גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
61 יחסים: מניין השנים בלוח העברי, מניין השטרות, מסכת כלים (כלי המקדש), מערת הנביאים, מצהף קדוס, מצוות ערבה במקדש, משמרות כהונה, מלאכי, מגיד (קבלה), א' באלול, אין שליח לדבר עבירה, נביא, נביאים, ספר עזרא, ספר חגי, ספר יואל, על אישים מפורסמים (הירונימוס), צפורה טלשיר, צרת ערווה, קרי וכתיב, ראד האד האדיבראס, רבי דוסא בן הרכינס, שלשלת הקבלה, שליח (הלכה), שיבת ציון, תנ"ך, תרגומי המקרא לארמית, תרגומי התנ"ך, תרגום יונתן בן עוזיאל, תרי עשר, תתני, תיארוך ספרי התנ"ך, טומאה וטהרה, זרובבל בן שאלתיאל, זכריה הנביא, חגי (פירושונים), חיבוט ערבה, בני עבדי שלמה, בית חגי, בית המקדש, בית המקדש השני, גאולה (שכונה), דמות מקראית, דניאל, דריווש הראשון, המאה ה-6 לפנה"ס, הנבואה במסורת ישראל, הר הזיתים, הושענא רבה, הושענות, ..., היסטוריה של עם ישראל, כ"ד באלול, כ"ד בכסלו, כנסת הגדולה, כנסיית הדורמיציון, כסלו, כתב השטנה, כתב יד קהיר, יהושע בן יהוצדק, יהוד מדינתא, יונתן בן עוזיאל. להרחיב מדד (11 יותר) »
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: חגי ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מניין השטרות
מניין השטרות הוא הכינוי היהודי ל"מניין בית סלאוקוס", שהיה השיטה המקובלת למניית שנים באימפריה הסלווקית.
חָדָשׁ!!: חגי ומניין השטרות · ראה עוד »
מסכת כלים (כלי המקדש)
מראה הכפר עכברה ומצוק עכברה שממזרח לו, ואשר למרגלותיו לכאורה נטמנו הכלים מסכת כלים הוא שמו של חיבור שפורסם לראשונה במאה ה-17, המתאר, לכאורה, את מקום גניזתם של אוצרות בית המקדש.
חָדָשׁ!!: חגי ומסכת כלים (כלי המקדש) · ראה עוד »
מערת הנביאים
תרשים המערה הכניסה למערה מפת הקברים העיקריים בבית הקברות בהר הזיתים מערת הנביאים היא מערת קבורה מהתקופה הביזנטית על הר הזיתים, מדרום לכביש המוביל אל מלון שבע הקשתות, אשר מסורות קדומות ייחסו אותה כמערת קברם של הנביאים חגי, זכריה ומלאכי, שלושה נביאי המקרא האחרונים.
חָדָשׁ!!: חגי ומערת הנביאים · ראה עוד »
מצהף קדוס
מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.
חָדָשׁ!!: חגי ומצהף קדוס · ראה עוד »
מצוות ערבה במקדש
מצוות ערבה במקדש היא מצווה להביא ענפי ערבה לבית המקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות, להציב אותם בפינות המזבח ולהקיף אותו תוך אמירת הושענות.
חָדָשׁ!!: חגי ומצוות ערבה במקדש · ראה עוד »
משמרות כהונה
משמרות כהונה היו קבוצות של כוהנים, אשר על פי ספר דברי הימים עבדו בבית המקדש בתורנות שבועית, וכל אחת נקראה משמרת.
חָדָשׁ!!: חגי ומשמרות כהונה · ראה עוד »
מלאכי
מַלְאָכִי הוא הספר האחרון שבקובץ תרי עשר ומסכם את מדור ספרי הנביאים שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: חגי ומלאכי · ראה עוד »
מגיד (קבלה)
מַגִּיד הוא מונח בקבלה היהודית המתאר כוח עליון, מלאך או נשמה של צדיק שנפטר, המתגלים לצדיק חי בחוויה מיסטית, בחלום או בהקיץ, פעמים כתוצאה משימוש מהזמנה פעילה וייחודים ופעמים במפתיע.
חָדָשׁ!!: חגי ומגיד (קבלה) · ראה עוד »
א' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' אלול היא פרשת שופטים.
חָדָשׁ!!: חגי וא' באלול · ראה עוד »
אין שליח לדבר עבירה
אין שליח לדבר עבירה הוא כלל בהלכה, הקובע שהכלל שלוחו של אדם כמותו, המאפשר ביצוע פעולות משפטיות באמצעות שליח, אינו תקף לגבי ביצוען של עבירות.
