרתה אוספים מהתושבים כסף או מזון על מנת לחלק לעניים לקראת פסח.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקמחא דפסחא · ראה עוד »

קאלושמיין

קאלושמיין (בהונגרית: Kállósemjén) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקאלושמיין · ראה עוד »

קנטוריאנושי

קנטוריאנושי (בהונגרית: Kántorjánosi) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג (Szabolcs-Szatmár-Bereg) שבצפון-מזרח הונגריה, כ-300 ק"מ מהבירה בודפשט.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקנטוריאנושי · ראה עוד »

קרצג

קרצג (בהונגרית: Karcag) היא עיר במחוז יאס-נאג'קון-סולנוק, בצפון המישור הגדול בחלקו המזרחי של מרכז הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקרצג · ראה עוד »

קרשלדאן

קרשלדאן (בהונגרית: Körösladány) היא עיר במחוז בקש בנפת סגהאלום.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקרשלדאן · ראה עוד »

קרלובץ

קרלובץ (בקרואטית: Karlovac; בגרמנית: Karlstadt או Carlstadt, קרלשטאט; בהונגרית: Károlyváros, קארויווארוש; באיטלקית: Carlostadio, קרלוסטדיו) היא עיר במרכז קרואטיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקרלובץ · ראה עוד »

קרול קליין

קרול קליין (Karol Klein; 30 בינואר 1908, קרקוב – 17 באוגוסט 1983, תל אביב) היה פסנתרן ומורה לפסנתר פולני-ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקרול קליין · ראה עוד »

קריעה (אבלות)

נשיא המדינה יצחק הרצוג, קורע קריעה בהלווית אימו אורה הרצוג, חלקת גדולי האומה ינואר 2022 קריעת בגד היא פעולה המבטאת אות אבל שהייתה נהוגה במזרח הקדמון ונוהגת בתרבויות שונות עד ימינו, ה'קריעה' מופיעה בתנ"ך עשרות פעמים לרוב כפעולת אבל על מות קרוב משפחה ולעיתים כתגובה לאירוע מטלטל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקריעה (אבלות) · ראה עוד »

קריית צאנז (נתניה)

בית חולים לניאדו בקריית צאנזקריית צאנז היא שכונה חרדית-חסידית המשמשת כמרכז חסידות צאנז בעולם, השוכנת בצפון נתניה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקריית צאנז (נתניה) · ראה עוד »

קלודצקו

קלודצקו (בפולנית: Kłodzko,Cladzco או Kładzko; בצ'כית: Kladsko; בגרמנית: Glatz,Glooz או dial; בלטינית: Glacio,Glacensis urbs או Glocium) היא עיירה בצפון-מזרח פרובינציית שלזיה תחתית שבדרום-מערב פולין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקלודצקו · ראה עוד »

קזינצברציקה

קזינצברציקה (בהונגרית: Kazincbarcika) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקזינצברציקה · ראה עוד »

קבר האחים לחללי הרובע היהודי

קבר האחים, מעט לאחר טקס יום הזיכרון 2011 אחותה, שולמית קובי קבר האחים לחללי הרובע היהודי הוא קבר אחים בהר הזיתים, בסמוך לקברי הנביאים, בירושלים, בו טמונים 48 מחללי הרובע היהודי שנהרגו במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקבר האחים לחללי הרובע היהודי · ראה עוד »

קבר הרמב"ם

מראה קבר הרמב"ם בשנת 1927 קבר הרמב"ם נמצא בטבריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקבר הרמב"ם · ראה עוד »

קברן

קברן בבית קברות בסרייבו קַבְרָן הוא אדם המספק שירותים לטיפול בקבורת מתים ומטפל בגופותיהם על פי הנחיות היגייניות ורפואיות, אך גם דתיות ותרבותיות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקברן · ראה עוד »

קבורה (יהדות)

קבורת המת היא מצוות עשה מהתורה לקבור את המתים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקבורה (יהדות) · ראה עוד »

קבורה אזרחית בישראל

קבורה אזרחית בישראל היא קבורה שאינה מתבצעת על ידי גופי קבורה דתיים, הפועלים לפי ההלכה (כפי שנעשה במרבית בתי הקברות בישראל), אלא מתבצעת על פי השקפת העולם והאמונה של המנוח ובני משפחתו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקבורה אזרחית בישראל · ראה עוד »

קבורה בישראל

קבורה בקומות לצד קבורה רגילה, בית עלמין גני אסתר קבורה במדינת ישראל נעשית ברובה על ידי גופים דתיים, וממומנת בבסיסה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקבורה בישראל · ראה עוד »

קהל עדת ישורון (ניו יורק)

בית הכנסת מבחוץ בית הכנסת מבחוץ קהל עדת ישורון (באנגלית: K'hal Adath Jeshurun או בקיצור KAJ), הידוע גם בשם ברויאר'ס (Breuer's), בשכונת וושינגטון הייטס במנהטן, שבניו יורק, היא קהילה חרדית עצמאית, שנוסדה על ידי יהודים מגרמניה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהל עדת ישורון (ניו יורק) · ראה עוד »

קהילת שארית ישראל

בית הקברות השלישי (1829-1851) של קהילת שארית ישראל בסמוך לשדרת האמריקות קהילת שארית ישראל (באנגלית: Congregation Shearith Israel) נוסדה במנהטן, ניו יורק בשנת 1654, על ידי מגורשי ספרד ופורטוגל, ונחשבת לקהילה היהודית הוותיקה בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת שארית ישראל · ראה עוד »

קהילת חב"ד בחברון

שניאור זלמן קהילת חב"ד בחברון הייתה קהילת חסידי חב"ד שהתקיימה במשך קרוב למאה ועשר שנים, בין תקפ"א לתרפ"ט, בעיר חברון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת חב"ד בחברון · ראה עוד »

קהילת יהודי מזקובאצ'האזה

נכון לשנת 2015, רק משפחה יהודית אחת התגוררה במזקובאצ'האזה, עיירה של פחות מששת אלפים תושבים במחוז בקש בהונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי מזקובאצ'האזה · ראה עוד »

קהילת יהודי מור

קהילת יהודי מור (Mor) שבהונגריה, התקיימה מאז המאה ה-17 בהסכמת שני בעלי האחוזות הגדולות של המקום.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי מור · ראה עוד »

קהילת יהודי מיינץ

Emmerich Joseph von Breidbach zu Bürresheim לרגל בחירתו לנסיך בוחר ממיינץ ב־5 ביולי 1763. אמריך התיר ליהודים להתגורר מחוץ לרובע היהודי הקהילה היהודית בעיר מיינץ (במקורות יהודיים כונתה מגנצא ולפעמים מינץ) היא חלק מיהדות גרמניה ואחת מהקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות ביהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי מיינץ · ראה עוד »

קהילת יהודי אוסטי נד לבם

אנדרטה שנבנתה בשנת 2005 באתר בית העלמין היהודי הישן בעיר אוסטי לזכר אלף היהודים מאוסטי שנהרגו במהלך השואה, האנדרטה מורכבת ממגן דוד ענק העשוי גרניט, שקבור בחלקו באדמה. חרוט פסוק ה' מדברים פרק ו': "ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך". קהילת יהודי אוסטי נד לבם היא קהילה יהודית אשכנזית, השוכנת בעיר אוסטי נד לבם שבחבל בוהמיה, בצ'כיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי אוסטי נד לבם · ראה עוד »

קהילת יהודי אוג'דה

קהילת יהודי אוג'דה התקיימה בעיר אוג'דה, שבצפון מזרח מרוקו, לידי הגבול עם אלג'יריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי אוג'דה · ראה עוד »

קהילת יהודי אוהעל

גלויה ובה ציור בית הכנסת של קהילת יהודי אוהעל קהילת יהודי אוהעל (המכונה גם אויהי (Újhely), שאטוראליאויהיי או ביידיש אויהעל או אוהעלי) נמצאת בעיר שאטוראליאויהיי (Sátoraljaújhely) שבצפון מזרח הונגריה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, ליד הגבול הסלובקי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי אוהעל · ראה עוד »

קהילת יהודי איבניץ

איוויינייץ (בבלארוסית – Iвяне́ц; ברוסית: Ивенец; בפולנית: Iwieniec; ביידיש: איוועניץ) היא עיירה באזור מינסק בבלארוס, השוכנת על נהר בלור, 56 קילומטר מערבית למינסק.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי איבניץ · ראה עוד »

קהילת יהודי ספישסקה פודהרדייה

הקהילה היהודית בספיסקה פודהרדייה (בסלובקית: Spišské Podhradie – "(המקום ש)לרגלי הטירה בספיש"; בגרמנית: Kirchdrauf ובעבר Kirchdorf; בהונגרית: Szepesváralja; בפולנית: Spiskie Podgrodzie) הייתה קהילה ששכנה בעיירה ספישסקה פודהרדייה שבמחוז פרשוב במזרח מרכזה של סלובקיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי ספישסקה פודהרדייה · ראה עוד »

קהילת יהודי סרנץ'

קהילת יהודי סרנץ' (בהונגרית: Szerencs; ביידיש: סערענטש) שבהונגריה הייתה קהילה יהודית בעיר סרנץ' במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי סרנץ' · ראה עוד »

קהילת יהודי פיטרסבורג

יהודים נכחו בפיטרסבורג, דרום אפריקה מאז הקמתה בשנת 1868.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי פיטרסבורג · ראה עוד »

קהילת יהודי צ'רנוביץ

תצלום של בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ על גלויה מסוף המאה ה-19 קהילת יהודי צ'רנוביץ הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באזור בוקובינה (רומניה ואוקראינה של היום).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי צ'רנוביץ · ראה עוד »

קהילת יהודי קמצ'ה

קהילת יהודי קֶמֶצֶ'ה שבעיר קֶמֶצֶ'ה (בהונגרית: Kemecse; ביידיש: קעמעטשע) הנמצאת במזרח הונגריה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי קמצ'ה · ראה עוד »

קהילת יהודי קאליב

קהילת יהודי קאלוב שכנה בעיר נאג'קאלו (בהונגרית: Nagykálló) שבצפון־מזרח הונגריה, וכונתה בפי היהודים "קאלוב" או "קאליב".

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי קאליב · ראה עוד »

קהילת יהודי קטוביץ

קהילת יהודי קטוביץ התקיימה בעיר קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, ומבוטא קטוביצֶה) שבפולין על גדות הנהרות קלודניצה וראווה, בדרום פולין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי קטוביץ · ראה עוד »

קהילת יהודי קונהדייש

קהילת יהודי קונהדייש (בהונגרית: Kunhegyes) שבהונגריה התקיימה החל מאמצע המאה ה-19 ועד להשמדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי קונהדייש · ראה עוד »

קהילת יהודי קישקרש

קהילת יהודי קישקרש היא קהילה יהודית שישבה בעיר קישקרש (נכתב לפעמים בשגיאת כתיב כ"קישקורוש"; בהונגרית: Kiskőrös, ביידיש קישקעריש), שנמצאת במחוז באץ'-קישקון, שבמרכז הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי קישקרש · ראה עוד »

קהילת יהודי רחיב

קהילת יהודי רחיב התקיימה בעיר רחיב (באוקראינית: Рáхів; ברוסינית: Рахово; ברוסית: Ра́хов; בהונגרית: Rahó; ברומנית: Rahău; בצ'כית וסלובקית: Rachov; בגרמנית: Rachiw; ביידיש: ראחוב) שבאוקראינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי רחיב · ראה עוד »

קהילת יהודי טעטש

המבנה בו שכן בית הכנסת של טעטש משפחה יהודית בקהילת טעטש בית העלמין היהודי בטעטעש אנשי טעטש בפתח חנות הפרפומריה קהילת יהודי טעטש (טיאצ'יב במחוז זקרפטיה באוקראינה המודרנית) שכנה בחבל מרמורש, בין העיר סיגט והעיר חוסט, החלה מהעשור השלישי של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי טעטש · ראה עוד »

קהילת יהודי טרויכטלינגן

בית הקברות היהודי בטרויכטלינגן בטרויכטלינגן (וגם: טרויכלינגן. בגרמנית: Treuchtlingen) שבבוואריה, גרמניה התקיימה קהילה יהודית רציפה במשך מאות שנים, עד השואה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי טרויכטלינגן · ראה עוד »

קהילת יהודי טומשוב לובלסקי

הקהילה היהודית בטומשוב לובלסקי (בפולנית: Tomaszów Lubelski), שבדרום מזרח פולין, התקיימה משנות העשרים של המאה ה-17 ועד שהושמדה בשואה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי טומשוב לובלסקי · ראה עוד »

קהילת יהודי טורנאליה

בית הכנסת בטורנלה טוראנליה (נודעה בעבר בשם שפריקובו) היא עיירה במחוז באנסקה ביסטריצה בדרום סלובקיה, בעבר נכללה במחוז גומור-קישהונט שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי טורנאליה · ראה עוד »

קהילת יהודי זלצבורג

בית הכנסת בזלצבורג בעיר זלצבורג (בגרמנית: Salzburg; בבווארית: Soizburg), בירת מדינת זלצבורג באוסטריה, קיימת קהילה יהודית מהגדולות באוסטריה, שראשיתה מימי הביניים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי זלצבורג · ראה עוד »

