סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חצות היום (הלכה)

מַדָד חצות היום (הלכה)

חצות היום הוא ציון זמן בהלכה לרגע ביום שנמצא בדיוק באמצע בין הנץ החמה לשקיעת החמה, השעות שבין הנץ החמה לשקיעת החמה מחולקות ל-12 שעות זמניות, ובסוף השעה השישית חל חצות היום. [1]

48 יחסים: מנחת העומר, מנחה גדולה, מצה, מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, מכת בכורות, אמנת נחמיה, אחר הצהריים, אבלות (יהדות), אכילת מצה, איסור הנאה, סעודת יום שבת, סעודה (הלכה), סעודה מפסקת, סעודה שלישית, ספר זמנים, ערב פסח, עונג שבת, פסח, צלאה, צהריים, צידוק הדין, קריאת שמע, ראש השנה, רבן יוחנן בן זכאי, שעות זמניות, שיכון חב"ד (ירושלים), תענית, תפילת מנחה, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תפילת תשלומים, תפילה, תפילה (יהדות), תשעה באב, תשעה באב שחל בשבת, לוח דבר בעתו, זמן קריאת שמע, זמני היום בהלכה, חמץ, חצות (הלכה), חצות הלילה (הלכה), חייא דוד הלוי שפיצר, בית הכנסת זיכרון משה, הפסקה, הלוח העברי, ימי בין המצרים, ישראל בן יוסף, יום טוב.

מנחת העומר

מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ומנחת העומר · ראה עוד »

מנחה גדולה

מנחה גדולה הוא אחד מזמני היום בהלכה, והוא שש שעות ומחצה מתחילת היום.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ומנחה גדולה · ראה עוד »

מצה

צלחת מצות עם נוסח הברכה על אכילת מצה. מצה שמורה שנאפתה בעבודת יד עבודת מכונה מַצָּה היא מאפה העשוי מבצק של אחד מחמשת מיני דגן שלא החמיץ.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ומצה · ראה עוד »

מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר

בסתיו שנת ד'תרפ"ב למניין השנים בלוח העברי (סוף 921 לספירת הנוצרים), פרצה מחלוקת בין רב סעדיה גאון ובין רבי אהרן הכהן בן מאיר, ראש ישיבת גאון יעקב, על אודות קביעת לוח השנה וקביעת המועדים.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ומחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר · ראה עוד »

מכת בכורות

מכת בכורות; ציור של לורנס אלמה-טדמה, 1872 מַכַּת בְּכוֹרוֹת היא המכה האחרונה בסדרת עשר המכות שהובאו על מצרים, על פי המסופר בספר שמות.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ומכת בכורות · ראה עוד »

אמנת נחמיה

עזרא הסופר קורא בתורה לפני העם במעמד קריאת התורה בראש השנה. קריאה זו היוותה את הרקע לכריתת האמנה.כריתת אמנת נחמיה היא מאורע מקראי המסופר בספר נחמיה, בו מתוארת התעוררות עממית בימי שיבת ציון לחידוש הברית בין שבי הגולה לה', שהתרחשה ביום כ"ד בתשרי.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ואמנת נחמיה · ראה עוד »

אחר הצהריים

מבט מערב אל ים ושמש שוקעת מגדלי עזריאלי בשעת שקיעת החמה אחרי הצוהריים הוא פרק זמן ביום שבין הצוהריים ועד לפני השקיעה.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ואחר הצהריים · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אכילת מצה

לצאת ידי חובת מצוות אכילת מצה דווקא במצה שמורה שנאפתה בעבודת יד אכילת מצה היא מצוות עשה הנוהגת בחג הפסח.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ואכילת מצה · ראה עוד »

איסור הנאה

איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ואיסור הנאה · ראה עוד »

סעודת יום שבת

סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וסעודת יום שבת · ראה עוד »

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וסעודה (הלכה) · ראה עוד »

סעודה מפסקת

סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני יום תענית מלא ביהדות.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וסעודה מפסקת · ראה עוד »

סעודה שלישית

קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וסעודה שלישית · ראה עוד »

ספר זמנים

ספר זמנים הוא הספר השלישי בסדרת ספריו ההלכתיים של הרמב"ם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וספר זמנים · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וערב פסח · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ועונג שבת · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ופסח · ראה עוד »

צלאה

הצלאה (בערבית: الصلاة, תרגום: "תפילה"; הגייה מקורבת בעברית: סָלָא) היא תפילה ואחד מחמשת עמודי האסלאם.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וצלאה · ראה עוד »

צהריים

מנוחת צהריים צָהֳרַיִם (נהגה כ"צוֹהוֹרַיִים", או כ"צָהוֹרַיִם" לפי ההגייה הספרדית) הוא פרק זמן המציין את אמצע היום.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וצהריים · ראה עוד »

צידוק הדין

צידוק הדין הוא שמה של תפילה שהאבלים נוהגים לומר בבית הקברות אחרי קבורת הנפטר, ובה הם מקבלים עליהם את הדין, ומצדיקים את אשר נגזר עליהם.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וצידוק הדין · ראה עוד »

קריאת שמע

פירט, 1738 קְרִיאַת (במקורות קדומים: קְרִיַּת) שְׁמַע היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וקריאת שמע · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וראש השנה · ראה עוד »

רבן יוחנן בן זכאי

רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »

שעות זמניות

שעות זמניות מוגדרות על ידי חלוקת היום (חלוקת זמן האור השמש שביממה) ל-12 חלקים וכן הלילה.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ושעות זמניות · ראה עוד »

שיכון חב"ד (ירושלים)

שיכון חב"ד היא שכונה חרדית בירושלים, מצפון לרחוב בר-אילן.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ושיכון חב"ד (ירושלים) · ראה עוד »

תענית

ביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ותענית · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת שמונה עשרה

תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת תשלומים

קצין צה"ל, עשהאל לובוצקי בזמן תפילה במלחמת לבנון השנייה תפילת תשלומים (בספרות ההלכתית נהגה: תפילת תשלומין), היא תפילה שמתפלל אדם שהחסיר בשוגג אחת מן התפילות, וזמנה של התפילה המקורית כבר עבר, והוא משלימה בזמן התפילה הבאה ביום.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ותפילת תשלומים · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ותפילה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ותשעה באב · ראה עוד »

תשעה באב שחל בשבת

כאשר חל ט' באב בשבת (כ-28% מהשנים), צום תשעה באב נדחה ליום ראשון בעקבות הכלל שאין אבלות בשבת.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ותשעה באב שחל בשבת · ראה עוד »

לוח דבר בעתו

לוח דבר בעתו לשנת ה'תשע"ה לוח דבר בעתו הוא אלמנך (לוח שנה מורחב) המתמקד בענייני הלכה ואסטרונומיה, מנהגים וימי השנה של רבנים, היוצא לאור בבני ברק החל משנת ה'תשמ"ו.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ולוח דבר בעתו · ראה עוד »

זמן קריאת שמע

זמן קריאת שמע הוא הזמן שבו ניתן לקיים את מצוות קריאת שמע מהתורה או מדרבנן, ולאחר זמן זה הפסיד את המצווה.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וזמן קריאת שמע · ראה עוד »

זמני היום בהלכה

בין השמשות - הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים זמני היום הוא כינוי לנקודות זמן שונות במהלך היממה שיש להן משמעות בהלכה.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וזמני היום בהלכה · ראה עוד »

חמץ

עוגיות וכו' חמץ הוא קמח שנטחן מאחד מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת-שועל ושיפון) שבא במגע עם מים, וכתוצאה מכך תפח.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וחמץ · ראה עוד »

חצות (הלכה)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וחצות (הלכה) · ראה עוד »

חצות הלילה (הלכה)

חצות הלילה הוא ציון זמן הלכתי מוסכם לרגע המחלק בין יום אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וחצות הלילה (הלכה) · ראה עוד »

חייא דוד הלוי שפיצר

עזר חישוב, לשימוש עם שעון שמש, מתוך הספר "נברשת לנץ החמה" חייא דוד הלוי שפיצר (נפטר בכ"ח בתשרי תרע"ו - 6 באוקטובר 1915) היה רב בירושלים.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וחייא דוד הלוי שפיצר · ראה עוד »

בית הכנסת זיכרון משה

חזית בית הכנסת זיכרון משה ארון הקודש בשטיבל המרכזי. בית הכנסת "זיכרון משה", או שטיבלאך זיכרון מוישה הוא כינויו הנפוץ של בית הכנסת המרכזי "אהלי יעקב" בשכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ובית הכנסת זיכרון משה · ראה עוד »

הפסקה

עשר בבית ספר יסודי בגבעת עדה, בסביבות 1946 אנשי מפעל מטוסים אמריקאי בהפסקת אוכל, 1942 קהל בתיאטרון בעת הפסקה במופע הפסקה הוא שלב של מנוחה קצרה בפעילות ממושכת.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) והפסקה · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) והלוח העברי · ראה עוד »

ימי בין המצרים

יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וימי בין המצרים · ראה עוד »

ישראל בן יוסף

ישראל (איסרל) בן יוסף (בסביבות 1500–1568) היה סוחר-משי יהודי עשיר, בנקאי, ותלמיד חכם שהתיישב בקרקוב בשנת 1519, לאחר גירוש היהודים מהעיר רגנסבורג שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) וישראל בן יוסף · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: חצות היום (הלכה) ויום טוב · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חצות_היום_(הלכה)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »