גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
108 יחסים: מנחת אלעזר, מנחת אליעזר, מרדכי טברסקי (קוזמיר), מרדכי דוד כהנא, משנכנס אדר מרבין בשמחה, משה טננבוים, משה יהודה לייב רבינוביץ, מגן דוד, מוקצ'בו, אם הבנים שמחה, אפרים משה פינר, אריה ליב ברודא (לבוב), אשר אנשל יונגרייז (פהרגיארמט), אתחלתא דגאולה, אל אדון על כל המעשים, אלעזר שפירא (פירושונים), אברהם מרדכי אלתר, אברהם יששכר בער רבינוביץ, אגודת ישראל, אהרן מנחם מנדל גוטרמן, אהרן ווירמש, אכלו משמנים, נפתלי רוזנפלד, נתן דוד רבינוביץ מפארציווא, נטורי קרתא, ספר יהודית, סלח נא אשמות, סטז'יז'וב, סוקירניציה, עטרה (טלית), פראג, פת שלימה, פדיון (חסידות), צבי אלימלך שפירא, צבי הירש שפירא, צדקה (יהדות), קדושת לוי, קהילת יהודי מונקאטש, קהילת יהודי טעטש, קול הברה, רבי פינחס בן יאיר, שמעון ישראל פוזן, שמואל הלוי וואזנר, שמואל הכהן וינגרטן, שמירת המקדש, שם בן ע"ב, שעות זמניות, שפירא, שרפת גווייה, שלמה אליעזר אלפנדרי, ..., שלמה זלמן אהרנרייך, שלמה דרימר, תלמוד ירושלמי, תהילים צ"א, תורת משה, לוי יצחק קופר, ט"ו באב (מועד), זאב וולף גינצלר, זוגות (חשש), חסידות מעליץ, חסידות מונקאטש, חסידות קרלין, חסידות קומרנה, חיים צבי אהרנרייך, חיים קוגל, חיים שפירא, חיים הגר (אוטיניה), ב' בסיוון, בן ציון וזל, בני יששכר, ברוך ספרין, ברוך יצחק ליפשיץ, ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, ברכת ברוך ה' לעולם, בשמים ראש, בתי מונקאטש, בית פשיסחה, בית יעקב, ה'תרצ"ז, המתיבתא (ורשה), האדמו"ר ממונקאטש, הקרע ביהדות הונגריה, הרב שפירא, השגחה, התרת נדרים, הלל משה מעשל גלבשטיין, הגניזה החרסונית, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, הגימנסיה העברית במונקאץ', הדף היומי, כלבא שבוע, יצחק אייזיק וייס, יצחק יעקב וייס, ישעיה אשר זליג מרגליות, ישראל מסטולין, ישראל ליפשיץ, ישראל ולץ, ישכר שלמה טייכטל, ישכר דב רוקח (הראשון), יחס החרדים לציונות, יחסי אישות (הלכה), יחזקאל פייבל, יחזקאל שרגא הלברשטאם, יהדות אורתודוקסית, יהדות ספרד (העידן המודרני), יהדות סלובקיה, יואל טייטלבוים, יוסף אלימלך כהנא. להרחיב מדד (58 יותר) »
מנחת אלעזר
#הפניה חיים אלעזר שפירא.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומנחת אלעזר · ראה עוד »
מנחת אליעזר
#הפניה חיים אלעזר שפירא.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומנחת אליעזר · ראה עוד »
מרדכי טברסקי (קוזמיר)
רבי מָרְדְּכַי טְבֶרְסְקִי מִקּוֹזְמִיר (ה'ת"ר – ח' בתמוז ה'תרע"ז) היה אדמו"ר חסידי בפולין ובגליציה, משושלת טריסק.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומרדכי טברסקי (קוזמיר) · ראה עוד »
מרדכי דוד כהנא
רבי מרדכי דוד כהנא (י"ב בטבת תרצ"א, 1 בינואר 1931 – כ"ד בתמוז תשע"א, 26 ביולי 2011) היה האדמו"ר מספינקא-ירושלים ויו"ר מערכת אוצר הפוסקים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומרדכי דוד כהנא · ראה עוד »
משנכנס אדר מרבין בשמחה
בעבר נהגו במקומות שונים לתלות כרזה עם הכיתוב "משנכנס אדר מרבין בשמחה". "משנכנס אדר מרבין בשמחה" היא אמרת חז"ל הרואה בשמחה קו מאפיין של חודש אדר כולו ולא רק בחג הפורים החל בו.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומשנכנס אדר מרבין בשמחה · ראה עוד »
משה טננבוים
רבי משה טננבוים רבי משה טננבוים (בכתיב יידי: טענענבוים; (ה'תרמ"ו - ה'תש"ד (1886–1944)) היה רבה של מילדוי-ספשי (כיום: Moldava nad Bodvou)), שבסלובקיה, במשך שלושים שנה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומשה טננבוים · ראה עוד »
משה יהודה לייב רבינוביץ
רבי משה יהודה לייב רבינוביץ' (נולד בכ"ה בכסלו ה'תש"א, 25 בדצמבר 1940) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומשה יהודה לייב רבינוביץ · ראה עוד »
מגן דוד
200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומגן דוד · ראה עוד »
מוקצ'בו
בית העירייה טירת מונקאץ טירת מונקאץ אנדרטה לזכר יהודי מונקאץ' שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון מוקצ'בו (באוקראינית: Мукачево; בסלובקית: Mukačevo; בהונגרית: Munkács, מונקאץ'; בגרמנית: Munkatsch; ביידיש: מונקאטש, קרי "מוּנקאץ'") היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ומוקצ'בו · ראה עוד »
אם הבנים שמחה
כריכת הספר בהוצאת קול מבשראם הבנים שמחה, הוא ספר שכתב הרב יששכר שלמה טייכטל (מחבר שו"ת משנה שכיר), מחשובי רבני סלובקיה, שנרצח בשואה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואם הבנים שמחה · ראה עוד »
אפרים משה פינר
אפרים משה פִּינֶר (בכתיב ארכאי: פיננער, בגרמנית: pinner; ה'תקס"ג – ה'תר"ם), היה מלומד יהודי אורתודוקסי במערב אירופה שעסק בתרגום עברי-גרמני, ובחקר תולדות היהדות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואפרים משה פינר · ראה עוד »
אריה ליב ברודא (לבוב)
רבי אריה ליב ברודא (לעיתים: ברוידא; ו' בכסלו ה'תר"א – כ"ו בתמוז ה'תרפ"ח, 1840–1928) היה רב גליציאני אשר שימש כרבה האחרון של הקהילה היהודית בלבוב.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואריה ליב ברודא (לבוב) · ראה עוד »
אשר אנשל יונגרייז (פהרגיארמט)
הרב אשר אנשל הלוי יונגרייז (ערב פסח ה'תרל"ד, 1874 - ב' באדר ה'תרצ"ד, 17 בפברואר 1934) רבן של פאביאנהאזה ופהרגיארמט בהונגריה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואשר אנשל יונגרייז (פהרגיארמט) · ראה עוד »
אתחלתא דגאולה
ישראל, '''בתחילה קמעא קמעא''', ככל שהיא הזריחה וכמוה הגאולה מתקדמת היא גדלה והולכת (ירושלמי ברכות א א). אתחלתא דגאולה (מארמית: התחלת הגאולה) הוא מושג המופיע בתלמוד הבבלי ומתאר את התקופה המקדימה את הגאולה ומכינה את ביאת המשיח.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואתחלתא דגאולה · ראה עוד »
אל אדון על כל המעשים
"אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים" (ידוע גם בשם "אֵל אָדוֹן") הוא אחד הפיוטים הקדומים ביותר שנכנסו לתפילה, הידועים כיום, ומשערים שהוא נכתב בארץ ישראל בתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום (המאה ה-2 עד המאה ה-4 לספירה) - תקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואל אדון על כל המעשים · ראה עוד »
אלעזר שפירא (פירושונים)
קטגוריה:פירושון אישים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואלעזר שפירא (פירושונים) · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אברהם יששכר בער רבינוביץ
אברהם יששכר בֵּר (יידיש: בער) רבינוביץ (תר"ג - תרנ"ב, 1843–1892), האדמו"ר השני לשושלת חסידות ראדומסק.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואברהם יששכר בער רבינוביץ · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואגודת ישראל · ראה עוד »
אהרן מנחם מנדל גוטרמן
רבי אהרן מנחם מנדל גּוּטֶרְמַן (בכתיב ארכאי: גוטערמאן; י"ח באלול ה'תר"ך – ט' באלול ה'תרצ"ד, 20 באוגוסט 1934) היה אדמו"ר פולני, השלישי מראדזימין, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בפולין בין שתי מלחמות העולם ומהאדמו"רים הבולטים בה, היה פעיל רבות בענייני ציבור ובענייני יישוב ארץ ישראל, כיהן כנשיא כולל פולין, וייסד ישיבה בראדזימין בשם "ארחות חיים".
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואהרן מנחם מנדל גוטרמן · ראה עוד »
אהרן ווירמש
רבי אהרן ווירמש (נהגה: ווֹרְמְס או וֶרְמְס; י"ח באב ה'תקי"ד, 7 ביולי 1754 – ט"ו באייר ה'תקצ"ו, 2 במאי 1836) היה רבה של יהדות מץ, דיין, מקובל וראש ישיבה במץ, ומחבר ספרי "מאורי אור" על תלמוד בבלי ועל שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואהרן ווירמש · ראה עוד »
אכלו משמנים
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים הוא פיוט אשכנזי לשבת חנוכה שזהות מחברו אינה ידועה, השם אברהם חתום באקרוסטיכון בראשי הבתים וייתכן שזהו שם מחברו.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ואכלו משמנים · ראה עוד »
נפתלי רוזנפלד
הרב נפתלי רוזנפלד (ז' תשרי התרע"ד, 8 באוקטובר 1913 - ח' שבט תשע"ב 31 בינואר 2012) מייסד בית לפליטות בירושלים ובית החלמה ליולדות וחבר העדה החרדית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ונפתלי רוזנפלד · ראה עוד »
נתן דוד רבינוביץ מפארציווא
רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא (ה'תרכ"ו, 1866 – ז' בשבט ה'תר"צ, 1930) היה אדמו"ר של חצר חסידית בעיר פרצ'ב, שהייתה ענף מחסידות ביאלא, דור חמישי, בן אחר בן, ליהודי הקדוש מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ונתן דוד רבינוביץ מפארציווא · ראה עוד »
נטורי קרתא
הפגנה של נטורי קרתא בריטים בכיכר טרפלגר שבלונדון, אנגליה כיתוב באנגלית המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: שומרי העיר) היא תת-קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ונטורי קרתא · ראה עוד »
ספר יהודית
יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וספר יהודית · ראה עוד »
סלח נא אשמות
סלח נא אשמות היא סליחה שנהוגה בנוסח אשכנז בתפילת ערבית של יום הכיפורים. מחברה אינו ידוע, אולם ידוע שחי לפני המאה ה-12, שאז הפיוט כבר מוזכר במחזורי התפילה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וסלח נא אשמות · ראה עוד »
סטז'יז'וב
סטז'יז'וב (בפולנית: Strzyżów, ביידיש: סטריזוב, סטריז'וב, סטריז'יב, סטריזשעוו) היא עיירה בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, הממוקמת 160 קילומטרים דרומית מזרחית לקרקוב, 75 קילומטרים מערבית לפשמישל ו-30 קילומטרים דרומית מערבית לבירת הפרובינציה ריישא.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וסטז'יז'וב · ראה עוד »
סוקירניציה
סוקירניציה (באוקראינית: Соки́рниця; ברוסית: Сокирница, "סוקירניצה"; בהונגרית: Szeklence, "סקלנצה"; בצ'כית: Sekernice, "סקרניצה"; ביידיש: סעקערניצע או סיקערניצא) הוא כפר במחוז זקרפטיה באוקראינה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וסוקירניציה · ראה עוד »
עטרה (טלית)
276x276 פיקסלים עטרה היא כינוי לעיטור מלבני המקשט את הטלית בחלקה העליון, במקום המונח על הראש.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ועטרה (טלית) · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ופראג · ראה עוד »
פת שלימה
פת שלימה הוא סיפור קצר, בן עשרה פרקים, מאת ש"י עגנון.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ופת שלימה · ראה עוד »
פדיון (חסידות)
בתנועת החסידות, פדיון (או פדיון נפש; בחסידות חב"ד מכונה מעות פ"נ, או דמי פ"נ) הוא סכום כסף המוגש מחסידים לרבותיהם האדמו"רים, לרוב יחד עם הגשת קוויטל לאדמו"ר.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ופדיון (חסידות) · ראה עוד »
צבי אלימלך שפירא
פנים האוהל שבו נטמנו המהרצ"א ובני משפחתו רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב (הידוע גם כר' הערש מיילך שפירא; בערך תקמ"ג, 1783 – י"ח בטבת תר"א, 11 בינואר 1841) היה אדמו"ר חסידי בדור החמישי לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וצבי אלימלך שפירא · ראה עוד »
צבי הירש שפירא
רבי צבי הירש שפירא (י"א בתמוז ה'תר"י, 21 ביוני 1850 - ט"ז בתשרי ה'תרע"ד, 17 באוקטובר 1913) היה רבה של מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השני של חסידות מונקאטש.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וצבי הירש שפירא · ראה עוד »
צדקה (יהדות)
צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וצדקה (יהדות) · ראה עוד »
קדושת לוי
קדושת לוי הוא ספרו המפורסם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ומהבולטים שבספרות החסידית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וקדושת לוי · ראה עוד »
קהילת יהודי מונקאטש
שלום ביינהורן, המכונה 'שולם פליקר'. היה שוחט ובודק בקהילת מונקאטש. נרצח באושוויץ בתאריך ג' סיוון ה'תש"ד, 25/05/1944. בית הכנסת 'בינת נבונים' בפתח תקווה, בו האדמו"ר הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ התיישב והקים בה את קהילתו. מרכז חסידות מונקאטש כיום בבורו פארק בברוקלין ד"ר חיים קוגל, מנהל הגימנסיה במונקאטש אנדרטה לזכר יהודי מונקאטש שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון מונקאטש (מוקצ'בו) היא עיר השוכנת במחוז זקרפטיה, כיום באוקראינה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וקהילת יהודי מונקאטש · ראה עוד »
קהילת יהודי טעטש
המבנה בו שכן בית הכנסת של טעטש משפחה יהודית בקהילת טעטש בית העלמין היהודי בטעטעש אנשי טעטש בפתח חנות הפרפומריה קהילת יהודי טעטש (טיאצ'יב במחוז זקרפטיה באוקראינה המודרנית) שכנה בחבל מרמורש, בין העיר סיגט והעיר חוסט, החלה מהעשור השלישי של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וקהילת יהודי טעטש · ראה עוד »
קול הברה
קול הברה הוא מושג בהלכות תקיעת שופר, המתייחס לקול של תקיעה היוצא מהשופר, אלא שאינו נשמע ישיר ובאופן טבעי, אלא על ידי הד הבוקע ממקום חלול שממנו מתבצעת התקיעה, שבזה הוא נפגם ופוסל את התקיעה, והשומע אותו אינו יוצא בו ידי חובה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וקול הברה · ראה עוד »
רבי פינחס בן יאיר
רבי פינחס בן יאיר היה תנא בן הדור הרביעי והחמישי לתנאים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ורבי פינחס בן יאיר · ראה עוד »
שמעון ישראל פוזן
רבי שמעון ישראל פוזן אב"ד שאפראן רבי שמעון ישראל פוזן (בכתיב יידי: פאזען; נפטר בכ"א בניסן תשכ"ט) היה רבה וראש הישיבה של הקהילה החרדית בעיר שאפראן (שופרון) ואחרי מלחמת העולם השנייה כיהן כר"מ בישיבת סאטמר בוויליאמסבורג.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושמעון ישראל פוזן · ראה עוד »
שמואל הלוי וואזנר
רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »
שמואל הכהן וינגרטן
שמואל הכהן וינגרטן (כ"ה בכסלו תר"ס; 27 בנובמבר 1899 - ב' בשבט תשמ"ז; 1 בפברואר 1987) היה איש ציבור ישראלי יליד הונגריה, מאנשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי בשנים שלפני קום המדינה ולאחריה, יושב ראש המועצה הדתית בירושלים, סופר וחוקר.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושמואל הכהן וינגרטן · ראה עוד »
שמירת המקדש
מצוות שמירת המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות לפיה על הלוויים והכהנים לשמור על מקום בית המקדש.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושמירת המקדש · ראה עוד »