קהילת יהודי חוסט

קהילת יהודי חוסט היא קהילה יהודית אורתודוקסית בעיר חוסט באוקראינה, שהגיעה לשיאה בשנת 1941.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי חוסט · ראה עוד »

קהילת יהודי חוז'וב

קהילת יהודי חוז'וב, הוקמה בשנת 1865 כקהילה יהודית עצמאית שהתקיימת בעיר חוז'וב (בפולנית: Chorzów, נהגה; בגרמנית: Königshütte, נהגה:, קניגסהיטה; בשלזית: Chorzůw) הנמצאת בשלזיה שבדרום פולין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי חוז'וב · ראה עוד »

קהילת יהודי ברלין

בית הכנסת החדש, בברלין-Neue Synagoge ב-1865 יהודים חיו בברלין ובסביבתה כבר מהימים שהעיר הוקמה במאה ה-13.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי ברלין · ראה עוד »

קהילת יהודי ברהובה

קהילת יהודי ברהובה היא קהילה יהודית אורתודוקסית ששכנה בעיר ברהובה באוקראינה ונקראה בתקופה מוקדמת יותר בשם ברגסס.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי ברהובה · ראה עוד »

קהילת יהודי ברודי

קהילת יהודי בְּרוֹדִי (ביידיש: בראָד, נהגה "ברוֹד") היא קהילה יהודית אשכנזית, שהתקיימה בעיר ברודי שבגליציה (כיום אוקראינה) לפחות מסוף המאה ה-16 ועד הכחדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי ברודי · ראה עוד »

קהילת יהודי בונהאד

צפורה ויעקב גלנדוואר ממכובדי הקהילה היהודית 221x221 פיקסלים הקהילה היהודית בבונהאד (בהונגרית: Bonyhád) שבמחוז טולנה בדרום הונגריה, שהיוותה כ-15% מכלל אוכלוסיית העיר, התקיימה החל מהמאה ה-18 עד להשמדתה בשואה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי בונהאד · ראה עוד »

קהילת יהודי בודפשט

הקהילה היהודית בבּוּדַפֶּשְׁט בירת הונגריה הייתה קהילה מפוארת שבראשה עמדו רבנים גדולים, היא גם שגשגה ופרחה תרבותית, הוקמו בה מוסדות, בתי כנסת וחנויות ושמרו על אורח חיים יהודי, היא אף הייתה מרכז של עיתונות יהודית, ויצאו בה לאור עיתונים יהודיים רבים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי בודפשט · ראה עוד »

קהילת יהודי גוקסהגן

יהודים התגוררו בגוקסהאגן שבגרמניה כשלוש מאות שנה (1664–1941).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי גוקסהגן · ראה עוד »

קהילת יהודי גורליצה

מצבת זיכרון לקהילת גורליצה בבית העלמין בחולון גורליצה (בפולנית: Gorlice) היא עיר בדרום פולין, במחוז פולין קטן (Małopolska), בעבר נכללה באזור גליציה המערבית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי גורליצה · ראה עוד »

קהילת יהודי דזיאלושיץ

העיר דזיאלושיץ ממוקמת במחוז פינצ'וב שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה שבדרום מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי דזיאלושיץ · ראה עוד »

קהילת יהודי ויסבאדן

משפחה יהודית על רקע כיכר העיר, 1934 משפחה יהודית של מהגרים ממזרח אירופה, בויסבאדן של שנת 1929. הקהילה היהודית בוויסבאדן שבגרמניה היא קהילה עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי ויסבאדן · ראה עוד »

קהילת יהודי יאסין

קהילת יהודי יאסין שבאוקראינה הייתה קהילה יהודית שעברו דרכה יהודים רבים מגליציה לגבולות אוסטרו הונגריה אך השתקעו בה מעט יהודים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקהילת יהודי יאסין · ראה עוד »

קוניאר

קוניאר (בהונגרית: Konyár) הוא כפר בהונגריה במחוז היידו-ביהר שבנפת דרצ'קה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקוניאר · ראה עוד »

קופריבניצה

בית הכנסת בקופריבניצה קוֹפְּרִיבְנִיצָה (בקרואטית: Koprivnica) היא עיר בצפון קרואטיה, בירת מחוז קופריבניצה-קריז'בצי, השוכנת 80 קילומטרים מבירת המדינה זאגרב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקופריבניצה · ראה עוד »

קופה ראשית - דמויות

קופה ראשית היא קומדיית מצבים סאטירית ישראלית מסוגת מוקומנטריה, המתרחשת בסניף יבנה של רשת המרכולים הפיקטיבית "שפע יששכר".

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקופה ראשית - דמויות · ראה עוד »

קורפו (עיר)

קורפו (באיטלקית: Corfù; ביוונית: Κέρκυρα - נהגה קֶרקִירה) היא העיר הגדולה באי קורפו שביוון, ובירתן של היחידה האזורית קורפו ושל מחוז האיים היוניים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקורפו (עיר) · ראה עוד »

קולגיום

קוֹלגיוּם (לטינית: collegium ביחיד; collegia ברבים) הוא מושג ששימש ברומא העתיקה לציון התאגדות בעלת אופי חוקי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקולגיום · ראה עוד »

קולומיאה

קולומיאה (באוקראינית: Коломия; בפולנית: Kołomyja; ביידיש: קאלאמיי) היא עיר באובלסט איוואנו-פרנקיבסק אשר באוקראינה שאוכלוסייתה ב-2021 מנתה 61,140 נפש.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקולומיאה · ראה עוד »

קוואגוארש

קוואגוארש (בהונגרית: Kővágóörs) הוא כפר קטן במחוז וספרם שבמרכז הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקוואגוארש · ראה עוד »

קישקונמאישה

קישקונמאישה (בהונגרית: Kiskunmajsa ביידיש: מיישא) היא עיר ומקום מושבה של הנפה הנקראת על שמה במחוז באץ'-קישקון בדרום־מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקישקונמאישה · ראה עוד »

קישקונפלג'האזה

קישקונפלג'האזה (בהונגרית: Kiskunfélegyháza; בגרמנית: Feulegaß, ביידיש: פֿיילעדאַז) היא עיר בהונגריה במחוז באץ'-קישקון, באמצע רכס החול בין הדנובה לבין הטיסה בקישקונשאג, במרכז נפת קישקונפלג'האזה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקישקונפלג'האזה · ראה עוד »

קישווארדה

קישווארדה (בהונגרית: Kisvárda, בגרמנית: Kleinwardein, ביידיש: קליינווארדיין) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג, בצפון מזרח הונגריה בסמוך לגבול עם אוקראינה וסלובקיה, כ-300 ק"מ מבודפשט הבירה וכ-45 ק"מ צפונית מזרחית לנירג'האזה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקישווארדה · ראה עוד »

קיבארט

קיבארט (בליטאית:, קיבארטאי; בפולנית: Kibarty, קיבארטי; ביידיש: קיבאַרט) היא עיר קטנה בדרום מערב ליטא, שנמצאת במחוז מריאמפולה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וקיבארט · ראה עוד »

רמת אביב ג'

מגדלי מגורים בלב השכונה וקצהו המערבי של "מרכז שוסטר", 2007 רמת אביב ג' (מוכרת גם בראשי התיבות רמא"ג) היא שכונה בתל אביב, אחת משכונות עבר הירקון בצפון מערב העיר.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ורמת אביב ג' · ראה עוד »

ראצקווה

ראצקווה (בהונגרית: Ráckeve) היא עיר שממוקמת במחוז פשט, בחלקו הדרומי של האי הגדול צ'פל, על גדות נהר הדנובה בענף של ראצקווה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וראצקווה · ראה עוד »

ראקאב

ראקאב (בבלארוסית: Ракаў, הגייה מדויקת: ראקאו; בפולנית: Raków, ראקוב; ביידיש: ראקאוויי) היא עיירה במחוז מינסק שבבלארוס, על גדות נהר איסלאץ' (Islach), כ-39 ק"מ מערבית למינסק, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וראקאב · ראה עוד »

ראלף סטיינמן

ראלף מרווין סטיינמן (באנגלית: Ralph Marvin Steinman; 14 בינואר 1943, מונטריאול – 30 בספטמבר 2011, ניו יורק) היה אימונולוג יהודי-קנדי, ופרופסור באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וראלף סטיינמן · ראה עוד »

ראובן אבינועם

יוחנן טברסקי והמשוררת אנדה עמיר-פינקרפלד. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית ראובן אבינועם (גְרוֹסְמַן) (י"א באב תרס"ה, 12 באוגוסט 1905 – ט"ו באלול תשל"ד, 2 בספטמבר 1974) היה מורה ומפקח, סופר, משורר, מתרגם ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וראובן אבינועם · ראה עוד »

ראובן בירר

ראובן בירר (בגרמנית: Ruben Bierer, נכתב גם Ruben, Reuben; 10 במאי 1835, לֶמבֶּרג (לבוב), גליציה, האימפריה האוסטרית – 5 בדצמבר 1931, לבוב, הרפובליקה הפולנית השנייה) היה רופא, איש תנועת חובבי ציון ומראשוני התנועה הציונית בגליציה ובבולגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וראובן בירר · ראה עוד »

רפאל אלשיך

רפאל אלשיך הלוי (י' באב תרמ"א, 5 באוגוסט 1881 – ט"ז בתשרי תשי"ח, 11 באוקטובר 1957) היה רב, מחנך ואיש ציבור ביישוב, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ורפאל אלשיך · ראה עוד »

רפאל קמחי

רָפאל משה קָמְחִי (במקדונית ובבולגרית: Рафаел Моше Камхи; 15 בדצמבר 1870, מונאסטיר, האימפריה העות'מאנית – 8 ביולי 1970, תל אביב, ישראל) היה מהפכן יהודי בן קהילת מונאסטיר, קצין בארגון המהפכני הפנים-מקדוני אשר השתתף במרד אילינדן נגד השלטון העות'מאני באזור מקדוניה ולמען סיפוחו של האזור לבולגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ורפאל קמחי · ראה עוד »

רצח מנהיגי יהדות לבנון (1984–1986)

בית הכנסת מגן אברהם ברובע ואדי אבו ג'מיל, מרכז הקהילה היהודית במערב ביירות רצח מנהיגי יהדות לבנון הוא שרשרת חטיפות ורציחות של שבעה עד שנים עשר ממנהיגי יהדות לבנון, שבוצעו בשנים 1984–1986 על ידי חזבאללה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ורצח מנהיגי יהדות לבנון (1984–1986) · ראה עוד »

רצח יורי וולקוב

רצח יורי וולקוב התרחש ב-23 בנובמבר 2022.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ורצח יורי וולקוב · ראה עוד »

רקמז

רקמז (בהונגרית: Rakamaz) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ורקמז · ראה עוד »

רחמים מושונוב

רחמים גרטי מושונוב (בבולגרית: Рахамимъ Гарти мушоновъ; 15 בפברואר 1868, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 16 באפריל 1937, פלובדיב, ממלכת בולגריה) היה קולונל יהודי בצבא בולגריה, אחד משלושת היהודים היחידים שהגיעו לדרגה זו בימי הממלכה השלישית, וגיבור מלחמה בולגרי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ורחמים מושונוב · ראה עוד »

רבקה אלפר

רבקה אַלפֶּר (אלפרוביץ') (חנוכה תרס"ג, דצמבר 1902 – 18 ביוני 1958) הייתה סופרת ועורכת ישראלית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ורבקה אלפר · ראה עוד »

רוז'ניאבה

רוז'ניאבה (בסלובקית: Rožňava; בהונגרית: Rozsnyó, רוז'ניו; בגרמנית: Rosenau, רוזנאו) היא עיר באזור הדרום-מזרחי של סלובקיה, בה מיעוט דוברי הונגרית ניכר.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ורוז'ניאבה · ראה עוד »

רינה קופר

רינה רחל קופר (1935 – 30 באוקטובר 1993) הייתה אמנית רב תחומית ישראלית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ורינה קופר · ראה עוד »

שמאל פוליטי בישראל

טקס חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן בנוכחות יצחק רבין, חוסיין, מלך ירדן וביל קלינטון (1994) ישראלי-פלסטיני, בכיכר רבין ב-15 במאי 2004 הפגנת שלום עכשיו נגד מלחמת לבנון השנייה הפגנה בכיכר רבין נגד סיפוח הגדה המערבית מצעד תמיכה בזכויות אדם 2012 עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית בעריכתו של ברל כצנלסון. היה מסמליו הבולטים של השמאל יציאת צהל מלבנון במאי 2000 ביוזמתו של ראש הממשלה אהוד ברק השמאל הפוליטי בישראל הוא מחנה בעל טווח עמדות אידאולוגיות המבוסס על רעיונות של סוציאליזם, שוויון וזכויות אדם.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושמאל פוליטי בישראל · ראה עוד »

שמאי גינזבורג

הרב שמאי גינזבורג (י"ז בתמוז ה'תרס"ה – כ' בשבט ה'תשנ"ז; 1905–1997) היה רב ישראלי, חסיד גור ומשמשו האחרון של ה"אמרי אמת", האחראי הראשי על הכשרות של מחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות היהודית וכן של חברת צים, ראש כולל פולין ופעיל ציבורי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושמאי גינזבורג · ראה עוד »

שמחה מירון

הרב שמחה חיים מירון (כ"ו בניסן תש"א, אפריל 1941 – כ"ה בכסלו תשס"ד, 20 בדצמבר 2003) היה דיין ומשפטן, מנהל בתי הדין הרבניים השני במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושמחה מירון · ראה עוד »

שמחה שטטנר

הרב שמחה שטטנר (מכונה בפי תלמידיו: סבא) הוא נשיא מוסדות נחלת ישראל במגדל העמק הכוללים ישיבה גבוהה, ישיבה תיכונית, ואולפנה וראש הישיבה הגבוהה נחלת ישראל ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושמחה שטטנר · ראה עוד »

שמואל אביצור

שמואל אביצור (הנדלר) (21 בינואר 1908 – 14 בינואר 1999) היה חוקר של חיי היום-יום בארץ ישראל ומיוזמי הלימודים העממיים של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושמואל אביצור · ראה עוד »

שמואל זנוויל שפיצר

שמואל זנוויל (גם: זוויל) שפיצר (ג' באלול ה'תרכ"ג אוגוסט 1863 – י"ח אדר ב' תשי"א 26 במרץ 1951) היה מעסקני היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונת בתי נייטין, שכונת בתי אונגרין וממייסדי שכונת שערי חסד בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושמואל זנוויל שפיצר · ראה עוד »

שמואל זביטקובר

יוסף שמואל זְבִּיטְקוֹבֶר (בכתיב יידי: זביטקאָווער. לעיתים גם: זוֹננברג, או ברגסון; בפולנית: Szmul Jakubowicz (Sonnenberg) Zbytkower; נפטר בכ"ה בתשרי ה'תקס"א, 14 באוקטובר 1800) היה סוחר בעל הון יהודי-פולני במאה ה-18, עסקן ציבורי-כלכלי, ספק צבאי, תעשיין, פילנתרופ, שתדלן ופרנס ועד ארבע ארצות, מקורב לשלטונות ובעל קשרי סחר עם מלך פולין סטניסלאב פוניאטובסקי, וכן סוכן החצר של מלכי פרוסיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושמואל זביטקובר · ראה עוד »

שמואל ברוך

הרב שמואל ברוך (תרנ"ט, 1898, זאכו, כורדיסטן - א' באייר תשנ"ד, 12 באפריל 1994, ירושלים) היה מראשי יהדות כורדיסטן, בעל אות יקיר ירושלים על פעולותיו למען העדה הכורדית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושמואל ברוך · ראה עוד »

שמות ביהדות

שמות ביהדות הם השמות הפרטיים המצויים בשימוש אצל יהודים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושמות ביהדות · ראה עוד »

שאנדור אדלר (רב)

שאנדור אדלר (בהונגרית: Adler Sándor; מקום לא ידוע, 1846 – פקש, 1894) היה הרב הראשי של העיר פקש בממלכת הונגריה של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושאנדור אדלר (רב) · ראה עוד »

שארבוגארד

שארבוגארד (בהונגרית: Sárbogárd) היא עיר באזור מרכז טרנסדנוביה שבהונגריה, בחלק הדרומי של מחוז פייר, מקום מושבו של נפת שארבוגארד.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושארבוגארד · ראה עוד »

שארוואר

שארוואר (בהונגרית: Sárvár) היא עיר במחוז ואש שבמערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושארוואר · ראה עוד »

שאול סתהון

הרב שאול דוד סתהון דבח (תרי"א, 1851 – תר"צ 15 ביוני 1930) היה רב העיר עינתאב שבסוריה (כיום: גזיאנטפ שבטורקיה), דיין בחלב והרב הראשי לקהילות היהודיות של יוצאי סוריה בבואנוס איירס שבארגנטינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושאול סתהון · ראה עוד »

שאיוקזה

שאיוקזה (בהונגרית: Sajókaza) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושאיוקזה · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שרגא פייבל מרגולין

שרגא פייבֶל (פָּאבֶל) מַרגוֹלין (בכתיב יידי: מאַרגאָלין; ברוסית: Павел Васильевич (Шрага Файвель) Марголин; 1870 – 2 בדצמבר 1942) היה מו"ל ועורך ומשכיל, פעיל ציבור בווילנה ובברלין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושרגא פייבל מרגולין · ראה עוד »

שרה הסטרין-לרנר

שרה הסטרין-לרנר (1 במאי 1918 - 18 בנובמבר 2017) הייתה חוקרת ישראלית בתחום הפיזיולוגיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושרה הסטרין-לרנר · ראה עוד »

שלמה זלמן פרוש

שלמה זלמן פרוש (תר"ה, 1845 – כ"ג בתמוז תרנ"ח, יולי 1898) היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושלמה זלמן פרוש · ראה עוד »

שלמה זלמן גייגר

רבי שלמה זלמן גייגר (כ"ד בסיוון ה'תקנ"ב, יוני 1792, פרנקפורט – ח' באלול ה'תרל"ח, ספטמבר 1878, פרנקפורט) היה דיין ומורה הוראה בפרנקפורט דמיין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושלמה זלמן גייגר · ראה עוד »

שלמה חזן

הרב שלמה חזן (?–כ"ו אלול ה'תרמ"ו 26 בספטמבר 1886) היה אב בית דין ביפו ובירושלים ורבה הספרדי של צפת.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושלמה חזן · ראה עוד »

שלמה דיין

הרב שלמה דיין (נולד ב-6 בנובמבר 1952) הוא רב העדה המערבית בירושלים, וחבר הכנסת לשעבר מטעם ש"ס בכנסת ה-12.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושלמה דיין · ראה עוד »

שלום רונלי-ריקליס

שלום רוֹנלי-ריקליס (מוני) (24 בינואר 1922 – 27 בינואר 1994) היה מוזיקאי, מנצח ומורה למוזיקה ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושלום רונלי-ריקליס · ראה עוד »

שלום דובער שניאורסון

מכתב שכתב הרש"ב בעת ששהה בווינה ובו הוא מתאר את תוצאות התייעצותו עם פרויד רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושלום דובער שניאורסון · ראה עוד »

שבע קהילות

שבע קהילות (בגרמנית: Siebengemeinden) הוא הכינוי לשבע קהילות יהודיות במחוז בורגנלנד שבאוסטריה, אשר התפרסמו כמרכז יהודי חשוב החל משנת 1690 ועד לגירושם הסופי בעקבות האנשלוס בשנת 1938.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושבע קהילות · ראה עוד »

שבתאי קונורטי

אהרונוביץ' 3 בתל אביב שבתאי קוֹנוֹרְטי (13 בדצמבר 1943 – 27 במאי 2002) היה שחקן ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושבתאי קונורטי · ראה עוד »

שואת יהודי יוון

גירוש יהודי יואנינה להשמדה, 25 במרץ 1944 בתמונה: פאני חיים אשר שרדה את אושוויץ. שואת יהודי יוון היא השואה שעברה על יהודי יוון, שהחלה עם כיבוש יוון בידי גרמניה הנאצית באפריל 1941, והסתיימה עם שחרור יוון באוקטובר 1944.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושואת יהודי יוון · ראה עוד »

שוראני

שוראני (בסלובקית: Šurany; בהונגרית: Nagysurány, נג'שוראן; בפי היהודים שוראן) היא עיירה בדרום מערב סלובקיה השוכנת ליד נהר ניטרה, כ-26 קילומטר מדרום-מזרח לעיר ניטרה, באזור חקלאי על צומת רכבות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושוראני · ראה עוד »

שוש וייץ

שושנה (שוש) וייץ (1 בפברואר 1939 – 24 בספטמבר 2000) הייתה ד"ר לתיאטרון, חוקרת ומבקרת תרבות ותיאטרון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושוש וייץ · ראה עוד »

שכנא רותם

רותם ומשפחתו. בני ברק 1949 רותם בזקנותו בתפילה שלום שכנא רותם-רוטנברג (תרע"ג, 1912 - ט' בכסלו תש"ס, 18 בנובמבר 1999) היה ממייסדי פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל, סמנכ"ל משרד הפנים בישראל ויושב-ראש החברה קדישא "קהילת ירושלים" בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושכנא רותם · ראה עוד »

שי גור

שי גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (אנגלית: Shai Goor; 1904 - 1986) היה וטרינר מומחה בגידול בקר, ראש השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה של מדינת ישראל בשנים 1962–1969.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושי גור · ראה עוד »

שירי גדני

תיאטרון הקאמרי, 2007 גדני, אמיר קריאף (משמאל, קרוב) ואלי גורנשטיין (באמצע, רחוק), "היה או לא היה" גדני עם טל בלנקשטיין, בהצגה "משרתם של שני אדונים", הקאמרי, 2010 גדני עם יניב ביטון וטל בלנקשטיין, "משרתם של שני אדונים" גדני בהצגה "אורזי המזוודות", הקאמרי, 2011 גדני עם דרור קרן, "אורזי המזוודות" שירי גדני (נולדה ב-20 באוקטובר 1978 בנתניה) היא שחקנית, מדבבת וקומיקאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושירי גדני · ראה עוד »

שיינדל גרין

שיינדל גרין (נולדה כשינדל פרידמן; 1857 - 7 בפברואר 1898) הייתה רעייתו של אביגדור גרין ואמו של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושיינדל גרין · ראה עוד »

שייח' באדר

שייח' באדר במפה מנדטורית משנת 1938 אזור בנייניי האומה ושייח' באדר בשנות ה-60. בתי שייח' באדר שימושו באותה עת את משרד החוץ, בין הבתים הערבים נבנו מבנים חד-קומתיים בבנייה טרומית (בחלק העליון של התמונה). מבט על אזור שייח' באדר במאי 2018, בצד שמאל פרויקט משכנות האומה שהוקם על שרידי הכפר, והעבודות על פרויקט הכניסה לעיר במרכז שייח' באדר (בערבית: شيخ بدر תעתיק מדויק: שיח' בדר) היה כפר ערבי במערב ירושלים, שחרב במלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ושייח' באדר · ראה עוד »

תמרה רובינס

לוחית זיכרון על ביתם של תמרה רובינס ומנחם בנימיני ברח' דב הוז 24 בתל אביב תמרה רוֹבּינס (1898 או 1903 - 7 בינואר 1984) הייתה שחקנית תיאטרון הבימה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ותמרה רובינס · ראה עוד »

תאריך פטירה

מצבתו של ש"י עגנון ועליה תאריך לידתו ותאריך פטירתו תאריך פטירה של אדם הוא התאריך שבו מת אותו אדם.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ותאריך פטירה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תל רגב (בית קברות)

הכיכר בכניסה לבית הקברות הכניסה לבית הקברות, תצפית מאזור הקבורה לכיוון צפון קבורה בכוכים בנויים בית הקברות תל רגב שוכן דרומית מזרחית לכביש 70, צפונית מזרחית ליישוב איבטין וממערב לאל-חוואלד.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ותל רגב (בית קברות) · ראה עוד »

תולדות עם ישראל - ארכיונים

ארכיונים בתולדות עם ישראל, הוקמו ברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד וספרים ועלונים מודפסים, שהיוו מסמכים ותעודות של קהילות ואישים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ותולדות עם ישראל - ארכיונים · ראה עוד »

תולדות יהודי טוטקומלוש

טוטקומלוש (בהונגרית: Tótkomlós) היא עיר במחוז בקש במישור הגדול הדרומי, שבדרום מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ותולדות יהודי טוטקומלוש · ראה עוד »

תכריכים

תכריכי נפטר רואים את המכנס חולצה והבגד ששמים על הפנים תכריכים הם הלבוש שבו מלבישים את המת כשמכינים אותו לקבורה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ותכריכים · ראה עוד »

תימן

אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ותימן · ראה עוד »

לאחר הסעודה

לאחר הסעודה הוא סיפור קצר בן ט"ו פרקים מאת ש"י עגנון, המתאר באופן סמלי את יציאתו של המספר מן העולם.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ולאחר הסעודה · ראה עוד »

לוצרן

הכנסייה שנתנה את שמה לגשר הקפלה (Kapellbrucke) לוצרן (בגרמנית: Luzern,; בצרפתית: Lucerne; באיטלקית: Lucerna) היא עיר הבירה של קנטון לוצרן במרכז שווייץ.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ולוצרן · ראה עוד »

לושטיצה

לושטיצה (לעיתים נכתב לוסטיצה; בצ'כית: Loštice; בגרמנית: Loschitz) היא עיירה במחוז אולומואוץ שבמזרח צ'כיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ולושטיצה · ראה עוד »

לוולק

לוולק (בהונגרית: Levelek) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ולוולק · ראה עוד »

לוי רבינוביץ

הרב לוי הכהן רבינוביץ (כ"ד בתמוז תר"פ, יולי 1920 - ב' באדר תשע"ה, 21 בפברואר 2015) היה רב חרדי-ירושלמי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ולוי רבינוביץ · ראה עוד »

לידה שקטה

חלקת קברי העוברים המשותפים בבית הקברות הישן בחיפה. לידה שקטה הוא מונח השגור בפי הציבור המתאר לידת עובר מת.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ולידה שקטה · ראה עוד »

ט"ו בכסלו

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וט"ו בכסלו · ראה עוד »

טאיה

טאיה (בהונגרית: Tállya) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטאיה · ראה עוד »

טפולצה

טפולצה (בהונגרית: Tapolca) היא עיר על גדות אגם בלטון הנמצאת במחוז וספרם, שבצפון-מערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטפולצה · ראה עוד »

טרצל

טַרְצַל (בהונגרית: Tarcal; ביידיש: טערצאַל) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטרצל · ראה עוד »

טשביניה

טשביניה (ביידיש: טשבין, טשעבין) היא עיירה בנפת כשאנוב, מחוז קרקוב, פולין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטשביניה · ראה עוד »

טלוסטה

טלוסטה או טלוסט (ביידיש: טלוסטאַ, טלוסט או טויסט; בפולנית: Tłuste; באוקראינית: Товсте, "טוֹבְסְטֶה"; ברוסית: Толстое, "טוֹלְסְטוֹיֶה") היא עיירה בנפת הוסיאטין שבמחוז טרנופול באוקראינה, כ-80 ק"מ מדרום לעיר טרנופול.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטלוסטה · ראה עוד »

טט (הונגריה)

טט (בהונגרית: Tét) היא עיר במחוז גיור-מושון-שופרון, שבצפון-מערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטט (הונגריה) · ראה עוד »

טהרת המת

חדר טהרה בבית העלמין ירקון ביהדות, טהרת המת (או בקיצור טהרה) היא תהליך של רחיצה וניקיון, פנימי וחיצוני, אותו נוהגים לעשות לגופת המת, טרם הלבשתו בתכריכים לקראת קבורתו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטהרת המת · ראה עוד »

טוקאי (עיר)

טוקאי (בהונגרית: Tokaj), היא עיירה היסטורית במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן, בצפון הונגריה, 54 קילומטרים מבירת המחוז מישקולץ.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטוקאי (עיר) · ראה עוד »

טורקה

טוּרקה (באוקראינית: Турка; בפולנית: Turka; ביידיש: טארקע) היא עיירה בחבל לבוב שבמערב אוקראינה על גדתו של נהר סטרי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטורקה · ראה עוד »

טולנה

טולנה (בהונגרית: Tolna) היא עיירה במחוז טולנה בחלקה הדרום-מערבי של הונגריה, כ-10 ק"מ מצפון מזרח לסקסארד.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטולנה · ראה עוד »

טולצ'ווה

טולצ'ווה (בהונגרית: Tolcsva) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטולצ'ווה · ראה עוד »

טובה חסקינה

טובה חסקינה, בסביבות 1923 טובה חסקינה (יושבת ראשונה מימין) עם חברי הקבוצה שהגיעו לארץ-ישראל ב-1912: יוסף טרומפלדור (עומד משמאל), דוד וחנה בלוצרקובסקי ובלה קובנר (ירמנוביץ) טובה (דוסיה) מימין, עם אחותה אסתר (פירה), 1936 טובה (דוסיה) חסקינה (חזקי נא) (14 בנובמבר 1893 - 23 בדצמבר 1948) הייתה מחנכת ארצישראלית, גננת מחלוצות הגן העברי, מדריכת אנשי חינוך לגיל הרך, עסקנית ציונית וחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטובה חסקינה · ראה עוד »

טיססלקה

טִיסַסָלְקָה (בהונגרית: Tiszaszalka, ביידיש טיסאסאלקה, נכתב גם טיסא-סאלקא) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטיססלקה · ראה עוד »

טיסלק

טיסלק (בהונגרית: Tiszalök וביידיש: טיסאליק) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטיסלק · ראה עוד »

טיסלוץ

טיסלוץ (בהונגרית: Tiszalúc) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטיסלוץ · ראה עוד »

טיסברצל

טיסברצל (בהונגרית: Tiszabercel) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטיסברצל · ראה עוד »

טיסדדה

טיסדדה (בהונגרית: Tiszadada) הוא כפר גדול במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטיסדדה · ראה עוד »

טיסדוב

טיסדוב (בהונגרית: Tiszadob) הוא כפר גדול במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטיסדוב · ראה עוד »

טיסוושווארי

טיסוושווארי (בהונגרית: Tiszavasvári) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג בצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטיסוושווארי · ראה עוד »

טיוקוד

טיוקוד (בהונגרית: Tyukod) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וטיוקוד · ראה עוד »

ז' באדר

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וז' באדר · ראה עוד »

ז'אמבק

ז'אמבק (בהונגרית: Zsámbék; בגרמנית: Schambeck) היא עיירה במחוז פשט, בנפת בודהקסי, התיישבות כפרית במרחב המחיה של בודפשט.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וז'אמבק · ראה עוד »

ז'יבואו

ז'יבואו (ברומנית: Jibou; בהונגרית: Zsibó, ז'יבו; בגרמנית: Siben, זיבן; ביידיש: זשיבוי) היא עיר במחוז סלאז' בצפון רומניה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וז'יבואו · ראה עוד »

זמון

בית הכנסת בזמון זֶמוּן (בסרבית: Земун, בגרמנית: זֶמְלִין (Semlin)) היא אחת מ-17 הרשויות המקומיות המרכיבות את מחוז בלגרד, אשר מרכזו בלגרד בירת סרביה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזמון · ראה עוד »

זאלאגרסג

זאלַאֶגֶרסֶג (בהונגרית: Zalaegerszeg; בגרמנית: Egersee; בסלובנית: Jageršek) היא עיר במערב הונגריה, בסמוך לגבול עם סלובניה ואוסטריה, כ-220 ק"מ מבודפשט הבירה וכ-45 ק"מ מערבית לאגם בלטון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזאלאגרסג · ראה עוד »

זאב אברמוביץ (פועלי ציון)

זאב (חפץ) אברמוביץ (16 בדצמבר 1891 - 2 באפריל 1970) היה עיתונאי, פעיל ציוני-סוציאליסט וממנהיגי התנועות הציוניות פועלי ציון ופועלי ציון שמאל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזאב אברמוביץ (פועלי ציון) · ראה עוד »

זאב ברבן

לוחית זיכרון על הבית ברחוב פרוג 20 בתל אביב, שבו התגוררו ברבן ואשתו זאב בָּרָבָּן (10 באוקטובר 1897 – 9 בספטמבר 1974) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי וחבר בהנהלת תיאטרון האוהל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזאב ברבן · ראה עוד »

זאב ורדי

זאב ורדי (פאול וָאגוֹ; 19 במאי 1917 – 28 באוגוסט 1990) היה שחיין ושחקן כדורמים אוסטרי-ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזאב ורדי · ראה עוד »

זאב וולפנזון

זאב וולפנזון (נקרא גם "וועלוויל בעאבעס" על שם אשתו, או "חכם זאב הירושלמי"; 1812? – 29 באפריל 1881) היה פעיל מרכזי ביישוב הישן הפרושי בירושלים באמצע המאה ה-19, ומבוני המוסדות המרכזיים של יישוב זה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזאב וולפנזון · ראה עוד »

זק"א

טבח בארי, 6 בנובמבר 2023 זק"א (ראשי תיבות: זיהוי קרבנות אסון; בשמו המלא זק"א - איתור חילוץ הצלה) הוא ארגון התנדבותי יהודי חרדי, המסייע למשטרת ישראל וכוחות ההצלה בטיפול בזירות אסון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזק"א · ראה עוד »

זלמן מייזל

זלמן מייזל (1873–1947) היה מראשוני תנועת המזרחי בארץ ישראל, יושב ראש החברה קדישא של תל אביב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזלמן מייזל · ראה עוד »

זלמן סוזאיב

זלמן סוּזָאיֶב (לעיתים נכתב סוזאייב; Susayeff; 14 בפברואר 1911 – 25 בפברואר 1981) היה תעשיין ישראלי, חבר הכנסת וסגן שר התעשייה והמסחר.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזלמן סוזאיב · ראה עוד »

זלמן לביוש

אלתרמן (1957) לוחית זיכרון לזלמן לביוש ברחוב השופטים 2 בתל אביב זלמן לֶבּיוּש (30 בינואר 1908 – 26 באפריל 1988) היה שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזלמן לביוש · ראה עוד »

זיגפריד ון וריסלנד

זיגפריד ון וריסלנד זיגפריד אדולף (צדוק) וַן וריסלנד (לעיתים: פריסלנד, פריזלנד, וריזלנד; Siegfried van Vriesland; 2 במאי 1886, תרמ"ו, הארלם, הולנד – 4 בדצמבר 1939, כ"ב בכסלו ת"ש, תל אביב), עורך דין במקצועו, היה פעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית בהולנד, גזבר ההנהלה הציונית (1919–1929) וחבר ההנהלה (1923–1927); הקונסול הכללי של הולנד בארץ ישראל (מ-1929); ממנהלי חברת אשלג ארץ-ישראלית (1929–1938) ומנכ"ל נמל תל אביב (1938–1939).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וזיגפריד ון וריסלנד · ראה עוד »

חברא קדישא

#הפניה חברה קדישא.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחברא קדישא · ראה עוד »

חבלים

חבלים הוא רומן אוטוביוגרפי מאת חיים באר, שיצא לאור בשנת 1998 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת "עם עובד".

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחבלים · ראה עוד »

חוק שירותי הדת היהודיים

חוק שירותי הדת היהודיים, תשל"א-1971 הוא חוק המסדיר את הקמתן והפעלתן של מועצות דתיות, ואת רכישתן של חלקות קבר בישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחוק שירותי הדת היהודיים · ראה עוד »

חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית

חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו–1996 הוא חוק ישראלי, שהוצע על ידי דוד צוקר ובנימין טמקין ממפלגת מרצ, נועד לאפשר לכל אדם קבורה שתתאים להשקפתו ואמונתו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית · ראה עוד »

חורוסטקוב

חורוסטקוב (באוקראינית: Хоростків, נהגה גם חרסקוב וחורוסטקיב; בפולנית: Chorostków) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, במזרח חבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחורוסטקוב · ראה עוד »

חיים אבולעפיה (הראשון)

קברו של ר' חיים אבואלעפיא בהר הזיתים רבי חיים בן יעקב אבואלעפיא הראשון (נפטר ב- ת"ל 1670) היה רב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחיים אבולעפיה (הראשון) · ראה עוד »

חיים קאזיס

חיים קאזיס (5 במאי 1920 – 14 במאי 2017) היה עורך דין פלילי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחיים קאזיס · ראה עוד »

חיים רפאל עטייא

רבי חיים רפאל עטייא הרב חיים רפאל עטייא (ה'תרכ"ד, 1864 - ד' באלול ה'תש"ט, 1949) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של רבאט שבמרוקו במחצית הראשונה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחיים רפאל עטייא · ראה עוד »

חיים שמואל שמרלינג

ציור דמותו של שמרלינג על ידי הצייר אהרון אבני לפי תאורים של בני משפחתו ואישים בני דורו.העיתון "הבוקר" 4.4.1962 עמ' 2 חיים שמואל שמרלינג (תקפ"ו, 1826 - כ' באדר א' תרנ"ד, פברואר 1894) היה ממייסדי הקהילה האשכנזית ביפו, ואחר כך ממייסדי ועד הקהילה היהודית המשותף של יפו "שבה חברו אשכנזים וספרדים גם יחד", במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחיים שמואל שמרלינג · ראה עוד »

חיים גלובינסקי

חיים גלובינסקי (13 במרץ 1902 – 20 באוגוסט 1986) היה מעסקני הספורט הבכירים בארץ ישראל המנדטורית ולאחר מכן בישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחיים גלובינסקי · ראה עוד »

חיים הלל פריד (רופא)

פרופ' חיים הלל פְרִידתמונה להחלפה חיים הלל פְרִיד (11 באוקטובר 1913 – 21 בנובמבר 2008) היה רופא קרדיולוג ישראלי, מנהל מחלקות ומנהל בפועל של בית החולים דונולו ביפו, פרופסור לרפואה פנימית וקרדיולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחיים הלל פריד (רופא) · ראה עוד »

חיים יהושע גולדברג

חיים יהושע גולדברג חיים יהושע ואסתר איטה גולדברג חיים יהושע גולדברג (1839, ירושלים – י"ג בטבת תרע"ז, ינואר 1917, תל אביב) (נקרא גם חיים בֶּקֶר) היה סוחר, מראשוני המלונאים בארץ ישראל, פעיל ציבור, מראשוני המתיישבים האשכנזים ביפו במחצית השנייה של המאה ה-19 ומראשי הקהילה היהודית בה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וחיים יהושע גולדברג · ראה עוד »

ב. יאושזון

ב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וב. יאושזון · ראה עוד »

בן עויזרמן

בן עויזרמן (24 באוגוסט 1912 - 6 ביוני 1967) היה צלם, במאי ותסריטאי קולנוע ועיתונות ישראלי, נהרג במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובן עויזרמן · ראה עוד »

בן-ציון גליס

בן-ציון אליהו גליס (ג' באב תרנ"ה, 5 באוגוסט 1894 – ט"ו בשבט תשמ"ז, 14 בפברואר 1987) היה עסקן ציבורי חרדי בפתח תקווה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובן-ציון גליס · ראה עוד »

בני ציון

בית ברטשניידר ב-1947 שביל הברושים על שם משה ברייר ממיסדי הכפר "בני ציון" ממשפחות המתיישבים. 1 במרץ 1947, צלם: גב' שורץ המודדים מסיימים את מדידת הקרקעות של "בני ציון". צלם: גב' שוורץ, 1 במרץ 1947 בְּנֵי ציּוֹן הוא מושב (כפר שיתופי) שהוקם בשנת 1947 באזור השרון כ-4.5 ק"מ מצפון לרעננה וראשוני בתיו כ-1 ק"מ ממערב לכביש 4, גובל ביישובים בצרה וחרוצים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובני ציון · ראה עוד »

בנימין טנא

בנימין טנא תמונה להחלפה לוחית זיכרון על ביתו של בנימין טנא בתל אביב קבריהם של בני הזוג טנא ברקע בבית העלמין קריית שאול בנימין טנא (כ"ז בכסלו תרע"ה, 15 בדצמבר 1914, ורשה – 13 באפריל 1999, תל אביב) היה סופר עברי, משורר, מתרגם, עורך וסופר ילדים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובנימין טנא · ראה עוד »

בקן

בקן (בהונגרית: Bököny) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובקן · ראה עוד »

בקטלוראנטהאזה

בקטלוראנטהאזה (בהונגרית: Baktalórántháza) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון־מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובקטלוראנטהאזה · ראה עוד »

ברצל

בֶּרְצֶל (בהונגרית: Bercel) הוא כפר במחוז נוגראד שבצפון הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וברצל · ראה עוד »

ברוך פוזנר

ישראל ברוך פוזנר (ביידיש: פוזנער; ידוע בכינוי ר' ברוך; נפטר ב-6 באוקטובר 1791) היה מחסידי הבעל שם טוב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וברוך פוזנר · ראה עוד »

ברוך בן-יהודה

בן יהודה, גימנסיה הרצליה.1913 ברוך בן-יהודה (לייבוביץ) (כ"ט באדר ה'תרנ"ד – כ"ז בתמוז ה'תש"ן; 6 באפריל 1894 – 20 ביולי 1990) היה איש חינוך שפעל בשדה החינוך העברי במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וברוך בן-יהודה · ראה עוד »

ברוך ויניצקי

ברוך ויניצקי (16 במרץ 1918 – נובמבר 2000) היה ממקימי סניף האצ"ל בפתח תקווה, כתב בעיתון "המשקיף" ואחד מגולי האצ"ל והלח"י ששהו במחנות המעצר הבריטים באפריקה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וברוך ויניצקי · ראה עוד »

בלתי הפיך (ספר)

בלתי הפיך הוא מותחן בדיוני של הסופר החרדי יאיר וינשטוק, שפרסם את הספר תחת שם העט מ.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובלתי הפיך (ספר) · ראה עוד »

בטוניה

בטוניה (בהונגרית: Battonya) היא עיר בנפת מזקובאצ'האזה שבמחוז בקש בדרום מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובטוניה · ראה עוד »

בואנוס איירס

החלוקה של בואנוס איירס לקומונות (ובתוכן לשכונות) אדריכלות אירופית ומודרנית בבואנוס איירס תחנת הרכבת בשכונת רטירו בואנוס איירס (בספרדית: Buenos Aires או Ciudad Autónoma de Buenos Aires) היא בירתה של ארגנטינה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובואנוס איירס · ראה עוד »

בית אבות סיעודי לקשישים (בודפשט)

בית אבות סיעודי לקשישים (יהודים) לשעבר בבודפשט, הונגריה, הנקרא היום המכון הלאומי של הקליניקה לנוירוכירורגיה (קיצור: OKITI; הידוע בכינויו מרפאת הנוירוכירורגיה), בשמו לשעבר Szeretház (בית האהובים), הוא מוסד בריאות בבודפשט שנבנה ברובע 14.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית אבות סיעודי לקשישים (בודפשט) · ראה עוד »

בית עלמין גני אסתר

בית עלמין גני אסתר (נקרא גם בית העלמין הישן ראשון לציון) הוא בית עלמין הנמצא במזרח ראשון לציון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית עלמין גני אסתר · ראה עוד »

בית לוויות

בית לוויות יהודי בבודפשט, הונגריה בית לוויות אמריקאי טיפוסי, מדינת ניו יורק בית ההלוויות של תל אביב בית לוויות הוא מתחם המעניק שירותי קבורה והסדרת הלוויות של נפטרים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית לוויות · ראה עוד »

בית המדרש גולדרס גרין

בית המדרש גולדרס גרין הוא כינויה של קהילה חרדית עצמאית הפועלת בפרוור גולדרס גרין בצפון לונדון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית המדרש גולדרס גרין · ראה עוד »

בית העלמין קריית שאול

בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »

בית העלמין של גוש קטיף

בית העלמין של גוש קטיף היה בית עלמין ששכן בסמוך לנווה דקלים ושימש את המתים של גוש קטיף.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית העלמין של גוש קטיף · ראה עוד »

בית העלמין שייח' באדר

כניסה לבית העלמין שייח' באדר מכיוון גן סאקר אנדרטה לזכר חללי מלחמת העצמאות בחלקה שבה נקברו באופן זמני עד להעברתם אל הר הרצל והר המנוחות בגן סאקר בית העלמין שייח' באדר, הנקרא גם "בית העלמין בגבעת רם", ממוקם במדרון מעל גן סאקר ולמרגלות בניין בית המשפט העליון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית העלמין שייח' באדר · ראה עוד »

בית העלמין בשכונת שערי צדק

בית העלמין שערי צדק הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מערבית לבניין שערי צדק הישן, בין רחוב יפו לשדרות שז"ר בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית העלמין בשכונת שערי צדק · ראה עוד »

בית העלמין הדרום

מפת בית העלמין דרום בית העלמין הדרום, הידוע גם בשמות בית העלמין חולון ובית העלמין בת ים, הוא בית עלמין בדרום-מזרח העיר בת ים, בגבול עם חולון וראשון לציון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית העלמין הדרום · ראה עוד »

בית העלמין היהודי ביפו

בית העלמין היהודי ביפו, דצמבר 2021 סביבת בית העלמין - אמירי העצים שבו נראים משמאל שער הכניסה לבית העלמין היהודי הישן ביפו בית העלמין היהודי ביפו, הידוע גם בכינוי "בית-הקברות עג'אמי", הוא בית עלמין יהודי השוכן ליד המפגש בין רחוב יהודה מרגוזה לרחוב יהודה הימית בשכונת עג'מי ביפו, ובצמוד מדרום לשכונת המגורים גבעת אנדרומדה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית העלמין היהודי ביפו · ראה עוד »

בית הקברות נחלת יצחק

בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות נחלת יצחק · ראה עוד »

בית הקברות סמבוסקי

בית הקברות סמבוסקי הוא בית עלמין יהודי עתיק בירושלים, על מורדותיו הדרומיים והמזרחיים של הר ציון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות סמבוסקי · ראה עוד »

בית הקברות סנהדריה

צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות סנהדריה · ראה עוד »

בית הקברות הצבאי נחלת יצחק

בית הקברות הצבאי נחלת יצחק הוא בית קברות צבאי השוכן בשכונת נחלת יצחק שבגבול תל אביב וגבעתיים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות הצבאי נחלת יצחק · ראה עוד »

בית הקברות הצבאי קריית שאול

חלקה בבית הקברות רחבת הטקס בבית הקברות בית הקברות הצבאי קריית שאול בתל אביב הוא אתר הקבורה הצבאי השני בגודלו בישראל במספר החללים הקבורים בו - למעלה מ-3,000.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות הצבאי קריית שאול · ראה עוד »

בית הקברות היהודי באושוויינצ'ים

בית הקברות היהודי באושוויינצ'ים (אושוויץ) (בפולנית: Cmentarz żydowski w Oświęcimiu באנגלית: Jewish Cemetery, Oświęcim), הוא בית קברות יהודי בפולין, שנהרס על ידי הנאצים במהלך כיבוש פולין בתקופת מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי פולין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות היהודי באושוויינצ'ים · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בקטוביץ

בית הקברות היהודי של קטוביץ שבפולין, הוקם בשנת 1868 והכניסה אליו נמצאת ברחוב Kozielska מספר 16.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות היהודי בקטוביץ · ראה עוד »

בית הקברות היהודי ברודנו

בית הקברות היהודי ברוּדְנוֹ (בפולנית: Cmentarz żydowski na Bródnie; בעבר נודע יותר בשם: בית הקברות היהודי של פראגה) הוא בית קברות יהודי ותיק ברובע טרגובק שבוורשה בירת פולין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות היהודי ברודנו · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בוורשה

מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה קטע מחומת המצבות בבית הקברות היהודי בוורשה בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין (שמו הוא "בית העלמין גנשא", וביידיש: "דער גענשער בית עלמין"; מכונה גם "בית הקברות אוקופובה"), הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות היהודי בוורשה · ראה עוד »

בית הקברות היהודי העתיק בפראג

בית הקברות היהודי העתיק בפראג הוא בית קברות יהודי עתיק בשולי הרובע היהודי של פראג, יוספוב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות היהודי העתיק בפראג · ראה עוד »

בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

מצבת רבי מרדכי מרגליות בבית הקברות בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, המוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א (על שם הרמ"א הקבור בו), הוא בית קברות שנוסד בפרבר קז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הקברות היהודי העתיק בקרקוב · ראה עוד »

בית הכנסת של פאפה

בית הכנסת של פאפה ברחוב פטפי (בהונגרית: Pápai zsinagóga) היה בית התפילה של הקהילה היהודית המאוכלסת ביותר במחוז וספרם, בניין בית הכנסת היה השלישי בגודלו בהונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הכנסת של פאפה · ראה עוד »

בית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט

בית הכנסת האורתודוקסי ברחוב קזינצי בבודפשט בית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט (בהונגרית: Kazinczy utcai Orthodox Zsinagóga) או קזינצי שול (Kazinczy Schul) הוא בית הכנסת האורתודוקסי הגדול של בודפשט, המרכז הרוחני העיקרי של הקהילה היהודית האורתודוקסית בבירת הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הכנסת ברחוב קזינצי בבודפשט · ראה עוד »

בית הכנסת בית יעקב (סקופיה)

פרוכת ארון הקדוש (ארון זאקודס) בבית הכנסת בית יעקב בית הכנסת בית יעקב (במקדונית) הוא בית הכנסת היחידי שפועל בסקופיה, מקדוניה הצפונית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הכנסת בית יעקב (סקופיה) · ראה עוד »

בית הכנסת החסידי בסנטה

בית הכנסת החסידי בסנטה (מכונה גם בית הכנסת "הקטן") היה בית כנסת חסידי, שפעל בעיר סנטה בצפון סרביה בין השנים 1928–1944.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הכנסת החסידי בסנטה · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של בודפשט

בית הכנסת הנאולוגי שברחוב דוהאן (בהונגרית: Dohány utcai Zsinagóga/Nagy Zsinagóga) שבבודפשט, הונגריה, הוא בית הכנסת הגדול ביותר ביבשת אירופה, והחמישי בגודלו בעולם לאחר בתי המדרש של חסידויות גור ובעלז שבירושלים, בית הכנסת הגדול החדש של ויז'ניץ שבקריית ויז'ניץ בבני ברק, ובית הכנסת עמנו-אל שבניו יורק, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הכנסת הגדול של בודפשט · ראה עוד »

בית הכנסת הכוראלי של גאלאץ

בית הכנסת הכוראלי של גאלאץ (ברומנית: Templul Coral) היה בית כנסת בגאלאץ.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית הכנסת הכוראלי של גאלאץ · ראה עוד »

בית ועד הקהילה

בית ועד הקהילה הממוקם ברחוב יבנה פינת שדרות רוטשילד 42 בתל אביב, הוא אחד ממבני הציבור הראשונים של העיר העברית הראשונה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ובית ועד הקהילה · ראה עוד »

גאוואוונצ'לה

גאוואוונצ'לה (בהונגרית: Gávavencsellő) הוא כפר גדול במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וגאוואוונצ'לה · ראה עוד »

גנאלוגיה

אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וגנאלוגיה · ראה עוד »

גנץ (עיר)

גֶנְץ (בהונגרית: Gönc) היא עיר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וגנץ (עיר) · ראה עוד »

גצ'אי

גצ'אי (בהונגרית: Gacsály) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וגצ'אי · ראה עוד »

גחש"א

#הפניה חברה קדישא.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וגחש"א · ראה עוד »

גד פרומקין

גד פְרוּמְקִין (2 באוגוסט 1887 – 10 במרץ 1960) היה משפטן יהודי ישראלי ושופט בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וגד פרומקין · ראה עוד »

גדעון לנגמן

הרב גדעון לנגמן (נולד ב-1941) הוא רב, איש חינוך ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וגדעון לנגמן · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וגירוש תל אביב · ראה עוד »

גיימרה

גיימרה (בהונגרית: Gyömöre) הוא כפר קטן במחוז גיור-מושון-שופרון, שבצפון-מערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וגיימרה · ראה עוד »

גיירה

גיירה (בהונגרית: Gyüre) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וגיירה · ראה עוד »

דמצ'ר

דֶמֶצֶ'ר (בהונגרית: Demecser, ביידיש דעמעטשער) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודמצ'ר · ראה עוד »

דמביצה

דֶּמְבִּיצַה (בפולנית: Dębica; ביידיש: דעמביץ) היא עיר בפולין (גליציה המערבית) ובה 46,693 תושבים (לפי המפקד מ-2 ביוני 2008).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודמביצה · ראה עוד »

דניאל ציון

הרב ד"ר דניאל ציון (בבולגרית: Даниел Цион; 3 באוגוסט 1883, סלוניקי, האימפריה העות'מאנית - 13 בנובמבר 1979, תל אביב-יפו, ישראל) היה סופר, הרב "השני" של קהילת סופיה ובהמשך הרב הראשי ליהודי בולגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודניאל ציון · ראה עוד »

דרצ'קה

דרצ'קה (בהונגרית: Derecske ביידיש דערעטשקע) היא עיר במחוז היידו-ביהר, בנפת דרצ'קה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודרצ'קה · ראה עוד »

דב ימיני

דב ימיניתמונה להחלפה דב ימיני (ט"ז בשבט תרכ"ו, 1866 – א' באב תרצ"ט, יולי 1939) היה מאישי הציבור הבולטים של פתח תקווה בראשיתה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודב ימיני · ראה עוד »

דבורה קסטלניץ

לוחית זיכרון על הבית שבו התגוררו קסטלניץ ובעלה דבורה קַסטֶלָניץ-בַּרבָּן (נכתב גם קסטלנֶץ) (כ"ט באלול תרס"ה, ספטמבר 1905 – 26 בינואר 1986) הייתה שחקנית תיאטרון ישראלית, מראשוני תיאטרון "האֹהל" ומעמודי התווך שלו עד לפירוקו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודבורה קסטלניץ · ראה עוד »

דבורה בן-יהודה

דבורה בן-יהודה (1855 – 24 בספטמבר 1891) הייתה אשתו הראשונה של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, ונחשבת ל"אם העברייה הראשונה".

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודבורה בן-יהודה · ראה עוד »

דומבראד

דומבראד (בהונגרית: Dombrád) היא עיר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודומבראד · ראה עוד »

דונצק

דוֹנֵצְק (באוקראינית: Донецьк; ברוסית: Донецк, מבוטא "דוֹנְיֶצְק") היא עיר באוקראינה, בירת מחוז דונצק, אשר משמשת בפועל כבירת המדינה הלא מוכרת הרפובליקה העממית של דונצק.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודונצק · ראה עוד »

דונווצ'ה

דונווצ'ה (בהונגרית: Dunavecse) היא עיר בנפת קונסנטמיקלוש שבמחוז באץ'-קישקון בדרום־מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודונווצ'ה · ראה עוד »

דורש ציון

בית הספר במשכנו ברחוב ישעיהו, 1951 דורש ציון היה תלמוד תורה, בית מדרש ובית ספר בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודורש ציון · ראה עוד »

דוברובניק

דוברובניק (בקרואטית: Dubrovnik;; בלטינית: Rausium ואחר-כך Ragusium; באיטלקית: Ragusa) היא עיר עתיקה, נמל לחוף הים האדריאטי ומרכז תיירותי פופולרי בדרום דלמטיה שבקרואטיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודוברובניק · ראה עוד »

דוד רותם

דוד רותם נואם במליאה דוד אייזיק רותם (11 בינואר 1949, י' בטבת תש"ט - 8 ביוני 2015, כ"א בסיוון תשע"ה) היה עורך דין ישראלי, וחבר הכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודוד רותם · ראה עוד »

דוד טנה

דוד טַנֵה דוד טַנֶה (3 ביוני 1909 – 20 ביוני 1973) היה המנכ"ל הראשון ומקימו של משרד השיכון, וכן עסקן בכיר בסוכנות היהודית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודוד טנה · ראה עוד »

דוד ברשי

250px ד"ר דוד ברשי (1877 – 28 באפריל 1952) היה רופא ילדים ורופא נשים, הקים את תחנות הטיפול הראשונות לאם ולילד בהונגריה ואחר כך בישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודוד ברשי · ראה עוד »

דוד כהנא (רב)

הרב ד"ר דוד כהנא (15 במרץ 1903 – 24 בספטמבר 1998) היה רב ומנהיג ציוני של תנועת המזרחי בלבוב מ-1930, ניצול השואה, שבמהלכה חי בגטו לבוב, ולאחר מכן הרב הראשי של צבא פולין (1949-1945), הרב הראשי של חיל האוויר הישראלי (1950–1964) והרב הראשי לארגנטינה (1966–1975).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודוד כהנא (רב) · ראה עוד »

דווצ'ר

דווצ'ר (בהונגרית: Devecser) היא עיר במחוז וספרם, שבצפון-מערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ודווצ'ר · ראה עוד »

ה'רמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וה'רמ"ז · ראה עוד »

המוזיאון היהודי בפראג

המוזיאון היהודי בפראג (בצ'כית: Statní židovské museum) הוא מוזיאון לתולדות יהדות צ'כיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והמוזיאון היהודי בפראג · ראה עוד »

האגודה הרפואית פאול ארליך

האגודה הרפואית של פאול ארליך (בהונגרית: Paul Ehrlich Orvostudományi Egyesület) הייתה הארגון המקצועי וההגנה על אינטרסים של רופאים יהודים בקלוז' (שחלקם הגדול היו רופאי בית החולים היהודי בקולוז'וואר, ברומנית קלוז') בין השנים 1930 לבין 1940.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והאגודה הרפואית פאול ארליך · ראה עוד »

הנרי אברמוביץ

פרופ' הנרי אברמוביץ הנרי אברמוביץ (נולד ב-1950) הוא פסיכואנליטיקאי יונגיאני, אנתרופולוג, ומומחה לחינוך רפואי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והנרי אברמוביץ · ראה עוד »

הקרב על הוועד

הקרב על הוועד (ידוע גם בשם "וועד הבית") הוא סרט קומדיה ישראלי, הסרט יצא לאקרנים ביולי שנת 1986, והוא סרטם האחרון של שלישיית הגשש החיוור.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והקרב על הוועד · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והקהילה היהודית · ראה עוד »

הקהילה היהודית במרגיטה

הקהילה היהודית במרגיטה (גם מרגרטן, מארגארעטן) התקיימה כ-220 שנה עד השואה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והקהילה היהודית במרגיטה · ראה עוד »

הקהילה היהודית במושינה

בית הקברות היהודי במושינה הקהילה היהודית במושינה (פולנית: Muszyna) שבפולין התקיימה מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד לחורבנה בשואה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והקהילה היהודית במושינה · ראה עוד »

הקהילה היהודית בבאדן (אוסטריה)

הקהילה היהודית בבאדן (בגרמנית "Israelitische Kultusverein") הוקמה בשנת 1871.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והקהילה היהודית בבאדן (אוסטריה) · ראה עוד »

הקהילה היהודית הספרדית ברומניה

הקהילה היהודית הספרדית ברומניה התחילה בהתיישבות היהודית בנסיכות ולאכיה (שמאוחר יותר התאחדה עם נסיכות מולדובה וייסדו יחד את רומניה) במחצית הראשונה של המאה ה-16, אם כי אזכורים ראשונים ליהודים אלה יש משנת 1496.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והקהילה היהודית הספרדית ברומניה · ראה עוד »

הקהילה היהודית הספרדית בבוקרשט

קהל גראנדה בבוקרשט, בית הכנסת הספרדי הגדול. הוקם בצורתו הראשונית בשנת 1819 בית הכנסת הספרדי הגדול בבוקרשט, בינואר 1941, לאחר הריסתו במרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט שער הכניסה של בית העלמין הספרדי בבוקרשט הקהילה היהודית הספרדית בבוקרשט נוסדה ב-1718, אך נוכחותם של יהודים ספרדים בבוקרשט קודמת לכך וכבר ב-1496, רק ארבע שנים אחרי גירוש ספרד כבר מוזכרים במסמכים יהודים ספרדים בבוקרשט.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והקהילה היהודית הספרדית בבוקרשט · ראה עוד »

הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת

נפוליאון מאפשר מחדש את קיום הדת היהודית, 30 במאי 1806 הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת (בצרפתית: Le Consistoire central israélite de France) הוא ארגון יהודי רשמי וייצוגי שהוקם בשנת 1808 על ידי נפוליאון הראשון לשם ניהול הדת היהודית בצרפת לפי דגם שתי הדתות הרשמיות האחרות של צרפת - כנסיית צרפת הרומית-קתולית, והקונסיסטוריה הפרוטסטנטית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת · ראה עוד »

הר המנוחות

קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והר המנוחות · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והר הזיתים · ראה עוד »

הרשות הארצית לשירותי דת

הרשות הארצית לשירותי דת פועלת במסגרת המשרד לשירותי דת.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והרשות הארצית לשירותי דת · ראה עוד »

הרחקות דרבנו תם

הרחקות דרבנו תם הן שורה של סנקציות שניתן להפעיל במקרים שונים על בעל המסרב לתת גט לאשתו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והרחקות דרבנו תם · ראה עוד »

השיל מקראקא

רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והשיל מקראקא · ראה עוד »

התאחדות קהלות החרדים

התאחדות קהילות החרדים (באנגלית: Union of Orthodox Hebrew Congregations, בראשי תיבות: UOHC) הוא ארגון חרדי בלונדון, המאגד את הקהילות והמוסדות החרדיים בלונדון.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והתאחדות קהלות החרדים · ראה עוד »

התפרצות נגיף הקורונה בקהילות היהודיות בתפוצות

מגפת הקורונה שהתרחשה בעולם כולו בשנים 2019–2023, ובה חלו רבים במחלת נגיף הקורונה, פגעה גם בקהילות היהודיות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והתפרצות נגיף הקורונה בקהילות היהודיות בתפוצות · ראה עוד »

הלמאי

הלמאי (בהונגרית: Halmaj) הוא כפר קטן במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והלמאי · ראה עוד »

הלוויה

הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והלוויה · ראה עוד »

הלוויית הרב עובדיה יוסף

חלק מהקהל בהלווייה מודעות אבל בירושלים על פטירת הרב יוסף הלוויית הרב עובדיה יוסף התקיימה בירושלים ביום שני ג' בחשוון תשע"ד (7 באוקטובר 2013).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והלוויית הרב עובדיה יוסף · ראה עוד »

הלוויית הרב חיים קניבסקי

חלק מהקהל בהלוויה הלוויית הרב חיים קניבסקי, ממנהיגי הזרם הליטאי והציבור החרדי, התקיימה בבני ברק ביום ראשון, י"ז באדר ב' תשפ"ב, 20 במרץ 2022, יומיים לאחר פטירתו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והלוויית הרב חיים קניבסקי · ראה עוד »

החברה קדישא של קהילת פראג

בנין בית הטהרה של החברה קדישא של קהילת פראג, לשמאלו נראה קיר הקלויז בפראג חברה קדישא גמילות חסד של אמת של קהילת פראג היה ארגון ללא כוונת רווח של קהילת פראג היהודית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והחברה קדישא של קהילת פראג · ראה עוד »

הבתולה מלודמיר

חנה רחל ורברמאכר (בכתיב יידי: ווערבערמאכער; ה'תקס"ו, 1805 – כ"ב בתמוז ה'תרמ"ח, 1 ביולי 1888), בת רבי מאניש, הידועה כבתולה מלודמיר (די לאדמירער מויד), הייתה אישה יהודייה שהשתייכה לתנועת החסידות וסיגלה לעצמה גינוני אדמו"רות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והבתולה מלודמיר · ראה עוד »

הומנה

הוּמֶנֶה (בהונגרית: Homonna, בגרמנית: Homenau, ביידיש: הימענע) היא עיירה במחוז פרשוב ("קראג'") במזרח סלובקיה והעיירה השנייה בגודלה במחוז זמפלין ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והומנה · ראה עוד »

הודמזוושרהיי

הוֹדְמֶזֶווָשָרְהֵיי היא עיר במישור הפאנוני בדרום-מזרח הונגריה ממזרח לנהר טיסה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והודמזוושרהיי · ראה עוד »

הינקו גוטליב

מצבת קברו של ד"ר הינקו גוטליב בבית הקברות נחלת יצחק הינקו (חיים) גוטליב (בסרבו-קרואטית: Hinko Gottlieb, בסרבית קירילית: Хинко Готлиб; 5 במאי 1886, ג'וּרְגֶבָאץ, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 22 בנובמבר 1948, חולון, ישראל) היה סופר, משורר, מסאי, מחזאי, עיתונאי, עורך ומתרגם יוגוסלבי, יהודי מקרואטיה, אשר כתב בסרבו-קרואטית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והינקו גוטליב · ראה עוד »

היסטוריה של תל אביב

הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה העיר תל אביב, הידועה כ"עיר העברית הראשונה", קמה כהגשמת החזון הציוני של בנימין זאב הרצל והיא העיר השנייה בגודלה בישראל, לאחר ירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והיסטוריה של תל אביב · ראה עוד »

היידושאמשון

היידושאמשון (בהונגרית: Hajdúsámson) היא עיר במחוז היידו-ביהר שבמזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והיידושאמשון · ראה עוד »

היידוהדהאז

היידוהדהאז (בהונגרית: Hajdúhadház) היא עיירה במחוז היידו-ביהר הנמצאת כ–10 ק"מ מהעיר דברצן, שבהונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא והיידוהדהאז · ראה עוד »