חָדָשׁ!!: חגי ואין שליח לדבר עבירה · ראה עוד »
נביא
פסל מאת מיכלאנג'לו, הניצב בכנסיית סן פייטרו אין וינקולי שברומא נביא הוא אדם המדבר בשם האל.
חָדָשׁ!!: חגי ונביא · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: חגי ונביאים · ראה עוד »
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
חָדָשׁ!!: חגי וספר עזרא · ראה עוד »
ספר חגי
חַגַּי הוא אחד מספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: חגי וספר חגי · ראה עוד »
ספר יואל
ספר יוֹאֵל הוא הספר השני בקובץ תרי עשר, הקרוי כשם הנביא הבא בכותרת הספר: יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל.
חָדָשׁ!!: חגי וספר יואל · ראה עוד »
על אישים מפורסמים (הירונימוס)
Master Theodoric, סביבת 1370 על אישים מפורסמים (בלטינית: De Viris Illustribus) הוא אוסף ביוגרפיות קצרות של 135 מחברים, שנכתבו בלטינית במאה ה-4 על ידי אב הכנסייה הירונימוס.
חָדָשׁ!!: חגי ועל אישים מפורסמים (הירונימוס) · ראה עוד »
צפורה טלשיר
צִפורה (ציפי) טַלְשִׁיר (1946 – 3 באוקטובר 2016) הייתה פרופסור מן המניין במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: חגי וצפורה טלשיר · ראה עוד »
צרת ערווה
צרת ערווה (מכונה גם צרת הבת) היא כינוי להלכה יסודית בהלכות יבום, לפיה כאשר שתי נשים שהיו נשואות לאיש אחד נצטרכות ליבום, ואחת מהן אסורה ליבם בגלל איסור עריות, אזי גם האשה השנייה, הנקראת "צרה" ואינה אסורה ליבם מצד עצמה, אסורה להתייבם לו מכח האיסור לאשה הראשונה, ולכן היא מותרת מיד להנשא לזר ללא צורך בחליצה, אם אין יבמים נוספים.
חָדָשׁ!!: חגי וצרת ערווה · ראה עוד »
קרי וכתיב
קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.
חָדָשׁ!!: חגי וקרי וכתיב · ראה עוד »
ראד האד האדיבראס
ראד האד האדיבראס (באנגלית: Rud Hud Hudibras, בוולשית: Run baladr bras; נפטר בשנת 890 לפנה"ס לערך) היה מלך בריטניה על פי ספרו של ג'פרי ממונמות': "ההיסטוריה של מלכי בריטניה".
חָדָשׁ!!: חגי וראד האד האדיבראס · ראה עוד »
רבי דוסא בן הרכינס
עבר רבי דוסא בן הרכינס היה תנא מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים וחי גם בדור השני לתנאים.
חָדָשׁ!!: חגי ורבי דוסא בן הרכינס · ראה עוד »
שלשלת הקבלה
שלשלת הקבלה הוא מונח תורני שמתייחס לחכמי הדורות שקיבלו והעבירו את התורה שבעל-פה, בעיקר החלק שבה שמפרש ומבאר את הדברים שבמקרא וההלכות הרבות שנוגעים לעיקרי המצוות שמבוארים בתורה בקיצור ולפעמים ברמז בלבד, מדור לדור.
חָדָשׁ!!: חגי ושלשלת הקבלה · ראה עוד »
שליח (הלכה)
שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').
חָדָשׁ!!: חגי ושליח (הלכה) · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חגי ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: חגי ותנ"ך · ראה עוד »
תרגומי המקרא לארמית
קטע מספר במדבר עם תרגום אונקלוס תרגומי המקרא לארמית כוללים קבוצת תרגומים של ספרי המקרא לארמית.
חָדָשׁ!!: חגי ותרגומי המקרא לארמית · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: חגי ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תרגום יונתן בן עוזיאל
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.
חָדָשׁ!!: חגי ותרגום יונתן בן עוזיאל · ראה עוד »
תרי עשר
תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: חגי ותרי עשר · ראה עוד »
תתני
תתני נזכר בספר עזרא כפחה של פַּחֲווֹת "עֵבֶר הַנָּהָר" בתקופת שיבת ציון, וכאדם שעמד יחד עם שתר בוזני, בראש קבוצה שניסתה למנוע את המשך בניין בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: חגי ותתני · ראה עוד »
תיארוך ספרי התנ"ך
אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.
חָדָשׁ!!: חגי ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: חגי וטומאה וטהרה · ראה עוד »
זרובבל בן שאלתיאל
זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670 זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חגי וזרובבל בן שאלתיאל · ראה עוד »
זכריה הנביא
זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ובניית בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: חגי וזכריה הנביא · ראה עוד »
חגי (פירושונים)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חגי וחגי (פירושונים) · ראה עוד »
חיבוט ערבה
מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.
חָדָשׁ!!: חגי וחיבוט ערבה · ראה עוד »
בני עבדי שלמה
במקרא, בני עבדי שלמה הם סוג של "קבוצת יוחסין" שעלו מבבל בימי עזרא, הם מתייחסים כצאצאי העבדים שנתנום שלמה המלך למס עובד ויש משערים כי הם בעצם צאצאי שבעת העממים של ארץ כנען.
חָדָשׁ!!: חגי ובני עבדי שלמה · ראה עוד »
בית חגי
בֵּית חַגַּי (שם רשמי: חַגַּי) היא התנחלות דתית במתכונת של יישוב קהילתי בהר חברון על כביש 60 מדרום ובסמוך לעיר חברון.
חָדָשׁ!!: חגי ובית חגי · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: חגי ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: חגי ובית המקדש השני · ראה עוד »
גאולה (שכונה)
שכונת גאולה היא שכונה בירושלים.
חָדָשׁ!!: חגי וגאולה (שכונה) · ראה עוד »
דמות מקראית
דבורה הנביאה, "עד שקמתי דבורה, שקמתי אם בישראל", ציור של גוסטב דורה דמות מקראית היא אדם, בעל חיים או ישות אחרת המופיעה במקרא.
חָדָשׁ!!: חגי ודמות מקראית · ראה עוד »
דניאל
דניאל בגוב האריות – תבליט בחזית מלון דניאל בהרצליה פיתוח דניאל והאריות – פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת) דניאל בגוב האריות, 1890 בתנ"ך, דָּנִיֵּאל, או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר (בֶּלֶט-שַׁר-אֻצֻר – beleṭ šar uṣur – "שמור על חיי המלך") היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: חגי ודניאל · ראה עוד »
דריווש הראשון
קברו של דריווש הראשון בנקש-י רוסתם דָרְיָוֶשׁ הראשון (𐎭𐎠𐎼𐎹𐎺𐎢𐏁, 558 לפנה"ס - 486 לפנה"ס), הידוע גם כדריווש הגדול, היה מלך האימפריה הפרסית בן השושלת האחמנית משנת 521 עד למותו ב-486 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: חגי ודריווש הראשון · ראה עוד »
המאה ה-6 לפנה"ס
המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: חגי והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »
הנבואה במסורת ישראל
ביהדות, הנבואה היא אחת הדרכים שבהן יוצר האל קשר עם בני האדם.
חָדָשׁ!!: חגי והנבואה במסורת ישראל · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: חגי והר הזיתים · ראה עוד »
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
חָדָשׁ!!: חגי והושענא רבה · ראה עוד »
הושענות
אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו.
חָדָשׁ!!: חגי והושענות · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: חגי והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
כ"ד באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חגי וכ"ד באלול · ראה עוד »
כ"ד בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חגי וכ"ד בכסלו · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: חגי וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כנסיית הדורמיציון
כנסיית הדורמיציון מבט ממשכנות שאננים כנסיית הדורמיציון מגדל הפעמונים בטרם הזריחה מבט משער יפו כנסיית הדורמיציון בשנות השלושים הדורמיציון מבעד לגגות ימין משה מגדל הפעמונים צלפים בכנסיית הדורמיציון בירושלים בשנת 1950. פסל מרים הנרדמת בקריפטה של הכנסייה הכנסייה במבט מכוון הר הבית כנסיית דורמיציון (מהמילה "שינה", או "תרדמה") היא כנסייה של מסדר הבנדיקטינים, הממוקמת על הר ציון בירושלים, בקרבת שער ציון וקבר דוד, ובסמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: חגי וכנסיית הדורמיציון · ראה עוד »
כסלו
בול ישראלי לחודש כסלו כסלו או כסליו (מאכדית: kissilimu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש התשיעי במספר לפי המסורת המקראית והשלישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חגי וכסלו · ראה עוד »
כתב השטנה
בתקופת שיבת ציון בהובלת זרובבל, סבל היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל מהתנכלויות מצד השומרונים.
חָדָשׁ!!: חגי וכתב השטנה · ראה עוד »
כתב יד קהיר
וויקישיתוף) קצר.
חָדָשׁ!!: חגי וכתב יד קהיר · ראה עוד »
יהושע בן יהוצדק
יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: חגי ויהושע בן יהוצדק · ראה עוד »
יהוד מדינתא
מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).
חָדָשׁ!!: חגי ויהוד מדינתא · ראה עוד »
יונתן בן עוזיאל
יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: חגי ויונתן בן עוזיאל · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חגי