שם בן ע"ב
טבלת שם בן עב מתוך '''קהלת יעקב''' למברג ה'תר"ל על פי הקבלה היהודית שם בן ע"ב הוא אחד משמותיו של אלוהים, ובחלק מהמקורות אף מוגדר כשם המפורש.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושם בן ע"ב · ראה עוד »
שעות זמניות
שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושעות זמניות · ראה עוד »
שפירא
שפירא הוא שם משפחה נפוץ בקרב משפחות יהודיות שמוצאן מיהדות אשכנז ההיסטורית שהתפזרה לאורך השנים ברחבי יהדות אירופה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושפירא · ראה עוד »
שרפת גווייה
אתר שרפת גופות בעיר ורנסי, על גדות נהר הגנגס בהודו אתר שרפת גופות בבאלי שרפת גווייה היא הליך, לרוב טקסי, שבו גופה של אדם נשרפת זמן קצר לאחר מותו, בין אם במשרפה (בלטינית: קרֶמָטוריום) שהיא כבשן מיוחד שמגיע לטמפרטורות מתאימות, ובין אם במדורה שהובערה במיוחד לצורך זה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושרפת גווייה · ראה עוד »
שלמה אליעזר אלפנדרי
הבית בו התגורר הרב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים. שלט רחוב בתחילת הרחוב שבו גר הרב בירושלים ונקרא על שמו לאחר פטירתו הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב – כ"ב באייר תר"ץ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושלמה אליעזר אלפנדרי · ראה עוד »
שלמה זלמן אהרנרייך
רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושלמה זלמן אהרנרייך · ראה עוד »
שלמה דרימר
רבי שלמה דרימר (ה'תק"ס, 1800 בערך – כ"ב בתשרי תרל"ג, 24 באוקטובר 1872) היה רב ופוסק הלכה, מגדולי רבני יהדות גליציה בדורו.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ושלמה דרימר · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תהילים צ"א
תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותהילים צ"א · ראה עוד »
תורת משה
תורת משה, הוצאת צ'רנוביץ ה'תרי"זתורת משה המוכר יותר כ"האלשיך" הוא ספרו החשוב והמוכר ביותר של רבי משה אלשיך (האלשיך הקדוש) המציג את תורתו וביאוריו על חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ותורת משה · ראה עוד »
לוי יצחק קופר
הרב ד״ר לוי יצחק קופר (נולד 1973) הוא חוקר משפט, הלכה וחסידות, רב אורתודוקסי מודרני בצור הדסה, היסטוריון של המשפט, ובעל טור בג'רוזלם פוסט.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ולוי יצחק קופר · ראה עוד »
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »
זאב וולף גינצלר
ממוזער הרב זאב וולף גינצלר (ה'תרנ"ג-ה'תש"ד) היה האב בית דין וריש מתיבתא של קהילות פהרגיארמט בהונגריה, ומחבר הספרים "תולדות ישראל".
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וזאב וולף גינצלר · ראה עוד »
זוגות (חשש)
החשש מזוגות הוא אמונה יהודית המופיעה בתלמוד הבבלי, ולפיה יש להימנע מעשיית דבר מספר זוגי של פעמים מחשש שהעושה כן יוזק על ידי שדים, או כשפים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וזוגות (חשש) · ראה עוד »
חסידות מעליץ
חסידות מעליץ הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רופשיץ.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחסידות מעליץ · ראה עוד »
חסידות מונקאטש
כולל חסידי מונקאטש בשנת ה'תרצ"ג השלט על הבניין הראשון בבתי מונקאטש בנין התלמוד תורה מונקאטש בבני ברק חסידות מונקאטש היא חצר חסידית שנוסדה בעיר מונקאץ' (בעבר בהונגריה, נכון ל-2023 באוקראינה) בסוף המאה ה-19, על ידי הרב שלמה שפירא, נכדו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר").
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחסידות מונקאטש · ראה עוד »
חסידות קרלין
חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחסידות קרלין · ראה עוד »
חסידות קומרנה
240x240 פיקסלים חסידות קוֹמרנה (ביידיש: קאמאַרנא) היא חסידות שנוסדה בראשית המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחסידות קומרנה · ראה עוד »
חיים צבי אהרנרייך
הרב חיים צבי אהרנרייך (עהרנרייך; ה'תרל"ה, 1875 - י"ח בכסלו ה'תרצ"ז, 1937) היה רב הונגרי, ראש ישיבה ומחבר תורני, רבה של מאד וראש הישיבה בעיירה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחיים צבי אהרנרייך · ראה עוד »
חיים קוגל
חיים קוּגֶל (כ"ג בניסן תרנ"ז, 25 באפריל 1897 – 4 בפברואר 1953) היה חבר הפרלמנט הצ'כוסלובקי, מפעילי תחיית הלשון העברית, נשיאהּ הראשון של המועצה המקומית של חולון ועם הכרזתה כעיר, ראש העירייה הראשון שלה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחיים קוגל · ראה עוד »
חיים שפירא
שפירא.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחיים שפירא · ראה עוד »
חיים הגר (אוטיניה)
רבי חיים הגר (כ"ג באייר ה'תרכ"ב, 23 במאי 1862 - כ"ה בכסלו ה'תרצ"ב, 5 בדצמבר 1931) היה האדמו"ר מאוטיניה שבגליציה המזרחית (אז בפולין, כיום באוקראינה).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וחיים הגר (אוטיניה) · ראה עוד »
ב' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וב' בסיוון · ראה עוד »
בן ציון וזל
הרב בן ציון וזל (בכתיב יידי: וועזעל; י"ז בתמוז תרכ"ד, יולי 1864 - כ"ד באדר א' תרצ"ח, פברואר 1938) היה רבה של טורדא בטרנסילבניה במשך שלושים ושש שנים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובן ציון וזל · ראה עוד »
בני יששכר
בני יששכר הוא חיבורו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב שעל שם ספרו זה כונה עוד בחייו "בעל הבני יששכר".
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובני יששכר · ראה עוד »
ברוך ספרין
רבי ברוך ספרין מקומארנו (תרע"ג או תרע"ד, (1913 או 1914) - ז' בסיוון תש"ג,(10 ביוני 1943)) היה האדמו"ר השישי והאחרון של חסידות קומארנו.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וברוך ספרין · ראה עוד »
ברוך יצחק ליפשיץ
הרב ברוך יצחק ליפשיץ (י"ח באב ה'תקע"ב, 27 ביולי 1812 – י"ב בטבת ה'תרל"ח, 18 בדצמבר 1877) היה רב ופרשן המשנה, רבן של בוסקוביצה ולנדסברג, רבה הראשי של הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין ודרשן בהמבורג.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וברוך יצחק ליפשיץ · ראה עוד »
ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ
עם האדמו"רים מסאטמאר ודעעש הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, פרצ'ב פולין – כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקווה ישראל), היה האדמו"ר ממונקאטש, משנת ה'תרצ"ז עד לשנת ה'תש"ה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ · ראה עוד »
ברכת ברוך ה' לעולם
ברכת ברוך ה' לעולם (או: יראו עינינו, ברכת הפסוקים או ברכת המולך בכבודו) היא ברכה הנאמרת בחלק מנוסחי התפילה היהודיים בתפילת ערבית של חול לאחר ברכת השכיבנו או כחלק ממנה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וברכת ברוך ה' לעולם · ראה עוד »
בשמים ראש
שו"ת בְּשָׂמִים רֹאשׁ הוא חיבור הלכתי – פסאודואפיגרפי שיוחס לרא"ש על ידי מוציאו לאור הרב שאול ברלין.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובשמים ראש · ראה עוד »
בתי מונקאטש
שלט על אחד מבתי השכונה בית המדרש בשנת תרצ"ג בתי מונקאטש (מונקאץ') היא שכונה חרדית זעירה בירושלים, הניצבת בשכנות לבתי ראנד ומהווה חלק מגוש הנחלאות.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובתי מונקאטש · ראה עוד »
בית פשיסחה
בית הכנסת של החסידות בפשיסחה. כיום בית פשיסחה הוא שם כולל לחסידויות רבות בפולין שאדמו"ריהם היו תלמידי וצאצאי אדמו"רי פשיסחה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובית פשיסחה · ראה עוד »
בית יעקב
כיתת הבוגרות השנייה של "בית יעקב", 1934, לודז' תנועת בית יעקב היא תנועת בתי ספר חרדית לבנות, הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ובית יעקב · ראה עוד »
ה'תרצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וה'תרצ"ז · ראה עוד »
המתיבתא (ורשה)
המתיבתא (או: MESYVTA, כפי שכונתה במכתבים רשמיים) הייתה ישיבה גבוהה שפעלה בוורשה שבפולין בין השנים תרע"ט–תרצ"ט (1919–1939).
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והמתיבתא (ורשה) · ראה עוד »
האדמו"ר ממונקאטש
קטגוריה:פירושון אדמו"רים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והאדמו"ר ממונקאטש · ראה עוד »
הקרע ביהדות הונגריה
הקרע ביהדות הונגריה, או חלוקת הקהילות (הונגרית: ortodox–neológ szakadás, "הקרע האורתודוקסי-נאולוגי"; יידיש: די טיילונג אין אונגארן, "החלוקה בהונגריה") היה הפיצול הממסדי שחל בציבור היהודי בממלכת הונגריה בשנים 1869 עד 1871, בין קהילות האורתודוקסים, הנאולוגים, והסטטוס קוו.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והקרע ביהדות הונגריה · ראה עוד »
הרב שפירא
שפירא.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והרב שפירא · ראה עוד »
השגחה
בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והשגחה · ראה עוד »
התרת נדרים
ציור של התרת נדרים בעשרה, הולנד, 1774 הַתָּרַת נְדָרִים או הֶתֵּר נְדָרִים הוא הליך בהלכה, שבו אדם שנדר נדר ומתחרט עליו יכול לבטל את נדרו.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והתרת נדרים · ראה עוד »
הלל משה מעשל גלבשטיין
הרב הלל משה מעשל גלבשטיין (ה' בכסלו ה'תקצ"ד, 1834 - כ"ד בחשוון ה'תרס"ח, 1908) היה איש היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והלל משה מעשל גלבשטיין · ראה עוד »
הגניזה החרסונית
הגניזה החֵרְסונית או גניזת חֵרְסון הם כינויו של אוסף גדול של כתבי יד ותשמישי קדושה שעל פי הטענה היו שייכים לרבנים ואדמו"רים חסידיים שונים בני המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והגניזה החרסונית · ראה עוד »
הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל
הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל הוא מקבץ מאמרים בעריכת בנימין בראון ונסים ליאון העוסק בגדולי הדור שעיצבו את פני היהדות החרדית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל · ראה עוד »
הגימנסיה העברית במונקאץ'
ספר לימוד בהפקה עצמית של הגימנסיה במונקאץ' לצד בניינהּ. הגימנסיה העברית במונקאץ' הייתה גימנסיה יהודית-חילונית-ציונית, בעלת רמה לימודית גבוהה שפעלה במונקאץ', צ'כוסלובקיה והונגריה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והגימנסיה העברית במונקאץ' · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא והדף היומי · ראה עוד »
כלבא שבוע
כַּלְבָּא שָׂבוּעַ (או בן כלבא שבוע) היה מעשירי ירושלים במאה הראשונה או השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וכלבא שבוע · ראה עוד »
יצחק אייזיק וייס
רבי יצחק אייזיק ווייס (תרל"ה, 1875 – י"ג בסיוון תש"ד, 4 ביוני 1944) היה האדמו"ר השני של חסידות ספינקא.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויצחק אייזיק וייס · ראה עוד »
יצחק יעקב וייס
הרב יצחק יעקב וייס (ח' באדר א' ה'תרס"ב, 15 בפברואר 1902 – י"א בסיוון ה'תשמ"ט, 14 ביוני 1989) רב ופוסק, מחבר סדרת ספרי השו"ת מנחת יצחק.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויצחק יעקב וייס · ראה עוד »
ישעיה אשר זליג מרגליות
קברו בהר הזיתים רבי יְשַׁעְיָה אָשֵׁר זֶלִיג (זעליג) מַרְגָּלִיּוֹת (מכונה גם הריא"ז; י"א באלול תרנ"ג, 23 באוגוסט 1893 – כ"ז בניסן תשכ"ט, 15 באפריל 1969) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וישעיה אשר זליג מרגליות · ראה עוד »
ישראל מסטולין
מצבת קברו בפרנקפורט רבי ישראל פרלוב מסטולין (כונה: הינוקא או דער פרנקפורטער; י' בכסלו ה'תרכ"ט – ב' בתשרי ה'תרפ"ב) בנו של רבי אשר מסטולין (השני) והאדמו"ר השישי בשושלת קרלין.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וישראל מסטולין · ראה עוד »
ישראל ליפשיץ
ישראל ליפשיץ הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג, ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וישראל ליפשיץ · ראה עוד »
ישראל ולץ
הרב ישראל ולץ (וועלץ) (ה'תרמ"ז, 1886 - ז' בחשוון ה'תשל"ד, 2 בנובמבר 1973, ירושלים) היה רב, פוסק וראש ישיבה בהונגריה ובישראל, כיהן כאב"ד בבודפשט אחר השואה, ולאחר מכן כמו"צ בירושלים.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וישראל ולץ · ראה עוד »
ישכר שלמה טייכטל
הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל (כ"ד בשבט ה'תרמ"ה, 9 בפברואר 1885 - י' או י"ג בשבט ה'תש"ה), היה מחבר שו"ת "משנה שכיר" והספר אם הבנים שמחה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וישכר שלמה טייכטל · ראה עוד »
ישכר דב רוקח (הראשון)
מרינבד רבי ישכר דב רוקח רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"א − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא וישכר דב רוקח (הראשון) · ראה עוד »
יחס החרדים לציונות
יחס החרדים אל התנועה הציונית ואל מדינת ישראל אינו אחיד.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויחס החרדים לציונות · ראה עוד »
יחסי אישות (הלכה)
יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »
יחזקאל פייבל
שער הספר '''תולדות אדם''', כרך שני יחזקאל פייבל בן זאב וולף (1755–1833) היה רב ומגיד בווילנה בראשית המאה ה-19 ומחברם של מספר ספרים, ביניהם "תולדות אדם", הגיוגרפיה של רבי שלמה זלמן מוולוז'ין, אחיו המפורסם של רבי חיים מוולוז'ין ותלמידו של הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויחזקאל פייבל · ראה עוד »
יחזקאל שרגא הלברשטאם
רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה (כ' בשבט ה'תקע"ה, 1815 - ו' בטבת ה'תרנ"ט, 19 בדצמבר 1898) היה בנו הבכור של רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויחזקאל שרגא הלברשטאם · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות ספרד (העידן המודרני)
יהדות ספרד בעידן המודרני, החלה את דרכה לאחר גירוש ספרד, בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויהדות ספרד (העידן המודרני) · ראה עוד »
יהדות סלובקיה
יהדות סלובקיה היא קהילה יהודית במרכז אירופה ששכנה באזור סלובקיה.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויהדות סלובקיה · ראה עוד »
יואל טייטלבוים
הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויואל טייטלבוים · ראה עוד »
יוסף אלימלך כהנא
הרב יוסף אלימלך כהנא (תרכ"ו, 1866 - י"א בסיוון תש"ד, 1944), היה רב וראש ישיבה הונגרי, רבן של צעהלים ואונגוואר.
חָדָשׁ!!: חיים אלעזר שפירא ויוסף אלימלך כהנא · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_אלעזר_שפירא