וארפלוטה

וארפלוטה (בהונגרית: Várpalota) היא עיר במחוז וספרם, שבצפון-מערב הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ווארפלוטה · ראה עוד »

ואידאצ'קה

ואידאצ'קה (בהונגרית: Vajdácska) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וואידאצ'קה · ראה עוד »

ואיה

ואיה (בהונגרית: Vaja) היא עיירה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וואיה · ראה עוד »

וסטה (עיר)

וסטה (בהונגרית: Vésztő) היא עיר בנפת סגהלם שבמחוז בקש בדרום מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ווסטה (עיר) · ראה עוד »

ועד העיר ליהודי ירושלים

ועד העיר ליהודי ירושלים (נקרא בהמשך ועד הקהלה;1917–1948) היה גוף מרכזי חשוב שאיגד תחתיו את רוב העדות והחוגים של יהודי ירושלים בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, ותפקידו היה לדאוג לצרכיה החיוניים של הקהילה היהודית בעיר.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וועד העיר ליהודי ירושלים · ראה עוד »

ועדת הפנים והגנת הסביבה

ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת היא ועדה קבועה העוסקת בנושאי פנים, ביטחון פנים (בהקשר האזרחי) ובאיכות הסביבה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וועדת הפנים והגנת הסביבה · ראה עוד »

ורפלט

ורפלט (בהונגרית: Verpelét) ביידיש ווערפעלעט היא עיר במחוז הווש שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וורפלט · ראה עוד »

ולנטין בק

ולנטין בק (1905 – 22 ביוני 1939) היה מתורגמן שעבד בשירות משטרת המנדט ונרצח על ידי האצ"ל, לאחר שנחשד שהיה סוכן כפול, שהסגיר לידי הבריטים עסקת נשק של האצ"ל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וולנטין בק · ראה עוד »

ולקי מדר

ולקי מדר (בסלובקית: Veľký Meder; בהונגרית: Nagymegyer, נאג'מגייר; ביידיש: מאַגענדאָרף; בין השנים 1948–1995 נקראה צ'אלובו (Čalovo)), היא עיירה בדרום-מערב סלובקיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וולקי מדר · ראה עוד »

ולדיסלב קובלסקי

ולדיסלב קובלסקי (בפולנית: Wladyslaw Kowalski; 25 בספטמבר 1895 - 1 בפברואר 1971) היה קצין צבא פולני, חסיד אומות העולם, שבתקופת השואה בהיותו נציג חברת פיליפס בוורשה הציל כחמישים יהודים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וולדיסלב קובלסקי · ראה עוד »

וינוהרדיב

וִינוֹהְרַדִיב (באוקראינית: Виноградів, עד 1946: Севлюш, סֶבְלְיוּש; בהונגרית: Nagyszőlős, נַאג'סֶלֶש; בסלובקית: Veľká Sevľuš; בגרמנית: Großweinstadt; ברומנית: Seleuşu Mare סלאושו מארה; ביידיש: סעליש) היא בירת נפת וינוהרדיב שבמחוז זקרפטיה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ווינוהרדיב · ראה עוד »

וילמוש פרוינד

וילמוש פרוינד (בהונגרית: Freund Vilmos; פקש, 12 באוגוסט 1846 – בודפשט, 26 ביוני 1920) היה אדריכל יהודי-הונגרי, שתכנן מבנים ציבוריים ופרטיים רבים בבודפשט בסגנון אקלקטי בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ווילמוש פרוינד · ראה עוד »

וילי הירש

וילי הירש (בגרמנית: Willy Hirsch, 21 בינואר 1901 - 10 באוגוסט 1971) היה רופא ומיקרוביולוג יהודי, מחלוצי הבקטריולוגיה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ווילי הירש · ראה עוד »

וידאל סורנאגה

הרב וידאל אליהו מרדכי סורנאגה (1872 – 1951) היה איש ציבור, מחנך ודיין, מנהל התלמוד תורה של העדה הספרדית, סגן נשיא כוללות העדה בירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ווידאל סורנאגה · ראה עוד »

יאנושהלמה

יאנושהלמה (בהונגרית: Jánoshalma) היא עיירה במחוז באץ'-קישקון, המרכז של נפת יאנושהלמה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויאנושהלמה · ראה עוד »

יארמי

יארמי (בהונגרית: Jármi) הוא כפר במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג שבצפון מזרח הונגריה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויארמי · ראה עוד »

יעקב איינשטיין

יעקב איינשטיין (30 באפריל 1909 – 18 ביולי 1970) היה שחקן תיאטרון וזמר ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב איינשטיין · ראה עוד »

יעקב ניסן רוזנטל

הרב יעקב ניסן רוזנטל (ט"ו בסיון ה'תרפ"ד, 17 ביוני 1924 – י"ז באייר ה'תש"ע, 1 במאי 2010) היה פוסק, דיין ואב בית דין בחיפה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב ניסן רוזנטל · ראה עוד »

יעקב ניב

יעקב ניבתמונה להחלפה יעקב ניב (הלפרין) (נכתב גם הַלְפֶּרְן; 14 באפריל 1905 – 14 בספטמבר 1976) היה מחנך, סופר ומתרגם ישראלי, המפקח הראשי של זרם העובדים ומנהל המרכז לחינוך של ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב ניב · ראה עוד »

יעקב סורוביץ

יעקב סוּרוֹביץ (סוּרוֹביץ'; Surowicz) (13 בנובמבר 1888 – 3 במאי 1970) היה כנר יהודי פולני ואחר כך ישראלי, מראשוני התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב סורוביץ · ראה עוד »

יעקב קורץ

יעקב קורץ יעקב קוּרְץ (1893 – 30 במרץ 1952) היה עד ראייה לשואה אשר פרסם את הספר הראשון בארץ ישראל על אודותיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב קורץ · ראה עוד »

יעקב רוז'ה

הרב יעקב רוּזָ'ה (נולד ב-24 בפברואר 1944) הוא רב חרדי-דתי לאומי ליטאי החבר במועצת הרבנות הראשית, רב העיר בת ים ומומחה בתחום הקבורה וזיהוי חללים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב רוז'ה · ראה עוד »

יעקב לסלוי

יעקב לסלוי (20 באפריל 1896 פולין – 1987, תל אביב).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב לסלוי · ראה עוד »

יעקב טולידאנו (מהרי"ט)

רבי יעקב טולידאנו (מכונה מהרי"ט; ה'ת"ן, 1690 – י' באייר ה'תקל"א, אפריל 1772) היה ראש חכמי מקנס, אב בית הדין וראש הישיבה במקום במאה ה-18.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב טולידאנו (מהרי"ט) · ראה עוד »

יעקב זילברפלד

הרב יעקב זילברפלד (בהונגרית: Silberfeld Jakab; ג'נג'ש, 11 בספטמבר 1878 – מחנה הריכוז אושוויץ, 24 ביוני? 1944) היה רב והרב הראשי של בקשצ'בה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב זילברפלד · ראה עוד »

יעקב יוסף אטינגר

דיוקן של הרב אטינגר שהופק לרגל יום הולדתו ה-60. ברלין 1840 רבי יעקב יוסף אטינגר (בכתיב מיושן: עטטינגר; בגרמנית: Oettinger; ה'תק"מ, 1780 - כ"ב בחשוון ה'תרכ"א, 7 בנובמבר 1860) היה ראב"ד ברלין ורבה הראשי בפועל במשך 35 שנה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב יוסף אטינגר · ראה עוד »

יעקב יוסף כ"ץ

הרב יעקב יוסף כ"ץ (ה'תנ"ה, 1695 - כ"ד בתשרי ה'תקמ"ב, 1781) הידוע כרבי יעקב יוסף מפולנאה או התולדות (״דער תולדות״ ביידיש).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעקב יוסף כ"ץ · ראה עוד »

יעיש גיאת

הרב יעיש גיאת (1840 – 1929) היה חכם תימני; מאחרוני המקובלים שידעו קבלה מעשית בעיר צנעא שבתימן.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויעיש גיאת · ראה עוד »

יצחק אלפסי (חוקר חסידות)

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »

יצחק אדל

יצחק אדל מימין עם פאול בן-חיים (במרכז) והפסנתרן פרנק פלג יצחק אֶדֶל (Edel; 1 בינואר 1896 – 12 בדצמבר 1973) היה מלחין, מורה ומחנך ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויצחק אדל · ראה עוד »

יצחק אייזיק טויב

רבי יצחק אייזיק טויב (ה'תקי"א, 1751 – ז' באדר ב' ה'תקפ"א, 21 במרץ 1821) היה רבה של קאלוב ואדמו"ר חסידי, מייסד חסידות קאלוב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויצחק אייזיק טויב · ראה עוד »

יצחק נסים

הרב יצחק נסים בעת הכתרתו לרב ראשי. מאחור: הרב יהודה לייב הכהן מימון הרב יצחק נסים (כ"ה בכסלו ה'תרנ"ו, 12 בדצמבר 1895 – ט' באב ה'תשמ"א, 9 באוגוסט 1981) היה הראשון לציון – הרב הראשי הספרדי לישראל – בין השנים ה'תשט"ו–ה'תשל"ג, 1955–1972.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויצחק נסים · ראה עוד »

יצחק טריואקס

אברהם יצחק טריוַאקס (גם: טריוקס, טריוואקס) (בכתב לטיני: Triwaks; כ"ה בתשרי תרנ"ד, 5 באוקטובר 1893, מזריטש, פלך שדליץ, פולין הרוסית – 3 ביוני 1952) היה עיתונאי וסופר ציוני יידי עברי, מו"ל ומפיץ ספרים בוורשה ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויצחק טריואקס · ראה עוד »

יצחק זאב אלטשולר

יצחק זאב (איצ'ה-וולה) אלטשולר (1866 – 26 בספטמבר 1934) היה מאנשי העלייה הראשונה וממייסדי המושבה רחובות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויצחק זאב אלטשולר · ראה עוד »

ירחמיאל אהרונסון

ירחמיאל אהרונסון ("אלישע") (1918 – 19 במרץ 1944) היה לוחם לח"י שנהרג על ידי שוטרים בריטיים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וירחמיאל אהרונסון · ראה עוד »

ישעיהו ליבמן

ישעיהו (צ'ארלס) ליבמן (20 באוקטובר 1934 – 4 בספטמבר 2003) היה פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וישעיהו ליבמן · ראה עוד »

ישראל אהרוני (זואולוג)

ישראל אהרוני בהרצאתו באוניברסיטה העברית בירושלים הר הצופים הדוב הסורי האחרון שניצוד בישראל על ידי ישראל אהרוני ישראל אהרוני (אהרונוביץ) (Israel Aharoni; כ' בתמוז ה'תרמ"ב, 7 ביולי 1882 – 9 באוקטובר 1946) היה זואולוג, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית, מרצה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וישראל אהרוני (זואולוג) · ראה עוד »

ישראל שמעון שיין

הרב ישראל שמעון שיין (1857 – 11 במאי 1920, כ"ג באייר ה'תר"פ) היה ממייסדי שכונת מאה שערים בירושלים, שימש כמזכירם של הרב שמואל סלנט, הרב יהושע לייב דיסקין והרב שניאור זלמן פראדקין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וישראל שמעון שיין · ראה עוד »

ישראל בר-זכאי

ישראל בר-זכאי (ברדקי) (ג בכסלו ה'תר"ן, 26 בנובמבר 1889 - י"ד באלול ה'תש"ל 15 באוגוסט 1970) היה חזן ירושלמי, החזן הראשי של בית הכנסת החורבה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וישראל בר-זכאי · ראה עוד »

ישיבת מעלה אליהו

ישיבת תל אביב "מעלה אליהו", ע"ש עו"ד אליהו מירון, היא ישיבה גבוהה ציונית דתית הממוקמת בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא וישיבת מעלה אליהו · ראה עוד »

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויחזקאל לנדא · ראה עוד »

יחזקאל דוקקעס

הרב יחזקאל איזידור (אדוארד) דוקקעס (בגרמנית: Eduard Duckesz; ט"ו באב תרכ"ח, 3 באוגוסט 1868 - י' באדר תש"ד, 6 במרץ 1944) היה רב, אפיגרף, גנאלוג והיסטוריון שפעל באלטונה שבהמבורג.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויחזקאל דוקקעס · ראה עוד »

יחיאל גרינפלד

יחיאל גרינפלד (א' בטבת תר"ך, דצמבר 1859, טלנשטי, פלך בסראביה, האימפריה הרוסית – כ"ז באייר תרצ"ז, 8 במאי 1937, תל אביב) היה מתמטיקאי יהודי, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אודסה ומורה בבית הספר הטכני הגבוה "מונטיפיורי" בתל אביב.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויחיאל גרינפלד · ראה עוד »

יחיאל דרזנר

יְחִיאֵל דֹּב דְּרזְנר (13 באוקטובר 1922 – 16 באפריל 1947) היה מעולי הגרדום, לוחם ומפקד במחתרת האצ"ל, נתפס על ידי הבריטים והוצא להורג.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויחיאל דרזנר · ראה עוד »

יחיאל היילפרין (רב)

יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660 – ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויחיאל היילפרין (רב) · ראה עוד »

יהדות מץ

בית הכנסת הגדול במץ, נחנך בשנת ה'תר"י הקהילה היהודית במץ (פעמים רבות מיץ, ולעיתים מעץ) היא אחת הקהילות היהודית הוותיקות והחשובות באירופה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות מץ · ראה עוד »

יהדות אסטוניה

בית הכנסת הישן בטרטו, אשר נחרב בשואה כמו כל בתי הכנסת באסטוניה יהדות אסטוניה היא אחת משלוש הקהילות היהודיות של המדינות השוכנות לחופי הים הבלטי, באזור אסטוניה של היום.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות אסטוניה · ראה עוד »

יהדות אוראדיה

נאולוגי באוראדיה, שנבנה על פי הדגם של בית הכנסת הרפורמי של נירנברג יהדות אוראדיה היא הקהילה היהודית שהתקיימה בעיר אוראדיה ובסובצ'טאטה (Subcetate) (בהונגרית היא נקראת נגוורוד וביידיש - גרוסוורדין).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות אוראדיה · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית בתל אביב

יהדות אורתודוקסית בתל אביב קיימת מסמוך להקמת העיר, בניסן ה'תרס"ט, (1909).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות אורתודוקסית בתל אביב · ראה עוד »

יהדות אודסה

הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות אודסה · ראה עוד »

יהדות פרוסיה

280x280 פיקסלים 250x250 פיקסלים היהודים הראשונים בפרוסיה התיישבו בדוכסות כמעט עם הקמתה וסביר להניח שישבו שם עוד קודם לכן.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות פרוסיה · ראה עוד »

יהדות קסטוריה

קסטוריה היא עיר בצפון יוון, בחבל מערב מקדוניה וסמוכה לגבולות מקדוניה הצפונית ואלבניה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות קסטוריה · ראה עוד »

יהדות שוודיה

בית הכנסת הגדול של סטוקהולם בית הכנסת במאלמה בית הכנסת בגטבורג - 1860 רישיון ליישוב יהודי בשוודיה משנת 1782, כתוב לטינית ושוודית יהדות שוודיה היא הגדולה מבין ארבע הקהילות היהודיות בסקנדינביה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות שוודיה · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות ליבורנו

בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב ב-1944 קהילת יהדות ליבורנו (או ליווֹרנו) הייתה במאות ה-17 וה-18 אחת הקהילות היהודיות העשירות באירופה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות ליבורנו · ראה עוד »

יהדות טורדה

יהדות טורדה היא הקהילה היהודית שהתקיימה בעיר טורדה שבמחוז קלוז' ברומניה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות טורדה · ראה עוד »

יהדות זאגרב

בית הכנסת המרכזי בזאגרב שנחנך ב-1867 והוחרב על ידי שלטונות האוסטאשה ב-1942 יהדות זאגרב היא קהילה יהודית, הכוללת מספר קהלים החיים בעיר זאגרב בירת קרואטיה משלהי המאה ה-18 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות זאגרב · ראה עוד »

יהדות בקאו

בית הקברות היהודי החדש בבקאו קהילת יהודי בקאו הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות ברומניה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות בקאו · ראה עוד »

יהדות בלגרד

בית הכנסת בבלגרד יהדות בלגרד היא קהילה יהודית בת מספר עדות, המתקיימת בעיר בלגרד בירת סרביה לפחות מהמאה ה-13 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות בלגרד · ראה עוד »

יהדות בוקרשט

בית הכנסת הכוראלי של בוקרשט - מבט מבפנים יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת, שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט, ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות בוקרשט · ראה עוד »

יהדות ביטולה

שרידי בית הכנסת "קהל פורטוגל" בביטולה ארון הקודש בבית הכנסת "קהל אראגון" בביטולה כפי שצולם בתקופת בין המלחמות גלעד לזכר בני הקהילה שגורשו על ידי הבולגרים לטרבלינקה אשר נחנך בביטולה ב-1958 דף שהונח במחנה ההשמדה טרבלינקה על ידי קציני צה"ל ובו רשימת הנרצחים מביטולה (2017) יהדות ביטולה (גם יהדות מוֹנָסְטִיר, יהדות מָנָסְטִיר) הייתה קהילה יהודית, שהתקיימה בעיר ביטולה שבמקדוניה הצפונית המודרנית לפחות מהמאה ה-12 ועד חורבנה בשואה באמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות ביטולה · ראה עוד »

יהדות גאלאץ

יהודים רומנים בגאלאץ, בנובמבר 1879 תמונה קבוצתית של משפחה יהודית בעיר גאלאץ בין שתי מלחמות העולם בגאלאץ, עיר הנמל הגדולה והחשובה ביותר על הדנובה, ישבו יהודים מזה דורות רבים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות גאלאץ · ראה עוד »

יהדות דמשק

משפחה יהודית בדמשק בתצלום מראשית המאה ה-20 יהדות דמשק הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות ביותר בקרב יהדות סוריה, ומנתה בשיאה כ-15 אלף נפש.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות דמשק · ראה עוד »

יהדות הקרפטים

יהודים באונגוור אוג'הורוד יהדות הקרפטים מתייחס ליהודים שהתיישבו בשש המאות האחרונות בחבל קרפטורוס הנמצא כיום במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות הקרפטים · ראה עוד »

יהדות יאשי

בית הכנסת הגדול של יאשי יאשי הייתה שנים רבות מרכז יהודי חשוב ביותר בארצות הרומניות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהדות יאשי · ראה עוד »

יהושע מאיר רייכמן

יהושע מאיר רייכמן (כ"ט בכסלו ה'תרכ"ב, 2 בדצמבר 1861 - ח' בניסן ה'תש"ב, 23 במרץ 1942) היה עסקן ציבור ושד"ר, מראשי העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהושע מאיר רייכמן · ראה עוד »

יהושע לפידות

יהושע משה לפידות (נהגה: לפידעס;ניסן תשי"א, 1951 – י"ח באב תשע"ג, 25 ביולי 2013) היה פעיל במאבקי הדת של הציבור החרדי בישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהושע לפידות · ראה עוד »

יהושע ברוכי

יהושע ברוכי (9 ביולי 1910, ב' בתמוז ה'תר"ע - 26 באוקטובר 1992, כ"ט בתשרי ה'תשנ"ג) היה מוכתר קיבוץ טירת צבי ו"מוכתר המוכתרים" של עמק בית שאן.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהושע ברוכי · ראה עוד »

יהושכר כרכי (קרקובסקי)

יְהוֹשָׂכָר כְּרַכִּי (קרקובסקי) (1909 – 1957) היה סופר עברי, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהושכר כרכי (קרקובסקי) · ראה עוד »

יהודה אריה לוי

יהודה אריה (ליאון) לוי (1 בנובמבר 1916 – 15 בינואר 1948) היה איש לח"י ש"נשפט" בבית דין שדה ונרצח בפרדס, בתחילת מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהודה אריה לוי · ראה עוד »

יהודה פורת

יהודה פורת (נולד ב-13 באפריל 1960) הוא איש עסקים ומנהל ישראלי, מייסד רשת שפע שוק ומנכ"לה הראשון ומבעלי קיקה-ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהודה פורת · ראה עוד »

יהודה צבי יבזרוב

יהודה ליב צבי יֶבזֶרוֹב (בכתיב ארכאי: יעווזעראָוו; ברוסית: Лейб Евзеров; 1854, מסטיסלב, פלך מוהילב, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ג בניסן תרצ"ה, 16 באפריל 1935, תל אביב) היה רב ומטיף-תועמלן לאומי ("מגיד") מפורסם ברוסיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהודה צבי יבזרוב · ראה עוד »

יהודה ליב ברגר

יהודה לֶיְבּ בֶּרְגֶר (לעיתים בערגער; תרכ"ז, 1867 – ב' בתמוז תרע"ז, 1917) היה מחנך עברי יהודי ליטאי, פעיל למען רפורמה בחינוך היהודי ויוזם "החדר המתוקן" בפינסק, פעיל ציוני, מ"חובבי ציון" ומהפעילים הבולטים בהסתדרות הציונית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהודה ליב ברגר · ראה עוד »

יהודה גור

אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויהודה גור · ראה עוד »

יואל בוכוולד

יואל בּוּכוַולד (1920 – 5 בפברואר 1997) היה קריקטוריסט וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויואל בוכוולד · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן הלר

רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »

יונה מצגר

הרב יונה יחיאל מצגר (נולד בכ"ג באב ה'תשי"ג, 4 באוגוסט 1953) הוא רב ישראלי, כיהן כרב הראשי האשכנזי לישראל בשנים 2003–2013.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויונה מצגר · ראה עוד »

יוסף מאיר

יוסף מאיר (ד' בשבט תר"ן, 25 בינואר 1890 – י"א בסיוון תשי"ג, 25 במאי 1953) היה רופא ישראלי, מנהלה של קופת חולים כללית משנת 1928 ועד קום המדינה והמנהל הכללי של משרד הבריאות ממאי 1949 עד ספטמבר 1950.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסף מאיר · ראה עוד »

יוסף מנדל שמרלינג

יוסף מנדל שמרלינג הרב יוסף מנדל שמרלינג (ה'תרל"ו, 1876 – ד' באדר ה'תשט"ז, 15 בפברואר 1956) היה מייסד שכונת מאה שערים בתל אביב, מראשי הפעילים הדתיים בעיר, שוחט ובודק ואיש חברה קדישא בתל אביב-יפו במשך כ-50 שנה וממייסדי הקהילה החסידית בעיר.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסף מנדל שמרלינג · ראה עוד »

יוסף משה שכטר

הרב יוסף משה שכטר, (י"ט בחשוון ה'תרע"ח, 4 בנובמבר 1917, מישקולץ, הונגריה – כ"ט בחשוון ה'תשל"ז, 22 בנובמבר 1976, ירושלים, ישראל) היה רב הכותל הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה החל מחודש אב ה'תשכ"ז (אוגוסט 1967).

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסף משה שכטר · ראה עוד »

יוסף שאול אלישר

יוסף שאול אלישר (י"ז באדר ה'תרכ"ז, פברואר 1867 – כ"א בסיון ה'תש"ח 28 ביוני 1948) היה איש ציבור ואיש עסקים ירושלמי, נשיא ועד העדה הספרדית בירושלים, ממייסדי שכונת זיכרון משה בעיר, וחבר אספת הנבחרים הראשונה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסף שאול אלישר · ראה עוד »

יוסף שפוצ'ניק

רבי יוסף שפוצ'ניק (ביידיש: שׁאפּאָטשניק, ולעיתים: שׁאפּאָהטשניק; באנגלית: Joseph Shapotshnick; תרמ"ב, 1882, קישינב – תרצ"ז 1937, לונדון) היה רב ופעיל חברתי בלונדון בראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסף שפוצ'ניק · ראה עוד »

יוסף שלוש

הרב יוסף יצחק שלוּש (ח' בשבט ה'תרנ"א, 17 בינואר 1891 – ל' בסיון ה'תש"ך, 25 ביוני 1960) היה רב, אב"ד וראש חברה קדישא של ועד העדה המערבית בירושלים, מרבני ישיבת פורת יוסף וחבר מועצת הרבנות הראשית.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסף שלוש · ראה עוד »

יוסף זימן

יוסף זימן יוסף זימן (י"ח בניסן תרמ"ב, 28 באפריל 1882 – ו' באייר תשכ"ט, 24 באפריל 1969) היה מייסדה של שכונת נחלת יצחק בתל אביב, 'מוכתר' השכונה וראש ועד התושבים במשך יובל.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסף זימן · ראה עוד »

יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »

יוסף בוכריץ

הרב יוסף בוכריץ (1885–1949) היה דיין ומורה צדק ברובע חארה צגירה שבג'רבה שבתוניסיה, ואב בית דין ורב העיר זרזיס שבדרום תוניסיה.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסף בוכריץ · ראה עוד »

יוסל'ה קמצן קדוש

מצבת הקבר המיוחס ליוסל'ה הקמצן הקדוש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב סיפורו של יוסל'ה קמצן קדוש (בגרסאות אחרות ישראל גוי קדוש) היא אגדה יהודית מפורסמת.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסל'ה קמצן קדוש · ראה עוד »

יוסטין קלימן

יוסטין קלימן (1903 – דצמבר 1976) היה ראש המועצה הראשון של כפר שמריהו, בשנים 1950 עד 1951.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסטין קלימן · ראה עוד »

יוסי אלי

יוסי אלי (נולד ב-12 במאי 1982) הוא עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוסי אלי · ראה עוד »

יוליוס ג'ייקובס

יוליוס יהודה ג'ייקובס (באנגלית: Julius Jacobs; 11 באפריל 1892 - 22 ביולי 1946) היה הפקיד היהודי הבכיר בממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל, שכיהן גם כסגן מזכיר הממשלה וסגן מושל ירושלים.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוליוס ג'ייקובס · ראה עוד »

יוחנן לוי

יוחנן (הנס) לוי (בגרמנית: Hans Lewy; 1901, ברלין – 22 ביולי 1945, ירושלים) היה היסטוריון של הבית השני ובלשן.

חָדָשׁ!!: חברה קדישא ויוחנן לוי · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חברה_קדישא

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס